צרויה להב

צרויה להב
לידה	16 ביולי 1951 (בת 73)
מדינה	ישראל
שפות היצירה	עברית
בן או בת זוג	שבתאי קונורטי; לואי להב ;

צרויה להב (נולדה ב-16 ביולי 1951) היא סופרת, פזמונאית, משוררת, מוזיקאית, שחקנית וזמרת ישראלית.

ביוגרפיה

להב נולדה וגדלה בקיבוץ איילת השחר בשם צרויה חפרי.^[1] מצד אמה (משפחת הלוי-אפשטיין) היא דור חמישי בארץ.^[2]

להב שירתה בלהקה הצבאית צוות הווי חטיבת הצנחנים. בעת שירותה פגשה את לואי להב, לימים אחד המפיקים המוזיקליים הבולטים בישראל. לאחר השירות, בהיותה בת תשע עשרה וחצי, נישאה ללהב והשניים נסעו לארצות הברית, שם נולדה בתם היחידה טל, שנהרגה בתאונה בגיל שלוש וחצי.^[1]

בתחילת שנות השבעים שרה וניגנה (בכינור) ב-E Street Band, להקת הליווי של ברוס ספרינגסטין - בהופעות ובאלבומים The Wild, The Innocent and The E Street Shuffle ו-Born to Run (באנגלית נודעה בכינוי סוּקִי, Suki). בשנת 1975 חזרו צרויה ולואי להב לישראל. בשנת 1976 ניגנה באלבום היחיד של להקת תמוז, "סוף עונת התפוזים". בשנת 1977 התגרשה.^[1]

לאחר מכן למדה משחק במכון לי סטרסברג לתיאטרון ולקולנוע בלוס אנג'לס ועם שובה לישראל השתתפה בכמה הצגות תיאטרון, כמו טוב בהתיאטרון הקאמרי ובמחזמר "אלוף בצלות ואלוף שום" על פי סיפורו של חיים נחמן ביאליק. בתחילת שנות השמונים הייתה חברה בלהקת הברירה הטבעית. לאחר פרישתה מן הלהקה לא הופיעה עוד והקדישה את עיקר מרצה לכתיבת שירה ופרוזה.

שיריה הולחנו ובוצעו על ידי מיטב המוזיקאים והמבצעים בישראל. מוזיקאי שהרבה להלחין את שיריה של להב הוא רמי קלינשטיין, שהלחין משיריה הן עבור עצמו ("הים כבר לא", "על הגשר הישן", "תשארי עוד קצת") והן עבור ריטה ("חמצן", "ימי התום", "לאלף נמר", "שרה ברחובות"). גם יהודית רביץ הלחינה אחדים משיריה, כ"דרך המשי" ו"נעמיד פני יתומים". עוד ביצעו משיריה מאיר בנאי, דויד ברוזה, גידי גוב, ריקי גל, יהודה פוליקר ואחרים. בשנת 2003 הוציאה להב אלבום בשם "הים כבר לא", ובו 16 מן השירים שכתבה במרוצת השנים.^[3] בשנת 2006 השתתפה להב בכתיבת רוב שירי אלבומה של דנה ברגר "יום יום". באלבומו של יהודה פוליקר "כל דבר מזכיר לי", שיצא בשנת 2011, שימשה להב כעורכת טקסט, ויחד עם פוליקר כתבה חלק משירי האלבום.

ספרה הראשון, "כפכפי העץ של אנדרה" (2002), המבוסס על סיפורו האמיתי של אריה בן-פלאי, שילדותו עברה עליו בהולנד בתקופת השואה, זכה בעיטור אנדרסן הבינלאומי,^[4] בפרס לספר ביכורים של משרד התרבות והספורט ובפרס יד ושם למפעלים חינוכיים לשנת תשס"ב, על כתיבת ספר לילדים ולנוער בנושא השואה. ספרה השני, "מלכת הביצות רוקדת טנגו" (2004), זכה בפרס אקו"ם לשנת 2005.‏^[5]

בשנת 2011 הוענק לצרויה להב פרס אקו"ם על מפעל חיים בתחום הזמר העברי למחברת. בשנת 2024 זכתה להב בפרס אריק איינשטיין. להב מלמדת בבית הספר לאמנויות המילה בירושלים.

לאחר נישואים קצרים לשחקן שבתאי קונורטי בשלהי שנות השבעים פגשה את התפאורן איציק אלבלק, ומאז הם חיים יחד כידועים בציבור. השניים מתגוררים במושבה הגרמנית שבירושלים ולהם שלושה בנים.^[1] אחד הבנים הוא המוזיקאי יונתן אלבלק שחיבר (ביחד עם אסף תלמודי) את המוזיקה לסרט אגדת חורבן.

יצירתה

משיריה הבולטים

אף אחת - בביצוע מירי מסיקה (לחן: שמוליק נויפלד)
דרך המשי - בביצוע יהודית רביץ (לחן: יהודית רביץ)
נעמיד פני יתומים - בביצוע יהודית רביץ (לחן: יהודית רביץ)
ימי התום - בביצוע ריטה (לחן: רמי קלינשטיין)
לאלף נמר - בביצוע ריטה (לחן: רמי קלינשטיין)
על הגשר הישן - בביצוע רמי קלינשטיין (לחן: רמי קלינשטיין)
פרח - בביצוע גידי גוב ובביצוע יהודה פוליקר (לחן: יהודה פוליקר)
רומיאו - בביצוע יהודית תמיר (לחן: יהודה פוליקר)
שרה ברחובות - בביצוע ריטה (לחן: רמי קלינשטיין), השיר ייצג את ישראל באירוויזיון 1990.
תפילות הילדים - בביצוע ריקי גל (מילים של להב יחד עם שבא סלהוב, לחן: יהודה פוליקר)
תשארי עוד קצת - בביצוע רמי קלינשטיין (לחן: רמי קלינשטיין)
היי תום - בביצוע דיאנה גולבי (לחן: רמי קלינשטיין)