פורטל:ביולוגיה
המילה "ביולוגיה" היא הלחם בין המילים היווניות: "βίος" (ביוס), שמשמעותה חיים, ו-"λόγος" (לוגוס), שמשמעותה תורה או מחקר). המונח הוגדר לראשונה על ידי חוקרי הטבע ז'אן-בפטיסט דה לאמארק וגוטפריד ריינהולד טרוויראנוס בתחילת המאה ה-19. כיום, ביולוגיה אינה נתפסת כתחום יחיד, אלא כמסגרת המאגדת מספר רב של דיסציפלינות העוסקות בתופעות הקשורות לחיים וליצורים חיים, בשל היותה תחום רחב היקף. החלוקה לפי סוג האורגניזם, שהייתה נהוגה בעבר, אחראית לתחומים כגון בוטניקה – חקר הצמחים, ומיקרוביולוגיה – חקר המיקרואורגניזמים; אך ניתן לחלק את תחומי הביולוגיה גם לפי קנה המידה של התופעות הנחקרות: למשל, ביולוגיה מולקולרית עוסקת ברמת המולקולה, פיזיולוגיה עוסקת ברמת האורגניזם, ואילו אקולוגיה עוסקת ברמת קבוצות אורגניזמים וביחסיהם עם הסביבה. כיום נחשבת הביולוגיה לאחד מענפי המדע המרכזיים שאנו דנים בהם במאה ה-21. יותר ממיליון מאמרים מתפרסמים בתחום מדי שנה, וסוגיות מרכזיות בתחום, למשל הנדסה גנטית, ניצבות הן בחזית המחקר המדעי והן בעין הסערה של הדיון הציבורי. |
אפרים קציר (קצ'לסקי) (16 במאי 1916 – 30 במאי 2009), נשיאה הרביעי של מדינת ישראל, וביופיזיקאי; חבר האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, זוכה פרס ישראל ופרס ויצמן. הוא נולד ב-16 במאי 1916 בעיר קייב שבאוקראינה. בשנת 1922 היגרה משפחתו לפולין ובשנת 1925 עלתה ארצה. בשנת 1933 סיים את הגימנסיה העברית בשכונת רחביה שבירושלים. למד ביוכימיה באוניברסיטה העברית ובשנת 1941 קיבל תואר דוקטור בהדרכת מכס פרנקל. ב-1939 סיים את קורס הקצינים הראשון של "ההגנה", היה אחראי על הצד המדעי במחלקת המחקר של הארגון. במאי 1948 מונה למפקד חיל המדע (חמ"ד) של צה"ל. בשנת 1949 הצטרף למכון ויצמן למדע שם הקים את המחלקה לביופיזיקה ועמד בראשה עד לבחירתו לנשיא ב-1973. הוא התגורר ופעל במכון ויצמן עד יום מותו.
בשנים 1966–1969 כיהן קציר כמדען הראשי במשרד הביטחון. באפריל 1973 נבחר על ידי הכנסת לתפקיד נשיא המדינה, והחל לכהן בתפקיד ב-24 במאי באותה שנה.
עבודתו המדעית זכתה להערכה רבה. בשנת 1950 זכה בפרס ויצמן למדע של עיריית ת"א. בשנת 1959 קיבל במשותף עם תלמידו מיכאל סלע את פרס ישראל למדעי החיים. נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשנת 1960. ב-1961 הוענק לו פרס רוטשילד, ובשנת 1966 היה הישראלי הראשון שנבחר כחבר זר של האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים. כן קיבל תוארי כבוד מאגודות מדעיות ומאוניברסיטאות שונות בעולם. ב-1977 נבחר לחבר חוץ בחברה המלכותית הבריטית. משנת 1991 הוא חבר כבוד באקדמיה הרומנית על תרומתו בפיתוח של אנזימים מקובעים זכה קציר ב-1985 בפרס יפן.
.jpg)
קיפוד אירופי בגינה. קיפודיים היא משפחה יחידה בסדרה, שהוגדרה בעבר כחלק מסדרת אוכלי החרקים, אולם כיום היא נחשבת לסדרה עצמאית במחלקת היונקים. מיני הקיפודיים האמיתיים הם בעלי קוצים חדים, חלקם בעלי יכולת "התקדרות" בשעת סכנה, שמגנה על החלקים הפגיעים בגוף החיה. הוולדות נולדים עם קוצים רכים בצבע לבן וללא יכולת ראייה. בגיל שבועיים הקיפוד הצעיר מתחיל לראות, ובגיל חודש וחצי מפתח קוצים קשיחים.
עם תחיית הלשון העברית שימש השם "מרגנית", שמקורו (בדומה למילים מרגלית ומרגרינה) במילה היוונית לפנינה, לתיאור הפרח הקרוי מרגריט או מרגריטה בשפות אירופיות ועלי הכותרת הלבנים שלו מתאימים במיוחד למשחק "הוא אוהב אותי... הוא לא אוהב אותי". המשורר לוין קיפניס כתב עליו את השיר "מרגנית חיננית", וסדרת מרגנית (ספרי מופת לילדים ולנוער) השתמשה בו כסמליל. בעקבות החלטת האקדמיה ללשון העברית הועתק השם לתאר את הפרח הכחלחל הזעיר, שבשמו האנגלי - סקרלט פימפרנל, זכה גם הוא לתהילה ספרותית. הפרח הלבן ששמו נגזל נאלץ להסתפק במילה השנייה בשירו של קיפניס – חיננית.
ארכאוזואולוגיה - ישראל יעקב קליגלר - ניסויים בלשניים בקופי אדם - ריצ'רד דוקינס - מעכבי אנזימים
מיקרוביולוגיה: Francisella tularensis - Adenoviridae - חגורת המנינגיטיס האפריקנית
אבולוציה: אדם - אבולוציה של האדם - אצי, איש הקרח - ארדיפיתקוס רמידוס - האדם הניאנדרטלי - הומו ארקטוס - הומו היידלברגנסיס - הומו פלורסיינסיס
נדידת העופות היא תופעה זואולוגית, המתרחשת פעמיים בשנה, כאשר עופות רבים נודדים מאתרי הקינון שלהם (בדרך-כלל באזורים קרים יחסית) למעונות-חורף באזורים חמים יותר. התופעה מתרחשת בין אירופה לאפריקה, בין האמריקות ואף בין הקטבים. רובם של העופות הנודדים האירופאיים עוברים במסלול הנדידה דרך ארץ ישראל, ואף שוהים בה לילה או יותר; מיעוטם, כמו השלוים, חוצים את הים התיכון ונוחתים בחוף הצפוני של אפריקה. מספר העופות שנאמד בכל "גל נדידה" שכזה הוא כחצי מיליארד, מהם כחצי מיליון חסידות.
גנטיקה הוא המדע העוסק בתורשה ובמגוון הגנטי באורגניזמים. הגנטיקה מספקת כלים לחקירת תפקידי הגנים והיא מאפשרת לנו לבחון את השפעתן ההדדית כלל הגנים באורגניזם על תכונותיו. ברוב היצורים החומר התורשתי מצויות במולקולות ה-DNA ה"נארזות" בעת חלוקת התא לכרומוזומים. כיום, רוב המחקר בגנטיקה סובב סביב הניסיון להסביר את השפעתם של הגנוטיפ, כלומר מכלול הגנים המקודדים לתכונה מסוימת, על הפנוטיפ, כלומר ביטוי הגנים במציאות, כמו גם את השפעת הגנים על אוכלוסייה מסוימת של אורגניזמים ואת השונות ביניהם. אבי הגנטיקה המודרנית היה הנזיר הצ'כי גרגור מנדל, שביצע במאה ה-19 ניסוים באפוני גינה והראה כי קיימת חוקיות סטטיסטית בהורשת התכונות. למרות שלא כל התכונות מאופיינות בעקרון ההורשה המנדלי, עבודתו של מנדל הדגימה את החשיבות שביישום הסטטיסטיקה בחקר התורשה. מאז ועד היום משתמשים בתורתו של מנדל כבסיס למודלי תורשה בגנטיקה.
בתמונה: הרכבה בין שני צמחי אפונת גינה עם אללים שונים עבור אותו הגן, אחד המבטא פריחה סגולה (מסומן ב-B) ואחד המבטא פריחה לבנה (מסומן ב-b).
|
|
|
|
|
|
|
| פורטל בעלי החיים | פורטל יונקים | פורטל אורניתולוגיה וצפרות |
פורטל הרפואה | פורטל גוף האדם | פורטל הבוטניקה | פורטל הכימיה |
- כתבו או תרגמו ערכים מבוקשים בתחום הביולוגיה. ברשימה זו תוכלו גם להוסיף ערכים שלדעתכם חסרים.
- כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא ביולוגיה שרק מחכים שירחיבו אותם.
- ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו מסגרת "ערכים דורשי שיפור".
- מסגרות התוכן של הפורטל צריכות את עזרתכם! ישנם עוד תחומים, תאוריות, אישים ונושאים מעניינים עליהם ניתן לכתוב!
| רשימת הערכים המבוקשים בתחום הביולוגיה [ עריכה ]
| |
|---|---|
|
מצאו ערכים לשיפור בנושא ביולוגיה: לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט •
בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)