התנועה הבין-לאומית למען תודעת קרישנה

התנועה הבין-לאומית למען תודעת קרישנה
International Society for Krishna Consciousness (ISKCON)
שורשים, סיווג והנהגה
דת	גאודיה ואישנוויזם
מקום ייסוד	קופנהגן
תאריך ייסוד	13 ביולי 1967
מייסד	א. צ'. בהקטיוודאנטה סוואמי פרבהופאדה
דמויות מרכזיות	ראסל בראנד, ג'ורג' האריסון, Poly Styrene
הושפע מ	Gaudiya Math
תאולוגיה, טקסטים וטקסים
טקסט מכונן	Bhagavad-gītā As It Is
ארגונים ופעילות
מרכז	מייאפור
אזורי פעילות	כלל עולמי
	www.iskcon.org

התנועה הבין-לאומית למען תודעת קרישנה (נודעת גם כתנועת הרא קרישנה) שייכת לזרם הוואישנויזם הבנגלי, אשר נוסד במאה ה-16 בידי צ'יטניה מהאפרבהו (1534-1486). התנועה הוקמה בארצות הברית בשנת 1966 על ידי המורה הרוחני ההודי א. צ'. בהקטיוודאנטה סוואמי פרבהופאדה (1977-1896).

חברי התנועה מתרגלים בהקטי יוגה (אנ') בהסתמכות על כתבים עתיקים כבהגווד גיטא והבהאגווטה פוראנה.

ההיסטוריה של התנועה

מייסד התנועה, א. צ'. בהקטיוודאנטה סוואמי פרבהופאדה, נולד בשנת 1896 בקלקוטה שבהודו, בשם אבהאי צ'ראן דֶה. הוא רכש השכלה מערבית בפילוסופיה בקולג' בריטי ובמקביל רכש השכלה מסורתית בהדרכת הגורו בהקתיסידדהאנתה סרסווטי טהאקורה (אנ'). ב-1954 פרש אבהאי מחיי משפחה, קיבל את שם הנזורה בהקטיוודאנטה סוואמי, והקדיש את זמנו לעבודה תאולוגית ולהפצת משנת הוואישנויזם הבנגלי בהודו. בשנת 1965, הפליג לבדו לארצות הברית כדי להקים את התנועה הבינלאומית למען תודעת קרישנה (ר"ת איסקון ISCON).

בשנת 1966 הקים במנהטן שבניו יורק את המרכז הראשון של התנועה. בשנות השישים החלה בארצות הברית המהפכה התרבותית של ילדי הפרחים, שבין היתר כללה עניין רב ברעיונות רוחניים ובזרמים רוחניים מהמזרח. התנועה זכתה להצלחה רבה והתרחבה במהירות ברחבי ארצות הברית, וכן באירופה בשנות השישים והשבעים. פרבהופאדה צפה בגדילתה, ועיצב אותה כחברה בינלאומית של יותר ממאה מקדשים, מרכזים רוחניים, בתי-ספר, מוסדות וקהילות חקלאיות, בת אלפי חברים ברחבי העולם. עד לפטירתו ב-14 בנובמבר 1977, פְּרַבְּהוּפָּאדַה הספיק להקיף במסעות הרצאותיו את כדור הארץ כארבע עשרה פעמים, והפך את 'הַרֵא קְרִישְנַה' לביטוי מוכר בחלקים נרחבים של העולם.

אך לצד הפופולריות הרבה, אימוץ המנטרה הרא קרישנה על ידי ההיפים וילדי הפרחים באמריקה, כמו גם המחזמר "שיער", יצרו תדמית שלילית ושגויה לתנועה. ההיפים השתמשו בסמים פסיכדליים ודגלו במין חופשי, בעוד שהתרבות הגָאוּדִיַה וָאִישְנַוִית מתנגדת לשימוש בסמים ולמין לא אחראי.

לאחר מותו בשנת 1977 עברה התנועה משבר סמכות. בתחילת שנות ה-70, פרבהופאדה הקים ועד מנהל (Governing Body Commission), אשר אמור היה לקחת את הסמכות על ניהול התנועה. אולם לאחר מותו, נערכו מאבקי כוחות בין ההנהלה הרשמית של התנועה לבין גורואים שונים שבתוכה, שנהנו מסמכות רוחניות וכריזמטית. הוועד הוא הגוף המנהל של התנועה, ואחראי על מדיניות התנועה ועל מינוי של מורים חדשים. בשנת 1998, לאחר שנים של מחלוקות, מונתה לראשונה אשה לגוף המנהל, הפועל ברוטציה.

התנועה פעילה ומחזיקה מקדשים בערים רבות בארצות הברית, דרום אמריקה, אירופה, אוסטרליה, כמו גם ברחבי הודו.

אמונות התנועה

האמונה הדתית של התנועה מבוססת על התרגומים ועל הפרשנות של פרבהופאדה לכתבי הקודש של הודו, כבהגווד גיטא והבהאגווטה פוראנה. האמונה מאמינה בהסתפקות במועט מעמידה את האגו אמיתי מול אגו כוזב. שהאגו כוזב הוא כיסוי חומרני על האגו האמיתי. כל עוד האדם נתון לאגו כוזב, לא ייתכן שיהיה באמת מאושר. רק כאשר הוא פועל בהתאם לאגו האמיתי שלו, ייתכן שיהיה מאושר לחלוטין. זאת, משום שהוא התחבר לטבע האושר הפנימי שלו (טבע האָנַנְדַה), ליחסיו הנצחיים עם העליון. אדם הנתון לאגו כוזב חושב במושגים מעוותים של "אני" ו"שלי". "אני" מתייחס לצורך להיות עליון (או אף להתחרות עם האל), ו"שלי" מתייחס לרצון לשלוט במשאבי הטבע החומרי ולהתענג^[1]. תפיסת הקארמה של התנועה היא שאדם (או קבוצת אנשים), אחראי על גורלו. גורלו של האדם למלחמה או שלום נקבע עקב מעשיו ותודעתו, ולא עקב מעשיהם של אויביו. במילים אחרות, לאדם יהיו אויבים אם הוא "מזמין" אויבים אלו להיות אויבים, ואלו ייתכן אף שיהיו ידידיו אם זהו גורלו עקב תודעתו ומעשיו בתודעה אחרת^[2].

התרגול הרוחני כולל מדיטציה על מנטרות, שהמרכזית בהן היא הרא קרישנה (ממנה נגזר הכינוי הפופולרי של התנועה). מנטרה זאת היא תפילה מדיטטיבית המורכבת משמותיו האל בסנסקריט. לפי האמונה, מדיטציה על המנטרה עוזרת למתרגל להתעורר לטבעו האמיתי כישות חיים מטבע נצחי (sat), מודע (cit) ומלא חדווה (ānanda). המתרגלים שומרים על דיאטה לקטו-צמחונית, נמנעים משימוש בסמים, ממין שאיננו במסגרת מחויבות זוגית, ומתעסוקה לא אחראית, כדוגמת הימורים.

על פי תפיסת האלוהות של הוישנויזם הבנגלי, האמת המוחלטת היא האל קרישנה, המתגלה בהיבטים אלוהיים נוספים.

תנועת הרא קרישנה בישראל

התנועה הגיעה לישראל במחצית השנייה של שנות ה-70 של המאה ה-20, כחלק מגל של תפיסות רוחניות חדשות בסגנון "העידן החדש" ("ניו אייג'"), שהחלו לפרוח בעולם המערבי בכללותו עושר קודם, בתקופת "ילדי הפרחים". מספר פעילים הקימו מרכז רוחני בדירה בתל אביב. במאי 1978 פרסם השבועון "העולם הזה" כתבה על הקבוצה בה נחשפו שלושת הפעילים המרכזים שלה, כולל אריה איינהורן, עולה חדש מניו יורק, שהיה המנהיג של התנועה בישראל וגד לובן ראשון הפעילים בישראל^[3]. התנועה התקבלה בהתנגדות על ידי הממסד הדתי בישראל ומהורים של שילדיהם הצטרפו לתנועה^[4]. ביולי 1978 אף נעשה ניסיון להצית את הדירה בה פעלה התנועה^[5]. הקבוצה גדלה בתוך מספר חודשים לכ-30 פעילים והייתה נוהגת לערוך, מלבד פעילות ברחבי תל אביב, גם הרצאות והופעות בקיבוצים^[6].

ב-1982 הקבוצה החלה לפעול בחווה ליד קריית טבעון כאשראם^[7], שם הקימו מקדש ועסקו בחקלאות. את הכספים להשכרת החווה גייסו בחלקם מחברי התנועה בצרפת (שם היה ממוקם המרכז האירופי שלה)^[8]. בחווה התגוררו כ-15 איש בראשות גד לובן^[8]. אחר כך עברו לפעול גם מבית באזור השרון^[9].

בעקב תלונות הולכות וגוברות ופרסומים מטרידים בתקשורת על "כתות מסוכנות", החליט בפברואר 1982, שר החינוך והתרבות זבולון המר להקים ועדה בין־משרדית שתבדוק את נושא הכתות בישראל, כולל הרא קרישנה^[10]. ליושבת ראש הוועדה מונתה חברת הכנסת וסגנית שר החינוך מרים גלזר-תעסה, שפעלה כבר קודם בנושא הכתות המיסטיות מהמזרח, שלטענתה היוו איום ישיר על המסורת היהודית^[11]. גם הארגון החרדי "יד לאחים" שבמקור הוקם במטרה למנוע מנוער עולה חדש מארצות המזרח להישלח למוסדות לימוד חילוניים^[12], החל לפעול נגד "הכתות", זאת מתוך חשש לנטישה המונית של היהדות^[13]. בקיץ 1987 פעל ארגון "יד לאחים" נגד קבוצה של התנועה בבאר שבע והביא לסילוקם מהעיר^[14].

באמצע שנות ה-90 של המאה ה-20 הפעילים המרכזיים בקהילה בישראל, נטשו את אורח החיים הכולל שהייה באשרם, מאחר שביקשו לחיות באורח חיים הכולל השתלבות בחברה, אך במקביל לחיות על פי עקרונות החיים הרוחניים והרעיונות הפילוסופיים של היוגה ולהיות רגישים ופתוחים לעולם. גרעין ראשוני התיישב בחריש וסביבו התקבצה קהילה פתוחה של חברים בעלי עניין משותף בדרך היוגה. חברי הקהילה עובדים במקצועות שונים (אנשי חינוך, עובדי היי-טק, בעלי מקצועות חופשיים ועוד) ולוקחים חלק פעיל בחברה הישראלית^[15].

קהילה נוספת של הרא קרישנה פועלת באריאל, רובה של יוצאי ברית המועצות (בה מתקיימים לרוב שיעורים בשפה הרוסית). הקהילה באריאל מקיימת בתל אביב שירת הרא קרישנה בציבור וחלוקת ספרים אודות תודעת קרישנה^[16].