תוכנית לובלין

תוכנית לובלין (או בשמה הנוסף תוכנית ניסקו) הייתה תוכנית של הנאצים לרכז את היהודים במתחמים סגורים באזור לובלין שבפולין.

אזור גנרלגוברנמן, 1945-1939

רקע

תוכנית לובלין הופעלה לפני הפתרון הסופי, השמדת יהודי אירופה כתוכנית כוללת, שהחל רק עם פתיחת מבצע ברברוסה ביוני 1941, בעת שהנאצים חפשו דרכים להפטר מהיהודים על ידי גירושם למקומות רחוקים. תוכנית דומה, שנולדה מאוחר יותר, עם נפילת צרפת, הייתה תוכנית מדגסקר.

זמן קצר לאחר הפלישה לפולין, עוד במהלך חודש הפלישה, עלה הרעיון של ריכוז היהודים ב"שמורה יהודית" ("Judenreservat" בלשון הנאצים). כמקום המיועד לכך נבחר אזור לובלין.

התוכנית

המבצע נפתח ב-20 באוקטובר 1939 בשעה 22:00 וכלל אלף יהודים, שהיו אמורים להיות כשירים לעבודה, שיצאו מאוסטרבה. ליהודים סופק על ידי הקהילה היהודית ציוד לצורך הקמת צריפים בניסקו, וכן נשלחו עמם מצרכי מזון לתקופה של 4 שבועות. החל מהמשלוח הרביעי של היהודים יבחרו משפחות שלמות. בנוסף לכך מלווה כל משלוח ב-25 אנשי משטרה בפיקודו של מפקד המשטרה שתפקידם למנוע בנשק כל סכנת בריחה.

מחנה ניסקו

בחודש אוקטובר 1939 החל אדולף אייכמן לשלוח יהודים מווינה לפולין, למחנה שבסביבת הכפר ניסקו באזור לובלין. בחודשי החורף שלאחר מכן הועברו לאזור עוד יהודים מצ'כיה ("הפרוטקטורט של בוהמיה ומוראביה"), מהשטחים המערביים של פולין ומגרמניה עצמה.

התוכנית, שהייתה פרי יוזמתו של אייכמן, נתקלה בקשיי ביצוע. המשרד הראשי לביטחון הרייך אסר, לאחר זמן קצר, את הגירושים. הכוונה המקורית הייתה להגלות כ-80,000 יהודים, אולם בפועל הוגלו רק כעשרים אלף.

בחודש מרץ 1940, הביע היטלר עצמו ספק בפתרון זה, ובחודש אפריל 1940 בוטלה התוכנית, המחנה פורק והמגורשים בחלקם הוחזרו למקומות מוצאם. מתוך אלף מגורשי אוסטרבה חזרה לעיר רק כ-280.

בזמן קיומו של המחנה בניסקו התגוררו המגורשים בצריפים שבנו בעצמם. החיים במחנה היו טובים ביחס לאימי השואה שהתחוללו לאחר מכן. באפריל 1940 פורק

התוכנית ירדה מן הפרק, ורק יהודי לובלין הוגלו לגטו לובלין. במהלך השואה הקימו הנאצים באזור לובלין מחנות עבודה, מחנות ריכוז ואת מחנות ההשמדה בלזץ, מיידנק וסוביבור.

הסיבה לכישלון התוכנית

הסיבה העיקרית לכישלון התוכנית הייתה התנגדותו של הנס פרנק, שהיה האחראי מטעם הצבא על אזור הגנרלגוברנמן. התנגדותו נבעה מהחשש שמא העברתם של "המוני יהודים אירופאים מסריחים" תגרור לתסיסה בקרב האוכלוסייה הפולנית שחששה שמא תהפוך לפח הזבל של אירופה, ועל כן ייתכן שיתרחשו מרידות, דבר שעלול לפגוע בתוכנית לפלוש כשנתיים לאחר מכן לברית המועצות דרך פולין. שהרי כדי להגיע לברית המועצות יש להעביר המוני חיילים וציוד דרך פולין, ומרד יכול להפריע למהלך זה.

חשיבותה של התוכנית הייתה בכך שהנאצים הבינו שאת בעיית היהודים לא ניתן לפתור בגירושם לאזור מרוחק באירופה (אזור ניסקו ולובלין) אלא יש לגרשם לאתר רחוק יותר, דוגמת הרעיון בתוכנית מדגסקר.

בתרבות

בשנת 1939 פרסם המשורר נתן אלתרמן בעיתון הארץ טור המתייחס לתוכנית לובלין. אלתרמן, בפרפרזה על אחד ממזמורי שיר המעלות שבספר תהלים, כתב:

הַיִינוּ כְּחוֹלְמִים, בְּשוּב אֲדֹנָי אֶת שִיבַת לוּבְּלִין.

ומסיים בשורות הכמו-נבואיות, שניתן להסיק מהן רבות על הדעה ביישוב היהודי בא"י על התוכנית:

הֵם חוֹבְקִים אֶת רִגְבֵי אַדְמָתָה הַגוֹאֶלֶת.
וְהֵם הָיוּ מְחַבְּקִים גַם אֶת גֵדֶר הַתַּיִל,
אָבָל הַגָדֵר מְחֻשְמֶלֶת.

לקריאה נוספת

• גשן זאב, מבצע ניסקו (1939-1940), דפים לחקר תקופת השואה ב (תשמ"ב), עמ' 177–195.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תוכנית לובלין בוויקישיתוף

• תוכנית לובלין, באתר יד ושם
• הספרייה של מט"ח, ערך לובלין, רזרוט ('תוכנית ניסקו ולובלין')