רוסטוב על הדון
רוסטוב על הדון (ברוסית: Ростов-на-Дону, קרי: רַסְטוֹ֫ף נָה דָנוּ֫; ביידיש: ראסטאוו על דאן) היא עיר נמל בדרום-מערב רוסיה, לפני תחילת רכס הרי הקווקז. רוסטוב היא בירת מחוז רוסטוב והמרכז האדמיניסטרטיבי של המחוז הפדרלי הדרומי ברוסיה. העיר נמצאת על שתי גדותיו של הנהר דון, 46 קילומטר לפני שפך הדון לים אזוב. אוכלוסיית העיר מונה 1,115,000 נפש (נכון ל-2015).
| |||
      | |||
| פוטומונטז' של רוסטוב על הדון | |||
| מדינה |
 רוסיה | ||
|---|---|---|---|
| אובלסטי |
 מחוז רוסטוב | ||
| ראש העיר | מיכאיל צ'רנישוב | ||
| תאריך ייסוד |
1749 - מעמד רשמי כעיר 1807 | ||
| שטח | 354 קמ"ר | ||
| גובה | 70 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 1,135,968 (1 בינואר 2023) | ||
| ‑ במטרופולין | 2,700,000 | ||
| ‑ צפיפות | 3053 נפש לקמ"ר (2015) | ||
| קואורדינטות | 47°14′00″N 39°42′00″E / 47.2333333333333°N 39.7°E | ||
| אזור זמן | UTC+3 | ||
| http://www.rostov-gorod.ru | |||
 | |||
העיר היא מרכז אדמיניסטרטיבי, כלכלי, תרבותי, מדעי, חינוכי, תעשייתי ומרכז התחבורה החשוב ביותר בדרום רוסיה. רוסטוב מכונה באופן לא רשמי "שערי הקווקז" ו"הבירה הדרומית של רוסיה", כמו גם "בירת הדון". ב-21 בפברואר 2019, רוסטוב-על-דון הוכרה כבירה האזורית ברמת החקיקה.
בשנת 2018, רוסטוב-על-דון הייתה אחת הערים שאירחו את משחקי המונדיאל.
היסטוריה
עריכה שפך הנהר דון שימש החל מזמנים קדומים כמרכז תרבותי ומסחרי חשוב. במקום התקיימו יישובים שונים החל מהאלף הראשון לפני ספירת הנוצרים. הראשון בהם הייתה העיר היוונית טנאיס, אחר כך בימי הביניים העיר הגנואית טנה והמבצר הטורקי אזוב. הרוסים השתלטו על האזור כתוצאה מהמלחמה העות'מאנית-רוסית של 1735–1739. העיר המודרנית נוסדה בשנת 1749 לפי צו של הצארינה יליזבטה כעיר מכס על הגבול עם טורקיה. ב-1761 במקום הוקמה מצודה צבאית ושמה ניתן לה על שם נזיר חשוב בדת האורתודוקסית דמטריוס מרוסטוב, לכן העיר נקראה גם רוסטוב. בין 1768 ל-1774 העיר שימשה מרכז לתקיפות הרוסים על טורקיה במלחמה העות'מאנית-רוסית של 1768–1774 על העיר אזוב ועל האזורים הטורקים בקרים ובקווקז.
ב-1779 ארמנים יוצאי קרים הקימו את העיר נור-נחיצ'בן (נחיצ'בן החדשה) ליד רוסטוב, אשר בבוא הזמן התאחדה איתה. העיר הארמנית תוכננה על ידי הארכיטקט הרוסי הנודע איוואן סטרב. העיר רוסטוב צמחה במהירות ובשנת 1796 קיבלה זכויות עירוניות. ב-9 באוגוסט 1797 העיר הארמנית ורוסטוב צורפו לחבל רוסטוב. ב-17 באוגוסט 1807 רוסטוב הוכרזה כעיר ובירת מחוז על ידי הצאר אלכסנדר הראשון, ולשם נתווספה תוספת "על הדון" כדי להבדילה מהעיר רוסטוב הקדומה, שכן רוסטוב החדשה הפכה לעיר ידועה ורשמית. מאותה עת העיר התחילה לשמש כמרכז האדמיניסטרטיבי של האזור במקום העיר אזוב שעם התפתחות רוסטוב התחילה לדעוך. במלחמת העולם הראשונה לעיר הגיעו פליטים רבים מאזור הקרבות, בתוכם גם אוניברסיטת ורשה, שחלק מצוותה נשארו בעיר והקימו אוניברסיטה על שם דמיטרי דונסקוי לאחר מכן. ב-1918 נכבשה על ידי החיילים הגרמנים. ב-18 בינואר 1920 נכנסו לעיר חיילי הצבא האדום. בשנת 1925 הפכה רוסטוב למרכז מחוז הקווקז הצפוני וב-1934 של מחוז אזוב-הים השחור. המחוזות כללו גם שטחים של מחוז קרסנודר, סטברופול וחלק מהרפובליקות הקווקזיות. ב-28 בדצמבר 1928 צורפה העיר נור-נחיצ'בן לרוסטוב. ב-1937 פורק המחוז לחבלים קטנים יותר, ורוסטוב הפכה לבירת חבל רוסטוב.
ב-21 בנובמבר 1941 נכבשה על ידי הצבא הגרמני, אך כעבור שמונה ימים שוחררה. ב-23 ביולי 1942 נכבשה שנית אחרי קרבות קשים ואבידות כבדות למגיני העיר. לאחר קרבות עזים נכבשה העיר מחדש בפברואר 1943 שוב והפעם שוחררה לבסוף. ב-13 בפברואר 1943 העיר שוחררה סופית.
ב-24 ביוני 2023 במהלך מרד קבוצת וגנר העיר נכבשה על ידי קבוצת וגנר ושוחררה באותו היום עם נסיגת הכוחות.
חינוך
עריכהבעיר נמצאים מספר מוסדות להשכלה גבוהה, בהם האוניברסיטה הפדרלית הדרומית.
תחבורה
עריכהאת העיר משרת נמל התעופה הבינלאומי פלאטוב שנמצא בקרבת העיר נובוצ'רקסק צפונית לרוסטוב. הנמל החל את פעילותו בסוף 2017 במטרה להחליף את נמל התעופה רוסטוב על הדון שנהרס.
ספורט
עריכה.jpg)
רוסטוב היא אחת הערים הספורטיביות במדינה - בעיר פועלות מספר קבוצות ספורט, בהן קבוצות הכדורגל רוסטוב וסק"א רוסטוב, שהמפגשים ביניהן ידועים בתור הדרבי של רוסטוב.
רוסטוב היא אחת הערים שאירחו משחקים במונדיאל 2018 ולצורך כך נבנה אצטדיון רוסטוב ארנה בעיר, שגם הפך לאצטדיון החדש של קבוצת רוסטוב במקום אצטדיון אולימפ-2 המיושן. בעיר פועלות גם קבוצת הוקי קרח וקבוצת כדורסל אך הן מתמודדות בליגות הנמוכות ואינן נחשבות לקבוצות צמרת כמו מקבילותיהן בענף הכדורגל.
יהודים
עריכה
ערך מורחב – קהילת יהודי רוסטוב על הדון
בחפירות בזרם הדרומי של הדון נמצאו מצבות יהודיות מלפני 2,000 שנה. אזור רוסטוב נכלל בממלכת הכוזרים בין המאה השישית לתשיעית וככל הנראה התגוררו בו יהודים בתקופה זו.
ראשוני היהודים הגיעו לרוסטוב לאחר היווסדה. ב-1796 נמנו בעיר שישה יהודים. ב-1811 כבר התגוררו בעיר עשרים משפחות. ב-1836 הגיע מספר המשפחות היהודיות ל-73. בשנת 1901 הוקם בית הכנסת בעלי המלאכה (המבנה נשרף במהלך מלחמת העולם השנייה). העיר שימשה מרכז לתנועת חב"ד בין 1915–1924, בה כיהנו כאדמו"רים הרב שלום דובער שניאורסון (שאף טמון שם) ובנו הרב יוסף יצחק. באוגוסט 1942 רוכזו יהודי רוסטוב בזמיובסקאיה באלקה ונורו שם למוות.[1] ביניהם הייתה הפסיכואנליטיקאית סבינה שפילריין ושתי בנותיה, אווה ורנטה.
מפקד המרד במחנה ההשמדה סוביבור אלכסנדר פצ'רסקי הוא בן העיר ואף חזר להתגורר בה לאחר המלחמה עד למותו.
בשנים 1994–2003 כיהן הרב אלישיב הכהן קפלון כשליח חב"ד בעיר וכרבה, אשר גורש לאחר קשיים ביורוקרטיים שצצו באשרת השהייה שלו. בתקופתו שופץ בית הרש"ב והמקווה שבו והוקמה מחדש ישיבת חב"ד בעיר. הוא הוחלף על ידי הרב חיים דנציגר והרב חיים פרידמן.
נכון לשנת 2010 מתגוררים ברוסטוב כ-12,000 יהודים ויש בעיר בית ספר יהודי, המנוהל בידי רשת "אור אבנר". רב העיר ושליח חב"ד המקומי הוא הרב שמואל סטולין. בעיר פועל בית הכנסת החייל - בית הכנסת שנבנה בשנת 1872 והוחזר לקהילה. בית הכנסת הכוראלי הראשי שנבנה בשנת 1868 פועל במאה ה-21 כבית חולים.
ערים תאומות
עריכה.jpg)
לרוסטוב שבע עשרה ערים תאומות:
דורטמונד, נורדריין-וסטפאליה, גרמניה- גרה, תורינגיה, גרמניה
וולוס, יוון
טורונטו, אונטריו, קנדה
גלאזגו, סקוטלנד, הממלכה המאוחדת
לה מאן, צרפת
מוביל, אלבמה, ארצות הברית
קאיאני, פינלנד
פלבן, בולגריה
צ'ונגג'ו, קוריאה הדרומית
ירוואן, ארמניה
אוראל, קזחסטן
אנטליה, טורקיה
הומל, בלארוס
אודסה, אוקראינה- לוהנסק, אוקראינה
- דונצק, אוקראינה
לקריאה נוספת
עריכה- בתוך הגולה, תולדותיה של הקהילה היהודית בדרומה של רוסיה - רוסטוב על נהר דון, מאת הרב אלישיב הכהן קפלון, הוצאת חיש - הפצת המעיינות 2012
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של רוסטוב על הדון- הקהילה היהודית של רוסטוב-על-דון
- "רוסטוב על הדון", באתר JewishGen (באנגלית)
- רוסטוב על הדון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
רוסטוב על הדון, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ רצח יהודי רוסטוב על הדון, באתר יד ושם (באנגלית)
| דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 מוסקבה  סנקט פטרבורג | |||||||||
| 1 | מוסקבה | מוסקבה | 13,150,000 | 11 | רוסטוב על הדון | רוסטוב | 1,140,000 |  נובוסיבירסק  יקטרינבורג | |
| 2 | סנקט פטרבורג | סנקט פטרבורג | 5,598,000 | 12 | קרסנודאר | קרסנודאר | 1,139,000 | ||
| 3 | נובוסיבירסק | נובוסיבירסק | 1,634,000 | 13 | אומסק | אומסק | 1,104,000 | ||
| 4 | יקטרינבורג | סברדלובסק | 1,536,000 | 14 | וורונז' | וורונז' | 1,046,000 | ||
| 5 | קאזאן | טטרסטן | 1,319,000 | 15 | פרם | פרם | 1,027,000 | ||
| 6 | קרסנויארסק | קרסנויארסק | 1,205,000 | 16 | וולגוגרד | וולגוגרד | 1,019,000 | ||
| 7 | ניז'ני נובגורוד | ניז'ני נובגורוד | 1,205,000 | 17 | סראטוב | סראטוב | 887,000 | ||
| 8 | צ'ליאבינסק | צ'ליאבינסק | 1,177,000 | 18 | טיומן | טיומן | 861,000 | ||
| 9 | אופה | בשקורטוסטן | 1,163,000 | 19 | טוליאטי | סמרה | 668,000 | ||
| 10 | סמרה | סמרה | 1,159,000 | 20 | מחצ'קלה | דגסטן | 622,000 | ||
- ^ נתוני שירות הסטטיסטיקה הפדרלי, 2024