אכזר מכול המלך

אכזר מכול המלך (בכתיב המקורי: אכזר מכֹּל המלך; נכתב לעיתים בתוספת קו מפריד במקום אוגד: אכזר מכל – המלך) הוא מחזה הביכורים של נסים אלוני. זהו מחזה מקראי, המתבסס על סיפור מרידת ירבעם בן נבט ברחבעם, וכתוב בעברית מקראית. הוא הוצג לראשונה בתיאטרון הבימה בדצמבר 1953, וזיכה את אלוני בשנת 1955 בפרס נחום צמח למחזה ישראלי מקורי (מטעם "הבימה").

כרזה של הצגת הבכורה, 1953

הכתיבה

שרית פוקס מספרת בביוגרפיה שכתבה על אלוני על הרקע לכתיבת המחזה: "הכול דיכא אותו:

"הנפילה מהזינוק ההרואי של מלחמת ההצלה והעצמאות אל החוויה היומיומית הטפלה של מלחמת קיום כלכלית. מבטו הסוציאליסטי של בן-גוריון המופנה דווקא לעבר אמריקה החומרנית והשטחית, האחראית לתרבות של קונפקציה. הפקידות של בן-גוריון, שניסתה לבלוע לתוכה גם את האמנים."

אלוני כתב את המחזה במקביל ללימודיו האקדמיים באוניברסיטה העברית. לצורך כתיבת המחזה קרא אלוני בתנ"ך ובמחזות מקראיים. אחר-כך עבד ביחד עם הבמאי שרגא פרידמן על סינון משפטים מסורבלים ועיצוב הדמויות. תהליך הכתיבה נמשך כשנתיים. יושב ראש ועדת הרפרטואר של תיאטרון הבימה, יעקב מלכין (שאביו, דב בר מלכין, מרצה לספרות ותיאטרון, היה הקורא הראשון ביצירותיו של אלוני), הכניס את אלוני לתיאטרון עם מחזה זה, שהוצג כשאלוני היה בן 27. המחזה ראה אור לראשונה בכתב העת "מסך" שערכו דב בר ויעקב מלכין.

הבמאי והשחקן שרגא פרידמן, שביים את המחזה, קיצר אותו, מה שהרגיז מאוד את אלוני. אלוני כתב לימים על תגובתו לכך:

"יום אחד הזמינו אותי לבוא ולחזות באחת החזרות... סצינה אחת מתוך המחזה... לא הייתה בכלל.
שאלתי: "איפה הסצנה?"
"הוצאנו"...
עקרתי שורת מושבים – אז אפשר היה – והטלתי אותה על הבמה. הסצנה נשארה."

במסיבה שנערכה בערב הבכורה בתיאטרון הבימה התווכחו אינטלקטואלים מי בפוליטיקה הישראלית הוא רחבעם ומיהו ירבעם, ומהן דעותיו הפוליטיות של אלוני. פנחס לבון, שר הביטחון דאז, התכוון להזמין את אלוני ללשכתו ולשאול אותו מה יש לו נגד דוד בן-גוריון.

הנפשות (לפי סדר הופעתן)

• מקהלה
• צרועה – אם ירבעם
• יונתן
• ירבעם בן נבט
• שמעי
• שומר בית ירבעם
• מעכה בת אבישלום – אשת רחבעם בן שלמה
• רחבעם בן שלמה
• סופר
• מחוללת
• יועצים צעירים לרחבעם
• קצין בית רחבעם
• אלה
• אנשי אפרים

תקציר העלילה

ירבעם בן נבט שב מגלות בת עשר שנים בארץ מצרים, אחרי ששבט אפרים, שרואה בו את מנהיגו, קורא לו לשוב. העם, שהמלך רחבעם מקשה עליהם במיסים כבדים, מוכנים לצאת למרד ובכיוון זה גם מעודדת אותו אמו, צרועה. ירבעם שוחר השלום הולך לדבר עם רחבעם, מתוך תקווה שבדרכי נועם ייטיב את דרכיו, אולם רחבעם אינו מוכן לשמוע.

ירבעם מנהל רומן עם מעכה, אשת המלך רחבעם, המאוהבת בו עמוקות, בלי ידיעת בעלה ולמול התנגדות אמו. ירבעם מסיים את הקשר עם מעכה. מעכה הפגועה הולכת לבעלה המלך ומבקשת ממנו שיאסור את צרועה באשמת ביצוע כשפים. ירבעם הולך לרחבעם בניסיון לדבר על לבו לשחרר את אמו. רחבעם מסכים לעשות זאת, רק אם ירבעם ישוב למצרים, אחרת יתלה את צרועה. ירבעם אומר "אכזר מכל המלך" ועוזב את הארמון.

שמעי, יועצו של ירבעם, מייעץ לו לקבל את מרותו של רחבעם. מסתבר ששמעי משמש בסתר כיועץ ומרגל לרחבעם, בלי שירבעם יודע. הנביא אחיה השילוני, שתמך עד עתה בירבעם, מחליט להמליך את רחבעם. אמו צרועה, שבינתיים שוחררה, מחליטה לתמוך באחיה, איש האלוהים. לבסוף ירבעם מחליט לצאת למלחמה ברחבעם, אנשיו הורגים את שמעי.

דיון וביקורת

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

המחזה בדפוס

• נסים אלוני, אכזר מכל המלך, תל אביב: משכל, 1997.

הפקות

הפקות בישראל

תיאטרון הבימה (1953)

הצגת בכורה: 19 בדצמבר 1953; מספר הצגות: 57.

יוצרים:

• במאי: שרגא פרידמן.
• עוזר במאי: מנחם גולן.
• ציור: משה מוקדי.
• תפאורה: ברוך קדרי.
• מוזיקה: בן-ציון אורגד.
• כוריאוגרפיה: רות הריס.
• תאורה: אברהם קופילביץ.

שחקנים:

• הקריין – יהושע ברטונוב.
• המקהלה - מנחם גולן, שמואל עצמון, אליעזר פלוטניק, אריה גרשון, גדעון זינגר, ברוך דוד, פרץ הלוי.
• צרועה - חנה רובינא.
• ירבעם בן נבט :- נחום בוכמן.
• יונתן - שמואל עצמון, מישא אשרוב.
• שמעי - חיים אמיתי, שרגא פרידמן.
• שומר בית ירבעם - אריה גרשון, שמואל עצמון.
• מעכה – טובה פרדו.
• רחבעם בן שלמה - שמעון פינקל.
• סופר - שלמה ברטונוב.
• מחוללת - נירה סוסלבסקי.
• אלה - דוד ורדי, ברוך דוד.

תיאטרון חיפה (1975)

הצגת בכורה: 2 ביולי 1975.

יוצרים:

• במאי: עודד קוטלר.
• תפאורה ותלבושות: רות דר.
• מוזיקה: בן-ציון אורגד.
• תנועה: רחל כפרי.
• תאורה: יחיאל אורגל.

שחקנים:

• צרועה – עדנה פלידל.
• ירבעם – מיכאל כפיר.
• יונתן – עזרא כפרי.
• שמעי – אילן דר.
• מעכה – לאורה ריבלין.
• רחבעם – אילן תורן.
• הסופר – שמואל וולף.
• מחוללת צידונית – סמדר ברנר.
• מתופפים – יעקב קליין, אריה שמשון.
• ראש המקהלה – יוסף באשי.
• מקהלה, אנשי העם, אנשי ירבעם, אנשי רחבעם - משה אוסם, מוחמד בכרי, שי ברס, סמדר ברנר, רפי חזי, מכראם חורי, אלון לב, שמואל קלדרון, יוסי קלמן, סנדרה שדה.

פסטיבל עכו (1989)

הצגת בכורה: 1989.

יוצרים:

• עיבוד ובימוי: יגאל עזרתי.
• עוזר במאי: יהונדב פרלמן.
• עיצוב: אריה ברקוביץ.
• מוזיקה: דורי פרנס.
• תפאורה: משה הדרי.
• תאורה: אורי רובינשטיין.

שחקנים:

• צרועה – מיקי מרמור.
• ירבעם – צ'רלי בוזגלו.
• מעכה – אלונה קמחי.
• רחבעם – שלום שמואלוב.
• קולות מקהלה – מוטי וינגרד, אורה זיטנר, פביאנה מיוחס, יהויכין פרידלנדר, אסתי קוסוביצקי.

תיאטרון הבימה (1997)

הצגת בכורה: 1 בפברואר 1997; מספר הצגות: 41.

יוצרים:

• נוסח הצגה ובימוי: חנן שניר.
• עוזרת במאי: שרית ינאי.
• תפאורה: רוני תורן.
• מוזיקה: אורי וידיסלבסקי.
• תנועה: ענבל פינטו, שרון אייל.
• תלבושות: רקפת לוי.
• תאורה: אבי-יונה בואנו (במבי).

שחקנים:

• צרועה - אורנה פורת.
• ירבעם בן נבט - דורון תבורי.
• יונתן - דני לרנר.
• שמעי - יוסי יבלונקה.
• מעכה – שרה פון שוורצה.
• רחבעם בן שלמה – יגאל נאור.
• סופר לרחבעם : מיכאל כורש.
• ראש המקהלה : אייל נחמיאס.
• מקהלה : אסף לויטין, אבי שילה, אורי בדר, עמית קליימן, רוזיטה צ'רבוני, רונית זלטין, שאול קונטיני, ירונה הראל, גיא שגיא, ישראל כסיף.

הפקות בחו"ל

ב-6 בספטמבר 1960 הועלה המחזה בפולין (בפולנית: Ponad wszystko, najokrutniejszy jest król), בטֶיאַטְר לוּדוֹבִי (Teatr Ludowy) שברובע נובה הוטה של העיר קרקוב – תיאטרון האוונגרד המוביל של העיר – בתרגומה של אנה דרֶסנֶר ובבימויה של מנהלת התיאטרון קריסטינה סקוּשַנקה (Krystyna Skuszanka).

לקריאה נוספת

• רחל אהרוני, 'רצף ומפנה: על שני מחזות מוקדמים של נסים אלוני', החינוך וסביבו יט (תשנ"ז), 13–27. (נדפס שוב בתוך: נורית יערי (עורכת), על מלכים, שחקנים וצוענים: מחקרים ביצירתו התיאטרונית של נסים אלוני, בני ברק: הקיבוץ המאוחד, 2005, עמ' 56–71.)
• גד קינר, 'האסטרטגיה הרטורית של "אכזר מכל המלך"', בתוך: על מלכים, שחקנים וצוענים (2005), עמ' 166–181.

קישורים חיצוניים

"הבימה", 1953 (ההפקה הראשונה):

• הפקת אכזר מכל המלך משנת 1953, באתר תיאטרון הבימה
• ר. עזריה, לילה-לילה | תנ"ך בלשון זמננו, מעריב, 21 בדצמבר 1953 (ביקורת)
• ע. זוסמן, "אכזר מכל – "המלך": ב"הבימה", דבר, 25 בדצמבר 1953 (ביקורת)
• "אכזר מכל – המלך", דבר, 25 בדצמבר 1953
• מ. ז. טל, רשימות תיאטרוניות | מחזות שעייפו למלחמה, על המשמר, 1 בינואר 1954 (ביקורת)
• י. מ. ניימן, אכזר מכל – המלך: ב"הבימה", דבר, 1 בינואר 1954 (ביקורת)
• ג. חנוך, המחזה העברי בעלייתו: (עם הצגות "אכזר מכל המלך" לנ. אלוני ו"ליל-סופה" למ. שמיר), דבר, 6 באוגוסט 1954 (ביקורת)
• עזרא זוסמן, שנת תשי"ד בתיאטרון, דבר, טור 1, 1 באוקטובר 1954

תיאטרון חיפה, 1975:

• "אכזר מכל המלך" – בחיפה, דבר, 16 ביוני 1975
• עדית זרטל, אחרי בכורה | עדיין אקטואלי, דבר, 16 ביולי 1975 (ביקורת)
• יהודית ליבנה, כוכבים ולילות | מלך בודד ואכזר, דבר, 17 ביולי 1975 (ביקורת)

הבימה, 1997:

• הפקת אכזר מכל המלך משנת 1997, באתר תיאטרון הבימה