פורטל:ביולוגיה
המילה "ביולוגיה" היא הלחם בין המילים היווניות: "βίος" (ביוס), שמשמעותה חיים, ו-"λόγος" (לוגוס), שמשמעותה תורה או מחקר). המונח הוגדר לראשונה על ידי חוקרי הטבע ז'אן-בפטיסט דה לאמארק וגוטפריד ריינהולד טרוויראנוס בתחילת המאה ה-19. כיום, ביולוגיה אינה נתפסת כתחום יחיד, אלא כמסגרת המאגדת מספר רב של דיסציפלינות העוסקות בתופעות הקשורות לחיים וליצורים חיים, בשל היותה תחום רחב היקף. החלוקה לפי סוג האורגניזם, שהייתה נהוגה בעבר, אחראית לתחומים כגון בוטניקה – חקר הצמחים, ומיקרוביולוגיה – חקר המיקרואורגניזמים; אך ניתן לחלק את תחומי הביולוגיה גם לפי קנה המידה של התופעות הנחקרות: למשל, ביולוגיה מולקולרית עוסקת ברמת המולקולה, פיזיולוגיה עוסקת ברמת האורגניזם, ואילו אקולוגיה עוסקת ברמת קבוצות אורגניזמים וביחסיהם עם הסביבה. כיום נחשבת הביולוגיה לאחד מענפי המדע המרכזיים שאנו דנים בהם במאה ה-21. יותר ממיליון מאמרים מתפרסמים בתחום מדי שנה, וסוגיות מרכזיות בתחום, למשל הנדסה גנטית, ניצבות הן בחזית המחקר המדעי והן בעין הסערה של הדיון הציבורי. |
אפרים קציר (קצ'לסקי) (16 במאי 1916 – 30 במאי 2009), נשיאה הרביעי של מדינת ישראל, וביופיזיקאי; חבר האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, זוכה פרס ישראל ופרס ויצמן. הוא נולד ב-16 במאי 1916 בעיר קייב שבאוקראינה. בשנת 1922 היגרה משפחתו לפולין ובשנת 1925 עלתה ארצה. בשנת 1933 סיים את הגימנסיה העברית בשכונת רחביה שבירושלים. למד ביוכימיה באוניברסיטה העברית ובשנת 1941 קיבל תואר דוקטור בהדרכת מכס פרנקל. ב-1939 סיים את קורס הקצינים הראשון של "ההגנה", היה אחראי על הצד המדעי במחלקת המחקר של הארגון. במאי 1948 מונה למפקד חיל המדע (חמ"ד) של צה"ל. בשנת 1949 הצטרף למכון ויצמן למדע שם הקים את המחלקה לביופיזיקה ועמד בראשה עד לבחירתו לנשיא ב-1973. הוא התגורר ופעל במכון ויצמן עד יום מותו.
בשנים 1966–1969 כיהן קציר כמדען הראשי במשרד הביטחון. באפריל 1973 נבחר על ידי הכנסת לתפקיד נשיא המדינה, והחל לכהן בתפקיד ב-24 במאי באותה שנה.
עבודתו המדעית זכתה להערכה רבה. בשנת 1950 זכה בפרס ויצמן למדע של עיריית ת"א. בשנת 1959 קיבל במשותף עם תלמידו מיכאל סלע את פרס ישראל למדעי החיים. נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשנת 1960. ב-1961 הוענק לו פרס רוטשילד, ובשנת 1966 היה הישראלי הראשון שנבחר כחבר זר של האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים. כן קיבל תוארי כבוד מאגודות מדעיות ומאוניברסיטאות שונות בעולם. ב-1977 נבחר לחבר חוץ בחברה המלכותית הבריטית. משנת 1991 הוא חבר כבוד באקדמיה הרומנית על תרומתו בפיתוח של אנזימים מקובעים זכה קציר ב-1985 בפרס יפן.
במשך מאות רבות של שנים הייתה האוכלוסייה הקטנה של האי ניואה מבודדת משאר האנושות. הבידוד המשיך גם אחרי שקפטן קוק גילה את האי, בשנת 1774, והילידים סיכלו שלושה ניסיונות נחיתה שלו בחופיו. מאז ועד שנת 1900, שבה כבשה הממלכה המאוחדת את האי, מספר האנשים שנחתו בו נספר על אצבעות יד אחת. המפגש עם אנשים אלו גרם באי למגפות, כי הבידוד הממושך מנע מהילידים לפתח נוגדנים נגד המחלות, שפקדו את שאר אנשי העולם. אולם גם בעקבות הכיבוש הבריטי, המקום לא הפך לחלק אינטגרלי מהכפר הגלובלי. כמחצית מהאנשים, שגיוסו מהאי למלחמת העולם הראשונה, נפטרו בה בגלל קשיי להסתגלות לאקלים אירופה ומחלותיה.
ארכאוזואולוגיה - ישראל יעקב קליגלר - ניסויים בלשניים בקופי אדם - ריצ'רד דוקינס - מעכבי אנזימים
מיקרוביולוגיה: Francisella tularensis - Adenoviridae - חגורת המנינגיטיס האפריקנית
אבולוציה: אדם - אבולוציה של האדם - אצי, איש הקרח - ארדיפיתקוס רמידוס - האדם הניאנדרטלי - הומו ארקטוס - הומו היידלברגנסיס - הומו פלורסיינסיס
_crop.jpg)
חסרי זנב הם דו-חיים הנכללים בסדרה Anura (מילולית: חסרי-זנב; מיוונית: an=בלי, oura=זנב). סדרת חסרי הזנב כוללת שתי קבוצות מובחנות: צפרדעים וקרפדות; אף על פי כן, חלוקה זו בין הצפרדעים לקרפדות אינה טקסונומית והן נבדלות זו מזו במאפיינים חיצוניים ובדפוסי התנהגות. מבין המשפחות הרבות שבסדרת חסרי הזנב, ישנן שתיים הנקראות צפרדעים וקרפדיים, אך גם מיני חסרי זנב שאינם במשפחת הקרפדיים מכונים "קרפדות", וכך גם לגבי הצפרדעיים. בקרב הציבור הרחב מכונות לרוב כל חברות סדרת חסרי הזנב "צפרדעים".
ביוכימיה היא מדע החוקר התהליכים הכימיים באורגניזם. תחום הביוכימיה מהווה גשר בין הכימיה והביולוגיה וחוקרת כיצד תגובות כימיות יוצרות את מכלול התופעות והתהליכים המוכרים לנו כ"חיים".
הוא עוסק במבנה ובתפקוד של רכיבי התא, כגון: חלבונים, סוכרים, ליפידים, חומצות גרעין ומולקולות נוספות שנוצרות ביצורים חיים.
לביוכימיה נגיעה ואחיזה כמעט בכל תחום ביולוגי שהוא, כולל תחומים שנדמה כי הם רחוקים ממנה מאוד, כגון זואולוגיה וביולוגיה אבולוציונית. האטומים השונים המרכיבים את כל היצורים החיים; הקשרים הכימיים והכוחות הפועלים ביניהם; התרמודינמיקה והקינטיקה של תגובות כימיות בתא – נטייתם של חומרים להגיב דווקא עם חומרים מסוימים ולא עם אחרים; כל אלו עומדים בבסיסן של כל התופעות הביולוגיות באשר הן.
בתמונה: המבנה התלת־ממדי של מיוגלובין, חלבון קטן, המשמש לצד ההמוגלובין לנשיאת חמצן בגופם של בעלי חיים.
|
|
|
|
|
|
|
| פורטל בעלי החיים | פורטל יונקים | פורטל אורניתולוגיה וצפרות |
פורטל הרפואה | פורטל גוף האדם | פורטל הבוטניקה | פורטל הכימיה |
- כתבו או תרגמו ערכים מבוקשים בתחום הביולוגיה. ברשימה זו תוכלו גם להוסיף ערכים שלדעתכם חסרים.
- כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא ביולוגיה שרק מחכים שירחיבו אותם.
- ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו מסגרת "ערכים דורשי שיפור".
- מסגרות התוכן של הפורטל צריכות את עזרתכם! ישנם עוד תחומים, תאוריות, אישים ונושאים מעניינים עליהם ניתן לכתוב!
מצאו ערכים לשיפור בנושא ביולוגיה: לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט •
בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)