דורלקס סדלקס

להקת רוק ישראלית

דורלקס סדלקס הייתה להקת שוליים ישראלית אשר ניגנה רוק אלטרנטיבי. את הלהקה הנהיג אוֹרי דרומר, מוזיקאי, סופר, אמן המתמחה ביצירות פלסטיק ומורה לאמנות, ומי שיצר את רוב שיריה. השירים שנויים במחלוקת ועוסקים בפאשיזם, אלימות ("בדיר שלי הכל כשר"), מוות ("Cancer Hallucinations"), דיכאון, סקס ("אשה רעה", "קץ לתשוקה"), פוליטיקה ("שמאל ימין שמאל", "רב בישראל", "חליל ג'ובראן", "עם הפנים לים", "הביאו לי את ראשו של המח"ט") ובעיקר בטראומת השואה ("יום שישי", "פופקורנאצי") וכוללים צליל כלי מתכת רועש וכבד למדי, צרחות ודיסטורשנים רבים.

אוֹרי דרומר
אוֹרי דרומר, מנהיג הלהקה
אוֹרי דרומר, מנהיג הלהקה
מוקד פעילות ישראלישראלגבעתיים, ישראל
תקופת הפעילות מ-1983
סוגה רוק אלטרנטיבי
חברת תקליטים הד ארצי, נענע דיסק, LA4
חברים
אורי דרומר - בס ושירה
מיקי קטן - גיטרה
קובי לוי - סמפלר
אילן גרין - סמפלר וברזלים
יריב שילה - תופים
גיא קוניק - טייפים וברזלים
רונן כספי - תופים
עידן קופפרברג - כלי הקשה
דניאל קסטנבוים - תכנות
חברים לשעבר
ארז שוייצר - גיטרה ושירה
שמחה ברבירו - ברזל ותופים
שרון בן עזר - תופים

שנות השמונים

עריכה

בסוף 1983 נפגש אוֹרי דרומר (יליד 1965) עם חברו ארז שוייצר, שלו רקע ונושאי התעניינות דומים לאלה של דרומר. יחד הם הקימו את דורלקס סדלקס (מקור השם מהאימרה הלטינית "Dura Lex Sed Lex" - "קשה החוק אך זהו החוק") - דרומר בבס ושירה, שוויצר בגיטרה ושירה, השחקן שמחה ברבירו בברזלים ותופים וגיא קוניק בטייפים וברזלים. השיר הראשון שהקליטה הלהקה באותה תקופה היה שירו של חיים נחמן ביאליק "על השחיטה". במהלך 1984 החלה הלהקה להופיע במועדונים שונים בתל אביב, בעיקר בקולנוע דן וב"פינגווין"[1]

ב- 1984 הצטרפו ללהקה קובי לוי בסמפלרים ורונן כספי בתופים. הלהקה הוציאה קלטת בשם "משפילים עיניים וממשיכים ליראות - משפילים עיניים וממשיכים לירות", בהפקה פרטית ובניהולו של מוטי שהרבני וסיועם של יובל לוי והמוזיקאי האנגלי ששהה בישראל כריס דייוויס. הקלטת הודפסה ב-100 עותקים, שלכל אחד מהם הוצמד קליע, כדי להדגיש שהכוונה במשפט שעל שמו נקראת הקלטת היא רצינית. הלהקה ציינה שהקלטת נועדה להיות מושמעת מעל טייפ סטריאופוני טוב ובעוצמה חזקה. למרות שלא צוינו שמותיהם של ארבע עשר השירים, שניים מהם ניתנים לזיהוי על ידי האזנה - "על השחיטה" (רצועה ראשונה) והגרסה המקורית ל"500 מילים" (רצועה חמישית).

ב-1985 הוציאה הלהקה סינגל ראשון שנשא את השם "חורבן בית שלישי לאן?" ובו שלושה שירים: "500 מילים", "שמאל ימין שמאל" ו"רב בישראל", בו הופיעה השורה "חורבן בית שלישי לאן?" שעל שמה נקרא הסינגל, וכן ציטוט מדברי הרב מאיר כהנא. הסינגל, שיצא ב-200 עותקים שעטיפתם מעוצבת ידנית, קודם בהופעות שנויות במחלוקת שעוררו סערה וכללו צרחות בליווי דפיקות על ברזלים, רעש מקדחות ועיצוב במה שכלל עופות שחוטים, שהושלכו בכל פעם שביצעו את השיר "על השחיטה".

שלושת השירים בסינגל עוררו סערה תקשורתית כשיצאו, בגלל הנושאים והטקסטים השנויים במחלוקת ("כמו ג'וקים מסוממים בבקבוק צהוב", "משמאל תוקעים סכין בגב האומה, מימין בא פאשיזם לעזרת המדינה", "חופן של עפר של גופות שהתאחדו בחשיכה", "סכין בוצעת ראש דל"), אך לצוות תוכנית הטלוויזיה הבריטית "The Tube" שהגיע לארץ הלהקה נראתה כאחת המעניינות בסצנת הרוק הישראלי[2], והם הפיקו קליפ אלים לשיר "500 מילים" שהוצג בתוכנית על תעשיית המוזיקה בישראל, ששודרה בערוץ 4 בריטי[3].

ב-5 באוגוסט 1987 קיימה הלהקה מופע חד פעמי בגלריה בוגרשוב בתל אביב בשם "לא קיבלו חנינה"[4], שתועד על גבי קלטת וידאו בהוצאת האוזן השלישית[5]. ההרכב במופע כלל לצד דרומר, שוויצר (שהשתתף גם בתופים) וקוניק (שהשתתף גם בשירה) את שרון בן עזר בתופים, גיטרה ושירה. בן עזר שרה במופע את השיר "גיבור אשה ודגדגן", שבהמשך יהפוך ללהיט "גיבור צבא ההגנה" של להקתה "פוליאנה פרנק", עם שינויים קלים במילים. חלק מהשירים שהלהקה ביצעה במופע, ביניהם "קץ לתשוקה", "אריק שרון" ו"בלטה", לא הוקלטו בהמשך לאלבום שלם. ההופעה קיבלה ביקורת שלילית מבקר המוזיקה שרון מולדאבי[6], לטענת דרומר בעקבות כך פרשו כמה מחברי הלהקה[7].


ב-1989 פרשו בן עזר (שמכאן המשיכה ללהקתה "פוליאנה פרנק")[8], שוויצר (שלאחר מכן הצטרף ב-1991 ללהקתה קצרת הימים של סיגל קלרמן "אורז") וברבירו מההרכב, וללהקה הצטרף הגיטריסט מיקי קטן, שבנוסף לעבודתו המוזיקלית הוא מומחה למוזיקה אלטרנטיבית מ"בית התקליט". בהפקת מנחם רז הקליטה הלהקה אלבום בשם "יה בה בם". שמו נלקח ממילות השיר "עם הפנים לים" שהופיע בו. הלהקה החליטה לגנוז את האלבום וממנו פורסמו מאוחר יותר רק ארבעה שירים: "עם הפנים לים", "חסמבה" (אין קשר בין השיר לבין סדרת הטלוויזיה הנושאת את אותו שם), "הביאו לי את ראשו של המח"ט" ושיר באנגלית בשם "Easy Rider". לאחר מכן יצאה הלהקה במופעים מיוחדים, בהם "מסע הצלב של דורלקס סדלקס" שתועד גם הוא על גבי קלטת וידאו ב-1990, "אלוהים סולח דורלקס לא", "שועלים מן השאול", "נקמתו של הברון סמאדי", "תנו לחיות לחיות חושבת" ו"דם צפרדע כינים דורלקס". גם הופעות אלו היו שנויות במחלוקת. לדוגמה, בתור למופע "מסע הצלב של דורלקס סדלקס" עמד ליד האנשים סוס ועליו יושב אחד מחברי הלהקה מחופש לרוח רפאים, וכן לאורך המופע ליוותה את הלהקה על הבמה דוגמנית בלבוש סאדו-מזוכיסטי עם סכין (בין השאר כדי להמחיש את מילות השיר "בדיר שלי הכל כשר").

שנות התשעים

עריכה

ב-1991 הוחתמה הלהקה בחברת התקליטים הד ארצי והוציאה את אלבומה הראשון "בלי עין רעה" (באנגלית: "The Evil Eye")[9]. האלבום כלל תשע רצועות, חמישה מתוכן באנגלית. באלבום בלטו השירים "בדיר שלי הכל כשר", "חליל ג'ובראן", "Cancer Hallucinations" (שהופיע באלבום גם בגרסת "טכנו-מיקס") ו"אשה רעה". לשיר "אשה רעה" ביים שחר ברלוביץ' קליפ שזכה במקום הראשון בתחרות הקליפים בפסטיבל הסרטים בחיפה[10]. עם זאת, האלבום לא זכה להצלחה מסחרית ועורר סערה נוספת, הפעם לא רק בגלל השירים אלא גם בגלל עטיפתו, בה נראית עין ודם נוזל מאזור שק הדמעות של בלוטת הדמעות שלה; בתחילת הקליפ לשיר "אשה רעה" נראית לרגע עטיפת האלבום. באותה שנה הוציא דרומר ספר ראשון, "כיסא גלגלים מוזהב".

ב-1992 יצאה הלהקה להופעות בפולין[11], ביניהן אחת מתוקשרת בעיר אושוויינצ'ים, ליד מחנה ההשמדה אושוויץ, על אף התנגדותם של ארגוני ניצולי השואה, שאותה הגדיר דרומר כ"מחווה לחיים"[12]. בהמשך השנה הפתיעה הלהקה כאשר הקליטה את שירו של זאב ז'בוטינסקי "שיר הגיבן"[13]. העילה לביצוע היה השתתפותה בחלקו האמנותי של חידון ז'בוטינסקי במעמד ראש הממשלה יצחק שמיר[14].

ב-1995 סיכמה חברת "נענע דיסק" (אליה עברה הלהקה) את פעילות הלהקה באלבום האוסף "השנים הרעות - 1984–1992"[14]. האוסף כלל את כל שירי האלבום "בלי עין רעה" (באדיבות חברת הד ארצי) בנוסף לשירי הסינגל "חורבן בית שלישי לאן", את "שיר הגיבן" וארבעה שירים מהאלבום הגנוז "יה בה בם". השיר "Cancer Hallucinations" נכלל באותה שנה גם באלבום "אוספ נענע 3" של נענע דיסק[15]. יום לאחר רצח רבין צולם קליפ לשיר "רב בישראל".

ב-1996 הצטרפו ללהקה המוזיקאי אילן גרין (הידוע יותר בשם הבמה שלו, "גרין") מלהקת "נקמת הטרקטור" בסמפלר וברזלים ויריב שילה מלהקת "סדרני הדשא" (שנה לפני שהתפרקה) בתופים. ההרכב נסע לצרפת והקליט את האלבום "דום" (Dom), שיצא באותה שנה. מהאלבום שכלל שירים לצד קטעים אינסטרומנטליים, זכו להצלחה יחסית השירים "הפטיש", "מיקי ספיליין" האינסטרומנטלי, "עורי", "מזדחל מזדחל", "פחד זקוף זין", "פופקורנאצי", "חלומות כבדים" ו"חלומות לנצח", אבל גם הוא נכשל מסחרית. בהמשך השנה, בעקבות השיר "עורי", הוציא דרומר את ספרו השני שנקרא גם הוא בשם "עורי". "מיקי ספיליין" נכלל באוסף "וינסטון רוק" שיצא ב-1997.

שנות האלפיים

עריכה

ב-2001, לאחר חמש שנים בהן הלהקה לא הופיעה, היא עברה לחברת LA4 והקליטה פסקול מקורי לסרט הקולנוע האילם וסרט הערפדים הראשון "Nosferatu". המדובר בסרט משנת 1922 של הבמאי הגרמני פרידריך וילהלם מורנאו. הרכב זה, שהיה אינסטרומנטלי, כלל את דרומר בבס, קטן בגיטרה, עידן קופפרברג בכלי הקשה, דניאל קסטנבוים בתכנות ואלקטרוניקה ואת פפו לוי כמתופף אורח. הפסקול יצא על גבי דיסק שנקרא גם הוא "נוספרטו" ועורר הדים, הן מכיוון שסגנונו המוזיקלי היה שונה מאוד מזה של הלהקה (אשר ניגנה מוזיקת רוק תעשייתי קשה לעיכול) והן כי דורלקס סדלקס הייתה בכך ללהקה הישראלית הראשונה ליצור פסקול עבור סרט אילם כלשהו[16].

ב-2004 הקים דרומר חברת תקליטים עצמאית, "Drrrrmusic", בה הוציא את אלבום הסולו היחיד שלו "בלב הבריכה הנרדמת", המורכב מיצירה אחת ארוכה[14]. במקביל, הופיעה דורלקס סדלקס מספר פעמים באותה שנה, במאי 2004 ניגנו מוזיקה בהקרנת סרט האימה הגרמני האילם "נוספרטו" בסינמטק תל אביב[17], בספטמבר 2004 השתתפו במופע "זונה של רומנטיקה", אירוע שירה, מיצג ומוזיקה, שהתקיים במועדון החשפנות גו-גו בתל אביב[18].

ב-2011, 16 שנים לאחר שיצא במקור, הודפס מחדש האלבום "השנים הרעות - 1984–1992" עקב ביקוש.

ב-2022, הודפס מחדש על גבי תקליט האלבום דום על ידי הלייבל קמע, וכמו כן פורסם בבנדקמפ של הלהקה[7].

דיסקוגרפיה

עריכה
  • בלי עין רעה (1991)
  • השנים הרעות - 1984–1992 (1995)
  • דום (Dom)‏ (1996)
  • Nosferatu - פסקול מקורי לסרט (2001)

סינגלים

עריכה
  • חורבן בית שלישי לאן? (1985)
  • שיר הגיבן (1992)

קלטות

עריכה
  • משפילים עיניים וממשיכים ליראות - משפילים עיניים וממשיכים לירות (1984)
  • לא קיבלו חנינה - הופעה בגלריה בוגרשוב בתל אביב (1987)
  • מסע הצלב של דורלקס סדלקס - הופעה במועדון הפינגווין (1990)

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ דורלקס סדלקס מחממת את הגרופיז שלה, חדשות, 8 בנובמבר 1984
    עפרה ריזנפלד, ירקו על הקהל, שברו עליו בקבוק, חדשות, 5 בנובמבר 1984
  2. ^ איציק יושע, "טנגו" תנוגן בבריטניה, חדשות, 10 בדצמבר 1986
  3. ^ מנחם שיזף (לונדון), מוסיקה ישראלית בעיניים אנגליות, חדשות, 15 בדצמבר 1986
  4. ^ שרון מולדבי, כן. פוליטיקה - אלימה, רועשת, אגרסיבית. כן, דורלקס סדלקס חוזרים, חדשות, 30 ביולי 1987
  5. ^ אבי מורגנשטרן, לא קיבלו חנינה, מעריב, 8 בפברואר 1989
  6. ^ שרון מולדבי, מופע - להקה בהתבזות, חדשות, 9 באוגוסט 1987
  7. ^ 1 2   אבי פיטשון, "דורלקס סדלקס", הלהקה הכי קיצונית בתולדות העם היהודי, חוזרת להתריס, באתר הארץ, 7 ביולי 2022
  8. ^ יונתן יבין, פה גדול מכה שנית, באתר הארץ, 19 ביוני 2002
  9. ^ עמית שהם, תקליטים - ישראלי - הו, החיים הקשים, חדשות, 13 בנובמבר 1991
  10. ^ רן בן-נון, שתיים ועוד שתיים יוצא עשר, חדשות, 30 במרץ 1993
  11. ^ יואב בירנברג, דורלקס סלדקס – לפולין, חדשות, 23 ביולי 1992
  12. ^ הלילה תופיע ליד אושוויץ להקת הרוק הישראלית דורלקס סדלקס, חדשות, 9 באוגוסט 1992
  13. ^ יואב בירנברג, ממשיכי דרכו של ז׳בוטינסקי, חדשות, 5 בינואר 1992
  14. ^ 1 2 3 יואב קוטנר, ‏נער שוליים, באתר גלובס, 13 בינואר 2005
  15. ^ בן שלו, הנענע הנכונה, באתר הארץ, 14 בנובמבר 2001
  16. ^ יוסי בבליקי, ‏קצפת מזן חדש, באתר גלובס, 6 בדצמבר 2001
  17. ^ יואש פלדש, ברלין-תל אביב, באתר הארץ, 13 במאי 2004
  18. ^ יואש פלדש, ערב על רומנטיקה במועדון חשפנות, באתר הארץ, 13 בספטמבר 2004