ליילה ח'אלד
ליילה ח'אלד (בערבית: ليلى خالد, תעתיק מדויק: לילא ח'אלד; נולדה ב-9 באפריל 1944) היא מחבלת בארגון החזית העממית לשחרור פלסטין וחברה במועצה הלאומית הפלסטינית. ח'אלד ידועה בעיקר בשל פעילותה בחטיפת מטוסים, בהם טיסה 840 של חברת TWA באוגוסט 1969, וניסיון חטיפת מטוס אל על כחלק מסדרת חטיפות מטוסים מתואמת ב-6 בספטמבר 1970.
 | |
| לילה ח'אלד ב-2009 | |
| לידה |
9 באפריל 1944 (בת 80) חיפה, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| מדינה |
 ירדן |
| ידועה בשל | פעילותה בחטיפת מטוסים |
| מפלגה |
החזית העממית לשחרור פלסטין |
| השקפה דתית |
מוסלמי |
| בן או בת זוג |
Fayez Rashid |
  | |
ראשית חייה
עריכהליילה ח'אלד נולדה בשנת 1944 בעיר חיפה, אז עדיין תחת שלטון המנדט הבריטי. ב-1948, לאחר הקרב על חיפה במלחמת העצמאות, עזבו חלק ניכר מתושבי חיפה הערבים את העיר, בהם משפחתה של ח'אלד. המשפחה עברה למחנה פליטים פלסטינים בעיר צור בלבנון, פרט לאב שנשאר בארץ. מאוחר יותר הוא נמלט למצרים, ובהמשך הצטרף למשפחתו בלבנון.
ח'אלד גדלה בין הפליטים הפלסטינים תוך טיפוח רגשות לאומיים ותחושה עמוקה שהצדק מחייב את שיבת הפליטים למולדתם. בגיל 15 הייתה מראשוני המצטרפים לארגון הלאומי הפאן-ערבי "אל-קוומיון אל-ערב – תנועת הלאומיים הערבים", בראשותו של ג'ורג' חבש ובהשראתו של קונסטנטין זריק. לאחר מלחמת ששת הימים הייתה הזרוע הפלסטינית של הארגון לחזית העממית לשחרור פלסטין. במשך זמן מה הייתה ח'אלד גם מורה בכווית.
החטיפות
עריכה
ב-29 באוגוסט 1969 הייתה ח'אלד חלק מחוליית מחבלים שחטפה מטוס נוסעים אמריקני של חברת התעופה האמריקנית TWA בטיסה 840, בדרכו מרומא לאתונה. המטוס אולץ לנחות בדמשק, לאחר שהטייסים נדרשו בידי ח'אלד לחוג מעל חיפה כדי שתוכל לחזות בעיר הולדתה. בפעולת חטיפה זו לא היו נפגעים, אך המטוס פוצץ. כל הנוסעים שוחררו לאחר יממה למעט 2 נוסעים ישראלים: צלח מועלם ושלמה סמואלוב, שנותרו בסוריה ושהו בכלא הסורי במשך 3 חודשים עד לשחרורם במסגרת חילופי שבויים. על פי מספר דיווחים תקשורתיים לא-מאומתים, סברו שולחיהם של החוטפים בחזית העממית לשחרור פלסטין, כי על המטוס נמצא יצחק רבין, באותה עת שגריר ישראל בארצות הברית. ח'אלד הכחישה טענה זו. לאחר הפעולה וחשיפת זהותה במהלכה, עברה ח'אלד סדרת ניתוחים פלסטיים לשינוי חזות פניה.
ב-6 בספטמבר 1970 הייתה ח'אלד מעורבת יחד עם שותף בניסיון כושל לחטיפת מטוס אל על בטיסה 219 מתל אביב דרך אמסטרדם לניו יורק. פעולת ניסיון החטיפה הייתה חלק מסדרת חטיפות מתוזמנת שנודעה בשם חטיפת המטוסים לשדה דוסון, שבמסגרתה נחטפו בתוך ימים אחדים ארבעה מטוסים של חברות תעופה מערביות שיעדם ניו יורק, ואולצו לנחות בשדה דוסון בזרקא שבירדן. חטיפת מטוס אל על כשלה כאמור, אך מחבלי החזית העממית הצליחו לחטוף מטוסים של TWA, סוויסאייר, פאן אם ו-BOAC. ניסיון החטיפה בוצע על ידי ח'אלד שהגניבה בתיקה שני רימונים ושותף אזרח ניקרגואה בשם פטריק ארגואלו שהבריח אקדח בבגדיו. הם דרשו מהטייס לפתוח את תא הטייס, וארגואלו ירה ופצע אנושות את הדייל שלמה וידר שהתנפל עליו בידיים חשופות. קברניט המטוס אורי בר לב סירב לפתוח את תא הטייס ובמקום זה ביצע צלילה פתאומית שגרמה לשניים לאבד את שיווי המשקל. ארגואלו נורה ונהרג בידי המאבטח מוטי בר-לבב והנוסעים התנפלו על ח'אלד, נאבקו עימה וקשרו אותה[1]. המטוס נחת נחיתת חירום בנמל התעופה הית'רו בלונדון, וח'אלד נמסרה לידי המשטרה הבריטית ופונתה לבית חולים בלונדון[2]. פציעתה התבררה כקלה ושטחית, והיא הועברה למעצר במתקן משטרתי באילינג. על פי עדותה בראיונות מאוחרים יותר, יחסם של הבריטים אליה בעת מעצרה היה טוב ואף אוהד. לאחר פחות מחודש במעצר, שוחררה ח'אלד במסגרת עסקת חילופין תמורת בני הערובה מפעולות החטיפה המקבילות.
המשך חייה
עריכהלאחר שחרורה שבה ח'אלד לפעילות במסגרת החזית העממית לשחרור פלסטין והשתלבה בפוליטיקה הפלסטינית. רבים ראו בה סמל למאבק לשחרור לאומי ולפמיניזם ערבי. היא נבחרה למועצה הלאומית הפלסטינית, ונחשבת עדיין מרואיינת מבוקשת בעולם ובמיוחד בבריטניה, שאיתה פיתחה לטענתה יחסים מיוחדים מאז מעצרה שם.
חיים אישיים
עריכהח'אלד גרושה ואם לשניים, נישאה בשנית ומתגוררת בעמאן בירת ירדן.
תרבות הפופ
עריכההשיר Like Leila Khaled Said ("כפי שאמרה לילה ח'אלד") של להקת The Teardrop Explodes באלבומם משנת 1981 הנושא את השם Wilder הוא שיר אהבה לח'אלד.
קישורים חיצוניים
עריכה
- האוטוביוגרפיה של ליילה ח'אלד
- ירון דרוקמן, גיבורי טיסת אל על שסיכלו חטיפה, באתר ynet, 12 בספטמבר 2015
- אמילי בנדק, From Gaza classrooms to the DNC, Palestinian female terrorists are all the rage, באתר The Times of Israel, 1 באפריל 2019
ליילה ח'אלד, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
