שמו הולך לפניו (מחזה)
שמו הולך לפניו הוא המחזה הראשון שכתב אפרים קישון בשנות ה-50 של המאה ה-20. כמו בעוד יצירות שכתב, מבקר קישון בהצגה זו את הבירוקרטיה הישראלית והממסד. ההצגה הועלתה בתיאטרון הבימה לראשונה ב-1953 ולאחר מכן ב-1977 וב-2024.
 | |
| מתוך ההצגה הראשונה (1953). בתמונה שלמה בר-שביט ויהושע ברטונוב | |
| מדינה | ישראל |
|---|---|
| סוגה | קומדיה |
| הצגת בכורה | 1953, 1965, 1977, 2024 |
במחזה מוצג עולה חדש המתקבל בטעות למשרה ממשלתית רמה ועושה חייל בעבודתו עד נפילתו לאחר שמתגלה הטעות. במחזה לועג קישון לאופן שבו אדם מוערך במערכת אך ורק על פי מכתבי המלצה וללא קשר לכישוריו.
מבקרי תיאטרון טענו שבאספקטים מסויימים (בעיקר הגעתו של גורם זר למערכת בירוקרטית) קיים דמיון בין המחזה זה למחזה הרביזור של ניקולאי גוגול[1].
רקע
עריכהקישון עלה ארצה ב-1949 ללא ידיעת השפה העברית ונאלץ להתמודד, במשך שנים רבות, עם הבירוקרטיה הישראלית והממסד התרבותי, העירוני, הכלכלי והפוליטי. התמודדות זו הביאה את קישון להיות ממבקריו הבולטים של הממסד וביקורת זו מצאה את ביטויה בספריו, מחזותיו, ההומורסקות שכתב ובסרטים שביים. בין יצירותיו המבקרות את הממסד ניתן למנות את "שמו הולך לפניו", השועל בלול התרנגולות, סאלח שבתי, תעלת בלאומילך, ארבינקא ועוד.
עלילת המחזה
עריכהגיבור המחזה, צבי פרוצ'קין, הוא עולה חדש המגיע לארץ. קרובי משפחתו (דודו יעקב ודודתו פרידה) מארגנים לו מכתב המלצה לעבודה בחתימת דייר משנה שלהם בשם איתמר לבנון שנשלח כמענה למודעת חיפוש עובדים. מנהל קליטת העובדים, ד"ר תורן, במשרד שפרסם את המודעה, מקבל את מכתב ההמלצה וטועה לחשוב שאותו איתמר לבנון הוא מישהו חשוב. בעקבות אי הבנה זו, ורק על בסיס מכתב ההמלצה, הוא מחליט לקבל את צבי לעבודה וממנה אותו למנהל מחלקה במשרד ממשלתי. צבי המשוחרר מאילוצים ומחויבויות מפתיע את כולם ומצליח בתפקידו תוך ייעול העבודה ומלחמה בשחיתות.
במהלך הזמן מתגלה הטעות בזהות הממליץ ולמרות הצלחותיו של צבי הוא נאלץ להתמודד עם המנגנון הבירוקרטי שמודד עובדים לא לפי הצלחתם אלא לפי המלצותיהם ולכן מפנה לו גב ומאלץ אותו, בסופו של דבר, לעזוב את העבודה.
תלאותיו של צבי והתמודדותו עם המנגנון הפקידותי והבירוקרטי מתוארים מבעד עיניו של מחלק התה של המשרד. מחלק התה הוותיק, ששירת את כל ראשי הממשלה, ממלא אומנם תפקיד פשוט במחלקה אך מכיר לעומק את מהותו של המנגנון הבירוקרטי ומסייע לצבי.
גרסאות
עריכההמחזה הוצג לראשונה בתיאטרון הבימה ב-1953[א] בבימויו של ישראל בקר ושיחקו בו יהושע ברטונוב, שלמה בר שביט, יהודה רובינשטיין, דוד ורדי, חנה'לה הנדלר, ניורה שיין, שמואל סגל, שמואל רודנסקי, רחל תימור ומישא אשרוב[3]. המחזה הוצג כ-140 פעמים[4]
ב-1965 הועלתה ההצגה בתיאטרון זווית בבימוי שמואל עצמון ובהשתתפות פנינה גרי, זלמן הירשפלד, ראובן זינגר, מוסקו אלקלעי, שמואל עצמון, שלמה ניצן ואחרים[5][6][7].
ב-1977 הועלה המחזה פעם נוספת בתיאטרון הבימה בבימויו של אברהם דוד ובהשתתפותם של ליא קניג, ניסים עזיקרי, מוסקו אלקלעי, אתל קובינסקה, שמואל סגל, שמואל רודנסקי, אברהם רונאי ונירה רבינוביץ[8][9].
ב-2024 הועלה המחזה בפעם השלישית בהבימה בבימויה של דפנה זילברג ובהשתתפות נורמן עיסא, מיקי קם, ענת מגן-שבו , אורי הוכמן, בן יוסיפוביץ׳, שמוליק כהן, ניל משען והגר טישמן[10].
תרגומים
עריכהביאורים
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- שמו הולך לפניו 1953, באתר "הבימה"
- שמו הולך לפני 1977, באתר "הבימה"
- שמו הולך לפניו 2024, באתר "הבימה"
- ירון לונדון, קישון: שמו הולך לפניו, כתר הוצאה לאור, 2017.[14]
- קומדיה ישראלית על קרשי הבימה, חרות, 11 באוגוסט 1953
- עזריה רפופורט, שמו הולך לפניו, מעריב, 12 באוגוסט 1953
- עזריה רפופורט, ישראל בקר הולך לפניו, מעריב, 17 באוגוסט 1953
- אשר נהור, שמו הולך לפניו ב"הבימה", חרות, 21 באוגוסט 1953
- גדעון אפרת, מניאו-קלסיקה למערכונים, על המשמר, 18 בנובמבר 1977
הערות שוליים
עריכה- ^ יחזקאל משה ניימן, שמו הולך לפניו, דבר, 28 באוגוסט 1953
- ^ הצגת בכורה – שמו הולך לפניו, הארץ, 30 ביולי 1953
- ^ "שמו הולך לפניו, מעריב, 29 באפריל 1953
- ^ במוסיקה, בציור, בקולנוע, בבידור, דבר, 22 באוקטובר 1965
- ^ 1 2 "זווית" מחדש את "שמו הולך לפניו", דבר, 22 בנובמבר 1965
- ^ שרה פרנקל, "שמו הולך לפניו" – בגלגול חדש, היום, 4 בפברואר 1966
- ^ כרמית מירון, שמו הולך לפניו, קול העם, 15 באפריל 1966
- ^ יעקב העליון, "פרוטקציה" בתיאטרון הלאומי, מעריב, 12 באפריל 1977
- ^ שמו עדיין הולך לפניו, בבלוג של יובל אראל, 26 ביולי 2024
- ^ שמו הולך לפניו 2024, באתר תיאטראות ישראל
- ^ מכס ברוד אצל נשיא מערב גרמניה, על המשמר, 8 בנובמבר 1954
- ^ יעקב העליון, מחזה של קישון ביגוסלביה, מעריב, 10 בדצמבר 1978
- ^ יעקב העליון, קישון – בתורכית, מעריב, 22 באוקטובר 1972
- ^
רוביק רוזנטל, "קישון: שמו הולך לפניו": מלחמת ששת הימים הרגה את הסאטירה של קישון, באתר הארץ, 30 בנובמבר 2017
