רות לנגר
רות לנגר-לורנס (בגרמנית: Ruth Langer-Lawrence; 1921 - 2 במאי 1999) הייתה שחיינית יהודייה-אוסטרית. אלופה ושיאנית אוסטריה בשחייה.
 | |
| לידה |
1921 וינה אוסטריה |
|---|---|
| פטירה |
2 במאי 1999 (בגיל 78 בערך) לונדון בריטניה |
| מידע כללי | |
| מדינה |
 אוסטריה |
| ספורט | |
| ענף ספורט | שחייה תחרותית |
| מועדון | הכח וינה |
| מאמן | זיגו ורטהיימר |
  | |
ביוגרפיה
עריכהלנגר נולדה וגדלה בווינה. היא החלה להתאמן בשחייה בגיל 11 בקבוצת הכח וינה בהדרכת זיגו ורטהיימר[1]. בהיותה בת 14 בשנת 1935 נבחרה לייצג את אוסטריה בתחרויות עם הונגריה וצ'כיה וזכתה במקום השני בשחיית 200 מטר חתירה[2]. במאי 1936 זכתה במקום שלישי ב-100 מטר חתירה[3]. באמצע שנת 1936 זכתה באליפות אוסטריה במשחים ל-100 מטר חופשי ול-400 מטר חופשי בשיאי אוסטריה חדשים[4].
בשנת 1936 נבחרה לנגר לייצג את אוסטריה באולימפיאדת ברלין, אולם היא סירבה להשתתף באולימפיאדה, יחד עם השחייניות יהודית דויטש-הספל ולוסי גולדנר, במחאה על מדיניותו של אדולף היטלר, באומרה "אני מסרבת להתחרות על אדמה שמוציאה להורג בצורה מבישה את עמי". בעקבות כך, התאחדות השחייה האוסטרית אסרה עליה להשתתף בתחרויות למשך שנתיים. בעקבות בקשת חנינה החליטה ההתאחדות להאריך את ההשעיה לשנתיים וחצי[5][6][7].
בשנת 1938 עם סיפוחה של אוסטריה על ידי גרמניה, צבעה לנגר את שערה לבלונד ובאמצעות דרכון מזויף ברחה לאיטליה. בשנת 1939 היא קיבלה מקלט מדיני בבריטניה. היא זכתה באליפות בריטניה האחרונה למשחים ארוכים, במשחה ל-5 מייל בנהר התמזה, בין גשר קיו לגשר פאטני[8], בשיא בריטי חדש של 74:04 דקות[9]. חמישה שבועות לאחר מכן, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, פונתה לנגר מלונדון לבאת' והוגדרה כ"אויבת זרה". לאחר מכן, היא הורשתה לשוב ללונדון. בשנת 1943 היא נישאה לג'ון לורנס ולהם נולדו בן ובת והמשפחה התגוררה בלונדון.
בשנת 1995 התנצל הפרלמנט האוסטרי רשמית בפני לנגר והחזיר את שיאיה והישגיה לספרים.
לפני אולימפיאדת אטלנטה (1996), לנגר אמרה לרויטרס: "בכל פעם שהמשחקים האולימפיים מתקיימים, כואב לי את הלב. זה משהו שיישאר לכל חיים. ההשתתפות האולימפית הייתה הזדמנות של פעם בחיים, אבל כיהודיה, לא יעלה על הדעת בשבילי לקחת חלק בתחרויות אלה בגרמניה הנאצית, שבהם אנשיי נרדפו."
קישורים חיצוניים
עריכה- רות לנגר, באתר olympedia.org
- ד"ר משה הרניק, תור-הזהב לשחייני "הכוח" בווינה, אומר 1 ביולי 1939
- Frank Litsky, Ruth Langer Lawrence, 77, Who Boycotted '36 Olympics, באתר The New York Times, 6 ביוני 1999 (באנגלית)
- Hakoah Vienna and the International Nature of Interwar Austrian Sports William bowman (באנגלית)
- Watermarks, Pressbook of a documentary by Kino International (באנגלית)
- רונן דורפן, עונת 1935, עונת 1936 , באתר הארץ, 29 באפריל 2003
- ספורטאים יהודים בנכר, אומר, 28 ביולי 1940
הערות שוליים
עריכה- ^ וארטהיימר כמפתח ספורט המים באוסטריה, דבר, 19 באוקטובר 1936
- ^ בגולה - תחרות שחייה בינלאומית של "הכח" וינה, דואר היום, 18 בדצמבר 1935
בגולה, דואר היום, 5 בינואר 1936 - ^ בהכח וינה, דואר היום, 22 במאי 1936
- ^ ד"ר משה הרניק, תור הזהב לשחייני הכח בוינה, דבר, 16 ביולי 1939
- ^ המכבי העולמי - גורם התעמולה הציונית, הַבֹּקֶר, 24 במרץ 1940
- ^ על הספורט באוסטריה, דבר, 28 בדצמבר 1936
- ^ מכאן ומכאן, דבר, 3 בנובמבר 1936
- ^ רות לנגר - אליפות בריטניה בשחיה, דבר, 10 בספטמבר 1939
- ^ ד"ר משה הרניק, איך כבשה רות לאנגר את אליפות התימזה?, דבר, 25 בספטמבר 1939