תותחי נברון (ספר)

ספר מאת אליסטר מקלין

תותחי נברון (באנגלית: "The Guns of Navarone") הוא מותחן מלחמתי מאת הסופר הבריטי אליסטר מקלין, שיצא לאור בשנת 1957. זהו ספרו השני של מקלין[1].

תותחי נברון
The Guns of Navarone
עטיפת הספר "תותחי נברון" בעברית
עטיפת הספר "תותחי נברון" בעברית
עטיפת הספר "תותחי נברון" בעברית
מידע כללי
מאת אליסטר מקלין עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מתח, מלחמה
נושא מלחמת העולם השנייה עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה William Collins, Sons, דאבלדיי עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום הוצאה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הוצאה 1957
הוצאה בעברית
הוצאה מ. מזרחי
תאריך 1958
תרגום מירון אוריאל
מספר עמודים 280
סדרה
ספר קודם הסיירת יוליסס עריכת הנתון בוויקינתונים
הספר הבא דרומית ליאווה עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 001755186, 001307884, 001755185, 001755184
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עלילת הספר

עריכה

עלילת הספר, המתרחשת במהלך מלחמת העולם השנייה, נפתחת כאשר מתקפה גרמנית קרבה והולכת על האי היווני קרוס שבים האגאי, בו מוצבים אלפיים חיילים בריטיים. אולם ספינות הצי הבריטי אינן יכולות להפליג לאי ולפנות את החיילים בשל צמד תותחים גרמניים רבי עוצמה, המוצבים באי היווני נברון ושולטים על המעבר הימי המוביל לאי. הפצצת התותחים על ידי מטוסים אינה אפשרית משום מיקומם של התותחים בשקע שבתוך צוק והביצורים שסביבם.

קפטן ג'נסן, איש הצי המלכותי ומנהלת המבצעים המיוחדים, מטיל על הקפטן קית' מלורי, הניו זילנדי והסקוטי במוצאו, שהוא איש קבוצת המדבר ארוכת הטווח[2] ומטפס הרים בעל שם[3] (הדמות מבוססת ככל הנראה על פי חייו של קולונל דייוויד סטירלינג מייסד ה-SAS, אך בשם המשפחה "מלורי" יש גם רמז לג'ורג' מאלורי), אשר פעל תקופה ארוכה מאחורי קווי האויב בכרתים הכבושה[4], להוביל אנשי צבא בריטיים, המתמחים בלוחמת קומנדו וחבלה, לבצע בעבורו משימה קשה ומורכבת במיוחד, על גבול הבלתי אפשרית – השמדתם של התותחים[5].

בצוות חברים גם רב"ט דסטי מילר, חבלן מומחה המשרת בקבוצה המדבר ארוכת הטווח, קולונל אנדריאה סטברוס איש הצבא היווני בעברו ולאחר מכן יוצא הקומנדו הבריטי, לוטננט אנדי סטיבנס, איש הצי המלכותי ומטפס הרים מומחה וקייסי בראון, איש שירות הסירות המיוחד. צוות הכוחות המיוחדים מפליג לדרום האי נברון תוך שהם חומקים מסיורי הקריגסמרינה ומשמידים סירת משמר גרמנית[6], מעפילים על המצוק האימתני[7] שבאי, ומתגנבים דרך המערך השמור והמבוצר שהקים הצבא הגרמני באי, כדי להגיע לעמדות התותחים ולפוצצם.

הספר נכתב בהשראת מערכת הדודקאנס במלחמת העולם השנייה ופשיטות הקומנדו והחבלה שביצעו הכוחות המיוחדים הבריטים במהלך המערכה בצפון אפריקה, ובהן יחידת השירות האווירי המיוחד, יחידת קבוצת המדבר ארוכת הטווח (הנזכרת בספר בשמה[8]) ויחידת שירות הסירות המיוחד של ג'ורג' ג'ליקו (המוזכר בספר בשמו[9]). הספר היה לאחד מן הספרים הידועים והפופולריים ביותר של מקלין.

עיבודים לקולנוע

עריכה
  ערך מורחב – תותחי נברון (סרט)

הספר עובד לסרט קולנוע בשנת 1961. הסרט זכה בשני פרסי גלובוס הזהב. ב-1968 הוציא מקלין ספר המשך בשם גיבורי נברון.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ גל פרל, "אילו יכולנו להשתיק את תותחי נברון", הבלוג על הכוונת, 26 בדצמבר 2012.
  2. ^ אליסטר מקלין, "תותחי נברון", הוצאת מ. מזרחי, 1958, עמודים 10–11, "ביל, לאדונים האלה כאן- קפטן ינסן מהצי המלכותי, קפטן מלורי, מיחידת-המדבר ארוכת הטווח - עניין מיוחד בנברון".
  3. ^ אליסטר מקלין, "תותחי נברון", הוצאת מ. מזרחי, עמוד 21, "אך אין קיית מלורי אחר. מי לא שמע על קיית מלורי בימים הטובים שלפני המלחמה? איש ההרים הטוב ביותר, טפסן הסלעים הגדול ביותר שנתנה ניו זילנד אי פעם, כלומר טפסן ההרים הטוב בעולם. האדם הזבוב, המטפס על הבלתי ניתן להעפלה, העולה על סלעים אנכיים ועל צוקים תלולים".
  4. ^ אליסטר מקלין, "תותחי נברון", הוצאת מ. מזרחי, 1958, עמוד 20, "מדוע אתה? יש בך תכונות מיוחדות, נערי, כפי שכבר אמרתי לך. אתה מדבר יוונית כיווני. אתה מדבר גרמנית כגרמני. חבלן מוכשר, מארגן ממדרגה ראשונה, ומאחוריך שמונה עשרה חודשים ללא פגיעה בהרים הלבנים של כרתים- הוכחה משכנעת לכולתיך להתקיים בשטח אויב".
  5. ^   גל פרל פינקל, ‏אי של מצוינות: מבצעי סיירת מטכ"ל שנשכחו, בעיתון מקור ראשון, 11 בספטמבר 2020.
  6. ^ אליסטר מקלין, "תותחי נברון", הוצאת מ. מזרחי, 1958, עמוד 59, "זהירות, בקרירות ובדייקנות, מבלי לכוון ומבעד לקפלי המעיל והמפרש גם יחד, ירה מלורי בלבו של מקלען השפנדאו, סובב את הברן לאחור וראה את הזקיף שליד התורן צונח ומת, כשמחצית חזהו שסוע מכדוריה של מכונת היריה. אולם בעוד האיש המת ניצב על רגליו, ובטרם נפל על הסיפון התרחשו ארבעה דברים בעת ובעונה אחת. קייסי בראון תפס את אקדחו האוטומטי של מילר, המצויד במשתיק קול, שהיה מוצנע מתחת למשתיק הכדורי. הוא לחץ על ההדק ארבע פעמים, ברצונו להיות בטוח; המקלען האחורי גחן בעייפות מעל לחצובתו, כשאצבעותיו המתות לופתות את הניצרה. מילר משך המצית הכימי בן שלוש השניות בצבת שבידו, והשליך את תיבת הפח לתוך חדר המכונות של האויב. סטיבנס הטיל את הרימון לחדר ההגה שמנגד, ואנדריאה, שהושיט את ידיו במהירות ובדייקנות של קוברה מזנקת, קרב את ראשי שני נושאי השמייסרים זה אל זה וניפצם בכוח אדיר. אחר השתטחו חמשת האנשים על הסיפון, בשעה שהקאיק עלה באש, בתמרות עשן ושברים מועפים לכל עבר".
  7. ^ אליסטר מקלין, "תותחי נברון", הוצאת מ. מזרחי, 1958, עמוד 21, "'כל החוף הדרומי של נברון,' אמר ינסן בעליצות, 'הינו צוק גדול ותלול. ללא מקום למדרך רגל או למתפס כף יד'."
  8. ^ אליסטר מקלין, "תותחי נברון", הוצאת מ. מזרחי, 1958, 1958, עמוד 15.
  9. ^ אליסטר מקלין, "תותחי נברון", הוצאת מ. מזרחי, עמוד 19, "יחידות קומנדו, גייסות קומנדו ימיות ויחידות הצי המיוחדות של ג'ורג' ג'ליקו".