צהוב
ערך מחפש מקורות | |
צהוב הוא צבע יסוד עם התדירות השנייה הנמוכה ביותר בין שלושת צבעי היסוד (בין 505 ל-530 טרה-הרץ) של אור בעל אורך גל בין 565 ננומטר ל-590 ננומטר. אולם, בגלל המאפיינים של פיגמנטי הצבע שבהם השתמשו בעבר, ציירים באופן מסורתי מתייחסים לסגול כצבע המשלים שלו. כיום הצבע הנחשב כצבע המשלים של צהוב הוא כחול.
שלשת הקסא | #FFFF00 |
---|---|
ייצוג RGB | R=255, G=255, B=0 |
ייצוג HSV | H=60, S=100, V=100 |
ייצוג CMYK | C=0, M=0, Y=100, K=0 |
אטימולוגיה
עריכההמילה "צָהֹב" מופיעה כבר במקרא ספר ויקרא, פרק י"ג, פסוק ל' וככל הנראה, היא מופיעה במשמעותה הנוכחית[1]. מילה המתארת את הצבע הצהוב, בשפה קדומה, אינה דבר מובן מאליו. זאת משום, שבתקופות קדומות נהגו לכנות הן את הצבע הצהוב והן את הצבע הירוק, במינוחים, שכיום מתארים את הירוק בלבד. לפי מודל השפה הפרוטו-שמית, באם כל השפות השמיות היו שמות רק לארבעה צבעים: לאדום-חום, לירוק-צהוב, ללבן ולשחור. זה ששימש עבור ירוק-צהוב, דומה למילה העברית המודרנית "ירוק"[2]. תופעה דומה אפשר לראות ביוונית הארכאית. ביצירתו של הומרוס, דבש הדבורים מתואר, כבעל צבע ירוק[3].
שימושים ומשמעויות סמליות
עריכה- בשפה העברית צהוב מאוזכר בהקשר של קנאה.
- בעברית רווח דימוי נוסף, שמקורו בשמות רבה יב, המתייחס לשנאה בין שני אנשים. אנשים הצהובים זה לזה הם אנשים שהשנאה שוררת בינותם.
- הביטויים התלמודיים "להראות פנים צהובות" או "צהבו פניו" מתארים פנים שמחות. מקור הדימוי הוא בתחושה שכשאדם שמח פניו "מאירות" (מכאן לקוח גם הביטוי "לזרוח מאושר").
- באנגלית צהוב מקושר עם דעה קדומה ופחדנות.
- צהוב היה הצבע הסמלי של קיסרי סין ושל המלוכה הסינית בכללותה. בארצות הברית במאה העשרים מהגרים מסין וממדינות דרום מזרח אסיה כונו, באופן משפיל, כ"צהובים" או "הסכנה הצהובה".
- חומר או מידע צהוב הוא כינוי למידע רכילותי וזול. עיתוני רכילות מכונים "צהובונים". השמות "עיתונות צהובה" ו"צהובון" קשורים לסדרה מאוירת בשם "הילד הצהוב" שהופיעה באחד הצהובונים הראשונים.
- בפוליטיקה, צהוב הוא צבעם של הליברלים, אבל הוא גם צבען של תנועת כך ושל המפלגה הלאומנית הפלמית Vlaams Belang.
- הצבע הצהוב בספרות היה סמלם של הדקדנטים, בעיקר באנגליה.
- באיטליה "צהוב" בהקשר ספרותי פירושו "מותחן".
- במרוצי מכוניות, דגל צהוב מסמל זהירות. אסור למכוניות לעקוף זו את זו אם מונף דגל צהוב.
- שיער בצבע צהוב או זהוב נקרא "בלונד".
- בסלנג צה"לי, "צהוב" הוא כינוי לחייל אשר עובד על פי החוקים והנהלים.
- צבע הכומתה של חיל האיסוף הקרבי הוא צהוב.
- קשירת סרט צהוב מהווה הצהרה של הזדהות וסולידריות עם לוחמים ושבויים ותפילה לשובם בשלום.
- הצהוב מסמל את הבודהיסטים במזרח ואת היהודים במערב, לכן במקומות מסוימים סומנו היהודים באמצעות טלאי צהוב שנועד להוות אות קלון ולהבדיל אותם משאר האוכלוסייה, כמו בחלק מאירופה שהיה כבוש ע"י/שיתף פעולה עם המשטר הנאצי.
- אצל המשיחיסטים צהוב מייצג את המשיח.
- צבע המאכל צהוב סנסט FCF.
- חולשתם היחידה של חברי חיל הפקחים הירוקים בחוברות הקומיקס גרין לנטרן מבית DC קומיקס היא הצבע הצהוב, שמסמל את רגש הפחד. חברי החיל טוענים את טבעות הכוח שלהם באור הירוק של הספקטרום הרגשי, שמסמל את רגש כוח הרצון. אחד מאויביהם הראשיים של הפקחים הירוקים הוא סינסטרו, חבר חיל לשעבר אשר מקים חיל משלו באירועי מלחמת חיל סינסטרו, וזורע בעזרתם פחד ברחבי היקום.
- בזיכיון "מורטל קומבט", צהוב הוא הצבע של סקורפיון, דמות של לוחם נינג'ה השייך לקבוצת דמויות שנבדלו רק בצבע שלהן מבחינת העיצוב (במשחקים הראשונים). הצבע הצהוב מסמל את יסוד האש בדמותו של סקורפיון.
צהוב במוזיקה
עריכה- מספר להקות וזמרים הקליטו שירים שכוללים את הצבע הצהוב.
- לקולדפליי יש שיר בשם Yellow.
- הביטלס הקליטו את צוללת צהובה.
- לדונובן יש שיר בשם Mellow Yellow.
צהוב בכלי תחבורה
עריכה- במדינות מסוימות, מוניות צבועות בצבע צהוב. מנהג זה החל ככל הנראה בניו יורק, כאשר הארי נ. אלן, בעל מונית, צבע את המוניות שלו בצהוב לאחר שגילה שצהוב הוא הצבע שהכי קל לראות מרחוק. גם ברשות הפלסטינית המוניות צבועות בצהוב.
- בקנדה ובארצות הברית אוטובוסים המשמשים להסעת תלמידים לבתי ספר צבועים, כמעט תמיד, בצהוב, למטרות בטיחות. גוונים שונים של צהוב משמשים גם כדי לצבוע ציוד לבניית כבישים, כדי שהנהגים בקלות יבחינו בעובדים בכביש.
- רוב כלי הצמ"ה (ציוד מכני הנדסי) צבועים בצהוב, ומיעוטם - בכתום. הסיבה לכך שמדובר בצבעים בולטים ומושכים את העין.
צהוב בספורט
עריכה- במשחקי כדורגל מראה השופט כרטיס צהוב לשחקן אשר ביצע עבירה לא קלה מצד אחד אולם גם לא מספיק חמורה כדי שהוא יראה לשחקן את הכרטיס האדום שפירושו הרחקה מיידית מהמשחק, שחקן אשר הונפו מולו שני כרטיסים צהובים באותו משחק מורחק מיד.
- ישנם מועדוני ספורט רבים בעולם אשר צהוב הוא חלק מתלבושתן.
- בישראל, צהוב וכחול הם צבעיהן של רבות מקבוצות מכבי כגון: מכבי תל אביב, מכבי הרצליה ועוד. ואילו צהוב ושחור הם צבעיהן של רבות מקבוצות בית"ר כגון: בית"ר ירושלים, בית"ר נס טוברוק נתניה, ובית"ר כפר סבא ושל מכבי נתניה ששייכת לקבוצות מכבי. צהוב ואדום של מ.ס. אשדוד אשר מהווה איחוד של הקבוצות מכבי עירוני אשדוד שצבעיה היו צהוב וכחול ושל הפועל אשדוד אשר צבעיה היו אדום ולבן ואילו צהוב וסגול של הפועל חולון והכח עמידר רמת גן.
- בליגת ה-NBA צבע התלבושת של הלוס אנג'לס לייקרס הוא צהוב וסגול ושל הגולדן סטייט ווריורס הוא צהוב, כחול ולבן.
- בליגת העל הספרדית, ויאריאל מכונה "הצוללת הצהובה" בעקבות צבע מדי הקבוצה.
- בבונדסליגה הגרמנית, צבעיה של קבוצת בורוסיה דורטמונד הם צהוב ושחור.
- בספורט היווני, צבעיהן של הקבוצות א.א.ק. אתונה ואריס סלוניקי הם צהוב ושחור גם כן.
- בספורט הארגנטינאי צבעיה של קבוצת בוקה ג'וניורס הם כחול וצהוב גם כן.
בטבע
עריכה- צהוב הוא אחד הצבעים הנפוצים ביותר לפרחים. בישראל בולטים הפרחים הצהובים הבאים: סביון אביבי, חמציץ נטוי, חרצית עטורה, חרדל השדה וטיונית החולות. החמנית היא פרח תרבותי גדול בצבע צהוב המזכיר במראהו את השמש.
- צבע צהוב בוהק בבעלי חיים הוא לעיתים קרובות צבע אזהרה שנועד מלהרתיע טורפים פוטנציאליים. צבעי דבורת הדבש הם שחור-צהוב, המזהירים מפני העוקץ הארסי שלה וכך גם צבעי סלמנדרת האש, צפרדע החץ הזהובה והעקצן הצהוב.
- לעומת זאת, צבע צהוב דהוי בבעלי חיים הוא לעיתים קרובות צבע הסוואה על רקע חולות וסביבה מדברית צחיחה וגם על רקע של עשבים מיובשים כמו בסוואנה.
- כמה בעלי חיים מבליטים איברים צהובים כדי למשוך בני זוג למשל: שכווי הלענה, אפודי הזהב, סוכי זהוב, ברווז צהוב-מצח והמלכילון.
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- Sabine Doran, The culture of Yellow, or, The visual politics of late modernity, ניו יורק סיטי: הוצאת בלומסברי, 2013, ISBN 978-1-4411-6949-5
קישורים חיצוניים
עריכה- צהוב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ יעקב עציון, הצהוב הצהוב הזה באתר השפה העברית
- ^ Anthropology of Color: Interdisciplinary Multilevel Modeling edited by Robert E. MacLaury, Galina V. Paramei, Don Dedrick p 257
- ^ אורן הוברמן, למה אין כחול בתנ"ך?, באתר כלכליסט, 14 ביולי 2011