ה'תשל"ד
שנה עברית
ה'תשל"ד (5,734) ובקיצור תשל"ד – היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-27 בספטמבר 1973, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 16 בספטמבר 1974.
המולד של תשרי חל ביום חמישי, 14 שעות ו-48 חלקים. לפיכך זו שנה מסוג השא. איננה מעוברת, ואורכה 355 ימים.
זו שנה ראשונה לשמיטה, ושנת 15 במחזור העיבור ה-302. תקופת ניסן שבשנה זו היא תחילת שנת 22 (סימנה כבלבז) במחזור השמש ה-205.
שנה זו היא שנת 1,905 לחורבן הבית, ושנת 2,285 לשטרות.
מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תשל"ד 26 שנות עצמאות.
מלחמת יום הכיפורים הייתה האירוע הבולט בשנה זו.
אירועים
עריכה- ט' בתשרי – מלחמת יום הכיפורים: הרמטכ"ל דוד אלעזר מורה על גיוס מילואים מצומצם, אף על פי שהצמרת הביטחונית של ישראל אינה מאמינה שמלחמה עומדת לפרוץ
- י' בתשרי – יום הכיפורים – מלחמת יום הכיפורים פורצת כאשר מצרים וסוריה תוקפות את ישראל בצהרי יום הכיפורים
- י"ב בתשרי – מלחמת יום הכיפורים – נכשלה התקפת הנגד של אוגדת "ברן" מול הצבא המצרי בתעלת סואץ
- ט"ז בתשרי – מלחמת יום הכיפורים – חיל הים הישראלי מתעמת עם סוריה במסגרת קרב טרטוס
- ט"ז בתשרי – מלחמת יום הכיפורים – נשיא ארצות הברית, ריצ'רד ניקסון, מורה על הפעלתה של רכבת אווירית לישראל
- כ"ב בתשרי – מלחמת יום הכיפורים – מסתיים קרב החווה הסינית
- כ"ו בתשרי – החלטה מס' 338 מאושרת במועצת הביטחון של האו"ם
- כ"ח בתשרי – הפסקת האש בין ישראל לבין מצרים וסוריה נכנסת לתוקפה ומביאה לידי סיום את מלחמת יום כיפור
- כ"ו בחשוון – מוקמת ועדת אגרנט לבדיקת נסיבות פריצתה של מלחמת יום הכיפורים
- כ"ו בכסלו – נפתחה בז'נבה ועידת שלום בהשתתפות ישראל, מצרים וירדן, ובעקבותיה נחתמו הסכמי הפרדת כוחות בין ישראל למצרים ובין ישראל לסוריה
- ו' בטבת – המערך בראשות גולדה מאיר זוכה בבחירות לכנסת השמינית
- כ"ד בטבת – ישראל ומצרים חותמות על הסכם הפרדת כוחות
- י"א באדר – כוחות ישראל נסוגים מהגדה המערבית של תעלת סואץ, במסגרת הסדר עם מצרים
- ט"ז באדר – גולדה מאיר מציגה את ממשלתה השלישית בפני הכנסת
- כ"ד באדר – מסתיים משבר האנרגיה העולמי שהטילו מדינות אופ"ק על המערב לאחר מלחמת יום כיפור
- ט' בניסן – ועדת אגרנט מגישה את מסקנות הביניים שלה לגבי נסיבות פריצתה של מלחמת יום הכיפורים, שגוררות את התפטרות הרמטכ"ל דוד אלעזר
- י"ט בניסן – ראש ממשלת ישראל גולדה מאיר התפטרה מתפקידה, בעקבות לחץ ציבורי לאחר פרסום דו"ח הביניים של ועדת אגרנט
- י"ט בניסן – פיגוע חבלני בקריית שמונה, שתוצאותיו: 18 הרוגים, בהם שמונה ילדים ושני חיילים
- כ"ב בניסן – מוקמת האוניברסיטה הפתוחה בישראל
- כ"ז בניסן – מתרחש אסון מחניים בו נהרגים שמונה חיילי צה"ל כתוצאה מהתנגשות בין שני מסוקי יסעור מעל שדה התעופה מחניים
- כ' באייר – הקמת המושב קשת ברמת הגולן
- כ"ג באייר – הפיגוע במעלות: 27 הרוגים, ביניהם 21 תלמידי בית ספר, בפיגוע טרור של החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין, רובם תוך כדי ניסיון חילוץ של סיירת מטכ"ל
- י' בסיוון – ישראל וסוריה חותמות על הסכם הפרדת כוחות לאחר מלחמת יום הכיפורים
- י"ג בסיוון – יצחק רבין מציג את הממשלה השבע עשרה בפני הכנסת
נולדו
עריכה- ד' בתשרי – מיקי בוגנים, מעצב שיער, איש אופנה ומנחה טלוויזיה ישראלי
- י' בתשרי – אופירה אסייג, עיתונאית וכתבת ספורט
- י"א בתשרי – שלומי סרנגה, זמר ישראלי
- י"א בתשרי – סיגל אבין, תסריטאית, מחזאית, במאית תיאטרון וטלוויזיה ישראלית
- ח' בחשון – רן שריד, סופר ויוצר, מרצה לחסידות וחשיבה יהודית
- ט"ז בחשון – אורלי לוי-אבקסיס, השרה לקידום קהילתי מטעם מפלגת גשר
- ט"ז בכסלו – טל ברמן, שדרן רדיו וטלוויזיה ישראלי
- א' בטבת – יחיאל הררי, סופר ישראלי
- ז' בטבת – שי הולצמן, כדורגלן ישראלי
- ט"ז בטבת – גור שלף, כדורסלן ישראלי
- י"ח בשבט – עברי לידר, זמר ישראלי
- ב' באדר – גילה גמליאל, חברת הכנסת מטעם הליכוד
- י"ח באדר – ואליד באדיר, כדורגלן ישראלי
- ט' באייר – מאור כהן, זמר-יוצר שחקן ובדרן ישראלי
- ב' בסיוון – נעם דובב, פלינדרומאי ומשורר ישראלי
- י"ד בסיוון – שי אברמסון, החזן הראשי לצה"ל
- כ"ו בסיוון – אדיר מילר, שחקן, תסריטאי ובדרן ישראלי
- ז' בתמוז – מריאנו אידלמן, קומיקאי, שחקן וסטנדאפיסט ישראלי
נפטרו
עריכה- י"ז בתשרי – אלוף אברהם מנדלר (אלברט), מפקד אוגדה בסיני, נהרג כאשר טיל נגד טנקים פגע בנגמ"ש שלו, במהלך מלחמת יום הכיפורים
- ו' בכסלו – דוד בן-גוריון, ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל (נולד ה'תרמ"ז)
- ז' בחשוון – הרב ישראל ולץ – רב הונגרי-ישראלי, מחבר שו"ת "דברי ישראל" (נולד בה'תרמ"ז).
- כ"א בטבת – יוסף סרלין, חבר הכנסת ושר מטעם הציונים הכלליים וגח"ל (נולד ה'תרס"ו)
- ב' בשבט – הרב יוסף משאש, דיין, פוסק, משורר ואיש ציבור, כיהן כרבה הראשי של חיפה. בן דודו של הרב שלום משאש (נולד ה'תרנ"ב)
- ב' באדר – בנימין זאב פון וייזל, ממייסדי התנועה הרוויזיוניסטית (נולד ה'תרנ"ו)
- כ"ג באדר – לואי קאהן, אדריכל יהודי ממוצא אמריקאי (נולד ה'תרס"א)
- ז' בסיון – הרב שניאור זלמן גרליק הרב הראשון של כפר חב"ד
- ט"ו בתמוז – ר' עמרם בלוי, מראשי נטורי קרתא
פרסי ישראל
עריכהמקבלי פרס ישראל לשנת תשל"ד הם:
- שרגא אברמסון – מדעי היהדות
- רפאל לוין – מדעים מדויקים
- יצחק ברנבלום – מדעי החיים
- ידידיה אדמון – מוזיקה
- שמואל הוגו ברגמן – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה
- יהושע אלוף – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה בתרבות הגוף
לוח שנה
עריכה| ►► | ה'תשל"ד | ◄◄ |
| 1973 - 1974 |
להלן לוח שנה עברי - גרגוריאני. בכל משבצת יומית - אות אחת או זוג אותיות לציון היום בחודש העברי, ומספר לציון היום בחודש הגרגוריאני.
| יום טוב / שבתון | חג שאיננו שבתון | יום זיכרון או צום |
מאפייני לוח השנה
עריכה
ערך מורחב – שנת השא
- שנה מסוג השא, ובה 355 ימים.
- שנה "פשוטה": שאיננה מעוברת ובה חודש אדר אחד.
- שנה "שלמה": שבה חשוון וכסלו בני 30 יום כל אחד.
- ט"ו באדר חל בשבת, ולכן שושן פורים נחוג שלושה ימים - בערים שהיו מוקפות חומה - מיום שישי י"ד באדר ועד יום ראשון ט"ז באדר - זהו פורים משולש.
- י"ד בניסן, ערב פסח, חל בשבת, ולכן חלים דיני ערב פסח שחל בשבת.
- כ"ז בניסן חל ביום שישי, ולכן יום הזיכרון לשואה ולגבורה מוקדם ליום חמישי כ"ו בניסן
- ה' באייר חל ביום השבת, ולכן יום העצמאות מוקדם ליום חמישי ג' באייר ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל מוקדם ליום רביעי ב' באייר.
