קרק

קרק
Krk
נתונים גאוגרפיים
מיקום	הים האדריאטי
קואורדינטות	45°04′44″N 14°36′03″E / 45.078888888889°N 14.600833333333°E
שטח	405.78 קילומטר רבוע
היקף החוף	220 ק"מ
גובה מרבי	588 מטר
נתונים מדיניים
מדינה	קרואטיה
אוכלוסייה	16,402 (2001)
אזור זמן	UTC+1
	(למפת קרואטיה רגילה) זאגרב ספליט רייקה אוסייק זאדאר דוברובניק הונגריה ס; ר; ב; י; ה; מונטנגרו אל. בוסניה; והרצגובינה; אוסטריה סלובניה אי. איטליה הים; האדריאטי; קרק

ערך זה עוסק באי בקרואטיה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו קרק (פירושונים).

קְרְק (בקרואטית: Krk; באיטלקית: Veglia; בלטינית: Curicta) הוא האי השני בגודלו בקרואטיה והמאוכלס באייה.

גאוגרפיה

כפי שהסתבר במדידות שנערכו לאחרונה, שטחו של האי הוא 405.22 קמ"ר, ועל כן האי צרס (Cres) ששטחו 405.70 קמ"ר גדול ממנו, אולם בפרסומים הרשמיים האי עדיין מופיע במקום הראשון. האי ממוקם במפרץ קוורנר בצפון הים האדריאטי, בין האי צרס ממערב לבין חופי קרואטיה ממזרח, אליה הוא מחובר מאז 1980 בגשר. סביב לקרק כעשרים איים קטנים השייכים לו. אדמת האי עשויה גיר והנוף הוא קרסטי ועשיר במערות ובולענים (דולינות). הנקודה הגבוהה באי שנופו גבעי, היא בהר אובזובו (Obzovo) שבדרומו (588 מטר). חופו של האי מחורץ ואורכו כמעט 220 ק"מ, ואילו האקלים ים תיכוני. אוכלוסיית האי מנתה 16,402 תושבים בשנת 2001, מהם 5,491 בעיר הראשית הקרויה גם היא קרק.

היסטוריה

מקור שמו של האי בקרואטית (Krk) בשמו הלטיני (Curicta), ואילו שורשיו של השם האיטלקי (Veglia) בימי הביניים, בשיבוש המילה "Vecla" שמשמעותה "עיר ישנה". האי היה מאוכלס מאז המאה ה-10 לפנה"ס על ידי שבטים אילירים, ומאוחר יותר על ידי הרומאים. בחודש ספטמבר בשנת 49 לפנה"ס נערך קרב ימי מול חופי קרק בין צבאות גנאיוס פומפיוס מגנוס ליוליוס קיסר, שהסתיים בתבוסתו של האחרון. עם שקיעתה של האימפריה הרומית, עבר האי לשליטת האימפריה הביזנטית, ולאחר מכן נשלט על ידי ונציה והמלכים הקרואטים-הונגרים.

החל במאה ה-4 שלטה באי השפה הדלמטית, שפה רומאנית שדעכה ומתה לאחר כאלף שנים. הניב המקומי, וליה (בדלמטית Viklasun), היה אחד משני הניבים המתועדים של השפה. באי, אשר נחשב למוקד של התרבות הקרואטית, רווח השימוש באלפבית הגלגוליטי הסלאבי העתיק החל במאה ה-11, ובו נכתב לוח בשקה בשנת 1100 לערך.

ב-1358 העניקה ונציה מידה מסוימת של עצמאות לדוכסים מקרק ששלטו באי, אך ב-1480 הוחזרה השליטה הישירה בו לוונציה. במאה ה-19 צורף האי לאימפריה האוסטרו-הונגרית ובשנת 1919 הייתה קרק לחלק מיוגוסלביה. במהלך מלחמת העולם השנייה נכבש האי על ידי הצבא האיטלקי ב-1941, וב-1943 עבר לשליטת גרמניה הנאצית. עם תום המלחמה חזר האי קרק לשליטת יוגוסלביה, ועם פירוקה בשנת 1991 היה לחלק מקרואטיה.

כלכלה ותשתית

קרק הוא יעד תיירותי פופולרי, ובחודשי הקיץ פוקדים את האי תיירים רבים מגרמניה, אוסטריה, איטליה ומזרח אירופה. האי מחובר ליבשה בגשר שהוקם בשנת 1980 ושאורכו 1,430 מטר. גשר זה היה גשר אגרה עד שנת 2020.^[1] בקצהו הצפוני של האי שוכן שדה תעופה בינלאומי המשרת גם את הערים רייקה ואופטיה. האי וסביבתו הם יעד פופולרי גם בקרב ישראלים, וקו שכר מופעל בין תל אביב לקרק על ידי ארקיע, סאן דור וישראייר. בנוסף לכך יש באי בית זיקוק ושתי מספנות, ותושבי האי עוסקים גם בדיג ובחקלאות.