טיוטה:Gilbuzaglo/תפסיר רס"ג

התפסיר היא כותרתו של התרגום לערבית של התנ"ך שכתב רב סעדיה גאון (882-942). זהו התרגום הראשון לערבית של כל ספרי התנ"ך.תרגום זה היה נפוץ בקרב יהודים, שומרונים ונוצרים. הוא שימש את מחברו רב סעדיה גאון במהלך ויכוחים שקיים עם הקראים.שפת התפסיר שכתב רב סעדיה גאון הייתה ערבית קלאסית. חלקים ממנו תורגמו לערבית התרגום היה מיועד לקהל קוראים מעורב, שכולל בתוכו גם יהודים וגם בני דתות אחרות.

תולדות חייו של רב סעדיה גאון

רב סעדיה בן יוסף אלפיומי גאון (יולי 882, ד'תרמ"ב – 21 במאי 942, כ"ו באייר ד'תש"ב), המכונה גם בקיצור: רס"ג, מגאוני בבל. בגיל 46 מונה לראש ישיבת סורא בבגדאד.

היקף מפעלו הספרותי היה גדול ביותר: הוא כתב ספרים בענייני הלשון העברית ודקדוקה,פיוטים,פרשנות מקרא,ונושאים תאולוגיים ופילוסופייים. שפת כתיבתו הייתה ערבית יהודית, והוא מראשוני הרבנים שכתבו באופן נרחב בשפה זו . רס"ג היה איש הדת היהודי הראשון שחיבר ספר שיטתי ומקיף בפילוסופיה יהודית,ספר אמונות ודעות. בנוסף לכך, רס"ג היה אחד מן החכמים הראשונים שתמודד באופן שיטתי ותקיף עם הדעות הקראיות , שהפכו לנפוצות יותר בתקופתו.

הרקע ההיסטורי לכתיבת תרגום התורה לערבית

כדי שניתן יהיה לעמוד על חשיבותו של תרגום התורה שחיבר רס"ג, יש צורך לבחון את הרקע התרבותי שמתוכו נוצר התרגום . ניתן להצביע על שתי התפתחויות היסטוריות אשר השפיעו על היווצרותו של תרגום התורה לערבית. אחת מן ההתפתחויות האלו קשורה לאירועים שהיו חיצוניים לעולם היהודי.ההתפחויות מן הסוג השני קשור לאירועים שהתרחשו בעולם היהודי עצמו. ההתפתחות החיצונית קשורה לתהליכים שהובילו לעליית האסלאם. בעקבות הצלחתם של מסעות כיבוש שניהלו המוסלמים במאה השביעית לספירה, רוב יהודי העולם חייו תחת שלטון מוסלמי. בהמשך לכך,רוב היהודים נחשפו לתרבות האיסלמית שהיתה התרבות השלטת תחת שלטון זה. האיסלאם ביקש לחזק את כוחו על ידי האצה של תהליכי התאסלמות של בני דתות אחרות הנמצאים תחת שלטונו. לעתים ההתאסלמות נעשתה בכפייה, אך לרוב מטרה זו הושגה ידי הענקת פריוולגיות למתאסלמים. החשיפה לתרבות האסלאם הייתה חשיפה מורכבת בעיני היהודים. מצד אחד,ניתן לומר שהתרבות המוסלמית העשירה את עולמם התרבותי של היהודים.מן הצד שני ,החשיפה זו היוותה את הגורם המרכזי שמשך חלק מן היהודים להתאסלם. כמו כן,חשוב לציין כי באותה תקופה התקיימה גם ספרות ונוצרית שנכתבה בערבית.

במקביל, החלה להתפתח בעולם היהודי מגמה נוספת . ניתן להצביע על התחילת המגמה הזו במאה השנים שקדמו לזמן בו פעל רס"ג. באותה התקופה החלו להשמע קולות בעולם היהודי שהחלו לערער על התורה שבעל פה בפרט ,ועל התורה בכלל. אחד מן הקולות הללו, שחי בתקופתו של רס"ג, היה חיוי הבלכי. הוא כתב ספר שבו מאתיים שאלות על הנאמר במקרא. חיוי ניסה להראות כי קיימות סתירות בין פסוקים שונים במקרא. כמו כן, הוא ניסה להוכיח כי ניתן להסביר את הניסים שכתובים בתורה באופן טבעי. הספר שכתב חיוי זכה לתפוצה רחבה בזמנו של רס"ג ,והוא אף נלמד בבתי הספר באותה עת. רס"ג היה ער לתפוצה הרבה של דברי חיוי,והוא ניסה להפריך אותם . הוא יוצא כנגד חיוי בספרו אמונות ודעות,וכן באמצעות שיר מחורז שמשיב על קושיותיו של חיוי.

תופעה פנים יהודית נוספת עימה התמודד רס"ג קשורה להתפתחותה והיווצרותה של התנועה הקראית.במחצית השנייה של המאה השמינית, בעקבות פעילותו של ענן בנן דוד, החלה לצמוח קבוצה חדשה בעולם היהודי. טענתה של אותה קבוצה הייתה שהדת היהודית מתבססת רק על הנאמר במקרא. ביסוס האמונה היהודית לא אמור לדעתה של אותה קבוצה להתבסס על מידע חיצוני כלשהו. ענן בן דוד,מייסד הקבוצה הנחיל למאמיניו ציווי חד וברור : "חפישו שפיר באורייתא ואל תשענו על דעתי" (חפשו היט בתורה - ואל תסמכו על דברי).לדעתו של ענן, המסורת שבעל פה היא המצאתם של בני אדם. משום כך, אין שום חובה לציית למסורת הזו . רק המצוות שכתובות בתורה מחייבות ציות. תפיסתו של ענן התגבשה לאחר כמאתיים שנה לתפיסה שעומדית בבסיסה של האמונה הקראית . באופן מעשי, סלע המחלקות העיקרי בין הקראים לבין הגאונים בעיקר ליחס שראוי להתקיים בין ההלכה המקראית לבין המסורת התורה שבעל פה. בנוסף, המחלוקת בין הקראים לבין רס"ג נגעה גם להלכות ומצוות ספיציפיות ,ןעל האופן הנכון שבו יש לקיים אותן.הגאונים שחיו לפני תקופתו של רס"ג התנגדו בנחרצות לדעותיו של ענן. יחד עם זאת,דעותיו של ענן לא היוו איום משמעותי כלפי תפיסתם הדתית. הסיבה לכך יכולה להיות קשורה לכך שבימי הגאונים שקדמו לרס"ג,הקראות עדיין לא נתפסה כקבוצה מגובשת וחזקה . זוהי יכולה להיות הסיבה לכך שהגאונים לא נלחמו בתקופה זו בקראים בחוזקה.לעומת זאת, בתקופתו של רס"ג, הקראים היו פעילים מאוד, והשפיעו באמצעות פעילות זו על יהודים רבים. שתי התופעות הללו היוו את הזרזים לכתיבת תרגום התורה של רס"ג לערבית.

היקף התרגום

תרגום חמישה חומשי תורה לערבית. בתרגומו, כפי שמספר רס"ג בהקדמתו, ביקש להנגיש את המקרא לשכבות הרחבות של האוכלוסייה היהודית שהכירו את השפה הערבית,אך לא הייתה להם היכרות עם השפה ההעברית.היקף התרגום של רס"ג לספרי התנ"ך לא ברור באופן מספק. פרופ' חגי בן שמאי טוען כי ניתן לומר בוודאות כי רס"ג תרגם את ספרי בראשית(אולי חלקו הראשון),שמות ויקרא פרק לב בספר דברים ,ישעיהו,משלי,איוב ,דניאל שיר השירים ואסתר. בנוסף ייתכן שרס"ג תרגם גם את ברכת יעקב לבניו ואת ברכת משה לשבטים בפרק לג בספר דברים. עם זאת פירוש רציף ושלם של הספרים הללו לא מוכר למחקר בימינו . הפירוש של רס"ג שמוכר כיום הוא לקטעים או חלקים גדולים של ,הספרים שהוזכרו לעיל. בנוסף לכך,קטעים רבים שנמצאים באוספי הגניזה בקהיר ,כתובים בצורה שתואמת את דרך הכתיבה של רס"ג ,ואת רעיונותיו. יחד עם זאת, לא ניתן לקבוע באופן וודאי שרס"ג הוא זה שחיבר את הקטעים הללו. גם בחלק מן הפירוש של רס"ג לתורה ישנם קטעים שלא ניתן לקבוע בוודאות שמחברם הוא רס"ג. מידע משלים לגבי פירוש רס"ג לתורה נמצא בגניזה בקהיר. ההנחה המוקדמת של המידע הזה, קובעת שכל חומש בתקופת הגאונים חולק לשניים.

על פי המידע שמצוי בגניזה בקהיר, רס"ג תרגם את חציו הראשון של ספר בראשית, ואת החומשים שמות וויקרא בשלמותם. הגאון רב אהרון פירש את חציו השני של ספר דברים. רב שמואל בן חופני פירש את החלקים האחרים שלא תורגמו על ידי הגאונים:המחצית השנייה של ספר בראשית ספר במדבר בשלמותו וחציו הראשון של ספר דברים. החלוקה הזו בין הגאונים תואמת מקורות חיצוניים אחרים , כמו רשימת חיבורי רס"ג שחיברו בניו,שארית ודוסא. כמו כן, החלוקה הזו תואמת את הדרך בה התייחסו מחברים שבאו לאחר רס"ג , אל היקף תרגום התורה של רס"ג. מחברים אלו התייחסו גם הם אל היקף התרגום שמופיע ברשימת חיבורי רס"ג שחיברו בניו.

תפסיר רס"ג על ספר בראשית, שמור בספריה הבריטית .

שפת התרגום

בספרות המחקרית מתקיים דיון לגבי הדרך בה נכתב תרגומו של רס"ג. הדיון נסוב סביב דבריו של רבי אברהם אבן עזרא שכתב שרס"ג כתב את תרגומו לתורה גם באותיות עבריות עבור קהל יהודי, וגם באותיות ערביות עבור קהל של משכילים לא יהודים. ההנחה של פרופ' יהושע בלאו ושל סימון הופקינס היא שרס"ג כתב שתי מהדורות של תרגום: אחת עבור הציבור היהודי ואחת עבור משכילים לא יהודיים . מהדורת התרגום באותיות עבריות הייתה חלק ממסורת שהיתה מקובלת בעולם היהודי בארצות דוברות הערבית. בארצות אלו, רבנים הוציאו את כתביהם בערבית יהודית באותיות עבריות . זוהי הייתה שפת הקריאה היחידה שהבינו היהודים בארצות אלו. עם זאת, ייתכן שרס"ג הכין מהדורה בכתיב ערבי של התרגום שכתב עבור חוג של משכילים לא יהודיים. חוג משכילים מן הסוג הזה התקיים בפאסטאט בסוף המאה העשירית .בחוג בפסטאט דנו המשכילים ברעיונות של דתות שונות. הדיון התבסס על טקססטים כתובים. חלק מן הטקסטים ,שנגעו ליהדות, תורגמו לערבית ונכתבו באותיות עבריות . יכול להיות שלחוג משכילים דומה הוציא רס"ג מהדורה נוספת,שנכתבה האותיות ערביות .

כתבי יד ומהדורת של תפסיר רס"ג

.

רס"ג שכלל את התרגום כל ימיו, הגיהו ותקנו. נוסחאות התרגום, ה'תפסיר' בלשון הערבית, הועתקו בעותקים רבים והלכו והתגלגלו מדור לדור. תפוצתם העיקרית, מטבע הדברים, הייתה בארצות הדוברות ערבית. שרשרת רצופה של מסירה, עד לימינו, התקיימה בתימן. ענפי נוסח שונים התקיימו במזרח התיכון והשתמרו בעיקר בגניזה הקהירית. השתמר עותק אחד הכולל כשני שלישים מהתרגום למקרא, שנכתב רק כשמונים שנה אחר פטירת רס"ג, על ידי הסופר שמואל בן יעקב. בשנת 2015 יצא לאור בירושלים ספר המכיל את פירוש התורה של רס"ג באותיות ערביות תיקניות המבוסס על כתב יד זה וכתבי יד תימניים.

על תפסיר רס"ג נכתבו כמה פירושים, החשוב שבהם הוא נוה שלום לרב עמרם קורח, אחרון רבני תימן. כמו כן נכתבו הערות על ידי יוסף דרנבורג מהדירו, וכן על ידי הרב חיים כסאר. הרב יוסף קאפח ליקט מתרגום זה תרגומים רבים בעלי משמעות, ופרסמם בשם "פירושי רבינו סעדיה גאון על התורה". הרב משה פתיחי פרסם את התפסיר במסגרת חומש "דרך הקדמונים" (ירושלים, ה'תשע"ח) והוסיף לו פירוש נרחב. יהושע בלאו פרסם לקראת היותו בן מאה כרך ראשון מתוך סדרת פירושים על התפסיר, בשם "עיונים בתפסיר רב סעדיה גאון לתורה", כרך א: בראשית (האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ירושלים, ה'תשע"ט).

במסגרת 'פרויקט סעדיה גאון' של הרב יום טוב גינדי ראו אור שני כרכים המכילים את התפסיר לחומשים בראשית ושמות, בשלושה מדורים: בערבית בגופן ערבי תקני, בערבית יהודית מנוקדת, ובתרגום לעברית. לתפסיר נלווה ליקוט ביאורים.

מבנה התרגום-פירוש קצר ופירוש ארוך

תרגום רס"ג לתורה בנוי משני מרכיבים מרכזיים : א.תרגום של חלקים נרחבים מהמקרא.תרגום זה מכונה בשם "התפסיר".התרגום מרחיב לפעמים את הנאמר במקרא ,כולל בתוכו מרכיבים פרשניים רבים.חלק החומר של אותם מרכיבים פרשניים מבוסס על מדרשי חז"ל.בנוסף לכך,התרגום של רס"ג מרחיב את הסיפור המקראי ,ומוסיף עליו פרטים נוספים. עם זאת, רס"ג מנסה להעביר בצורה המדויקת ביותר את הטקסט המקראי באופן בו הוא מפורש על ידו. לעיתים קרובות התרגום של רס"ג מאמץ את תרגומו של

אונקלוס.בנוסף לכך, הוא מתבסס על תרגומים ישנים יותר של המקרא לערבית יהודית. ברמה כללית יותר, תרגומו של רס"ג מנסה להצמד ככל הניתן אל הפרשנות המסורתית של המקרא. זוהי הסיבה לכך, שהוא מנסה להמנע מאימוצם של פירושים חדשניים,שאינם תואמים את המסורת. ב. פירוש נרחב יותר. רס"ג כתב הקדמות ארוכות לכל אחד מן הספרים שכתב, שמתמקדות בנושאים המרכזיים שנדונים בכל ספר. כמו כן ההקדמות הללו מתייחסות לסוגיות פרשניות או לסוגיות חשובות שנמצאות במוקד של כל ספר,וכן בסוגיות פרשניות ופילוסופיות. כל ספר בפירוש המורחב מכונה בכינוי אחר בערבית יהודית על ידי רס"ג . התורה, לדוגמא, מקבלת מרס"ג את הכינוי "אלאזהר",מילה שפירושה בערבית הוא פרחים,ובערבית יהודית פירושה מצוות. בפירוש הארוך רס"ג מנסה להסביר מדוע הוא בחר בפירוש ספציפי למילה מסוימת, ולא בפירוש אחר. ההנמקות הללו של רס"ג נפוצות במיוחד כאשר רס"ג בוחר בפירוש שאיננו מקובל על רוב הפרשנים. בפירוש הארוך רס"ג עוסק בסוגיות תיאולוגיות הלכתיות ולשוניות.

רס"ג מסביר מדוע הוא הפריד במין הפירושים לתורה בהקדמתו לפירוש הקצר שכתב לתורה. הצורך לכתוב פירוש קצר לתורה עלה מתוך צורך של של אחד מתלמידיו. התלמיד ביקשמרס"ג ליצור תרגום שיתמקד רק בתרגומו של הטקסט המקראי ,ולא בעניינים אחרים,פולמוסיים יותר.

"העליתי ספר זה על הכתב רק משום שאחד התלמידים ביקש ממני להפריד את הביאור הפשוט של פסוקי התורה בספר לעצמו, שלא יהיה מעורב בו דיון בלשון.... ושלא יתערב בו דבר משאלות הכופרים ומהתשובות כנגדם ולא משאלות החולקים ומהתשובות כנגדם, ולא מפרטי המצוות השכליות ואופני קיום המצוות השמעיות, אלא תרגום משמעויות לשון התורה בלבד. סברתי שיש בבקשתו טובה, כדי שישמעו ‏השומעים את ענייני התורה, כלומר סיפור מעשים וציווי וגמול, בסדר וסידור קצר, וכדי שמי מהם המבקש לדעת פרשה כלשהי לא יארך עיסוקו בזה מחמת מה שמעורב בה...אם הוא ירצה לאחר מכן להבין את הסתעפות...יחפש זאת בספר האחר, הואיל וקיצור זה מעיר אותו אל זאת וממלא את חפצו בזה. כאשר ראיתי לנכון לעשות כך רשמתי בספר זה רק את ביאור ההוראה הפשוטה של הכתובים, ערוך בדקדוק בעזרת ידיעת השכל והמסורת."

— חגי בן-שמאי, מפעלו של מנהיג : עיונים במשנתו ההגותית והפרשנית של רס"ג (ירושלים: מוסד ביאליק ,2015.)עמ' 288

בחלק מן הספרים, רס"ג ביצע הפרדה בין הפירוש הרחב על הספרים ,לבין תרגום הספר. על פי מצאי כתבי היד הקיימים, ניתן להבחין שהפרדה כזו אכן מתקיימת בתרגומיו של רסג לתורה,לחמש המגילות ,ולישעיה. הפרדה כזו לא מתקיימת בספרים תהילים,משלי איוב ודניאל. לעיתים יש שוני בין התרגום המילולי של פסוק מסוים, לבין הדרך בה הוא מתפרש בפירוש הנרחב יותר. השוני הזה יכול להיות נעוץ בכמה גורמים . ייתכן שהשוני בתרגום נובע מטעויות של העתקה או טעויות סופרים. בנוסף לכך, ייתכן שהשוני נוצר מעיבוד שנעשה לתרגום על ידי עורכים שונים במהלך השנים. אפשרות שלישית הייא שרס"ג אכן כתב שני פירושים\תרגומים לתורה. בפירוש אחד מתרגם את המקרא כפשוטו,ואילו בפירוש השני הוא מרחיב ומנמק מדוע הוא בחר לתרגם מילים או משפטים בדרך לא שגרתית.

כללי פירוש התורה של רס"ג.

רס"ג קובע במאמר השביעי של ספרו אמונות ודעות,שעוסק בתחיית המתים כללים שנוגעים לפירוש המילים במקרא. הוא קובע כי לרוב, פירוש המילים במקרא יתאים לפשט המקרא או לפירוש הרווח ,חוץ מאשר בארבעה מקרים. א. שהמילים המקראיות לא מתיישבות עם המציאות האמפירית. ב. שהמילים המקראיות לא מתיישבות עם ההכרה השכלית של האדם ג. שהמילים המקראיות סותרות פסוק אחר במקרא ד. שהמילים המקראיות סותרות מסורת דתית,שעברהר בעל פה. לתגומו של רס"ג יש כמה מאפיינים .רס"ג   נטל לעצמו מרחב מאוד רחב  של חופש בתרגומו למקרא. המטרה שהוא הציב לעצמו  בדרך תרגומו את המקרא , לא הייתה כרוכה בהיצמדות  לטקסט המקראי.  רס"ג לא ביקש להיצמד אל מילות המקרא או אל מבני המשפטים  של הפסוקים. בנוסף לכך, הוא לא ביקש  לשקף בתרגום את המשמעות הסתומה או  הרב משמעית של פסוקים רבים. מטרתו הייתה להמיר את  תוכן הכתובים, בדרך בה הוא הבין אותם,  לטקסט ערבי ברור וחד משמעי. כדי להשיג מטרה זו לא נרתע מהשמטת מילים  "מיותרות" מן התרגום, ומהוספת מילים שאין להן מקבילה בטקסט המקראי.  השמטת או הוספת המילים הייתה תלויה בשאלה אחת בלבד: האם  יש  בכך  כדי לסייע בהבהרתו ופישוטו של הטקסט המקראי בכללי הפרשנות שהציג רס"ג בספר  "אמונות ודעות "הוא מבקש לנוע או לאחוז  בשני מוקדים שונים של פרשנות.  מדובר בשני מוקדים שלא בהכרח יש ניגוד ביניהם . שני המוקדים של הפרשנות מכונים בערבית בשמות  ט'אהר  ותאויל. המונח ט'אהר פורש על ידי חוקרים רבים כפירוש פשט' או פירוש ‘מילולי' . מין הכללים שהציג רס"ג,ניתן לבין כי המושג תאויל מתייחס למובן הפנימי והעמוק יותר של מילים שונות. במאמר על פרשנות רס"ג קובע ארווין רוזנטל כי אם פירוש מילולי של מילה מסוימת לא יתיישב עם השכל, רס"ג יחשוף את המובן הפנימי של המילה או של הפסקה'. הקביעה הזאת  מייחסת לשכל תפקיד מכריע בקביעה  מהי הדרך  הנכונה  ביותר לפרש או לתרגם את המקרא.

לשונו של התפסיר היא ערבית ספרותית. כמו תרגום אונקלוס ,הוא מנסה להמנע מייחוס של פעולות או תארים אנושיים לאל. בנוסף לכך, הוא מזהה מקומות גאוגרפיים שמופיעם בתנך עם אתרים שמוכרים לו מזמנו.

רס"ג ביצע הגהות רבות על התפסיר במהלך חייו. התרגום עצמו הועתק פעמים רבות, וזכה לתפוצה רבה. התפוצה העיקרית של התפסיר הייתה בעיקר בארצות הדוברות ערבית.

בנוסף לכך, נוסח התפסיר השתמר באמצעות מסורת שעברה בעל פה. המסורת שעברה בעלך פה השתמרה עד ימינו, בעיקר בקרב יהודים יוצאי תימן. נוסח שונים של התפסיר השתמרו גם בבמזרח התיכון,ותיעוד כתוב שלהם נמצא בגניזה הקהירית. בנוסף לכך,השתמר עותק אחד של התפסיר, שכולל כשני שלישים מנוסח התרגום עותק זה נכתב כשמונים שנה אחר פטירת רס"ג. מי שתיעד את נוסח התפסיר הזה היה הסופר שמואל בן יעקב. בשנת 2015 יצא לאור בירושלים ספר המכיל את פירוש התורה של רס"ג באותיות ערביות .הפירוש הזה מתבסס על כתב יד שתועד על ידי שמואל בן יעקב ,וכן על כתבי יד תימניים.

על התפסיר נכתבו כמה פירושים, החשוב שבהם הוא פירוש נוה שלום שכתב הרב עמרם קורח,אחד מאחרוני רבני תימן. כמו כן,יוסף דרנבורג כתב הערות על התפסיר, ואף ניסה להדיר אותו. גם הרב חיים כסאר כתב פירוש על התפסיר. הרב יוסף קאפח ליקט מהתפסיר תרגומים של מילים שונות. ללקט התרגומים או הפירושים הזה הוא נתן את השם "פירושי רבינו סעדיה גאון על התורה". הרב משה פתיחי פרסם נוסח של התפסיר במסגרת החומש "דרך הקדמונים" (ירושלים, ה'תשע"ח). בנוסף הוא הוסיף לתפסיר גם פירוש נרחב. יהושע בלאו פרסם לקראת כאשר היה כמעט כבן מאה כרך ראשון מתוך סדרת ספרים שמבקשים לבחון את התפסיר בשם "עיונים בתפסיר רב סעדיה גאון לתורה" כרך א: בראשית (האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ירושלים, ה'תשע"ט).

במסגרת 'פרויקט סעדיה גאון' של הרב יום טוב גינדי ראו אור שני כרכים המכילים את התפסירלחומשים בראשית ושמות. הספר בנוי משלושה חלקים או טורים  : בערבית בגופן ערבי תקני, בערבית יהודית מנוקדת,ובתרגום לעברית. לתפסיר עצמו נלווה ליקוט ביאורים.

שרח בראשית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפירוש הארוך לספר בראשית מוזכר בחיבורים רבים של רס"ג האחרים וכן בחיבורי הבאים אחריו. לפי כתבים של בניו הפירוש הארוך הוא רק על החצי הראשון של ספר בראשית,עד פרשת ויצא. על שאר השאר הספר לא נכתב פירוש ארוך. על שאר הספר בראשית קיים פירוש בשם 'ספר הפרחים' שהוא פירוש קצר יותר על ספר בראשית.לפי עדות בניו,רס"ג כתב את הפירוש הקצר הזה על כל חמשת חומשי תורה. מהותו של החיבור הזה ברורה בשלב זה

רסג התייחס אל חיבורו הארוך לתורה כאל החיבור העיקרי שהוא עתיד לכתוב. משום כך, הוא כלל בו נושאים רבים בהלכה ובאגדה. דברי ההלכה והאגדה שולבו בחיבור על פי זיקתם לפסוקי המקרא, חלק מדברי ההלכה והאגדה הם ארוכים מאוד,ויכולים להחשב כחיבורים העומדים בזכות עצמם,ללא כל קשר לפירוש לתורה.

חלק גדול משרח בראשית של רס"ג פורסם על ידי משה צוקר, בשם "פירושי רב סעדיה גאון לבראשית". לפירוש עצמו מצורפים פרקי מבוא ,תרגום לעברית והערות. החיבור מיוסד על קטעי הגניזה שצוקר זיהה כשרח בראשית. ד"ר נביה בשיר בהתקנת מהדורה חדשה של הפירוש הארוך של רס"ג לספר בראשית.

שרח שמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפירוש הארוך לספר שמות דומה לפירוש לספר בראשית. חלקים גדולים ממנו פורסמו על ידי יהודה רצהבי בשם "פירושי רב סעדיה גאון לספר שמות". חגי בן-שמאי עוסק, נכון לשנת 2019, בהתקנת מהדורה מתוקנת של חציו הראשון של ספר שמות. רס"ג כלל בחיבורו גם נספחים, ובהם כתב בהרחבה על נושא מסוים. בין הנספחים לספר שמות הוא פירוש על עשר השירות , שהובאו במדרש תנחומא על פרשת בשלח, ופירוש על עשרת הדיברות שנספח לפרשת יתרו.

שרח ויקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם לספר ויקרא כתב רס"ג שרח, והוא כולל בתוכו הלכות רבות בנושאים רבים שנכללים בתורה: לדוגמא בדיני קרבנות, בדיני טומאה וטהרה, ובהלכות שעוסקות איסור והיתר ועוד. קטעי גניזה שונים מפירוש רס"ג לוויקרא הוהדרו במהלך השנים והופיעו במספר במספר כתבי עת. הפירוש לפרשת תזריע הודר בשנת 2023 על ידי יהודה זייבלד ודוד סקליר וראה אור על ידי מכון "עלה זית".

פירושי במדבר-דברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רס"ג מציין בכמה מקומות בחיבוריו את התרגום או הפירוש שכתב ל לספר במדבר. בפירושיו לבראשית ולשמות הוא משתמש במושג 'כמו שאבאר",כדי להתייחס לפירוש בספר במדבר בפירוש שלו לספרי משלי ולאיכה הוא מתייחס אל הפירוש או לתרגום לספר במדבר כאל חיבור שכבר נכתב. ברשימת ספרים שנמצאה בגניזה הקהירית מצויין שהפירוש של רס"ג לפרשת בהעלותך הקיף כרך שלם. לפי עדותו של ר' שמעון צאלח, עותק מפירוש רס"ג לספר במדבר היה מצוי בתימן עד לדורות האחרונים. ר' שמעון צאלח העיד על כך שהוא עצמו החזיק ברשותו את כתב היד הזה ,ואף למד ממנו. כיום לא ידוע היכן נמצא כתב היד השלם של פירוש הרס"ג לספר במדבר.

יחסו של רס"ג לפירושו לספר דברים דומה לדרך בה הוא מתייחס לפירושו לספר במדבר. רס"ג כותב בפירושיו למקרא שהוא עתיד לפרש את ספר דברים. בפירושיו למשלי ולאסתר הוא מתייחס אל הפירוש לספר דברים כפירוש שכבר נכתב. פירוש על ספר דברים פרקים א-ב יוחס לרס"ג . בתקופה מאוחרת יותר נטען שרס"ג לא חיבר את הפירוש הזה, אלא רב שמואל בן חפני גאון. טענה זו קיבלה חיזוק לאחר שהתגלה פירושו של רס"ג לספר איכה.

מדבריהם של בניו של רס"ג נראה שלספרים במדבר ודברים רס"ג לא כתב פירוש ארוך, אלא רק פירוש קצר יותר,שמכונה בשם פרחי גנים. מבחינה תוכנית,פירוש פרחי גנים הוא פירוש קצר יותר.למרות שלא מדובר בפירוש שמבקש רק לתרגם את המקרא,מדובר לרוב בפירוש קצר שמבקש לבהתייחס רק פשוטו של מקרא.

פירוש ישעיה (וחצי ירמיה) – כתאב אלאסתצלאח ללטאעה (ספר בקשת התיקון של עבודת ה')[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפסיר רס"ג לספר ישעיהו נדפס בפריז בשנת ה'תרנ"ג, ובסופו דברים שלוקטו מהפירוש הארוך. ליקוטים נוספים מן הפירוש הארוך,שתורגמו לעברית פרסם יהודה רצהבי, עם תרגום את ההקדמה לליקוטים מן הפירוש הארוך פרסם חגי בן שמאי.

פירוש התפסיר רס"ג לספר ירמיהו מוזכר בדברי הריב"ש. רבי יששכר בן סוסאן העיד,שראה את פירושו הארוך של רס"ג על ישעיה ולחצי ירמיה. בגניזה שרדו עשרות קטעים ובהם פירוש ארוך לחציו הראשון של ירמיה,אך הם עדיין לא זוהו.

פירוש תרי עשר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי דבריהם של בניו של רס"ג,הוא חיבר פירוש בשם'פירוש מילות ועניינים נבחרים מן תרי עשר'. רס"ג מפנה לחיבורו זה במהדורה השנייה של פירושו לאיכה (א, ג – ההפניה למיכה פרק א),בפירושו לישעיה (פרק נה – ההפניה להושע פרק יד), ובפירושו לדניאל (ז, יט-כב – ההפניה ליואל פרק ד). זוהי הסיבה שניתן להניח שהחיבור זה קדם לחיבור הפירושים של רס"ג לישעיה ולדניאל ולמהדורה השנייה שכתב רס"ג של ספר איכה.

מהדברים של דברי למדנו גם שפירוש רס"ג לתרי עשר שונה משאר הפירושים שכתב רס"ג. בשאר הפירושים רס"ג תרגם לערבית את כל הפסוקים ,והוסיף עליהם ביאור ארוך המבאר עניינים שונים. בפירוש לתרי עשר רס"ג לא תרגם את הפסוקים לערבים אלא רק ביאר את המשמעות של מילים שונות,ושל ועניינים נבחרים.

פירוש רס"ג לתרי עשר צוטט על ידי פרשנים שונים למקרא. רד"ק מצטט את הפירוש כארבע עשרה פעמים בפירוש להושע, וכן בפירושיו ליואל, עמוס וזכריה (אחד בכל א' מהם). רבי אברהם בן שלמה מחכמי תימן,מביא מובאות רבות בשמו של רס"ג שהמקור שלהן הוא כנראה מהפירוש שלו לתרי עשר. גם רבי תנחום הירושלמי,מחכמי מצרים, מביא בפירושו לתרי עשר את פירוש רס"ג לתרי עשר ארבע פעמים. רס"ג כונה על ידו בשם "אלמפסר . פורסם עיבוד של הפירוש למיכה וליונה.

פירוש תהלים – כתאב אלתסביח (ספר התהלות)[עריכת קוד מקור | עריכה]

השרח לספר תהלים, עם התפסיר ושתי הקדמות, יצא במהדורה מעובדת על ידי הרב יוסף קאפח. ההקדמות פורסמו על פי הנוסח של כתב יד מינכן, שהוא כתב יד קדום שמתוארך לזמן הראשונים. כתב יד זה כולל בנוסף את שתי ההקדמות. התפסיר לתהלים פורסם ע"פ מספר כתבי יד תימניים. הפירוש הארוך של רס"ג לתהלים פורסם ע"פ העתקה שנעשתה בתימן בשנת ה'תרפ"טמכתב יד תימני. כתב יד זה שהוצע למכירה לשני סוחרים יהודים מאירופה, שהגיעו לתימן כדי לרכוש כתבי יד עתיקים. ההקדמה הגדולה לפירוש רס"ג לתהלים שהוזכרה על ידי בני רס"ג אינה מצויה בכתבי יד תימניים. ניתן לשער כי רס"ג כתב אותה אחרי שפירוש תהלים הועתק על ידי שליחים של חכמי תימן.

פירוש איוב – כתאב אלתעדיל (ספר הצידוק)[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגום רס"ג לספר איוב פורסם מספר פעמים. התרגום לספר איוב עם הפירוש הארוך פורסם לראשנה על ידי הרב יוסף קאפח על פי כתב יד תימני משנת ה'קט"ז, ועל פי וכתבי יד נוספים. ידועים למעלה משמונים כתבי יד הכוללים חלקים שונים של פירוש רס"ג לספר איוב.

פירוש משלי – כתאב טאלב אלחכמה (ספר בקשת החכמה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגום רס"ג לספר משלי עם הפירוש הארוך פורסם על ידי יוסף דרנבורג על פי שלושה כתבי יד. הרב יוסף קאפח פרסם שוב את הפירוש, במלואו, עם תרגום שלו עברית, על פי מהדורת דירנבורג. בנוסף ,הוא הסתמך גם על כתב יד שהועתק בשנת ה'תרפ"ט מכתב יד תימני עתיק.כתב יד זה הוצע למכירה לשני יהודים מאירופה שקנו גם את כתב היד של פירוש רס"ג לתהילים.ידועים למעלה ממאה כתבי יד הכוללים חלקים שונים של פירוש רס"ג לספר משלי.

פירוש דניאל – כתאב אלממאלך ואלמלאחם (ספר הממלכות וחזיון העתידות)[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהדורה הראשונה של מקראות גדולות נדפס פירוש מיוחס לרס"ג. אמנם בשנת תקפ"ט (1828) שלמה יהודה רפפורט כתב בספרו על תולדות רס"ג שייחוס הפירוש הזה לרס"ג הוא ייחוס מוטעה. טענה זו התקבלה על ידי רוב החוקרים של רס"ג

תרגום רס"ג לספר דניאל ופירושו הארוך לספר דניאל וחלק מההקדמה לספר דניאל יצאו לאור לראשונה על ידי הרב יוסף קאפח. חלקים גדולים מההקדמה שחסרו במהדורה זו, פורסמועל ידי חגי בן-שמאי.השלמות נוספות לפירוש לספר דניאל פורסמו על ידי הרב יוסף קאפח ויהודה רצהבי בשנים מאוחרות יותר.

פירוש איכה – כתאב אלכ'לק (ספר המידות)[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגום רס"ג למגילת איכה פורסם מספר פעמים בנוסחו התימני בספרי תימן. הפירוש הארוך לאיכה השתמר רק בקטעי גניזה, וחלקים ממנו ראו אור במהלך השנים במסגרת מאמרים שונים. יהודה זייבלד שחזר את רובו של הפירוש,והוא פורסם בתוספת תרגום לעברית, במסגרת "מפעל כתבי רס"ג" ב"מכון האוצר".

פירוש אסתר – כתאב אלאינס באלגלוה (ספר הליווי בגלות)[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגום רס"ג למגילת אסתר פורסם אף הוא מספר פעמים בנוסחו התימני בספרי תימן . פירושוהארוך של רס"ג למגילת אסתר השתמר רק בקטעי גניזה. חלקים שונים ממנו התפרסמו במהלך השנים. מיכאל וקסלר שחזר את רוב הפירוש, ופרסם אותו בתוספת תרגום לאנגלית. כמו כן, תרגום רס"ג למגילת אסתר בתוספת תרגום לעברית,פורסם במסגרת "מפעל כתבי רס"ג" ב"מכון האוצר".

תרגום מגילת בני חשמונאי עם הקדמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגילת בני חשמונאי המכונה גם מגילת אנטיוכוס, הכתובה בארמית בסגנון מקראי נערכה על ידי רס"ג. רס"ג הוא זה שקבע את נוסח הסופי של מגילת אנטיוכוס. בנוסף, הוא הוסיף לה טעמים ותרגום לערבית.כמו כן , רסג חיבר כמה הקדמות למגילת אנטיוכוס. רס"ג ראה חשיבות רבה בפרסום החיבור, כדי לקבע את חשיבותו של חג החנוכה..זאת בניגוד לדעת הקראים, שלא חגגו את חנוכה ולא הכירו בו. התרגום ורובה של ההקדמה פורסמו על ידי הרב יוסף קאפח בסוף פירוש רס"ג לדניאל. בנוסף לכך, ההקדמה בתוספת החלקים החסרים ממנה וחלק מנוסח קצר יותר שלה, פורסמו על ידי יהודה זייבלד, בסוף פירוש רס"ג לאסתר.

סִפְרוּת

• Freidenreich, David M. "השימוש במקורות אסלאמיים ב"תפסיר" של סעדיה גאון בתורה." The Jewish Quarterly Review (2003): 353-395.
• שטיינר, ריצ'רד סי. תרגום תנ"כי בהתהוות: האבולוציה וההשפעה של תפסיר של סעדיה גאון. מרכז אוניברסיטת הרווארד למדעי היהדות, 2010.

קישורים חיצוניים

• סעדיה גאון, ‏תפסיר רס"ג, טקסט דיגיטלי באתר ספריא