הפארק הלאומי סקוויה

הפארק הלאומי סקוויה (אנגלית: Sequoia National Park) הוא פארק לאומי השוכן בדרום רכס הסיירה נבדה שבקליפורניה, ארצות הברית. הפארק הוקם ב-25 בספטמבר 1890, והיה השני מסוגו לאחר הפארק הלאומי ילוסטון. שטחו של הפארק הוא כ-1,635 קמ"ר, והוא נועד להגן על שטח הררי מיוער, שבו הפרש הגובה בין המקום הנמוך ביותר לגבוה ביותר מגיע ל-4,000 מטרים. הפארק כולל את הר ויטני שהוא ההר הגבוה ביותר ב-48 המדינות הרציפות בגובה 4,421 מטרים מעל גובה פני הים. הפארק שוכן דרומית לפארק הלאומי קינגס קניון וגובל בו; שני הפארקים מנוהלים על ידי שירות הפארקים של ארצות הברית, כיחידה אחת המכונה "הפארק הלאומי סקוויה-קינגס קניון". ארגון אונסק"ו הכריז על אזורים אלו כביוספירה בשם "סקוויה-קינגס קניון".

הפארק הלאומי סקוויה

"יער הענקים", החורשה המפורסמת ביותר של עצי סקוויה ענקית שעל שמם נקרא הפארק
מידע כללי
תאריך הקמה	25 בספטמבר 1890
מבקרים בשנה	1,229,594 (נכון ל־2018)
גוף מנהל	שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית
נתונים ומידות
שטח	1,635 קמ"ר
מיקום
מדינה	קליפורניה, ארצות הברית
מיקום	מחוז טולארי
קואורדינטות	36°26′0″N 118°41′0″W
www.nps.gov/seki
(למפת ארצות הברית מוגדלת)   וושינגטון ניו יורק לוס אנג'לס שיקגו סן פרנסיסקו אטלנטה דאלאס יוסטון בוסטון סיאטל מיאמי ה א ט ל נ ט י ה ש ק ט מפרץ מקסיקו קנדה מקסיקו איי בהאמה סקוויה (למפת ארצות הברית רגילה)   וושינגטון ניו יורק לוס אנג'לס שיקגו סן פרנסיסקו אטלנטה דאלאס יוסטון בוסטון סיאטל מיאמי ה א ט ל נ ט י ה ש ק ט מפרץ מקסיקו קנדה מקסיקו איי בהאמה סקוויה (למפת קליפורניה רגילה)   סקרמנטו לוס אנג'לס סן פרנסיסקו סן דייגו סן חוזה פרזנו בייקרספילד אורגון נבדה א ר י ז ו נ ה מקסיקו האוקיינוס השקט סקוויה (למפת קליפורניה מוגדלת)   סקרמנטו לוס אנג'לס סן פרנסיסקו סן דייגו סן חוזה פרזנו בייקרספילד אורגון נבדה א ר י ז ו נ ה מקסיקו האוקיינוס השקט סקוויה

מעבר קאווייה בשביל סיירה הגבוה באזור רכס קו פרשת המים המערבית הגדולה

מינרל קינג

הפארק ידוע בשל עצי הסקוויה ענקית הגדלים בו, הכוללים גם את העץ גנרל שרמן שהוא האורגניזם הגדול ביותר בעולם. העץ "גנרל שרמן" גדל ביער המכונה "יער הענקים" (Giant Forest), הכולל חמישה מתוך עשרת העצים הגדולים ביותר בעולם. יער הענקים מקושר למטע גנרל גרנט (General Grant Grove) שבפארק קינגס קניון, הכולל את העץ גנרל גרנט, באמצעות כביש מהיר הקרוי "כביש הגנרלים" (Generals Highway). יערות עצי הסקוויה הענקיים בפארק הם חלק מיערות ראשוניים בשטח של 819 קילומטרים רבועים המשותפים לפארקים הלאומיים סקוויה וקינגס קניון. הפארקים משמרים נוף שעדיין דומה לדרום סיירה נבדה לפני ההתיישבות האמריקנים ממוצא אירופי.

גאוגרפיה

הפארק הלאומי סקוויה שוכן על שטח של 1,635 קילומטרים רבועים, כ-320 קילומטרים צפונית ללוס אנג'לס וכ-320 קילומטרים דרומית-מערבית לסן פרנסיסקו. אל הפארק אפשר להגיע משתי הערים בנסיעה בת ארבע שעות. מבקרים רבים נכנסים לפארק הלאומי סקויה דרך הכניסה הדרומית הנמצאת כ-55 קילומטרים מזרחית לוייסייליה ובסמוך לעיירה תרי ריוורס (Three Rivers) המכונה כניסת הר אש (Ash Mountain Entrance) בגובה 518 מטרים. מצפון גובל הפארק בפארק הלאומי קינגס קניון ובמונומנט הלאומי הסקוויה הענקית (Giant Sequoia National Monument), מדרום הוא גובל ביער הלאומי סקוויה, וממזרח הוא גובל ביער הלאומי איניו. אזור הטבע הבראשיתי דינקי לייקס (Dinkey Lakes Wilderness) שוכן מצפון ואזור הטבע הבראשיתי גולדן טראוט (Golden Trout Wilderness) שוכן מדרום.

גובה פני הפארק נע מ-418 ל-4,421 מטרים מעל גובה פני הים. רכס ההרים של הסיירה נבדה מהווה את הגבול המזרחי של הפארק. בין מספר הפסגות מעל גובה של 4,000 מטרים נמצא ההר הגבוה ביותר בארצות הברית מחוץ לאלסקה, הר ויטני בגובה 4,421 מטרים.

רוב שטחי פארק זה ופארק קינגס קניון (84%) מוגדרים כאזור טבע בראשיתי ללא דרכים, ובשטחי הפארק אין דרכים החוצות את הסיירה נבדה. אל האזורים הללו ניתן להגיע רק באמצעות הליכה רגלית או רכיבה.

בחלקים הפנימיים של הפארק יש אזור אלפיני גבוה נרחב. הפארק משתרע על האזורים הגבוהים ביותר בסיירה נבדה, כולל הר ויטני, ההר הגבוה ביותר ב-48 המדינות הרצופות, סמוך לגבול המזרחי של הפארק. אל ההר ניתן להגיע דרך יער הענקים באמצעות שביל סיירה הגבוה (High Sierra Trail), שאורכו 56 קילומטרים. שביל זה חוצה קטע של יער הררי באורך 16 קילומטרים לפני שהוא מגיע לאתר המחנאות בכר העשב ברפואו (Bearpaw Meadow), השוכן במרחק קצר מרכס קו פרשת המים המערבית הגדולה (Great Western Divide), הרכס השני בגובהו של הרי הסיירה.

תוך כדי הליכה לאורך שביל סיירה הגבוה וחציית רכס קו פרשת המים במעבר קאווייה (Kaweah Gap) עוברים מאגן הניקוז של הנהר קאווייה המאופיין על ידי עמקי V, אל אגן הניקוז של נהר קרן (Kern River) שבו סייע העתק קדום לקרחונים ביצירת הקניון בצורת עמק U במהלך עידן הקרח האחרון. הקניון ישר כמעט לגמרי לאורך של כ-30 קילומטרים. בקרקעית הקניון נמצא מעיין חם (Kern Canyon hot spring) שעל מנת להגיע אליו דרושים כיומיים של הליכה, והוא נחשב לאתר תיירות פופולרי. מקרקעית הקניון מטפס שביל הסיירה הגבוה עד לפסגת הר ויטני. בהר ויטני נפגש שביל הסיירה הגבוה עם שביל ג'ון מיור ועם שביל הרכס הפסיפי, הממשיך צפונה לאורך קו הרכס של הסיירה ולתוך האזור הבראשיתי של הפארק הלאומי קינגס קניון.

אקלים

כאמור הגובה בפארק נע מ-418 ל-4,421 מטרים מעל פני הים. הפרשי גובה אלו יוצרים שלושה אזורי אקלים: מרגלות ההרים, יערות ההררים באמצע הגובה ואזור אלפיני בשיא הגובה. בכל אזור אקלים יש מערכת אקולוגית ייחודית המותאמת לאקלים המקומי.

• מרגלות ההרים (Low-elevation foothills) – עד גובה 1,400 מטרים. האקלים הוא ים-תיכוני, כשחורפים גשומים ונוחים והקיצים לוהטים נטולי גשם. הגשמים יורדים בדרך כלל מאוקטובר עד אמצע מאי וגשם בקיץ הוא אירוע נדיר. כמות המשקעים הממוצעת היא כ-650 מילימטרים.

שלג משחק תפקיד חשוב בפארק

אקלים במרגלות ההרים בפארק הלאומי סקוויה
חודש	ינואר	פברואר	מרץ	אפריל	מאי	יוני	יולי	אוגוסט	ספטמבר	אוקטובר	נובמבר	דצמבר
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°)	14	16	18	21	26	32	36	36	33	27	19	14
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°)	2	4	5	8	11	16	20	20	11	6	3	2
מקור: Weather

• יערות הרריים באמצע הגובה (Mid-elevation montane forests) – מגובה 1,400 עד 2,700 מטרים. יערות מחטניים שולטים בחלק האמצעי, כולל חורשות הסקוויה הענקית. בדומה למרגלות ההרים הגשמים יורדים בדרך כלל מאוקטובר עד אמצע מאי. עם זאת אזור זה מקבל בממוצע כמות משקעים גדולה בהרבה כ-1,140 מילימטרים. שלג נפוץ בחודשי החורף בשל הטמפרטורות הנמוכות יותר.

אקלים ביער הענקים באזור היערות הרריים באמצע הגובה בפארק הלאומי סקוויה
חודש	ינואר	פברואר	מרץ	אפריל	מאי	יוני	יולי	אוגוסט	ספטמבר	אוקטובר	נובמבר	דצמבר
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°)	6	7	8	11	14	20	24	24	22	16	10	7
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°)	-4	-4	-3	-1	2	7	11	10	7	3	-1	-3
מקור: Weather

• אזור אלפיני בשיא הגובה (High-elevation alpine mountains) – מעל גובה 2,700 מטרים. קו העצים משתרע בין 2,700 ל-3,300 מטרים, כשהעצים האחרונים על המדרון הם אורן לבן-קליפה ואורן בלפור (Pinus balfouriana). עצים צומחים לעיתים נדירות מעבר לקו העצים והצמחייה מוגבלת לעשבים ושיחים. רוב המשקעים הם בצורת שלג ובשנים שבהן יורד שלג רב הוא נשאר על הקרקע כל השנה.

גאולוגיה

בליטת סלע ליד הכניסה הדרומית לפארק

הפארק הלאומי סקוויה מכיל חלק משמעותי מרכס סיירה נבדה, הרכס הארוך ביותר בארצות הברית הכולל את ההר הגבוה ביותר בארצות הברית מחוץ לאלסקה. רכס קו פרשת המים המערבית הגדולה מקביל לקו הרכס המזרחי (Sierran crest) וההרים בו מתרוממים מעל לגובה של 3,600 מטרים. מרבית ההרים והקניונים בסיירה נבדה בנויים מסלעי גרניט דיוריט ומונזוניט שנוצרו כאשר סלע מותך התקרר עמוק מתחת לפני הקרקע בקרטיקון, לפני כ-100 מיליון שנים. ההתכה הייתה תוצאה תהליכי הפחתה טקטוניים. הלוח הפסיפי נחת מתחת לצפון-מערב הלוח הצפון-אמריקאי ועובר התכה. לסלעי הגרניט יש מראה מנומר דמוי מלח ופלפל הנובע ממגוון המינרלים בסלע, כולל קוורץ, פצלת השדה ונציצים.

לפני 17 מיליון שנים גרמו תנועות טקטוניות הקשורות לפרובינציית אגן ורכס להתרוממות ולמתיחה של החלק המערבי של יבשת אמריקה הצפונית. לפני 10 מיליון שנים החל להתרומם רכס סיירה נבדה כאשר התחיל בלוק מקרום כדור הארץ בין רכס החוף לפרובינציית אגן ורכס לנטות כלפי מערב כיוון שהחום מההתמתחות של אגן ורכס גרם לחלק המזרחי של הבלוק להיות דק יותר ולכן בעל כושר ציפה גדול יותר מהצד המערבי. קו ההעתקים המזרחי, שכיום מהווה את רכס ההרים הגבוה לאורך הגבול המזרחי, התרומם בכמה אלפי מטרים. הקצה החשוף עבר סחיפה מהירה והבתוליתים והסדנים שבעומק נחשפו בחלקם. נהרות התחתרו לעומק שכבות הסלעים המתרוממות ויצרו עמקי נהרות צרים ועמוקים.

במהלך 10 השנים האחרונות התחוללו לפחות 4 עידני קרח וההרים התכסו בשכבת קרח עבה. קרחונים נוצרים ומתפתחים בתקופות ארוכות של מזג אוויר קר ולח. קרחונים נעים לאט מאוד דרך ההרים, כשהם הופכים את עמקי הנהרות הקיימים הצרים לעמקי U, חוצבים עמקים עמוקים ופסגות טרשים. ההיסטוריה הנרחבת של הקרחונים בתוך הרכס והאופי העמיד בפני סחיפה של הסלעים הגרניטיים המרכיבים את רוב סיירה נבאדה יצרו יחד נוף של עמקים תלויים, מפלים, פסגות טרשים, אגמים אלפיניים וקניונים קרחוניים.

בחלקים קטנים יש אזורים של סלעים מותמרים. סלעים אלו הם שרידים של איים געשיים שצורפו ליבשת אמריקה הצפונית לפני התרוממות הסיירה נבדה. הם כוללים סלעים געשיים מותמרים, שיסט, קוורציט, פיליט ושיש.

ספלאולוגיה

תצורות קלציט במערת הקריסטל

בשטח המאוחד של הפארק הלאומי סקוויה והפארק הלאומי קינגס קניון נתגלו לפחות 275 מערות, והמספר הולך וגדל כיוון שמערות חדשות מתגלות מפעם לפעם. כך למשל בספטמבר 2006 התגלתה מערה שזכתה לכינוי הדובה הקטנה (Ursa Minor). המערות נמצאות בעיקר בשליש המערבי של הפארקים ברצועה צרה של שיש. מערת לילברן (Lilburn Cave) שאורך סך כל המעברים שנחקרו בה הוא 27 קילומטרים, היא המערה הארוכה ביותר בקליפורניה. בנוסף התגלו מערות שרק קבוצת מומחים קטנה רשאית לגשת אליהן על מנת לחקור את הגאולוגיה והביולוגיה שלהן. המערה היחידה שנותרה פתוחה לציבור היא מערת קריסטל (Crystal Cave), השנייה באורכה בפארק (5.5 קילומטרים), שהתגלתה ב-28 באפריל 1918. המערה, המצויה במצב שימור טוב ביחס למספר התיירים המבקרים בה בכל שנה, נגישה לסיורים מודרכים בלבד ושוררת בה טמפרטורה קבועה של 9 °C.

המערות בפארק, כמו מרבית המערות בסיירה נבדה של קליפורניה, הן בעיקר מערות המסה. כאשר מים הזורמים על פני השטח חודרים לעומק הם ממיסים את השיש בהיותם מעט חומציים. סלע השיש הוא בעיקרון אבן גיר שעברה התמרה כתוצאה מהחום והלחץ של יצירת והתרוממות הבתולית של הסיירה נבדה. ההתרוממות המהירה של הבתולית ב-10 מיליון השנים האחרונות גרמה לסחיפה מהירה של הסלעים המותמרים באזורים הגבוהים, וחשפה את הגרניט שמתחתם; לכן, רוב המערות בסיירה נבדה נמצאות באזורים הבינוניים והנמוכים (סביב 2,100 מטרים), אם כי ישנן מערות הנמצאות בגובה 500 מטרים ומערות בגובה של 3,000 מטרים, כדוגמת "מערת הצ'יף הלבן" (White Chief cave) ו"מערת הקרקס" (Cirque Cave) בעמק מינרל קינג בדרום הפארק. כתוצאה מכך הטמפרטורות במערות משתנים על פי הגובה ממעל ל-15 °C ועד נקודת הקיפאון. פתחי המערות במקומות הנמוכים ביותר מצויים בינות לאלונים ושיחים והמעברים יבשים, חמימים ומאובקים, ובניגוד לכך במערות באזור האלפיני יש קרקעית או קירות של קרח. המערות הללו נחצבו בסלע על ידי הנחלים העונתיים השופעים הזורמים בפארק. ברוב המערות הגדולות שבפארק יש (או היו) נחלים הזורמים דרכן.

במערות יש מגוון של ספלאותמים כולל מסכים, זקיפים ארוכים, בריכות עם אבני שוליים, נטיפים שלהם יש תעלה מרכזית שממנה מתפצלים ענפים או ספירלות שנראה כאילו הם קוראים תיגר על כוח המשיכה הקרויים הלקטיטים. כמו כן יש במערות מקבצים מגוונים של מינרלים היוצרים משקעים לאורך הקירות, התקרות והקרקעית בשלל גוונים: כחול, ירוק, שחור, לבן, כתום ואדום. במערות שוכנים בעלי חיים שחלקם אנדמיים לפארק.

אקולוגיה

Dasysyrphus creper, מין של רחפן בפארק

הפרש הגובה בין האזור הנמוך ביותר לאזור הגבוה ביותר שמגיע לכ-4,000 מטרים ממורדות הסיירה נבדה ועד לפסגות הגבוהות מקיים מגוון בתי גידול של צמחים ובעלי חיים ואורגניזמים אחרים. הפארק מוכר כשמורת ביוספרה בינלאומית בשל התפקיד החשוב שהוא ממלא בשימור המגוון הביולוגי.

מערכת אקולוגית ייחודית קיימת במערות הרבות בפארק. מאז 1965 התגלו לפחות 40 מינים חדשים של חסרי חוליות, רבים מהם אנדמיים לשטח הפארק. בחלק מהמקרים הם קיימים רק באגן ניקוז בלבד או אפילו במערה אחת. בסך הכל תועדו 58 מינים כולל עכבישים, עקרבים, דמויי-עקרב, נדלים, רבי-הרגליים, זבובים, אקרית וסוגים רבים נוספים של חסרי חוליות. במערת קלוף (Clough Cave) התגלו שלושה מינים של חסרי חוליות אנדמיים, ארבעה מיני עטלפים, דביבון, מכרסם ונחש.

צמחייה

מבט למטה כלפי מעלה על גנרל שרמן, סקוויה ענקית הגדולה ביותר

במגוון הטופוגרפי של הפארק יש 1,200 מינים של צמחים וסקולריים בעשרות חבורות צומח ייחודיות. אלו כוללות לא רק את החורשות המפורסמות של הסקוויה הענקית, אלא גם אזורים נרחבים של יערות הרריים, בתי גידול אלפינים וחורשות אלונים ובתה.

העושר של מיני הצמחים בפארק משקף את עושר מיני הצמחים בקליפורניה כולה. מתוך כ-6,000 מינים של צמחים וסקולריים המתועדים במדינה, מעל ל-20% מהם מצויים בשטחי הפארק הלאומי סקוויה והפארק הלאומי קינגס קניון.

אתר הפארק מחלק את הצמחייה לארבעה אזורים:

• מרגלות ההרים (Foothills) – במורדות הר אש נמצאת המערכת האקולוגית היחידה בפארק מסוג "מורדות הרי קליפורניה" (California Foothills) המוגנת על ידי שירות הפארקים. במערכת נכללים חורשות עצי מין האלון Quercus douglasii (באנגלית Blue Oak), חורשת בתה של מרגלות ההרים (צ'פארל), ערבת דשא, צמחי יוקה. באזור זה נמצא המגוון הגדול ביותר של צמחים בפארק. אלון שחור קליפורני (Quercus kelloggii) הוא מין מפתח לאזור המעבר בין אזור הבתה לאזור יער המחטניים הגבוה יותר.
• יערות הרריים (Montane forests) – בגובה שבין 1.7 קילומטר ל-2.7 קילומטרים מאופיין הנוף של הפארק בחגורת יער מחטנית. באזור מצויים אורן הזפת, אורן ג'פרי, אורן מפותל ואורן הסוכר בנוסף לשפע עצי קלוצדרוס מפושק, אשוח לבן ואשוח אדום, וכן את עצי הסקוויה הענקית, העצים המסיביים ביותר בעלי גזע בודד בכדור הארץ היכולים לחיות מעל ל-3,200 שנים. התפוצה שלהם מוגבלת, ומשקפת את דפוסי האקלים באלפי השנים האחרונות. פעם הם היו נפוצים יותר, אבל בימינו הם צומחים באופן טבעי רק בסיירה נבדה. ככל הנראה מגבילות טמפרטורות קרות את תחום התפוצה הנוכחי שלהם לגובה וגשמים מעטים את ההתפשטות שלהם למרגלות ההרים. גם לסוג הקרקע יש חשיבות. עצי הסקוויה מעדיפים אדמת חמרה חולית שהיה לחה יותר, חומצית פחות, עשירה יותר בסידן ופחות בנתרן מאשר הקרקעות שבהם גדלים מחטניים אחרים שכנים. בין העצים זורמים לעיתים פלגי מים הנוצרים מהפשרת השלגים באביב ובקיץ הנפרשים לכרי עשב שופעים ועם זאת עדינים מאוד. במקומות הגבוהים יותר שולטים עצי האשוח האדום ואורן הזפת.
• יערות תת-אלפיניים (Subalpine forests) – יערות אלו מגדירות את האזור הגבוה שבו גדלים עצים בסיירה נבדה. גובה העצים באזור יכול לנוע מ-22 מטרים ועד התצורה הכפופה והמעוותת המכונה קרומהולץ. אף שמיני העצים באזור זה מצויים לעיתים יחד עם אשוח אדום ואורן הזפת בחלק העליון של החורשות של היערות ההרריים הם גדלים בדרך כלל בגובה בין 2,900 ל-3,600 מטרים בדרום רכס הסיירה. סוגי העצים הגדלים באזור זה הם צוגה הררית, אורן לבן-קליפה ואורן בלפור (Pinus balfouriana). עצים בגובה רב זה חייבים להיות מסוגלים לסבול תנאים קשים, כולל טמפרטורות קרות, רוחות עזות ועונת גדילה קצרה. משום שמינים אלו הם העצים היחידים באזור התת-אלפיני הם משחקים תפקיד חשוב בוויסות הפשרת השלגים ומי הפלגים ומספקים את בית הגידול והמזון לעופות וליונקים.
• האזור האלפיני (Alpine) – קרוב למחצית משטח הפארק מצויה בגובה 3,000 מטרים ומעלה ולכן בתי הגידול של גובה רב שולטים בו. באזור האלפיני הסלעי, מקום שבו עונת הגדילה קצרה ותנאי החורף קשים במיוחד מונעים אפשרות להתפתח מלבד הצמחים העמידים ביותר, מתחלפים העצים המעוותים בשיחים רב-שנתיים. באזור זה הצמחים יוצרים מרבדים חובקי קרקע על מנת לנצל את טמפרטורת פני השטח החמים יותר. בחורף מגנה שכבת השלג העבה על הצמחים בפני הרוחות המייבשות והטמפרטורות שמתחת לנקודת הקפאון. במהלך הקיץ הקצר יש פריחה עזה בניסיון לייצר זרעים לפני שובו של החורף. וכך, ל}מרות התנאים הקשים, האזור האלפיני עשיר ביולוגית. גדלים בו 600 מינים של צמחים וסקולריים, כשלפחות 200 מהם גדלים רק באזור האלפיני. 32 מיני צמחים מוגדרים במעמד מיוחד (Special status plants).

• 
  אורן בלפור בפארק
• 
  פריחה של Erythranthe norrisii בפארק
• 
  מרבד של שרכים בפארק
• 
  שקיעה בביטל רוק בפארק
• 
  מנזניטה, שיח ממשפחת האברשיים בפארק

בעלי חיים

מיני החולייתנים החיים בפארק כוללים:

שונר מצוי בפארק

• דגים – במימי הפארק חיים 11 מינים של דגים. במקור שכנו דגים רק במקומות הנמוכים (מתחת ל-1,800 מטרים) של הנהרות קאווה, קרן וקינג. במאה הקודמת הוכנסו דגי טרוטה לאגמים שבגובה שבפארק, וב-550 מתוך 3,500 אגמים, וביצות, שהיו נטולי דגים קודם לכן, חיים כיום אוכלוסיות יציבות של טרוטה. מיני הדגים המקוריים כללו: טרוטת עין הקשת, ושני תת-מינים אנדמיים שלה: Oncorhynchus mykiss whitei‏ (Little Kern golden trout) ו-Oncorhynchus mykiss gilberti ‏ (Kern River rainbow trout)‏, Hesperoleucus symmetricus (באנגלית California roach) ומוצץ ארוך-חוטם (Catostomus occidentalis). בנוסף חיים במימי הפארק שישה מינים זרים שבהם שלושת הנפוצים הם טרוטה זהובה (Oncorhynchus aguabonita), טרוטת ברוק (Salvelinus fontinalis) וטרוטה חומה.
• דו-חיים – בפארק חיים 14 מינים של דו-חיים בפארק. חמישה מינים של צפרדעים, מתוכם שני מינים של הצפרדע המכונה באנגלית "צפרדע הררית בעלת רגליים צהובות" ששירות הפארקים השיב לפארק: Rana muscosa (באנגלית Southern mountain yellow-legged frog) ו-Rana sierra (באנגלית Sierra Nevada yellow-legged frog) ובנוסף צפרדע שור אמריקנית, ו-Pseudacris regilla (באנגלית Northern Pacific treefrog), שני מינים של קרפדות (קרפדה מערבית (Anaxyrus boreas) וקרפדת יוסמיטי (Anaxyrus canorus)), שני מינים של טריטונים וחמישה מינים של סלמנדרות.
• זוחלים – 21 המינים של זוחלים בפארק כוללים 14 מינים של נחשים, ובהם עכסן פסיפי (Crotalus oreganus) ומין הזעמן Rhinocheilus lecontei (באנגלית Long-nosed snake), חמישה מיני לטאות, חומט אחד וצב אחד, Actinemys marmorata (באנגלית Western pond turtle).
• עופות – בין מעל ל-200 מיני העופות שנצפו בפארק:
  • עופות מים ועופות חוף: ברווז עצים, ברווז חד-זנב, שרשיר מצוי, ברכייה, ברווז אפור, ברנטה קנדית ועבראש בופאלו
  • עופות דורסים: עיט זהוב, עקב אדום-זנב, עקב מכנסיים, שלך, ינשוף שדות, ינשוף עצים, אוח וירג'יניה ולילית אפורה
  • נקריים: נקר מצויץ, Colaptes auratus (באנגלית Northern flicker)‏, נקר בלוטים, Melanerpes lewis (באנגלית Lewis' Woodpecker) ו-Picoides albolarvatus (באנגלית White-headed Woodpecker)
  • אחרים: תחמס אמריקאי, הפסיוניים: שכווי יערות ושליו הרים אמריקני; היוניים: Patagioenas fasciata (מין יונה אמריקאית הקרוי באנגלית Band-tailed pigeon) ותורית אמריקנית (Zenaida macroura); ומיני הסיסיים: סיס ואוקס, סיס לבן-גרון (Aeronautes saxatalis)‏ ו-Cypseloides niger (באנגלית Black swift)
  • ציפורי שיר: סנונית עצים, סנונית הרפתות, עורב, עורב שחור, קיק אגוזים אמריקאי, אמודאי אמריקני, גנובתנים, פזאי אדום-כנף, צלוב-מקור מצוי וגיבתון ירוק-זנב

דוב שחור אמריקני בפארק

• יונקים – בין 72 המינים של יונקים החיים בפארק כלולים:
  • אוכלי חרקים: החדפים: חדף מים צפון אמריקני, חדף הררי (Sorex monticolus) ו-Sorex trowbridgii (באנגלית Trowbridge's shrew); וחפרפרת רחבת כף-רגל (Scapanus latimanus)
  • עטלפים: נשפון כפור מאפיר, עטלף כסוף-שיער (Lasionycteris noctivagans)‏, Myotis thysanodes (באנגלית fringed myotis)‏, Myotis volans (באנגלית Long-legged myotis)‏ ו-Myotis yumanensis (באנגלית Yuma myotis).
  • ארנביים: ארנבת הערבה, Sylvilagus bachmani (באנגלית Brush Rabbit) ופיקה אמריקאית
  • מכרסמים: בונה הררי, סמרן מקריס, סנאי דואה צפוני, מרמיטה זהובת-בטן, כמה מינים של נברן שדות, חולדה סוחרת, אוגר יערוני (Peromyscus maniculatus)‏, Peromyscus truei (באנגלית Pinyon mouse)‏, Reithrodontomys megalotis (באנגלית Western harvest mouse), סנאי אפור מערבי, סנאי קרקע קליפורני, Tamias speciosus (באנגלית Lodgepole chipmunk), סנאי דאגלס (Tamiasciurus douglasii)‏, Thomomys monticola (באנגלית Mountain pocket gopher) ומין הירבוע Zapus princeps (באנגלית Western jumping mouse).
  • פרסתנים: אייל פרדי לבן-זנב, כבש גדול-קרניים
  • טורפים: זאב ערבות, שונר מצוי, דביבון מצוי, דלק אמריקני, דלק דייג, הרמין, גירית אמריקאית, שועל אפור מצוי, דוב שחור אמריקני ופומה צפון-אמריקאית. דוב הגריזלי הקליפורני (Ursus arctos californicus, תת-מין נכחד של דוב גריזלי) האחרון נורה בפארק זה ב-1922.

בדומה לצמחייה מסווגים בעלי החיים בפארק על פי חגורות האקלים והצמחייה הנקבעים מהפרשי הגובה.

• מרגלות ההרים (Foothills) – במרגלות ההרים הקיצים חמים ויבשים והחורפים נוחים. הצמחייה השלטת היא של חורשות אלונים ובתה (מכונה באנגלית Chaparral), וצמחיית גדות נחלים כדוגמת ערבות. חלק מבעלי החיים חיים באזור כל השנה וחלק חורפים או מתרבים בלבד. מינים מקומיים כוללים שועל אפור מצוי, שונר מצוי, בואש מפוספס, דוב שחור אמריקני, חולדה סוחרת, חולדי השק, מין האוגר היערוני Peromyscus leucopus (באנגלית White-footed mouse), שליו קליפורני, עורבני השיחים (Aphelocoma californica), פרוש זהוב קטן (Spinus psaltria), מין הסבכי Chamaea fasciata (באנגלית Wrentit), נקר בלוטים, נחש גופר, זעמן אלמוגי קליפורני (Lampropeltis californiae)‏, Masticophis lateralis (באנגלית striped racer)‏, Aspidoscelis tigris (באנגלית Western whiptail lizard) וטריטון קליפורני (Taricha torosa).
• יערות הרריים (Montane forests) – בגובה שבין 1.7 קילומטר ל-2.7 קילומטרים יש חגורת יער מחטנית, כולל הסקוויה הענקית שנתנה את השם לפארק. באזור זה יורד בחורף שלג. בעלי חיים קבועים ועונתיים כוללים: סנאי דאגלס (Tamiasciurus douglasii), סנאי אפור מערבי, סנאי קרקע קליפורני, אייל פרדי שחור-זנב, דוב שחור אמריקני (הידוע כבעל חיים הפורץ מדי פעם למכוניות שאינן נתונות להשגחה, וגונב מהן מזון), פומה צפון-אמריקאית ומגוון עופות. בין העופות השוכנים דרך קבע בפארק: Piranga ludoviciana (באנגלית Western tanager)‏, Tachycineta thalassina (באנגלית Violet-green swallow)‏, Cardellina pusilla (באנגלית Wilson's warbler), חטפית זיתנית (Contopus cooperi), קיכלי חלוד-זנב (Catharus guttatus)‏, Sialia mexicana (באנגלית Western bluebird) ונקר מצויץ. הזוחלים בעלי הדם הקר אינם נפוצים באזור זה, אבל לעיתים ניתן לראות זעמן אלמוגי הררי (Lampropeltis zonata)‏, Charina bottae (באנגלית Rubber boa), לטאה דוקרנית מערבית (Sceloporus occidentalis) וקמטן האליגטור (Elgaria coerulea).
• האזור התת-אלפיני והאלפיני – אזור של אגמים, כרי דשא, ויער פתוח וסלעי גרניט. יונקים נדירים באזור זה והמזון מצומצם. היונקים באזור כוללים מרמיטה, פיקה אמריקאית וארנבת הערבה (Lepus townsendii). עופות כוללים קיק אגוזים אמריקאי, קיכלי הרים כחול (Sialia currucoides), פיפיון ממושקף (Anthus rubescens) ופרוש רוסי אפור-כתר (Leucosticte tephrocotis). באזור זה נעשים ניסיונות להשיב לטבע את תת-המין של סיירה נבדה של הכבש גדול-הקרניים (Ovis canadensis sierrae), ומין הצפרדע Rana muscosa (באנגלית Mountain yellow-legged frog).

• 
  לטאה סמוך ל"סלע התלוי" בפארק
• 
  אייל פרדי שחור-זנב בפארק
• 
  מרמיטה בפארק
• 
  פיקה אמריקאית בפארק

היסטוריה של האדם

התושבים הראשונים באזור שבו שוכן הפארק כיום היו ילידים בני שבט המונאצ'י (Monachee), שהתגוררו בעיקר באזור אגן הניקוז של נהר קאווייה באזור מרגלות ההרים שבפארק, אם כי על סמך עדויות שנמצאו ייתכן והם התגוררו גם באזורים גבוהים יותר כגון יער הענקים. בעונת הקיץ חצו האינדיאנים את הרכס דרך המעברים ההרריים הגבוהים, על מנת לסחור עם שבטים שהתגוררו מזרחית אליהם. במספר אתרים ברחבי הפארק ניתן למצוא פיקטוגרפים ששרדו מאותה תקופה, בייחוד בסלע הוספיטל (Hospital Rock) ובפוטווישה (Potwisha), כמו גם מכתשים שנחצבו בסלע ששימוש לעבד בלוטים, מזון בסיסי לילידי המונאצ'י.

בקתת גזע הסקוויה של ת'ארפ

עם הגעתם של המתיישבים האירופים הראשונים הגיעו לאזור החלה התפשטות של מחלת האבעבועות השחורות, שהשמידה חלק גדול מאוכלוסיית האינדיאנים. האירופי הראשון שהתיישב באזור באופן קבוע היה הייל ת'ארפ (Hale Tharp), שהתפרסם בשל כך שהצליח לבנות את ביתו מגזע חלול של עץ סקוויה ענקית שנפל ביער הענקים סמוך לאחו המכונה לוג מדואו (Log Meadow). ת'ארפ נהג לרעות את הבקר שלו באחו, אך במקביל הביע את הערכתו ליופיו של היער וניהל את המאבקים הראשונים באזור כנגד כריתת העצים. ת'ארפ היה מיודד עם ג'ון מיור שביקר בביתו מספר פעמים. מקומה של הבקתה לא השתנה מאז שת'ארפ בנה אותה ביער הענקים, וניתן לבקר בה גם כיום.

אולם, ניסיונותיו של ת'ארפ לשמר את עצי הסקוויה ענקית לא נחלו הצלחה רבה. בשנות ה-80 של המאה ה-19 הקימו מתיישבים לבנים את מושבת קאווייה (Kaweah Colony), מתוך שאיפה ליצור אוטופיה סוציאליסטית, וביססו את כלכלתם על סחר בעצי סקוויה. עם זאת, מאוחר יותר התברר כי עצי הסקוויה ענקית מתבקעים בקלות (בניגוד לעצי סקוויה נאה), ולפיכך הם אינם ראויים לשמש כחומרי גלם, אך עד שהגיעו למסקנה זו נכרתו אלפי עצים.

שירות הפארקים הלאומיים סיפח את יער הענקים לפארק ב-1890, השנה שבה הוקם הפארק, ובכך נפסקה באופן סופי כל פעילות הכריתה ביער הענקים. במשך השנים הפארק התרחב מספר פעמים עד שהגיע לגודלו הנוכחי; אחת ההרחבות האחרונות התרחשה ב-1978, כאשר פעילות נמרצת של תנועות שורשיות בהובלת מועדון סיירה הכשילה את ניסיונה של חברת וולט דיסני לרכוש אתר כרייה לשעבר בגובה רב בדרום הפארק כדי להפוך אותו לאתר נופש וסקי. אתר זה סופח לפארק ונקרא בשם מינרל קינג (Mineral King). מקור שמו ("מלך המינרלים" בעברית) מ-1873 כאשר כורים באזור הקימו את "נפת הכרייה מינרל קינג" (Mineral King Mining District). זהו האתר הגבוה ביותר בפארק שעבר תהליכי פיתוח במשך השנים, ונחשב ליעד פופולרי למטיילים הנוהגים ללון בשטח.

תיירות

מוזיאון יער הענקים

כר העשב המכונה "אחו הסהר" (Crescent Meadow - "קרסנט מדואו") ביער הענקים שכונה על ידי ג'ון מיור "אבן החן של הסיירה"

מכונית עוברת דרך קורת המערה

סלע מורו

גישה ולינה

בפארק מבקרים מעל למיליון תיירים מדי שנה. לפארק יש שלוש כניסות:

• הכניסה הראשית לפארק קרויה כניסת הר אש (Ash Mountain Entrance) והיא שוכנת בגבול הדרום-מערבי של הפארק. מגיעים אליה דרך כביש 198 של קליפורניה מוייסייליה (כ-55 קילומטרים מזרחית לפארק) דרך העיירה תרי ריוורס (Three Rivers).
• מצפון אפשר להגיע לפארק מפרסנו באמצעות כביש 180 דרך הפארק הלאומי קינגס קניון ודרך הכביש המקשר בין שני הפארקים המכונה "כביש הגנרלים" (Generals Highway) אל הכניסה הצפונית המכונה "כניסת הגדם הגדול" (Big Stump Entrance). מעבר לכניסה הכביש נמשך דרומה אל יער הענקים ובהמשך פונה מערבה אל כניסת הר אש.
• כשלושה קילומטרים ממזרח לכניסת הר אש מתפצל מכביש 198 דרומה כביש צר ומתפתל שבחלקו אינו מכוסה אספלט הקרוי כביש מינרל קינג (Mineral King Road). כביש זה מוביל אל כניסת נקודת לוקאוט (Lookout Point Entrance) לפארק והוא ממשיך עד אזור עמק מינרל קינג. רק שבילי הליכה מחברים את מינרל קינג עם חלקי הפארק האחרים. הכביש פתוח ממאי עד אוקטובר בלבד.

בפארק פועלים בקיץ קווי הסעות חינם בין האתרים המרכזיים.

בפארק פועל בית מלון, "ווקסצ'י לודג'" (Wuksachi Lodge), הכולל מסעדה ואולמות כינוסים. אפשרויות לינה נוספות הם בשבעת אתרי המחנאות המפוזרים בשטח הפארק: באזור מרגלות ההרים יש שלושה אתרים: פוטווישה (Potwisha‏ – 42 מקומות), באקאיי פלאט (Buckeye Flat‏ – 28 מקומות) וסאות פורק (South Fork‏ – 10 מקומות); באזור יער הענקים שני אתרים: לודג'פול (Lodgepole‏ – 214 מקומות) ודורסט קריק (South Fork‏ – 204 מקומות); ובאזור מינרל קינג יש שני אתרים: אטוול מיל (Atwell Mill‏ – 21 מקומות) וקולד ספרינגס (Cold Springs‏ – 40 מקומות) .

מרכזי מבקרים ומבני ציבור

בפארק יש שלושה מרכזי מבקרים:

• מרכז המבקרים מרגלות ההרים (Foothills Visitor Center) – כקילומטר וחצי אחרי כניסת הר אש. פתוח כל השנה. מציע מידע, קבלת היתרים למחנאות בשטח, ספרים ומוצרים.
• מוזיאון יער הענקים (Giant Forest Museum) – כ-25 קילומטרים מכניסת הר אש. פתוח כל השנה. בניין היסטורי זה נבנה ב-1928 בתכנון של האדריכל גילברט סטנלי אנדרווד (Gilbert Stanley Underwood). המוזיאון מציע מידע בדגש על הסקוויה הענקית וההיסטוריה האנושית של המקום, כמו כן אפשר לקבל מידע על הסביבה ולרכוש ספרים.
• מרכז המבקרים אורן הזפת (Lodgepole Visitor Center) - כ-34 קילומטרים מכניסת הר אש ו-3 קילומטרים צפונית לעץ גנרל שרמן. נכון ל-2019 המרכז סגור.

פעילויות ואתרים

הפארק מציע שפע פעילויות: סיורים בהדרכת שומרי הפארק, ביקור בחורשות הסקוויה הענקית, סיורים רגליים בשבילי הפארק, צפייה בבעלי החיים, מחנאות ולינה בשטח, צפייה בנופי ההרים, צפייה בכוכבים, סיור במערת קריסטל, סקי ומשחקים בשלג בחורף, טיפוס צוקים, רכיבה על סוסים, שיט בקיאקים ודיג.

האתרים הבולטים בפארק:

• מערת קריסטל (Crystal Cave) – מערה מוגנת מאז 1918, והיחידה מבין המערות הפתוחה לציבור בפארק.
• שביל גנרל שרמן (Sherman Tree Trail) – שביל אספלט באורך של כקילומטר היורד ממגרש החנייה לבסיס העץ גנרל שרמן ומתפתל דרך חורשת עצי הסקוויה.
• קורת המנהרה (Tunnel Log) – עץ סקוויה ענקית באורך 84 מטרים ובקוטר 6.4 מטרים שנפל על הכביש ב-1937 מסיבות טבעיות. שנה אחר-כך ניסר צוות מעובדי הפארק בגזע מנהרה בגובה 2.4 מטרים וברוחב 5.2 מטרים, מה שאפשר שוב מעבר כלי רכב.
• אחו הסהר (Crescent Meadow) – אחו קטן מוקף בעצי סקוויה ענקית באזור יער הענקים. כר דשא זה מסמן את הקצה המערבי של שביל הסיירה הגבוה (High Sierra Trail), המשתרע מהאחו לרוחב רכס קו פרשת המים המערבית הגדולה אל הר ויטני. הייל ת'ארפ, המתיישב הראשון בשטח הפארק בנה את ביתו באחו לוג מדואו הסמוך. איש שמירת הטבע ג'ון מיור ביקר במקום פעמים רבות ושיבח אותו תוך כינויו כ"אבן החן של הסיירה". האחו שוכן בקצה כביש אספלט באורך 5 קילומטרים המתפצל מכביש הגנרלים סמוך למוזיאון יער הענקים.
• מפל טוקופה (Tokopah Falls) – השביל אל מפל טוקופה מתחיל מרחק קצר מגשר מרבל פורק (Marble Fork Bridge) באתר המחנאות לודג'פול באזור יער הענקים. זוהי הליכה קצרה (שניים וחצי קילומטרים) לאורך היובל מרבל פורק של הנהר קאווייה אל צוקי גרניט מרשימים ומפל המים של קניון טוקופה. מפל טוקופה הוא בגובה 360 מטרים ומרשים במיוחד בתחילת הקיץ.
• סלע מורו (Moro Rock) – הוא כיפת גרניט השוכנת במרכז הפארק בקצה של נקיק מורו (Moro Creek) בין יער הענקים לאחו הסהר. גרם בן 400 מדרגות שנבנה בשנות ה-30 של המאה ה-20 על ידי חיל השימור האזרחי, נחצב בסלע כך שמבקרים יכולים לטפס לפסגה. "גרם המדרגות סלע מורו" (Moro Rock Stairway) רשום במרשם הלאומי של מקומות היסטוריים. התצפית מפסגת הצוק מקיפה את מרבית הפארק, כולל רכס קו פרשת המים המערבית הגדולה. גובה הפסגה 2,050 מטרים.

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של הפארק הלאומי סקוויה (באנגלית)
• הפארק הלאומי סקוויה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

• הפארק הלאומי סקוויה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• גיל אפרת, שמורות הטבע היפות של ארצות הברית: אלו שלא שמעתם עליהן, באתר הארץ, 18 באפריל 2019
• מידע על הפארקים הצמודים באתר Bartravel
• מידע על הפארקים הצמודים באתר למטייל
• מידע על מערה תת-קרקעית שהתגלתה בפארק בספטמבר 2006
• תמונות רבות מהפארק באתר glacier bliss
• A Humbling View From Ancient Giants מאתר ה-BBC

הערות שוליים

תמונה פנורמית של אגם קולומבין עם שחר