שאלון-סור-סון
שָׁאלוֹן-סוּר-סוֹן (בצרפתית: Chalon-sur-Saône) היא קומונה (עיר) במחוז סון ולואר (Saône-et-Loire) שבחבל בורגון-פראנש-קונטה במזרח צרפת.
.svg) סמל שאלון-סור-סון | |
 | |
| נהר הסון | |
| מדינה |
 צרפת |
|---|---|
| חבל |
 בורגון-פראנש-קונטה |
| מחוז | סון ולואר |
| ראש העיר | ז'יל פלאטרה (Gilles Platret) |
| על שם |
סון  |
| שטח | 15.22 קמ"ר |
| גובה | 185 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 45,031 (1 בינואר 2021) |
| קואורדינטות | 46°46′52″N 4°51′14″E / 46.781111111111°N 4.8538888888889°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| www.chalonsursaone.fr | |
  | |
גאוגרפיה
עריכהשאלון נמצאת בדרום חבל בורגון-פראנש-קונטה שבצרפת, היא ממוקמת על נהר הסון, בעבר הייתה עיר נמל פעילה, שהפיצה בעיקר יינות מהאזור, צפונה ודרומה שהובלו על נהר הסון ועל תעלת "Canal du Centre" שנחנכה ב-1792 וקישרה בין נהרות הלואר והסון.
היסטוריה
עריכהאף על פי שהאתר עליו שוכנת העיר היה בירתם של האיידואים ("קבילו" או קבילינום" אצל סטרבון[1]) וממצאים מתרבות לה טן (La Tène) התגלו על קרקעית הנהר במקום, האזכור הראשון של "קווילונום" (Cavillonum) מצוי בספר "מלחמת גאליה" המתאר את מלחמת גאליה של יוליוס קיסר. העיר הרומית שימשה כנמל על הנהר וכצומת דרכים של ויה אגריפה עם דרכים צדדיות. ב-354 לספירה הקיסר הרומי, קונסטנטיוס השני, אסף ב"קאבילונה" את הצבא הרומי ה-7 לפני פלישתו ומלחמתו בשני מלכים אלמאנים. אולם, חוסר אספקה הביא למרד של הצבא הרומי, שפויס רק לאחר הזרמת כסף על ידי הסנטור הרומי אוסביוס (אנ').
בשלהי העת העתיקה הצטמצם שטח העיר וגודל השטח שהיה מוקף חומה היה כ-150 דונם.
הקדוש הנוצרי מרקלוס הקדוש, בצרפתית "סן מרסל" (Saint Marcel) עונה והומת במקום בשנת 179 לספירה. גונתרם, מלך בורגונדיה, שקבע ב"קבילו" (Cabillo) את בירתו בשאלון-סור-סון[2] ומת בה, עודד את פולחנו במחצית השנייה של המאה ה-6. הבישופות של שאלון-סור-סון, שהייתה חלק מהבישופות של ליון, נוסדה באותה תקופה.
בין המאה ה-5 למאה ה-13 התקיימו בשאלון 12 ועידות של הכנסייה הנוצרית. הראשונה התקיימה ב-470. בוועידה בשנים 647–649 כפו הבישופים אואן (אודנוס), מדארדוס ואליגיוס על גאליה את החלטות ועידת ניקיאה השנייה. הוועידה בשאלון ב-813 חייבה את הבישופים להקים בתי ספר לכמרים, אסרה על טבילה חוזרת של החוזרים בתשובה וכפה על כל הנזירים את תקנון בנדיקטוס. ועידה נוספת משנת 886 ניסתה לשווא לתווך בין הנסיכים הקרולינגים המסוכסכים. האחרונה בוועידות שאלון התנהלה בשנת 1073.
בשנת 732 הוחרבה העיירה על ידי הפולשים המוסלמים (ה"סרצנים"), אך נבנתה מחדש כעבור חמישים שנה על ידי קארל הגדול. ב-834 הוצתה על ידי לותאר הראשון. ב-937 הותקפה על ידי ההונגרים (מדיארים) ושוב ב-1168 על ידי המלך לואי השביעי שכעס על הרוזן גיום. בשנים 938–1237 השתייכה העיירה לרוזני שאלון. בשנת 1237 העביר הרוזן ז'אן הזקן או החכם (1190–1267) את הרוזנויות שאלון ואוקסון לאיג הרביעי, דוכס בורגונדיה, בתמורה לאחוזות סאלן, ברקון, ויאפאן ואורנאן. שאלון השתייכה לדוכסות בורגונדיה בשנים 1237–1477. באמצע המאה ה-12 היא זכתה לצ'רטר כמועצה. בשנת 1273 התקיים בשאלון טורניר בין מלך אנגליה, אדוארד הראשון לרוזן של שאלון. הוא נשאר בזיכרון הקולקטיבי בשם "המלחמה הקטנה בשאלון".
בשנת 1478 נכבשה העיירה, אחרי מצור, על ידי המלך הצרפתי לואי האחד עשר שהחזיר אותה לכתר צרפת.
שאלון ידועה בעיקר כעיר שבה הומצאה שיטת הצילום. ניספור נייפס, מחלוצי הצילום, היה אזרח העיר. ישנו בית ספר על שמו בעיר וגם מוזיאון שנושא את שמו. המוזיאון, שממוקם ברחוב Quai des Messageries, מכיל ארכיון של למעלה משני מיליון צילומים ותצוגה של אביזרי צילום מראשית ההיסטוריה של הצילום.
אזרח מפורסם אחר של העיר, דומיניק ויוואן-דנון (Dominique Vivant Denon) (1747–1825), היה מעורב ביצירתו של הלובר: בהסבתו של ארמון הלובר, למוזיאון אחרי המהפכה הצרפתית. על שמו, יש בעיר מוזיאון, מוזיאון ויוואן-דנון (צר'), מוזיאון ארכאולוגי, שבו נמצאים גם כלי חרס עם כיתוב בעברית, המעידים על קיום קהילה יהודית עתיקה באזור.
ערים תאומות
עריכה
זולינגן, נורדריין-וסטפאליה, גרמניה (מ־1960)
לקריאה נוספת
עריכה- Norman Davies -Vanished Kingdoms, The History of Half-Forgotten Europe, Penguin Books, London 2012,
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של שאלון-סור-סון (בצרפתית)
שאלון-סור-סון, ברשת החברתית פייסבוק
שאלון-סור-סון, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
שאלון-סור-סון, ברשת החברתית אינסטגרם
שאלון-סור-סון, ברשת החברתית LinkedIn
שאלון-סור-סון, סרטונים בערוץ היוטיוב- שאלון-סור-סון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
שאלון סור-סאון (צרפת), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ סטרבון ספר ד
- ^ N.Davis 2012 ע' 102