חסן רוחאני
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. טענות להעתקה בדוקטורט, מעצרים, חינוך, ועוד.. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
חסן רוֹחאני (בפרסית: حسن روحانی, נהגה בפרסית: "הסן רוֹהאני"[1]; נולד ב-12 בנובמבר 1948 בשם חסן פֶֿרֵידוּן) הוא מדינאי איראני שכיהן כנשיאה השביעי של איראן בשנים 2013–2021, לאחר שניצח בבחירות לנשיאות איראן שהתקיימו ב-14 ביוני 2013 ולאחר מכן בבחירות שהתקיימו ב-19 במאי 2017. מתוקף תפקידו כנשיא, היה יושב ראש המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן.
 | |||||||||
| לידה |
12 בנובמבר 1948 (בן 76) סורקה, המדינה האימפריאלית של איראן | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 איראן | ||||||||
| השכלה |
| ||||||||
| מפלגה | מפלגת המתינות והפיתוח | ||||||||
| בת זוג | סאחֶבֶּה רוחאני | ||||||||
| rouhani.ir | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| פרסים והוקרה | |||||||||
| |||||||||
| חתימה |
  | ||||||||
  | |||||||||
ביוגרפיה
עריכהרוחאני נולד בסורח'ה (אנ') שבאיראן. ב-1986 שימש רוחאני שליח מיוחד למגעים עם ארצות הברית וישראל בפרשת איראן-קונטראס[2].
שימש כסגן נשיא בתקופתו של מוחמד ח'אתמי. אז גם היה אחראי על הקשרים הגרעיניים עם הרוסים והרחבתם. בתקופתו הסכים פוטין לסייע לאיראן לבנות עוד שני כורי מים כבדים בבושהר.
בראשית שנות האלפיים היה ראש צוות המשא ומתן תחת הנשיא מוחמד ח'אתמי במסגרת השיחות עם האיחוד האירופי בעניין תוכנית הגרעין האיראנית[3]. הצוות האיראני תחת הנהגתו הגיע למספר פשרות עם מדינות אירופה, בין היתר באשר להאטה בהעשרת האורניום. בשנת 2005, לאחר היבחרו של מחמוד אחמדינז'אד לנשיא איראן, התפטר רוחאני מתפקידו, ותוכנית הגרעין האיראנית נכנסה לשלב מואץ יותר בהתפתחותה.
רוחאני כיהן גם כסגן יו"ר הפרלמנט האיראני, והיה מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי מ-1989 עד אוגוסט 2005, עת הוחלף על ידי עלי לאריג'אני.
נשיא איראן
עריכהבשנת 2013 הציג את מועמדותו לתפקיד נשיא איראן. במערכת הבחירות נקט עמדות ביקורתיות באופן יחסי כלפי המשטר הקודם. בין היתר אמר באשר לבכירי הממשל: "הם הביאו את הסנקציות על המדינה. ובכל זאת, הם גאים בזה. אני אדחוף למדיניות של פיוס ושלום. אנחנו גם נתפייס עם העולם". ב-15 ביוני 2013 נבחר רוחאני לנשיאות איראן לאחר שזכה בלמעלה ממחצית הקולות בסיבוב הראשון, בהקדימו את מתחריו בהפרש ניכר[4].
רוחאני ניצח במערכת הבחירות לנשיאות איראן 2017 ונבחר לקדנציה נוספת[5]. טקס ההשבעה הראשונה של חסן רוחאני לנשיאות איראן נערך ב-3 באוגוסט 2013. ב-5 באוגוסט 2017 הושבע רוחאני לכהונה שנייה כנשיא[6].
מדיניות פנים
עריכהכלכלה
עריכההמדיניות הכלכלית של חסן רוחאני מתמקדת בפיתוח כלכלי ארוך טווח של איראן. היא עוסקת בהגדלת כוח הקנייה של הציבור, צמיחה כלכלית, גיוס כספים, יישום המדיניות הכללית של עיקרון 44 של החוקה של הרפובליקה האסלאמית של איראן ושיפור הסביבה העסקית בטווח הקצר[7]. רוחאני סבור כי שיפור התנאים הכלכליים של העם צריך להיעשות על ידי הגברת כוח הקנייה של העם וצמצום פערי העושר. הוא גם סבור כי חלוקה הוגנת של עושר לאומי וצמיחה כלכלית תוביל להשגת כל המטרות הכלכליות שקבע. תוכניתו מכוונת להגדלת הסיוע הישיר והעקיף לקבוצות בעלות הכנסה נמוכה[8].
מדיניותו הכלכלית כוללת גם הפצה מיטבית של סובסידיות, שליטה בנזילות ובאינפלציה, האצת הצמיחה הכלכלית וצמצום היבוא. הוא סבור כי האינפלציה גורמת להשפעות מזיקות על הכלכלה.
לאחר פרישת ארצות הברית מהסכם המעצמות, האינפלציה באיראן גדלה עוד יותר ונכון ליולי 2018 עומדת על כ-203% בקצב שנתי, כאשר ערכו של דולר אמריקני אחד שווה לכ-112 אלף ריאל איראני בשוק החופשי[9].
תרבות ותקשורת
עריכהעל פי דו"ח של מרכז סיוע בינלאומי לתקשורת במרץ 2014, מאז הושבע רוחאני לנשיאות ב-2013, "הצנזורה על האינטרנט רק החמירה, אבל ברור יותר ויותר שלרוחאני אין שליטה מלאה על התהליך הזה"[10].
עם זאת, רוחאני הבטיח את תמיכתו הגוברת בגישה לאינטרנט ועוד חירויות פוליטיות וחברתיות. בראיון הוא אמר: "אנחנו רוצים שהאנשים, בחיים הפרטיים שלהם, יהיו חופשיים לחלוטין, ובעולם של היום יש גישה למידע, והזכות לחשוב בחופשיות, היא זכותם של כל העמים, כולל העם האיראני"[11].
זכויות אדם
עריכה
רוחאני תומך לטענתו בזכויות הנשים. בנאומו לאחר שנבחר לנשיאות איראן הוא אמר: "יש שוויון הזדמנויות לנשים. אין הבדל בין אדם לאישה בבריאתם, באנושיותם, במרדף אחר הידע, בהבנה שלהם, בתבונתם, באדיקותם הדתית ובשירותם את אלוהים"[12].
ממשלתו של רוחאני מינתה את אלהאם אמינזדה, שאהינדוכט מולברדי ומסומה אבתקאר לתפקיד סגן הנשיא. כמו גם את מרזיה אפקהאם, הדוברת הראשית של משרד החוץ האיראני. רוחאני הבטיח להקים גם משרד לענייני נשים. עם זאת, פעילי זכויות נשים רבים אינם נלהבים מרעיון זה, כי הם מרגישים שהמשרד עשוי לבודד את סוגיות של נשים.
בספטמבר 2013 שוחררו 11 אסירים פוליטיים, בהם עורכי הדין נסרין סוטודה ומוחסין אמנזדה, עורכי דין לזכויות האדם. המהלך בא ימים ספורים לפני ביקורו של רוחאני בעצרת הכללית של האו"ם[13].
השלטונות האיראניים הוציאו להורג 599 אנשים במהלך 14 החודשים הראשונים של רוחאני בשלטון, לעומת 596 בשנה האחרונה בתפקידו של קודמו, מחמוד אחמדינז'אד. לאיראן יש את המספר הגבוה ביותר של הוצאות להורג בכל מקום בעולם אחרי הרפובליקה העממית של סין[14]. כלת פרס נובל לשלום, שירין עבאדי, מתחה ביקורת על זכויות האדם תחת רוחאני. היא ציינה את העלייה בהוצאות להורג ושביתות הרעב.
מדיניות חוץ
עריכה
ארצות הברית
עריכהביקורו של רוחאני בניו יורק התקבל בארצות הברית כהתקדמות חשובה ביחסים בין שתי המדינות. הוא הצהיר כי ארצו מוכנה לקיים שיחות עם ארצות הברית. רוחאני הכחיש כי במהלך ביקורו סירב להיפגש עם נשיא ארצות הברית ברק אובמה[15], אך אמר כי יש צורך בזמן רב על מנת לקיים מפגש שכזה[15]. ב-27 בספטמבר 2013, יום אחרי ששרי החוץ של שתי המדינות נפגשו בשיחות P5+1, שוחח רוחאני עם הנשיא אובמה, דבר שהיווה את חילופי הדברים בין הדרגים הבכירים ביותר בין שתי המדינות מאז שנת 1979[15][16][17]. אולם, השמרנים באיראן מתחו ביקורת על רוחאני בעקבות שיחת טלפון זו[15].
ב-8 במאי 2018, בעקבות הכרזתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על פרישת מדינתו מהסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית, רוחאני אמר כי "מאז חתימת ההסכם ועד היום ארצות הברית לא עומדת בהתחייבויות שלה".
ב-30 ביולי 2018, טראמפ הציע לאיראן להיפגש עמו ללא תנאים מקדימים, אך איראן דחתה את ההצעה. יועצו של רוחאני אמר כי על מנת ליצור דו-שיח, על ארצות הברית לשוב להסכם הגרעין ולהפחית את העוינות[18].
הממלכה המאוחדת
עריכהרוחאני נפגש עם ראש ממשלת בריטניה, דייוויד קמרון, בפגישה הראשונה של מנהיגי איראן ובריטניה מאז שנת 1979[19]. ב-20 בפברואר 2014 שתי המדינות הסכימו לחדש את היחסים הדיפלומטיים[20]. ב-23 באוגוסט 2015 נפתחו השגרירויות מחדש[21].
סוריה
עריכהבמלחמת האזרחים בסוריה רוחאני תומך בנשיא בשאר אל-אסד[22]. במסיבת העיתונאים הראשונה שלו לאחר שזכה בבחירות לנשיאות, אמר רוחאני כי "האחריות הסופית לפתרון מלחמת האזרחים הסורית צריכה להיות בידי העם הסורי"[23].
ב-25 בספטמבר 2018 אמר בעצרת הכללית של האומות המאוחדות כי איראן בסוריה "כדי לסייע לאסד להילחם בטרור, לבקשתו"[24].
עיראק
עריכהרוחאני כינה את היחסים בין איראן לעיראק "אחים" וחתם על כמה הסכמים עם עיראק[25]. מיד לאחר המתקפה בצפון עיראק, איראן הייתה המדינה הראשונה ששלחה תמיכה לעיראק[26].
ערב הסעודית
עריכהעל יחסיה של איראן עם סעודיה כתב רוחאני כי בתקופת ממשלתו של מוחמד ח'אתמי הוא הגיע למזכיר הכללי של המועצה לביטחון לאומי באותה העת עם "הסכם מקיף ואסטרטגי" עם הסעודים, אך לא הושג הסכם זה במהלך ממשלת אחמדינז'אד. באופן ספציפי, תוך כדי דיון בפרק, הוא אמר: "הייתה הסכמה (במהלך ממשל ח'אתמי) כי עלינו לקיים יחסים טובים עם סעודיה. איש בתוך המשטר לא התנגד לה. נסעתי לסעודיה לראשונה בשנת 1998. באותה עת האשימה אותנו סעודיה במעורבות בפיגוע במגדלי ח'ובר. נסעתי לסעודיה כמזכיר הכללי של המועצה הלאומית. מצדם, יורש העצר נאיף, השתתף במשא ומתן. המשא ומתן החל בשעה 10 בלילה ונמשך עד 5 בבוקר למחרת. לבסוף הסכמנו על הסכם ביטחוני. חזרתי לסעודיה ב-2005 וניהלתי דיונים מקיפים על האזור ועל בעיות הדדיות. הסכמנו עם נאיף להקים ארבע ועדות. הם היו אמורים להתכנס מדי כמה חודשים ולחקור על נושאי הבעיות. אחרי שעזבתי את המזכירות הכללית לא הוקמה אף אחת מהוועדות ולא נערכו פגישות"[27].
רוחאני מתח ביקורת על ההתערבות הצבאית של סעודיה בתימן באומרו: "אל תפציצו ילדים, קשישים ונשים בתימן, תקיפת המדוכאים תביא עליכם אות קלון"[28].
ישראל
עריכהרוחאני כינה את ישראל "מדינה כובשת" ש"עושה עוול לעמי האזור והביאה לאי-יציבות באזור". כשהתבקש להבהיר את דעתו בנושא השואה ענה רוחאני: "באופן כללי, אני יכול לאמר לך שכל פשע שקרה בהיסטוריה הוא נגד האנושות, כולל הפשע שהנאצים ביצעו כלפי היהודים וגם כלפי הלא-יהודים"[29][30].
בספטמבר 2018, אמר בעצרת הכללית של האומות המאוחדות כי "ישראל היא האיום הגדול ביותר על שלום העולם"[31] ובחודש נובמבר באותה השנה כינה רוחאני את ישראל: "גידול סרטני שהוקם על ידי מדינות המערב לקידום האינטרסים שלהן במזרח התיכון"[32].
הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית
עריכה
ערך מורחב – הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית
ב-14 ביולי 2015 חתמה איראן יחד עם המעצמות על הסכם JCPOA. תחת ההסכם, הסכימה איראן להסיר את מאגר האורניום המועשר בדרגה בינונית שלה, לצמצם את מאגר האורניום המועשר בדרגה נמוכה שלה בכ-98 אחוזים, ולהפחית בשני שלישים את כמות הצנטריפוגות שברשותה למשך לפחות 15 שנים. למשך העשור וחצי ממועד תחילת ההסכם, היא תעשיר אורניום רק עד לרמה של 3.67%, וכן לא תבנה מתקני העשרה או כורי מים כבדים למשך תקופה זאת. פעילות העשרת האורניום תוגבל למתקן בודד בו תהיינה בשימוש צנטריפוגות מן הדור הישן בלבד. מתקנים אחרים יומרו על מנת למנוע סיכוני פרוליפרציה. על מנת לפקח שאיראן נענית להסכם ולוודא זאת, לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) תהיה גישה קבועה לכל מתקני הגרעין האיראניים. בתמורה להיענות מאומתת שלה להתחייבויותיה, איראן תקבל תחת ההסכם הקלה בסנקציות מצד ארצות הברית, האיחוד האירופי ומועצת הביטחון של האומות המאוחדות[33].
ב-8 במאי 2018, למרות הכרזתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על פרישה מההסכם[34], הצהיר רוחאני כי איראן לא תפרוש מההסכם.
לאחר הנשיאות
עריכהחיים אישיים
עריכהראו גם
עריכה| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל איראן | ||
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של חסן רוחאני
חסן רוחאני, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- חסן רוחאני, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- חשבון הטוויטר הרשמי של רוחאני (באנגלית)
- אתר נשיא איראן (באנגלית)
- הגרדיאן, המועמד המתון שמפיח חיים בבחירות באיראן, באתר הארץ, 10 ביוני 2013
- שמואל ששוני, המנהיג הרוחאני: התקווה של המתונים באיראן, באתר ynet, 12 ביוני 2013
- עלי אכבר דרייני ובראיין מרפי, "השייח הדיפלומט". הכירו את נשיא איראן החדש, באתר ynet, 15 ביוני 2013
- שרה ליבוביץ-דר, הסיפור המלא על נשיא איראן החדש רוחאני, באתר nrg, 21 ביוני 2013
- אתר TEHTEL מתאר עמוד הומוריסטי שהוקם לאחר בחירתו של רוחאני.
הערות שוליים
עריכה- ^ וריאנטים מקובלים להגיית שמו בפרסית: hæˌsæn-e ruːhɒːˈniː או hæˌsæn-e roʊhɒːˈniː. ההגייה המומלצת, כפי שהוא הוגה את שמו: hæˌsæn-e roʊhɒːˈniː.
- ^ שרה ליבוביץ-דר, הסיפור המלא על נשיא איראן החדש רוחאני, באתר nrg, 21 ביוני 2013
- ^ POWER PLAY במגזין Newsweek
- ^ ynet, הפתעה באיראן: חסן רוחאני המתון נבחר לנשיא, באתר ynet, 15 ביוני 2013
- ^ ynet וסוכנויות הידיעות, ניצחון לרוחאני בבחירות באיראן, באתר ynet, 20 במאי 2017
- ^ איראן: הנשיא חסן רוחאני הושבע לכהונה שנייה, באתר ynet, 3 באוגוסט 2017
- ^ "Improvement of people's livelihood". Rouhani[Persian Language]. אורכב מ-המקור ב-13 ביולי 2013. נבדק ב-30 ביוני 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "The main topics of Rouhani economic programs". Raja News. נבדק ב-30 ביוני 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ שירות כלכליסט, הסנקציות פועלות: הריאל האיראני צנח ביום אחד ב-12.5% ל-112 אלף ריאל לדולר, באתר כלכליסט, 30 ביולי 2018
- ^ "Archived copy" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-13 בינואר 2015. נבדק ב-2014-12-05.
{{cite web}}: (עזרה); (עזרה) - ^ "Iran president blames Israel for 'instability,' calls for peace". NBC News. 19 בספטמבר 2013. נבדק ב-25 באוקטובר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "مشروح/ در مراسم تودیع و معارفۀ وزرای کشور روحانی: معجزهگر نیستم/ به استفاده از یک جناح در کابینه اعتقاد ندارم". Fars News. נבדק ב-25 באוקטובר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Rana Rahimpour (18 בספטמבר 2013). "Iran: Nasrin Sotoudeh 'among freed political prisoners'". BBC. נבדק ב-25 באוקטובר 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^
David Blair, Iran's president attacks Cameron's 'unacceptable' remarks as woman faces execution, The Telegraph, 30 September 2014
- ^ 1 2 3 4 Marcus George (28 בספטמבר 2013). "Iranians cheer, protest over Rouhani's historic phone call with Obama". Dubai. Reuters. נבדק ב-30 בספטמבר 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Obama speaks with Iranian President Rouhani NBC News 27 September 2013
- ^ Obama talks to Rouhani: First direct conversation between American and Iranian presidents in 30 years National Post 27 September 2013
- ^ יותם רוזנוולד, טראמפ: "אם איראן ירצו להיפגש איתי, אפגש אתם בלי תנאים מקדימים", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 30 ביולי 2018
- ^ "Leaders of UK and Iran meet for first time since 1979 Islamic revolution". The Guardian. 24 בספטמבר 2014. נבדק ב-21 באפריל 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Britain Iran resume Diplomatic Ties as Iranian Embassy restored in London". news.biharprabha.com. Indo-Asian News Service. נבדק ב-21 בפברואר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "British embassy in Tehran reopens four years after closure". BBC News. נבדק ב-10 בספטמבר 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Iran's new president: Will he make a difference?". The Economist. 22 ביוני 2013. נבדק ב-3 בנובמבר 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Iran's Rohani hopes all will seize chance of friendly ties". Reuters. 17 ביוני 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ יאסר עוקבי, נשיא איראן חסן רוחאני: "אנחנו בסוריה כדי לסייע לאסד להילחם בטרור, לבקשתו", באתר מעריב אונליין, 25 בספטמבר 2018
- ^ "President Rouhani: Iran to Stand beside Iraq in War on Terrorism". Fars News Agency. 18 בדצמבר 2014. אורכב מ-המקור ב-2015-06-29. נבדק ב-29 באפריל 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Gomes Guimarães, Bruno; Scalabrin Müller, Marcelo (9 בדצמבר 2014). "Iran Joins ISIS Fight". The Diplomat. נבדק ב-21 באפריל 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Former Iran Nuclear Negotiator: Bush Negotiation Bid Was Rebuffed". PBS. 12 במאי 2012. נבדק ב-20 ביוני 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Iran's Rouhani criticises Saudis over Yemen strikes". Al Jazeera. 19 April 2015.
- ^ Iranian president Hassan Rouhani recognises 'reprehensible' Holocaust Saeed Kamali Dehghan, The Guardian, 25 September 2013
- ^ ynet, נשיא איראן: מגנה פשעי הנאצים נגד היהודים, באתר ynet, 25 בספטמבר 2013
- ^ Ynet, נשיא איראן: ישראל היא האיום הגדול ביותר על שלום העולם, באתר ynet, 25 בספטמבר 2018
- ^ Iran's Rouhani Calls Israel a 'Cancerous Tumor' The New York Times, 24 November 2018
- ^ ynet, עיקרי הסכם הגרעין עם איראן: הסנקציות, הפיקוח והיישום, באתר ynet, 15 ביולי 2015
- ^ ynet, טראמפ הכריע: ארה"ב פורשת מהסכם הגרעין עם איראן, באתר ynet, 8 במאי 2018
