שיחת משתמש:הללג/עוד יותר עמוק בבוידעם

תוכנית ההתנתקות

הועבר לשיחה:תוכנית ההתנתקות#השינויים של משתמש:הללג

קורבן הקרבן

שוב שלום. ראיתי שתיקנת בערך פסח מקורבן לקרבן. לפי כללי הכתיב חסר ניקוד אין להשמיט את הו"ו בתנועת o או u, ועל כן יש לכתוב דווקא "קורבן". בברכה, ערןב 11:59, 25 אפר' 2005 (UTC)

שלום שלום גם לך. לפי כללי הכתיב חסר הניקוד (http://hebrew-academy.huji.ac.il/decision4.html), תנועת קמץ קטן הקיימת בכל הטיות המילה תיכתב ללא ו'. קרבן, כמוהו כאפנה, אמנם ויזמה, נכתבת תמיד בקמץ קטן, ועל כן אין לכותבה ב-ו'. בברכת חגים וזמנים לששון, הללג 12:03, 25 אפר' 2005 (UTC)

סליחה על ההתפרצות לשיחה. אמנם לפי כללי האקדמיה כותבים קרבן, אך את הכלל הזה לא אימצנו בוויקיפדיה. ראו ויקיפדיה:לשון#הקמץ הקטן. נתנאל 12:08, 25 אפר' 2005 (UTC)

שלום גם לך. ראשית, אתה עצמך כתבת "אמנם" ולא "אומנם"... שנית, בכללים שם כתוב שכאשר קודמת ל'כל' תנועת a, היא תיכתב ב-ו'. זה ניסוח לא מדוייק; הניסוח המדוייק הוא שכאשר "כל" מנוקדת בחולם (דהיינו, היא לא בסמיכות), אז תיכתב התנועה ב-ו'. לענייננו, אם זו ההחלטה (של מי בעצם?) אני מקבל את דין התנועה. אבל זה ידרוש ממני הרבה זיעה, לכתוב יציר איום כמו "קורבן"... הללג 12:15, 25 אפר' 2005 (UTC)

בעניין "כל" אתה צודק ותיקנתי שם. באופן כללי לפי מיטב ידיעתי הכללים שם אינם חקוקים בסלע והם בגדר המלצות או תיאור המנהג הרווח. אני עצמי גם משתדל להקפיד על כללי האקדמיה, אבל בעניין הקמץ הקטן לדעתי הכלל שלהם בלתי אפשרי. נתנאל 12:26, 25 אפר' 2005 (UTC)

גם אני מסכים עם דבריך לגבי כללי האקדמיה. אבל לעניות דעתי כללים אלה אפשריים גם אפשריים. זה סתם ויכוח שקשה להכריע בו. אני חושב שאת המילה 'קרבן' ניתן להבין מצויין גם בלי ו', זאת שלא כמילים כמו 'עצמות' (Otzmot); גם ניקוד לא יעזור כמובן, כי גם אז יקראו את זה Atzamot... הללג 12:29, 25 אפר' 2005 (UTC)

דף המשתמש שלך

נהניתי, ואני גם די מסכים, אבל שכחת את היתרון של ההיקף שש"ז 21:23, 29 אוגוסט 2005 (UTC)

תודה, תודה... היקף הוא מבחינתי טריויאלי באנציקלופדיה. וכמובן, חסרים כאן הרבה מאוד ערכים בסיסיים, ואני סלחני על כך רק כי זו אנציקלופדיה 'צעירה'. על כל פנים, גם לא פירטתי את כל חסרונותיה. יש בדעתי לכתוב על זו סקירת התייחסות, אבל לא נראה לי שיהיה לי כוח לזה (כמה נקודות שלא תמיד שמים לב אליהן: אין יחס בגודל של הערכים בין אחד לשני. עריכות על גבי עריכות יוצרים טלאים, וה'תפרים' מורגשים. לפעמים יש רק צד אחד אינטרסנטי ואז הכתיבה מוטית, וכו' וכו'). אבל שמחתי שמישהו שם לב אליי פה :-) הללג 22:10, 29 אוגוסט 2005 (UTC)

ע"י=> על ידי

כמו שכתבת בהצעתי. אף אחד לא משתמש בע"י כעל יד, אם כבר אומרים ליד. H2O 16:02, 4 ספטמבר 2005 (UTC)

ראשית, בויקיפדיה נהוד להמשיך את הדיון מהמקום שבו התחיל פרט למקרים מסוימים. מה שכתבת לי הוא לא נכון, כי עשית חיפוש בשם "על-יד", נסה חיפוש בשם "ע"י" ואני בספק כמה פעמים תמצא את המשמעות כעל-יד. H2O 16:08, 4 ספטמבר 2005 (UTC)

העניין הוא שיש המוני "ע"י", ומתוכם יהיה צריך לנפות כבכברה את ה"על יד"ים דווקא. החיפוש שעשיתי הוא המתאים במקרה זה, שהרי כל מי שיכתוב 'על יד' יכול באותה מידה לכתוב 'ע"י'. מתכון בטוח לשיבושים אני רואה כאן.

כמו שאני אומר, אין קשר. בויקיפדיה תחפש ע"י כ"על יד" ולא תמצא, ואם תמצא דע לך שזה טעות. H2O 16:12, 4 ספטמבר 2005 (UTC)

הוא אשר אמרתי. אמנם אינני בטוח שזה טעות, אבל גם אם אמנם אנשים טועים (ואנשים אכן טועים), אין טעם להפוך את טעותם לשגיאה בוטה. מה לא ברור פה, אני לא מבין. הללג 16:14, 4 ספטמבר 2005 (UTC)

(-: זה עדיין גורם לי לגחך הסיבה היא טיפשית זו טעות לא נפוצה בכלל ואף פעם לא נתקלנו בה. מה שבטוח זה שע"י לא אמור להיות כתוב בכלל כראשי תיבות לכן אם כולם יהפכו לעל ידי הכל יהיה בסדר, וגם אם תראה אחד שפירשו על יד, זה יהיה הרבה יותר קל לתקן מאשר לתקן כל ע"י לעל ידי. H2O 16:18, 4 ספטמבר 2005 (UTC)

תראה. א. אני לא מבין למה את הדיון הזה אנחנו לא עושים בפומבי. ב. הוי שוקל שכר מצוה כנגד הפסדה, והפסד עבירה כנגד שכרה. מה נפסיד אם לא נחליף? יהיו 'ע"י' בראשי תבות, שנשנה מדי פעם כשיתחשק לנו. מה נפסיד אם נחליף? ייתכנו ערכים שבהם תהיה שגיאה מצחיקה, והרבה זמן לא נשים לב אליה. במצב הנוכחי, אין שגיאות מצחיקות, אלא מקסימום ראשי תיבות לא פתוחים. שאלה יהיו הצרות שלנו.

זו טעות שאת המצאת... היא לא קיימת, ובלי להעליב אף אחד לא פגש בה חוץ ממך. H2O 16:27, 4 ספטמבר 2005 (UTC)

אף אחד לא פגש בה, כי עדיין לא עשית את ההחלפה. :-) אני מציע להישאר באי-הסכמה, וניפרד כידידים. הללג 16:29, 4 ספטמבר 2005 (UTC)

שמי הוא שב

יש לי בקשה. לפני שאתה משחזר תבדוק. חבל על זמני ועל זמנך. עיין בבקשה ב-en:Green Eggs and Ham. אביהו - שיחה 19:04, 4 ספטמבר 2005 (UTC)

בסדר, השתכנעתי כבר קודם. אבל אם כך צריך לשנות את העברית, לא?הללג 19:07, 4 ספטמבר 2005 (UTC)

ממש לא. כל העניין הוא בחריזה. המטרה היא לחרוז "אוהב" ו"רעב" עם שם הגיבור (להזכירך שמי-הוא-שב). כמו שבאנגלית חורזים Ham (רחמנא ליצלן) עם I-am. אביהו - שיחה 19:17, 4 ספטמבר 2005 (UTC)

אה! עכשיו אני נזכר מה בלבל אותי. כל הזמן עמד לי בראש משחק המחשב (כן, היה משהו כזה) שהיה על בסיס זה.

אבל בשבילך, אם כבר רחמנא ליצלן, התשובה היהודית ל-Sam-I-am... הללג 19:23, 4 ספטמבר 2005 (UTC)

שלום הלל!

יש איזו אפשרות לשלב את הערך קרי וכתיב (עדיין לא קראתי אותו, אני מוכרח להודות, אבל הוא נראה לי די מבטיח וכשיהיה לי קצת זמן אני אקרא) בכפית של נח"ת? לאו דווקא הקרובה, לה כבר יש מספיק חומר. נניח, באלו של שנה הבאה. אחיה פ. 11:04, 9 ספטמבר 2005 (UTC)

נ.ב

אגב, באופן כללי הכפית וויקיפדיה מחליפות חומרים זו עם זו; למשל, מלאכי (או אולי חגי) יופיעו בקרוב כמאמר בכפית, ומאמרים של חגית במדור הפרשנים מצאו את דרכם (ברשותה ובעזרתו האדיבה של אריה) לוויקיפדיה.

אפשר. אבל רק בתנאי שתשלב גם את שכוייח... (שאגב, אני עומד על דעתי שיותר יפה שכויעך). הללג 11:07, 9 ספטמבר 2005 (UTC)

אני מסכים ששלך יותר יפה, אבל 'שכוייח' מקובל יותר. מבחן גוגל מראה את זה בצורה ברורה: שכוייח 596, שכויעך 43. חוץ מזה, ש'ישר כוח' הפשוט מקבל 37,500. אחיה פ. 11:17, 9 ספטמבר 2005 (UTC)

הממע"ה?

סליחה על הבורות, אבל מה היתה כוונת המשורר בביטוי הממע"ה (בתקציר העריכה של הומופוביה)? eman • שיחה 11:25, 23 ספטמבר 2005 (UTC)

אלו ראשי תיבות של 'המוציא מחברו, עליו הראיה' (מינוח מקובל בספרות הרבנית). הללג 11:28, 23 ספטמבר 2005 (UTC)

למרבה הצער רובנו פה לא בקיאים בספרות הרבנית. ולמען האמת גם עכשיו, אני לא לחלוטין מבין את המושג (בעיקר את חלקו הראשון). eman • שיחה 11:29, 23 ספטמבר 2005 (UTC)

מצטער, חשבתי שיהיה מובן מן ההקשר. אסביר (אולי צריך לפתוח על זה ערך?). כאשר שניים רבים על משהו (נגיד, אני טוען שהחפץ שבידך הוא שלי ואתה גנבת אותו, ואתה טוען שהוא שלך), הכלל הוא שהחפץ יישאר אצל המחזיק בו, עד שהטוען אחרת יביא ראיה לדבריו. כלומר (בהשלכה לדבריי שם), כאשר באים לטעון לחידוש, על הטוען את הטענה המחודשת להביא את הראיה, ועד אז יש להשאיר את המצב כפי הסטטוס קוו. הללג 11:32, 23 ספטמבר 2005 (UTC)

היה מובן בערך. אבל תמיד טוב ללמוד משהו חדש. eman • שיחה 11:36, 23 ספטמבר 2005 (UTC)

יעקב מדן

ערך מצוין. נתנאל 09:43, 16 אוקטובר 2005 (UTC)

תודה רבה. התפלאתי שאין עליו ערך. רציתי לכתוב קצרמר, ומפה לשם יצא לי ערך סביר... הלל 09:46, 16 אוקטובר 2005 (UTC)

ותודה על השיפוצים. אגב, למדת בגוש? הלל 09:52, 16 אוקטובר 2005 (UTC)

אבא שלי למד בגוש (עציון, לא קטיף תובב"א), אולי אתה מכירו (לפני 20 שנה)? או שאתה צעיר יותר? היהודי ּ ה' הוא המלך! ּ שיחה 15:35, 17 ינואר 2006 (UTC)

צעיר, צעיר. אני למדתי בגוש (קטיף תובב"א, לא עציון). הלל 18:00, 19 ינואר 2006 (UTC)

העברת הדיון

היי,
תשים לב בבקשה שהעברתי את הדיון על אור מדף שיחתי. אם תרצה להמשיך בו, תוכל למצוא אותו בשיחה:אור כשדים . גילגמש • שיחה 06:31, 17 אוקטובר 2005 (UTC)

תודה על הערת תשומת הלב. נראה לי שאנחנו מבינים איש את רעו, ואין טעם להיסחב עם הדיונון ההוא על הגוזמאות. הלל 07:27, 17 אוקטובר 2005 (UTC)

מפגש ויקיפדיה

הי הלל, מועדים לשמחה. נראה אותך במפגש (ראה- כאן)? A&D- עדי שיחה 16:24, 18 אוקטובר 2005 (UTC)

פששש, איזה כבוד, הזמנה אישית... תודה. תהיתי, מה יהיה בו? ובעצם, איזו סיבה יש שאכתת רגלי להרצליה (וכמובן: האם יש טרמפ מירושלים?) הלל 16:30, 18 אוקטובר 2005 (UTC)

טוב תראה טרמפ אין... אבל זה כדאי, ולמה-

• לפגוש אנשים מאוד נחמדים שמכירים אותם רק דרך המסך
• אפשרות להכיר ולדבר עם אנשים
• דיונים מעניינים וחשובים בקשר לויקיפדיה

זה הכל... A&D- עדי שיחה 16:39, 18 אוקטובר 2005 (UTC)

בקשה

אנא הסתכל בדף משתמש:Avibliz/קישורים לידען לקראת סופו (אמנם תחת הכותרת הנדסה גנטית אבל יש שם גם התייחסות לערך אברהם אבינו). כמי שמתעניין בערך, אף כי אינני יודע מה דעותיך, אנא הצץ בקישור המדובר ותביע את דעתך, האם הוא צריך להיות מקושר מהערך אברהם אבינו, מהערך שרה אימנו, משניהם או מאף אחד. Avibliz 23:02, 18 אוקטובר 2005 (UTC)

גיוס

היי,
האם אפשר לגייס אותך לעזור להקים את ויקיפדיה:איך להקים אסם/תבנית שנות חיים? הכוונה להוסיף את הרשימות לפי קטגוריה של העמים. אחר כך נגייס את הקהילה לבניית האסם בעזרת המזנון. גילגמש • שיחה 08:54, 20 אוקטובר 2005 (UTC)

אני לא בטוח שמאוד הבנתי. האם הכוונה שאבנה תחומים שבהם אני מבין יותר (נגיד, קטגוריה:רבנים)? הלל 08:59, 20 אוקטובר 2005 (UTC)

לא. אתה פשוט ניגש לקט' "עמים" בוחר עם לפי האותיות שתקבל (נניח זה צ - צרפתים) מעתיק את כל השמות (מזמן עם האכבר ואז מעביר בעזרת "העתק-הדבק" לתוך חלון האסם ומוסיף את סימן המיספור - # וסוגריים. זהו זה. ראה דוגמה ברשימות קיימות. גילגמש • שיחה 09:06, 20 אוקטובר 2005 (UTC)

טוב. בעז"ה בלנ"ד. הלל 09:09, 20 אוקטובר 2005 (UTC)

טוב. אני אתן לך את האותיות ז' עד י'. גילגמש • שיחה 09:11, 20 אוקטובר 2005 (UTC)

נ.ב. תערוך בבקשה רק את הפרק שלך על מנת שלא תיהיה התנגשות עריכה. גילגמש • שיחה 09:12, 20 אוקטובר 2005 (UTC)

נ.ב. 2 אל תשכח להיכנס לקטגוריות המשנה ולהוסיף גם את האנשים שמופיעים שם. גילגמש • שיחה 09:34, 20 אוקטובר 2005 (UTC)

כן, תודה. עכשיו שמתי לב שזה באמת לא נמצא בקטגוריה הראשית. יותר עבודה... הלל 09:35, 20 אוקטובר 2005 (UTC)

אל תעשה יהודים. אני אעשה אותם. הסיפור איתם מסובך מעט יותר. אם התחלת, אז לא משנה. אם עוד לא, אז אל תעשה. גילגמש • שיחה 09:51, 20 אוקטובר 2005 (UTC)

אכן התחלתי כבר. למעשה, אני בעיצומם של היפנים. מה עם ישראלים? הלל 09:52, 20 אוקטובר 2005 (UTC)

עם ישראלים אין בעיה, אבל תשים לב שלא תיהיה כפילות עם יהודים (אולי סופרים, זמרים וכו'). פשוט שים לב - יש יהודים שמופיעים בקט' אחרות. וצריך לצמצם חלק ניכר מהם. אם עשית את כולם כבר, אז לא משנה. אני אנסה לדלל אותם. גילגמש • שיחה 09:54, 20 אוקטובר 2005 (UTC)

מראש התכוונתי לסנן כפילויות. אני עושה את הדברים באופן אוטמטי, עם וורד (זה מה שאני עושה עם ה-# והסוגרים). הלל 09:56, 20 אוקטובר 2005 (UTC)

מצויןת, אבל תשים לב שהרשימה הראשית של היהודים מהווה כפילות וצריך להוריד אותה כמעט לחלוטין. אני חושב שצריך למחוק את כולה כי נכנסו לשם יהודים שהם בעצמם נתינים של מדינות אחרות. כך ספילברג מופיע גם ביהודים וגם באמריקאים. גילגמש • שיחה 09:57, 20 אוקטובר 2005 (UTC)

אני שובר את הראש ולא מצליח למצוא משהו שיסיר כפילויות באופן אוטומטי. יש לך רעיון, או שניאלץ לעשות זאת ידנית? הלל 11:06, 20 אוקטובר 2005 (UTC)

אין לי רעיון טוב. בכל אופן, צריך לשבור את העמים לקטעים קטנים יותר 40-60 אישים לוויקיפד. אחר כך נריץ את האסם במזנון. צריך לגייס את כולם נראה לי. חשבתי שיהיו פחות אנשים. רק ישראלים ויהודים יש 3000 וזה בלי אמריקאים, צרפתים וגמרנים. אבל אני לא חושש - מקסימום תוך שבוע נעשה את זה. גילגמש • שיחה 11:08, 20 אוקטובר 2005 (UTC)

בדבר ה' הכני נא

בהתאם לבקשתך, התכבד בזפטה לראש. דוד 21:24, 25 אוקטובר 2005 (UTC)

תודה רבה. חששתי באמת שאריה יאכל אותך... הלל 21:40, 25 אוקטובר 2005 (UTC)

הנני מצטרף לזפטה כיהודה ועוד לקרא, אבל לא הבנתי למה אני אמור לאכול את דוד? אריה א 22:49, 25 אוקטובר 2005 (UTC)

טוב, אז להכות. ראה כאן: http://www.mechon-mamre.org/i/t/x/x09a20.htm הלל 22:52, 25 אוקטובר 2005 (UTC)

אה כן, נשמט מזכרוני (לצערי זה קורה הרבה יותר מדי). ד"א, לענין הממע"ה, צריך ערך. אריה א 22:55, 25 אוקטובר 2005 (UTC)

קריינא דאיגרתא איהו למהווי פרוונקא... הלל 23:10, 25 אוקטובר 2005 (UTC)

אם אמנם הבנתי את דבריך, אז לא נראה לי... מה שכן, אנחנו צועדים בדרך הנכונה להפיכת הויקי הישראלית לארמית... אריה א 23:31, 25 אוקטובר 2005 (UTC) נ.ב. אם עודך ער, הידוע לך על תבנית להצבעת מחיקה?

הבנת אותו נכון.

ומאחר ואני עדיין ער : תבנית:הצבעת מחיקה (מחק את זה כמובן) דוד 23:41, 25 אוקטובר 2005 (UTC)

אם כבר אנחנו מדברים... מה דעתכם לעשות פרוייקט תרי"ג מצוות שיתבסס בתור התחלה על ספר המצוות וספר החינוך (יש ברשת) ומשם יתרחב? אני מתכוון לכך שתהיה לכל מצווה תבנית קבועה (ניתנת לשינויים), עם ערך-על מאגד. הלל 23:45, 25 אוקטובר 2005 (UTC)

רעיון מצוין, אלא שעולה השאלה, מה יהיו התרי"ג? הרי יש חילוקי דעות... אריה א 21:39, 26 אוקטובר 2005 (UTC)

על פי ספר המצוות של הרמב"ם וספר החינוך (שמבוסס עליו). זהו המניין המקובל. מעבר לו אפשר להוסיף דברים של הרמב"ן, וכו'. אבל כתבנית וכבסיס, נראה לי שזה סביר. הלל 21:41, 26 אוקטובר 2005 (UTC)

מעבר לדף השיחה שלך

בס"ד היי הלל! זו שוב ליאת. מה שרציתי להגיד לך זה שגם אני הסתכנתי בעריכת הערך, וכפי שכתבתי בדף השיחה של הערך התחרטתי שבכלל נגעתי בו. אני מאוד קרובה למסורת, למרות היותי חילונית. כמעט שקלתי להפסיק את העיסוק בדת בויקיפדיה. עכשיו אני יודעת שאני צריכה להיזהר ולחשוב הרבה לפני כל נגיעה בנושא. אני מאוד גאה בהיותי יהודיה. לא נפגעתי מעריכתך, להיפך אני חושבת שבעריכתך הצלת את כבודו האבוד של הערך, מה שגם אני ניסיתי לעשות ללא הצלחה, ואני מאוכזבת מהכישלון, ומצד שני שמחה שהשלמת אותי, תודה על הכל, ליאת.שיחה מישהי שאיכפת לה 22:53, 25 אוקטובר 2005 (UTC)

שלום ליאת. אני שמח מאוד שאת עורכת בוויקיפדיה, וגם אם מתקנים אותך, זה לא פסול, אלא להיפך. ערכי ביהדות בוויקיפדיה נמצאים לא במקום גבוה, וחשוב שמישהו יטפל בהם. אמנם, כדאי להתייעץ עם ויקיפדים שעוסקים בתחום (כמו דוד, אריה, נתנאל, שש"ז, וגם עבדך הנאמן), במקרים מיוחדים. אין לך מה להיות מאוכזבת. חשוב אמנם להבין את מה שאת רוצה לומר, להסתכל על ההקשר הרחב של הדברים, ואז לחשוב איך ואיפה לשבץ אותם. עלי והצליחי. הלל 22:56, 25 אוקטובר 2005 (UTC)

אוסיף ואומר, שאת (וגם אתה, בכל זאת...) ראויה לשכוייח על ההתערבות שתרמה לשיפור הערך. אני שמח על הקרבה שאת חשה ליהדות, וגם על כך שאת מנסה לתרום לערכים הללו ואני מקווה שתוסיפי עוד. אני מצטרף להמלצה להתייעץ עם ויקיפדים לפני/תוך כדי/לאחר השינוי ומוסיף שכדאי, במקרה שאת חוששת שמה שכתבת איננו ברור, להרחיב יותר ואח"כ מישהו יתמצת, מאשר לקצר ולגרום לחוסר הבנה. אני בכל אופן, אשמח מאוד לסייע בכל התלבטות. אריה א 23:06, 25 אוקטובר 2005 (UTC)

בס"ד היי אריה! אענה לך ברשותך בדף השיחה שלך, תודה, ליאת.שיחה מישהי שאיכפת לה 23:22, 25 אוקטובר 2005 (UTC)

בס"ד תודה על הגיבוי. זה ברור שמצב ערכי היהדות בויקיפדיה לא טוב, אבל אנחנו נשפר את זה ונגרום למצב טוב יותר. ברור שצריך להפעיל שיקול דעת ומחשבה וזה מה שניסיתי לעשות פה. מזל שיש ויקיפדים שעוסקים בתחום ומנסים לשפר את המצב, יישר כח לכולם! ליאת.שיחה מישהי שאיכפת לה 23:22, 25 אוקטובר 2005 (UTC)

הצבעת מחיקה

אנא חווה דעתך היחס למחיקת/השארת הערך על יוסף לייב אלתר אריה א 23:41, 25 אוקטובר 2005 (UTC)

שיעור במחוז המרכז

שלום הלל! יש איזה סיכוי שתעביר אצלנו (מחוז המרכז של נח"ת, רעננה) שיעור ביום ראשון הקרוב (או בכלל)? תודה רבה, אחיה פ. 16:38, 27 אוקטובר 2005 (UTC)

אגב, את בעיית ההתמכרות הקשה לא אתה המצאת...

מה זה, הפך להיות לוח המודעות של נח"ת?

רעננה? מה זה העיר הזאת? :-P הלל 16:44, 27 אוקטובר 2005 (UTC)

למה לא לוח מודעות? אנחנו משקיעים כאן מספיק כדי שיגיע לנו איזה רבע קילובייט על השרת. חוץ מזה, מה הבעיה ברעננה? ולעניין - יש אפשרות או לא? תודה רבה שוב, אחיה

קצת בעייתי, בהתחשב בכמות הכסף שאני צריך להאכיל את האוטובוסים הלוך-חזור. אבל אחשוב על זה. הלל 18:03, 27 אוקטובר 2005 (UTC)

בקיצור, ליום ראשון הקרוב אצטרך לחפש מישהו אחר? אחיה פ.

אני מניח שכן. הלל 18:55, 27 אוקטובר 2005 (UTC)

כמובן, אנחנו/אתם כמובן מזמינים כל ויקפד/ויקפדית צעירים או צעירים ברוחם שצופים ב"לוח במודעות" לבוא לשיעור. אריה א 18:05, 27 אוקטובר 2005 (UTC)

צעירים ברוחם?? לא התכוונת ברצינות. בשבילם יש את מח"ת... אחיה פ.

דווקא כן התכוונתי ברצינות. כבר היו דברים מעולם בנח"ת. וכידוע, אין את מח"ת. אריה א 19:11, 27 אוקטובר 2005 (UTC)

מייל

בס"ד היי הלל! שלחתי לך מייל נוסף בתשובה למה ששלחת לי, אשמח אם תענה, תודה ליאת.שיחה מישהי שאיכפת לה 23:06, 27 אוקטובר 2005 (UTC)

אין לי מה להוסיף, מלבד לומר יישר כוחך ותחזקנה ידייך. הלל 23:07, 27 אוקטובר 2005 (UTC)

בס"ד תודה רבה, אבל חשוב לי להמשיך את הקשר במייל מעבר לקשר ב"ויקיפדיה", מה דעתך? אני מציעה כי יש לי הרבה דברים לומר שלא יכולים להיאמר פה תודה, ליאת.שיחה מישהי שאיכפת לה 23:10, 27 אוקטובר 2005 (UTC)

את צודקת. שלחתי לך מייל. הלל 23:24, 27 אוקטובר 2005 (UTC)

בס"ד תודה רבה הלל! נמשיך משם את הקשר, ליאת.שיחה מישהי שאיכפת לה 23:29, 27 אוקטובר 2005 (UTC)

הצבעת המחיקה

לגבי הרלינג הסתיימה מזמן והוחלט להשאירו, הערך נשאר בארכיון הצבעות המחיקה, בברכה,--ג'ו בלאק 23:53, 27 אוקטובר 2005 (UTC)

תודה. תהיתי למה הדבר לא מופיע שם. הלל 23:56, 27 אוקטובר 2005 (UTC)

ויכוח עם אבי בליזובסקי

שלום

אני מתחנן, אנא אל תדון בדף ההצבעה על "פרוייקט ספרות זולה" עם אבי בליזובסקי על נושאים שלא קשורים לדיון. ממנו אני לא מצפה כלום. הוא קשה הבנה בצורה קיצונית. אבל אל תעודד אותו. אתה שואל שאלה, והוא עונה, והופ - הויכוח שבכלל לא קשור משתלט על הדיון. eman • שיחה 20:54, 29 אוקטובר 2005 (UTC)

כן, הבנתי אותך כבר. מסכים. הלל 20:56, 29 אוקטובר 2005 (UTC)

עזבתי את הויכוח ובמקום זה כתבתי ערך מעניין Avibliz

באמת מעניין. כדאי לשים קישור לאתרים באינטרנט שעוסקים בתיאוריה הנ"ל. הלל 23:23, 29 אוקטובר 2005 (UTC)

בינתיים אני מכיר רק אתר אחד כזה - BAD ASTRONOMY. הוא מביא שם את הטענות אחת לאחת, ולו רק כדי לסתור אותן. אגב, בידיעה אקראית מהשבוע האחרון על לווין ששיגרה סוכנות הביון האמריקנית, מישהו כתב שלא מדובר בלוויין אלא בדגם של רכב הנחיתה שנועד לכך שכאשר ינחתו על הירח ויגיעו לאתרי הנחיתה של אפולו, ימצאו משהו וזה יספק אותם, ולא יבדקו שזה לא באמת משנות השישים. זו כוחה של תיאורית קשר. בשום אופן אי אפשר לסתור אותה, כי היא טווה כל כך הרבה חוטים שיפריעו.Avibliz

בבקשה - מגוון של אתרים, באדיבות גוגל.

אגב, גם תיאוריות "מדעיות" במקצועות ההומניים אינן מדעיות כלל ועיקר. לדוגמה, ביקורת המקרא החביבה עליך, גם היא אינה מדעית; כל טקסט שתצביע עליו כסותר קביעה כלשהי, יוכל להיות מועבר אוטומטית לאדם אחר / תקופה אחרת. דברים מאוד נזילים. הלל 23:31, 29 אוקטובר 2005 (UTC)

א. כבר היו תיאוריות מדעיות שהתגלו כתרמיות. למדע יש מנגנון כלשהו של תיקון שגיאות, אולי לא מספק אבל קיים. ב. נכון שבמקצועות הומניים השונות גדולה יותר, אבל יש בסיס כלשהו גם שם. הרי אם התנ"ך נכתב לאט לאט במשך אלפי שנים הוא לא היה מורכב רק מ4-5 מקורות אלא ממאות. יש הוכחות ארכיאולוגיות לכך שהכותבים היו ממולכדים במלכודת זמנם וחשבו שכך היה תמיד (פלישתים, גמלים, חשיבותה של מצרים) ולן גם מאורעות שהושלכו אלף שנים אחורנית לא יכלו להתקיים. האנכרוניסטים והכפילויות בטקסט הם רק חלק קטן מהסיפור. יש גם עניין של השוואה עם תיעוד התקופות בידי עמים אחרים, וגם ניתוח ארכיאולוגי. מדובר בעדויות מכל כך הרבה גורמים שונים, שהאפשרות לזיוף שלהן לא גדולה. מספיקה תזוזה של100 שנה בין הערכה אחת לאחרת ומבנה מתקופת דוד הופך להיות מבנה מתקופת עמרי ואחאב. Avibliz 23:36, 29 אוקטובר 2005 (UTC)

אה... איזה כיף לחזור לנושא האהוב עלינו. אתה יודע, אתה יכול להיות אפיקורס למהדרין ועדיין להאמין שספר בראשית הוא קדום. זה אשכרה לא יעלה לך כסף. עכשיו, לאחר הצהרת פתיחה זו, עליי לומר שמוזר לי שלא התעדכנת בידיעות על ה"אנכרוניזמים". יש כל כך מעט, כמו שאמרת, שיש בכך כדי להפתיע. חוצמיזה: א. אני מניח ששמעת על גילויה של התעודה מנוזי מתקופת האבות על "מנת מספוא אחת לגמל", מה שמוכיח שבזמנם אכן היה ביות ספורדי של גמלים; ב. אני מניח שקראת לפחות פעם אחת את התנ"ך, וראית שהפלשתים של בראשית שונים מאוד מהפלשתים של שופטים (משטר מלוכני, עם שמי, אזור שונה של מגורים); ג. אני מניח שאתה מכיר השוואות בין ספר בראשית לתעודות חתיות ולתעודות בבליות, המראות שכותב הספר היה מעורה מאוד בנעשה בתקופה. אני ממליץ לך בחום לקרוא את הספר "ייחודו וקדמותו של ספר בראשית", מאת י"מ גרינץ. בכל מקרה, אני רק דיברתי על תורת התעודות, שתמיד יכולה להוסיף עוד תעודה אחת, ולעשות "גזור והדבק" כרצונה. זה דבר שלא קיים במחקר של טקסטים כדוגמת התלמוד, שם צריך להביא ראיות (מכתבי יד וכדומה) להצעות תיקון. הלל 23:42, 29 אוקטובר 2005 (UTC)

אחפש ביקורות על הספר ואם הוא מדעי אקרא אותו. בכל אופן לילה טוב. לצערי אני צריך לעבוד מחר.Avibliz 23:44, 29 אוקטובר 2005 (UTC)

אל תדאג, הוא מדעי (הכותב הוא פרופסור מכובד, והספר יצא בהוצאת מגנס של האוניברסיטה העברית). לילה טוב. הלל 23:46, 29 אוקטובר 2005 (UTC)

שיחזור ישיבת ניר קרית ארבע

שלום, האם תוכל להסביר את סיבת השיחזור בערך? האם העובדות שהובאו אינן נכונות ? בברכה John Doe 09:31, 30 אוקטובר 2005 (UTC)

הוא נכתב בצורה מגמתית וברורה, על ידי משתמש אלמוני, ואין לי כל ידיעה שהדברים נכונים. הלל 09:32, 30 אוקטובר 2005 (UTC)

באותה מידה יכול להיות שהדברים שנכתבו הם נכונים, זה שאין לך ידיעה שהדברים נכונים אינה סיבה למחיקה. לגבי הכתיבה המגמתית תמיד ניתן לתקן את הניסוח אבל לא למחוק את העובדות. בברכה John Doe 09:35, 30 אוקטובר 2005 (UTC)

אלו דברים שקשה מאוד להוכיח, גם לגבי העובדות. אני חושב שיש להביא לכך הוכחה, ורק אחר כך לכתוב זאת. אחרת (ולאור הניסוח המגמתי), אני מטיל ספק גם ב"עובדות". הלל 09:36, 30 אוקטובר 2005 (UTC)

להוכיח שמוסד נמצא בגירעון כספי או כפי שצוין שיש "ירידה משמעותית" במספר התלמידים אלו דברים כמותיים שניתן לבדוק ולאמת, וחובתך לפני שהורדת לבדוק זאת. זה שאתה מטיל ספק לא עושה את זה לא נכון. John Doe 09:45, 30 אוקטובר 2005 (UTC)

נכון, ואם היה כותב זאת ויקיפד רשום לא הייתי מוחק. אתה מוזמן לכתוב זאת, אם כי אני מפקפק בעובדות (איך תבדוק אם היא בגירעון כספי?). הלל 09:48, 30 אוקטובר 2005 (UTC)

יש כאן סדר לא נכון. מי שמביא את הטענה הוא זה שצריך להמציא את המקורות, לכן צדק הילל בשיחזורו. אי אפשר לאתר את האנונימי הזה ואי אפשר לשאול אותו כלום. אם זה היה משתמש רשום זה היה שונה. גילגמש • שיחה 11:19, 30 אוקטובר 2005 (UTC)

לדעתי אתה לא מדייק. לא כל תוספת של אלמוני קודם משוחזרת או שהוא מביא סימוכין. בדרך כלל אם אתה לא בטוח בעובדות אתה בודק בגוגל או במקורות אחרים, או שמניח למשתמש אחר שאולי כן יודע או מבין לתקן. בטח שלא משחזר כי אתה "מטיל ספק" בעובדות. אלמונים תורמים לא מעט ויש להתייחס לתרומתם כמו לכל משתמש רשום.

John Doe 11:29, 30 אוקטובר 2005 (UTC)

נכון, אני קודם בודק ורק אחרי זה משחזר. אם לא גיליתי את התשובה בעצמי אני פונה בדרך כלל למישהו שמבין בנושא. כאן זה לא המצב. יתכן שמדובר במלחמת חסידים. גילגמש • שיחה 11:33, 30 אוקטובר 2005 (UTC)

זה היה נראה לי כמלחמת חסידים (אני לא צד כאן), בגלל המגמתיות הברורה שבניסוח. הלל 11:34, 30 אוקטובר 2005 (UTC)

אגב, אני לא מבין מדוע הדיון לא נעשה בדף השיחה של הערך, ולא כאן. הלל 11:35, 30 אוקטובר 2005 (UTC)

רבנים

היי,
אני מציע להצביע על העניין הזה. הדיון מתדרדר ולא נגיע ככה לשום החלטה. גילגמש • שיחה 15:26, 30 אוקטובר 2005 (UTC)

החשש שלי הוא שגם ההצבעה תיהפך לזירת התגוששות של דתיים-חילוניים ולא דיון ענייני. אגב, שמת לב שגם הנוהג המקובל בויקי עצמה הוא לכתוב "הרב"?

ואגב, אם כבר מעלים להצבעה, אפשר להעלות אופציה דרסטית יותר, והיא לשנות את שמות הערכים כך שיכללו את המילה "הרב", כמו באנציקלופדיות העבריות המקובלות... הלל 15:29, 30 אוקטובר 2005 (UTC)

בוודאי שאפשר להציע גם את זה. אני לא חושש שהצבעה תהפוך לזירת התגוששות כי להצבעה, בניגוד לדיון יש דד ליין - שבוע. אני אערוך את הפרלמנט. גילגמש • שיחה 15:31, 30 אוקטובר 2005 (UTC)

טוב. הלל 15:32, 30 אוקטובר 2005 (UTC)

קטגוריה: הרב קוק

לערך חנה טאו הוספה קטגוריה בשם זה. מה דעתך? אני חשבתי ליצור קטגוריה:מרכז הרב, מה שנראה לי עדיף. אריה א 16:25, 30 אוקטובר 2005 (UTC)

ודאי שהקטגוריה הנוכחית לא קשורה. הלל 16:26, 30 אוקטובר 2005 (UTC)

פילגש בגבעה

מצטער שלא כתבתי בפירוט, זה היה ממש כשהייתי עצבני על משהו, אבל ראיתי שחבל על הערך החדש הזה, אז כתבתי. אתה מרשה לי לכתוב עוד בקטגוריית סיפורי התנ"ך?

ברוך הבא.

א. לא צריך התנצלות ממני.

ב. גם לא צריך בקשת רשות ממני. אני לא הבעלים של ויקיפדיה, ואתה יכול לכתוב (בכפוף לסטנדרטים) כאוות נפשך.

ג. כדאי מאוד למלא את הפערים. כדאי לפני כן לקרוא את הסיפור ואת הפרשנויות (יש באתר [www.daat.ac.il דעת] הרבה מאמרים בנושא תנ"ך, ולדעת להבדיל ביניהם. אבל באמת חשוב לכתוב.

ד. נהוג לחתום בארבעה סימני ~ בסוף דבריך בדפי שיחה. כך יידעו מי מדבר ואל מי לפנות.

ה. מתנה זה שם של בן?

ו. בברכה,

הלל 14:02, 31 אוקטובר 2005 (UTC)

ספרי משה אידל

שלום לך הלל, רציתי לדעת האם יש ברשותך ספרים של פרופ' משה אידל ובפרט את "אברהם אבולעפיה - לשון תורה והרמנויטיקה" ו"קבלה - היבטים חדשים". בברכה Shayakir 14:13, 31 אוקטובר 2005 (UTC)

שלום גם לך. התשובה היא שלילית, לצערי. הלל 14:15, 31 אוקטובר 2005 (UTC)

תודה בכל מקרה. Shayakir 14:16, 31 אוקטובר 2005 (UTC)

עבודה רבה לפניך

בעקבות המלצתך לשכתב ולא למחוק את פילגש בגבעה ושכתובו של הערך בפועל (וישר כח על כך), קיבלת עוד ערך למופת כדוגמת זה, שמו בישראל הוא המרגלים ורחב. לטיפולך. בברכה Shayakir 17:32, 31 אוקטובר 2005 (UTC)

נ.ב כדי לא לטרוח יותר מדי בעתיד הייתי מציע לך לפנות לכותב הערך ולהעמיד אותו על מהות הכתיבה בויקיפדיה ובכלל. Shayakir 17:32, 31 אוקטובר 2005 (UTC)

תודה על ההצעה הנדיבה. אכן, הייתי אומר שזו צורת כתיבה מעניינת ביותר. אם כי אני לא בטוח שיש לי כוח לזה.

תכל'ס כל מה שצריך לעשות בשביל התחלה של ערך זה לתמצת מה שכתוב, זה הכול... אני לא בטוח ששיחה בעניין תעזור, מה לעשות. הלל 17:42, 31 אוקטובר 2005 (UTC)

בקשת רשות

בס"ד היי הלל! אני מבקשת רשות בבקשה להעביר אליי לארגז החול, את הקטע הנקרא:"מעבר לדף השיחה שלך, תודה, ליאת.שיחה מישהי שאיכפת לה 17:54, 31 אוקטובר 2005 (UTC)

תמיד בשמחה. הלל 18:12, 31 אוקטובר 2005 (UTC)

בס"ד תודה רבה, ליאת.שיחה מישהי שאיכפת לה 18:15, 31 אוקטובר 2005 (UTC)

כל הכבוד

שלום שוב הלל,
כל הכבוד על הדרכת הוויקיפד החדש. גילגמש • שיחה 18:22, 31 אוקטובר 2005 (UTC)

תודה. באמת היה יותר קצר לשכתב את הערך, אבל אני מאמין שאנשים יכולים להשתפר (זה כולל אותי, כמובן). הלל 18:24, 31 אוקטובר 2005 (UTC)

אכן כל הכבוד, חיפשתי אתונות מצאתי מלוכה. בברכה Shayakir 18:45, 31 אוקטובר 2005 (UTC)

סנהדרין

אני רוצה להודות לך על הקישור לדיון בנושא הסנהדרין (כביכול) שהוקמה ביזמת פרופ' הלל וייס. המסקנה העיקרית שלי מעיון בדיון שם היא שהפער בין החברה הדתית (אני מניח שהיו שם מעט כותבים חרדים, אם בכלל) ליתר הציבור בארץ גדול והוא הולך ומתרחב. יש גם מידה לא מבוטלת של בורות בכל מה שקשור לרקע ההיסטורי, להיבטים המשפטיים, ולמה שמכונה "סאב-טקסט" של השיטה ההלכתית. במאמרים שנכתבו על-ידי דתיים וחילוניים סמוך להקמת המדינה (שנות ה-50 וה-60) ניכרת רצינות רבה ושליטה בידע הזה. היום התחושה היא שאנשים מדברים בלי לדעת על מה הם מדברים. עצוב. Dror_K 06:15, 3 נובמבר 2005 (UTC)

הלל, היית שם? אריה א 06:29, 3 נובמבר 2005 (UTC)

לאריה - לא. לדרור - לא כל כך הצלחתי להבין על מה אתה מדבר. רק אציין שהרב מימון, שדחף להקמת הסנהדרין בראשית ימיה של המדינה, היה אדם עם ראש על הכתפיים וכלל לא "תמהוני", וגם הבין דבר אחד או שניים ביסודות ההלכה. הלל 08:13, 3 נובמבר 2005 (UTC)

כל הכבוד

בס"ד

היי הלל! אני רוצה להגיד לך כל הכבוד על האומץ בהבעת הדעות לגבי רצח רחבעם זאבי הי"ד. אני עצמי מפחדת להשתתף בדיון ולכן אני כותבת לך את זה פה. הראית אומץ רב כשכתבת את דבריך, ליאת.שיחה מישהי שאיכפת לה 08:08, 3 נובמבר 2005 (UTC)

תודה, ליאת. אני לא צריך אומץ בשביל לכתוב מה שאני חושב. זו נזיפה גם לעצמי, שיום השנה לרצח "עבר" לידי בלי להרגיש. הלל 08:11, 3 נובמבר 2005 (UTC)

בס"ד

היי שוב! כשדיברתי על האומץ התכוונתי לתגובות הסביבה, כי אני עצמי נתקלתי בתגובות לא טובות בלשון המעטה בנושא הבעת דעות פוליטיות. אתמול דווקא הראו בטלוויזיה את הטקס שנעשה בכנסת לזיכרו של גנדי הי"ד והיה ראיון מאוד מרגש עם יפתח-פלמ"ח בנו של גנדי. כבר 4 שנים לא להאמין. דרך אגב, צריך עזרה באירכוב דף השיחה? אם כן אני מוכנה לעזור, תודה, ליאת.שיחה מישהי שאיכפת לה 08:16, 3 נובמבר 2005 (UTC)

תודה, ליאת. הגודל שלו לא מטריד אותי. באשר לגנדי - כשם שאזכור רצח רבין לא אמורה להיות פעילות פוליטית, כך גם אזכור רצח זאבי. הלל 08:19, 3 נובמבר 2005 (UTC)

בס"ד היי הלל! אתה צודק שאיזכור 2 הרציחות המזוויעות הופך מהר מאוד לאיזכור פוליטי. 2 האישים תרמו למדינה כל אחד בדרכו, וראויים לכבוד ללא קשר למשנתם. בכל מקרה, אני תמיד מוכנה לעזור ליאת.שיחה מישהי שאיכפת לה 08:23, 3 נובמבר 2005 (UTC)

הצבעות

בוקר טוב הלל,
כפי שאתה רואה ההצבעה עברה בשקט ללא מלחמות והיה שיעור מצביעים גבוה. לפעמים דווקא הדיון עצמו גורם להשחתת הזמן וצעקות בלי להגיע לתוצאות של ממש. אגב, אם זה מעניין אותך הוא נמצא בארכיון מספר 5 של הפרלמנט. גילגמש • שיחה 06:44, 6 נובמבר 2005 (UTC)

בקשת ביקורת

שלום הלל. ברצוני לבקש אם תוכל להקדיש מעט מזמנך לעבור על הערך שלמה אבינר שערכתי בהרחבה. אבקש לקבל ממך ביקורת ואם תחשוב שיש צורך, אף לערוך אותו. האם לדעתך הוא מרחיב מעבר לצורך? האם במקומות מסויימים ישנו ניסוח אוהד מידי? תודה לך. Amix 08:42, 6 נובמבר 2005 (UTC)

גם לאחר העריכה שעבר הערך, שהיטיבה אתו, עדיין ניכרת בו הדביקות של חסיד. יש מקום לערוך אותו עוד, בצורה ניטרלית יותר. אינני יודע אם יהיה לי פנאי או ידע לכך. הלל 23:15, 12 נובמבר 2005 (UTC)

תודה על דעתך, אם כי תרשה לי לחלוק עליה. לענ"ד לאחר העריכות הרבות שנעשו בה, לא נותר בה מעבר לתאור המציאות. אשמח אם יסבו את תשומת ליבי לדברים קונקרטיים. •Amix 07:49, 13 נובמבר 2005 (UTC)

שכוייח

על המאמר במוסף שבת של מקור ראשון. קראתי ונהניתי. מתי תכתוב משהו דומה גם לכף? אחיה פ. 16:07, 12 נובמבר 2005 (UTC)

תודה רבה. אם וכאשר תהיה כף, אשקול את הדבר (האמת, חשבתי לשלוח את זה למגדים (לא יודע אם היו מפרסמים), אבל בסוף החלטתי שאין כל כך טעם בפרסום של זה. רק כשראיתי את המאמר של ז'אבו ארליך לפני שבועיים, על גן עדן ואזורנו "התעצבנתי" והחלטתי לשלוח את זה בתור תגובה. האמת היא שהמאמר הזה התחיל כשיעורשת של נח"ת. כבוד! הלל 23:11, 12 נובמבר 2005 (UTC)

העבודה על הכף בעיצומה. אולי יצא גם ספר חצי יובל, ואליו גם אתה מוזמן לשלוח מאמרים איכותיים. אחיה פ. 09:57, 13 נובמבר 2005 (UTC)

מצטרף לברכות, למרות שעדיין לא הספקתי לקרוא אריה א 14:16, 15 נובמבר 2005 (UTC)

מצוות

לאחרונה נפתח ערך בשם "לא תחנם", בו נכתב:

אחת מהדרכות התורה ליחס היהודי אל הגויים בארץ ישראל. מקורה בספר דברים בפסוק:

"ונתנם ה' אלקיך לפניך והכיתם, החרם תחרים אתם, לא תכרת להם ברית ולא תחנם.(ז, ב)

רש"י,הפרשן הפשטן, מפרש שני פרושים לביטוי לא תחנם: 1. האיסור לתת לגוי חן- לשבח את יופיו ולספר במעלותיו. 2. האיסור לתת להם חניה בארץ ישראל. הגמרא במסכת עבודה זרה דנה בנושא זה ומרחיבה את האיסור גם לאיסור לתת להם מתנות חינם. איסור זה שימש כאחת מהטענות של המתנגדים להסכם אוסלו ולתוכנית ההתנתקות. לטענתם נתינת אחיזה באדמת ארץ ישראל לפלשתינאים היא עברה על "לא תחנם

אולי תרצה להשתמש בו לפרוייקט המצוות... אריה א 14:03, 15 נובמבר 2005 (UTC)

הפסימיות שלך לגבי הויקיפדיה

שלום הלל,

האמת היא שנכנסתי לדף שלך כדי להזמין אותך להמשיך ולדון בסיכויי ההצלחה של "קוויש", אבל אז ראיתי שאתה כותב בדף שלך שאתה פסימי לגבי הויקיפדיה, ואני חושב שניתן לגזור מזה (ותקן אותי אם לא), שאתה פסימי באופן כללי לגבי הרעיון של כתיבה פתוחה וויקי בכלל. היות ואני חסיד גדול של רעיון הכתיבה הפתוחה, יהיה לי אפילו עונג יותר גדול לדון אתך בנושא בהקשר יותר רחב מאשר של מיזם כזה או אחר. אשמח אם תענה להצעה, ויותר מזה אם נהפוך את הדיון לדיון פתוח לכולם. אז מה דעתך? --Oshani 09:08, 16 דצמבר 2005 (UTC)

שלום וברכה.

אשמח מאוד לדיון בנושא (אני כאמור פסימי לגבי נושא הדיון, אבל נכון לשנות את דעתי אם אראה טיעונים טובים). דא עקא, שאני לא נמצא כל כך ברשת (כפי שוודאי שמת לב בדף המשתמש שלי), כך שהדיון יכול להתנהל לו בצורה אטית מאוד.

בקצרה, דעתי (שאותה הבעתי מספר פעמים) היא שכל זמן שאין תהליך "מפקח", בצורת פיקוח מודע או בצורת השׂמת תהליך שיאפשר פיקוח אוטומטי (=אבולוציה), החוק השני של התרמודינמיקה יפעל כאן בצורה מנצחת. נוכל להמשיל זאת לכלכלה: יש הדוגלים בפיקוח צמוד, ויש הדוגלים ביזמה חופשית, אבל גם אלו האחרונים מצריכים מנגנונים משני סוגים: 1. תהליך פיקוח אוטומטי ("היד הנעלמה"); 2. פיקוח מתון, בצורת חוקים כלכליים (נגד קרטלים, גניבות, ועוד ועוד). בוויקיפדיה, לא קיים לענ"ד (או קיים ברמות מופחתות מאוד) המנגנון הראשון, וגם המנגנון השני אינו מעוגן דיו (אף כי גם הוא קיים). בנוסף, אחת המטרות של אנציקלופדיה היא להוות מאגר ידע מוסמך. דהיינו, כשאני ארצה לסמוך על משהו, אוכל לצטט את האנציקלופדיה, ויהיה זה כמו לצטט מומחה בתחום (גם מומחה יכול לטעות, אבל עדיין). בתחום של ידע חופשי, אין כל מהימנות לעובדות/פרשנויות המובאות, אלא אם כן הן מגובות במסמכים מתאימים. יש כיום מעט ערכים עם מסמכים כאלה, אבל צריך עיון אם זו גישה שניתן לאמץ באופן נרחב. ויש לי עוד הרבה מה להעיר, גם בנושא העקרוני וגם ספציפית לוויקיפדיה במצבה הנוכחית, אבל אעצור כאן. הלל 13:10, 16 דצמבר 2005 (UTC)

טוב אז ככה (גם בקצרה): אני חולק עליך בשתי נקודות שהן אכן ההתנגדויות או התהיות הקלאסיות של אנשים לגבי האפשרות שמשהו כמו הויקיפדיה יעבוד. הנקודה הראשונה היא לגבי הפיקוח האוטומטי. נכון, אין פה אבולוציה במובן הרגיל של המילה, וגם אדם סמית לא ממש נוכח פה, (דרך אגב, לע"נ ההבנה שלו את התהליך הכלכלי היתה פשוט מוטעית, במיוחד בכל הנוגע לתחרות), אבל יש פה משהו אחר שנקרא "סמיוזה פתוחה" שהוא מנגנון פיקוח (או יותר נכון ארגון עצמי) חזק ביותר. במערכת שקיים בה תהליך של סמיוזה פתוחה, החוק השני של התרמודינמיקה מביא באופן מפתיע לעליה במורכבות במקום לעליה בנפח, זה דומה למה שקורה לביצה כשמבשלים אותה (וכאן, למרות מה שאני הולך להגיד במשפט הבא, אני באמת חייב להביא סימוכין, אז אם יש לך זמן וכח, אתה יכול לעיין בזה). הדבר השני הוא לגבי נושא הסימוכין. ישנה נטייה לבלבל בין "מוסמך" ל-"מהימן". זה לא בהכרח אותו הדבר. כמובן שאני לא בא להגיד פה שאין מקום להבאת סימוכין בויקיפדיה, אבל ההנחה היא שזה לא הכרחי כי כולם מבינים שהידע שנמצא בה אינו מוסמך. ההנחה (שמסתמכת בין היתר על המחקרים מהסימוכין שהפנתי אותם אליך שני משפטים קודם) היא שמהימנות הידע בויקיפדיה הולכת וגדלה בגלל הדינמיקה של תהליך הסמיוזה הפתוחה.

אני מצטער שכרגע אני לא טורח לקרוא את הקישור שהבאת (אין לי הרבה כוח למאמרים ארוכים+באנגלית). אולי בהזדמנות. בכל מקרה, אשמח אם תסכם את הטיעונים המרכזיים בשפתך-אתה, כדי שאבין על מה אתה מדבר. ספציפית, מה שקורה לביצה כשמבשלים אותה, הוא שהחלבונים מתפרקים ומתקשרים אחד עם השני. זהו מצב פחות מורכב מהחלבונים השלמים בנוזל לפני כן, ולכן אין כאן אפשרות להחזיר את התהליך אחורה. אבל נעזוב אנלוגיות, בוא נחשוב על מה שקורה כשעשרות אלפי אנשים מצטרפים למעגל הכותבים בוויקיפדיה. מטבע הדברים, כל אדם כותב רק בדבר שהוא חושב שהוא מבין בו (מה שמעלה את רמת מהימנות המידע מאפס, או מינוס, לרמה חיובית מסויימת). מה שמגביל את המהימנות היא העובדה הסטטיסטית שמבין האנשים שחושבים שהם מבינים במשהו, אחוז קטן מהם אכן מבין, ואחוז קטן עוד יותר באמת מומחה. יתירה מכך, מומחים אמיתיים יכולים לקבל כסף על מומחיותם (למשל על ידי תשלום מאנציקלופדיות שעולות כסף), ועל כן הם יעדיפו לתרום את זמנם ומומחיותם באפיקים אלה. כלומר, לאנציקלופדיה החופשית יתאספו כל המשועממים, כשרבים מהם חושבים שהם מבינים וחלק קטן בלבד אכן מבין. ועדיין לא דיברנו על בעיות קריטיות אחרות, כמו חוסר הפרופורציה המוחלט בין אורכיהם של ערכים שונים ורמת הפירוט שלהם, ובין ערכים שקיימים ושלא. כך אנו מאבדים יותר ויותר יתרונות שיש לאנציקלופדיות בתשלום. נושא המוסמכות (שבעיני הוא נושא מרכזי בהגדרת אנציקלופדיה - גם אם יש בה טעויות פה ושם) הוא נושא נוסף, שכרגע הודית שאכן אינו קיים בוויקיפדיה. איני אומר שאין לה יתרונות, בהיותה מאגר ידע עממי ובמה המאפשרת לאנשים לשפר את רמת הכתיבה שלהם ולשתף אחרים בידיעותיהם, יחד עם ערך מוסף של קהילת חובבי-ידע, בתור משהו שדומה יותר ל"מדורת השבט" הקדומה. עם זאת, הכינוי של הקומפלקס הזה בשם "אנציקלופדיה" מטעה במקצת, ודוחף להשוואות לאנציקלופדיות אמיתיות, כגון בריטניקה והעברית, השוואה שאינה מתחילה אם הגדרות אלו נכונות. הלל 16:11, 17 דצמבר 2005 (UTC)

ובכן לעניות דעתי, הויקיפדיה היא הרבה יותר אנציקלופדיה (במובן המקורי של המילה, ראה בערך) מ-"אינצקלפודיה בריטניקה" או מ-"מכלל", כמובן גם במובן חסרנותיה, אבל קודם כל במובן של הפעילות ההומניסטית שבה מדובר. בעצם, אפשר לסכם את כל העניין (ובתוך זה גם את המאמר שהפנתי אותך אליו), בדיוק בנקודה הזאת. יש שם בחוץ הרבה יותר מדי ידע והוא הרבה יותר מדי מורכב ודינאמי בכדי שנוכל להניח שקבוצה קטנה של מומחים יכולה לנהל אותו ולממש את הפוטנציאל הגלום בו. מה שמתרחש כאשר אתה נותן למגוון של אנשים, במגוון של רמות ידע, תחומי עניין והשקפות עולם לטפל בידע הזה הוא תהליך שבאופן מפתיע הוא מועיל הרבה יותר. אני חושב שסקפטיזם שלך ושל הרבה אנשים הוא מובן מסיבה אחת - אנחנו לא באמת יכולים לתפוש את התהליך הגלובלי שמתרחש כאן ולהעריך אות ככזה ולכן אנחנו מצמצמים את ההתרשמות שלנו לשאלות של איכויות מדידות לגבי מאמר זה או אחר. אבל משהו אכן מתרחש ברמת המכלול והוא מתרחש בזכות היחס בין המכלול לפרטים, שבמקרה של הויקיפדיה הוא מיוצג על ידי הקישור המושגי וההשתפרות ההדרגתית של המאמרים. האם התהליך הזה מתרחש פה בצורה אידאלית? ברור שלא. האם אופן יצוג הידע בויקימדיה הוא מושלם? אין ספק שלא (למשל, אני נוטה להסכים אתך שלא היה מזיק פה איזה תהליך של ברירה טבעית. נגיד שמאמרים שלא נקראו במשך זמן נתון יימחקו או משהו כזה. במידה מסויימת זה נעשה על ידי העורכים, אבל אולי לא מספיק...), אבל התהליך אכן מתרחש פה, והוא לא קורה כשנותנים למומחים בתשלום לעשות את העבודה. יתרה מזאת, יכול להיות שבמקרים של תחומים מאוד ספציפיים, כמו רפואה או מתמטיקה יש חשיבות למוסמכות, אבל בתחומים אחרים כמו היסטוריה או פילוסופיה, ממילא מגוון הדעות הוא כה רחב שבעצם אין אף אחד מוסמך. אלה התחומים שבהם אפשר אולי לראות את הפוטנציאל של הויקיפדיה - הסינטזה של דעות שונות שלאמונתי (ואני חייב להודות שמדובר פה בראש ובראשונה באמונה), מקרבת אותנ אל האמת יותר מאשר כל דעה אחת מוסמכת. אתה אומר שמדובר למעשה בסוג של תקשורת שדומה למדורת השבט הקדומה, ואני נטה להסכים. בעיניי ידע הוא מצע לתקשורת כזאת, ולא, כפי שמקובל לראות אותו, נכס שצריך לשאוף ולצבור בכדי לזכות בכח ותהילה. אולי ידע הוא כח כמו שאומרים, אבל שיתוף ידע זו עוצמה... --Oshani 16:58, 17 דצמבר 2005 (UTC)

אני מבין שאתה מסכים שהשוואה לבריטניקה או העברית היא מוטעית, משום שוויקיפדיה היא אנציקלופדיה כמעט רק ב"שיתוף השם". אנו מסכימים שהיא כר להחלפת ידיעות, "פעילות הומניסטית" כזו או אחרת, ויכוחי דת, מדע, כלכלה, מוסר ופוליטיקה, ולא בלי סאגות ומיני-דרמות, כולל היעלבויות, עזיבות בטריקת-דלת, רומנים (יש כאלה?), הוקעת מפירי חוק, ועוד כהנה. אם כן, נקודה חשובה היא שיש להפסיק את האיוולת שבהשוואת ויקיפדיה עם בריטניקה או דברים אחרים (כולל אמירות פופוליסטיות ש"גם בריטניקה טועה"). נקודה שונה היא התהייה, עד כמה המודל הכלכלי של הפעילות הזו הוא אכן בר-קיימא. האם אין כאן אוטופיזם מהסוג המוכר, של "אני ואתה נשנה את העולם", שעלול להתנפץ אל סלעי המציאות (אני מזכיר לך את ימי ה"דוט-קום" העליזים ו"בועת האינטרנט", כשרבים תהו שמא צריך לשנות את חוקי הכלכלה לאור האינטרנט. הבועה התרסקה ברעש גדול ובכאב, כשהתברר שחוקי הכלכלה פועלים - איזה פלא - גם על המדיום החדש). אני רק מעלה תהיות, ולא חשבתי על זה לעומק. אני מנחש שלא ירחק היום עד שגורמים מסחריים ייכנסו לעסק, כשוויקימדיה לא תעמוד עוד בנטל הכלכלי והאחר. תהליכים של הוספת פרסומות, אשרור מוסמך של ערכים בתמורה לתשלום, ועוד, יכולים להיווצר. שלא לדבר על אפשרות של שקיעה אל עבר האבדון, כמו פרוייקטים יפים אחרים. לא יודע. אולי אם אחשוב על זה, אגבש דעה מסודרת יותר על ההיגיון הכלכלי של העסק. בכל מקרה, ספקולציות כלכליות לרוב אינן צולחות. הלל 17:27, 17 דצמבר 2005 (UTC)

כלכלי? לא יודע. משנה את העולם? אני חושב שכן. אתה יודע, היו לי דיונים דומים על חקר החלל, וגם בהם תמיד שמעתי ש-"זה לא כלכלי". אלה שאומרים את זה לא מבינים איך התרבות האנושית מתפתחת. תגיד למדען שיפתח מכונת כביסה והוא אולי יעשה את זה ואולי לא, אבל הוא יעשה רק את זה לכל היותר. תגיד לו לשלוח אדם לירח והוא יעשה את זה בהתלהבות ותקבל את מכונת הכביסה ועוד הרבה דברים נפלאים בתור ספין-אופס. תזכור גם שזה לוקח הרבה זמן עד שהתוצאות של מהפכות תרבותיות כמו זו שהאינטרנט מחולל (ושהויקי הוא אחד הסממנים המרתקים שלה) מתבררות לאשורן, אבל כן. אני ואתה משנים את העולם בזה הרגע, רק שפשוט אנחנו עושים את זה בשותפות עם הרבה מאוד אנשים וכחלק מתהליך שלוקח המון זמן. --Oshani 17:45, 17 דצמבר 2005 (UTC)

למסעות לחלל יש ערך כלכלי בעצם היותם פופולריים (ולכן זוכים לתמיכת נבחרי ציבור, ולכן זוכים למשאבים ממשלתיים, אבל חשוב מזה, יש (ולפחות הייתה) להם משמעות צבאית לא מבוטלת, כמו גם משמעויות אחרות. גם אוניברסיטאות, שמקדמות את הידע, אינן מוסד חינמי. ויקיפדיה בתמיכה ממשלתית? רעיון מעניין, אבל איני בטוח שתאהב אותו. הלל 18:24, 17 דצמבר 2005 (UTC)

הבעיה הכלכלית הטכנית היא פתירה ואני באמת לא מבין את ההתעקשות של ויקימדיה להסתמך על תרומות דווקא, ולא על פרסומות גוגל למשל (כמו שעושה WikiCities שמארחת את האיןציקלופדיה וגם את קוויש שלי). אבל מדובר בכיסוי של הוצאות תפעול שאין להן ממש קשר לערך האמיתי של הידע. בקשר לשאלה האם ניתן להשתמש בידע חופשי בשביל להפיק ערך כלכלי ממשי? ובכן אני מאמין שכן, אם כי בצורה עקיפה ולא על ידי ניכוס ומכירה של הידע עצמו. כך או כך, הערך התרבותי והחברתי חשובים בעיניי הרבה יותר מהערך הכלכלי.

האמת היא שאני לא רואה בינינו כל כך ויכוח, כמו שוני בהתלהבות מהרעיון. אני חושב שזה מקסימום פרוייקט נחמד, לא יותר. לא כזה ש"ישנה את פני העולם". אבל כאמור, אין כאן כל כך ויכוח, אלא יותר שוני בגישה. הלל 18:39, 17 דצמבר 2005 (UTC)

מאיר כהנא

אנא עצור וקרא את מה שכתבתי בדף השיחה. אני מבין שהנוסח הנוכחי של הערך מפריע לך, אבל אולי כדאי שתבקש ממישהו אחר, שמבין בנושא, לשכתב אותו. כרגע אתה מכניס לשם עובדות שגויות ערןב 09:52, 18 דצמבר 2005 (UTC)

החייזרים באים!

למה שמת תבנית {{עריכה}} בערך?

חיים מחוץ לכדור הארץ? תודה מראש, אחיה פ. 15:41, 2 ינואר 2006 (UTC)

כי הוא כתוב נורא, זה למה... הלל 21:35, 5 ינואר 2006 (UTC)

מתי התחילה היהדות?...

מי כאן הלל ? מי כאן הלל ? ... יחוה כבודו את דעתו בדיון המלומד [[שיחה:פורטל:ישראל#מתי התחילה היהדות?|כאן]]. שמירה 03:16, 21 ינואר 2006 (UTC)

אני מניח שהדיון נפתר. לא ראיתי למה אני צריך להתייחס. הלל 16:11, 21 ינואר 2006 (UTC)

גילגמש מחק את המשפט שהיא התחילה במאה ה-17 לפנה"ס, וגם את המשפט שא"י היא ערש הנצרות. את המשפט הראשון הצבתי בתור שאלה כי אני לא יודע, ולגבי המשפט השני (נצרות) נראה לי שהמחיקה היתה מהירה מדי, לא? מה דעתך? שמירה 16:38, 21 ינואר 2006 (UTC)

הטיעון של גילגמש לעניין הראשון הוא נכון (מה זה "יהדות"?). ולעניין השני אני מניח שהטיעון שלו הוא כמו שאני חושב - את מי זה מעניין, ומה זה קשור? הלל 16:46, 21 ינואר 2006 (UTC)

למה לחשוב אם אפשר לשאול? :-) מחקתי כי הנצרות לא התחילה, כמובן, במדינת ישראל. מה גם, זה באמת לא קשור לפורטל שהנושא שלו הוא מדינת ישראל, גם אילו כן הייתה מתחילה בה. גילגמש • שיחה 16:48, 21 ינואר 2006 (UTC)

אפשר לשאול למה אתה מתערב כשמרכלים מאחורי הגב שלך? ;-) בכל מקרה, כפי שניחשתי נכונה, המשפטים הללו מועתקים מוויקי האנגלית, שבה יש יותר אנשים שמתעניינים בערש הנצרות (אגב, שם כתוב שהיהדות התחילה שם במאה העשירית לפה"ס). כמובן, הכוונה שם היא לארץ, לא למדינה. הלל 16:53, 21 ינואר 2006 (UTC)

המאה ה-10? זה נראה לי מאוחר מדי. גילגמש • שיחה 17:27, 21 ינואר 2006 (UTC)

אולי הם קראו את ראשית ישראל... טוב, היו שטענו שהיהדות התחילה בימי בית שני. ויש מהערבים ומשונאי ישראל אחרים שטוענים שהציונים הנפיצו את התנ"ך. משהו כזה. הלל 17:35, 21 ינואר 2006 (UTC)

זה לא כתוב ב"ראשית ישראל". דווקא ספר מעניין, מומלץ :) גילגמש • שיחה

אם אני זוכר נכונה, פינקלשטיין טוען שדוד לא היה, אבל רחבעם כן. זה מסתכם בערך בזמן ההוא, לא? על כל פנים, יש לי בעיה בסיסית עם אנשים מסוגו, שחושבים שארכיאולוגיה היא מדע העומד בפני עצמו, ללא צורך לנתח מקורות היסטוריים. אם תראה את ההיסטריה שלו לנוכח התגליות של אדם זרטל על המזבח של יהושע בן נון בהר עיבל, תוכל להבין משהו מזה. הלל 17:48, 21 ינואר 2006 (UTC)

יוסף אחיטוב

המידע שהוספת בערך יוסף אחיטוב: "אחיטוב אינו רואה בעין יפה את האידיאולוגיה מבית מדרשם של הראי"ה קוק ובנו הרצי"ה, אשר בשנים האחרונות נעשתה ליסוד מרכזי בציונות הדתית, אף כי לא הייתה מאשיותיה בתחילתה." אינו מדוייק , (מהיכרותי האישית), ולכן השמטתי אותו. בברכה. --Hmbr 17:49, 21 ינואר 2006 (UTC)

תיקנתי, אני מקווה שלשביעות רצון כל הצדדים: אחיטוב כותב ומרצה רבות על דאגתו מאידיאולוגיה המשיחית-עכשווית שהפתחה בשנים האחרונות על בסיס תורתו של הראי"ה קוק, בעיקר בעקבות בנו הרצי"ה ותלמידיו. אידיאולוגיה זו הפכה ליסוד מרכזי בציונות הדתית של עשרים השנים האחרונות (נכון ל2006), למרות שלא הייתה מאושיותיה בתחילתה. משתמש:Shamira|שמירה]] 00:00, 22 ינואר 2006 (UTC)

שימוש הוגן וצילומי מסך

היי. ראיתי את תמונה:Kri-Aleppo-Ha'Ele.JPG. לדעתי זהו אינו שימוש הוגן כפי שמכוסה על ידי התבנית (או כל שימוש הוגן אחר לצורך זה) השימוש ההוגן המכוסה על ידי תבנית זו הוא כזה שנועד לאפשר לנו לעלות צילומי מסך של אתרים כדי לכתוב עליהם, לא על התוכן שמופיע בהם. אני חושב שצריך למחוק את התמונה (וכל תמונה אחרת שהועלתה תחת אותה הנחה). אני ממליץ שתפנה לדרוראבי כדי להבהיר את המצב. ערןב 12:51, 22 ינואר 2006 (UTC)

שאלתי את גילגמש והוא אמר שנראה לו שזה שימוש הוגן. בסופו של דבר, האתר הזה מוקדש כולו לכתר ארם צובה (על הטקסט עצמו אין להם זכויות יוצרים, אלא רק על הסריקה). הלל 12:53, 22 ינואר 2006 (UTC)

זאת תמונה שזכויות היוצרים עליה הם רק על סריקה. גם אם יש פה חריגה מסוימת, היא קטנה מאוד לדעתי, במיוחד אם צוינה כתובת האתר בדף התמונה. כמובן שזה מוגבל ל-2 תמונות מהאתר ואין להגזים. גילגמש • שיחה 12:57, 22 ינואר 2006 (UTC)

אבוי. העליתי שלוש כאלה (אחת גדולה ושתיים קטנטנות). הלל 13:03, 22 ינואר 2006 (UTC)

אז שיהיה שלוש, אבל אל תעלה יותר. גילגמש • שיחה 13:03, 22 ינואר 2006 (UTC)

חבל. תכננתי מסע צילומי מסך ממושך, כשבמסווה של שימוש הוגן אעלה את האתר כולו לוויקי, ואשדוד את זכויותיהם של בעלי האתר. כעת אצטרך לגנוז את חלומותיי. הלל 13:05, 22 ינואר 2006 (UTC)

לא ברור לי איך הגעת למסקנה הזו. דבר ראשון ברור שהתבנית בתמונה אינה נכונה, כי השימוש ההוגן בפועל לא התבצע בערך העוסק באתר. שנית, לא ברור לי שיש לנו רשות לגזול את עמלו של מי שטרח וסרק את התמונות, או שילם על הזכויות לכך. אני מבקש שיערך בירור מסודר בעניין, רצוי בעזרת דרור אבי. הלל: הציניות שלך לדעתי אינה במקומה. אני לא צריך להזכיר כאן את ההיסטריה סביב ערכיה של סקרלט, ואנחנו מנסים כאן להקפיד על קלה כחמורה. ערןב 13:12, 22 ינואר 2006 (UTC)

אין לי בעיה בכלל שייערך בירור (מקסימום אפשר גם לשאול את בעלי האתר). בדיחות הדעת הייתה רק סביב העובדה שלא הייתה לי כוונה להעלות תמונות נוספות בלאו הכי. הלל 13:15, 22 ינואר 2006 (UTC)

בסדר, בסדר, נפנה לדרור. גילגמש • שיחה 13:16, 22 ינואר 2006 (UTC)

פניתי. הלל 13:22, 22 ינואר 2006 (UTC)

רק אוסיף שעל פי הערך זכויות יוצרים#טיפול הוגן איני רואה מדוע יוגבלו תמונות רק לערך הכותב על האתר עצמו. אם לתמונה יש ערך לימודי/מחקרי (כבמקרה דנן), אם היא קטע קטן מני רבים ואם יש קישור לאתר - איני מבין מדוע יש בעיה. הלל 13:45, 22 ינואר 2006 (UTC)

ראשית - נא מחק שתים מהתמונות . הכלל אומר שמותר להשתמש רק עם שתי תמונות (וכיוון שהנושא אינו ברור, ייתכן ותבוצע עבירה אם יותר מויקי אחת תשתמש בתמונה, הייתי ממליץ להשתמש רק בתמונה אחת).

שנית - המטרה של שימוש הוגן צריך להיות למטרה הוגנת - אם מדובר בכתר ארם צובא, ומן הסתם נרצה להראות למטרות לימודיות איך הוא נראה - וזה השימוש המותר, אבל שימושים אחרים כבר מהווים שימושים אסורים. זכור- המשמעות של שימוש הוגן היא שאתה מודע לכך שאתה עובר על החוק ופוגע בזכויות יוצרים, אבל בתי המשפט לא יענישו אותך כי אתה מתחייב שזה למטרה לימודית בלבד, לא למטרת רווח (ודרך אגב שימוש הוגן זה נוגד את רשיון GNU), ונעשה במידה המינימלית ביותר. מובן ששימוש בערכים שאינם "כתר ארם צובה" או אולי גם בערך של בן אשר שכתב את הכתר (אם אני לא טועה), הם כמובן אסורים.

בכל מקרה, אין מדובר כאן ב"צילום מסך". דרור 16:00, 22 ינואר 2006 (UTC)

תודה על התשובה. האם הדגמה של הצורה הייחודית שבה מסמן כתר אר"צ את הקרי והכתיב אינה בגדר שימוש הוגן? והאם שימוש בפיסה קטנטנה (כחמישה אחוז מגודל דף, מתוך מאות דפים שמחזיק הכתר) גם היא אסורה? ושאלה נוספת: האם סריקה מספר שמביא צילום לדוגמה של הכתר, נכללת באיסורים הללו גם כן? ולסיום: במקרה שהתשובה לכל הנ"ל שלילית, האם אפשר להשהות במעט את מחיקת התמונות המיותרות עד לבקשת אישור מבעלי האתר? הלל 16:06, 22 ינואר 2006 (UTC)

ביקשתי וקיבלתי אישור להשתמש בדגימות מן הכתר (בלי להפריז). ראו בויקיפדיה:אישורים להעתקה#כתר ארם צובה. הלל 08:28, 23 ינואר 2006 (UTC)

תודה

תודה על הברכה, אדר 14:20, 22 ינואר 2006 (UTC)

בשמחה. כן ירבו. הלל 15:30, 22 ינואר 2006 (UTC)

קרי וכתיב

תודה על ההפניה לערך. ראשית, איני בקי במסורה, אך הנושא מוכר לי מלימודיי. הערך מעולה ומקיף. רציתי לציין בפניך כי על פי הערות המסורה הנמצאות הן בכתר ארם צובא והן בכת"י לנינגרד, אין התאמה למופעים בתנ"כים שלנו, וגם זה של ברויאר אינו מדוייק עד כדי כך. להלן מס' הקרי והכתיב כפי שהם מופיעים בגירסה של פרופ' מנחם כהן 'מקראות גדולות הכתר': תורה - 66; נביאים - 634; כתובים - 468; סה"כ בתנ"ך - 1168. ההבדל העיקרי הוא בספרי התורה שם יש מספר כפול, לכן אפרט כאן כל חומש בנפרד: בראשית - 16; שמות - 13; ויקרא - 5; במדבר - 9; דברים - 23. משום שרוב המקרים מופיעים בדברים, אציג את המקרים לגופם כדי שתוכל לעמת אותם עם הנתונים של ברויאר על אותם פסוקים:

ב,לג: וַיִּתְּנֵהוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ לְפָנֵינוּ וַנַּךְ אֹתוֹ וְאֶת-בָּנָו בָּנָיו וְאֶת-כָּל-עַמּוֹ:

ה,י: וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָו מִצְוֹתָי:

ז,ט: וְיָדַעְתָּ כִּי-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הוּא הָאֱלֹהִים הָאֵל הַנֶּאֱמָן שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לְאֹהֲבָיו וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָו מִצְוֹתָיו לְאֶלֶף דּוֹר:

ח,ב: וְזָכַרְתָּ אֶת-כָּל-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הוֹלִיכֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר לְמַעַן עַנֹּתְךָ לְנַסֹּתְךָ לָדַעַת אֶת-אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ הֲתִשְׁמֹר מִצְוֹתָו מִצְוֹתָיו אִם-לֹא:

כא,ז: וְעָנוּ וְאָמְרוּ יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכֻה שָׁפְכוּ אֶת-הַדָּם הַזֶּה וְעֵינֵינוּ לֹא רָאוּ:

כב,טו: וְלָקַח אֲבִי הַנַּעֲרָ הַנַּעֲרָה וְאִמָּהּ וְהוֹצִיאוּ אֶת-בְּתוּלֵי הַנַּעֲרָ הַנַּעֲרָה אֶל-זִקְנֵי הָעִיר הַשָּעְרָה: (פעמיים קרי וכתיב)

כב,טז: וְאָמַר אֲבִי הַנַּעֲרָ הַנַּעֲרָה אֶל-הַזְּקֵנִים אֶת-בִּתִּי נָתַתִּי לָאִישׁ הַזֶּה לְאִשָּה וַיִּשְׂנָאֶהָ:

כב,כ: וְאִם-אֱמֶת הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה לֹא-נִמְצְאוּ בְתוּלִים לַנַּעֲרָ לַנַּעֲרָה:

כב,כא: וְהוֹצִיאוּ אֶת-הַנַּעֲרָ הַנַּעֲרָה אֶל-פֶּתַח בֵּית-אָבִיהָ וּסְקָלוּהָ אַנְשֵׁי עִירָהּ בָּאֲבָנִים וָמֵתָה כִּי-עָשְׂתָה נְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל לִזְנוֹת בֵּית אָבִיהָ וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ:

כב,כג: כִּי יִהְיֶה נַעֲרָ נַעֲרָה בְתוּלָה מְאֹרָשָׂה לְאִישׁ וּמְצָאָהּ אִישׁ בָּעִיר וְשָׁכַב עִמָּהּ:

כב,כד: וְהוֹצֵאתֶם אֶת-שְׁנֵיהֶם אֶל-שַׁעַר הָעִיר הַהִוא וּסְקַלְתֶּם אֹתָם בָּאֲבָנִים וָמֵתוּ אֶת-הַנַּעֲרָ הַנַּעֲרָה עַל-דְּבַר אֲשֶׁר לֹא-צָעֲקָה בָעִיר וְאֶת-הָאִישׁ עַל-דְּבַר אֲשֶׁר-עִנָּה אֶת-אֵשֶׁת רֵעֵהוּ וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ:

כב,כה: וְאִם-בַּשָּדֶה יִמְצָא הָאִישׁ אֶת-הַנַּעֲרָ הַנַּעֲרָה הַמְאֹרָשָׂה וְהֶחֱזִיק-בָּהּ הָאִישׁ וְשָׁכַב עִמָּהּ וּמֵת הָאִישׁ אֲשֶׁר-שָׁכַב עִמָּהּ לְבַדּוֹ:

כב,כו: וְלַנַּעֲרָ וְלַנַּעֲרָה לֹא-תַעֲשֶׂה דָבָר אֵין לַנַּעֲרָ לַנַּעֲרָה חֵטְא מָוֶת כִּי כַּאֲשֶׁר יָקוּם אִישׁ עַל-רֵעֵהוּ וּרְצָחוֹ נֶפֶשׁ כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה: (פעמיים קרי וכתיב)

כב,כז: כִּי בַשָּדֶה מְצָאָהּ צָעֲקָה הַנַּעֲרָ הַנַּעֲרָה הַמְאֹרָשָׂה וְאֵין מוֹשִׁיעַ לָהּ:

כב,כח: כִּי-יִמְצָא אִישׁ נַעֲרָ נַעֲרָה בְתוּלָה אֲשֶׁר לֹא-אֹרָשָׂה וּתְפָשָׂהּ וְשָׁכַב עִמָּהּ וְנִמְצָאוּ:

כב,כט: וְנָתַן הָאִישׁ הַשֹּכֵב עִמָּהּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָ הַנַּעֲרָה חֲמִשִּים כָּסֶף וְלוֹ-תִהְיֶה לְאִשָּה תַּחַת אֲשֶׁר עִנָּהּ לֹא-יוּכַל שַׁלְּחָהּ כָּל-יָמָיו:

כח,כז: יַכְּכָה יְהוָה בִּשְׁחִין מִצְרַיִם וּבַעְפֹלִים וּבַטְחֹרִים וּבַגָּרָב וּבֶחָרֶס אֲשֶׁר לֹא-תוּכַל לְהֵרָפֵא:

כח,ל: אִשָּה תְאָרֵשׂ וְאִישׁ אַחֵר יִשְׁגָּלֶנָּה יִשְׁכָּבֶנָּה בַּיִת תִּבְנֶה וְלֹא-תֵשֵׁב בּוֹ כֶּרֶם תִּטַּע וְלֹא תְחַלְּלֶנּוּ:

לג,ב: וַיֹּאמַר יְהוָה מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ מִימִינוֹ אֵשׁדָּת אֵשׁ דָּת לָמוֹ: (פעמיים קרי וכתיב. מעניין למה, צריך לברר)

לג,ט: הָאֹמֵר לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא רְאִיתִיו וְאֶת-אֶחָיו לֹא הִכִּיר וְאֶת-בָּנָו בָּנָיו לֹא יָדָע כִּי שָׁמְרוּ אִמְרָתֶךָ וּבְרִיתְךָ יִנְצֹרוּ:

אגב, ב'פרוייקט השו"ת' המבוסס על כת"י לנינגרד, אין כלל מופעי קרי וכתיב בפרק כב!

אשמח להעביר לך נתונים נוספים (כגון מספרי פסוקים או פרשות סגורות ופתוחות). ppesel 20:28, 23 ינואר 2006 (UTC)

תודה רבה. התייחסתי לדבריך בשיחה:קרי וכתיב. אינני יודע מדוע אתה מתפלא על כך שאין בכ"י לנינגרד מופעי קרי וכתיב בפרק כ"ב - זו שאלה טכנית, האם לסמן את התיבה "נערָ" בקרי וכתיב. הדוגמות האחרות נוגעות לשאלה האם יש לעשות זאת בתיבות המסתיימות ב"ָו". זו שאלה שולית יחסית, לדעתי. ועיין שם. הלל 18:17, 4 פברואר 2006 (UTC)