ג'ון קלהון

ג'ון קולדוול קַלהוּן (באנגלית: John Caldwell Calhoun; ‏18 במרץ 1782 – 31 במרץ 1850) היה סגן נשיא ארצות הברית, מזכיר המדינה ה-16, ומזכיר המלחמה ה-10, הוגה דעות פוליטי והנציג הבולט של מדינות הדרום בבתי המחוקקים ובממשל האמריקאי במחצית הראשונה של המאה ה-19.

ג'ון קלהון
John Calhoun

ג'ון קלהון, 1849
ג'ון קלהון, 1849
לידה	18 במרץ 1782 אבוויל, ארצות הברית
פטירה	31 במרץ 1850 (בגיל 68) Old Brick Capitol, ארצות הברית
שם לידה	John Caldwell Calhoun
מדינה	ארצות הברית
מקום קבורה	St. Philip's Episcopal Church Cemetery
השכלה	קולג' ייל בית הספר למשפט בליצ'פילד
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית, המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית
בת זוג	פלוריד קלהון
סגן נשיא ארצות הברית ה־7 4 במרץ 1825 – 28 בדצמבר 1832 (7 שנים) תחת נשיאי ארצות הברית ג'ון קווינסי אדמס אנדרו ג'קסון → דניאל טומפקינס מרטין ואן ביורן ←
מזכיר המדינה של ארצות הברית ה־16 1 באפריל 1844 – 10 במרץ 1845 (344 ימים) תחת נשיאי ארצות הברית ג'ון טיילר ג'יימס פולק → אבל אפשור ג'יימס ביוקנן ←
מזכיר המלחמה של ארצות הברית ה־10 8 בדצמבר 1817 – 4 במרץ 1825 (7 שנים) תחת נשיא ארצות הברית ג'יימס מונרו → ויליאם קרופורד ג'יימס ברבור ←
חבר הסנאט של ארצות הברית מטעם קרוליינה הדרומית 29 בדצמבר 1832 – 3 במרץ 1843 (10 שנים)
26 בנובמבר 1845 – 31 במרץ 1850 (4 שנים)
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם קרוליינה הדרומית 4 במרץ 1811 – 3 בנובמבר 1817 (6 שנים)
חתימה

ביוגרפיה

קלהון נולד בחווה ליד עיר הנמל צ'ארלסטון במדינת דרום קרוליינה ולמד באוניברסיטת ייל. החל משנת 1808 וכמעט ברציפות עד מותו נבחר קלהון להיות חבר בבתי המחוקקים או כיהן בתפקידים בכירים בממשל האמריקאי. היה חבר בית הנבחרים של דרום קרוליינה (1809-1808) ובית הנבחרים הפדרלי (1811–1817). קלהון כיהן בממשל של הנשיא מונרו בתפקיד שר המלחמה (הצבא) בשנים 1825-1817. הוא נבחר להיות סגנו של הנשיא ג'ון קווינסי אדמס (1829-1825) ושל הנשיא אנדרו ג'קסון (1832-1829). מתפקידו האחרון התפטר קלהון על רקע חילוקי דעות אידאולוגיים וקרע אישי עם הנשיא ג'קסון ועל רקע שערורייה פוליטית שכונתה פרשיית התחתונית ושבה הייתה רעייתו, פלוריד קלהון, הדמות המרכזית. בשנים 1844-1832 וכן בשנים 1850-1846 (עד מותו) כיהן קלהון כסנאטור ונחשב היום לאחד מגדולי הסנאטורים בתולדות ארצות הברית. קלהון כיהן בתפקיד שר החוץ בממשל של הנשיא ג'ון טיילר (1845-1844). בתפקידו זה עשה מאמץ מיוחד לצרף את טקסס העצמאית כמדינת עבדות לארצות הברית, כדי לשמור על האיזון בין מספר מדינות החופש למדינות העבדות.

בשנת 1830, בהיותו סגנו של הנשיא ג'קסון, פרסם קלהון מאמר ובו ניסח את העיקרון של "זכות הביטול" (Nullification). בהתאם לעיקרון זה רשאית כל מדינה בארצות הברית לבטל בתחומה חוק פדרלי הנוגד את האינטרסים שלה. הנשיא ג'קסון התנגד לכך וטען כי הזכות לביטול חוק פדרלי כמוה כזכות לפרוש מהאיחוד הפדרלי (מארצות הברית) וכי הנשיא מחויב לקיים ולשמור על שלמות האיחוד הפדרלי. בשנת 1832 איימה מדינת דרום קרוליינה לבטל חוק מכס פדרלי ואף לפרוש מארצות הברית. הסיבה לכך הייתה העובדה, שבתגובה למכס האמריקאי על מוצרי התעשייה הבריטיים, בריטניה צמצמה את ייבוא הכותנה מארצות הברית, מה שפגע באינטרסים הכלכליים של מדינות הדרום החקלאיות.

בכל שנותיו נאבק קלהון בתוקף כנגד מתנגדי העבדות ונגד המגבלות על הרחבת תחום העבדות אל הטריטוריות החדשות שנכבשו ממקסיקו וסופחו לארצות הברית בשנת 1848. הוא פעל נמרצות לקבלת החוק המחייב את הממשל הפדרלי לפעול להחזרת עבדים שנמלטו מבעליהם למדינות הצפון בהם העבדות הייתה אסורה. חוק זה התעלם מזכותם למשפט הוגן של שחורים החשודים כעבדים נמלטים. קלהון הסתייג מההצדקה המתנצלת של העבדות כ"רוע הכרחי" (למדינות הדרום). הוא הכריז כי העבדות היא "חיובית וטובה".

קלהון התנגד לפרישת מדינות מארצות הברית (למרות דעתו שזכותן לפרוש). הוא השתתף בגיבוש פשרות כדי למנוע פרישה וסכסוך: הפשרה בשנת 1833 בנושא חוק המכס וכן פשרת 1850 בה התקבלה לברית קליפורניה כמדינה חופשית ואושר החוק להחזרת עבדים שנמלטו מבעליהם.

עמדותיו של קלהון הקצינו את חילוקי הדעות בין מדינות הדרום ומדינות הצפון בנושא העבדות. עיקרון "זכות הביטול" היה בסיס אידאולוגי לפרישת מדינות הדרום מהאיחוד הפדרלי (כאחת עשרה שנה לאחר מותו של קלהון) שגרמה למלחמת האזרחים.

קלהון נפטר בשנת 1850 ממחלת השחפת.

אנדרטת קלהון בצ'ארלסטון

בשנת 1878 הוקמה בכיכר מריאן בצ'ארלסטון אנדרטה לזכרו של קלהון. פסל בדמותו של קלהון הוצב על עמוד קצר ולוחות נקבעו בבסיסו. הכיתוב על הלוחות הילל את פועלו. בשנת 1898 פורקה האנדרטה ובמקומה הוקמה אנדרטה חדשה. נרכש פסל חדש שהוצב בראש עמוד גבוה. גובה האנדרטה החדשה היה כ-35 מטר.

לאחר רצח ג'ורג' פלויד והמחאות שפרצו בעקבותיו דרשו המוחים, בין השאר, להסיר אנדרטאות של תומכי עבדות ובעלי עבדים. בעקבות המחאות החליטה מועצת העיר צ'ארלסטון פה אחד לפרק את אנדרת קלהון וב-23 ביוני 2020 היא הוסרה. הפסל מאוחסן, ככל הנראה, במוזיאון בדרום קרוליינה^{[דרוש מקור]}.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'ון קלהון בוויקישיתוף

• ג'ון קלהון, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
• ג'ון קלהון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• ג'ון קלהון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• כתבי ג'ון קלהון בפרויקט גוטנברג (באנגלית)