שגרירות ישראל בבואנוס איירס

שגרירות ישראל בבואנוס איירס
	המבנה ששימש את שגרירות ישראל בבואנוס איירס לפני הפיגוע
מידע כללי
עיר	בואנוס איירס
קואורדינטות	34°36′31″S 58°22′36″W / 34.60855°S 58.37669°W
מיקום קודם	רחוב אריו 910 (ספ')
מתקפות	הפיגוע בשגרירות ישראל בארגנטינה
דיפלומטיה
חלק מ	יחסי ארגנטינה–ישראל
כפופה ל	משרד החוץ
שגריר	אייל סלע
שטח האמנה	ארגנטינה
מדינה מיוצגת	ישראל
	https://embassies.gov.il/buenos-aires
	(למפת בואנוס איירס רגילה) שגרירות ישראל בבואנוס איירס

שגרירות ישראל בבואנוס איירס היא נציגות דיפלומטית של ישראל בארגנטינה.

בנוסף לשגרירות מחזיקה ישראל בשתי קונסוליות כבוד בקורדובה ובמנדוסה.

היסטוריה

היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לארגנטינה החלו באופן רשמי ב-31 במאי 1949.

ב-15 בפברואר 1949 הכירה ארגנטינה במדינת ישראל. היו ציפיות גדולות לבואו של שגריר ישראל הראשון לארגנטינה ואורוגוואי. חמישה ימים לפני העברת מקום מגוריו ממונטווידאו לבואנוס איירס, הקהילה היהודית באורוגוואי הציעה ליעקב צור (טשרנוביץ) (השגריר הראשון)^[1] שבעה חודשים לאחר הגעתו של צור לבואנוס איירס, נרכש מלון קטן ברובע הדיפלומטי לשימוש השגרירות, ברחוב אריו 910 (ספ').^[2]

כאשר הבניין החל לתפקד כנציגות דיפלומטית, הוא היה חלק חשוב מהקהילה היהודית בארגנטינה, בהיותו מקום לחגיגות ומפגשים.

מעמד הנציגות הועלה מצירות לשגרירות באפריל 1955.^[3]

לאחר לכידת אדולף אייכמן על ידי המוסד בארגנטינה ב-1960, פרץ משבר ביחסי המדינות, וארגנטינה הכריזה על השגריר אריה לבבי אישיות בלתי רצויה לאחר שכמה ימים קודם לכן חתם על הסכם הסגרה בין שתי המדינות.^[4]

הפיגוע בשגרירות

ערך מורחב – הפיגוע בשגרירות ישראל בארגנטינה

ב-17 במרץ 1992 (י"ב באדר ב' ה'תשנ"ב) בצהריים, מכונית תופת נהוגה בידי מחבל מתאבד התפוצצה ליד שער בניין שגרירות ישראל וגרמה להריסתה. בפיגוע נהרגו 29 בני אדם, בהם 4 ישראלים עובדי משרד החוץ, ו-4 נשים יהודיות מארגנטינה. בפיגוע נפגעו למעלה מ-220, ואגפים שלמים של הבניין בן ארבע הקומות קרסו. שאריות הבניין נהרסו כליל זמן מה לאחר הפיגוע.^[2]

ארגון חזבאללה טען שהפיגוע בוצע בתגובה לחיסולו של מזכ"ל הארגון, עבאס מוסאווי, בידי צה"ל ב-16 בפברואר 1992, בדיוק חודש קודם לפיגוע.

לאחר שחקירת הפיגוע והפיגוע בבניין הקהילה היהודית בארגנטינה ב-1994 התמסמסה בידי ממשלת ארגנטינה הועלה החשד כי נשיא ארגנטינה קרלוס מנם ניסה לחבל בחקירה. בשנת 2003 השלים "המוסד" דו"ח מפורט ובו הוכחות חותכות לקשר בין איראן וארגון חזבאללה לביצוע הפיגוע בשגרירות ישראל, הוכחות שעולות בקנה אחד עם ממצאי הפרקליטות הארגנטינאית.^[5] בעקבות פיצוץ השגרירות וגילוי ממצאי פיצוץ בניין הקהילה היהודית, ישראל קראה לארגנטינה לסגור את שגרירות איראן.^[6]

בעקבות הפיגוע עברה השגרירות למשכן אחר.^[7]

האמנות נוספות

פרגוואי – בנובמבר 1958 אישרה ממשלת פרגוואי לישראל להאמין את שגריר ישראל בארגנטינה אריה לבבי כשגריר לפרגוואי.^[8]
צ'ילה – ממאי 1950^[9] כיהן שגריר ישראל בארגנטינה כשגריר לא תושב בצילה, עד מינוי שגריר ישראל הראשון לצ'ילה ב-1958.^[10]
אורוגוואי – ישראל פתחה נציגות דיפלומטית במונטווידאו עוד קודם פתיחת השגרירות בארגנטינה, ועם הקמת הנציגות בבואנוס איירס עבר השגריר יעקב צור לארגנטינה, כשהוא הופך לשגריר לא-תושב לאורוגוואי, עד 1955.

שגרירים

שם	תקופת כהונה
יעקב צור (טשרנוביץ)	1949–1953
אריה קובובי	1953–1958
אריה לבבי	1958–1960
יוסף אבידר	1960–1965
משה אלון	1965–1969
אליעזר דורון	1969–1974
רם נירגד	1974–1979
דב שמורק	1980–1985
אפרים טרי	1985–1989
יצחק שפי	1989–1993
יצחק אבירן	1993–2000
בנימין אורון	2000–2004
רפאל אלדד	2004–2008
דניאל גזית	2012–2008
דורית שביט	2012–2016
אילן שטולמן	2016^[11]–2019
גלית רונן	2019–2022
אייל סלע	2022–הווה

כיכר שגרירות ישראל

כיכר שגרירות ישראל. ניתן לראות חלק מהקיר של הבניין.

באתר בו עמדה השגרירות הוקם אתר זיכרון בשם כיכר שגרירות ישראל (בספרדית: Plaza Embajada de Israel). שם השתמר חלק מהקיר המקורי של השגרירות; שמות ההרוגים נחרטו על לוח זיכרון ונשתלו בכיכר שתי שורות של עצי תרזה, אחת לכל אחד מקורבנות הפיגוע. הכיכר נחנכה ב-17 במרץ 2000 ושולבה בה יצירה של האדריכל הוגו סלמה.

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של שגרירות ישראל בבואנוס איירס

שגרירות ישראל בבואנוס איירס, ברשת החברתית פייסבוק
תיקי שגרירות ישראל בבואנוס-איירס, ארגנטינה

הערות שוליים

^ TSUR (Tchernowitz), JACOB
^ ¹ ² "Arroyo y Suipacha. Esquina del Alma" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-14 ביולי 2014. נבדק ב-9 ביוני 2014. {{cite web}}: (עזרה)
^ נציגויות ישראל וארגנטינה – שגרירויות, על המשמר, 21 במרץ 1955; קובובי הגיש כתב-האמנתו כשגריר לנשיא ארגנטינה, על המשמר, 14 באפריל 1955
^ ממשלת ארגנטינה גירשה את השגריר הישראלי, קול העם, 24 ביולי 1960
^ דיאנה בחור, שר החוץ: המוסד השלים חקירת הפיגועים בארגנטינה, באתר ynet, 17 במרץ 2003
^ דיאנה בחור-ניר, ישראל קוראת לארגנטינה לסגור את שגרירות איראן, באתר ynet, 17 באוגוסט 2003
^ אמנון ברזילי, בבואנוס איירס מתנגדים למיקום שגרירות ישראל החדשה ־ מחשש לעוד פיגוע, חדשות, 28 ביוני 1992
^ ישראל ופרגוואי לדרגת שגרירות, למרחב, 17 בנובמבר 1958
^ צירנו בצ'ילה יגיש כתב האמנה, הצופה, 16 במאי 1950
^ א. דורון נתמנה שגריר בצ'ילי, דבר, 10 בספטמבר 1958
^ מינויים בשירות החוץ, החלטה מספר 1004 של ממשלת ישראל, משנת 2016, באתר של משרד ראש הממשלה, מיום 17 בינואר 2016

[1] TSUR (Tchernowitz), JACOB

[esquina-2] ¹ ² "Arroyo y Suipacha. Esquina del Alma" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-14 ביולי 2014. נבדק ב-9 ביוני 2014. {{cite web}}: (עזרה)

[3] נציגויות ישראל וארגנטינה – שגרירויות, על המשמר, 21 במרץ 1955; קובובי הגיש כתב-האמנתו כשגריר לנשיא ארגנטינה, על המשמר, 14 באפריל 1955

[4] ממשלת ארגנטינה גירשה את השגריר הישראלי, קול העם, 24 ביולי 1960

[5] דיאנה בחור, שר החוץ: המוסד השלים חקירת הפיגועים בארגנטינה, באתר ynet, 17 במרץ 2003

[6] דיאנה בחור-ניר, ישראל קוראת לארגנטינה לסגור את שגרירות איראן, באתר ynet, 17 באוגוסט 2003

[7] אמנון ברזילי, בבואנוס איירס מתנגדים למיקום שגרירות ישראל החדשה ־ מחשש לעוד פיגוע, חדשות, 28 ביוני 1992

[8] ישראל ופרגוואי לדרגת שגרירות, למרחב, 17 בנובמבר 1958

[9] צירנו בצ'ילה יגיש כתב האמנה, הצופה, 16 במאי 1950

[10] א. דורון נתמנה שגריר בצ'ילי, דבר, 10 בספטמבר 1958

[11] מינויים בשירות החוץ, החלטה מספר 1004 של ממשלת ישראל, משנת 2016, באתר של משרד ראש הממשלה, מיום 17 בינואר 2016

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]