ויקיפדיה:הידעת?/המערכת

חברי המערכת: עורך המיזם: משתמש:חמויישה (שיחה). מייסד המיזם ועורכו בדימוס: חגי אדלר.
נשמח לשמוע רעיונות לשיפורים. כל תגובה בדף השיחה תבדק.

המערכת

חברי המערכת הם אלו אשר מתפעלים את המיזם. חשוב: לא צריך להיות חבר מערכת בשביל לתרום למיזם, אבל חברי מערכת מתעסקים בכל הצדדים הטכנים - ניהול הדיונים וארכובם, העלאת הגרסאות המוכנות לתבניות עצמן וכן הלאה.

מטלות שוטפות שעל חברי המערכת לבצע:

להגיב ולהחיות דיונים
ארכובים לארכיונים.
לסגור דיונים שהגיע הזמן לסגור אותם ולהעתיק את הדיונים לדפי השיחה של התבניות.
לשפר תבניות לפי דיונים שהגיעו לסיומם, תוך מתן קרדיט מלא.
לענות למכתבים למערכת
לנדנד, לנג'ס, להיות קרציה, להיות נודניק ולא לשכוח לתת גם מילה טובה פה ושם.

קטעים שאושרו - לקראת העלאה לתבנית

כאן יופיעו קטעים שאושרו בדף הדיונים וישהו כאן עד העלאתם לתבנית המתאימה. אם יש לכם הערות או שיפורים אחרונים - זה הזמן והמקום! תודה.

רשות מקומית עם תושבת אחת

הספרייה העירונית על שם רודי איילר

בארצות הברית ישנן מספר רשויות מקומיות, שבהן לא מתקיימות בחירות מוניציפליות, משום שיש בהן תושב יחיד, והוא מוגדר כראש הרשות המקומית. לדוגמה, מאז שנת 2004, בכפר מונווי, שבמדינת נברסקה, מתגוררת רק הגברת אלזי איילר. כל זמן שהיא משרתת את אוכלוסיית הרשות, למשל בתחזוקת ותאורת ארבעת רחובות הכפר, ובאחזקת ספרייה עירונית (בתמונה), היא מקבלת תקציב ממדינת המשנה. גם בשיא פריחתה של רשות מקומית זו, בשנות ה-30 של המאה ה-20, היא לא הייתה גדולה במיוחד. גרו בה אז 150 איש. בישראל יש מקרים קיצוניים עוד יותר: מגדל תפן ונאות חובב מנוהלות בידי ועדה קרואה, משום שמעולם לא גר בהן שום תושב. אלו אזורי תעשייה גדולים, שמוגדרים כרשויות מקומיות.

שובץ בתבנית:הידעת? 255

נתק אמריקאי

מסלול הכביש הפאן-אמריקאי. בצד מוגדל אזור נתק דריאן.

המרחק בקו אווירי בין הקצה הצפוני של אלסקה לבין הקצה הדרומי של ארגנטינה הוא כמעט 16,000 קילומטרים. את רוב המרחק הזה אפשר לנסוע בכביש נוח שאורכו 48,000 קילומטרים, שנקרא הכביש הפאן-אמריקאי. בשל אורכו, הכביש עובר באזורים אקלימיים מגוונים ושונים מאוד באופיים. הכביש מצליח לחצות אפילו את תעלת פנמה ואת סביבתה המאתגרת - אותה הסביבה שבגללה היה קשה כל כך לחצוב את תעלת פנמה, עד שהחברה שעסקה בכך פשטה את הרגל. עם זאת, על אף המאמצים שנעשו במרוצת השנים לסלילת הכביש במקטע בשם נתק דריין שנמצא בקצה הדרום-מזרחי של פנמה, העבודה נחלה כישלון חרוץ עקב תנאי השטח הקשים שכוללים ביצות, חול טובעני וצמחייה סבוכה. את הקיטוע בכביש, שאורכו 106 קילומטרים, יכולים חובבי ספורט אתגרי לנסות לעבור בכלי רכב שונים, כמו אופניים, אופנוע או טרקטורון. הקיטוע, שמתחיל בפנמה ונגמר רק אחרי מעבר הגבול עם קולומביה, גורם לכך שעל אף שקיים חיבור יבשתי בין אמריקה הצפונית לבין אמריקה הדרומית, בלתי אפשרי לעבור ביניהן במכונית.

שובץ בתבנית:הידעת? 256

סילבסטר, על שום מה?

האפיפיור סילבסטר הראשון

בישראל ובמדינות רבות, בעיקר במרכז אירופה, ראש השנה האזרחית מכונה סילבסטר, על שם האפיפיור ה-33 למניין, סילבסטר הראשון, שנפטר ב-31 בדצמבר. בעת שסילבסטר הראשון כיהן כאפיפיור, התנגדה הכנסייה הקתולית נחרצות לחגיגות לציון השנה החדשה.

שובץ בתבנית:הידעת? 257, מתאים לשיבוץ בתבנית:הידעת? 1 ביונאר 2025

חור בדגל

דגל רומניה שינה את עיצובו פעמים רבות, בהתאם לתמורות שחלו באופיהּ של רומניה ובמשטרהּ. כשהונף לראשונה, במהפכת 1848, הוא הכיל את הכיתוב "אחווה צדק" – סיסמת המהפכנים. בתקופת היותה של רומניה ממלכה, הכיל דגלהּ את הסמל הרומני ואת המונוגרמה המלכותית, שהשתנתה משליט לשליט. בתקופה הקומוניסטית, הסמל שבדגל הוחלף לזה של הרפובליקה הסוציאליסטית רומניה. במהלך המהפכה הרומנית של שנת 1989, מניפי נס המרד גזרו סמל זה מהדגל, והותירו בו חור עגול. לאחר שרומניה הפכה לרפובליקה דמוקרטית, הפס הצהוב האנכי במרכז הטריקולור הרומני נותר חלק: נטול חור ונטול סמל.

שובץ בתבנית:הידעת? 258, מתאים לשיבוץ בתבנית:הידעת? 1 בדצמבר 2024

עיתונאי שנידון למוות על הסתה אנטישמית

לוגו העיתון.

אחד מ-22 נאשמי המשפט הראשי, שבמשפטי נירנברג, היה יוליוס שטרייכר – המקים, הבעלים והעורך של עיתון התעמולה הנאצי, "דר שטירמר". מבין תריסר הנידונים למוות במשפט זה, הוא היה היחיד, שנענש רק בשל רדיפת יהודים (לקראת ותוך כדי השואה), ורק בשל הסתה. לקראת הוצאתם להורג, שטרייכר השווה את עצמו ואת חבריו לעשרת בני המן. אולם פסק הדין הכריז על שטרייכר, ולא על היטלר, כ"אויב היהודים מספר אחת".

שובץ בתבנית:הידעת? 259

זה כן סיפור אמתי. זה בדוק

דגל לגיון הזרים הצרפתי

לגיון הזרים הוא יחידה מיוחדת וותיקה בצבא הצרפתי, אליה מותר להתגייס בלא אזרחות צרפתית. כדי לאפשר למתגייסים לטשטש את עברם, ולפתוח דף חדש בחייהם, ניתן להתגייס ליחידה אפילו בשם ונתינות בדויים. ללגיון יצא מוניטין של מוקד משיכה לעבריינים נמלטים. יש טענות, שבשנות ה-50, הלגיון שימש מקלט לנאצים ולעוזריהם. אליהו איצקוביץ', שישב במוסד לעבריינים צעירים בעוון הריגה, ערק מצה"ל באמצעות בריחה מאוניית חיל הים שעליה שירת, כשעגנה באיטליה. הוא התגייס ללגיון הזרים כדי למצוא בו אדם כזה - הנאצי, שבילדותו של איצקוביץ', בשואה, רצח וגם ירש את משפחתו. איצקוביץ' מצא אותו, שירת לצידו בליגיון, ומצא גם הזדמנות לירות בו למוות, מבלי להיתפס.

שובץ בתבנית:הידעת? 260

הולדת ישו?!

דיוניסיוס אקסיגואוס

בשנת 270 לספירה הנוצרית, הפכה דת ה"סול אינוויקטוס" – הערצת אל השמש, לדתה הרשמית של האימפריה הרומית. בהתאם לדת זו, הרומאים ציינו את "לידתה של השמש" ולידת אל השמש, מעט אחרי מועד ההיפוך החורפי, ב-25 בדצמבר. בשנת 337 האימפריה התנצרה, והוחלט לחגוג את לידת ישו – חג המולד, בתאריך זה. גם השנה בה נולד ישו אינה וודאית. את שיטת מספור השנים לפי שנת הולדתו, דהיינו "ספירת הנוצרים", המציא דיוניסיוס אקסיגואוס, בשנה שבזכות המצאתו אנו מכנים "525".

שובץ בתבנית:הידעת? 261

נוע ברלינה!

סמל העיר בון

בעקבות מלחמת העולם השנייה גרמניה פוצלה לשתי מדינות, ורק מחצית מברלין נותרה בידי מערב גרמניה. מחצית זו הייתה מובלעת בתוך מזרח גרמניה, ולא התאימה יותר לתפקד כעיר בירה. למרבה ההפתעה, נבחרה דווקא העיר בון להחליפה כבירת מערב גרמניה. זאת למרות שהיו מספר ערים גדולות ומפותחות ממנה באופן משמעותי, ובחירה באחת מהן הייתה חוסכת למדינה כסף רב. ההסברים המקובלים לבחירת בון הם רצון מכוון בבירה זמנית לא נוחה, כדי שבבוא העת, אחרי שגרמניה תאוחד, יהיה קל לחזור מכזו בירה לברלין, וקרבת בון לביתו הפרטי של הקנצלר דאז, קונראד אדנאואר, שטרח רבות למען בחירתה. לכשהגיע איחוד גרמניה, בשנות ה-90, קיבל ההסבר השני משנה תוקף, לאחר שחברי הבונדסטג (הפרלמנט הגרמני) שהצביעו בעד החזרת מוסדות השלטון לברלין, היו בעיקר אלו שגרו קרוב יותר אליה מאשר אל בון.

אחד העם והשבת

אברהם ושרה

יותר משישראל שמרו את השבת שמרה השבת אותם הוא ביטוי מאת אחד העם, הטוען שהשבת הגנה על עם ישראל יותר משעם ישראל שמרו עליה. למרות שמחבר הביטוי הוא חילוני והוא מדבר על שמירת שבת במובן סוציולוגי-היסטורי של גיבוש החברה ושימור הלאומיות, רבים שומרי תורה ומצוות ציטטו את המשפט כהמלצה לשמירת שבת כערך הלכתי-תאולוגי, ביניהם הרב משה פיינשטיין ח"כ שלמה לורינץ ורבים אחרים, יתירה מכך היו שהגדילו וייחסו את הביטוי להוגים יהודים בולטים דוגמת רס"ג, ריה"ל ואפילו חז"ל...

גם בירושלים יש שער ניצחון

הקשת המרכזית, קשת אקה הומו, כיום מעל רחוב ויה דולורוזה

כשהנרי קנדל היה מהנדס העיר ירושלים, בימי המנדט הבריטי, ומהנדס העיר מזרח ירושלים, מטעם ממלכת ירדן, הוא דאג להרוס כל מבנה הצמוד לצידה החיצוני של חומת ירושלים. אלמלא מדיניותו זו, ייתכן שהחומה, שהיא אחד מסמלי העיר, הייתה נסתרת ולא מוכרת כמו חלקו הצפוני של הכותל המערבי וכמו שער הניצחון של ירושלים. בירושלים יש שער ניצחון, כמו שער טיטוס ושער הניצחון בפריז. החלק האמצעי של שער זה הוא קשת אקה הומו, שכיום, בעקבות הצמדת מבנים לשער, היא משמשת כגשר מעל רחוב דרך היסורים שבעיר העתיקה. קשת נוספת של אותו שער נמצאת בתוך המנזר הסמוך. זה לא שער הניצחון היחידי בירושלים. שרידי שער ניצחון נוסף נמצאים למרגלות שער שכם, ושני חלקי כתובת, שכנראה השתייכה לשער ניצחון שלישי, התגלו כ-400 מטר צפונה משם.

דבורים משתמשות בחשמל בטבע

דבורה מסוגלת לחוש במטען סטטי על הפרח שעבר אליו מגוף הדבורה הקודמת, כך תדע השנייה שאבקת הפרח כבר נוצלה.

דבורים צוברות מטען חשמלי סטטי חיובי בעת תעופתן באוויר. כאשר דבורה מבקרת בפרח, מטענה עובר אל הפרח, וממנו באטיות אל האדמה. דבורה מסוגלת לאתר את השדה החשמלי של פרח ואת תבניתו, ולהסיק אם בפרח ביקרו דבורים לאחרונה. אם אכן ביקרו בו דבורים לאחרונה, סביר שלפרח יהיו פחות אבקה וצוף, והדבורה תעדיף פרחים אחרים.

הטיית הישרדות

במהלך מלחמת העולם השנייה, חוקרים הציעו להוסיף מיגון לאזורים במטוסי קרב שבהם נצפה מספר הפגיעות הרב ביותר. אולם, הסטטיסטיקאי אברהם ולד הבחין כי המחקר התבסס רק על מטוסים ששבו ממשימות, ולא כלל מטוסים שהופלו. לכן ולד הסיק כי המחקר לוקה בהטיית הישרדות – מיקום החורים במטוסים שחזרו, הראה דווקא את האזורים שבהם המטוס יכול להיפגע ועדיין לשוב בבטחה, דהיינו, האזורים שאינם צריכים מיגון. בעצת ולד, למטוסים הוסף מיגון דווקא באזורים שבהם לא נפגעו המטוסים שהצליחו לחזור. מהלך זה השפיע רבות על התהוות תחום חקר הביצועים.

ניצול השואה ששרף ספרים

יחיאל די-נור מעיד במשפט אייכמן, 7 ביוני 1961.

הסופר הישראלי ניצול מחנות ההשמדה יחיאל די-נור, שנודע בשם העט "ק. צטניק" שפירושו "אסיר במחנה ריכוז", שאף לרכז את כתיבתו בנושא השואה, ושימש כעד במשפט אייכמן. הוא ראה צורך להשמיד כל זכר לספרות שכתב לפני השואה. לצורך זה הוא טס לספריית הקונגרס, והשמיד בה עותק של ספר השירה שכתב לפני פרוץ המלחמה. כמו כן, הוא גנב ושרף את העותק האחרון של ספר זה, שנשאר בספרייה הלאומית, בירושלים.

האלוף שנידון למאסר של יום וקיבל חנינה

איסר בארי

איסר בארי היה ראש מחלקת המודיעין (ראש אמ"ן) בצה"ל וראש הש"י בהגנה. בנובמבר 1949 הוא הורשע במעורבות בשפיטה המרושלת וההוצאה להורג של מאיר טוביאנסקי, ששמו טוהר לאחר מכן. בארי נידון למאסר של יום אחד ולקנס של לירה ארץ-ישראלית אחת. כבר באותו הלילה, נשיא מדינת ישראל חיים ויצמן החליט להעניק חנינה לבארי.

מי ביקש קטע על חזרה בתשובה, שבת וקריירת משחק?

אורי זוהר בזקנתו, בלבוש חרדי

סרט הקולנוע הישראלי, "הצילו את המציל", זכה להצלחה כלכלית רבה, למרות שבעת צילומו, הבמאי והשחקן הראשי שלו, אורי זוהר, היה בשלבים מתקדמים של חזרה בתשובה, והפגין חוסר חשק לבצע את תפקידו. זוהר היה מתפלל בסוכת המציל, שבתפאורת הסרט, ועורך שם שיחות טלפון, כדי לגייס כסף לישיבה. באחת הפעמים בהן עזב זוהר את מערך הצילומים לקראת כניסת השבת, עבודת היום טרם הושלמה, ואת המשך הסצנה ביים המפיק, איציק קול. זוהר סיפר כי מעולם לא צפה בסרט במלואו, בצורתו המוגמרת.

ריתוך ספונטני

סכמה של מערכת ריתוך קר

בשנת 2005 האנטנה הראשית באחד הלוויינים במערך גלילאו, שנשלח אל כוכב הלכת צדק, שהייתה אמורה להיפתח לצורת מטרייה, לא נפתחה כראוי, ונראה שאחת מצלעותיה נתקעה בעמוד התומך. בתחילה לא היה ברור איך זה קרה, אך לבסוף התגלה שחלקים ממנה עברו ריתוך קר, בשל הניקיון בחלל. דהיינו חיבור של שתי פיסות מתכת (ריתוך), המתרחש ללא חימום ממשק הפיסות. פיסות מתכות בעלות פני שטח נקי מאוד וחלק מאוד מתמזגות במגע, והאטומים שבהן משתלבים אלו באלו. וכפי שהפיזיקאי, ריצ'רד פיינמן, תיאר: "לאטומים אין אפשרות לדעת מאיזו פיסה הם הגיעו"

קטעים שהוחלט להסיר

לא לשכוח להסיר מדף השיחה של הערך המרכזי את תבנית {{קיים הידעת}}.