שמעון סאמט
שמעון סָאמֶט (Samet; 13 במרץ 1904 – 15 במאי 1998) היה עיתונאי וסופר ישראלי, חבר מערכת העיתון "הארץ", ממייסדי אגודת העיתונאים בתל אביב, יקיר העיר תל אביב-יפו.
 | |
| לידה | 13 במרץ 1904 |
|---|---|
| פטירה | 15 במאי 1998 (בגיל 94) |
| מדינה |
 ישראל |
| צאצאים |
גדעון סאמט  |
  | |
ביוגרפיה
עריכהשמעון סאמט נולד בשנת 1904 בז'ולקיב שבגליציה המזרחית, בשליטת האימפריה האוסטרו-הונגרית,[1] ליעקב-יוסף סאמעט (סאמט), פעיל ציוני, וללאה לבית שפריצר. קיבל חינוך יהודי מסורתי. כשגדל למד בבית ספר ממלכתי דו-לשוני (אוטארקוויסטי), שבו התנהלו הלימודים בעיקר בפולנית וכן בגרמנית, ואחר כך המשיך לבית ספר תיכון. היה פעיל בתנועות הנוער היהודיות הציוניות "השומר הצעיר" ו"החלוץ". בנעוריו לקח חלק בכתיבה ועריכה בעיתוני נוער. בין השנים 1920–1922 עבר הכשרה בחווה חקלאית לקראת העלייה לארץ ישראל. בהמשך שימש מחנך נוער בזלוצ'וב, ואחר כך הצטרף לפלוגות עבודה חלוצית בלבוב.
בשנת 1926 עלה סאמט לארץ ישראל. לאחר תקופה שבה היה חבר בקיבוץ ההכשרה במושבה פתח תקווה, החל לעבוד בעיתונות: בראשית שנת 1928 החל לכתוב בעיתון "דבר" מדור בשם "בספורט", שבו הובאו ידיעות ספורט מענפים שונים מהארץ ומהעולם, וכן דעותיו האישיות (בכך היה סאמט ככל הנראה חלוץ פרשני הספורט בעיתונות בארץ-ישראל).[2] לאחר מכן, ב-1931, הצטרף ל"הארץ", שם המשיך לכתוב במשך 66 שנה, כמעט עד מותו. (גם ב"הארץ" כתב בין היתר על ספורט.) היה חבר המערכת, וכן יו״ר ועד עובדי ״הארץ״. משנת 1938 שידר ב"קול ירושלים", ולאחר קום המדינה שידר ב"קול ישראל". היה ממקימי אגודת העיתונאים בתל אביב, וחבר באיגוד העיתונאים הבינלאומי. במשך שנים שימש כתב שטח ארץ-ישראל של עיתונים זרים בשפות פולנית ויידיש.
במסגרת עיסוקו יצא סאמט לשליחויות עיתונאיות ביותר מ-20 מדינות, ופרסם עליהן כתבות ב"הארץ" וב"תשע בערב"/"העולם הזה". בינואר–מרץ 1946 ביקר כשליח עיתון "הארץ" לפולין, והיה בכך לעיתונאי הארץ-ישראלי הראשון שנשלח לפולין שלאחר המלחמה והשואה. הוא היה אורחה של ממשלת פולין(אנ'), וסייר ברחבי הארץ במטרה להביא בפני הקוראים תמונות מחיי שארית הפליטה. הוא פרסם עשרות כתבות על פולין ועל שרידי יהודיה, ובהן ביקש בין היתר להתמודד עם הדימוי הפאסיבי של קורבנות השואה.[3] בשובו פרסם את ספר המסעות "בבואי למחרת", שזכה לתפוצה גדולה ולפופולריות, ותורגם בחלקו לאנגלית וליידיש.[4] כעבור שנה יצא כנספח העיתונות של משלחת היישוב שביקרה במחנות המעצר בקפריסין.
בשנת 1954 היה לעיתונאי הישראלי הראשון שקיבל היתר כניסה למדינת מזרח אירופה, וביקר בארבע מן המדינות שמאחורי מסך הברזל ("וילון אדום", בפיו) – פולין, צ'כוסלובקיה, רומניה והונגריה. ב-1956 פרסם את ספר המסע "מאחורי הווילון האדום", שכלל רשמים מביקוריו ותיאר את חוויית החיים תחת המשטר הקומוניסטי ואת שרידי היהודים שם.[5]
ב-1970 קיבץ מרשימותיו ופרסמן בספר בשם "איפה הם היום?".
בשנת 1956 העניקה לסאמט מועצת עיריית תל אביב פרס לציון 25 שנה לעבודתו כעיתונאי במועצה.[6] בשנת תשל"ז-1977 הוענק לסאמט התואר יקיר העיר תל אביב-יפו.
במרץ 1939 נישא סאמט לאַנדַה לבית וויילר. בנו, גדעון סאמט, היה עיתונאי בכיר, העורך האחראי של "הארץ" ובעל טור.
שמעון סאמט נפטר בתל אביב ב-1998, בגיל 94. נקבר בבית העלמין קריית שאול.
על שמו נקרא רחוב בשכונת סי אנד סאן באזור מגדלי נאמן שבצפון תל אביב.
ספריו
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- רשימת הפרסומים של שמעון סאמט, בקטלוג הספרייה הלאומית
- דוד תדהר (עורך), "שמעון סאמט", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1370
הערות שוליים
עריכה- ^ במלחמת העולם הראשונה ואחריה עברה העיר ידיים, עד שלבסוף נכללה בגבולות הרפובליקה הפולנית השנייה. כיום נמצאת במחוז לבוב שבאוקראינה.
- ^ עת־מול, כא (תשנ"ו), עמ' 98.
- ^ רוני שטאובר, הלקח לדור: שואה וגבורה במחשבה הציבורית בארץ בשנות החמישים, ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תש"ס-2000, עמ' 31.
- ^ דוד תדהר (עורך), "שמעון סאמט", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1370.
- ^ ראו דיווח מביקורו בוורשה: ורשה בלי יהודים, מעריב, 24 בדצמבר 1954.
- ^ פרס מטעם עת"א לעתונאי ש. סמט, חרות, 9 ביולי 1956.
- ^ דלי"ת, פרקי קריאה | למחרת השואה, הצופה, 9 באוגוסט 1946; אשר לרנר, "בבואי למחרת", המשקיף, 16 באוגוסט 1946.
- ^ ישר מתחת למכבש הדפוס | "הווילון האדום", מעריב, טורים 1–2, 28 באוקטובר 1955; א. דרורי, וילון מעל לסורג, חרות, 11 בנובמבר 1955; הגר ב., הכרות ראשונה | מאחורי הוילון האדום, דבר, 18 בנובמבר 1955; אורי קיסרי, האדום בעיני תכלת לבן, מעריב, 18 בנובמבר 1955; מ. אונגרפלד, מאחורי הווילון האדום, הצופה, 2 בדצמבר 1955; נתן גורן, "מאחורי הוילון האדום", דבר, 10 בפברואר 1956.
- ^ סקירה קצרה: ממדף הספרים | שמעון סאמט: איפה הם היום?, מעריב, 8 במאי 1970. ביקורת: חנן רותם, גם זיקנה היא מושג יחסי, דבר, 19 ביוני 1970.