מנוח הנדל
רבי מנוח הֶנדל בן שמריה (בכתיב הרבני השגור: מנוח הענדיל. ?, ברסטצ'קה, ווהלין, פולין-ליטא – כ"ב בתמוז שע"א[דרוש מקור: בהקדמת בנו לספר "חכמת מנוח" כתוב שנפטר בשנת שע"ב], 1611, וינה) היה רב ופוסק, פרשן התלמוד, מדקדק, מקובל, פילוסוף, איש אשכולות ומחבר פורה ורבגוני.[1] בסוף ימיו כיהן כרבה של וינה.
| לידה |
 ברסטצ'קה, האיחוד הפולני-ליטאי |
|---|---|
| פטירה |
1611 כ"ב בתמוז שע"א  וינה, ארכידוכסות אוסטריה |
| מקום קבורה |
 בית הקברות היהודי, וינה |
| מקום פעילות | ווהלין, מוראביה, אוסטריה |
| תקופת הפעילות |
?–1611  |
| השתייכות | רבני פולין |
| תחומי עיסוק | תלמוד, הלכה, פילוסופיה, קבלה, רפואה |
| רבותיו | רמ"א, מהרש"ל |
| חיבוריו | הגהות "חכמת מנוח" על הש"ס; "מנוח הלבבות" |
  | |
ביוגרפיה
עריכהמנוח הנדל בן שמריה נולד בברסטצ'קה שבווהלין, פולין-ליטא. חסרים פרטים על שנות חייו הראשונות. היה תלמידם של הרמ"א[2] ושל המהרש"ל.[3]
בעשורים האחרונים של המאה ה-16 היה פעיל במסגרת ועד ארבע ארצות, והשתמרו חתימותיו על החלטות שונות שקיבל הוועד. ההסכמה היחידה הידועה שלו היא משנת 1592 על הספר "תמים יחדיו" העוסק בספר הזוהר.
כרב ופוסק היה רבי מנוח הנדל מעורב בכמה פרשיות ופולמוסים הלכתיים, שבהם חיווה את דעתו ההלכתית. בין היתר עסק בפולמוס בשאלת גט שניתן בידי משומד, ובפרשה שבה נחשף כי אדם ששימש כעד במקרי גירושים רבים, התברר כגזלן, דבר הפוסל אותו לעדות ומטיל צל כבד על כשרות הגירושים. שני הרבנים הנוספים שנשאלו במקביל אליו בפרשה זו היו גדולי אותו דור: רבי מאיר מלובלין, ורבי בנימין אהרן סלניק בעל "משאת בנימין".
כחודש לפני פטירתו נקשר שמו של רבי מנוח הנדל בפרשה שהסעירה מאוחר יותר את העולם היהודי באירופה, וזכתה לכינוי "הגט מווינה". רבי מנוח הנדל וחברו רבי יהושע פלק כץ (הסמ"ע) סידרו גט לאשה שבעלה שכב על ערש דווי. לימים, אחרי פטירתו, פרץ פולמוס על כשרותו של הגט, לאחר שהבעל המגרש הִבריא ורצה לבטלו.
רבי מנוח הנדל נפטר בכ"ב בתמוז שע"א, 3 ביולי 1611 ונקבר בבית הקברות היהודי ברוסאו.[4]
יצירתו
עריכהרשימת חיבוריו של רבי מנוח הנדל כוללת עשרות ספרים: חלקם נדפסו, חלקם אבדו וחלקם נותרו בכתב יד.[5] מגוון התחומים בהם עסק כוללים: פרשנות למקרא; פרשנות לפשוטו של מקרא; ולדקדוק המקראי. הלכה ופרשנות ההלכה. דקדוק עברי, פילוסופיה, קבלה, טריגונומטריה ("תשבורת"), אסטרונומיה ורפואה.
- מנוח הלבבות, לובלין שנ"ו – פירוש על ספר תורת חובת הלבבות של רבנו בחיי בן יוסף אבן פקודה. זהו הספר היחיד שהדפיס בעצמו.
- מנוח מצא חן, פראג שע"א – פירוש על פירושו לספר בראשית של רבנו בחיי בן אשר.
- חכמת מנוח, פראג שע"ב – הגהות וחידושים קושיות ותירוצים על התלמוד הבבלי. יצא לאור על ידי בנו משה.
- צורת הארץ, אופנבאך ה'ת"ף - ספר "צורת הארץ" של רבי אברהם בר חייא הנשיא, שצורפו אליו הגהות בענייני אסטרונומיה מאת רבי מנוח הנדל.
חיבורים שאבדו
עריכה- פירוש על הספר הקבלי "פרדס רימונים" של הרמ"ק; קטעים מפירוש זה נשתמרו בביאוריו של רבי יואל סירקיש,[6] שעשה שימוש בפירושו של רבי מנוח הנדל.
- חיבור על המקרא; מצוטט אצל מחברים בני התקופה, כמו חתנו של הב"ח, רבי דוד הלוי סגל (הט"ז), בספרו "דברי דוד".
חיבורים בכתב יד
עריכה- אוטוגרף שלו על ארבעה טורים, השמור בספרייה הבודליינית באוקספורד, נדפס בטור שיצא לאור על ידי מכון המאור.
- פירוש על ספר הדקדוק "לשון לימודים" של ר' דוד בן שלמה אבן יחיא, השמור אף הוא באוקספורד.
- פירוש על "יסוד עולם", ספרו האסטרונומי של יצחק הישראלי בן המאה ה-14, השמור במוזיאון היהודי בפראג.
לקריאה נוספת
עריכה- יצחק לוין, 'רבי מנוח הענדל בר' שמריה, בעל "מנוח הלבבות"', בתוך: שאול ישראלי, נחום לאם, יצחק רפאל (עורכים), ספר יובל לכבוד מורנו הגאון רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק, כרך ב, ירושלים: מוסד הרב קוק; ניו יורק: ישיבה-אוניברסיטה, תשמ"ד, עמ' תתקסא–תתקעה. (נדפס שוב בספרו של לוין דמויות ואירועים היסטוריים, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשמ"ח, עמ' 11–27.)
- אביגדור ברגר, 'תשובות רבי מנוח הענדל בעל "חכמת מנוח"', בתוך: יוסף בוקסבוים (עורך), ספר הזיכרון לכבודו ולזכרו של... רבי יעקב בצלאל ז'ולטי, ירושלים: מוריה, תשמ"ז, עמ' שלא–שמט.
קישורים חיצוניים
עריכה- "מנוח הנדל", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- משה דוד צ'צ'יק, מהר"ר מנוח הענדל - בעל ה"חכמת מנוח", ישורון יז (ניסן תשס"ו), עמ' תרצב-תרצט, באתר היברובוקס
- מנוח הלבבות, על חובות הלבבות, מהדורת זולצבאך תנ"ו, באתר היברובוקס
- מנוח הנדל, ספר מנוח הלבבות, לובלין, ה'שנ"ו, מתוך מאגר הספרים הסרוקים הספריה הלאומית – ישראל
- מנוח הנדל, ספר חכמת מנוח, פראג: דפוס יעקב בר גרשון ב"ק וואל, ה'שע"ב מתוך מאגר הספרים הסרוקים של הספריה הלאמית – ישראל
מנוח הנדל בן שמריה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ יעקב אלבוים, פתיחות והסתגרות: היצירה הרוחנית הספרותית בפולין ובארצות אשכנז בשלהי המאה השש-עשרה, מאגנס, 1990, עמ' 76.
- ^ יעקב אלבוים, פתיחות והסתגרות: היצירה הרוחנית הספרותית בפולין ובארצות אשכנז בשלהי המאה השש-עשרה, מאגנס, 1990, עמ' 170. ואולם משה דוד צ'צ'יק, מהר"ר מנוח הענדל - בעל ה"חכמת מנוח", בתוך: ישורון - יז, ניסן תשס"ו, עמ' תרצג כותב שלא מצא לכך סימוכין.
- ^ נפתלי יעקב הכהן, אוצר הגדולים אלופי יעקב, אות ה' פרק עט.
- ^ בספר "מצבת קודש" מופיע העתק מצבה שבעיר לבוב, ועליה השם "חנוך הנדל" ותאריך הפטירה א' בתשרי שע"א. יש שסברו שמדובר במצבתו של רבי מנוח דידן, ולכן טעו בציון תאריך פטירתו. ככל הנראה מדובר במצבה מזויפת או שזהו אדם אחר. על כך ראו: יצחק לוין, דמויות ואירועים היסטוריים, ירושלים תשמ"ח, עמ' 16-17; וכן שלמה טל, "בשאלת התאריך של הגט מווינא", סיני עו [ה/ו] (שבט–אדר תשל"ה), עמ' רנג–רנט, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום) [=פרי חיים, תל אביב תשמ"ג, עמ' 143–152].
- ^ כת"י בודליאנה מס. 1332.2, "לוחות קצרים ברורים, יוודעו מתוכם מקומות כל הכוכבים ולקיות המאורות וכל הקורות אותם... ע"פ מאמרי רז"ל בסוד העיבור".
- ^ ביאורי הב"ח לספר פרדס רימונים של ר' משה קורדובירו, מכון מנחת ישראל, ירושלים תשנ"ט.