תל קריית יערים
תל קריית יערים הוא תל ארכאולוגי מערבית לירושלים. התל ממוקם בתוך הכפר אבו גוש (שנקרא בעבר קריית אל ענב), ומזוהה עם היישוב המקראי בשם קריית בעל או בעלה שלאחר מכן נקרא בשם קריית יערים והיה ממוקם על גבול נחלת שבט בנימין ונחלת שבט יהודה[1], העיר נקראה ככל הנראה על שם היערות, שהיו בסביבתה. ממערב לאתר ההיסטורי הוקם יישוב חדש בשם קריית יערים (טלז סטון).
 | |
| תל קריית יערים בשנת 1948, בראש התל נראים המנזר והכנסייה של גבירתנו של ארון הברית | |
| שמות נוספים |
קריית בעל דיר אל עזאר קריית אל ענב |
|---|---|
| מידות | |
| שטח | 50 דונם |
| גובה מעל פני הים | כ-750 מטר |
| היסטוריה | |
| תרבויות | התרבות הכנענית |
| תקופות |
התקופה הנאוליתית תקופת הברונזה המאוחרת תקופת הברזל I תקופת הברזל II תקופה ההלניסטית התקופה הרומית התקופה הביזנטית בארץ ישראל התקופה המוסלמית המוקדמת התקופה הצלבנית התקופה העות'מאנית |
| סוג | תל |
| אתר ארכאולוגי | |
| חפירות |
בית הספר הצרפתי למקרא ולארכאולוגיה רשות העתיקות אוניברסיטת תל אביב |
| ארכאולוגים |
ז'אן פרו ישראל פינקלשטיין תומאס רמר |
| מצב | הרוס |
| גישה לציבור | כן |
| מיקום | |
| מדינה |
ישראל  |
| מיקום | אבו גוש |
| קואורדינטות | 31°48′32″N 35°06′14″E / 31.808957°N 35.10378°E |
|
(למפת הרי ירושלים רגילה)   תל קריית יערים  | |
  | |
ארכאולוגיה בקריית יערים
עריכהמאחר שבראש התל ממוקמים המנזר והכנסייה של גבירתנו של ארון הברית, לא ניתן לבצע חפירה ארכאולוגית במרכז התל, אך במשך השנים נערכו עשרות חפירות בנקודות שונות סביבו ובתחומי בתוך הכפר אבו גוש. בסוף שנות השבעים נחפר אתר למרגלות התל ממזרח לו, על ידי משלחת של בית הספר הצרפתי למקרא ולארכאולוגיה בראשות ז'אן פרו, בו נמצאו שרידי כפר מהתקופה הנאוליתית. ב-1995 נחפר שוב חלק מן האתר על ידי רשות העתיקות בעקבות תוכניות פיתוח ונחשפו שרידים נוספים של היישוב הנאוליתי[2]. חפירות רבות נערכו על ידי רשות העתיקות בתחילת המאה-21 במסגרת חפירות הצלה, עקב הפיתוח העירוני של האזור, עם התרחבות היישובים אבו גוש וקריית יערים (טלז סטון):
- בחודשים ינואר-פברואר ויולי-אוגוסט 2003, נערכה חפירה הצלה לקראת בניית מבנה מסחרי והנחת קו ביוב מדרום מזרח לתל[3][4].
- באפריל 2003 נערכה חפירת הצלה באתר הנאוליתי לקראת הרחבת בית הספר הסמוך[2].
- באוקטובר 2009 נערכו סקר וחפירת הצלה מדרום לתל סמוך לעין מזרוק[5].
- באוגוסט 2011 נערך סקר בתחומי האתר דיר א-שיח' כ-500 מ' מצפון-מערב לתל[6].
- בחודשים יולי–אוגוסט 2014, נערכה חפירת בדיקה בשטח הכפר מדרום לתל, לקראת בנייה במקום[7].
- בחודשים נובמבר–דצמבר 2014 נערכה חפירת בדיקה בשוליים הצפוניים-מערביים של התל[8].
- בחודשים מאי–יוני 2015 נערכה חפירת בדיקה מצפון לתל לקראת בניית שכונה חדשה במקום[9].
- מ-2017 חופרים סביב פסגת התל משלחת משותפת בראשות ישראל פינקלשטיין, תומאס רמר, וכריסטוף ניקול מהקולז' דה פראנס. הם איתרו קטע של קיר תמך גדול. לדעתם הוא חלק ממפעל להגבהת שיא הגבעה לצורכי פעילות פולחנית. הם מייחסים את קירות התמך לימי ירבעם השני. לדבריהם, הפולחן עבר מקריית יערים לירושלים לאחר הרפורמה הדתית של המלך היהודאי יאשיהו.[10]
היסטוריה
עריכההממצאים שנמצאו בחפירות באזור התל מתוארכים החל מהתקופה הנאוליתית. מתקופה זו נמצאו שרידי ארכיטקטורה מרשימה, בלטו בעיקר מרחבים בנויים ששימשו לשמירת בעלי חיים והיו עדות ראשונה לתהליך ביות העז בלבנט, וקברים שתוארכו, על סמך תעשיית הצור לאלף ה-8 לפנה"ס.
מהתקופה הרומית התגלו שלוש כתובות של הלגיון העשירי פרטנסיס שהובא לארץ ישראל בשנת 66 כדי לדכא את המרד הגדול, ולאחר מכן נותר בירושלים ובסביבתה. אחת מהכתובות קבועה כיום על הקיר החיצוני ליד הכניסה לקריפטה של כנסיית המנזר הבנדיקטיני.
קוהורטה של הלגיון העשירי פרטנסיס ישבה באבו גוש, הממוקמת באמצע הדרך בין ירושלים ואמאוס, והייתה תחנת דרכים חשובה[11]. חשיבותה של אבו גוש נבעה לא רק ממיקומה המועדף, אלא גם משפע המעיינות באזור[12]. אחת מהכתובות - שהוקדשה על ידי אחת הקוהרטות של הלגיון העשירי פרטנסיס ועל ידי סקסטוס יוליוס באסוס (מושל יהודה בשנים 71–73 וכובש הרודיון בשנת 72) לכבוד אספסיאנוס וטיטוס - מוכיחה כי הלגיון העשירי פרטנסיס ישב באבו גוש לכל המאוחר משנת 73[13].
תל קריית יערים בצדו המערבי של היישוב זוהה החל בתקופה הביזנטית עם קריית יערים העתיקה, ועובדה זו קידשה את המקום לנוצרים, ובתקופה הביזנטית הוקמה כנסייה על התל, אולם היא נהרסה בעת כיבוש הארץ בידי הסאסאנים בשנת 614 במהלך מלחמת פרס-האימפריה הביזנטית (602 - 628). באמצע המאה ה-7 הוקמה הכנסייה מחדש, אך היא הייתה קטנה וצנועה מקודמתה, והיא נהרסה באופן סופי בראשית המאה ה-11 וקיומה נשכח. בתקופה המוסלמית נקרא היישוב קַרְיַת אלְ-עִנַבּ ("קריית ענבים")[14]. סמל היישוב כיום כולל גם הוא גפנים כמוטיב.
ב-1141 עבר השטח עליו שוכן כיום הכפר אבו גוש לידי ההוספיטלרים, ואלה הקימו כנסייה אחרת, כ-400 מטר ממזרח לכנסיית גבירתנו של ארון הברית. כנסייה זו הידועה כיום ככנסייה הצלבנית במנזר הבנדיקטיני באבו גוש, הייתה בשימוש עד 1187, ושוב מסוף המאה ה-14 עת הוקם בה המנזר. שרידים ראשונים של הכנסייה הביזנטית על תל גבעת יערים התגלו במאה ה-19, והכומר וחוקר המקרא האמריקאי, אדוארד רובינסון, חידש את המסורת לפיה התל מזוהה עם קריית יערים המקראית. הוויכוחים אודות הסוגיה נמשכו עד שהתגלו שרידים נוספים בתחילת המאה ה-20 (ראו לעיל), ומאז התקיימה הסכמה כי התל הוא ככל הנראה היישוב המקראי.
לאחר חשיפת המקדש במוצא, שלפי הממצאים התקיים ופעל לאורך כל ימי הבית הראשון, הציע החוקר עודד ליפשיץ כי קריית יערים המקראית היא בעצם במוצא, והזיהוי הביזנטי הנוכחי שגוי.[15]
הכנסייה המודרנית הניצבת כיום על התל הוקמה על ידי האחות ז'וזפין רומב, חברת מסדר האחיות "יוסף הקדוש של ההתגלות". ז'וזפין רומב נולדה בשנת 1850 והגיעה לארץ ישראל בשנת 1869. היא התוודעה למשמעותו ההיסטורית של התל, בו נותרו שרידי מבנים עתיקים והוא כונה בפי תושבי הסביבה בכינוי "ג'בל מוקדס", היינו "ההר הקדוש". בשנת 1901 ביקרה האם הראשית העולמית של מסדר הנזירות בארץ, ולאחר שצפתה על הנוף מהתל, החליטה לרוכשו. היא הפקידה את המשימה בידיה של ז'וזפין. חלק מהשטח נרכש בשנת 1903 תמורת סכום של 20,732 פרנק צרפתי, יותר מפי ארבעה מהסכום שהוקצה לכך מלכתחילה, וסביב עובדה זו נרקמה מסורת בדבר נס שבמהלכו התרבו מטבעות הזהב. בשנת 1905 רכשה ז'וזפין את יתרת שטח הפסגה לאחר שאיכר מקומי חשף בה, בין היתר, שרידים של קיר חצי מעגלי ופסיפס. ב-17 במאי 1911 קידש הפטריארך של ירושלים את אבן הפינה למנזר, והקמת מבני המנזר ובית ההבראה החלה. הקמת המנזר נשלמה תוך שנה, אך בית ההבראה הושלם רק בשנת 1935 בשל קשיי מימון. מלחמת העולם הראשונה שפרצה ב-1914 הביאה לגירוש כל הנתינים הצרפתים מארץ ישראל, ועבודות הבניה פסקו.
ז'וזפין שבה לארץ עם תום המלחמה והתמקדה בהקמת הכנסייה. ב-1919 היא הנהיגה תפילת מיסה שבועית על שרידי הכנסייה הביזנטית, וב-8 בינואר 1920 קודשה אבן הפינה למבנה החדש. הבנייה נמשכה כשלוש שנים ועלתה כמיליון פרנק שגויסו בצרפת מכספי תרומות. המבנה המודרני חופף לשרידי המבנה הביזנטי ההיסטורי, תוך שילוב קטעי פסיפס אותנטיים ברצפת הכנסייה ושילוב ממצאים עתיקים במבנה החדש. הכנסייה נחנכה ב-20 באוגוסט 1924 בידי הארכיבישוף של ירושלים, והוקדשה למרים, אם ישו הנמשלת בנצרות לארון הברית שנשא את ישוע המייצג את הברית החדשה. פסל המדונה והילד שעל גג המבנה נשלם והוצב במקומו בשנת 1931. הנזירה ז'וזפין נפטרה בשנת 1927 ונקברה תחילה בגן הכנסייה, אך לאחר מכן הועברו שרידיה אל החדר שמדרום לאפסיס.
במלחמת העצמאות שימש המנזר כבית חולים קדמי של חטיבת הראל, ואף הופעל בו חדר ניתוח, ללא מים וחשמל, בפיקודו של ד"ר יששכרי. מדי בוקר היו מגיעים פצועי והרוגי הקרבות מהלילה הקודם ולאחר מיון היו מטופלים ומנותחים. אחד הסיפורים המפורסמים, הוא הסיפור על מפקד הפלוגה הנערץ, ג'ימי שמי, שנפל בקרב בבית שמש וגופתו הובאה למנזר. אביו, הצייר מנחם שמי, הוזמן להפרד מבנו, הוריד את השמיכה מהגופה וצייר את פני בנו המת (יורם קניוק - תש"ח). עם השנים חדל בית ההבראה לשמש לייעוד זה, וכיום הוא משמש כאכסניה לעולי רגל. בכנסייה נערכים קונצרטים על בסיס קבוע.
היסטוריוגרפיה
עריכהברשימת טופונימים, היינו שמות מקומות, המכילה כ-150 שמות אותם כבש שושנק הראשון מלך מצרים במאה ה-10 לפנה"ס נזכרת העיר קרייתיים שיש מזהים אותה עם קריית יערים[16].
התנ"ך מציג את שני שמותיה של העיר – קריית יערים והשם הקשור לאל בעל. השם הקשור בבעל נזכר, בתיאור העלאת ארון הברית לירושלים:”וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ דָּוִד, וְכָל-הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ, מִבַּעֲלֵי, יְהוּדָה לְהַעֲלוֹת מִשָּׁם, אֵת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר-נִקְרָא שֵׁם שֵׁם יְהוָה צְבָאוֹת יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים, עָלָיו. וַיַּרְכִּבוּ אֶת-אֲרוֹן הָאֱלֹהִים, אֶל-עֲגָלָה חֲדָשָׁה, וַיִּשָּׂאֻהוּ, מִבֵּית אֲבִינָדָב אֲשֶׁר בַּגִּבְעָה; וְעֻזָּא וְאַחְיוֹ, בְּנֵי אֲבִינָדָב, נֹהֲגִים, אֶת-הָעֲגָלָה חֲדָשָׁה”. ( שמואל ב', ו', ב'-ג'), ברוב המקרים נזכרת העיר בשם קריית יערים.
העיר נזכרת לראשונה בספר יהושע כאחת מערי הגבעונים ”וַיִּסְעוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, וַיָּבֹאוּ אֶל-עָרֵיהֶם--בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי; וְעָרֵיהֶם גִּבְעוֹן וְהַכְּפִירָה, וּבְאֵרוֹת וְקִרְיַת יְעָרִים” (יהושע ט', יז), שמה באותה תקופה היה ככל הנראה בעלה או קריית בעל . ”קִרְיַת בַּעַל הִיא קִרְיַת יְעָרִים עִיר בְּנֵי יְהוּדָה” יהושע י"ח, יד, ”בַּעֲלָה הִיא קִרְיַת יְעָרִים” (יהושע טו, ט). שמה הנוסף שדה יער מופיע בספר תהילים קל"ב, ו':”הִנֵּה-שְׁמַעֲנוּהָ בְאֶפְרָתָה; מְצָאנוּהָ, בִּשְׂדֵי-יָעַר”. נראה כי זהו כינוי פיוטי לעיר קריית יערים. כמו כן ייתכן, שזהו גיזרון לשמה המקורי של קריית יערים[17].
בתקופת השופטים שימשה העיר כנקודת ציון בגבול בין שבט יהודה לשבט בנימין, האזכור הבוטה לשם הבעל הביא לשינוי שם העיר מקרית בעל לקריית יערים על שם היערות הרבים שהיו בסביבה והמוזכרים גם בשמות שעיר וכתף יערים. שלמה המלך ביצר את העיר ובתקופת ממלכת יהודה הייתה העיר בירת מחוז, שהשתרע מנחל שורק ועד גבול ממלכת יהודה.
גלריה
עריכה-
נוף הנשקף מהתל -
נוף הנשקף מהתל -
נוף הנשקף מהתל -
נוף הנשקף מהתל -
נוף הנשקף מהתל -
נוף הנשקף מהתל -
נוף הנשקף מהתל -
נוף הנשקף מהתל -
נוף הנשקף מהתל -
נוף הנשקף מהתל
קישורים חיצוניים
עריכה- קריית יערים - בעלה | מחבר: ישראל רוזנסון אתר מקראנט.
פרופסור ישראל פינקלשטיין - קרית יערים וסיפור ארון הברית, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 41:43)
ניר חסון, חפירות קרית יערים מציעות שישראל שלטה ביהודה - ולא להיפך, באתר הארץ, 9 בדצמבר 2018
הערות שוליים
עריכה- ^ יוחנן אהרוני ארץ ישראל בתקופת המקרא : גאוגרפיה היסטורית, ירושלים, יד יצחק בן-צבי, 1987; עמוד: 200
- ^ 1 2 חמודי חלאילה ועמרי ברזילי, אבו ע'וש, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 119, 20 בדצמבר 2007
- ^ אירנה זילברבוד, אבו ע'וש (א'), באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 119, 23 ביולי 2007
- ^ אירנה זילברבוד, אבו ע'וש (ב'), באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 119, 23 ביולי 2007
- ^ דניאל עין מור, אבו ע'וש, עין מזרוק, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 127, 26 בנובמבר 2015
- ^ רועי גרינולד ולטיציה ברדה, אבו ע'וש (צפון), סקר, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 124, 3 במרץ 2012
- ^ זוביר עדוי, אבו ע'וש, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 128, 25 בספברואר 2016
- ^ נתן בן-ארי, תל קריית יערים, מערב, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 128, 4 בספטמבר 2016
- ^ זוביר עדוי, תל קריית יערים (אבו ע'וש), באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 129, 2 בדצמבר 2017
- ^ ניר חסון, חפירות קרית יערים מציעות שישראל שלטה ביהודה - ולא להיפך, באתר הארץ, 9 בדצמבר 2018
- ^ שלוש כתובות של הלגיון העשירי התגלו באבו גוש, ראו: Roll,I., There, There; Fischer, M., Isaac, B., in: Fischer/Isaac/Roll, (n. 213), p.120
- ^ Fischer, M., Isaac, B., in: Fischer/Isaac/Roll, (n.213), p.117
- ^ Werner Eck, 'Sectus Lucillius Bassus, der Eroberer von Herodium, in einer Bauinschrift von Abu Gosh', SCI 18, 1999, עמ' 109-120
- ^ Abu Ghosh (Israel)
- ^ עודד ליפשיץ, הסיפור שלא סופר על "מקדש שלמה" בתל מוצא, באתר YouTube
- ^ יוחנן אהרוני ארץ ישראל בתקופת המקרא : גאוגרפיה היסטורית, ירושלים, יד יצחק בן-צבי, 1987; עמוד: 248
- ^ יואל אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל השתמרותם וגלגוליהם, ירושלים, יד יצחק בן-צבי, 2012, עמ' 248.