אליעזר מלמד

רב הישוב הר ברכה וראש הישיבה בו. מחבר סדרת ספרי פניני הלכה.
(הופנה מהדף רביבים (ספר))
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: פירוט מוגזם.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

הרב אליעזר מלמד (נולד בי"ד בתמוז תשכ"א, 28 ביוני 1961) הוא רב המשתייך לזרם הדתי לאומי ומשמש רב היישוב הר ברכה. הרב מלמד חיבר את סדרת ספרי ההלכה פניני הלכה, והוא בעל טור קבוע בעיתון בשבע. הוא ראש ישיבת הר ברכה[1]. זוכה פרס כץ לשנת התשע"ט[2] ופרס הרב קוק לשנת תשפ"א[3].

הרב אליעזר מלמד
לידה 28 ביוני 1961 (בן 63)
י"ד בתמוז תשכ"א
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל
השכלה ישיבת מרכז הרב עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים הר ברכה
השתייכות ציונות דתית
תחומי עיסוק הלכה
רבותיו הרב צבי יהודה הכהן קוק, אביו הרב זלמן מלמד, הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, הרב שלמה גורן, הרב שאול ישראלי, הרב מרדכי אליהו
חיבוריו פניני הלכה, רביבים, המסורת היהודית
בת זוג הרבנית ענבל מלמד
אב הרב זלמן ברוך מלמד
אם הרבנית שולמית מלמד
תפקידים נוספים רב היישוב הר ברכה וראש ישיבת הר ברכה
פרסים והוקרה פרס כץ לשנת תשע"ט, פרס הרב קוק לשנת תשפ"א, פרס היצירה היהודית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חייו

עריכה

נולד בירושלים, לרב זלמן ולשולמית מלמד (בתו של פרופ' יוסף ולק). בנערותו למד אצל הרב צבי יהודה הכהן קוק, ולאחר מכן למד בישיבת חורב ובישיבה לצעירים, ואחר כך בישיבת מרכז הרב כשש שנים. את שירותו הצבאי עשה ברבנות הצבאית במשך 4 חודשים במסגרת שלב ב', וכיהן כרב צבאי זמני של חטמ"ר שומרון[4]. הוסמך לרבנות בתמוז תשמ"ח על ידי רבו הרב אברהם שפירא והרב חיים כ"ץ. לימד שנה אחת בכולל לבעלי תשובה בשכונת מאה שערים של הרב יצחק גינזבורג (במהלך שנה זו התקרב לרב גינזבורג ולמד עמו בחברותא[5]), ולאחר מכן עוד כחמש שנים בישיבת בית אל, כיהן במשך כשני עשורים כראש ישיבת הר ברכה, ובשנת תשע"ו הודיע על התפטרותו באופן רשמי[1]. בשנת ה'תשע"ט חזר לתפקיד ראש הישיבה[6][דרוש מקור].

הקים את סניף בני עקיבא הראשון ברובע היהודי בירושלים שהיה בהפרדה מגדרית, והדריך בו, לאחר מכן היה מראשי הקבוצה שהקימה את תנועת הנוער אריאל[7], שיש בה הפרדה בין בנים לבנות, והיה המזכ"ל הראשון שלה. בתקופת הסכמי אוסלו שימש כמזכיר ועורך העלון של ועד רבני יש"ע וחבר באיחוד הרבנים למען ארץ ישראל.

הרב מלמד פעיל במוסדות ערוץ שבע שהוקמו על ידי הוריו, והעביר את פינת ההלכה היומית ברדיו של הערוץ. חלק מפינות ההלכה ששודרו עובדו וראו אור בכרכים הראשונים של ספרי 'פניני הלכה'.

על סדרת פניני הלכה שכתב קיבל את 'פרס היצירה היהודית' על שם הרב צבי יהודה הכהן קוק מאת 'הקתדרה לתורה ולחכמה' בגבעת שמואל[8]. כן זכה בפרס הרב קוק על הסדרה[3].

בשנת 1982 נישא לענבל[9], בתו של הצייר טוביה כץ, ולהם 13 ילדים[10].

שיטתו בלימוד ופסיקת הלכה

עריכה

כללים ופרטים בהלכה

עריכה

על פי שיטת ההוראה של הרב מלמד יש לחשוף ראשית את העיקרון או העקרונות שביסוד הסוגיה ולהגדירו במדויק, מתוך עיון בגמרא ובדברי הראשונים והאחרונים. יסוד הסוגיה הוא הכלל העומד בתשתית הפרטים ההלכתיים והוא תנאי הכרחי להבנת הנושא. על פרטי ההלכה להיבחן לאור אותו כלל, וממנו נגזרת גם פסיקה בנושאים חדשים שעל הפרק.

יסודות האמונה בתוך ההלכה

עריכה

הרב מלמד רואה בהלכה היהודית מקור מחד וביטוי מאידך לערכי המוסר היהודי ולקשר בין האדם לבוראו. הן בשיעוריו והן בספריו מדגיש את הקשר שבין טעמיה הרוחניים של ההלכה לבין הפרטים ההלכתיים. חשיפת הקשרים הללו מסתייעת בהגדרת כלל היסוד של הסוגיה.

בהצגת טעמי ההלכה הוא עושה שימוש במקורות מגוונים מן ההגות היהודית, כמו ספרות המדרש, הקבלה והחסידות, המהר"ל וכתבי הראי"ה קוק.

סדרת הספרים "פניני הלכה"

עריכה
  ערך מורחב – פניני הלכה

סדרה זו מבטאת את שיטתו ההלכתית של הרב מלמד, הבאה לידי ביטוי גם במאמריו בטור "רביבים" בעיתון "בשבע" וגם בשיעורים בעל פה. בשבט התשע"ו, 2016, ציינו את הגעת תפוצת הספרים הנמכרים לחמש מאות אלף, ובשנת התשפ"א (2021) נמכרו כבר למעלה ממיליון עותקים של הסדרה[11][12]. הסדרה יוצאת על ידי מכון הר ברכה.

בנוסף להצגת ההלכה מן הכלל אל הפרט ובקישור ההלכה לטעמיה הרוחניים מאופיינים הספרים בהתייחסות למנהגי כל העדות. דרכו כפוסק הלכה היא שרק באותם המקומות שבהם יש מנהג עדתי מובהק יש להציג את הדבר כמחלוקת. פסיקתו ברוב המקומות (בהם אין מנהג מובהק) תתייחס למנהג האשכנזים והספרדים. הרב דוחה את הטענה שכל עדה צריכה לנהוג על פי פסיקות של רבנים בני העדה בלבד, גם במקומות שאין מנהג עדתי מובהק.

דעותיו

עריכה
 

תורה ומדע

עריכה

הרב מלמד רואה בשילוב תורה ומדע ערך חשוב, דוגל בהכנסת לימודי החול בבתי הספר ובבחינות הבגרות – ומנמק זאת בשאיפה להציג את חכמת התורה בכל תחום מתחומי המציאות, ולהפוך אותה ל"תורת חיים" שאיננה מצומצמת בין כותלי בית המדרש בלבד[13]. לדבריו הנושא הוא חלק מחזון הגאולה לתיקון עולם, וגישה זו באה לידי ביטוי במוסדות הר ברכה. עם זאת הוא נוקט עמדה ביקורתית מאוד כלפי השיח האקדמאי הישראלי ומבקר מה שהוא מכנה "כפיפות" ו"ההתבטלות" של מוסדות חינוך לתוכניות לימודים של משרד החינוך, עליהן יש לו ביקורת חריפה.[דרוש מקור]

הציבור התורני

עריכה

הרב מלמד עושה שימוש במונח "תורני" לתיאור הזרם החרדי לאומי בקרב הציבור הדתי לאומי, זרם שהוא משתייך לו. לדבריו, ישנו ניגוד מובהק בין ציבור זה לבין הציבור החרדי, וזרם זה אינו תת-זרם לא של הציבור החרדי ולא של הציונות הדתית הישנה, מאחר שלדעתו הוא נבדל משניהם במאפיינים עיקריים.

לפי הרב מלמד ההבדל בין הציבור התורני לבין החרדיות מתבטא באחריות הלאומית של ציבור זה ובחשיבות שהוא מייחס ללימודי חול, לשירות הביטחוני והלאומי ולהימנעות מהתפרנסות מלימוד תורה.

מנגד, לפי הרב מלמד הזרם התורני אף אינו חלק מהציונות דתית הישנה, היות שבסיס המוטיבציה של הציבור התורני איננו רק הרצון להשתוות לציבוריות הישראלית החילונית או לקבל לגיטימציה בקרב הציבור החילוני (מאפיינים אותם הוא מזהה עם הציונות־דתית הישנה), אלא המחויבות ההלכתית למצוות השירות בצבא ולמצוות יישוב הארץ בהקשר הרחב שלה, והשאיפה ליטול חלק משמעותי בקביעת סדר היום הלאומי, הפוליטי והציבורי, לרבות הנהגת המדינה, וזאת אף על פי שהמאפיינים המעשיים של זרמים אלו דומים מאוד זה לזה.

אחוזים גבוהים מפעולות ההסברה של הרב מלמד מוקדשים לחידוד ייחודיות הדרך התורנית, והוא אמר מספר פעמים שמדובר בתופעה חברתית משמעותית, שהיקפה גדול יותר מן המצטייר בתקשורת. במדיום הפובליציסטי[14] הרב מלמד מרבה להתייחס לסוגיות אקטואליות ולהציג את עמדתו ביחס אליהן. בדרך זו מנסה הרב מלמד לשקף על פי הבנתו את השקפת העולם של הציבור התורני, במובדל מן הציבור החרדי ומחלקים בציונות הדתית הישנה.

שש שעות לימוד תורה בשבת

עריכה

לדעת הרב מלמד ישנה חובה ללמוד תורה בשבת ובחול המועד במשך שש שעות לפחות[15]. הוא למד זאת מהגמרא (תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ס"ח, עמוד ב') שלפיה צריך לחלק את זמן השבת, חציו לה' בלימוד תורה בבית המדרש וחציו לעונג שבת של אכילה, שתייה ושינה. הוא מביא ראיות בעניין גם משורת פוסקים. לימוד זה, לדעתו מהווה גם מענה לבעיות חינוך של הנוער[16].

זרמים יהודיים שונים

עריכה

בשנת ה'תש"ף השתתף בפגישת זום, בה השתתפה גם הרבה דלפין הורווילר[17]. ובעקבות כך ספג ביקורת[18][19]. בתגובה לביקורת פרסם הרב מלמד במדור "רביבים" שבעיתון בשבע מספר טורים שבהם ביאר את עמדתו[20]. בחשון ה'תשפ"א התפרסם מכתב של הראשון לציון הרב יצחק יוסף במחאה על הפגישה, שבו טען כי הרב מלמד "פרץ גדר שגדרו בו ראשונים" ושכל גדולי הדורות הרחיקו את הרפורמים, וציטט מדברי הרא"ש שהורה שיש לנדות רב שלא מציית לדברי גדולי הדור[21][22]. למחאת הראשון לציון הצטרפו רבנים נוספים, בהם הראשון לציון לשעבר הרב שלמה משה עמאר[23]. קבוצת רבנים, בהם הרב דב ליאור והרב צבי ישראל טאו, חתמו על מכתב המוחה על פריצת "גדרים שגדרו גדולי עולם" ביחס לרפורמים, מבלי להזכיר במפורש את הרב מלמד[24]. להגנת הרב מלמד יצאו בין היתר ארגון רבני צהר[25], הרב רא"ם הכהן[26], הרב יעקב מדן[27], הרב חיים נבון[28] והרב אורי שרקי[29].

לאחר שבתשעה באב ה'תשפ"א היו עימותים ברחבת "עזרת ישראל" ליד הכותל, פרסם הרב מלמד במדור רביבים את עמדתו לפיה יש לאפשר לבני הזרמים השונים שאינם מעוניינים בתפילה ברחבת הכותל, להתפלל בעזרת ישראל. הרב מלמד אף קרא לרב הכותל להעמיד לרשות זרמים אלו ספרי תורה לקרוא בהם[30][31]. ימים ספורים לאחר מכן נערך ביקור של מנכ"לית התנועה המסורתית בישראל רקפת גינסברג אצל הרב מלמד ורעייתו הרבנית ענבל, שלדברי הראשונה נועד לחיזוק אחדות העם היהודי[32].

פמיניזם וקריירה מול ערכי המשפחה

עריכה

הרב מלמד רואה בפמיניזם תנועה שטרם הבשילה לתפיסת עולם מאוזנת, דבר שלדבריו יוצר עיוותים, כדוגמה הוא מביא את התקנה המחייבת מינוי אישה לדירקטור כאשר כל חברי הדירקטוריון האחרים הם גברים[33]. הוא מצדד בקידום נשים בשוק העבודה על ידי מתן אפשרות הולמת לעבודה בתנאים שיאפשרו להשאיר את המשפחה בראש סולם הערכים, כגון: עבודה במשרה חלקית ובשעות המתאימות לאימהות.

פמיניזם ופסיקה

עריכה

יחד עם העמדה הביקורתית העקרונית של הרב מלמד כלפי הפמיניזם המודרני, הוא מתיר לכל אישה המעוניינת ללמוד תורה לשם שמיים, ללמוד גמרא בעיון. מנגד הוא ממליץ לנשים שאין להן חשק מיוחד להתעמק בתורה, ללמוד ספרי הלכה מעשיים ולהעמיק ביסודות האמונה והמוסר. לדעתו עם התפתחות ההשכלה הכללית וההתמחות המקצועית של נשים בתחומים שונים בזמן המודרני, נשים צריכות ללמוד תורה הרבה יותר מכפי שלמדו בעבר. הרב מלמד אינו שולל אפשרות שאשה תשמש בתפקיד מורת הלכה או אף כדיינית, אולם לשם כך דרושה לדעתו הקמת מערך לימודי מתאים להצמחת נשים שתעמודנה בקריטריונים הנדרשים לכך, ובאופן מתון והדרגתי שלא יעורר התנגדות או יסב נזק לתהליך זה, שביסודו מבורך[34].

מניעת היריון

עריכה

לגבי מידת ההיתר ההלכתי למניעת היריון, מצדד הרב מלמד בחשיפת המידע ובהשארת רוב מרחב שיקול דעת לבני הזוג. במאמר בנושא נמנע הרב מקביעה מפורשת שיש איסור הלכתי במניעת היריון, ומקפיד להשאיר פתח רחב להתייעצות. בהמשך דבריו הוא כותב שבלא מעט מקרים דחיית היריון היא האפשרות העדיפה לכתחילה.

הפלת עובר חולה

עריכה

סוגיית הפלות עוברים החולים במחלה קשה מצויה במחלוקת עמוקה בין פוסקי ההלכה. הרב מלמד פוסק כי מותר לבני זוג לבחור לשאול רב המקל במקרים אלה[35]. בטור "רביבים" כתב כי היו רבנים שהתרעמו על שפרסם את הדעה המקילה בהבלטה והורה שאפשר לסמוך עליה. בעמדתו זו הוא מסתמך על מה ששמע לדבריו מהרב אברהם שפירא. בעמדתו בנושא הפלות נעשה שימוש אף בין כותלי בית המשפט[36].

שירות צבאי וסירוב פקודה

עריכה
 
הרב מלמד מעביר שיעור בישיבת הר ברכה

ישיבת הר ברכה, שבראשה עמד הרב מלמד, היא ישיבת הסדר. הוא רואה בשירות צבאי במסגרת ישיבת הסדר דרך לכתחילה ולא רק דרך ברירת מחדל, זאת ללא תלות במשימות הצבא ובפיקודו. הוא מנמק זאת בכך שיש מצווה להגן על חייהם ושלומם של יהודים ומשום מצוות יישוב ארץ ישראל. עם זאת יש לו ביקורת רבה על דרגי הצבא הבכירים[37].

בעת תוכנית ההתנתקות, לאחר שהרב אברהם אלקנה כהנא שפירא קרא לחיילים לסרב לפקודה של פינוי יישובים, חתם הרב מלמד על כרוז התומך בו[38].

הרב מלמד רואה בשאלת סירוב הפקודה הרבה מעבר לשאלה הלכתית. העצמאות הבאה לידי ביטוי במוכנות ללכת נגד הזרם ואף לשלם על כך מחיר אישי של הליכה לכלא או הדחה משירות קרבי וקצונה, היא זו שתאפשר את הצבתו ומימושו של חזון אלטרנטיבי לזה של התרבות החילונית-ליברלית השלטת[39]. מסיבה זו תומך הרב מלמד גם בהתעקשות של חיילים על עמדתם בעניינים נוספים, כמו הוצאת הציציות[40], וקבלת זמנים ותנאים ראויים לתפילה[41].

בפולמוס סביב "שירת נשים בצבא", תומך הרב מלמד, בניגוד לעמדת הרבנות הצבאית, ביציאתם של חיילים דתיים מאירועים שבהם מופיעה זמרת, גם כאשר מדובר בטקס רשמי וממלכתי, ואף אם יקבלו פקודה מפורשת להישאר[42].

כנגד הטענה שסירוב פקודה יפגע באחדות הצבא ואף עשוי להוביל להתפרקותו, טוען הרב מלמד שההפך הוא הנכון. רוב גדול של עם ישראל – כולל החרדים והמתנחלים – יזדהה הרבה יותר עם הצבא, אם יהיה ברור שפקודותיו אינן סותרות את ההלכה וסמכותו אינה מנסה להתחרות בסמכותה[43]. גם רוב המשרתים בצבא שאינם שומרי מצוות, מזדהים הרבה יותר עם ערכי השמירה על העם והארץ ועם מורשת ישראל שביסודו של הצבא, מאשר עם החובה הפורמלית לציית. רק מיעוט שמאלני קטן איננו מזדהה עם הערכים הללו ואין צריך לחשוש כל כך מתגובתו[44]. אדרבא, סירוב הפקודה ישיב את הצבא לערכיו המקוריים של נאמנות למורשת ישראל והתמקדות במלחמה באויבי ישראל, ולא בניסיון למצוא חן בעיני הגויים[45]. אין צורך לחשוש מ"מדרון חלקלק" בעניין זה, מפני שאין מדובר על סירוב לפקודה בעת לחימה (שאז יש לציית גם במצבים של חוסר הסכמה[46]), אלא לוויכוח עקרוני בין עמדות שהתבררו היטב בזירה הציבורית. כמו כן, הכל מבינים שיש הבדל בין סירוב לפעול כנגד יהודים או כנגד ההלכה, לבין סירוב להילחם באויבי ישראל. כפי שאין דואגים מן הכפיפות של הצבא לבג"ץ אף על פי שהוא מייצג עמדה רחוקה מאוד מזו של מורשת ישראל, ואף שהוא מתערב בפעילותו של הצבא ולא רק בשמירת זכויותיהם של חיילים פרטיים, כך אין צורך לדאוג מ"כפיפות" של הצבא לרבנים"[47].

בתגובה לעמדותיו בנושא סירוב פקודה ביטל שר הביטחון אהוד ברק את מסלול ה"הסדר" מישיבת הר ברכה. בתמוז ה'תשע"ג חידש מחליפו של ברק, משה יעלון, את המסלול בישיבה[48].

ביקורת כלפי פוליטיקאים וקציני צבא

עריכה

הרב מלמד מותח לעיתים בטוריו בעיתון "בשבע" ביקורת על חלק מגורמי השלטון במדינת ישראל. כך למשל, לאחר מלחמת לבנון השנייה האשים את הנהגת המדינה ואת ראשי הצבא בשחצנות, בהטעיית הציבור ובהעדפת הקידום האישי, גורמים שהובילו לדבריו למחדל המדיני-צבאי[49]. בטור אחר ציין כי אף על פי שהוא בטוח כי ברמה העקרונית ראש הממשלה ושר הביטחון (נתניהו וברק) חשים מחויבות לביטחונה של מדינת ישראל ואף היו מוכנים למסור את נפשם עבור קיומה של המדינה, יש לחשוש שגם מניעים אישיים מדרבנים אותם לפעול נגד איראן[50].

עוד כתב שהרבנים הצבאיים הראשיים לאחר הרב שלמה גורן אינם בגדר "מרא דאתרא", משום שהם תלויים במפקדיהם ואם יפסקו שלא לפי דעתם הם עלולים להיות מודחים[51].

ביולי 1994, בהיותו מזכיר ארגון רבני יש"ע, ביקר את ממשלת ישראל בראשות יצחק רבין בשל מדיניות ענישה קולקטיבית שנקטה כלפי האוכלוסייה הפלסטינית[52].

שירות לאומי

עריכה

הרב מלמד קורא לחשיבה מחודשת בנושא ההליכה לשירות הלאומי לבנות, שירות שנפוץ מאוד בקרב בנות דתיות כתחליף התנדבותי לשירות צבאי. לדברי הרב מלמד, מול התרומה הציבורית בשירות הלאומי, ישנם גם חסרונות, כגון: פגיעה בבנות למשפחות עניות המתקשות לממן השכלה גבוהה לאחר נישואיהן, הקטנת הסיכויים להשלמת לימודים גבוהים ולמיצוי כישרונות והגשמה עצמית של הבנות וכן דחיית גיל הנישואין ודחיית הולדת ילדים[53]. לדעתו כתוצאה ממשך הזמן של השירות הלאומי, בנות רבות מוותרות על קריירה משמעותית[54].

נוער הגבעות, פעולות מחאה מרובות מוקדים ותג מחיר

עריכה

הרב מלמד מתנגד לפעולות נקם פרטיות וסובר שיש לנהל את המלחמות של עם ישראל במסגרת צה"ל. בשנת 2015, לאחר הצתת בית משפחת דוואבשה בדומא, שיוחסה לפעילי 'תג מחיר', כתב:

"למרבה הצער, ביממה האחרונה אירעו שני מעשים מזעזעים ומתועבים של רצח וניסיון לרצח. אדם הלך, כביכול, בשם התורה והטהרה והקדושה, לבער את הטומאה, וזאת על ידי מעשה שהוא הנורא מכול, והוא עצמו אבי אבות הטומאה – רצח בזדון. ברוך ה' שזממו המתועב לא יצא אל הפועל במילואו, ונקווה שכל הפצועים יחלימו במהרה וישובו לאיתנם."

"לצערנו, במקרה השני של בני המשפחה הערבית, התינוק נרצח ובני משפחתו נפצעו קשה מאוד, ומי יודע עוד כמה יצטרכו להתייסר מפציעותיהם הקשות. עוד הוסיפו חטא על פשע, וכתבו שם: 'יחי המלך המשיח לעולם ועד'. כאילו בשם השלום העולמי של ימות המשיח, צריך לרצוח אנשים בשנתם."[55]

ובטור המשך הוסיף:

ואף שמעת לעת יש לרבים טענות נגד המדיניות הביטחונית, ולעיתים הטענות מוצדקות, מצווה וחובה לנהל את המלחמה באויב במסגרת צה"ל והמדיניות שהממשלה מתווה לו. יתר על כן, אפשר לומר שמעולם לא היה לעם ישראל צבא מושלם, בלי שום תקלות מבצעיות ופגמים מוסריים [...] כאשר יש ביקורת על מדיניות צה"ל, צריך לאומרה כדי לשפר את המצב ולתקנו[56].

במאמר בעיתון "בשבע" הביע הרב מלמד אהדה לנוער הגבעות:

"ראשי הצבא שנכשלו בניהול המלחמה נגד האויב הערבי, יחד עם ראשי המשטרה שנכשלו בהשלטת ביטחון ברחבי הארץ, נעשו גיבורים כלפי יהודים יקרים, שמקום מגוריהם לא הוסדר רשמית רק עקב שיקולים פוליטיים. לכן צריך עתה לדבר בשבחם של נערי הגבעות היקרים, שמוסרים עצמם למען יישוב הארץ והפרחת השממה"[57]

באדר ב' ה'תשע"א נשאל, באתר ישיבה, האם הביע תמיכה בפגיעה בערבים במסגרת "מדיניות תג המחיר", מושג שכלל באותה תקופה פעולות מחאה מרובות מוקדים. הוא השיב כי הביע תמיכה בהפגנות כאלה שארגנו ועדי המתיישבים בצמתים, שנועדו להעסיק כוחות צבא רבים ככל האפשר, אך אמר כי מעולם לא הביע תמיכה בפגיעה של אנשים פרטיים בערבים או ברכושם[58].

עלייה להר הבית

עריכה

הרב מלמד תומך בעלייה להר הבית בטהרה ובמקומות המותרים, בנימוק שיש בכך תועלת לשמירת הריבונות הישראלית במקום[59]. תלמידי הישיבה ותושבי היישוב בראשם הוא עומד עולים בקביעות להר הבית. הוא עצמו עלה להר לראשונה ביום ירושלים ה'תשנ"ז ומאז ביקר בו מספר פעמים.

נושאים נוספים

עריכה

בשנת התשע"ה, לאחר שמועצת הרבנות הראשית ניסתה להפסיק את כהונתו של הרב שלמה ריסקין, רבה של אפרת, בשל דעותיו, התנגד לכך הרב מלמד. הוא כתב על כך בטורו:

לעיתים רבנים אחרים, ואף אני בכללם, מעדיפים פתרונות אחרים [...] חילוקי הדעות והמנהגים הם בעיקר בשאלות חינוכיות וחברתיות, ולא בשאלות הלכתיות מובהקות. הזמן ילמד אותנו מה המעלה והיתרון שבכל דרך. בכל אופן, אסור לנו לבטל את דרכו של הרב ריסקין, שהיא אחת מהדרכים החשובות לגילוי התורה בדורנו [...] פגיעה ברבנותו של הרב ריסקין כמוה כעקירת פרשיות שלמות בתורה[60].

בטור נוסף הגיב על טענות בדבר יחס לא ראוי של הרב ריסקין לנצרות וקרא לאנשים להזהר מקבלת טענות לא בדוקות נגדו[61]. כך גם קרא שלא להחרים את נציגי הרפורמים[62].

ספריו

עריכה
 
סדרת הספרים פניני הלכה שהרב מלמד חיבר

חיבורים

עריכה
  • סדרה בת עשרים כרכים בשם פניני הלכה בנושאים הלכתיים שונים. מטרת סדרה זו לכלול את כל ההלכות הנצרכות לימינו והסדרה טרם הושלמה. לסדרת זו נספחת סדרה נוספת ששמה 'הרחבות לפניני הלכה', ובה הוספות להלכות, יסודותיהן והטעמים המחשבתיים שלהן. בסדרה זו יצאו שישה ספרים: ברכות, שבת, ימים נוראים, מועדים, סוכות, ושמחת הבית וברכתו.
  •  
    כריכת הספר המסורת היהודית
    המסורת היהודית – חיבור המציג את היהדות כמכלול אחד – חזון ערכי לתיקון העולם, באמצעות ההשגחה האלוהית על ישראל והעולם, האידיאלים והערכים היהודיים, ההיסטוריה של עם ישראל בתקופותיו הטובות ובמשבריו הקשים, שיבת עם ישראל לארצו ותהליך התגשמות נבואות הגאולה, מצוות התורה על הערכים והרעיונות הצפונים בהן, וההלכה היהודית על כל מרחביה. הספר יצא לאור בשנת תש"פ (2020)[63].
  • טור קבוע בשם "רביבים" בעיתון בשבע, שעוסק בעניינים שונים מנקודת מבט תורנית והלכתית. מסקר שנערך ב-2009 עולה כי מספר הקוראים כ-270,000, שהופכים אותו למדור הנקרא ביותר בציבור הדתי[64].
    חלק מן המאמרים נקבצו לאחר עריכה והרחבה בסדרת ספרים בת אותו שם. החלק הראשון עוסק בענייני חינוך, משפחה, נישואין וקריירה; החלק השני בענייני מדינה וצבא; והחלק השלישי מאגד בתוכו מאמרים על גדולי ישראל ודמויות מופת.

עריכה

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא אליעזר מלמד בוויקישיתוף
  ציטוטים בנושא אליעזר מלמד בוויקיציטוט

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 הרב מלמד חושף: פרשתי מראשות ישיבת הר ברכה, באתר כיפה, ‏2016-01-27
  2. ^ "הרב אליעזר מלמד זכה בפרס מרכוס כץ" - ערוץ 7, י"ח באייר התשע"ט
  3. ^ 1 2 הרב אליעזר מלמד והרב רא"ם הכהן הם זוכי "פרס הרב קוק" לשנת 2020, באתר ערוץ 7, ‏3 בנובמבר 2020
  4. ^ שירות בחיל ההתיישבות | רביבים
  5. ^ יהודה פרל, "בזכות צדיקים כאלו נהיה קשורים בשליחותנו לה'", באתר הקול היהודי
  6. ^ החל מ'זמן אלול' תשע"ח.
  7. ^ תנועת הנוער אריאל - היסטוריה
  8. ^ הרב מלמד: יש לחצים על מי שעוסק בכתיבת הלכה, באתר ערוץ 7, 12 ביולי 2013., הרב אליעזר מלמד, לכתוב הלכה לדורנו, באתר ערוץ 7, 15 באוגוסט 2013
  9. ^ חנה פנחסי, "תוכנית ההתנתקות היא נגד התורה, המוסר, העם וזכויות-האדם הכי בסיסיות" - ריאיון עם הרבנית ענבל מלמד, ארץ אחרת, 1 באוקטובר 2004.
  10. ^   מנורה חזני, ‏אישי נשי עם הרבנית ענבל מלמד: "כל ילד זה להכיר מישהו חדש", בערוץ "אורות – טלוויזיה יהודית", 10 במרץ 2011.
  11. ^ אתר ישיבה, חצי מיליון ספרי פניני הלכה, באתר ישיבה, ‏7 בפברואר 2016
  12. ^ כתבה מערוץ 7 על פניני הלכה לקראת יציאת הכרך על מועדים המספר 400,000 - כתבה מערוץ 7 על יציאת 'ימים נוראים' פרטי ההלכה ומשמעות ההלכה - בספר אחד
  13. ^ ראו "פניני הלכה ליקוטים א'"
  14. ^ בעיקר בטורו 'רביבים'.
  15. ^ לא פחות משש שעות, רביבים 668, 12 בנובמבר 2015 וכן בהרחבות לפניני הלכה שבת. ובפניני הלכה שבת (א').
  16. ^ המפתח לחינוך הנוער - ישיבת הר ברכה, באתר ישיבת הר ברכה, ‏11 באוקטובר 2012
  17. ^ הכרה ברפורמים? רב אורתודוכסי במפגש פומבי עם רבאיית רפורמית, באתר רדיו קול חי, ‏2020-06-09
  18. ^ גיא עזרא, ‏המפגש של הרב מלמד עם רבה רפורמית: 'תמוה וצורב', באתר "סרוגים", 9 ביוני 2020
  19. ^ הרב יהושע ון דייק, לא חרם אלא אחדות העם, באתר ערוץ 7, ‏24/06/2020
  20. ^ הרב אליעזר מלמד, היחס לתוכנית המאה ולאחינו הרפורמים, באתר רביבים, ‏11/06/2020; הרב אליעזר מלמד, להתרחק מן החרם, באתר רביבים, ‏18/06/2020; הרב אליעזר מלמד, יחסם של גדולי הדור האחרון לקהילה הרפורמית, באתר רביבים, ‏25/06/2020. ראו עוד: הרב צוריאל חלמיש, הרצי"ה קוק: "ידיד שלי, רב רפורמי", באתר ערוץ 7, ‏22/06/2020הרב צוריאל חלמיש, הרב ישראלי: "נפגשים עם כל יהודי", באתר ערוץ 7, ‏02/07/2020
  21. ^ הראש"ל נגד הרב מלמד: "פרצת גדר, עשית מעשה חמור"; בגלל פגישה עם רפורמים: הרב יוסף מאיים בנידוי על הרב מלמד, באתר www.israelhayom.co.il
  22. ^ הראשל"צ יוסף בתגובה ראשונה לסערה התקשורתית: "לא איימתי בנידוי על הרב מלמד", באתר ערוץ 20, ‏2020-11-11
  23. ^ הרב עמאר נגד הרב מלמד: "מסכן שנפל לבור תחתית", באתר כיפה, ‏2020-11-17
  24. ^ מכתב רבנים נגד הרב מלמד: "לא לתת הכרה לרפורמים", באתר "סרוגים", 10 בנובמבר 2020
  25. ^ יהונתן גוטליב, ארגון רבני צהר עונה למכתב הרבנים, באתר ערוץ 7, ‏10/11/2020
  26. ^ רפאל לוי, "פגיעה בתלמיד חכם זו פגיעה בהשראת השכינה. מאוד כואב לי שכך התבטא הרב יוסף", באתר ערוץ 7, ‏09/11/2020
  27. ^ הרב יעקב מידן, ימין מקרבת, באתר ערוץ 7, ‏11/11/2020
  28. ^ הרב חיים נבון, הרב אליעזר מלמד, תמשיך לדבר, באתר מקור ראשון, ‏19/11/2020
  29. ^ כאן ועכשיו - 264 - הרב מלמד ורפורמים - פודקאסט עם הרב אורי שרקי, באתר סאונדקלאוד, ‏2014-12-04, בפודקאסט הרב שרקי הביע עמדה לפיה מדובר בנושא פוליטי ואף שהוא לא היה נפגש בארץ ישראל עם רפורמים לרב מלמד מותר להיפגש משיקולים אחרים כמו תועלת ליהודי התפוצות.
  30. ^ שלושה טורים נכתבו בנושא בשנת התשפ"א: תפילת הרפורמים בעזרת ישראל, גבולות הקירוב של הרפורמים, ומענה לטענות בעניין היחס לרפורמים.
  31. ^ תמיכה רבנית מפתיעה: "לאפשר לרפורמים להתפלל כמנהגם בכותל", באתר ynet, 22 ביולי 2021
  32. ^ פסגת פיוס נדירה: הרב הבכיר נפגש עם המנכ"לית הקונסרבטיבית, באתר ynet, 8 באוגוסט 2021
  33. ^ חוק החברות, התשנ"ט-1999, סימן ה': דירקטור חיצוני, בסעיף 239 (ד) חובת מינוי: "בחברה שבמועד מינוי דירקטור חיצוני כל חברי הדירקטוריון שלה הם בני מין אחד, יהיה הדירקטור החיצוני הממונה בן המין השני."
  34. ^ הרב אליעזר מלמד, חזון לימוד התורה לנשים, באתר רביבים, ‏03/09/2020
  35. ^ עי' שמחת הבית וברכתו פרק ט
  36. ^ ת"א 3198/01 (מחוזי ירושלים), פלוני ואח' נ' עריית ירושלים ואח', תק-מח 2008(2) 8941, אתר משרד המשפטים.
  37. ^ הרב אליעזר מלמד, מבית המדרש הצה"לי, באתר ערוץ 7, 25 בינואר 2007
  38. ^ רבנים נוספים הצטרפו לקריאת הרב שפירא, באתר ערוץ 7
  39. ^ אליעזר מלמד, רביבים, כרך ב', עמ' 308–312.
  40. ^ אליעזר מלמד, רביבים, כרך ב', עמ' 274–277.
  41. ^ אליעזר מלמד, רביבים, כרך ב', עמ' 235–240.
  42. ^ אליעזר מלמד, פקודה נגד ההלכה, "בשבע", 12 בינואר 2012
    אליעזר מלמד, מדירים את היהדות מרשות הרבים, "בשבע", 5 בינואר 2012
  43. ^ אליעזר מלמד, רביבים, כרך ב', עמ' 312.
  44. ^ אליעזר מלמד, רביבים, כרך ב', עמ' 303.
  45. ^ אליעזר מלמד, רביבים, כרך ב', עמ' 322.
  46. ^ אליעזר מלמד, רביבים, כרך ב', עמ' 348–349.
  47. ^ אליעזר מלמד, מדירים את היהדות מרשות הרבים, "בשבע", 5 בינואר 2012
  48. ^ ישיבת הר ברכה - חוזרת למסלול ההסדר, באתר ערוץ 7, 8 ביולי 2013.
  49. ^ הרב אליעזר מלמד, ממחדל לניצחון - רביבים, באתר ערוץ 7, 10 באוגוסט 2006
  50. ^ הרב אליעזר מלמד, קשה לסמוך עליהם - רביבים, באתר ערוץ 7, 22 במרץ 2012
  51. ^ פקודה נגד ההלכה, באתר רביבים
  52. ^ מעריב, 5 ביולי 1994, תחת הכותרת "מזכיר ארגון רבני יש"ע מגנה את יחס הממשלה לאוכלוסייה הפלסטינית".
  53. ^ אליעזר מלמד, שירות לאומי, השכלה ונישואין, "בשבע", 11 במאי 2006
  54. ^ "חשיבה מחודשת על השירות-הלאומי / הרב אליעזר מלמד - תורה ועבודה". תורה ועבודה. נבדק ב-2016-12-12.
  55. ^ הרב מלמד: לייבש את הביצה, באתר ערוץ 7, 31 ביולי 2015
  56. ^ הרב אליעזר מלמד, לא לרצח, לא לאפליה, באתר רביבים, ‏13 באוגוסט 2015
  57. ^ הרב אליעזר מלמד, לשבח ולא לגנות, באתר ערוץ 7
  58. ^ אליעזר מלמד, פגיעה בערבים כ'תג מחיר', באתר "ישיבה", ב' אדר ב' ה'תשע"א
  59. ^ דעתו של הרב והתייחסות לדעת אביו
  60. ^ לא לפסול את ספר התורה, רביבים, בשבע גיליון 646, .
  61. ^ בצדק תשפוט את הרב, רביבים, בשבע גיליון 646, .
  62. ^ ארכיון רפורמים, באתר רביבים
  63. ^ הרב אליעזר מלמד, תהליך כתיבתו ותוכנו של ספר ‘המסורת היהודית’, באתר רביבים, ‏20 באוגוסט 2020
  64. ^ בני משה, "רביבים" - הטור הכי פופולארי בציבור הדתי לאומי, באתר ערוץ 7, 6 בדצמבר 2009
  65. ^ הרב אליעזר מלמד, בנתיבי האמונה של אבי מורי, באתר ערוץ 7, 10 ביוני 2021