מנחם עיני
מנחם עיני (27 באוקטובר 1949 – 3 בדצמבר 2002) היה שחקן ופנטומימאי ישראלי.
_01.jpg) | |
| לידה |
27 באוקטובר 1949 פתח תקווה, ישראל  |
|---|---|
| פטירה |
3 בדצמבר 2002 (בגיל 53) תל אביב-יפו, ישראל |
| מקום קבורה |
בית הקברות סגולה |
| סוגה מועדפת | קומדיה ודרמה |
| מדינה |
ישראל |
| תקופת הפעילות | 1967–2002 (כ־35 שנים) |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ביוגרפיה
עריכהנולד בפתח תקווה להורים יוצאי עיראק, גדל והתחנך ביפו. החל להופיע בהצגות מגיל עשר בתיאטרון הילדים - תליל של מנחם גולן. בתיכון למד בבית הספר לאמנויות רננים, אך עזב לאחר שנתיים וחצי ועבר לבית הספר הטכני של חיל האוויר. את השירות הצבאי החל בחיל האוויר, ובמהלך השירות עבר ללהקת חיל הים ואחר כך ללהקת פיקוד דרום[1]. לאחר מכן למד בלט קלאסי ומחול מודרני בלהקת בת שבע[דרוש מקור].
בשנת 1971 חתם על חוזה עם המפיק אברהם דשא (פשנל) להשתתפות במופע "ג'אמבו מיוזיקל", אך לאחר זמן קצר החליט עיני להפר את החוזה ולעזוב את המופע, מאחר שהרגיש שהתפקיד לא התאים לו[2].
בשנת 1972 כיכב במחזמר "אני שאיש לא מכיר"(אנ') לצד גבי שושן והילד נועם קניאל, תרגום עברי של דן בן אמוץ למחזמר אמריקאי, עם פזמונים שכתב אהוד מנור, שעלה ב"צוותא". על תפקידו במחזמר קיבל ביקורות אוהדות[3]. בשנת 1973 השתתף בסרט "קזבלן" וכיכב בהצגה "בני הדוקטור" ב"צוותא", לצידה של לילי אבידן[4].
בשנת 1974 הצטרף לתיאטרון הבימה ושיחק בהצגות "בני ערובה", "דרייפוס", "חתונה", "יום אחד לפני" ו"על קלות דעת וצביעות" שהוצגה כ-300 פעמים עד קיץ 1976, אך לעיני לא היה חוזה קבוע והוא נאלץ לעזוב בתום ההצגה[5]. בסוף אותה שנה החל לשחק במחזה "חתול במגפיים" בתיאטרון לילדים ולנוער[6], ובמחזה "אנדורה בתיאטרון באר שבע[7].
בשנת 1975 היה חלק מצוות התוכנית "ראש כרוב", עם גלי עטרי וחנה לסלאו, והמשיך לשחק בתיאטרון לילדים ולנוער.
בתחילת 1977, יצר יחד עם גדי רול והמפיק מיקי פלד מופע של קרקס ממונע על משאית[8]. אחר כך עבר לפריז שם למד לוליינות ופנטומימה, והתפרנס ממופעי רחוב ועבודה בבניין[9], וחזר לישראל לאחר כשנה וחצי[1].
בשנת 1978 שיחק בסרט "הלהקה", כחבר הלהקה בני רצון.
בשנת 1979 שיחק בתפקיד ראשי בסרטו של יואל זילברג "נישואין נוסח תל אביב", בו גילם את גיורא פומרנץ[10]. באותה השנה גם גילם את צ'וצ'ו בסרט "נערת הפרברים" בבימוי של ג'ורג' עובדיה, וכיכב לצד ראובן בר יותם בהצגת הבידור "בית הבראה לשמנים", שנכתבה על־ידי המחזאי הבריטי סטנלי פרייס, בעיבוד ובימוי של יואל זילברג[11]. במקביל חזר לשחק בתיאטרון לילדים ולנוער[12], ושיחק בהצגה "המזל, הקמע ועין הרע" בתיאטרון יובל. הצגה העוסקת באמונות טפלות בעדות ישראל, שכתב וביים שמעון ישראלי[13]. שמעון ישראלי כתב וביים אחר כך, עבור עיני, את הצגת היחיד "עין אחת צוחקת", שעלתה במשך כשנתיים (בשנים 1980 ו-1981)[14].
בשנת 1980 שיחק בסרט המחזמר "חמש חמש" את עמי[15], ושיחק בתפקיד המספר לצדה של צרויה להב במחזמר "אלוף בצלות ואלוף שום" שהופק בבטלוויזיה הישראלית בבימוי אנטואן סאלח[16]. באותה שנה הנחה את פסטיבל שירי ילדים לצד שלמה ניצן וירדנה ארזי.
בשנת 1981 שיחק ושר בתוכנית הטלוויזיה לנוער "איזה קטע" לצדה של צרויה להב.
בשנת 1982 שיחק במחזה "אללה כרים" מאת לוי אריה אריאלי, שזכתה במקום הראשון בפסטיבל לתיאטרון אחר בעכו, ואחר כך עלתה בתל אביב[17].
בספטמבר 1983, שיחק לצד זאב רווח בדרמת טלוויזיה, "תהילה לדוד", על חייו של הפייטן דוד בן חסין. בדצמבר אותה שנה התחתן עם אשתו השלישית דבי, ועבר איתה לניו יורק[18]. בניו יורק למד סטפס.
בסוף 1985 חזר לישראל והעלה את הצגת היחיד "חצר אחורית" (שנקרא תחילה "החתול"), הצגה קברטית, הכוללת מונולוגים ושירים שעייני כתב בליווי תנועה, קטעי סטפס ומוזיקה מאת נחום פרפרקוביץ', בבימוי אבי לוזיה. את המופע העלה קודם באוף ברודוויי בניו יורק[19].
בסוף 1987 העלה את הצגת היחיד "מים ושמים ותיבה" על המשורר יהודה הלוי[20].
בסוף 1988 הצטרף לתיאטרון חיפה ושיחק בהצגות "נישואי פיגארו"[21], "משפט הקופים", "קרקס עירוני", "הלילה השנים עשר"[22], ו"כובע הקש האיטלקי"[23]. בתיאטרון הכיר את רעייתו, השחקנית שרון עיני[24].
בשנת 1990 חתם על חוזה הקלטות להפקת אלבום[25], שעל בסיס שיריו העלה במסגרת תיאטרון חיפה גם הצגת יחיד - "מקומי" (1991)[26].
בשנת 1993 שיחק בסרט "זהר", בתפקיד אביהו מדינה.
בשנת 1994 עבר עם משפחתו לקריית שמונה, הקים שם את תיאטרון מראה ופעל בחינוך למשחק[27].
בשנת 2000 השתתף בצילומי הסדרה "המשאית", לצד זאב רווח וסמי הורי, כאשר מחלת הסרטן כבר פשטה בגופו. הסדרה עלתה למסכים בפברואר 2002[28].
בנובמבר 2002 הפסיק את הטיפולים הכימותרפיים, ונפטר לאחר כחודש בבית החולים איכילוב בתל אביב-יפו. השאיר אחריו אישה, שלוש בנות ובן מנישואים קודמים. נקבר בבית העלמין סגולה בפתח תקווה[29].
פילמוגרפיה
עריכה| סרט | שנה | תפקיד |
|---|---|---|
| קזבלן | 1973 | חבר כנופיה |
| סיפר יעקב ויוסף (סרט תנכ"י) | 1974 | בנימין |
| הלהקה | 1978 | בני רצון |
| נישואין נוסח תל אביב | 1979 | גיורא |
| נציב המלח | 1979 | אלכסנדר מרדכי בן אילוש (הבוגר) |
| נערת הפרברים | 1979 | צ'וצ'ו |
| חמש חמש | 1980 | עמי |
| מחץ הדלתא | 1986 | עיסאם - איש מגדל הפיקוח |
| Killing Streets | 1991 | אמיל |
| זהר | 1993 | אביהו מדינה |
| Deadly Heroes | 1993 | נהג |
| המשאית | 2002 | מנהל בית הספר |
קישורים חיצוניים
עריכה
- מנחם עיני, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
מנחם עיני, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- מנחם עיני, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
מנחם עיני, באתר MusicBrainz (באנגלית)- מנחם עיני, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- מרב יודילוביץ', נפטר השחקן מנחם עיני, באתר ynet, 3 בדצמבר 2002
- ציפי שוחט, מנחם עיני, 2002-1949, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2002
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 יעקב בר-און, מנחם עיני "פורע שטרות", מעריב, 12 בספטמבר 1979
- ^ אבי מורגנשטרן, חתול רחוב, מעריב, 18 במרץ 1988
- ^ שרגא הר-גיל, מנחם - שאיש לא מכיר, מעריב, 12 בדצמבר 1972
מי לא מכיר?, על המשמר, 12 ביולי 1972 - ^ יעקב העליון, אחרי הגנרלית בא הדוקטור, מעריב, 19 ביולי 1973
- ^ "הבימה' לפגרת קיץ - הזמניים לחופשה בלתי מוגבלת, דבר, 10 ביולי 1975
- ^ התיאטרון לילדים ולנוער מתחיל עונה חדשה, דבר, 21 בספטמבר 1975
- ^ חוה נובק, "אנדורה" בתיאטרון באר־שבע, דבר, 18 בדצמבר 1975
- ^ חוה נובק, קרקס ממונע, דבר, 10 באפריל 1977
- ^ מנחם עיני - עד כאן, "העולם הזה", גיליון 2249 מ-8 באוקטובר 1980, עמוד 47
- ^ גידי אורשר, "איפה הכסף" של יואל זילברג, מעריב, 1 באוגוסט 1979
- ^ יעקב בר-און, איך מבריאים כל השמנים, מעריב, 14 בינואר 1979
ע בן דוד, בית הבראה לשמנים, מעריב, 11 בינואר 1979 - ^ הצגות חדשות בתיאטרון לנוער, דבר, 8 בפברואר 1979
- ^ יעקב הכהן, על חתול שחור ומוהל שתוי, מעריב, 31 במאי 1979
- ^ סמדר שיר, צוחק בחוץ בוכה בפנים, מעריב, 26 בפברואר 1981
- ^ אורי קליין, דיסקו במושב, דבר, 14 במרץ 1980
- ^ טלקול - אלוף בצלות כמחזמר, דבר, 5 בדצמבר 1980
- ^ שרית פוקס, הבוהמיינים מהדרום הביאו לפסטיבל עכו זיקוקי די נור, מעריב, 6 באוקטובר 1982
- ^ חתונה בניו יורק, "העולם הזה", גיליון 2414 מ-5 בדצמבר 1983, עמוד 59
- ^ נעמי רון, בחצר האחורית, בין שקיות הזבל, חדשות, 21 באוקטובר 1985
- ^ ריקי ריבלין, יהודה הלוי - לא רק לבגרות, מעריב, 12 בנובמבר 1987
- ^ ציפי רום, מי הכניס אותה להריון, חדשות, 6 בנובמבר 1988
- ^ שוש אביגל, משעשע, מבריק, עם קריצה לצעירים, חדשות, 12 במרץ 1991
- ^ דורית חכים, כובע הקש האיטלקי, חדשות, 14 באפריל 1993
- ^ אז מה היה לנו-עובר ושב, חדשות, 10 בספטמבר 1989
- ^ תמי לוביץ, לעיני יש שטן קטן, חדשות, 27 בדצמבר 1990
- ^ טעם מר, חדשות, 29 במרץ 1991
- ^ תיאטרון מרא"ה מעלה הצגה לזכר מייסדו, מנחם עיני, באתר הארץ, 18 בינואר 2003
- ^ אביבה קרול, טלעד מעלה את "המשאית", באתר גלובס, 26 בפברואר 2002
- ^ ציפי שוחט, מת השחקן מנחם עיני, באתר הארץ, 3 בדצמבר 2002