דונה סאמר
דונה אדריאן גיינס (באנגלית: Donna Adrian Gaines; 31 בדצמבר 1948 – 17 במאי 2012), הידועה בעיקר בשם הבמה דונה סאמר (Donna Summer), הייתה זמרת אמריקאית, זוכת חמישה פרסי גראמי ושישה פרסי המוזיקה האמריקאית, שהתפרסמה וזכתה להצלחה בתקופת הדיסקו של שנות ה-70 ובראשית שנות ה-80. להיטיה הגדולים, בהם "Love to Love You Baby", "I Feel Love" ו-"Hot Stuff", זיכו אותה בתואר הלא רשמי "מלכת הדיסקו". סאמר הייתה האמנית הראשונה ששלושה אלבומים כפולים רצופים שלה הגיעו למקום הראשון במצעד הפזמונים האמריקאי, ונכון ל-2010 אלבומיה נמכרו במעל 130 מיליון עותקים ברחבי העולם.
 | |
| דונה סאמר בשנת 2009 | |
| לידה |
31 בדצמבר 1948 בוסטון, מסצ'וסטס, ארצות הברית |
|---|---|
| פטירה |
17 במאי 2012 (בגיל 63) נייפלס, ארצות הברית  |
| שם לידה | דונה אדריאן גיינס |
| מקום קבורה |
Harpeth Hills Memory Gardens |
| מוקד פעילות |
ארצות הברית |
| תקופת הפעילות | 1968–2012 (כ־44 שנים) |
| סוגה | דיסקו • פופ • R&B • דאנס • פוסט-דיסקו • Hi-NRG • יורודיסקו |
| סוג קול |
מצו-סופרן |
| שפה מועדפת |
גרמנית, אנגלית |
| כלי נגינה |
פסנתר |
| חברת תקליטים |
קזבלנקה רקורדס (1975-1980) גפן רקורדס (1980-1988) אטלנטיק רקורדס (1988-1991) מרקיורי רקורדס (1994-1996) בורגנדי רקורדס (2006-היום) |
| בן או בת זוג |
ברוס סודאנו (16 ביולי 1980–17 במאי 2012) |
| צאצאים |
ברוקלין סודאנו, אמנדה סודאנו |
| פרסים והוקרה |
|
| האתר הרשמי | |
| פרופיל ב-IMDb | |
| חתימה |
 |
  | |
ביוגרפיה
עריכההשנים הראשונות
עריכהסאמר נולדה בבוסטון, מסצ'וסטס, אחת משבעת ילדיהם של זוג נוצרים אדוקים. כשהיא מושפעת מזמרת הגוספל מהליה ג'קסון, החלה סאמר לשיר בכנסייה בגיל צעיר. בשנות נעוריה הקימה מספר להקות, כולל אחת שכללה את אחותה ובת דודתה. היא עזבה את בית הספר התיכון ולא סיימה את לימודיה, וקיוותה שבאמצעות המוזיקה תצליח לעזוב את בוסטון, בה לא מצאה את מקומה.
בסוף שנות ה-60, בהשפעת ג'ניס ג'ופלין, הצטרפה סאמר ללהקת הרוק הפסיכדלי "The Crow", כסולנית הלהקה. הלהקה לא האריכה ימים והתפרקה זמן קצר לאחר שחבריה עברו לניו יורק. ב-1968 היא נבחנה לתפקיד של שילה במחזמר "שיער" שהועלה בברודוויי, אך לא זכתה בתפקיד. עם זאת, כשהמחזמר עבר לאירופה התפקיד הוצע לה, והיא הסכימה לקבלו. בעקבות כך עברה להתגורר בגרמניה, וחזרה לארצות הברית לאחר שש שנים.
במהלך שנות שהותה בגרמניה השתתפה במספר מחזות זמר. לאחר שהתמקמה במינכן, החלה להופיע עם מספר הרכבים מוזיקליים, כולל עם להקת הפופ "The Munich Machine". ב-1971, כשהשתמשה עדיין בשמה האמיתי דונה גיינס, הוציאה את הסינגל הראשון שלה, גרסת כיסוי לשיר "Sally Go 'Round the Roses", שלא זכה להצלחה. ב-1975 החלה להשתמש בשם הבמה דונה סאמר.
שנות ההצלחה והתהילה
עריכהבהיותה באירופה פגשה סאמר את המפיקים ג'ורג'ו מורודר ופיטר בלוט. היא הצליחה להשיג חוזה הקלטות בלייבל האירופאי גרובי רקורדס, וב-1974 הוציאה את אלבומה הראשון, Lady of the Night, שהופץ באירופה בלבד. את האלבום הפיקו מורודר ובלוט, שאף כתבו את כל שיריו, והוא היה בסגנון פופ רוק. הסינגל "The Hostage" מתוך האלבום הגיע למקום הראשון בצרפת ובבלגיה ולמקום השני בהולנד.
השיר "Love to Love You Baby" הוקלט תחילה בגרסה בת 3 דקות, הופץ באירופה בלבד וזכה להצלחה בינונית. נשיא חברת התקליטים האמריקאית קזבלנקה רקורדס, ניל בוגרט, שמע את השיר, התלהב, וביקש ממורודר להפיק גרסה ארוכה יותר שלו. סאמר הקליטה גרסה בת 17 דקות של השיר, ובשלהי 1975 היא הוחתמה בקזבלנקה רקורדס. "Love to Love You Baby" יצא כסינגל בארצות הברית והפך מיידית ללהיט, שהגיע למקום השני במצעד. השיר עורר מחלוקת, בשל גניחותיה של סאמר שהופיעו בו, וחלק מתחנות הרדיו אף סירבו להשמיעו בשל כך. אלבומה בעל אותו השם, שהיה הראשון שהוציאה בארצות הברית, נמכר בלמעלה ממיליון עותקים והגיע למעמד של אלבום פלטינה.
ב-1976 הוציאה שני אלבומי קונספט, A Love Trilogy ו-Four Seasons of Love, שזכו אף הם להצלחה ולמעמד של אלבומי זהב. הסינגל "Love's Unkind" הגיע ב-1977 למקום השלישי במצעד הסינגלים הבריטי ולמקום הראשון במצעד שירי הדאנס קלאב. באותה השנה הוציאה אלבום קונספט נוסף, אלבום כפול בשם Once Upon a Time, שסיפר סיפור סינדרלה מודרני באמצעות שילוב של מוזיקת דיסקו אורקסטראלית, בלדות ומוזיקה אלקטרונית. ב-1978 הוציאה גרסת דיסקו לבלדה של ג'ימי וב בביצועו של ריצ'רד האריס, "MacArthur Park", וכבשה לראשונה את פסגת מצעד הסינגלים בארצות הברית. השיר נכלל באלבום ההופעה הראשון שהוציאה סאמר, Live and More, שהפך גם לאלבום הראשון שלה שהגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד 200, הגיע למעמד של אלבום פלטינה כפולה ונמכר בלמעלה ממיליון עותקים. באותה השנה שיחקה סאמר בסרט הקולנוע "Thank God It's Friday", בו גילמה את דמותה של זמרת הנחושה להופיע במועדון דיסקו ידוע. השיר מתוך הסרט בביצועה, "Last Dance", שנכתב על ידי פול ג'בארה, הגיע למקום השלישי במצעד האמריקאי, זיכה את סאמר בפרס גראמי הראשון שלה ואת ג'בארה בפרס אוסקר ובפרס גלובוס הזהב עבור השיר המקורי הטוב ביותר. למרות הצלחתה, סאמר סבלה מהתקפי חרדה ומדיכאון, וכתוצאה מכך התמכרה לתרופות מרשם, ובראשית 1979 המשך הקריירה שלה ואף חייה עמדו בסכנה.
בהמשך 1979 הצליחה סאמר להתגבר על התמכרותה ולהחלים, וביחד עם מורודר ובלוט עבדה על הפרויקט הבא שלה. התוצאה הייתה Bad Girls, אלבום קונספט שהעבודה עליו נמשכה כמעט שנתיים, ושבמרכזו עמד סיפור על "נערה עובדת" (כינוי לזונה). האלבום הכיל אלמנטים של דיסקו, רוק, פופ ואלקטרוניקה. מיד עם צאתו זכה להצלחה גדולה ונכנס הישר למקום הראשון במצעד. בסך הכל נמכר האלבום במעל שלושה מיליון עותקים בארצות הברית בלבד, והפך לאלבומה המצליח ביותר של סאמר. שני הסינגלים הראשונים מתוך האלבום, "Hot Stuff" ושיר הנושא "Bad Girls", הגיעו למקום הראשון במצעד האמריקאי, והסינגל השלישי, בלדת הדיסקו "Dim All the Lights", הגיע למקום השני במצעד. שלושת הסינגלים נמכרו כל אחד ביותר ממיליון עותקים. על הביצוע של "Hot Stuff" זכתה בהמשך אותה שנה בפרס גראמי השני שלה. ב-1979 הוציאה גם את אלבום האוסף הראשון שלה, On the Radio: Greatest Hits Volumes I & II, שהגיע אף הוא למקום הראשון במצעד ולמעמד של אלבום פלטינה כפולה. היה זה אלבומה הכפול השלישי ברציפות שהגיע למקום הראשון, והיא הייתה לאמנית הראשונה שהגיעה להישג זה.
לאחר הצלחת האלבום Bad Girls, לא רצתה סאמר להמשיך ולהקליט שירים בסגנון הדיסקו, מאחר שחשה שסגנון זה מאבד אט אט את אחיזתו בקהל. הדבר הוביל למתח בינה ובין חברת התקליטים שלה, וב-1980 עזבה את קזבלנקה רקורדס. היא קיבלה הצעות ממספר חברות תקליטים גדולות, אך בסופו של דבר בחרה לחתום על חוזה הקלטות בחברת התקליטים החדשה של דייוויד גפן, גפן רקורדס, והייתה לאמנית הראשונה שהוחתמה על ידי החברה החדשה. עוד באותה שנה הוציאה את אלבומה הראשון עם החברה, The Wanderer, שבו הוחלפו צלילי הדיסקו בסגנון יותר מינימליסטי של גיטרות וסינתיסייזרים, שאפיין את סצנת הגל החדש, ובשילוב אלמנטים של רוק. האלבום זכה למעמד של אלבום זהב, ושיר הנושא שלו שיצא כסינגל הגיע למקום השלישי במצעד.
העבודה על אלבומה הבא, I'm a Rainbow, גרמה לחיכוכים בינה ובין גפן רקורדס סביב תהליך העבודה. האלבום נגנז ויצא לאור רק שנים מאוחר יותר, ב-1996, על ידי חברת התקליטים מרקורי רקורדס, ובעקבות הגניזה נאלצה סאמר להיפרד ממורודר, לאחר שבע שנים של עבודה משותפת. גפן רקורדס גייסו את קווינסי ג'ונס להפיק את אלבומה הבא, שיצא ב-1982 ונקרא בפשטות Donna Summer. על אף שהניב את הלהיט "Love Is in Control", האלבום הצליח פחות מאלבומיה הקודמים, ובמהלך הפקתו היו עימותים בלתי פוסקים בין סאמר לג'ונס. ב-1983 יצא האלבום She Works Hard For The Money, שהגיע למעמד של אלבום זהב והיה לאלבומה המצליח ביותר בשנות ה-80. שיר הנושא של האלבום הפך ללהיט והגיע למקום השלישי במצעד הסינגלים.
הדעיכה וההתבטאויות השנויות במחלוקת
עריכהבספטמבר 1984 הוציאה סאמר את אלבום האולפן ה-12 שלה, Cats Without Claws. האלבום לא הצליח לייצר להיטים, נמכר בפחות מ-500,000 עותקים, והיה לאלבומה הראשון מאז אלבום הבכורה ב-1974 שלא הצליח להגיע למעמד של אלבום זהב. באותה התקופה סאמר גם הקליטה את השיר "Romeo", כחלק מפסקול הסרט "פלאשדאנס", ודחתה הצעותיו של ג'ורג'יו מורודר לבצע כמה משיריו, בהם "Rush Rush", שהוקלט לאחר מכן על ידי דבי הארי עבור פסקול הסרט "פני צלקת", ו-"Flashdance... What a Feeling", שהוקלט לאחר מכן על ידי איירין קארה והפך ללהיט ענק מתוך הסרט "פלאשדאנס". עם שתי בנות צעירות מנישואיה השניים, ובת נוספת מנישואיה הראשונים, סאמר רצתה לקחת פסק זמן מאור הזרקורים ולהתרכז במשפחתה.
סאמר חזרה ב-1987 עם האלבום All Systems Go, שלא זכה להצלחה מסחרית והיה לאלבום הראשון שלה שלא הצליח להיכנס ל-"100 הגדולים" במצעד האמריקאי. לאחר כישלון האלבום, סאמר עזבה את חברת גפן רקורדס, וב-1988 חתמה על חוזה הקלטות עם חברת התקליטים אטלנטיק רקורדס.
במחצית השנייה של שנות ה-80 נפוצו שמועות על התבטאויות אנטי-הומוסקסואליות שנאמרו לכאורה על ידי סאמר, בהן הביעה דעתה שמגפת האיידס היא עונש מאלוהים על ההומוסקסואליות. הייתה לכך השפעה שלילית ניכרת על הקריירה של סאמר, ואלפי עותקים של אלבומיה הוחזרו לחברת התקליטים שלה במחאה של מעריציה הזועמים. עם זאת, סאמר הכחישה שהתבטאה בצורה כזו, ומספר שנים לאחר מכן, ב-1991, אף הגישה תביעה נגד ה-"ניו יורק מגזין", כשחזר ופרסם את השמועות והציג אותן כעובדה, לקראת צאת אלבום חדש שלה. התביעה יושבה בפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט, שאף אחד מהצדדים לא חשף את פרטיה.
הקריירה המאוחרת: 1989-2009
עריכהב-1989 הוציאה סאמר את אלבום האולפן ה-14 שלה והראשון עם אטלנטיק רקורדס, Another Place and Time[1]. האלבום הופק על ידי שלישיית המפיקים הידועה סטוק אייטקן ווטרמן, והניב את הלהיט "This Time I Know It's for Real", שהגיע למקום השביעי במצעד האמריקאי ולמקום השלישי במצעד הבריטי, והיה ללהיטה האחרון. הסינגלים הבאים שיצאו מתוך האלבום נכשלו מסחרית, ובשלב מסוים חברת התקליטים אף עצרה את קידום המכירות של האלבום. למרות זאת, האלבום הצליח להגיע למעמד של אלבום זהב בבריטניה.
ב-1991 יצא האלבום Mistaken Identity, שנכשל מסחרית, ובעקבותיו נפרדו דרכיהם של סאמר ואטלנטיק רקורדס. ב-1994 הוציאה את Christmas Spirit, אלבום שירי חג המולד בסגנון גוספל. האלבום לא הצליח מסחרית, אך סינגל אחד מתוכו, "Melody of Love", הגיע למקום הראשון במצעד שירי הדאנס קלאב.
בשנות ה-90 הופיעה מספר פעמים בתפקיד אורח בקומדיית המצבים "אריזה משפחתית". ב-1999 הצטלמה לספיישל טלוויזיוני עבור ערוץ המוזיקה VH1, שהיה לאחת התוכניות הנצפות ביותר של הערוץ באותה שנה.
ב-2008, 14 שנים לאחר אלבום האולפן האחרון שלה ו-17 שנים לאחר שהקליטה לאחרונה מוזיקה מקורית שלה, הוציאה סאמר את Crayons, בחברת התקליטים בורגנדי רקורדס. האלבום זכה להצלחה מסחרית מתונה, הגיע בשיאו למקום ה-17 במצעד הבילבורד 200, ושלושה סינגלים מתוכו הגיעו למקום הראשון במצעד שירי הדאנס קלאב.
ב-11 בדצמבר 2009 הופיעה סאמר במסגרת אירועי פרס נובל לשלום באוסלו, נורווגיה, לכבודו של נשיא ארצות הברית ברק אובמה, שזכה בפרס באותה שנה.
חייה האישיים
עריכהב-1972, בעת שהתגוררה בגרמניה, התחתנה עם השחקן האוסטרי הלמוט זומר. נישואיהם לא החזיקו מעמד זמן רב והם התגרשו ב-1974, בעת שסאמר הייתה בהריון עם בתם מימי זומר, שנולדה ב-1975. ב-1980 סאמר התחתנה בשנית, עם ברוס סודאנו, ונולדו להם שתי בנות, ברוקלין ואמנדה.
ב-2012 מתה, בגיל 63, מסרטן הריאה[2].
פרסים והישגים
עריכה- זכתה בחמישה פרסי גראמי, בשנים 1979, 1980, 1984, 1985 ו-1998, והייתה מועמדת לפרס 12 פעמים נוספות.
- זכתה בפרס המוזיקה האמריקאית שש פעמים.
- 11 מאלבומיה הגיעו למעמד של אלבום זהב או אלבום פלטינה בארצות הברית.
- 12 סינגלים שלה הגיעו למעמד של סינגל זהב בארצות הברית.
- השיר "Last Dance" בביצועה זכה בפרס אוסקר ובפרס גלובוס הזהב בקטגוריית השיר המקורי הטוב ביותר.
- הייתה האמנית הראשונה ששלושה אלבומים כפולים רצופים שלה הגיעו למקום הראשון במצעד האמריקאי.
גרסאות כיסוי בולטות לשיריה
עריכה- הביצוע של סאמר לשיר "I Feel Love" זכה לסימפולים רבים, בין היתר בשיריהם של מדונה, ויטני יוסטון, בט מידלר, דיאנה רוס, מולוקו, בריטני ספירס, רובי ויליאמס, דארן הייז, דייוויד גטה, מובי ואחרים.
- "I Feel Love" זכה גם לגרסאות כיסוי רבות, בהן של ונסה-מיי מ-1998, של ברונסקי ביט ומארק אלמונד מ-1985, שהגיעה למקום השלישי במצעד הבריטי, ושל הלהקה הבריטית "Curve" מ-1992. מספר אמנים ביצעו גרסאות כיסוי של השיר בהופעותיהם, ביניהם מדונה, רד הוט צ'ילי פפרז, קיילי מינוג, ג'ון פרושיאנטה ובלונדי.
- ביונסה סימפלה את "Love to Love You Baby" בשירה "Naughty Girl".
- גרסת כיסוי של דולי פרטון לשיר "Starting Over Again" מ-1980 הגיעה למקום הראשון במצעד להיטי הקאנטרי האמריקאי.
- לורה ברניגן הקליטה ב-1995 גרסת כיסוי לשיר "Dim All the Lights", שנכללה באלבום האוסף של להיטיה הגדולים.
- השיר "All Through the Night" זכה לגרסאות כיסוי של KC and the Sunshine Band ב-1982 ושל הדוגמנית נעמי קמפבל ב-1995.
- דאסטי ספרינגפילד הקליטה ב-1985 גרסת כיסוי לשיר "Sometimes like Butterflies".
- זמרת הפופ שינה איסטון ביצעה גרסת כיסוי לשיר "Love Is in Control", שנכללה באלבום הדיסקו שלה, "Fabulous", בשנת 2000.
- הדי ג'יי ומפיק ההאוס עופר ניסים הוציא רמיקס האוס לשיר "Power Of Love", שנכלל באלבומו "Forever Tel-Aviv" משנת 2007.
דיסקוגרפיה נבחרת
עריכהאלבומי אולפן
עריכה| שנה | שם האלבום | מיקום שיא במצעדים | הערות | |
|---|---|---|---|---|
| ארצות הברית | בריטניה | |||
| 1974 | Lady of the Night | — | — | אלבום הבכורה, הופץ בחלק ממדינות אירופה בלבד |
| 1975 | Love to Love You Baby | 11 | 16 | האלבום הראשון שהופץ גם בארצות הברית ארצות הברית - אלבום זהב |
| 1976 | A Love Trilogy | 21 | 41 | ארצות הברית - אלבום זהב |
| 1976 | Four Seasons of Love | 29 | — | ארצות הברית - אלבום זהב |
| 1977 | I Remember Yesterday | 18 | 3 | ארצות הברית - אלבום פלטינה |
| 1977 | Once Upon a Time | 26 | 24 | אלבום כפול ארצות הברית - אלבום זהב |
| 1979 | Bad Girls | 1 | 23 | ארצות הברית - אלבום פלטינה משולשת אלבומה הנמכר ביותר |
| 1980 | The Wanderer | 13 | 55 | |
| 1981 | I'm a Rainbow | — | — | האלבום הוקלט ב-1981 אך הופץ לראשונה רק ב-1996 אלבום כפול |
| 1982 | Donna Summer | 20 | 13 | |
| 1983 | She Works Hard for the Money | 9 | 28 | |
| 1984 | Cats Without Claws | 40 | 69 | |
| 1987 | All Systems Go | 122 | — | |
| 1989 | Another Place and Time | 53 | 17 | |
| 1991 | Mistaken Identity | — | — | |
| 1994 | Christmas Spirit | — | — | |
| 2008 | Crayons | 17 | 142 | |
"—" מסמל אלבום שלא דורג.
אלבומי אוסף והופעה חיה
עריכה| שנה | שם האלבום | מיקום שיא במצעדים | הערות | |
|---|---|---|---|---|
| ארצות הברית | בריטניה | |||
| 1978 | Live and More | 1 | 16 | הופעה חיה, אלבום כפול ארצות הברית - אלבום פלטינה כפולה |
| 1978 | The Greatest Hits of Donna Summer | - | 4 | אלבום אוסף הופץ בבריטניה בלבד |
| 1979 | On the Radio: Greatest Hits Volumes I & II | 1 | 24 | אלבום אוסף ארצות הברית - אלבום פלטינה כפולה |
| 1993 | The Donna Summer Anthology | - | - | אלבום אוסף כפול |
| 2003 | The Journey: The Very Best of Donna Summer | 111 | 6 | אלבום אוסף |
"—" מסמל אלבום שלא דורג.
סינגלים בולטים
עריכה| שנה | שם הסינגל | מיקום שיא במצעדים | ||
|---|---|---|---|---|
| ארצות הברית | מצעד הדאנס האמריקאי | בריטניה | ||
| 1975 | Love to Love You Baby | 2 | 1 | 4 |
| 1976 | Could It Be Magic | 52 | 3 | 40 |
| 1976 | Try Me, I Know We Can Make It | 80 | 1 | - |
| 1976 | Spring Affair | 58 | 1 | - |
| 1977 | Winter Melody | 43 | 1 | 27 |
| 1977 | I Feel Love | 6 | 1 | 1 |
| 1977 | Down Deep Inside | - | 3 | 5 |
| 1977 | I Remember Yesterday | - | 1 | 14 |
| 1977 | Love's Unkind | - | 1 | 3 |
| 1977 | I Love You | 37 | 1 | 10 |
| 1978 | Rumour Has It | 53 | 1 | 19 |
| 1978 | Last Dance | 3 | 1 | 51 |
| 1978 | MacArthur Park | 1 | 1 | 5 |
| 1979 | Hot Stuff | 1 | 1 | 11 |
| 1979 | Bad Girls | 1 | 1 | 14 |
| 1979 | Dim All the Lights | 2 | 54 | 29 |
| 1979 | No More Tears (Enough is Enough) | 1 | 1 | 3 |
| 1980 | On the Radio | 5 | 8 | 32 |
| 1980 | The Wanderer | 3 | 8 | 48 |
| 1982 | Love Is in Control | 10 | 3 | 18 |
| 1983 | She Works Hard for the Money | 3 | 3 | 25 |
| 1983 | Unconditional Love | 43 | - | 14 |
| 1987 | Dinner with Gershwin | 48 | 13 | 13 |
| 1989 | This Time I Know It's for Real | 7 | 5 | 3 |
| 1994 | Melody of Love | - | 1 | 21 |
| 1999 | I Will Go with You | 79 | 1 | 44 |
| 1999 | Love Is the Healer | - | 1 | - |
| 2008 | I'm a Fire | - | 1 | - |
| 2008 | Stamp Your Feet | - | 1 | - |
| 2008 | Fame (The Game) | - | 1 | - |
"—" מסמל סינגל שלא דורג.
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של דונה סאמר
דונה סאמר, ברשת החברתית פייסבוק
דונה סאמר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
דונה סאמר, ברשת החברתית אינסטגרם
דונה סאמר, סרטונים בערוץ היוטיוב
דונה סאמר, ברשת החברתית Goodreads
דונה סאמר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
דונה סאמר, באתר AllMovie (באנגלית)
דונה סאמר, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- דונה סאמר, באתר Metacritic (באנגלית)
דונה סאמר, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
דונה סאמר, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
דונה סאמר, באתר ספוטיפיי
דונה סאמר, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
דונה סאמר, באתר Last.fm (באנגלית)
דונה סאמר, באתר AllMusic (באנגלית)
דונה סאמר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
דונה סאמר, באתר דיזר
דונה סאמר, באתר Yandex.Music (ברוסית)
דונה סאמר, באתר Discogs (באנגלית)
דונה סאמר, באתר Songkick (באנגלית)- דונה סאמר, באתר Genius
- דונה סאמר, באתר SecondHandSongs
- דונה סאמר, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
דונה סאמר, באתר בילבורד (באנגלית)
דונה סאמר, באתר טיידל (באנגלית)
דונה סאמר, באתר אמזון מיוזיק- בועז כהן, היא אוהבת לעשות את זה אתך, מותק, באתר nana10, 20 באוקטובר 2005
- נרקיס טפלר, רויטרס, סאמר בעיר, באתר וואלה, 18 במאי 2008
- עינב שיף, דונה סאמר: פרידה ממלכת הדיסקו שידעה לגנוח ולרגש בו זמנית, באתר וואלה, 17 במאי 2012
- סטלי סולומונוב, מלכת הדיסקו שלי: פרידה מדונה סאמר, באתר ynet, 17 במאי 2012
- בן שלו, הרטיטו את ליבנו: פרידה מדונה סאמר ורובין גיב, באתר הארץ, 22 במאי 2012
- דונה סאמר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- דונה סאמר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
עריכה- ^ יורם בר, טיפול שורש - דונה סאמר, "מקום וזמן אחר"; הד־ ארצי, כל העיר, 19 באפריל 1989
- ^ הזמרת דונה סאמר מתה בגיל 63, באתר וואלה, 17 במאי 2012