כתבי הראי"ה

סדרת ספרים מאת הראי"ה קוק

המושג כתבי הראי"ה משמש כשם כולל להגותו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק (הראי"ה) שעלתה על הכתב. נפוץ משמעותית בקרב תלמידי ישיבות[דרוש מקור], כמו גם השם "הראי"ה" עצמו.

חלק מהספרים שכתב הרב קוק

חלק מן הכתבים – כגון: אורות, אדר היקר, עץ הדר, ריש מילין, אורות התורה, אורות האמונה, מהדורות ראשונות של חבש פאר, אורות התשובה, מהדורה ראשונה של אגרות הראיה ושבת הארץ וכן חלק גדול מהמאמרים שנקבצו מאוחר יותר בספר מאמרי הראיה, ראו אור בחייו, אולם רוב כתביו יצאו לאור לאחר פטירתו.

חלק מספרות זו אלו ספרים שיצאו כצורתם המקורית (כגון ספרי ההלכה, החידושים, ערפילי טהר, עין איה, עץ הדר וראש מילין). חלק אחר הוא ליקוט ועריכה, על פי הוראותיו (כגון אורות, אורות הקודש, אורות התורה, אורות האמונה, ארץ חפץ, משנת הרב וחזון הגאולה). שלושת הכרכים הראשונים של אגרות הראיה וכן ספרי השו"ת הודפסו לאחר עבודת ליקוט וסידור של בנו, הרצי"ה. ישנם ספרים שיצאו לאחר פטירתו במהדורות מורחבות עם הוספות (כגון חבש פאר, שבת הארץ, אורות התשובה, אגרות הראיה ומאמרי הראיה).

כתביו עוסקים בתחומי הלכה ופסיקה, אגדה, פילוסופיה, הגות, פרשנות המקרא, פרשנות התלמוד הבבלי, מוסר, קבלה ועוד.

הכתבים המחשבתיים של הרב קוק מהווים מוקד משמעותי לדיון ביחס להשקפת העולם של זרמים שונים בציונות הדתית, ונלמדים כחלק משמעותי מסדר היום בעשרות ישיבות, מדרשות ומכינות. חלק מהכתבים זכו לכינוי "הש"ס הלבן" על שום הפופולריות שלהם בזרמים מסוימים, הדומה בחלק מהם לפופולריות של ש"ס הגמרא, ועל שום צבע כריכתם בהוצאת מוסד הרב קוק.

עריכת הכתבים

עריכה

מבין כתבי היד של הרב קוק, פנקסים המכונים שמונה קבצים הם אלו ששימשו כמה מתלמידי הרב קוק לצורך עריכת כתביו בספרים שונים. מהם ערך הרב דוד כהן ("הרב הנזיר") את אורות הקודש. גם אורות, אורות התשובה, ועולת ראי"ה, שנערכו בידי בנו של הרב קוק, הרב צבי יהודה מבוססים בעיקר עליהם. בשנת תשנ"ד נדפסו ופורסמו קבצים אלו גם בצורתם המקורית ללא עריכה. הדבר ספג ביקורת מצד אחדים מתלמידי הרב צבי יהודה, שטענו כי יש לדבוק בדרך שבה נקטו רבם והרב הנזיר בהבנת הכתבים וסידורם. בשנת תשס"ו יצאו לאור עוד חמישה מפנקסיו של הרב בצורה לא ערוכה ונקראו 'קבצים מכתבי יד קודשו', ובשנת תשס"ח יצא חלק נוסף.

מספריו וכתביו

עריכה
  • אדר היקר – פרקי כתיבה ("אדר היקר" נכתב לזכר הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים שכונה בראשי תבות האדר"ת והיה חותנו של הרב קוק בזיווגו הראשון; אחרי פטירת אשתו, נשא הרב קוק בעצת האדר"ת את בת אחיו התאום, הרב צבי יהודה רבינוביץ־תאומים). בסדרת ספרי הרב של מוסד הרב קוק יצא עמו החיבור "עקבי הצאן" בשם אדר היקר ועקבי הצאן.
  • עקבי הצאן – מאמרים מחשבתיים.
  • מוסר אביך ומידות הראי"ה – פרקים בתיקון המידות. יצא בהוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים מספר פעמים - תשל"א, תשמ"ה, תש"ע. מידות הראי"ה נדפס בפני עצמו עם הערות והרחבות - ירושלים תשע"ו.
  • ראש מילין – דרשות על הטנת"א: הטעמים, הניקוד, התגים והאותיות העבריות.
  • עין איה – ביאור על אגדות התלמוד מתוך מסכת ברכות ומסכת שבת מהתלמוד הבבלי המופיעים בספר "עין יעקב" מאת הרב יעקב בן חביב שאסף את אגדות התלמוד. לספר זה רומזת המילה הראשונה ("עין") בשם הספר, והמילה השנייה רומזת לשם המחבר בראשי תבות (אי"ה - אברהם יצחק הכהן). הרב קוק כתב שתי גרסאות: אחת בחו"ל ואחת ביפו. רק גרסת חו"ל יצאה לאור בהוצאת מכון הרצי"ה.
  • מדבר שוּר – דרשות מימי רבנותו של הרב בחו"ל, קרוי "שוּר" מלשון ראיה (בדומה למשמעות "קוק" ביידיש). 'מכון הרצי"ה', ירושלים תשנ"ט.
  • באורי הראי"ה למסכת אבות – ליקוט מכִתבי הרב המבארים את מסכת אבות בתוספת כתבי יד שלא פורסמו עד כה, 'מכון הרצי"ה', ירושלים תשס"ו.
  • אגרות הראיה – בחייו יצא כרך עם 140 אגרות מהשנים תרס"ח-תר"פ בשם אגרות ראיה (ללא ה' הידיעה), ירושלים תרפ"ג. לאחר פטירתו יצאו שלושה כרכים ובהם אגרות שנכתבו בין השנים ה'תרמ"ח-ה'תרע"ט, בהוצאת מוסד הרב קוק. לאחר פטירת הרצי"ה הוציא מכון הרצי"ה חלק רביעי ובו אגרות מהשנים ה'תר"ף-ה'תרפ"ה. החל משנת ה'תשע"ח החל המכון בהוצאה מחודשת של האיגרות מן השנים שבחלק הרביעי, בסדרה שתכיל חמישה כרכים, ונוספו בה מאות אגרות חדשות ומפתחות. בשנת ה'תש"ף הוציא מכון הר ברכה בשיתוף בית הרב חלק ראשון של האגרות שנכתבו בשנת ה'תרצ"א.
  • חזון הגאולה – על גאולת ישראל וחביבות ישיבת הארץ מן המקורות. נערך על ידי הרב מאיר בר־אילן והרב יהושע הוטנר.
  • חזון הצמחונות והשלום – מאמר על אידיאל הצמחונות ערוך בידי הרב "הנזיר" מתוך המאמרים "אפיקים בנגב" ו"טללי אורות". יצא בשתי מהדורות מבוארות בידי הרב חגי לונדין לציבור הרחב ולתלמידי ישיבות ואולפנות.
  • לנבוכי הדור – ספר נרחב המרכז את הגותו המוקדמת והמהפכנית של הרב בדבר דרכי ההתמודדות של היהדות עם גישות המדע והמודרנה.
  • מאמרי הראיה – שני כרכים של מאמריו והרצאותיו בעריכת הרבנים אלישע אבינר ודוד לנדאו, תשמ"ד. חלקם כבר פורסמו במקומות אחרים כמו "קריאות גדולות" או בעיתונים, כתבי עת וקבצים. ספר זה יצא לאור פעם נוספת עם הוספות - ירושלים תשע"ו.
  • עולת ראיה – שני כרכים על סידור התפילה היהודי. את תחילת הכרך הראשון כתב הרב קוק לפי הסדר. לאחר פטירתו, ליקט בנו הרצי"ה משאר כתביו בהתאם לפרקי התפילה השונים, סידר את הפירושים במקומם והוציא את הסידור לאור בשלמות.
  • השבת ישראל והזמנים – קובץ מאמרים לשבת ולמועדים.
  • קובץ מאמרים – מאמרים רעיוניים של הרב קוק שפורסמו בעיתון "היסוד" בשנות קיומו (תרצ"ג-תרצ"ה). בהוצאת מערכת היסוד ליום השלושים לפטירתו, תל אביב תרצ"ו.
  • קריאות גדולות – מאמרים וכרוזים. קריאות שונות התפרסמו בעיקר ב'מאמרי הראיה', אך גם ב"אורות".

ספרי "אורות"

עריכה
  • אורות – פרקי גאולה בעריכת הרצי"ה קוק. יצאו הוצאות מבוארות רבות לחלקים של הספר.
  • אורות הקודש – משנתו של הרב קוק בעריכת הרב "הנזיר". יצא כולו לאחר פטירת הרב, אך העריכה החלה בחיי הרב ובעידודו. חוץ מארבעת הכרכים המוכרים בהוצאת "מוסד הרב קוק", יצא אורות הקודש ה' כחלק מהספר "נשמה של שבת" (חברון תשנ"ט) שנכתב לזכרו של הרב אליהו שלמה רענן, נכד הרב קוק, שנרצח בביתו בחברון (בעריכת מנחם אריאלי).
  • אורות התשובה – בעריכת הרצי"ה קוק. יצאו כמה הוצאות מבוארות.
  • אורות התורה – על ערך התורה, לימודה והדרכתה בעריכת הרצי"ה קוק. יצאו הוצאות עם ביאורים. הרב שלמה חיים הכהן אבינר פרסם בתשס"ו ביאור עם כותרות, סיכומים, הגדרות מושגים, ומפתחות.
  • אורות הראי"ה – ליקוט קטעים אישיים וכלל ישראליים מכתבי הרב (כותרת המשנה של השם היא "פרקים אישיים - כלל ישראליים"), בעיקר שירים, יצא לראשונה בעריכת הרצי"ה קוק בשנת ה'תש"ל, ולאחר מכן בסדרת ספרי הרב קוק של "מוסד הרב קוק" באותו כרך יחד עם "אורות התורה", "אורות התשובה", "מוסר אביך (ומדות הראיה)" ו"ראש מילין", ירושלים תשמ"ה (מאז הסדרה הודפסה פעמיים נוספות).

הלכה וש"ס

עריכה

קבצים לא ערוכים

עריכה
  • שמונה קבצים – הוצאת משפחת רענן, ירושלים תשנ"ט, בעריכת הרב יצחק שילת, בשלושה כרכים. לבקשת הרב צבי טאו לא אושרה הדפסת מהדורה שנייה. בשנת תשס"ד יצאה לאור מהדורה חדשה של שמונה קבצים, בעריכת הרב בועז אופן, ומאז במספר מהדורות.[3] בשנת תש"פ הוציא לאור מוסד הרב קוק מהדורה משלו לחיבור בעריכת הרב משה צוריאל, ובה שינויי נוסח בגוף הספר, ציוני מקורות מאת הרצי"ה והרב דוד כהן (הנזיר), הפניות לספר "קבלת הראי"ה" מאת הרב יוסף אביב"י, וסיכום לכל פסקה על פי ה"מפתחות לכתבי הראי"ה" מאת הרב בועז אופן.
  • ערפלי טוהר – קובץ ב' מ"שמונה קבצים" - הודפס בפני עצמו. נדפס באופן חלקי בידי הראי"ה עצמו ביפו תרע"ד. הוצאה חדשה וערוכה נעשתה על ידי מכון הרצי"ה, ירושלים תשמ"ג.
  • קבצים מכתב יד קדשו – כרך א' – חמש ממחברות הרב: "אחרון בבויסק", "ראשון ליפו" - פנקס י"ג (יצא בפני עצמו בהוצאת המכון על שם הרצי"ה, ירושלים תשס"ד), "פ"א פסקאות עם אדר היקר" (יפו), "רשימות מלונדון" ו"ירושלים תרצ"ג". בעריכת בועז אופן, המכון להוצאת גנזי הראי"ה תשס"ו. מהדורה שנייה מתוקנת - ירושלים תשע"ה. בכריכה רכה.
  • קבצים מכתב יד קדשו - כרך ב' – שלוש ממחברות הרב: "מחברות קטנות" (בויסק א ובויסק ב), "פנקס הדפים" א-ד, ו"פנקס ה". בעריכת בועז אופן, המכון להוצאת גנזי הראי"ה תשס"ח. בכריכה רכה.
  • קבצים מכתב יד קדשו - כרך ג – מהדורה חדשה, שלמה ומתוקנת לפנקס ה', שנדפס לראשונה בקבצים מכתב יד קודשו כרך ב מתוך צילום כתב יד חסר של הרצי"ה, וכעת נדפס מתוך כתב ידו של הראי"ה. בעריכת בועז אופן, המכון להוצאת גנזי הראי"ה תשע"ח. בכריכה קשה.
  • פנקסי הראי"ה – שבעה כרכים בהוצאת מכון הרצי"ה.
  • מציאות קטןהוצאת מגיד ו"מאבני המקום" תשע"ח. הפנקס הראשון שחיבר, בתקופת כהונתו כרב העיירה זיימל.[4][5]

כללי (גם הלכה וגם מחשבה ואגדה)

עריכה

ליקוטים

עריכה
  • ארץ חפץ – אמרות על ארץ ישראל ובניינה, בעריכת הרב ישעיהו שפירא (האדמו"ר החלוץ). לאחרונה יצא הספר בהוצאת "אורות" ומשפחת הרב שפירא, בית אל תשס"ה (מהדורה רביעית מתוקנת ומנוקדת בעריכת הראל כהן עם תיקונים והוספות מהמהדורה השלישית והמנוקדת הראשונה שיצאה ביישוב רחלים בתשנ"ה באותה הוצאה משותפת). הספר יצא לראשונה בהוצאת "דרום", ירושלים תר"ץ; ובפעם השנייה בהוצאת יוסף שפירא (בן הרב שפירא), תל אביב תשל"ד. וכן יצא לכבוד 40 שנים לפטירת הרב שפירא בהוצאת ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה, כפר הרא"ה תשמ"ה.
  • אוצרות הראי"ה – סדרת ספרים בהם לוקטו ונדפסו יחדיו שלל כתבים מכתבי הראי"ה, וכן מאמרים על הגותו, מפתחות וביאורים. העורך הראשי של הסדרה הוא הרב משה צוריאל. הסדרה יוצאת לאור בהוצאת ישיבת ההסדר ראשון לציון. עד כה נדפסו במסגרת הסדרה שבעה כרכים.
  • אגרות חמדה – לקט אגרות ואמרים בנושא השמיטה – אגרות ומאמרים בהלכה ובמחשבה בנושא השמיטה שנלקטו מכתבי הרב קוק שנדפסו ושבכתב יד, בתוספת מאמרים ומכתבים של בנו הרצי"ה שעניין הלכות שנת השמיטה וחיבתה. ליקט וערך: הרב יוסף אלנקווה שהוציא לאור את המהדורה השנייה המתוקנת והמורחבת ביד בנימין תשס"ח (המהדורה הראשונה בהוצאת 'המכון ע"ש הרצי"ה קוק', ירושלים תשמ"ז).
  • משנת הרב – לקט מכתבי הרב בעשרה עניינים המחולקים לעשרה פרקים, בעריכת הרב משה צבי נריה. מהדורה שלישית מורחבת, מתוקנת ומנוקדת יצאה בהוצאת "אורות", בית אל תשנ"ב, ומהדורה זו הודפסה שוב בתשנ"ה עם תיקונים והוספות מסוימות. לראשונה יצא הספר בהוצאת "ההנהלה הארצית של ארגון בני עקיבא בארץ ישראל", ירושלים תרצ"ו.
  • פניני הראי"ה – לקט ביאורים ודרשות על פרשיות השבוע בעריכת הרב משה יחיאל צוריאל. הוצאת ישיבת אוצרות החיים, ראשון לציון, סיוון תשס"ח.
  • אורות האמונה – בעריכת הרב משה גורביץ, ירושלים תשמ"ה.
  • אורות התפילה – בעריכת הרב משה צבי נריה. מהדורה שנייה מנוקדת ומורחבת בהוצאת "מעליות", מעלה אדומים, תשס"ג (מהדורה ראשונה בתשל"ט).
  • אורות המקדש – בעריכת אליצור סגל, הוצאת תפילין בית אל, תשנ"ז.
  • אורות הנבואה – בעריכת הרב יששכר היימן, הוצאת מעליות תשס"ח.
  • אורות החנוכה – מאמרים לחנוכה בהלכה ובאגדה מכתבי הרב קוק בעריכת הרב מרדכי גרינברג (הלכה ואגדה), תל אביב תשל"ו.
  • אורות הצדיק[9] - בעריכת ר' דן סתר.
  • אורות המדע – ליקוט פסקאות מכלל ספרי הרב קוק העסוקת בנושא תורה ומדע. בעריכת הרב ד"ר חיים ויסמן,הוצאת ישיבת הר ברכה.
  • מאורות הראי"ה – מאמרים ורעיונות בנושאים שונים, בשישה כרכים, בעריכת הרב בן־ציון שפירא ואחרים, בהוצאת מכון הרצי"ה: שבועות, ה'תשנ"ד וה'תשע"א; חנוכה, ארבע פרשיות ופורים, מספר מהדורות, האחרונה בשנת ה'תשפ"א; ירח האיתניםראש השנה יום כיפור וסוכות, ה'תשנ"ד וה'תשס"א; שבת קודש, ה'תשע"ג; ענייני תפילה, ה'תשע"ה; תלמוד תורה – ערוך על פי הספר אורות התורה, ה'תשפ"א.[10]
  • הליכות הראי"ה (4 כרכים) – לימודים, הוראות והדרכות אישיות של הרב קוק. "ספריית חוה", בית אל תשס"ה.
  • חדריו – פרקים אישיים מרשימותיו של הרב קוק בעריכת רן שריד, רמת גן אלול תשס"ב (מהדורה שנייה).
  • חומש הראי"ה – ליקוט כתבי הרב קוק לפי סדר פסוקי התורה, בעריכת הרב חגי לונדין והרב יאיר רמר, הוצאת "אור וישועה", חיפה תש"ע-תשע"ה.
  • יש לך כנפי רוח – יצא באלול תשע"ב. לקט פסקאות מפנקסי הרב ומספריו, העוסק באישיות האדם ובצורך באמון עצמי. נערך ויצא בידי תלמידים מישיבת רמת גן. בשנת תשע"ה יצא מחדש בתוספת פסקאות חדשות.
  • הסכמות הראיה – יצא לאור בשבט התשע"ז - אוסף של כל ההסכמות שנתן הרב לספרים בכל תחומי ומקצועות התורה, הספרות והגות הרעיון והמעשה הציוני (חלק א - עד שנת תרפ"ז)
  • אושפיזי הראי"ה – ליקוט פסקאות מכלל ספרי הרב קוק על שבעת אישי האושפיזין וחלוקתן לנושאים מרכזיים. בעריכת הרב דביר אטרה, הוצאת ישיבת רמת גן, אלול התשע"ט.
  • מטמוני הראי"ה – ליקוט פסקאות מכלל ספרי הרב קוק על ארבעים ושמונה קנייני תורה לימי ספירת העומר - ימי המ"טמונים. בעריכת הרב דביר אטרה, הוצאת ישיבת רמת גן, אדר התשפ"ג.

כתבים שלא יצאו עדיין לאור

עריכה

על פי "המכון להוצאת גנזי הראי"ה", כתבים אלה כוללים[11]:

  • פנקס זוימל תרנ"ג-תרנ"ד – כולל 150 דפים, רובם דברי הלכה ומקצתם דרשות.
  • פנקס ציריך סג
  • פנקס לב – סביב ה'תר"פ (1920). רובו אגרות, שרבות מהן נדפסו.[12]
  • פנקס על הים – פנקס קטן הכולל שירים ופסקאות קצרות. נכתב כנראה בעת הפלגתו של הרב לאמריקה בשנת ה'תרפ"ד.[13]

הוצאות לאור

עריכה

מרבית ספרי הרב קוק ראו אור בהוצאת "מוסד הרב קוק" בירושלים, והם נכרכו בכריכות לבנות (בעבר היו הספרים נכרכים גם בכריכות חומות ואפורות). בשל צבע הכריכות מכונים ספרים אלו לעיתים בכינוי "הש"ס הלבן". במהדורה זו תשעה עשר כרכים, הכוללים את ספרי השו"ת וההלכה של הרב קוק ב-6 חלקים, אגרות הראי"ה ב-3 חלקים, אורות הקודש ב-4 חלקים, סידור עולת ראי"ה ב-3 חלקים (כולל הגדה של פסח), אורות, אדר היקר (עם עקבי הצאן), וכן ה"חמישייה" - אורות התורה, אורות התשובה, אורות הראי"ה, מוסר אביך (עם מידות הראי"ה) וריש מילין בכרך אחד.

ספרים נוספים, כדוגמת עין איה פנקסי הראיה ומאורות הראיה יוצאים בהוצאת "מכון הרצי"ה" המסונף לישיבת מרכז הרב. מספר ספרים אחרים ראו אור במסגרות שונות.

לקריאה נוספת

עריכה

כללי

עריכה
  • יוסף קלנר, מילון הראי"ה: ערכים ומונחים בכתבי הרב, הוצאת עטרת ירושלים, תשע"ג
  • משה צוריאל (עורך), אוצרות הראי"ה – ליקוטים מכתבי הרב, ומפתחות לכתבי הרב בארבעה כרכים במהדורה הישנה וחמישה כרכים במהדורה חדשה (החמישי הוא כרך המפתחות לכתבי הרב קוק.
  • מפתחות לכתבי הראי"ה – מפתחות ותקצירים לכתבי הרב קוק במחשבה, בעריכת הרב בועז אופן

ספרים העוסקים במשנתו

עריכה
  • הרב יעקב הלוי פילבר, אילת השחר: בירורים ומקורות לעיון במחשבת האומה, תורתה וגאולתה בארצה (על משנת הראי"ה ותלמידיו), המכון לחקר משנת הראי"ה, ירושלים (יצא בעשר מהדורות)
  • הרב יעקב הלוי פילבר, ארץ ושמים: פרקי מדרש ביחסי אדם וחברה, חומר ורוח, הווה ונצח על פי משנת הראי"ה קוק, המכון לחקר משנת הראי"ה, תש"ן (מהדורה שנייה)
  • הרב יעקב פילבר, כוכבי אור: פרקי מבוא ומקורות לנושאים במשנתו של רבינו אברהם יצחק הכהן קוק, המכון לחקר משנת הראי"ה, תשנ"ג (מהדורה שנייה)
  • הרב יעקב פילבר לאורו: עיונים במשנת רבינו אברהם יצחק הכהן קוק, המכון לחקר משנת הראי"ה, תשנ"ה (מהדורה שנייה)
  • הרב יעקב פילבר, קדושה ומלכות: עיונים במשנת רבנו אברהם יצחק הכהן קוק, המכון לחקר משנת הראי"ה, תשנ"ז
  • הרב יעקב פילבר, חגים וזמנים: עיונים על שבת ומועדי ישראל על פי הגותו של רבנו אברהם יצחק הכהן קוק, המכון לחקר משנת הראי"ה, תשנ"ט
  • הרב יובל פרוינד, ניצוצות - הארות, עצות ותובנות ע"פ דרכו של הראי"ה קוק זצ"ל, "ראש יהודי", ירושלים תשס"ח. המשכו: נביעות: הארות, עצות ותובנות המשיבות את הרוח על פי משנתו של הראי"ה קוק, "ידיעות אחרונות - ספרי חמד" ו"ראש יהודי", תל אביב תשע"ג
  • הרב יובל פרוינד, ראי"ה בהירה: התבוננות פנימית על פי כתבי הרב קוק, "בראש יהודי", תל אביב תשס"ו
  • הרב יובל פרוינד (עורך ומבאר), לפרוש כנפיים: תפילה, רצון והתחדשות על פי תורתו של הרב קוק, קרן ההפצות של "ראש יהודי", ירושלים תשע"א
  • הרב יוסף קלנר, מילון הראי"ה: ערכים ומונחים בכתבי הרב, הוצאת "עטרת ירושלים", ירושלים תשע"ג
  • הרב אבנר (לנגזם) שלו, נלכה עד הרֹאה: עיון בפרשת השבוע על פי כתבי הראי"ה קוק זצ"ל, ירושלים, תשע"ג (שני כרכים)
  • הרב ד"ר שמואל שפרבר בשיתוף הרב פרופ' דניאל שפרבר ודוד שפרבר, ראיות הראי"ה: מסות ומחקרים בתורתו של הרב קוק, בהוצאת בית הרב, תשנ"ב
  • הרב יובל שרלו, וארשתיך לי לעולם: דמותו הדתית של האדם מישראל בעת התחייה במשנת הרב קוק, בהוצאת ישיבת ההסדר בפתח תקווה, תשס"ג (2003)
  • הרב יובל שרלו, תורת ארץ ישראל לאור משנת הראי"ה קוק, בהוצאת ישיבת הגולן, תשנ"ח (1998)
  • הרב ד"ר יואל בן נון, המקור הכפול: השראה וסמכות במשנת הרב קוק, לאחד את הבלתי מתאחד, הקיבוץ המאוחד, 2014
  • צבי ירון, משנתו של הרב קוק, בהוצאת המחלקה לחינוך ולתרבות תורניים בגולה, 1973

ראו עוד ביאורים לספריו המוזכרים בערכים המוקדשים לאותם ספרים.

קישורים חיצוניים

עריכה
מהדורות של כתבי הראי"ה (ספרים שיש להם ערכים נפרדים מובאים שם)

על משנתו וכתביו

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ משפט כהן, באתר היברובוקס
  2. ^ ב"דפוס סדר בין החומות" בעיר העתיקה בירושלים יצאו בדפוס צילום תשעה כרכים בעריכה ראשית של הרב בנימין אלון: מסכת שבת, תשמ"ז; מסכתות עירובין ופסחים, תשמ"ח; מסכת כתובות (בעריכת הרב אברהם שילר), תשמ"ח; מסכת ברכות, תשנ"א; מסכתות ראש השנה ויומא וסוכה, תשנ"ד; מסכתות ביצה ותענית ומגילה וחגיגה, כסלו תשנ"ח (1997); מסכת סוטה בעריכת הרבנים ברוך תאנה ומנשה רחמים, תש"ס; מסכת קידושין, תשס"ג; מסכת יבמות, תשס"ח.
    'מכון טוב ראי"ה' בירושלים הוציא מהדורה שנייה מורחבת עם מפתחות בעריכה ראשית של הרב ברוך תאנה ובה יצאו מהמסכתות שיצאו ב'דפוס סדר בין החומות' כשחלק אחר שיצא שם לא יצא במהדורה זו: שבת ועירובין (תש"ס - ב'דפוס בין החומות' חידושי שבת היו בנפרד ושל פסחים עם עירובין), סוטה (תש"ס), קידושין (תשס"ג), כתובות (תשס"ד), פסחים (תשס"ז), יבמות (תשס"ח).
    בנוסף יצא כרך על מסכת בבא בתרא בעריכת הרב חנינא משלוף, ירושלים תשנ"ח.
  3. ^ אודי אברמוביץ, הפנקסים הנעלמים, אקדמות יט, תשס"ז.
  4. ^ יצחק טסלר, אחרי 130 שנה: נחשף ספר הביכורים של הרב קוק, באתר ynet, 4 בינואר 2018
  5. ^ "לפגוש את מרן הרב קוק בצעירותו", באתר ערוץ 7, ‏15/01/18
  6. ^ הרב קלמן אליעזר פרנקל, באנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, כרך ד, עמ' 1788
  7. ^ ש. ז. שרגאי, על "שמועות הראי"ה", הצופה, 18 בפברואר 1966, עמ' 4
  8. ^ הרב יואל קטן, תורת הראי"ה בהתחדשותה, באתר ערוץ 7, ה' בכסלו תשע"ה
  9. ^ כריכת הספר
  10. ^ ה"ההגדה של פסח" יצאה מעשית באותה כריכה, גופן ועריכה כמו שלושת הכרכים האחרים, אך רשמית היא יצאה ככרך נפרד מ'מאורות הראי"ה' כשהשם הראשי 'מאורות הראי"ה' מופיע רק בשלושת האחרים.
  11. ^ המידע לפי טבלה של המכון
  12. ^ אגרות מתוך פנקס זה – מכ"ז בסיון תרע"ח ועד כ"ו בתמוז תרע"ט – נדפסו בתוך אגרות הראיה, כרך ג. אגרות נוספות – מתשרי תרפ"ג ועד שלהי תמוז תרפ"ד – נדפסו בתוך אגרות הראיה: כרך ו, מכון הרצי"ה תש"פ (ראו שם, עמ' 31–32) ואגרות הראיה: כרך ז, מכון הרצי"ה תשפ"ד (ראו שם, עמ' 28; וכן אגרות הראיה: כרך ד, מכון הרצי"ה תשע"ח, עמ' 31–32).
  13. ^ "בזמן ההפלגה בים הגדול המשיך מרן הרב זצ"ל בהתמדת עסק התורה, וכמו כן ניצל את הזמן ואת המקום להתעמק כדרכו במחשבות קודש עליונות והעלה מהגיגיו בפנקסו. בין השאר ליקט פסוקים מן התנ"ך ומאמרי חז"ל שעניינם: הים", ובהערה 55 שם: "נדפס ב'ישראל והים', בעריכת צדוק אשל, משה פומרוק ושבתי רביב, הוצאת מ. ניומן, תש"ל, עמ' 29–33" (הרב זאב נוימן, "מסע משלחת הרבנים לאמריקה", בתוך: אגרות הראיה: כרך ז, מכון הרצי"ה תשפ"ד, חלק ב, עמ' תקפד).