ורוניקה

הסוג ורוניקה (שם מדעי: Veronica) הנקרא כנראה על שם ורוניקה הקדושה הוא סוג גדול וחשוב ממשפחת הלחכיים (בעבר שויך ללועניתיים). בסוג זה נכללים עשבים שעיקר תפוצתם באזורים הממוזגים של חצי הכדור הצפוני (אירואסיה וצפון אמריקה) שלהם כותרת גלגלית (עלי הכותרת פרושים). הסוג כולל כ-459 מינים, מהם זוהו 19 מינים בישראל וסביבתה. חלק מן המינים נפוצים בבתי גידול לחים (מימיים) בישראל ובאזורים נרחבים בעולם בכל היבשות – גם באזורים טרופיים וגם באזורים ממוזגים. בכל המינים האלה טבולים העלים והגבעולים התחתונים במים, והתפרחות בולטות מעליהם. חלק מן המינים גדלים באזורים חמים וטיפוס תפוצתם אירנו-טורני שהוא אזור בעל אופי ערבתי-יבשתי המשתרע מטורקיה ודרום רוסיה במערב, דרך איראן וצפון הודו עד מונגוליה במערב. כמות המשקעים 100 עד 400 מ"מ. הקיץ חם ויבש והחורף קר מאוד ומושלג.

ורוניקה
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	צינוראים
משפחה:	לחכיים
סוג:	ורוניקה
שם מדעי
Veronica ‏לינאוס, 1753

תיאור כללי

ורוניקה לבנה - פרח אופייני של ורוניקה

סוג זה שייך למשפחת החלכיים ומהווה את אחד הסוגים החשובים בה. תפוצתו של סוג זה היא קוסמופוליטית, בעיקר באזורים הממוזגים באזורים הממוזגים באסיה ובאירופה, כאשר רוב המינים מעדיפים בתי גידול קרירים. ככל שמדרימים לכיוון האזור הים תיכוני, עולה מספר המינים החד-שנתיים על הרב שנתיים, וכלל זה בא לידי ביטוי גם במינים המיוצגים בארץ ישראל. ישראל והמזרח התיכון מהווה עבור מינים מסוימים קצה גבול תפוצתם הדרומי.

אטימולוגיה - מקורות השם

שם הסוג העברי הוא ורוניקה, כשמו הלטיני. מראשית המחקר הבוטני בישראל השם המקובל היה ברוניקה - ייתכן שהשינוי הקל בהגיית השם מקורו בהסתייגות מהשם הנוצרי. ועדת השמות לענייני צמחים של האקדמיה ללשון העברית משנת 2003 קבעה את השם הנוכחי בווי"ו כבשם המדעי מאחר שהתברר שהכתיב בבי"ת דגושה - השגור בספרות הבוטנית העברית הישנה - אין לו על מה לסמוך. השם הלטיני המאוחר נגזר מיוונית Berenike/Pherenike. פירו תרגומו נושא וניק פירושו ניצחון. השם העברי ברוניקה הוא צורה משנאית (עברית המשנה) של השם הרומי, כשם המלכה יהודייה שחיה במאה הראשונה לספירה אחותו של המלך אגריפס השני. השם הלטיני מרמז כנראה על ורוניקה הקדושה, שליוותה את ישו למקום הצליבה וניגבה את פניו במטפחתה.

השקפות סיסטמטיות שונות

חלוקות סיסטמטיות אחרונות משייכות את הסוג ורוניקה למשפחת הלחכיים יחד עם סוגים רבים נוספים במשפחת הלועניתיים. כמו כן נמצאה קרבה בין סוג זה לבין הסוג הבה שכמה ממיניו משמשים כצמחי נוי בארץ, והסוג הבה יחד עם סוגים אוסטרלו-אסיאתיים נוספים כמו Derwentia, Detzneria, Chionohebe, Heliohebe, Leonohebe Parahebe צורפו לסוג ורוניקה. על-פי חלוקה זו, כולל הסוג 500 מינים, והוא הגדול במשפחת הלחכיים. יש לציין שחלוקה זו אינה מקובלת על כל החוקרים, והיא אינה מיוצגת במרבית המקורות הכתובים והמקוונים בתחום.

מורפולוגיה

צמחים עשבוניים חד-שנתיים או רב-שנתיים (בישראל), על פי רוב שרועים ומסתעפים מבסיסם.

קנה שורש קיימים או לא קיימים. המשמעות ריבוי וגטטיבי ולא רק מיני, במיוחד במינים רב-שנתיים.

הגבעולים עגולים, עדינים, ארוכים, מסתעפים, שרועים עד מזדקפים או משתלשלים. הגבעולים (אך לא עוקצי התפרחות) קירחים לגמרי (למשל, ורוניקת המים) או שעירים במקצת או בצפיפות, לפחות בחלקם העליון, בעלי שערות בלוטיות או ללא שערות בלוטיות.

הלוואים חסרים. הפטוטרות קיימות, ארוכות עד קצרות מאוד.

העלים פשוטים, העלים התחתונים נגדיים לרוב, החפים או העלים המלווים את הפרחים ומחיקם יוצאים הפרחים, מסורגים.

טרף העלה מאונה (העלים חרוקים באופן ברור) עם 5 עד 9 אונות לעיתים רחוקות 11 אונות. צורת המתאר של הטרף עגולה, רוחב העלים שווה לאורכם או גדול מאורכם, בסיסם דמוי לב עד דמוי יתד.

הפרחים דו-מיניים, בעלי עטיף כפול, בלתי נכונים (אונות הכותרת בלתי שוות), מאוחי עלי כותרת, כלומר 4 עלי הכותרת מאוחים בבסיסם לצינור קטן והם נושרים כיחידה אחת.

הפרחים ערוכים אחד אחד בחיק העלים שצורתם אינה שונה משאר העלים שאינם נושאים פרחים בחיקיהם (למשל, ורוניקה לבנה) או ערוכים באשכולות או בשיבולים או במכבדים ויוצאים מחיק החפים. החפים  (ובפרט העליונים שבהם) נבדלים בצורתם, גודלם ובשינונם מכל שאר העלים (למשל ורוניקת המים).

הגביע מחולק עמקות ל-4 או ל-5 אונות, בדרך כלל לא שוות. אונות הגביע משתיירות בפרי. העורקים באונות הגביע אינם בולטים.

הכותרת גלגלית (האונות מפושקות וצינור הכותרת קצר מאוד), בלתי נכונה, האוגן בעל 4 אונות פרושות, שאינן שוות, העליונה רחבה יותר משתי הצדדיות והתחתונה צרה מהן וצורתה כעין לשון. צבע הכותרת כחול בהיר, לעיתים לבן, ורוד או לילך, לרוב הֶגְוֵנִים (וריאציות) של גוני כחול ולבן.

האבקנים 2, מעורים בכותרת, ארוכים למדי, מזדקרים מתוך הלוע הקצר ובולטים מתוך הפרח, ממישור הכותרת. שני האבקנים מפושקים בזווית חדה וביניהם עמוד השחלה. הזרים נימיים, וקירחים. המאבקים דמוי כליה או חץ, בעלי 2 לשכות, הנפתחות בחריץ אורך, דרכו משתחררת האבקה.

השחלה עילית, עשויה 2 עלי שחלה מאוחים, היוצרים 2 מגורות. עמוד שחלה אחד, משתייר בפרי, נימי, הצלקת אחת ותמימה ולא מחולקת. השיליה חיקית.

הפרי הוא הלקט פחוס כרגיל מן הצדדים ועל פי רוב מפורץ בראשו בין 2 המגורות, או נפוח (ורוניקה לבנה) ועטוף בגביע משתייר, קירח או שעיר, בן 2 מגורות בכל מגורה 2 או הרבה זרעים. ההלקט נפתח לאורך המחיצה שבין המגורות.

הזרעים זעירים, פחוסים וגבשושיים (ורוניקה לבנה) או קעורים, צבעם מצהוב עד חום, בעלי אנדוספרם בשרני, המקיף את העובר הזקוף. הזרעים מופצים באמצעות הרוח.

תיאור מורפולוגי

על סוג זה נמנים עשבים חד שנתיים או רב שנתיים, כאשר מינים רב שנתיים רבים מצטיינים בקני השורש שלהם. עלי הוורוניקה ערוכים על הגבעול בצורה נגדית, לעומת העלים העליונים הסמוכים לפרח שהם ערוכים בצורה מסורגת.

גביע הפרח מחולק ל-4 או 5 אונות, שלרוב אינן סימטריות. הכותרת פרושה, גלגלית. עלי הכותרת מאוחים- כלומר, הם אינם ניתנים להפרדה, ובלתי סימטריים, כאשר האונה העליונה רחבה יותר. צורת עלי הכותרת מהווה את אחד המפתחות לזיהוי המינים.

צבע הכותרת לרוב כחול בהיר, ולעיתים לבן או ורוד. מספר האבקנים 2, והם לרוב ארוכים מהכותרת.

פרי הוורוניקה הוא מטיפוס הלקט, צורתו עגולה, פחוסה. הוא מחולק לשני חלקים ('מגורות'), ולרוב עלי הפרח בולט ממנו.

מיני ורוניקה בחרמון ובסביבת ישראל

הרשימה המופיעה למטה כוללת 8 מינים מתוך 19 מינים שזוהו בישראל ובסביבתה. שבעת המינים חלקם אקראיים, אולי נכחדו וחלקם בלעדיים בישראל רק לחרמון ונדירים.

ורוניקה אפרפרה

ורוניקה אפרפרה (Veronica pollifolia) - עשב רב-שנתי, בן חלוף, מעוצה בבסיסו, שרוע, אפור-צמיר (מכוסה מעין לבד, בשונה מוורוניקה מזרחית), גבעוליו משתרגים בין האבנים, פרחיו לבנים ולועם מעוטר בטבעת בצבע אדום כהה (בורדו). טיפוס תפוצתה אירנו-טורני (אזורים צחיחים, שהקיץ בו חם ויבש מאוד והחורף קר מאוד ומושלג). ותפוצתה העולמית משתרעת ממרכז טורקיה לדרום מערב סוריה ולישראל ולערבות אדום (דרום מערב הממלכה הירדנית). מין זה גדל גם במדרונות טרשיים ברום 1900 מ' עד 2,800 מ'. ורוניקה אפרפרה היא צמח שעיר בשערות בלוטיות ובלתי בלוטיות, שרוע במקצת שגבהו מגיע לכ-30 ס"מ. הגבעולים (אך לא עוקצי התפרחות) שעירים במקצת או בצפיפות, לפחות בחלקם העליון. העלים קטנים, אורכם 5 עד 12 מ"מ, שפתם חרוקה ולעיתים גלולה במקצת לאחור בדומה לעלי געדה מצויה. החפים, שמחיקם יוצאים התפרחות, קטנים בהרבה מכל שאר העלים שאינם נושאים פרחים בחיקיהם. התפרחות דמויות שיבולת בקצות הענפים. הפרחים בן 4 אונות בלתי שוות. האונה העליונה רחבה יותר והתחתונה צרה יותר משתי הצדדיות. צבע הכותרת לבן. קרוב לבסיס כל אונה יש פס רחב יחסית בצבע אדום כהה. ארבעת הפסים יוצרים יחד מעין טבעת צבעונית מסביב לאבקנים ולעמוד השחלה. אורך עמוד השחלה 3.5 עד 2.5 מ״מ. הפרי הלקט פחוס מצדיו. הפריחה מאמצע מרץ עד תחילת אוגוסט.

ורוניקה ארוכת-שיבולת

ורוניקה ארוכת-שיבולת (Veronica macrostachya) - עשב רב-שנתי, בן חלוף, מעוצה בבסיסו. טיפוס תפוצתו אירנו-טורני. תפוצתה העולמית משתרעת מדרום טורקיה ועד איראן וערבות אדום (דרום מערב הממלכה הירדנית) ובספק בחרמון. הוא גדל גם בערבות של אדום וגם במקומות סלעיים בחרמון ברום 1,650 עד 2,670 מ'. צמח אפור-צמיר. הגבעולים דחוסים וקצרים, בלתי נבובים ושעירים. העלים מוארכים או סרגליים, אפורים או לבנים, אורכם 15 עד 30 מ״מ, מכוסים בצפיפות שערות שאורכן 0.5 מ״מ לפחות, ושפתם משוננת עמוקות כמשור וגלולה לאחור (בדומה לעלים של געדה מצויה). התפרחות שאורכן 2 עד 4 מ"מ. יוצאים מחיק חפים. החפים (ובפרט העליונים שבהם) נבדלים בצורתם ובגודלם מכל שאר העלים שאינם נושאים פרחים בחיקיהם. הפרי אינו מפורץ, כל שטחו שעיר ורוחבו גדול בהרבה מאורכו. עוקצי הפרחים אינם כפופים וקצרים מהגביע או שווים לו או גדולים ממנו עד 1.5 פעמים. הפריחה מתחילת אפריל עד אמצע יולי.

ורוניקה דביקה

ורוניקה דביקה (veronica viscosa) – עשב חד-שנתי נדיר מאוד. טיפוס תפוצתה אירנו-טורני. תפוצתה העולמית משתרעת ממזרח ועד מערב איראן ועד דרום מערב סוריה. מדרונות החרמון הוא גבול תפוצתו ברום 1600 עד 1700 מ'. הגבעול מכוסה שערות בלוטיות. עלים בעלי שינון אחיד ואינם מחולקים לאונות כבוורוניקה הקיסוסית הדומה לה. הפרחים ערוכים אחד אחד בחיק העלים שצורתם אינה שונה משאר העלים שאינם נושאים פרחים בחיקיהם. צבע הכותרת כחול או לילך, לפעמים העלה הקדמי של הכותרת לבן. אורך עמוד השחלה 1.3 עד 1.5 מ"מ, לעיתים רחוקות 1.7 מ"מ, כעומק המפרץ שבראש ההלקט. ההלקט קירח ומכיל 4 זרעים. אורך עוקץ ההלקט קצר 3 מ"מ לכל היותר. הפריחה מסוף מרץ עד תחילת יוני.

ורוניקה דו-אונתית

ורוניקה דו-אונתית (Veronica biloba) - צמח עשבוני חד-שנתי נדיר, שפרחיו לבנים ושערותיו בלוטיות. טיפוס תפוצתה - אירנו-טורני. תפוצתה העולמית משתרעת מדרום מזרח רוסיה האירופית ועד דרום ההימלאיה ועד סיביר ועד סיני. הוא גדל מקומות סלעיים וחוליים בהרי דרום סיני הגבוהים ואולי בחרמון. הגבעולים בלתי נבובים ושעירים. התפרחות יוצאים מחיק חפים. החפים נבדלים בצורתם, גדולים מכל שאר העלים, אבל תמיד מסורגים. עוקצי הפרחים קצרים מהגביע או שווים לו או גדולים ממנו עד 1.5 פעמים. הפרחים הלבנים זעירים, קוטרם 2 עד 6 מ"מ. הכותרת קטנה מהגביע. עוקצי הפירות זקופים או ישרים ונטויים כלפי מטה (אינם כפופים באופן בולט). אורך עמוד השחלה 0.2 עד 1.2 מ״מ והוא ארוך פי 1.5 עד 3 מהמפרץ שבתוכו הוא יושב. ההלקט מחולק כמעט עד לבסיס לשתי מגורות, כלומר שתי האונות בולטות ושקע עמוק ביניהן. בכל מגורה 2 או 3 זרעים. הפריחה בין סוף מרץ לבין סוף מאי.

ורוניקה כפופת-עוקץ

ורוניקה כפופת-עוקץ (Veronica campylopoda) - צמח עשבוני חד-שנתי נדיר שפרחיו כחולים בהירים. טיפוס תפוצתה - אירנו-טורני. תפוצתה העולמית משתרעת מהמזרח התיכון עד מערב סין ומערב ההימלאיה. היא גדלה על סלעים בערבות שיחים ובאדום ובמואב, בספק בסיני ובחרמון.

ורוניקה כפופת-עוקץ היא חד-שנתית, גובהה 5 עד 20 ס"מ, שעירה, מסועפת בדרך כלל מהבסיס. הגבעולים בלתי נבובים ושעירים. התפרחות הן אשכולות רפות שיוצאות מחיק חפים. החפים מוארכים עד דמוי אזמל צר עד מוארכים ותמימים, וגדולים מכל שאר העלים שאינם נושאים פרחים בחיקיהם. החפים שווים באורכם לעוקצי הפרחים. הכותרת כחולה בהיר והיא קצרה מהגביע. אונות הגביע שווים באורכם זה לזה. אונות הגביע מאוחים בזוגות בחלק מאורכן, מוארכות-אזמליות, מתחדדות ובעלות 3 עורקים. עוקצי הפרחים כפופים כלפי מטה, לעת ההבשלה הם שווים באורכם לגביע או ארוכים ממנו. עוקצי הפירות ארוכים מהגביע וכפופים וההלקטים נטויים כלפי מטה. ההלקט דחוס, בעל שערות בלוטיות, מחולק כמעט עד הבסיס לשתי מגורות מפושקות. עמוד השחלה באורך חצי מהמפרץ של ההלקט. בכל מגורה 2 עד 6 זרעים. הפריחה בין סוף פברואר לבין תחילת מאי.

ורוניקה מזרחית

ורוניקה מזרחית (Veronica orientalis) - צמח עשבוני רב-שנתי שרוע, ננסי, מעוצה בבסיסו, שצבע כותרתו כחול או תכלת או לבן. בתוך האוכלוסיות של ורוניקה, מלבד פרחים כחולים עם מרכז לבן, יש פרטים לא מעטים שפרחיהם חיוורים, ממש לבנים עם פסים אנכיים כחולים על כל אונה, באונה העליונה הפסים מרובים. טיפוס תפוצתה אירנו-טורני. תפוצתה העולמית משתרעת מהקווקז עד החרמון (אולי ירדן) ועד מערב איראן. היא גדלה בבתות, במקומות סלעיים, ובחרמון היא גדלה בקרקעית של דולינות מרום 1,650 מ׳ עד 2,800. בחורף מכסה אותה שלג עמוק, וכשהיא נחשפת באביב מתגלים רק בסיסי ענפים מועטים, שחורים ומדכאים למראה. במהרה פורצים מענפים אלה, הנראים כמתים, ניצנים ירוקים, זוחלים על הקרקע ותוך זמן קצר יוצרים מרבד ירוק צפוף. בקרקעית דולינות נוצרות חגורות של מינים, ובחיגור זה תופסת הוורוניקה המזרחית מקום אחרי (מחוץ) חגורת הלוטוס שצבעיו כתום-אדום. הגבעולים (אך לא עוקצי התפרחות) בלתי נבובים ושעירים במקצת או בצפיפות, לפחות בחלקם העליון. העלים פרושים, ירוקים, מכוסים שערות קצרות, שאינן בלוטיות ואורכן אינו מגיע ל־0.5 מ״מ, או קירחים כמעט. אורך העלים 5 מ״מ עד 20 מ"מ. העלים העליונים בעלי שפה תמימה או בעלי 2 עד 6 שיניים, לעיתים רחוקות 8, מכל צד לכל היותר. התפרחת, שאורכה גדול מ-4 ס"מ יוצאים מחפים. החפים, שמחיקם יוצאים התפרחות, קטנים מהעלים. התפרחות דמויות אשכול בקצות הענפים. עוקצי הפרחים אינם כפופים וקצרים מהגביע או שווים לו או גדולים ממנו עד 1.5 פעמים. הפרי רחב מאורכו, המפרץ שבין קשוותיו יוצר זווית רחבה. עמוד השחלה המשתייר ארוך מהפרי. הפריחה מסוף אפריל עד אמצע אוגוסט.

ורוניקת סיני

ורוניקת סיני (veronica kaiseri) - צמח עשבוני שגדל בירדן ובסיני במקומות לחים. כל זוג של עלים נגדיים נושא רק תפרחת אחת. הגבעול נבוב וקירח. המידע עליה מועט ומופיע במגדיר של מיכאל זהרי.

ורוניקה סקרדית

ורוניקה סקרדית (Veronica scardica) - צמח עשבוני רב-שנתי נדיר, כנראה אקראי, כיום לא נמצא במדרונות לחים ברמת הגולן ולא בחרמון. טיפוס התפוצה מזרח ים-תיכוני. החפים תמיד קטנים בהרבה מהעלים. הגבעולים (אך לא עוקצי התפרחות) קירחים לגמרי. העלים, לפחות אלה שמחיקם יוצאת תפרחת, בעלי פטוטרות קצרות או יושבים כמעט ובסיסם דמוי יתד. מין מופיע רק במגדיר נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין.

מינים הגדלים במעונות לחים

בישראל שני מינים הגדלים במעונות לחים: ורוניקה עדינה וורוניקת המים. מין שלישי מוזכר בכל המגדירים - ורוניקת החולה - אבל כיום היא נחשבת לשם נרדף לוורוניקת המים.

ורוניקה עדינה

ורוניקה עדינה (Veronica anagalloides) - עשב חד-שנתי של בתי גדול לחים, נדיר ובסכנת הכחדה בישראל טיפוס התפוצה: אירו-סיבירי, ים-תיכוני ומערב אירנו-טורני תפוצתו רחבה ומקיפה את כל אגן הים התיכון עד חצי האי-ערב (לא כולל סיני), ומאירופה ועד צפון מערב סיביר ועד סין. בישראל הוא גדל בקרקע לחה וביצתית ומים זורמים באיטיות בביצות, מעיינות ונחלים. בחוף הגליל, בשרון, במישור החוף הדרומי, בגליל העליון, בעמק יזרעאל, בכרמל, בבקעת חולה.

צמח עשבוני חד-שנתי נדיר, גובהו 10 עד 30 ס"מ לעיתים רחוקות 50 ס"מ. הגבעולים זקופים, קירחים לגמרי. בסיסי הגבעולים טבולים במים. העלים נגדיים, מוארכים, לפחות העליונים שמחיקם יוצאים גבעולי תפרחת יושבים ובעלי בסים רחב, ולעיתים קרובות חובקים את הגבעול. שפת העלה תמימה או משוננת בעדינות.

הפרחים קטנים ותכולים, ערוכים על גבעולי תפרחת צדדים היוצאים מחיקי העלים העליונים. גבעול התפרחת המרכזי זקוף, נבוב וקירח. הפרחים אינם מלווים בעלים בבסיסם והם נישאים על עוקצים ארוכים במקצת מהפרחים. הפרח, שקטרה 6 מ"מ, אינה נכונה, עלה הכותרת התחתון צר משאר 3 עלי הכותרת. כותרת הפרח נושרת במהרה בצהרי היום. הפרי ההלקט אליפסי, בסיסו דמוי יתד באופן ברור. הפריחה מסוף פברואר ועד תחילת אוגוסט.

ורוניקת החולה

ורוניקת החולה (veronica lysimachioides) - שם נרדף לוורוניקת המים. במגדירים השונים היא מופיעה כמין עצמאי. והסימנים שניתנו להבדלה מוורוניקת המים הם: עלי הגבעול התחתונים והאמצעיים בעלי פטוטרות. אשכולות הפירות צפופים, חד-צדדיים; עוקצי ההלקטים כפופים במקצת ליד בסיסם ומופנים אל ציר התפרחת.

ורוניקת המים

ורוניקת המים

ורוניקת המים (Veronica anagallis-aquatica) - צמח עשבוני חד-שנתי או בן שיח, לא מצוי שגדל במים רדודים זורמים, של מעיינות או פלגי מים. גבעוליו טבולים במים. תפוצתו בישראל משתרעת בבתי גידול מתאמים בכל צפון הארץ ומרכזה, ודרומה עד בקעת באר שבע, אך תפוצתו הולכת ומצטמצמת עם הפגיעה בבתי גידול לחים. מין זה הוא צמח עשבוני שגובהו 15 עד 80 ס"מ, שפרחיו בגווני כחול. בעל קנה שורש ובעל רבייה מינית ואל-מינית מקנה השורש וממפרקים משרישים. הגבעולים (אך לא עוקצי התפרחות) רבועים, נבובים על פי רוב, קירחים, ולעיתים רחוקות שעירים רק בחלקם העליון בשערות בלוטיות. כל זוג עלים נגדיים נושא זוג של תפרחות (לפעמים יותר). העלים, לפחות העליונים, שמתחת לתפרחת בעלי פטוטרות קצרות או יושבים כמעט והם לופתים לפעמים את הגבעול. עלי הגבעול התחתונים והאמצעיים יושבים או בעלי פטוטרת. שפת העלה תמימה או משוננת קלות. התפרחות מסוג אשכול צפופים או לא צפופים, חד-צדדיים או אינם חד־צדדיים. עוקץ הפרח גדול פי 2 עד 3 או יותר מהחפה המלווה אותו. הפרחים יפהפיים ונושרים במהרה, עם עלי כותרת מעורקים לאורכם וצבעם תכלת חיוור או עז-צבע, תכול–ורדרד או כחול או סגול. עוקצי ההלקטים מפושקים עד אופקיים כמעט או ההלקטים כפופים במקצת ליד בסיסם ומופנים אל ציר התפרחת. ההלקט קירח, עגול או דמוי ביצה, בסיסו רחב (ולא צר כבוורוניקה עדינה), מעוגל או קטוע. הפריחה מסוף ינואר ועד תחילת ספטמבר, ועיקרה בקיץ.

ורוניקה לבנה

ורוניקה לבנה (veronica cymbalaria) היא צמח חד-שנתי משתרע ומשתרג (על פרחים אחרים) בעל פרחים לבנים שקוטרם 6 עד 8 מ"מ. הכותרת נושרת במהרה תוך יום, נפוץ בגינות, מדרכות ומקומות מוצלים. ראו ערך מורחב.

ורוניקה מבריקה

ורוניקה מבריקה

ורוניקה מבריקה

ורוניקה מבריקה

ורוניקה מבריקה (Veronica polita) היא צמח עשבוני חד-שנתי, מהאזור הים-תיכוני ההררי, לא מצוי וגדל בשדות ובבתי-גידול מופרים. פרחיו קטנים וכחולים עם כותרת זעירה שנפרשת באור השמש, ונסגרת בבוא החשיכה. הפריחה מסוף דצמבר ועד תחילת יוני. וֵרוֹנִיקָה מַבְרִיקָה דומה לוורוניקה לבנה שכותרתה לבנה והיא מלווה את ורוניקה לבנה במעזבות ובשטחים פתוחים בחבל הים-תיכוני ושכיחה על מדשאות. ראו ערך מורחב.

ורוניקה סורית

ורוניקה סורית (veronica syriaca) - ראו ערך מורחב. צמח חד-שנתי זעיר, שגובהו 10 עד 30 ס"מ. התפרחת בעלת צבר של פרחים יפהפיים בצבע דו-גוני כחול ולבן. הוורוניקה צומחת בשדות צפון ארץ ישראל ומרכזה ונפוצה במטעי זיתים וגפנים ופורחת בתחילת החורף בין ינואר לפברואר בטרם נחרשה האדמה בכרמים. ניתן לראותה מדי שנה בצדי הכביש של עמק המצלבה ובמטע הזיתים מצפון למנזר מר אליאס בדרך לבית לחם.

ורוניקה פרסית

ורוניקה פרסית (Veronica persica) – צמח עשבוני חד-שנתי נדיר, שרוע פחות או יותר, גובהו 10 עד 40 ס"מ, מסתעף מבסיסו ופרחיו מעורקות. טיפוס התפוצה אירנו-טורני, ומוצאו מצומצם מהקווקז ועד צפון איראן והוא התפשט בכל אירו אסיה אמריקה, אוסטרליה ודרום אפריקה. ורוניקה פרסית בשרון, בדרום מישור החוף, בגליל העליון והגליל התחתון, בבקעת כנרות, בגולן ובחרמון. ורוניקה פרסית גדל בגינות, בשדות ובקרקעות מעובדות הפריחה מסוף פברואר עד תחילת מאי

הגבעול שרוע, שערותיו אינן בלוטיות. כל העלים בעלי פטוטרת, דמויי ביצה או אליפטיים, כמעט דמויי לב בבסיסם. העלים חרוקים באופן ברור. החפים האמצעיים משוננים ושווים בגודלם לשאר העלים. הפרחים ערוכים אחד אחד בחיק העלים שצורתם אינה שונה משאר העלים שאינם נושאים פרחים בחיקיהם. עוקץ הפרח ישר ובדרך כלל הרבה יותר ארוך מהעלים שמחיקם הוא יוצא ועם הבשלת הפרי הוא כפוף מטה. הגביע בעל 4 עלים מפושקים וערוכים שניים שניים. עלי הגביע דמוי ביצה עד דמוי אזמל, ריסניים ופלומתיים בדלילות. בהבשלת הפרי עלי הגביע מפושקים ובעלי עירוק בולט. הכותרת כחולה, אורכה 10 מ"מ, והיא ארוכה יותר מהגביע. הזירים ארוכים. אורך עמוד השחלה 2 עד 3.5 מ"מ. עוקץ הפרי גדול מהלקט ואורכו 2 עד 3 מ"מ. ההלקט שעיר וריסני קצר מהגביע והוא בן 2 מגורות מובחנות, המפרץ שביניהן עשוי בצורה זווית קהה (רחבה) וממנו בולט עמוד השחלה, רוחבו של ראש ההלקט 6 עד 8 מ"מ. רוחבו של ההלקט גדול פי שניים מאורכו. המגורות בעלי עירוק מרושת בולט.  מספר הזרעים בכל מגורה 5 עד 8. הזרעים פחוסים או קעורים. אורך הזרעים 1.4 עד 2 מ״מ.

ורוניקה קטנת-פרחים

ורוניקה קטנת-פרחים (Veronica panormitana) – צמח עשבוני חד-שנתי ים-תיכוני, שפרחיו קטנים ולבנים, שדומה לוורוניקה לבנה. בעבר היא נחשבה לתת-מין של וורוניקה לבנה. כיום היא מוכרת כמין עצמאי. העלים קטנים ובמרבית העלים אורכם ארוך מרוחבם לעומת העלים של ורוניקה לבנה שאורכם קצר מרוחבם. הפריחה מסוף דצמבר ועד תחילת מאי.

ורוניקה קיסוסית

ורוניקה קיסוסית (Veronica hederifolia) – צמח עשבוני חד-שנתי נדיר מאוד, מסתעף מבסיסו, שעיר בדלילות, גובהו 5 עד 30 ס"מ, פרחיו זעירים וכחולים ופריחתו מתחילת פברואר ועד סוף מאי. טיפוס תפוצה: אירו-סיבירי - ים-תיכוני - אירנו-טורני. מין זה גדל במקומות מוצלים בגליל העליון, בגליל התחתון, בהרי יהודה (נאספה בירושלים פעמים ספורות בגינות ובקירות מוצלים), בחרמון ועמון.

העלים פשוטים, העלים התחתונים נגדיים, החפים או העלים המלווים את הפרחים ומחיקם יוצאים הפרחים, מסורגים. הפרחים ערוכים אחד אחד בחיק העלים שצורתם אינה שונה משאר העלים שאינם נושאים פרחים בחיקיהם. כל העלים בעלי פטוטרת. העלים (כולל התחתונים) הם על פי רוב בעלי 3 עד 5 אונות. האונה האמצעית גדולה ורחבה מהאונות הצדדיות. אונות הגביע משולשות או דמויות לב בבסיסן. אורכן גדול מההלקט. אורך עוקץ הפרח חצי או פי שניים מהעלה ממנו הוא יוצא. הפרח כחול או סגול חיוור קצר יותר מהגביע. אורך עמוד השחלה אינו עולה על 1.2 מ"מ. אורך עוקץ ההלקט 3 מ"מ לכל היותר. ההלקט קירח לגמרי כמעט ואינו מפורץ בין המגורות, רוחבה גדול מאורכה. עמוד השחלה המשתייר קצר מאוד. מכיל אחד או שני זרעים בכל מגורה. הזרעים. זעירים 2.5 מ"מ צורתם דמוית סירה וגבשושיים.

ורוניקה קירחת

ורוניקה קירחת (Veronica leiocarpa) - צמח עשבוני רב-שנתי מעוצה בבסיסו, נדיר על סף איום, זקוף ומסתעף, גובהו עד 60 ס"מ, שצבע כותרתו כחול או תכלת. טיפוס תפוצתה מזרח ים תיכוני. תפוצתה העולמית משתרעת מדרום טורקיה ועד ישראל . בישראל הוא גדל בגליל העליון, בגליל התחתון: ובחרמון. הוא גדל בצל במעבה חורש אלון מצוי ואלון תולע, בתות על קירטון חווארי. הגליל העליון, הגליל התחתון: החרמון.

הגבעולים (אך לא עוקצי התפרחות) בלתי נבובים ושעירים במקצת או בצפיפות, לפחות בחלקם העליון. העלים פרושים, ירוקים, מכוסים שערות קצרות, שאינן בלוטיות ואורכן אינו מגיע ל־0.5 מ״מ, או קירחים כמעט. אורך העלים 20 מ״מ עד 45 מ"מ. שפת כל העלים בעלת 10 עד 25 שיניים מכל צד. התפרחות הן אשכולות ארוכות, שאורכם גדול מ-4 ס"מ יוצאים מחפים. החפים, שמחיקם יוצאים התפרחות, קטנים מהעלים. עוקצי הפרחים אינם כפופים וקצרים מהגביע או שווים לו או גדולים ממנו עד 1.5 פעמים. הכותרת בעל אונות התכולות, ומרכזה בהיר. לאורך אונות הכותרת נמשכים עורקים כחולים כהים. המאבקים כחולים. הפרי הלקט פחוס שאורכו ארוך מרוחבו, המפרץ שבין קשוותיו יוצר זווית חדה מאוד. עמוד השחלה המשתייר בולט מהפרץ ואורכו כמחצית אורכו של הפרי או יותר מזה. הפריחה מסוף מרץ עד תחילת יוני.

ורוניקת השדה

ורוניקת השדה (veronica arvensis) - ראו ערך מורחב.

ורוניקה משובלת

ורוניקה משובלת (veronica spicata) - צמח עשבוני רב-שנתי שמוצאו מאירופה ואסיה. מין זה זקוף או מזדקף שגובהו 30 עד 50 ס"מ. העלים שעירים, דמוי אזמל, אורכם 4 עד 5 ס"מ, שפתם תמימה בראשם ובבסיסם וחרוקה באמצעם ובסיסם מוצר. התפרחות הם אשכולות ארוכים, צפופים ומרובי פרחים. הפרחים נישאים על עוקצים שאורכם קטן מאורך הגביע והחפים. צבע הפרחים כחול או ורוד, קוטרם כ-6 מ"מ. אוגן הכותרת בעל 4 אונות. הפרי הלקט שעיר, פחוס במקצת בצידו ובולט מהגביע. בישראל הוא צמח חצי-צל ואור מלא, עמיד בקרה, רגיש ליובש ולמליחות. גדל בקרקעות שונות בהר בעמק ובשפלה. הריבוי באמצעות ייחורים ובאמצעות זרעים.

ורוניקה משתרעת

ורוניקה משתרעת (veronica prostrata) - ורוניקה משתרעת 'בלו גורג' – צמח עשבוני רב-שנתי משתרע, שגובהו 15 ס"מ ופורח באביב ובקיץ. מתאים בעיקר להר בקרינת שמש ישירה, בקרקע עשירה בחומר אורגני. פרחיו בצבע תכלת-כחול עם עין לבנה, 2 אבקנים לבנים בולטים.

לקריאה נוספת

• אבי שמידע ומיכה לבנה, (1983). החי והצומח של ארץ ישראל (כרך 11, עמודים 101–102), הוצאת משרד הביטחון, תל אביב.
• פינברון-דותן, נעמי ודנין, אבינעם. (1991). המגדיר לצמחי בר בארץ-ישראל, (611-615). ירושלים, הוצאת כנה. (הספר בקטלוג ULI)
• קטלוג צמחים - משתלת מלצר. (2007). כפר ידידיה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ורוניקה בוויקישיתוף

• ורוניקה, באתר ITIS (באנגלית)
• ורוניקה, באתר NCBI (באנגלית)
• ורוניקה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• ורוניקה, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
• ורוניקה, באתר Tropicos (באנגלית)
• ורוניקה, באתר GBIF (באנגלית)
• ורוניקה, באתר IPNI (באנגלית)
• ורוניקה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• ורוניקה באתר צמחיית סין