קוני פרנסיס
קונצ'טה רוזה מריה פרנקונרו (באנגלית: Concetta Rosa Maria Franconero; נולדה ב-12 בדצמבר 1938) ידועה בשם קוני פרנסיס (Connie Francis) מאז הופעותיה הראשונות בטלוויזיה בגיל העשרה, היא זמרת פופ אמריקאית. עם מכירות כוללות של למעלה מ-100 מיליון תקליטים היא אחת הזמרות הפורות והמצליחות ביותר בעולם, שנייה רק למדונה מבחינה מסחרית. הקריירה שלה הייתה בשיאה בשנות השישים וראשית שנות השבעים, אך בניגוד לזמרים אחרים בני התקופה, פרנסיס לא נטתה למהפכנות לא בסגנון שירתה ולא בהופעתה החיצונית אלא שימרה סגנון ותדמית שמרניים ונאיביים. בין להיטיה הגדולים "Lipstick on Your Collar", "Stupid Cupid", "Who's Sorry Now?", "Everybody's Somebody's Fool", "My Heart Has a Mind of Its Own" ועוד. המנעד הגדול שלה, הוירטואוזיות של שירתה ויכולתה לשיר במגון שפות הקנו לה הכרה בינלאומית רחבה. אולם, בשל שרשרת טרגדיות אישיות שפקדו אותה, הלכה הקריירה שלה ודעכה ברבות השנים.
 | |
| לידה |
12 בדצמבר 1938 (בת 86) ניוארק, ארצות הברית  |
|---|---|
| שם לידה |
Concetta Rosa Maria Franconero |
| שם במה |
Connie Francis |
| מוקד פעילות |
ארצות הברית |
| תקופת הפעילות |
מ-1943 |
| מקום לימודים |
תיכון בלוויל, תיכון לאמנויות ניוארק |
| סוגה |
מוזיקת פופ מסורתית, ג'אז, קאנטרי פופ, רוק אנד רול, קאנטרי |
| שפה מועדפת |
גרמנית, איטלקית, יידיש, פורטוגזית, שוודית, אנגלית |
| כלי נגינה |
אקורדיון, אקורדיון פסנתר |
| חברת תקליטים |
MGM רקורדס |
|
www | |
| פרופיל ב-IMDb | |
| חתימה |
.svg) |
  | |
תולדות חייה
עריכהשנים ראשונות
עריכהנולדה למשפחה ממוצא איטלקי והתגוררה בשכונת עוני בניוארק, בה התגוררו בעיקר יהודים, כך למדה מעט יידיש כילדה ואף שרה את "התקווה" באירועים שכונתיים. בגיל 10 הופיעה בתוכנית טלוויזיה בנגינה על אקורדיאון ובמהלך הופעותיה אלה קיבלה את השם הקליט קוני פרנסיס ממפיק התוכנית. באותה תקופה היה נהוג בקרב הקהילה האיטלקית בארצות הברית שאנשים הקשורים במאפיה עסקו באמרגנות של כישרונות צעירים. אביה של פרנסיס התנגד לניסיונות המאפיה לנהל את בתו המוכשרת והתעקש לנהל את הקריירה שלה באופן עצמאי. אביה גידל אותה בנוקשות ולא איפשר לה כמעט לנהל חיי חברה.
בשנת 1955 הוחתמה לחברת MGM. מנהלה היה דון קירשנר, שיהיה לימים אחד ממפיקי המוזיקה החשובים בעולם. הוא גם הכיר לה את ידידו הזמר בובי דארין, עמו ניהלה פרנסיס מערכת יחסים מוזיקלית ורומנטית, שנקטעה על ידי אביה. הם נותרו ידידים עד מותו של דארין ופרנסיס כתבה שהשגיאה הגדולה של חייה הייתה שלא התחתנה עמו. בשנת 1958 היה השיר "Who's Sorry Now?", חידוש לשיר ישן שהקליטה ללהיט המיליונים הראשון שלה. בהמשך אותה שנה ניסה קירשנר לעניין את פרנסיס במספר בלדות שנכתבו בבניין בריל על ידי ניל סדקה והווארד גרינפילד, שירים שדחתה שר סדקה עצמו. בין היתר כתבו השניים את השיר "Stupid Cupid", שלא יועד במיוחד עבורה אולם פרנסיס החליטה להקליט את השיר בעצמה והפכה אותו ללהיט שמכר מיליוני עותקים.
שנות ה-60
עריכהבמהלך ראשית שנות השישים הייתה פרנסיס לזמרת המובילה בארצות הברית ושיריה כיכבו במצעד הפזמונים Billboard Hot 100 כולל "Everybody's Somebody's Fool", "My Heart Has A Mind Of Its Own" ו-"Don't Break The Heart That Loves You" שהגיעו למקום הראשון במצעד בשנים 1959 ו-1962. היא הופיעה מספר פעמים במופעי האירוח של אד סאליבן[1], של דיק קלארק ושל פרי קומו, ששכנע אותה לשיר שירים איטלקיים סנטימנטליים (הידוע שבהם הוא הטנגו "גיטרה רומנה"), אותם נמנעה לבצע מוקדם יותר בקריירה שלה על מנת שלא תיתפס כ"זמרת איטלקייה". כמו כן כיכבה במספר סרטי קומדיה רומנטית של MGM בהם "Follow the Boys"[2] ששיר הנושא מתוכו היה ללהיט. בשנת 1963 הקליטה את השיר "In the Summer of His Years" לזכרו של ג'ון קנדי שנרצח באותה עת.
במהלך המחצית השנייה של שנות השישים פנתה פרנסיס להקליט מספר תקליטים בשפות שונות, בהם גרסאות לשיריה בשפות זרות ושירים זרים מקוריים. כך הפיקה תקליטים ביידיש, ספרדית, צרפתית, גרמנית, הולנדית, ספרדית, פורטוגזית, יוונית ומספר שירים בשפות נוספות בהן עברית (בהם "צאנה צאנה" ו"הבה נגילה"). ב-1967, בעת מלחמת וייטנאם הופיעה בפני חיילי צבא ארצות הברית בווייטנאם. היא הקליטה תקליטים בקצב מהיר (בין 1966 ל-1973 הוציאה 20 תקליטים)[3] והופיעה רבות ברחבי העולם. על מנת לעמוד בקצב עבודה זה, פיתחה פרנסיס תלות באמפטמינים ("גלולות מרץ").
האסון והשקיעה
עריכהב-8 בנובמבר 1974 הופיעה בפסטיבל ווסטברי בלונג איילנד ושהתה בלילה בבית מלון. בעודה ישנה פרץ לחדרה אלמוני שהכה אותה, התעלל בה במשך שעות ואנס אותה באיומים. התוקף נמלט ולא נתפס מעולם. חייה של פרנסיס נהרסו. היא הפסיקה את מסע ההופעות, שקעה בדיכאון ונישואיה לג'ו גארזילי התפרקו. התקפי מאניה דיפרסיה גרמו לה להתאשפז בבית חולים פסיכיאטרי ולהשתחרר לסירוגין. היא אף איבדה את יכולתה לשיר באופן זמני.
כשנה לאחר המקרה גילתה פרנסיס באקראי כי חברת המלונות הווארד ג'ונסון לא תיקנה את המנעול הפרוץ בחדר שבו התאכסנה ונאנסה. היא תבעה את חברת המלונאות בגין התרשלות בחובת ההגנה על האורחים וזכתה במשפט[4] בפיצויים בגובה 2.5 מיליון דולר, הגבוהים ביותר שנפסקו עד אז בגין תובענה דומה. בזכות הפרופיל הציבורי הגבוה של מאבקה מינה אותה נשיא ארצות הברית רונלד רייגן ל"ראש כוח משימה נגד פשיעה אלימה". כמו כן הייתה דוברת ציבורית של יוניצ"ף וארגון אמריקאי של נפגעי טראומה.
בפברואר 1981 נרצח אחיה על ידי המאפיה.
בנובמבר 1981 יצאה לסיבוב הופעות קאמבק, השיר הראשון ששרה בהופעתה היה גרסת כיסוי ללהיטה של גלוריה גיינור "I Will Survive" (אני אשרוד) שהיווה הצהרה משמעותית. אולם פרנסיס לא חזרה מעולם למקומה בקדמת תעשיית המוזיקה. היא שבה והתאשפזה פעמים רבות ופיתחה תלות בתרופות פסיכיאטריות. על אף שהופקו מאז עשרות תקליטי אוסף משיריה במסגרות שונות, היא לא הקליטה עוד תקליטים חדשים, פרט למספר הקלטות של הופעות חיות שלה עמן הופיעה החל מ-1989 בעיקר בלאס וגס.
חייה האישיים
עריכהפרנסיס הייתה נשואה ארבע פעמים, כל נישואיה הסתיימו בגירושין. למרות שניסתה להרות מספר פעמים, הסתיימו ניסיונות אלה בהפלות. בנה היחיד הוא בן מאומץ שאימצה יחד עם בעלה השלישי, ג'ו גארזילי.
בני הזוג שלה היו:
- דיק קנליס (15 באוגוסט 1964 - 15 בנובמבר 1964)
- איזי מריון (16 בינואר 1971 - 14 בפברואר 1972)
- ג'וזף (ג'ו) גארזילי (16 בספטמבר 1973 - 1 באוקטובר 1978)
- בוב פרקינסון (27 ביוני 1985 - 31 במרץ 1986)
לקריאה נוספת
עריכה- Who's Sorry Now?, 1984 ISBN 9780312870881 (אוטוביוגרפיה)
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של קוני פרנסיס
קוני פרנסיס, סרטונים בערוץ היוטיוב
קוני פרנסיס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
קוני פרנסיס, באתר AllMovie (באנגלית)
קוני פרנסיס, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
קוני פרנסיס, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
קוני פרנסיס, באתר ספוטיפיי
קוני פרנסיס, באתר Last.fm (באנגלית)
קוני פרנסיס, באתר AllMusic (באנגלית)
קוני פרנסיס, באתר MusicBrainz (באנגלית)
קוני פרנסיס, באתר דיזר
קוני פרנסיס, באתר Discogs (באנגלית)
קוני פרנסיס, באתר Songkick (באנגלית)- קוני פרנסיס, באתר Genius
קוני פרנסיס, באתר בילבורד (באנגלית)- אורי קציר, השנים השחורות של קוני פרנסיס
- אגדת קוני פרנסיס
- תמליל ראיון עם לארי קינג ברשת CNN מ-11 במרץ 2002 (באנגלית)
- Connie Francis Doesn't Quite Tell All, and Who's Sorry Now? The Readers of Her Shmaltzy Memoir ביקורת על ספרה האוטוביוגרפי מהמגזין people מ-10 בדצמבר 1984 (באנגלית)
- ריכוז קישורי אינטרנט אודות קוני פרנסיס מאז 1997 (באנגלית)
- קוני פרנסיס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
עריכה- ^ הביוגרפיה שלה ב-IMDb מציינת 26 הופעות אצל אד סאליבן
- ^ "Follow the Boys", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- ^ דיסקוגרפיה באתר Allmusic
- ^ פסק הדין במשפט GARZILLI v. HOWARD JOHNSON'S MOTOR LODGES, INC., 20 בספטמבר 1976