תיאודברט השני

מלך אוסטרזיה

תיאודברט השני (Theudebert II;‏ 585 בערך – 612)[1] היה מלך אוסטרזיה בשנים 595–612.[2]

תיאודברט השני
טרמיסיס (אנ') של תיאודברט השני שהוטבע בקלרמונט.
טרמיסיס (אנ') של תיאודברט השני שהוטבע בקלרמונט.
לידה 585 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 612 (בגיל 27 בערך)
שאלון-סור-סון, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג ביליכילדיס
Theodechildis עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תיאודברט היה בנו ויורשו של המלך הפרנקי כילדברט השני. הוא היה בנה של אחד מפלגשיו של אביו.[3]

תיאודברט קיבל לידיו את ממלכת אוסטרזיה, ובנוסף לה את הערים (civitates) פואטייה, טור, לה פווי-אן-ולה, בורדו, שאטודון (אנ'), כמו גם את חבל שמפאן, חבל אוברן, (אנ'), ואלמאניה (אנ') שמעבר להרי היורה.

במהלך שנותיו המוקדמות, שלטה סבתו ברונהילדה עבורו ועבור אחיו תיאודריך השני, שקיבל את ממלכת בורגונדיה (אנ').[4] לאחר ששני האחים הגיעו לבגרות, הם היו לעיתים קרובות במלחמה, כאשר ברונהילדה מצדדת בתיאודריך.[4] בשנת 599, הביס תיאודריך את תיאודברט בסנס, אבל אז שני האחים התחברו נגד בן דודם כלותאר השני והביסו אותו בדורמלס (אנ') (ליד מונטרו (Montereau-Fault-Yonne)), ובכך הניחו את ידיהם על חלק גדול של נויסטריה (600–604). אולם בשלב זה החלו שני האחים להילחם זה בזה; תיאודריך ניצח את תיאודברט באטאמפ (אנ'). בשנת 605 סירב תיאודברט לסייע לאחיו כאשר כלותאר השני פלש אל ממלכתו. בשנת 610, לקח תיאודברט בכוח את אלזס מאחיו ותיאודריך שוב נלחם בו.

תיאודברט הובס באופן מכריע על ידי תיאודריך בטול (Toul) ובזולפיך (אנ') בשנת 612. תיאודברט נכלא במנזר בהוראת סבתו, והומת יחד עם בנו מרובך.

הוא היה נשוי לביליכילדיס (אנ'). ייתכן שבתו אמה (אנ') התחתנה עם Eadbald מקנט (אנ').

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא תיאודברט השני בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Adam Carter McCollum. "Theudebert II", The Oxford Dictionary of Late Antiquity, (Oliver Nicholson, ed.), Oxford University Press, 2018, p. 1494
  2. ^ אורה לימור, "ממלכת הפרנקים במאה ה-7", בתוך: ראשיתה של אירופה, כרך ב, יחידה 3, פרק ד, האוניברסיטה הפתוחה, תשס"ג 2003, עמ' 72.
  3. ^ יצחק חן, "המינהל המלכותי בתקופה המרובינגית", בתוך: ראשיתה של אירופה, כרך ב, יחידה 5, פרק א, האוניברסיטה הפתוחה, תשס"ג 2003, עמ' 210.
  4. ^ 1 2 Brunhilda, המהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה