אברהם צפרוני

בלשן עברי (1882–1933)

אברהם צפרוני (ציפרונוביץ, ציפרינוביץ, ציפרונוביטש) (כ' בכסלו תרמ"ג 1 בדצמבר 1882י"א באלול תרצ"ג 2 בספטמבר 1933)[1] היה פילולוג, חוקר יהדות וספרות עתיקה, מתרגם, איש חינוך והעורך הראשון של כתב העת "לשוננו" לחקר הלשון העברית.

אברהם צפרוני
צפרוני, 1933
צפרוני, 1933
לידה 1 בדצמבר 1882
פרילוקי, אוקראינה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 בספטמבר 1933 (בגיל 50)
בית הכרם, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי בלשנות, פילולוגיה
מקום מגורים האימפריה הרוסית, האימפריה האוסטרו-הונגרית, ארץ ישראל המנדטורית
מקום קבורה בית הקברות טרומפלדור עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
ממחדשי השפה העברית והעורך הראשון של כתב-העת לשוננו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
תצלום דיוקנו של אברהם צפרוני. בתחתית הכרטיס, חתם צפרוני את שמו: "ד"ר א. ציפרינוביץ. ורשה, התרע"א". תצלום זה נשלח על ידי צפרוני למערכת כתב העת "השלח" לשם פרסום בגיליון היובל, 1912.
עומדים (משמאל לימין): נתן שפריס, ישראל אהרוני, אברהם צפרוני, שמואל איזנשטדט, שמחה אסף, שמחה בן-ציון, חיים נחמן ביאליק, שמואל יוסף עגנון, יעקב פיכמן, דוד שמעוני, אריה סמיאטיצקי. יושבים (משמאל לימין): אברהם אברונין, מרדכי אזרחי, אליעזר מאיר ליפשיץ, דוד ילין, יצחק ליב גולדברג, אהרן מאיר מזי"א, יהודה גור, יוסף בר"נ מיוחס. צילום: אברהם סוסקין.
ד"ר אברהם צפרוני

קורות חיים

עריכה

צפרוני, נולד בעיר פרילוקי, פלך פולטובה שבאוקראינה. לאחר שסיים את לימודיו בגימנסיה הרוסית, עבר ללמוד בווינה פילולוגיה שמית וקלאסית והיה בעל תואר דוקטור לפילוסופיה. להעמקת ידיעותיו והשכלתו בתחום היהדות, למד בבית מדרש לרבנים בווינה. לאחר שגמר את חוק לימודיו, החל לעסוק בבלשנות, בפילולוגיה, בחקר היהדות, בהוראה ובתרגום כתבים עתיקים. בתקופה זו שקד על עבודה ספרותית-מדעית, ופרסם שורה של מאמרים בנושאי חכמת ישראל. פרסם מאמרי ביקורת על ספרים מדעיים ב"הצפירה", ב"השלח" וב"מולדת".[2]

עלייה לארץ ישראל

עריכה

בשנת 1912, בהזמנת הגימנסיה הרצליה, עלה לארץ ישראל. צפרוני השתכן בתל אביב, והחל ללמד בגימנסיה הרצליה בתור מורה ללטינית, להיסטוריה, לתנ"ך, לפילוסופיה ולתלמוד. בתפקיד זה עבד במשך 22 שנים עד יום פטירתו.

היה חבר ועד הלשון העברית משנת 1925 (תרפ"ה) מטעם אגודת הסופרים, וחבר בוועדות למונחי חקלאות, למונחי דפוס ולמונחי עבודות עץ וחבר הוועד לשיפור הלשון בתל אביב.[3]

צפרוני היה חבר בוועד הפועל של מועצת המורים, לימד בסמינר למורות על שם לוינסקי בתל אביב, היה חבר בוועדה הממשלתית לבחינות הבגרות ובמייסדי "קופת הספר" - בית ההוצאה לאור של הסתדרות המורים. בו בזמן המשיך בפועלו המדעי ופרסם מאמרים רבים בכתבי עת מדעיים בישראל ומחוצה לה.

בשנותיו האחרונות היה חבר בוועד אגודת הסופרים וחבר וועדת השמות לרחובות בעיר תל אביב. כמו כן, הוא ערך את ספר השנה של ארץ ישראל עם אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' ודוד שמעונוביץ (1923–1924).

בבוקרו של יום שבת, י"א באלול תרצ"ג (2 בספטמבר 1933), נפטר צפרוני בפתאומיות בבית הכרם בירושלים לאחר שחש ברע. צפרוני הניח אחריו אישה ושלושה ילדים.

הלווייתו רבת-המשתתפים יצאה מבית החולים "הדסה", עברה דרך בית הכנסת הגדול שם הספידו מאיר דיזנגוף בשם העיר תל אביב, יצחק ספיבק, בשם הסתדרות המורים, והפרופסור נפתלי הרץ טור-סיני בשם ועד הלשון העברית. כמו כן, הספידו את ד"ר צפרוני ד"ר ברוך בן-יהודה מנהל הגימנסיה הרצליה, צבי נשרי, ר' בנימין ואלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' בשם אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל, ויצחק בן-צבי בשם הסוכנות היהודית והוועד הלאומי. הלווייתו נסתיימה בבית הקברות טרומפלדור שם נקבר בסמוך לאחד העם.[4]

מספריו (מבחר)

עריכה

ספרים שחיבר

עריכה
  • הגנבה והגזלה בכתבי-הקדש, אודיסה: אחיאסף, ה'תרע"א, 1910
  • אוריאל אקוסטה, תל אביב: קופת הספר, ה'תרפ"ג, 1923
  • ספר זיכרון ליובל השבעים של אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ (מקדש לחקירות בספרות ובשפה), תל אביב: הסתדרות הסופרים העברים בארץ-ישראל, ה'תרפ"ד, 1924
  • יוסף פלויוס: חייו וספריו, תל אביב: קופת הספר, ה'תרפ"ה, 1925
  • מורה נבוכים לרמב"ם: פרקים נבחרים / סדורים ומבארים בידי א. צפרוני תל אביב: אמנות, ה'תר"ץ, 1929
  • התלמוד - תורגם לעברית עם הוספות ומלואים על ידי ד"ר א. צפרוני, פונק, שלמה, אברהם צפרוני: תל אביב: קופת הספר, ה'תרצ"א, 1930
  • מכתב חסדאי בר שפרוט ליוסף מלך הכוזרים ותשובת המלך, תל אביב: אמנות, ה'תרצ"ג, 1932

ספרים שתרגם

עריכה
  • ספר הכוזרי
    • ד"ר אברהם צפרוני (ציפרינוביץ), ספר הכוזרי לרבי יהודה הלוי הספרדי, ורשה: תושיה, תרע"א.
    • ד"ר אברהם צפרוני (ציפרינוביץ), ספר הכוזרי, עם פירוש "קול יהודה" לרבי יהודה מוסקאטו, ועם פירוש "אוצר נחמד" לרבי ישראל הלוי מזמושץ, ורשה, תר"צ.
    • רבי יהודה הלוי, ספר הכוזרי, בהעתקתו של רבי יהודה אבן תיבון; נערך עם פירוש, הערות ומפתחות על ידי ד"ר א. צפרוני; ירושלים ותל אביב: הוצאת שוקן, תשל"א.

ספרים שערך

עריכה
  • ספר השנה של ארץ ישראל, תל אביב: הוצאת הסתדרות הסופרים העברים בארץ-ישראל, [ר"ח אב], ה'תרפ"ג, 1923
  • ספר השנה של ארץ ישראל, תל אביב: הוצאת הסתדרות הסופרים העברים בארץ-ישראל, [ר"ח אב], ה'תרפ"ד-ה'תרפ"ה, 1924 - 1925
  • צופיות לנערים: ספר עזר לצופים ולמפקדיהם, סיר רוברט בדן-פואל, ערך: ד"ר אברהם צפרוני, ירושלים: הסתדרות הצופים העברים בא"י בעזרת יהודה הצעיר מארצות הברית, ה'תרפ"ז, 1926
  • מקור חיים, ד"ר יעקב בלובשטיין תרגם בפעם הראשונה מרומית, ערך: ד"ר אברהם צפרוני, ירושלים: י’ יונוביץ, ה'תרפ"ו, 1926, באתר היברובוקס
  • חובת הלבבות, אבן בקודה, ירושלים: י’ יונוביץ, ה'תרפ"ח, 1928
  • חיי נשואים, דוד פוגל, ערך: ד"ר אברהם צפרוני, ירושלים: מצפה, 1929 - 1930

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה