פרס חבר השופטים (פסטיבל קאן)
פרס חבר השופטים (בצרפתית: Prix du Jury) הוא פרס המוענק בפסטיבל הקולנוע בקאן, ונבחר על ידי חבר השופטים של התחרות הרשמית בפסטיבל.[1] הפרס נחשב לפרס השלישי בחשיבותו בפסטיבל לאחר פרס גרנד פרי (השני) ופרס דקל הזהב (הראשון). לדברי מבקר הקולנוע דייב קאר, הפרס נועד "להכיר ביצירה מקורית המגלמת את רוח החקירה".[2]
מיקום הטקס | קאן |
---|---|
מדינה | צרפת |
הגוף המעניק | פסטיבל הקולנוע בקאן |
המספר הרב ביותר של זכיות | 3 |
www | |
היסטוריה
עריכהבשנת 1946 הוענק פרס בשם פרס חבר השופטים הבינלאומי לאותה שנה בלבד.[3] החל משנת 1951 הוענק פרס חבר השופטים המיוחד (Prix spécial du Jury) בין פרסים משניים אחרים. בשנת 1954, לאחר שהתמודדו עם ביקורת רבה על אופיים הגחמני של פרסים אלה, החליטו מארגני הפסטיבל לפנות להסדר חלוקת פרסים מסורתי יותר.[4] בשנת 1967, עם ייסודו של פרס גרנד פרי, הפרס השני בחשיבות אחרי דקל הזהב, העניק חבר השופטים פרס המיוחד את מקומו לפרס חבר השופטים ומוענק בשם זה מאז, ונחשב לפרס השלישי בחשיבותו בפסטיבל. שש פעמים בשנות השבעים, שלוש בשנות השמונים ובשנת 2001 לא הוענק פרס חבר השופטים. פרס חבר השופטים המיוחד הופיע מחדש רק פעמיים, פעם אחת בשנת 1995, שהוענק יחד עם פרס חבר השופטים ופעם אחת בשנת 1996, כפרס היחיד של חבר השופטים.[5][6]
הבמאית אנדראה ארנולד (אנ') והבמאי קן לואץ' חולקים את שיא מספר הזכיות בפרס העומד על שלוש זכיות. הפרס הוענק לארנולד על סרטיה Red Road, Fish Tank ו-אמריקן האני, וללואץ' הוענק הפרס על סרטיו תיק חסוי, גשם של אבנים ו-חלקם של מלאכים.
מיכלאנג'לו אנטוניוני, רנה קלמנט, מאסאקי קובאיאשי, סמירה מח'מלבאף ואפיצ'טפונג ויראסתקול זכו בפרס פעמיים.
חוקר הקולנוע אנדרו מ. באטלר רואה בפרס חבר השופטים כמו זה שבקאן אמצעי להשגת עסקת הפצה.[7]
זוכי הפרס
עריכההסרטים הבאים זכו בפרס חבר השופטים בפסטיבל קאן לאורך השנים. [8]
שנה | שם הסרט | במאי.ת | לאום הבמאי.ת * | שם הפרס |
---|---|---|---|---|
1946 | La Bataille du rail | רנה קלמנט | צרפת | פרס חבר השופטים הבינלאומי |
1947 - 49 | לא חולק פרס | |||
1951 | הכל אודות חוה | ג'וזף ל. מנקייביץ' | ארצות הברית | פרס חבר השופטים המיוחד |
1952 | Nous sommes tous des assassins | André Cayatte | צרפת | |
1953 | לא חולק פרס | |||
1954 | Knave of Hearts | רנה קלמנט | צרפת/בריטניה | פרס חבר השופטים המיוחד |
1955 | Lost Continent (Continente Perduto) | Enrico Gras Giorgio Moser Leonardo Bonzi |
איטליה | |
1956 | The Mystery of Picasso (Le mystère Picasso) | Henri-Georges Clouzot | צרפת | |
1957 | קנל | אנדז'יי ויידה | פולין | |
החותם השביעי | אינגמר ברגמן | שוודיה | ||
1958 | זה הדוד שלי | ז'אק טאטי | צרפת | |
1959 | כוכבים | קונרד וולף | גרמניה המזרחית | |
1960 | אוונטורה | מיכלאנג'לו אנטוניוני | איטליה | פרס חבר השופטים |
Odd Obsession (Kagi) | Kon Ichikawa | יפן | ||
1961 | Mother Joan of the Angels (Matka Joanna od aniołów) | Jerzy Kawalerowicz | פולין | פרס חבר השופטים המיוחד |
1962 | משפטה של ז'אן ד'ארק | רובר ברסון | צרפת | |
ליקוי חמה | מיכלאנג'לו אנטוניוני | איטליה | ||
1963 | Harakiri (Seppuku) | מאסאקי קובאיאשי | יפן | |
The Cassandra Cat (Az prijde kocour) | Vojtěch Jasný | צ'כוסלובקיה | ||
1964 | אישה בחולות | הירושי טשיגהרה | יפן | |
1965 | Kwaidan | מאסאקי קובאיאשי | יפן | |
1966 | אלפי | לואיס גילברט | הממלכה המאוחדת | |
1968 | לא חולק פרס | |||
1969 | Z | קוסטה גברס | יוון | פרס חבר השופטים |
1970 | The Falcons (Magasiskola) | István Gaál | הונגריה | |
The Strawberry Statement | Stuart Hagmann | ארצות הברית | ||
1971 | Love (Szerelem) | Károly Makk | הונגריה | |
Joe Hill | Bo Widerberg | שוודיה | ||
1972 | בית מטבחיים חמש (סרט) | ג'ורג' רוי היל | ארצות הברית | |
1973 | The Hour-Glass Sanatorium (Sanatorium pod Klepsydrą) | Wojciech Has | פולין | |
The Invitation (L'Invitation) | Claude Goretta | שווייץ | ||
1974-1979 | לא חולק פרס | |||
1980 | The Constant Factor (Constans) | Krzysztof Zanussi | פולין | פרס חבר השופטים |
1981-1982 | לא חולק פרס | |||
1983 | Kharij | Mrinal Sen | הודו | פרס חבר השופטים |
1984 | לא חולק פרס | |||
1985 | Colonel Redl (Oberst Redl) | István Szabó | הונגריה | פרס חבר השופטים |
1986 | Thérèse | Alain Cavalier | צרפת | |
1987 | Yeelen | סולימאן סיסה | מאלי | |
Shinran: Path to Purity | Rentarō Mikuni | יפן | ||
1988 | A Short Film About Killing (Krótki film o zabijaniu) | Krzysztof Kieślowski | פולין | |
1989 | Jesus of Montreal | Denys Arcand | קנדה | |
1990 | תיק חסוי | קן לואץ' | הממלכה המאוחדת | |
1991 | Europa | Lars von Trier | דנמרק | |
Hors la vie | Maroun Bagdadi | לבנון | ||
1992 | Dream of Light (El Sol del Membrillo) | Víctor Erice | ספרד | |
An Independent Life | Vitali Kanevski | רוסיה | ||
1993 | The Puppetmaster (Hsimeng Rensheng) | Hou Hsiao-hsien | טיוואן | |
Raining Stones | קן לואץ' | הממלכה המאוחדת | ||
1994 | La Reine Margot | Patrice Chéreau | צרפת | |
1995 | Don't Forget You're Going to Die | Xavier Beauvois | צרפת | |
Carrington | Christopher Hampton | הממלכה המאוחדת | פרס חבר השופטים המיוחד | |
1996 | קראש | דייוויד קרוננברג | קנדה | |
1997 | Western | Manuel Poirier | צרפת | פרס חבר השופטים |
1998 | Class Trip (La classe de neige) | Claude Miller | צרפת | |
The Celebration (Festen) | Thomas Vinterberg | דנמרק | ||
1999 | The Letter (A Carta) | Manoel de Oliveira | פורטוגל | |
2000 | Blackboards (Takhte Siah) | סמירה מח'מלבאף | איראן | |
שירים מהקומה השנייה | רוי אנדרסון | שוודיה | ||
2001 | לא חולק פרס | |||
2002 | התערבות אלוהית | אליה סולימאן | הרשות הפלסטינית | פרס חבר השופטים |
2003 | At Five in the Afternoon (Panj e asr) | סמירה מח'מלבאף | איראן | |
2004 | Tropical Malady (Sud Pralad) | אפיצ'טפונג ויראסתקול | תיאלנד | |
Actress Irma P. Hall for The Ladykillers | Joel and Ethan Coen | ארצות הברית | ||
2005 | Shanghai Dreams (Qing hong) | Wang Xiaoshuai | China | |
2006 | Red Road | אנדראה ארנולד | הממלכה המאוחדת | |
2007 | Persepolis | Marjane Satrapi Vincent Paronnaud |
צרפת | |
Silent Light (Luz Silenciosa) | Carlos Reygadas | מקסיקו | ||
2008 | Il Divo | פאולו סורנטינו | איטליה | |
2009 | Thirst (Bakjwi) | Park Chan-wook | דרום קוריאה | |
Fish Tank | אנדראה ארנולד | הממלכה המאוחדת | ||
2010 | A Screaming Man (Un Homme qui crie) | Mahamat-Saleh Haroun | Chad | |
2011 | Polisse | Maïwenn | צרפת | |
2012 | The Angels' Share | קן לואץ' | הממלכה המאוחדת | |
2013 | Like Father, Like Son | הירוקאזו קורה־אדה | יפן | |
2014 | Goodbye to Language (Adieu au Langage) | Jean-Luc Godard | צרפת/שווייץ | |
Mommy | Xavier Dolan | קנדה | ||
2015 | הלובסטר | Yorgos Lanthimos | יוון | |
2016 | אמריקן האני | אנדראה ארנולד | הממלכה המאוחדת | |
2017 | אהבה חסרה | אנדריי זוויאגינצב | רוסיה | |
2018 | כפר נחום | נאדין לבקי | לבנון | |
2019 | Bacurau | Kleber Mendonça Filho Juliano Dornelles |
ברזיל | |
עלובי החיים | לאדז' לי | צרפת | ||
2020 | לא חולק פרס | |||
2021 | הברך | נדב לפיד | ישראל | פרס חבר השופטים |
מומריה | אפיצ'טפונג ויראסתקול | תאילנד |
- * לאום הבמאי כפי שהיה בזמן חלוקת הפרס.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של פרס חבר השופטים
- האתר הרשמי של פסטיבל קאן
- פסטיבל קאן ב-IMDb
הערות שוליים
עריכה- ^ "Cannes Film Festival". IMDb. IMDb.com, Inc. 1990–2017. נבדק ב-1 ביוני 2014.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Kehr, Dave (1992). 45 Years: Cannes Festival International du Film. Museum of Modern Art. p. 15. OCLC 646921388.
- ^ "Awards 1946 : All Awards (archived)". festival-cannes.fr. אורכב מ-המקור ב-4 במרץ 2016. נבדק ב-28 במאי 2017.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "The History of the Festival / The 50s". festival-cannes.com. נבדק ב-14 ביולי 2017.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Awards 1995 : All Awards (archived)". festival-cannes.fr. אורכב מ-המקור ב-3 בינואר 2015. נבדק ב-28 במאי 2017.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Awards 1996 : All Awards (archived)". festival-cannes.fr. אורכב מ-המקור ב-3 במרץ 2016. נבדק ב-28 במאי 2017.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Butler, Andrew M. (2002). "11. National Cinema". Film Studies. Oldacastle Books. p. 128. ISBN 184243828X.
- ^ "Prix du Jury - Festival de Cannes". allocine.fr (בצרפתית). נבדק ב-28 במאי 2017.
{{cite web}}
: (עזרה)