פאביה

פאביה
**Pavia**
סמל פאביה סמל פאביה	דגל פאביה דגל פאביה
	פיאצה ויטוריה בפאביה
	פיאצה ויטוריה בפאביה
מדינה	איטליה
מחוז	לומברדיה
נפה	Pavia
ראש העיר	אלסנדרוֹ קטאנאוֹ
תאריך ייסוד	המאה ה-4 לפנה"ס
שטח	62 קמ"ר
גובה	77 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	70,636 (1 בינואר 2023)
‑ צפיפות	1149 נפש לקמ"ר (2009)
קואורדינטות	45°11′0″N 9°9′0″E / 45.18333°N 9.15000°E
אזור זמן	UTC +1
	http://www.comune.pavia.it
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת איטליה רגילה) בארי נאפולי בולוניה רומא מילאנו טורינו קליארי פלרמו פירנצה ונציה קטנזארו סיציליה סרדיניה קור. צרפת שווייץ אוסטריה סלובניה הונגריה קרואטיה בוסניה; והרצגובינה; מ. תוניסיה אלג'יריה הים; האדריאטי; הים הטירני הים; הליגורי; הים התיכון פאביה

פאביה (באיטלקית: ‏Pavia^ⓘ‏^Ⓘ‏; שם הייסוד בלטינית: Ticinum) היא עיר הנמצאת בצפון איטליה, ובירת נפת פאביה במחוז לומברדיה. העיר שוכנת בעמק/מישור הפו, 35 ק"מ דרומית למילאנו, סמוך לנקודת החיבור שבין נהר הפו ונהר הטיצ'ינו, במרכז העמק המשתרע בין הרי האפנינים מדרום להרי האלפים מצפון.

פאביה היא בירת נפה עשירה בפעילות חקלאית הכוללת יין, אורז, דגנים ומוצרי חלב. אזורי התעשייה הספורים בסביבות העיר אינם פוגעים באווירה הכפרית והשלווה המאפיינת את פאביה וסביבתה. בנוסף, פאביה ידועה כביתה של אחת האוניברסיטאות העתיקות בעולם, אוניברסיטת פאביה, שהוקמה באופן רשמי ב-1361 על בסיס בית ספר למשפטים שפעל במקום החל משנת 825. האוניברסיטה, יחד עם מספר מוסדות מחקר מדעיים מתקדמים הממוקמים בעיר, הופכים את פאביה לאחד מהמוקדים האקדמיים החשובים באיטליה.

היסטוריה וסקירה כללית

היסטוריה

ייסוד העיר משויך ככל הנראה לרומאים, אשר הקימו את העיר כמוצב צבאי קדמי ותכננו אותה על בסיס פריסת רחובות במתאר שתי וערב, צורה המאפיינת את רחובות העיר העתיקה עד היום. עם היווסדה, העניקו הרומאים לעיר את השם Ticinum, על שם נהר הטיצ'ינו החוצה את העיר. העיר הותקפה לעיתים קרובות על ידי הברברים, עד לכיבושה בשנת 572 על ידי הלומברדים, שהפכו אותה לבירת ממלכתם ושינו את שמה ל-Papia, מכאן נובע שמה המודרני. פאביה נשארה בירת הלומברדים למשך כ-200 שנה. בשנת 774 נכבשה העיר על ידי קרל הגדול, אך העיר שמרה על מעמדה וכנסיית סן-מיקלה בעיר שימשה לטקסי הכתרה למלכי איטליה.

אט אט לאורך ימי הביניים איבדה העיר מחשיבותה, עד שבשנת 1360 סופחה העיר לדוכסות מילאנו, תחת שלטון בני משפחת ויסקונטי שהקימו בעיר את הארמון הנושא את שמם וחולש על מרכז העיר. בשנת 1525 נערך בסמוך לעיר קרב פאביה הקרב הסתיים בהפסד כוחות הצבא הצרפתי ולמעשה הכריע במידה רבה את מאבק הכוחות על השליטה באירופה בין בית ולואה לבין בית הבסבורג. מתחילת המאה ה-17 ועד אמצע המאה ה-19 הייתה פאביה נתונה לשלטונם של מעצמות זרות שונות, בהן הספרדים, הצרפתים והאוסטרים, עד שבשנת 1859 עברה העיר לשלטון ממלכת סרדיניה (שהיוותה את הבסיס לאיחוד איטליה) יחד עם שאר מחוז לומברדיה.

מבנה העיר

עקב חוסר חשיבותה האסטרטגי פאביה לא נפגעה באופן משמעותי במלחמות העולם. מרכזה העתיק של העיר השתמר היטב לאורך השנים, וכיום העיר שומרת, מבחינה ארכיטקטונית, על צביונה מימי הביניים. רחובות המרכז העתיק שומרים על מתאר העיר הרומאית המקורי ומסודרים בצורת שתי וערב סביב שני רחובות אנכים זה לזה המחלקים את העיר לארבעה רבעים. הרחוב הראשון, Strada Nuova, נמתח מצפון לדרום החל מארמון ויסקונטי ועד לגשר המקורה ומהווה את ליבה המסחרי של העיר. השני, קורסו קאבור, נמתח ממערב למזרח ומהווה גם הוא רחוב מסחרי חשוב ולאורכו מצויים אתרים מרכזיים, בהם פיאצה ויטוריה ובניין העירייה. נקודת המפגש בין שני הרחובות הללו מוגדרת כמרכזה הגאוגרפי של העיר.

אתרי העיר

ארמון ויסקונטי
הקתדרלה המרכזית (Duomo)
הגשר המקורה (Ponte Coperto)
אוניברסיטת פאביה
כנסיית סן-מיקלה מאג'ורה
פיאצה ויטוריה (כיכר העיר המרכזית)
מנזר צ'רטוזה די פאביה (Certosa Di Pavia)
כיכר לאונרדו דה וינצ'י ומגדלי ימי הביניים שבתחומה
תיאטרון פראסקיני, בית האופרה של העיר משנת 1771, נחשב לאחד היפים באיטליה (Teatro Fraschini)

אקלים

האקלים של פאביה הוא זה האופייני למרכזו של עמק הפו. החורף לח וקר והקיץ חם. לעיתים קרובות במהלך עונת הקיץ נשבר החום על ידי סופות גשמים חזקות המקררות באופן מהיר את הטמפרטורה. מכיוון שגודלה של העיר קטן יחסית, במהלך עונת החורף ערפילים וקרח מכסים גם את מרכז העיר. עונות האביב והסתיו מאופיינות בגשמים רבים.

דמוגרפיה

פאביה הגיעה לשיא במספר תושביה בשנת 1971 עם 88,839 תושבים, אך מאז ניכרת ירידה חדה במספר התושבים עד ל-71,239 תושבים בשנת 2009. מעבר לתושביה הרשומים, מתגוררים בפאביה למעלה מ-23,000 סטודנטים אשר שוהים בה במהלך תקופות הלימודים אך, ברובם המכריע, חוזרים לביתם ברחבי איטליה בסופי שבוע ובחופשות.

אוניברסיטאות ומוסדות אקדמאיים

פאביה היא עיר אקדמאית בעלת חשיבות עליונה באיטליה ובה שוכנים מספר מוסדות אקדמאיים מרכזיים:

אוניברסיטת פאביה - אחת מהעתיקות באירופה (נוסדה בשנת 1361). בניין האוניברסיטה המרכזי ממוקם במרכז העיר העתיקה ומכיל 12 חצרות פנימיות שנבנו בין המאות ה-15 וה-19. סגנון הבנייה השולט בבניין הוא סגנון הניאו קלאסיציזם המאפיין את חזית הבניין וחלק ניכר מאולמותיו המפורסמים. הפעילות האקדמאית באוניברסיטה מתחלקת בין תשע פקולטות בהן לומדים למעלה מ-23,000 סטודנטים. אוניברסיטת פאביה מושכת מספר גבוה של סטודנטים ישראלים וזרים, בעיקר בתחום לימודי הרפואה הניתנים ללימוד בשפה האיטלקית או האנגלית.
גיזליארי קולג' ובורומאו קולג' - הקולג'ים העתיקים בפאביה שמטרתם קידום לימודים אוניברסיטאיים ועידוד מצוינות אקדמאית מתלמידיהם הלומדים במסגרת אוניברסיטת פאביה.
IUSS PAVIA - המרכז האוניברסיטאי ללימודים גבוהים.
המכון למחקר מדעי ורפואי סאן מטאו (Fondazione IRCCS Policlinico S. Matteo) - בית החולים המרכזי של העיר והנפה המכיל תחתיו מספר מוסדות מתקדמים למחקר רפואי הידועים בעיקר בתחומי הנוירולוגיה, האונקולוגיה והקרדיולוגיה.
קרן סלבטורה מאוג'רי (fondazione IRCCS Salvatore Maugeri) - מרכז לטיפול ומחקר מתקדם בתחומי השיקום המוטורי, הקרדיו-ואסקולרי והפנאומולוגי.

הוכחה למעמדה האקדמאי-רפואי האיתן של פאביה ניתנה עם חנוכתו ב-15 בפברואר 2010 של מאיץ ההדרונים האונקולוגי (CNAO) הראשון באיטליה, השני באירופה והרביעי סה"כ בעולם, המאפשר טיפול בגידולים סרטניים באמצעות הקרנת הדרונים. כמו כן, ברשות מחלקת הפיזיקה של אוניברסיטת פאביה מאיץ חלקיקים גרעיני (LENA), היחידי מסוגו בקרב אוניברסיטאות באיטליה ושבאמצעותו פרסמה לאורך השנים אוניברסיטת פאביה למעלה מ-608 מחקרים בתחומי הכימיה והפיזיקה הגרעינית.

יהדות פאביה

בשלהי ימי הביניים היגרו לעיר יהודים רבים ממערב אירופה, בעיקר מגרמניה וצרפת. בין הגולים היה רבי יעקב לנדא, בעל ספר האגור, וכן רבי יוסף קולון (מהרי"ק) שהיגר אליה ממנטובה. עד למלחמת העולם השנייה התקיימה בפאביה קהילה יהודית קטנה שהתרכזה באזור Via dei Liguri. קהילה זו התפזרה במהלך המלחמה, ולאחר סיומה לא התבססה שוב קהילה יהודית בעיר. כיום, מתגוררות בעיר משפחות יהודיות ספורות המחוזקות בנוכחות ישראלית של כ-60 סטודנטים ישראלים לערך הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה בעיר (נכון לאוגוסט 2010). שירותי דת מסופקים על פי הצורך על ידי הקהילה היהודית במילאנו. המשפחה הישראלית שנספתה באסון הרכבל של סטרזה–מוטרונה במאי 2021 התגוררה בפאביה.