רנה קלינוב

1922-2016

רינה (רנה) קלינוב (19222016) הייתה משוררת, מתרגמת ועורכת ספרים ישראלית, ילידת ברלין. עבדה שנים רבות כעורכת בהוצאת הקבוץ המאוחד. גרה רוב חייה בקיבוץ כברי שם גם עסקה בחקלאות וטיפול בגיל הרך.

רנה קלינוב
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 1922
ברלין, גרמניהגרמניה גרמניה
פטירה 2016 (בגיל 94 בערך)
כברי, ישראלישראל ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך עלייה 1933
אירועים משמעותיים עלייה לארץ ישראל (1933) עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק הוצאת הקיבוץ המאוחד
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 19392016 (כ־77 שנים)
בן זוג משה (הלמוט) בלום
צאצאים 3
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קלינוב פרסמה שירים בכתבי עת, פרסמה שני ספרי שירה, ספר עיון אחד ותרגמה ספרים רבים וידועים. בנוסף ערכה עשרות ספרים, הוסיפה מבואות ואחרית דבר וכתבה מאמרי דעה וביקורת בעיתונים.

ביוגרפיה

עריכה

קלינוב נולדה בברלין שבגרמניה ב-1922, להורים יוצאי אוקראינה. אביה, ישעיהו קלינוב [1] היה עיתונאי ששימש ככתב של עיתוני יידיש ברחבי העולם ושל “הארץ” בעברית, והיה מיודד עם ז’בוטינסקי שהעסיקו בעיתונו. ב-1948 מונה לראש המינהל לעיתונות, הסברה, שידור וקולנוע במשרד הפנים. אמה, רחל, למדה הוראה אך עסקה בעיקר באירוח. הבית שימש מקום מפגש ליהודים מרוסיה ששהו בגרמניה – שחקנים, סופרים ועוד חשובים.[2] ב-1929 נולדה אחותה הצעירה רות קלינוב (פרופסור לכלכלה 1929–2015).

ב-1933 עלתה לישראל עם משפחתה, כאשר הוריה ברחו מאימת הנאצים. בישראל התיישבה המשפחה בתל אביב. אביה מצא עבודה כמזכיר מערכת של עיתון “הארץ” וקלינוב נשלחה ללמוד בבית ספר לבנות: ”ביה”ס לדוגמה” על שם הנרייטה סאלד הסמוך לסמינר לוינסקי. בתחילת כיתה ח’ הצטרפה לתנועת ”המחנות העולים”. עם סיום ביה”ס היסודי עברה ללמוד בגימנסיה הרצליה. בסוף שנות ה-30 בעודה בתיכון עברה עם משפחתה לירושלים בעקבות עבודתו של אביה. ב-1940 סיימה תיכון ועברה לגור בקיבוץ יגור על מנת להכשיר עצמה לחיי חקלאות ולהגשים את חלומה עוד מגרמניה לגור בקיבוץ.

קלינוב החלה לפרסם ראשוני שיריה ב-1939 בעיתונות מחנות-העולים ואחר כך בעיתונות הספרותית כגון בעיתונים "שדמות" ו"מבפנים".

ב-1941 עברה להתגורר בקיבוץ בית הערבה בו גרה עד 1945. שנה לאחר מכן, ב-1942 נשלחה קלינוב לקורס אלחוטאים, היה זה קורס משותף להגנה ולפלמ”ח. קלינוב צורפה לצוות מפעילי תחנת הרדיו הסודית של בית הערבה. על מנת לשמור על סודיות היא עברה לגור בביתו של מזכיר הקיבוץ ואשתו, שם הייתה תחנת השידור מוסתרת.

ב-1945 גויסה על ידי אליהו גולומב על מנת להפעיל תחנת רדיו רזרבית לתקשורת עם אוניות מעפילים. התחנה הייתה ממוקמת בגן מנשה, במקום שהיה גם תחנת ניסיונות לגידול פירות. הכיסוי לשהותה בתחנה היה "עוזרת בית", והיא אכן עזרה גם בניקיונות, למדה לחלוב עיזים ולגבן גבינות, ולקצור בחרמש. בתקופה זו היא גם למדה ערבית מבני שבט בדואי ששכן בסמוך. לאחר שנה חזרה לבית הערבה, שם עבדה בגן הירק ובבתי ילדים, והמשיכה להיות פעילה בתחנת האלחוט בקיבוץ. עם פרוץ מלחמת העצמאות, פונו כל יושבי בית הערבה והמשפחה עברה לגור בקיבוץ שפיים. ב-1949, בעקבות הפילוג בקיבוצים עברו לגור בקיבוץ כברי. בכברי עסקה בחקלאות ובהוראת ילדי עולים.

החל משנות ה-60 עבדה קלינוב כעורכת בהוצאת הקיבוץ המאוחד, בה עבדה עד סוף ימיה, במשך למעלה מ-50 שנה. היא ליוותה סופרים כגון אהרון אפלפלד, דליה רביקוביץ, חיים גורי, גרשון שקד ורבים אחרים. היא הייתה אחראית על העריכה וההוצאה לאור של מבחר כתבי ולטר בנימין בשנות ה-80 שלא היה מוכר לקהל הישראלי.

בשנים 1977–1980, בגיל 55 למדה פילוסופיה באוניברסיטת תל אביב.

קלינוב נפטרה ב-2016 ונקברה בקיבוצהּ – כברי.

חיים אישיים

עריכה

ב-1945 בגיל 22, נישאה למשה (הלמוט) בלום בבית הערבה. לזוג נולדו 3 ילדים: ערן, רפי והגר בלום. השניים התגרשו ב-1955.

ספריה

עריכה

ספרי שירה

עריכה
  • 1958 “על פתח ביתי” – הוצאת הקיבוץ המאוחד[3]
  • 1969 “בטרם חדשות” – הוצאת הקיבוץ המאוחד[4]

ספרי עיון

עריכה
  • 1970 – קהילת סלוניקי – קהילות ישראל בגולה – הוצאת משרד החינוך והתרבות

ספרים בתרגומה

עריכה

קלינברג תרגמה מאנגלית, יידיש וגרמנית לעברית

  • דמיאן / הרמן הסה (תל אביב: הוצאת צ. לינמן, 1942)
  • הלב הגאה: רומן / פרל בק (תל אביב: מסדה, תש"ו 1946)
  • הטיפול בתינוק ובילד / בנימין ספוק (הוצאת סטימצקי, 1965)
  • על כלבים, חתולים ושאר ידידים / רודולף ורודולפינה מנצל ( הוצאת הקבוץ המאוחד, 1968)
  • חיות הבר אשר ידעתי: עם 200 ציורים / מאת ארנסט סטון תומפסון (תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1966)
  • חיי ואני / יוחנן רטנר (הוצאת שוקן, 1978)
  • הקוסם מארץ אופ / אד אמברלי (תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, תש"ם 1980)
  • אמה / ג'יין אוסטן (תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1982)
  • דפי אספרן / הנרי ג'יימס (1888, תורגם ב-1990, הוצאת הקיבוץ המאוחר)

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה