שולמית וולקוב

שולמית וולקוב (נולדה ב-10 בדצמבר 1942) היא היסטוריונית, חברת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, פרופסור אמריטה להיסטוריה, מופקדת הקתדרה להיסטוריה אירופית משווה ע"ש קונראד אדנאואר באוניברסיטת תל אביב, וזוכת פרס גונדולף לשנת 1998 של האקדמיה הגרמנית לשפות וספרויות.

שולמית וולקוב

שולמית וולקוב
לידה	10 בדצמבר 1942 (בת 82) תל-אביב, פלשתינה (א"י)
ענף מדעי	היסטוריה
מקום מגורים	ישראל
מקום לימודים	אוניברסיטת קליפורניה בברקלי
מנחה לדוקטורט	הנס רוזנברג
מוסדות	אוניברסיטת תל אביב
תלמידי דוקטורט	עפרי אילני
פרסים והוקרה	פרס פרידריך גונדולף (1998)
צאצאים	אילן וולקוב
תרומות עיקריות
חקר ההיסטוריה מודרנית של גרמניה מאז המאה ה-18 ועד ימינו

פעילותה

שולמית וולקוב נולדה בתל אביב. היא החלה את לימודיה בהיסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית ב-1963, אך כעבור שנה נסעה לאוניברסיטת ברקלי בארצות הברית, שם השלימה את לימודיה לתואר ראשון ושני, וסיימה את עבודת הדוקטורט שלה ב-1972, תחת הנחייתו של פרופסור הנס רוזנברג, מחשובי החוקרים בתחום ההיסטוריה החברתית של גרמניה. הדיסרטציה הופיעה כספר בהוצאת אוניברסיטת פרינסטון עם קבלת הדוקטורט חזרה לארץ, והחלה ללמד בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב. ב-1989 הועלתה לדרגת פרופסור מן המניין להיסטוריה מודרנית. היא שימשה כראש המכון להיסטוריה גרמנית, ראש התוכנית להיסטוריה אירופית משווה ("סמינר וינר") וערכה את "ספר השנה התל אביבי להיסטוריה גרמנית" בין השנים 1987–1993. הייתה פרופסור אורח במכון למחקר מתקדם בברלין, בקולגיום להיסטוריה במינכן ובקולג' סנט אנתוני שבאוקספורד. היא הכשירה (ומכשירה) דוקטורנטים רבים, חלקם כבר חברים בסגל הבכיר של אוניברסיטאות בארץ ובעולם, בהם: נעמה שפי, בועז נוימן, יפעת וייס, מעוז עזריהו וגלילי שחר.

וולקוב הייתה חברת הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה הגבוהה בישראל. בדצמבר 2006 נבחרה לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. שימשה כחברה בוועדת המחקר של ועדת שוחט לרפורמה בהשכלה הגבוהה (2007). משמשת כחברה בוועד הפועל ובמועצה של האוניברסיטה הפתוחה ובוועד המנהל של המכון ללימודים מתקדמים בפרייבורג שבגרמניה.

מחקריה

תחום התמחותה של שולמית וולקוב הוא היסטוריה מודרנית של גרמניה מאז המאה ה-18 ועד ימינו. היא עוסקת גם בהיסטוריה של אירופה המודרנית מנקודת מבט השוואתית ובמשך שנים רבות חקרה את תולדות יהודי גרמניה והאנטישמיות בגרמניה.

צמיחתה של תנועת הנגד הפופולרית למודרניזם בגרמניה: בעלי המלאכה העירוניים, 1873–1896

ספרה הראשון של שולמית וולקוב (The Rise of Popular Antimodernism in Germany: The Urban Master Artisans, 1873–1896) דן בבעלי המלאכה בערי גרמניה בשליש האחרון של המאה ה-19. הספר נכתב בשנות הזוהר של ההיסטוריה החברתית ועוסק בקבוצה שלא תיעדה באופן מודע את קורותיה והיא בולטת בזה שהייתה אחת הקבוצות שנאלצו לספוג את תוצאותיה של המהפכה התעשייתית ומצאו עצמן במגננה מתמשכת במהלך השליש האחרון של המאה ה-19. וולקוב מתחקה אחר השינויים במצבם החברתי-כלכלי ועוקבת אחרי המסקנות הפוליטיות שהסיקו ממאבק ההישרדות שלהם. במובן מסוים זוהי מעין פרה-היסטוריה של הפשיזם. דרך חקר האנטישמיות של קבוצת בעלי המלאכה עברה וולקוב לעסוק באנטישמיות בגרמניה בכלל ובהמשך גם בתולדות יהודי גרמניה. תוצאה מקפת ראשונה של מחקרים אלו היה ספר אנציקלופדי על יהודי גרמניה, שיצא במסגרת אנציקלופדיה גרמנית כוללת בהוצאת אולדנבורג בשם "Die Juden in Deutschland 1780-1918". ספר זה עובד לקורא העברי ויצא לאור בשם "בין ייחוד לטמיעה: יהודי גרמניה 1780-1918" (2003). בגרמניה התפרסמו שני כרכים ממאמריה על האנטישמיות ויהודי גרמניה:

אנטישמיות כקוד תרבותי

המאמר "Antisemitism as a Cultural Code" התפרסם בשנתון מכון ליאו בק בלונדון בשנת 1978, ונחשב לפורץ דרך בניסיונות להבין את האנטישמיות בגרמניה. במאמר זה טוענת וולקוב שהאנטישמיות, בעיקר בסוף המאה ה-19 ועד מלחמת העולם הראשונה, הייתה חלק מסינדרום תרבותי-פוליטי שלם, ואף אחד ממסמניו העיקריים. ביטויים אנטישמיים הפכו לסימני השתייכות מובהקים למחנה הלאומני-אימפריאלי והאנטי-דמוקרטי בגרמניה של אותם הימים. באופן זה ניתן להבין את האנטישמיות כחלק ממכלול גדול יותר בתרבות הגרמנית ולפרש אף את עמדותיהם של יהודים מסוימים, שנקטו לעיתים עמדות אנטישמיות כדי להבליט את השתייכותם למילייה תרבותי ופוליטי זה. זו הייתה נקודת המוצא לעיסוק ממצה יותר של וולקוב בתהליכי האסימילציה (התבוללות או טמיעה) של היהודים בגרמניה. מחקריה מדגישים בעיקר את העובדה שיהודי גרמניה עסקו יותר בטיפוס בסולם החברתי מאשר בניסיון להידמות לגרמנים בני זמנם. לעיתים אף הקדימו את החברה הלא-יהודית בתהליכי המודרניזציה הכוללים שעברה חברה זו. בו בזמן, היא טוענת, תרו היהודים אחר דרכים לחדש את יהדותם ולהתאים אותה לצרכים של העולם המודרני. בנושא זה דן מאמר שלה, העוסק בהמצאת מסורת יהודית חדשה במהלך המאה ה-19 בגרמניה (נוסח עברי של מאמר זה). וולקוב עסקה גם במחקר אודות הדמוגרפיה של יהודי גרמניה וחקרה את הסיבות החברתיות להצלחתם בתחומים שונים, בעיקר במדעים. עבודה זו הופיעה בכרך הראשון (2001) של כתב העת לתולדות המדע "Aleph", הרואה אור בירושלים.

במעגל המכושף: יהודים, אנטישמים וגרמנים אחרים

הספר "במעגל המכושף: יהודים, אנטישמים וגרמנים אחרים" ראה אור בהוצאת עם עובד ב-2002, ונוסחו האנגלי התפרסם ב-2006 בהוצאת אוניברסיטת קיימברידג'. ספר זה הוא מעין סינתיזה של כל עבודת המחקר שעשתה במשך כ-25 שנה על יהודי גרמניה. אין זה סיפור שיטתי של תולדות יהודי גרמניה, אלא עיסוק בכמה נושאים מרכזיים וטיפול בשאלות ספציפיות. הספר נפתח בניסיון להבין את מה שנחשב בדרך כלל לעיוורונם של יהודי גרמניה באשר לפוטנציאל השמדתם על ידי הנאצים. וולקוב מבררת את האופן שבו תפסו יהודים במזרח אירופה ובמערבה את האנטישמיות בגרמניה, את האופן שבו התייחסו אליה יהודי גרמניה עצמם ואף נוגעת בהשקפות שרווחו בנושא זה בישוב העברי בארץ, בעיקר לאחר ליל הבדולח (1938). בשלב זה טוענת וולקוב שלא ניתן להבין עמדות אלה מבלי לבחון לעומק שני נושאים: האופי המיוחד והפונקציות המיוחדות של האנטישמיות בגרמניה שלפני העידן הנאצי, והאופי המיוחד – החברתי והתרבותי – של יהדות גרמניה עצמה בשנים אלו. בחלק השני של הספר נידונה, אם כן, האנטישמיות בתקופת גרמניה הקיסרית (1871-1918), והיחס אליה מצד קבוצות שונות בגרמניה (למשל הסוציאליסטים). בחלק השלישי נדון תהליך התברגנותם של יהודי גרמניה, כניסתם לתרבות הגרמנית וייחודם הדמוגרפי, כמו גם המגבלות על היטמעותם – הן מצד גרמנים שסירבו לראות בהם חלק מן האומה הגרמנית המתהווה אז, והן מצדם הם, שכן גם יהודים אלה, הידועים כ"מתבוללים", בקשו בדרך כלל לשמר את זהותם היהודית באופן כלשהו.

איחוד וחירות בגרמניה – מנפוליאון עד ביסמרק

הספר "איחוד וחירות בגרמניה – מנפוליאון עד ביסמרק" (1997) מספר את סיפורה של גרמניה המפוצלת מאז מלחמות נפוליון, דרך מהפכות 1848 ועד הגשמת איחוד גרמניה בשורת מלחמות בראשותו של אוטו פון ביסמרק.

מחלוקה לאיחוד: גרמניה 1945–1990

ספר זה, שנערך על ידי שולמית וולקוב הוא אסופת מאמרים מרכזיים הדנים באיחוד גרמניה מחדש (1990), רובם מתורגמים מגרמנית, ומספקים לקורא העברי חומר על הכרעות ונקודות מפנה בתולדותיהן של הרפובליקה הפדרלית מזה ואחותה הרפובליקה הדמוקרטית (הקומוניסטית) מזה, על הרקע ההיסטורי של האיחוד ביניהן וכן על הפחדים והתקוות שנתלו בו.

תולדות חינוך החירשים ושפת הסימנים

שולמית וולקוב חקרה גם את אחד הפרקים הפחות ידועים בתולדות הנאורות האירופית, ראשית חינוך החירשים החל משנות ה-60 של המאה ה-18. במסגרת זו עסקה בצד הלינגוויסטי של יצירת שפת הסימנים ובתהליכים המורכבים הנלווים לכך, הן בהקשרן של הפרקטיקות האינדיבידואליות של החירשים והן כתוצאה מיוזמות של מורים שומעים, שניסו להתגבר על קשיי התקשורת עמם. בנושא זה טמון שילוב בין מחקר בתולדות המיעוטים עם היסטוריה של הרפואה ושל החינוך, וכן, פרק בתולדות חקר השפה והיחס אליה בתקופות שונות. המאמץ הרפורמטורי של תקופת ההשכלה בא כאן לידי ביטוי מיוחד. מיד עם תחילתו נוצרו גם האסכולות השונות בתחום הנדון, אלה המצודדים בפיתוח שפת סימנים ואלה הטוענים לצורך ללמד חרשים לדבר בשפת החברה בה הם חיים. ההתעניינות החדשה בחרשים הייתה תופעה כלל אירופית, מרוסיה, עבור בגרמניה, בצרפת ובספרד ועד לאנגליה, אירלנד וסקוטלנד. מאמר מקיף בתחום זה ראה אור בכתב העת היסטוריה. מבט רחב יותר על תחום זה מצוי בכרך שערכה "מיעוטים, זרים ושונים: קבוצות שוליים בהיסטוריה".

סיפור של גרמני 1914–1933

זהו שם ספרו של סבסטיאן הפנר שתרגמה שולמית וולקוב. זהו ספר זכרונות המגולל את סיפורו של גרמני לא-יהודי שחווה את השנים בין מלחמת העולם הראשונה, בה היה עדיין ילד, ועד לעליית הנאצים לשלטון. הוא מתבונן במתרחש בעין ביקורתית ובאופן מקורי ומאיר עיניים. הספר היה רב-מכר בגרמניה ומקנה פרספקטיבה מיוחדת על תקופת רפובליקת ויימאר כולה ועל תהליך עלייתם של הנאצים לשלטון.

מחקרה העכשווי

בשנים האחרונות מרבה וולקוב לעסוק בחקר ההיסטוריוגרפיה של הנאציזם והשואה. כמו כן כתבה ביוגרפיה של המדינאי הגרמני-יהודי ולטר רתנאו.

הוקרה

בשנת 1998 הוענק לה פרס גונדולף של האקדמיה הגרמנית לשפות וספרויות.

בנובמבר 2014 הוענק לה תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

ספרים

ספרים שכתבה

• The Rise of Popular Antimodernism in Germany. The Urban Master Artisans,1873-1896, Princeton Univ. Press, Princeton N.J. 1978
• Jüdisches Leben und Antisemitismus im 19. und 20. Jahrhundert, Verlag C.H.Beck, München 1990. (A second edition, under the title Antisemitismus als Kultureller Code, Beck'sche Reihe, Beck Verlag, Muenchen 2000)
• Die Juden in Deutschland 1780-1918, vol. 16 of the Enzyklopädie deutscher Geschichte, edited by Lothar Gall a.o., Oldenbourg Verlag, München 1994. second edition, 1999

• איחוד וחירות בגרמניה – מנפוליאון עד ביסמרק, משרד הביטחון – ההוצאה לאור (אוניברסיטה משודרת), תל אביב, 1997

• Das Juedische Projekt der Moderne, Beck'sche Reihe, Beck Verlag, Muenchen 2001

• במעגל המכושף: יהודים, אנטישמים וגרמנים אחרים, תל אביב: עם עובד, 2002
• בין ייחוד לטמיעה: יהודי גרמניה 1780-1918; מתרגמת: אורית פרידלנד; עורך מדעי: גיא מירון); תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה, תשס"ג 2003

• Germans, Jews and Antisemites. Trials in Emancipation, Cambridge University Press, Cambridge 2006
• Walther Rathenau: The Life of Weimar's Fallen Statesman, Yale University Press, 2012

• ולטר רתנאו – טרגדיה יהודית גרמנית, תל אביב: עם עובד, 2014
• גרמניה ויהודיה - היסטוריה אחרת, תרגם ניר רצ'קובסקי, הוצאת כרמל, 2022

ספרים שערכה

• Tel Aviver Jahrbuch für deutsche Geschichte, (Yearbook of the Institute for German History, TAU; in English and in German), with Frank Stern, Bleicher Verlag, Gerlingen
• Vol. XVI: Deutschland in Europäischer Perspektive. Studien zur Vergleichenden Geschichte, 1987 (Germany in European Perspective. Studies in Comparative History)
• Vol. XVII: Die Weimarer Republik -Demokratie in der Krise, 1988 (The Weimar Republic - A democracy in Crisis) Vol. XVIII: Die Französische Revolution in Deutschland - Rezeption und Historiographie, 1989 (The French Revolution in Germany - Reception and historiography)

Vol. XIX: Deutschland nach 1945 1990 (Germany after 1945)

• Vol. XX: Sozialgeschichte der Juden in Deutschland, 1991 (Social History of the Jews in Germany)
• Vol. XXI: Neue Frauengeschichte, 1992 (Modern Women's History)
• Vol. XXII: Zur Sozial- und Begriffsgeschichte des Mittelalters, 1993 (Social History and 'Terminological History' of the Middle-Ages)
• Deutsche Juden und die Moderne, Oldenbourg Verlag, München 1994
• Deutsche Juden unde die Moderne, München 1994

• מחלוקה לאיחוד: גרמניה 1945–1990/ עורכת שולמית וולקוב; תרגם דניאל נדב; תל אביב, אוניברסיטת תל אביב, המכון להיסטוריה גרמנית; עם עובד, תשנ"ד 1994.
• מיעוטים, זרים ושונים: קבוצות שוליים בהיסטוריה/ עורכת שולמית וולקוב; ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל 2000.

תרגומים

• סיפור של גרמני 1914–1933 / סבסטיאן הפנר; תרגום מגרמנית, הערות ואחרית-דבר שולמית וולקוב; תל אביב: הוצאת חרגול, תשס"ב 2002.

קישורים חיצוניים

• כרטיס אישי וקורות חיים, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
• שולמית וולקוב, פסק זמן : 1848
• שולמית וולקוב, רצח ידוע מראש: הדרך לצמרת של ולטר רתנאו, באתר הארץ, 28 בדצמבר 2011
• שולמית וולקוב, מקורות חברתיים של הצלחה מדעית: המקרה של יהודים בגרמניה, באתר אוניברסיטה מצולמת
• ריאיון עם שולמית וולקוב, יד ושם
• שולמית וולקוב (1942-), דף שער בספרייה הלאומית

על ספריה

• ולטר רתנאו: טרגדיה יהודית גרמנית, באתר של הוצאת עם עובד
• במעגל המכושף: יהודים, אנטישמים וגרמנים אחרים, באתר של הוצאת עם עובד
• סבסטיאן הפנר, סיפור של גרמני, באתר של הוצאת חרגול
• בין ייחוד לטמיעה: יהודי גרמניה 1780-1918, באתר של האוניברסיטה הפתוחה
• משה צימרמן, מה נכתב על הקיר, באתר הארץ, 18 ביולי 2002
• גדעון לוי, רק בגרמניה?, באתר הארץ, 5 במאי 2003
• שלמה אבינרי, נשאר בחוץ: על הביוגרפיה של ולטר רתנאו, באתר הארץ, 19 ביוני 2012
• גדעון גרייף, ביקורת על הספר "מחלוקה לאיחוד – גרמניה 1945–1990" (בעריכת שולמית וולקוב)