ריי קלמנס
ריימונד ניל "ריי" קלמנס (באנגלית: Raymond Neal "Ray" Clemence; 5 באוגוסט 1948 – 15 בנובמבר 2020) היה כדורגלן אנגלי, ששיחק בעמדת השוער, ולאחר מכן היה חבר בצוות המקצועי של נבחרת אנגליה בכדורגל. קלמנס היה אחד מהשוערים המעוטרים ביותר בהיסטוריה של אנגליה ואירופה בכל הזמנים.
.jpg) | ||||
| קלמנס במדי טוטנהאם הוטספר, 1981 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
5 באוגוסט 1948 סקגנס, אנגליה, הממלכה המאוחדת | |||
| פטירה |
15 בנובמבר 2020 (בגיל 72) Desborough, הממלכה המאוחדת  | |||
| שם מלא | ריימונד ניל קלמנס | |||
| גובה | 1.83 מטר | |||
| עמדה | שוער | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
  | ||||
קלמנס, שהיה חבר מסדר האימפריה הבריטית, היה שוערה של ליברפול במרבית הקריירה המקצועית שלו, ועימה זכה ב-12 תארים מקומיים ועוד שישה תארים אירופאים. הוא הוסיף תואר אירופי נוסף ושני תארים מקומיים במדי טוטנהאם הוטספר אליה עבר בשלהי הקריירה.
קריירת משחק
עריכהקלמנס החל את הקריירה בקבוצת הנוער של נוטס קאונטי. בעונת 1965/1966 עלה לראשונה לקבוצת בוגרים, כשהצטרף לסקאנת'ורפ יונייטד ששיחקה בליגה השלישית, ורשם במדיה 48 הופעות בשתי עונות.
ב-24 ביוני 1967 נרכש על ידי ליברפול ומאמנה ביל שאנקלי תמורת 18,000 ליש"ט. את הופעת הבכורה שלו ערך במסגרת גביע הפוטבול ליג, ב-25 בספטמבר 1968 באצטדיון אנפילד, ושמר על רשת נקייה בניצחון קבוצתו 0–2 על סוונסי סיטי. הוא הוסיף לשמש כשוער בעיקר בקבוצת המילואים של המועדון, תוך שהוא רושם הופעות ספורות במדי הקבוצה הבכירה, עד לשנת 1970 בה הפך לראשונה לשוער הראשון של ליברפול.
בעונת 1970/1971 הגיעו קלמנס וליברפול עד לגמר גביע ה-FA, שם הפסידו לארסנל 2-1 לאחר הארכה. כעבור שתי עונות, ב-1972/1973 זכתה ליברפול באליפות אנגליה והוסיפה זכייה בגביע אופ"א. במפגש הגמר הכפול פגשה את בורוסיה מנשנגלדבך. במשחק הראשון שנערך באנפילד ניצחה ליברפול בתוצאה 0–3. קלמנס עצר פנדל של יופ היינקס, שהתברר כמכריע לאחר שבורוסיה ניצחה 0–2 בגומלין. בדיעבד התברר שאם הפנדל היה נכנס, ליברפול הייתה מפסידה בגלל שער החוץ. עונה אחר כך, ב-1973/1974, זכו ליברפול וקלמנס בתואר נוסף, כשגברו בגמר הגביע האנגלי 0–3 על ניוקאסל יונייטד.
בעונת 1975/1976 שחזרה ליברפול את הישגה מ-1973, והשלימה זכייה באליפות ובגביע אופ"א. עונה אחר כך הייתה מהמוצלחות של קלמנס בליברפול, ששמרה על תואר האליפות, הגיעה עד לגמר הגביע שם הפסידה למנצ'סטר יונייטד, וזכתה לראשונה בתולדותיה בגביע אירופה לאלופות עם ניצחון 1–3 במשחק הגמר על בורוסיה מנשנגלדבך. קלמנס היה מהמצטיינים במשחק הגמר. ליברפול שמרה על התואר האירופי עם ניצחון 0–1 במשחק הגמר על קלאב ברוז' עונה לאחר מכן, אך הפסידו את האליפות לנוטינגהאם פורסט.
בעונת 1978/1979 זכתה ליברפול באליפות נוספת, הרביעית בקריירה של קלמנס, שספג רק 16 שערים ב-42 משחקי הליגה באותה עונה, ורק ארבעה מתוכם באנפילד. שיא מספר הספיגות הנמוך ביותר של קלמנס נשמר עד לעונת 2004/2005, אז ספגה צ'לסי 15 שערים ב-38 משחקים. אף קבוצה לא ספגה פחות שערים במתכונת הישנה של הליגה. עונה אחר כך שמרה ליברפול על תואר האליפות, והייתה זו הזכייה החמישית והאחרונה של קלמנס בתואר.
עונת 1980/1981 הסתיימה בצורה מרשימה עבור ליברפול, שזכתה בפעם השלישית בתולדותיה בגביע אירופה לאלופות, לאחר שגברה 0–1 על ריאל מדריד במשחק הגמר. קלמנס, שעמד בשערה של ליברפול בשלושה משחקי גמר גביע אירופה לאלופות, ספג בסך הכל שער אחד בשלושת המשחקים. משחק הגמר מול ריאל מדריד היה משחקו האחרון במדי ליברפול. החתמתו של השוער ברוס גרובלאר בקבוצה היוותה עבורו תחרות על המקום בהרכב, וקלמנס בן ה-33 העדיף לעזוב את הקבוצה ולחתום בטוטנהאם הוטספר, בסכום העברה שהוערך בכ-300 אלף ליש"ט.
משחקו הראשון של קלמנס במדי הקבוצה היה מגן הצדקה, שם טוטנהאם נפרדה בשוויון 2-2 מאסטון וילה, והקבוצות החזיקו בתואר במשותף. בעונתו הראשונה במדי טוטנהאם פגש קלמנס את ליברפול בגמר גביע הפוטבול ליג, שם הפסידה קבוצתו בתוצאה 1–3. בעונה זו זכתה טוטנהאם בגביע ה-FA, לאחר שניצחה את קווינס פארק ריינג'רס בתוצאה 0–1 במשחק חוזר, לאחר שהראשון הסתיים בשוויון 1-1. קלמנס סבל מפציעות חוזרות בברכו השמאלית, שגרמו לו להפסיד את גמר גביע אופ"א בעונת 1983/1984 בו ניצחה קבוצתו. הפעם הבאה בה ייצג את קבוצתו במשחק גמר הייתה בעונת 1986/1987, אז הפסידה טוטנהאם לקובנטרי סיטי בגמר הגביע האנגלי. הייתה זו הופעתו החמישית של קלמנס בגמר הגביע האנגלי.
בשנת 1988, בעקבות הפציעה בברכו, פרש קלמנס ממשחק פעיל בגיל 40.
נבחרת אנגליה
עריכהקלמנס ערך את הופעת הבכורה שלו במדי נבחרת אנגליה ב-15 בנובמבר 1972 בניצחון החוץ של נבחרתו על ויילס במסגרת מוקדמות מונדיאל 1974. קלמנס שמר על שער נקי במשחק, ואנגליה ניצחה בתוצאה 0–1. קלמנס היה מהשוערים האנגלים הבולטים בדורו, אך כך היה גם פיטר שילטון, ובין השניים התפתחה תחרות גדולה על המקום בהרכב. תקופתו של קלמנס בנבחרת אנגליה הייתה בשנים לא מוצלחות של הנבחרת, שכשלה בניסיונה להעפיל לטורנירי מונדיאל 1974 ומונדיאל 1978. קלמנס נכלל בסגל אנגליה בשני טורנירים גדולים, יורו 1980 ומונדיאל 1982, אך בשניהם שילטון היה השוער הראשון וקלמנס סיים את הקריירה הבינלאומית מבלי שייצג את נבחרתו בטורניר גדול.
ב-12 במאי 1981, במשחק ידידות בין אנגליה לברזיל, שימש קלמנס בפעם היחידה בקריירה שלו כקפטן נבחרת אנגליה, והיה לשוער הראשון מזה 32 שנים שעושה זאת, מאז פרנק סוויפט ב-1949.
בשנת 1983 ערך קלמנס את הופעתו האחרונה במדי הנבחרת, וסיים את הקריירה הבינלאומית עם 61 הופעות.
קריירה כמאמן
עריכהמיד לאחר פרישתו הצטרף קלמנס לצוות המקצועי של טוטנהאם הוטספר, הקבוצה שבמדיה פרש, ועבר במספר תפקידים עד שבעונת 1992/1993 הצעיד קלמנס, בצוותא עם המאמן דאג ליברמור, את טוטנהאם בעונה הראשונה של המתכונת החדשה בליגה האנגלית, הפרמייר ליג. הקבוצה סיימה את העונה במקום השמיני, והשניים הוחלפו בסיומה על ידי אוסבלדו ארדילס. בינואר 1994 החל לאמן במשותף את קבוצת בארנט מהליגה השלישית, החל מעונת 1994/1995 אימן את הקבוצה לבדו, והצעיד אותה למקום התשיעי וה-13 בליגה.
באוגוסט 1996, לאחר טורניר יורו 1996, התמנה קלמנס לתפקיד מאמן השוערים של נבחרת אנגליה. מאמן הנבחרת שגייס אותו לתפקיד היה גלן הודל, ששיתף איתו פעולה בעבר כשחקן בטוטנהאם ובנבחרת. קלמנס הוסיף לשמש בתפקיד גם תחת מאמני הנבחרת הבאים, קווין קיגן, סוון גוראן אריקסון וסטיב מקלארן. כשפאביו קאפלו האיטלקי התמנה למאמן הנבחרת בדצמבר 2007, הוא הביא עמו צוות אימון איטלקי, וקלמנס הוחלף גם הוא. עם זאת, הוא הוסיף להיות חלק מהצוות המקצועי של אנגליה. הוא שימש כראש מערך פיתוח הנוער, שם עבד בכל נבחרות הנערים והנוער של אנגליה, ותפקידו היה לעקוב אחרי פיתוח השחקנים בנבחרות השונות. הוא עבד בצמוד לסטיוארט פירס, מאמן נבחרת הנוער של אנגליה, שהתמנה לתפקיד ב-2007. הוא שב לעבוד במקביל בתפקידו כמאמן השוערים של הנבחרת הבוגרת ב-2012, כאשר רוי הודג'סון התמנה לתפקיד מאמן הנבחרת.
ב-11 ביוני 2012, בחימום שערך לג'ו הארט לפני המשחק בין אנגליה לצרפת במסגרת יורו 2012, קרע קלמנס את גיד אכילס[1]. שנה אחר כך, פרש קלמנס מתפקידו בגיל 65.
חיים אישיים
עריכהקלמנס היה חבר במסדר האימפריה הבריטית. הוא זכה לכבוד בזכות שירותיו בתחום הכדורגל באנגליה.
ילדיו של קלמנס גם הם נקשרו בעולם הכדורגל האנגלי. בנו סטפן שימש כשחקן טוטנהאם הוטספר, בירמינגהאם סיטי ולסטר סיטי, והוסיף לעסוק בתחום כמאמן לאחר פרישתו. בתו של קלמנס, שרה, נישאה לכדורגלן העבר של נבחרת סקוטלנד ומאמן הכדורגל דאגי פרידמן.
ב-2 בפברואר 2005 הודיע קלמנס כי חלה בסרטן הערמונית, ולצורך קבלת טיפולים השהה את עבודתו בצוות המקצועי של נבחרת אנגליה.
קלמנס היה מוערך מאוד בקרב מחנות האוהדים של טוטנהאם, ובעיקר של ליברפול. הוא נבחר במקום ה-11, הגבוה ביותר לשוער, ברשימת 100 גדולי שחקני ליברפול בסקר שנערך באתר הרשמי של המועדון, ונבחר לשוער הראשון בנבחרת המאה ה-20 של ליברפול מטעם ה-BBC.
קלמנס נפטר ב-15 בנובמבר 2020 לאחר מאבק בסרטן הערמונית[2].
תארים
עריכהסטטיסטיקות
עריכה| נבחרת אנגליה | ||
|---|---|---|
| שנה | הופעות | שערים |
| 1972 | 1 | 0 |
| 1973 | 1 | 0 |
| 1974 | 5 | 0 |
| 1975 | 8 | 0 |
| 1976 | 9 | 0 |
| 1977 | 9 | 0 |
| 1978 | 5 | 0 |
| 1979 | 7 | 0 |
| 1980 | 7 | 0 |
| 1981 | 5 | 0 |
| 1982 | 3 | 0 |
| 1983 | 1 | 0 |
| סה"כ | 61 | 0 |
קישורים חיצוניים
עריכה
- ריי קלמנס, באתר Transfermarkt
- ריי קלמנס, באתר WorldFootball.net
- ריי קלמנס, באתר National Football Teams
- ריי קלמנס, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
- ריי קלמנס בהיכל התהילה של ליברפול
Henry Winter, Ray Clemence retires after 47 years in a game he graced as a world-renowned goalkeeper and top-class coach, The Telegraph, 31 October 2013
הערות שוליים
עריכה- ^ הקללה נמשכת: פציעה קשה למאמן השוערים של אנגליה, באתר וואלה, 11 ביוני 2012
- ^ Statement on behalf of the Clemence family, Liverpool FC
| נבחרת אנגליה – יורו 1980 | ||
|---|---|---|
|
1 קלמנס • 2 ניל • 3 סנסום • 4 תומפסון • 5 ווטסון • 6 וילקינס • 7 קיגן • 8 קופל • 9 ג'ונסון • 10 ברוקינג • 11 וודקוק • 12 אנדרסון • 13 שילטון • 14 צ'רי • 15 יוז • 16 מילס • 17 מקדרמוט • 18 קנדי • 19 הודל • 20 מרינר • 21 בירטלס • 22 קוריגן • מאמן: גרינווד |
| |
| נבחרת אנגליה – מונדיאל 1982 | ||
|---|---|---|
|
1 קלמנס • 2 אנדרסון • 3 ברוקינג • 4 בוצ'ר • 5 קופל • 6 פוסטר • 7 קיגן • 8 פרנסיס • 9 הודל • 10 מקדרמוט • 11 מרינר • 12 מילס • 13 קוריגן • 14 ניל • 15 ריקס • 16 רובסון • 17 סנסום • 18 תומפסון • 19 וילקינס • 20 ווית' • 21 וודקוק • 22 שילטון • מאמן: גרינווד |
| |