ויקיפדיה

שיגורי רקטות מרצועת עזה לישראל

התקפות טרור פלסטיני
(הופנה מהדף שיגור רקטות פלסטיניות על ישראל)
התקפות רקטות פלסטיניות על ישראל

טווחי רקטות מרצועת עזה

ארגוני טרור תוקפים חמאס
הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני
החזית העממית לשחרור פלסטין

החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין
ועדות ההתנגדות העממית

סוגי הרקטות הנורות פצמ"רים
קסאם
גראד 122 מ"מ (רגיל ומשופר)
פאג'ר 3 ו-5
M-75 (רגיל ומשופר)
M-302
R-160 (גרסה מקומית של M-302)
עיאש 250
אמצעי הגנה צבע אדום, אזעקת מלחמה, מקלט/ממד, כיפת ברזל, קלע דוד

שיגורי רקטות מרצועת עזה לישראל הן התקפות באמצעות ארטילריה רקטית (ירי תלול מסלול) המבוצעות באופן תדיר מרצועת עזה לשטחי ישראל מאז שנת 2001. בהתקפות אלו נהרגו לאורך השנים עשרות אזרחים ונפצעו אלפים.[1][2] רוב השיגורים מכוונים אל יישובי עוטף עזה והנגב המערבי.

התרעת צבע אדום ונפילות רקטות קסאם בשדרות, 2007

אחת ההשפעות המרכזיות של ההתקפות היא יצירת טראומה נפשית נרחבת של התושבים ושיבוש שגרת חיי היום-יום בקרב האוכלוסייה הישראלית.[3] מחקרים רפואיים שנערכו ב־2013 בשדרות, העיר הקרובה ביותר לרצועת עזה, ובכך המותקפת ביותר על ידי רקטות, תיעדו שכיחות הפרעות פוסט-טראומטית בקרב 45% מילדי שדרות, כמו כן תועד גם שיעור גבוה של דיכאון ואף הפלות.[4][5][6][7]

הרקטות הראשונות היו לטווח קצר והשפיעו בעיקר על יישובי גוש קטיף, שדרות ויישובי עוטף עזה הסמוכים לרצועת עזה. ב-2006 החלו המחבלים לירות רקטות שהגיעו לטווח רחוק יותר, ב-2009 לדוגמה, החלו להגיע רקטות מסוג גראד ו-WS-1B לאשדוד ובאר שבע,[8][9] ב-2012 הגיע הטווח של הרקטות לגוש דן, כאשר לראשונה מאז מלחמת המפרץ, שוגרו לכיוון תל אביב רקטות.[10][11] בנוסף, כמה מן הרקטות אשר נורו לעבר ישראל כללו בתוכן פצצת זרחן.[12][13][14]

ירי הרקטות נחשב ואף הוכרז על ידי האומות המאוחדות והאיחוד האירופי כפעולות טרור.[דרוש מקור] ארגוני זכויות האדם אמנסטי אינטרנשיונל ומשמר זכויות האדם מגדירים את ירי הרקטות כפשעי מלחמה.[דרוש מקור]

על מנת להתגונן מפני הרקטות הותקנה מערכת צבע אדום, תחילה ברחבי כל ערי מחוז הדרום ובהמשך בכל היישובים בארץ. ב-2006 החל פיתוחה של מערכת כיפת ברזל. זמן קצר לאחר שנפרסה המערכת בבאר שבע ואשקלון באביב 2011 היא יירטה את הרקטה הראשונה שלה בהצלחה.[15] מאז יירטה כיפת ברזל בהצלחה עשרות אלפי רקטות.

במרבית הפעמים, כאשר מתקפות הרקטות מתחזקות, מגיבה ישראל להתקפות בסיכולים ממוקדים ומבצעים צבאיים: מבצע גשמי קיץ (2006) מבצע עופרת יצוקה (2009), מבצע עמוד ענן (2012), מבצע צוק איתן (2014), מבצע שומר החומות (2021), מלחמת חרבות ברזל (2023) ומבצעים נוספים.

סקירה

עריכה
 

ירי רקטות מרצועת עזה 2007

  הג'יהאד האסלאמי (34%)
  חמאס (22%)
  פת"ח (8%)
  ההתנגדות העממית (6%)
  לא ידוע (30%)

התקפות של רקטות מתוצרת פלסטינית על ישראל החלו ב-2001, בעת שהאינתיפאדה השנייה הייתה בעיצומה. מאז תחילת ההתקפות פגעו בדרום ישראל כ-4,800 רקטות, יותר מ-4,000 מהן שוגרו אחרי תוכנית ההתנתקות באוגוסט 2005. טווח הרקטות משתנה וגדל עם הזמן, רקטת קסאם מסוגלת להגיע למרחק של כ-10 קילומטר מרצועת עזה בעוד שרקטת גראד 122 מ"מ משופרת מסוגלת להגיע למרחק של כ-40 קילומטר מרצועת עזה.[1] לארגוני הטרור ישנן גם רקטות בעלות טווח של למעלה מ-70 ק"מ המכסה גם את ערי גוש דן. בנוסף לרקטות יורים הפלסטינים פצצות מרגמה על יישובי עוטף עזה הסמוכים לגבול ועל כוחות הביטחון המאבטחים את ציר הוברס. הרקטות ברובן נכנסות לרצועה בהברחה דרך סיני ל-רשת המנהרות שבגבול מצרים בדרום רצועת עזה.

יש אנליסטים הרואים בהתקפות הרקטות כהתרחקות הפלסטינים מפיגועי התאבדות, שהייתה בעבר השיטה העיקרית של הפלסטינים לתקוף את ישראל, ואימוץ טקטיקות מלחמה מתקדמות.[16]

ארגונים תוקפים

עריכה

הקבוצות העיקריות האחראיות לתקיפות הן החמאס, הג'יהאד האסלאמי,[17] החזית העממית לשחרור פלסטין,[18] ועדות ההתנגדות העממית,[19] הפת"ח[20] והחזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין.[21]

היסטוריה

עריכה
 
[22]

כבר בשנת 2000 החל ירי של פצצות מרגמה אל עבר יישובי גוש קטיף ומאוחר יותר אל יישובי עוטף עזה.

2001–2006

עריכה

בתקופה זו נורו מרבית הרקטות, שהיו מדגמי קסאם, לכיוון שדרות, העיר הישראלית הקרובה ביותר לרצועת עזה.[23] נגרם נזק רב לאזרחי העיר, לבתים ולרכוש וכן נגרמו טראומות נפשיות של התושבים והגירה מן העיר לכיוון המרכז והצפון.[1] כ-90% מאזרחי העיר חוו רקטות שנפלו ברחוב שלהם או אף בביתם.[1]

 
שרידי בית שנפגע מרקטת קסאם בשדרות, 2007

באוגוסט 2005 ביצעה ישראל את תוכנית ההתנתקות וצה"ל פינה את כל רצועת עזה, לרבות ציר פילדלפי. בעקבות כך התגברו באופן ניכר הברחות אמצעי הלחימה במנהרות ההברחה של רצועת עזה, לרבות ברקטות ארטילריות תקניות קטלניות יותר מהקסאם.[דרוש מקור]

ב-28 במרץ 2006, במהלך בחירות 2006, נורתה רקטת גראד 122 מ"מ ("קטיושה") הראשונה לעבר ישראל מרצועת עזה, והיא נפלה בשטח פתוח בפאתי אשקלון ולא גרמה לנזק או נפגעים, מאוחר יותר לקח הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני אחריות על ירי הרקטה,[24][25] כמה חודשים לאחר מכן, ב-5 ביולי 2006, פגעה רקטה באשקלון בפעם הראשונה, שעליה לקח החמאס אחריות.[26][27]

ב-24 באפריל 2006 חוליה של גדודי חללי אל-אקצא שגרה לעבר ערי ישראל רקטות גראד,[28] מאוחר יותר שלחה הקבוצה מכתב ל-Ramattan, סוכנות הידיעות הפלסטינית, שבו טענו כי הם פיתחו נשק ביולוגי ונשק כימי ואיימו איתו על ישראל.[29][30]

2007

עריכה

ב-5 בינואר נורתה רקטה מסוג גראד לעבר אשקלון משכונת אל-עטטרה שבצפון רצועת עזה, בהתקפה לא נפגע איש אך נגרם נזק רב לאזור בו פגעה הרקטה.[31] ב-7 באוקטובר נטלו ועדות ההתנגדות העממית אחריות על ירי רקטה מסוג גראד שפגעה בבית בנתיבות.[32] עם זאת, במהלך 2007 ירי רקטות מרצועת עזה היה מועט ביותר בין היתר בשל עימות חמאס-פת"ח ברצועת עזה.

2008–2009

עריכה
 
נפילת טיל גראד בבאר שבע, 2009

בינואר 2008 נפרץ הגבול בין עזה למצרים (ציר פילדלפי) על ידי החמאס, הפריצה אפשרה לחמאס להבריח רקטות לטווח ארוך יותר ובכך לפגוע ביותר בתים ואזרחים.

במחצית השנה הראשונה של 2008 ירי הרקטות עלה להיקף של כ-100 רקטות בכל חודש, מרבית הרקטות נורו לעבר אשקלון. בין 19 ביוני ל-19 בדצמבר ב-2008 נכנסה לתוקף הפסקת אש בתיווכה של מצרים, במהלך תקופת הפסקת האש נורו לעבר ישראל עשרות רקטות קטנות.[33]

ב-2009 החלו לדווח על פצצות זרחן לבן ששולבו ברקטות שנורו לעבר ישראל[12] ומד"א נערך לטפל בנפגעים מפצצת הזרחן.[34][35]

בסוף 2008, בעקבות ירי כבד של רקטות אל עבר ישראל, פתחה ישראל במבצע עופרת יצוקה. המבצע נפתח בהפצצה מסיבית על מטרות טרור ובה נהרגו כ-300 מחבלים. המשך המבצע כלל גם כניסה קרקעית ותקיפות מהים. במהלך המבצע נהרגו כ-1,160 פלסטינים, ונגרם נזק כבד לתשתיות ברצועה. ישראל סבלה מירי מאות רקטות, כולל מטחים על באר שבע ואשדוד. ב-18 בינואר 2009 הודיעה ישראל על הפסקת אש חד-צדדית ומעט זמן לאחר מכן הודיעו החמאס והג'יהאד האסלאמי כי הם יחדלו מלשגר רקטות למשך שבוע,[36] בתום השבוע שבו חדלו החמאס והג'יהאד האסלאמי משיגור רקטות הם המשיכו לשגר פצצות מרגמה ורקטות מדי יום עד פברואר של אותה שנה.[37] ב-21 בינואר 2009 השלימו כוחות צה"ל את נסיגתם מרצועת עזה ובכך תם המבצע[38] על פי הרשויות בישראל, במהלך מבצע עופרת יצוקה נורו 571 רקטות ופצצות מרגמה לעבר ישראל ומתוכן רק 205 הגיעו אל יעדן.[21]

2010

עריכה

על פי הדו"ח השנתי של השב"כ שגרו הפלסטינים 150 רקטות ו-215 פצצות מרגמה לעבר ישראל במהלך 2010, זוהי ירידה ניכרת מ-2009 שבה שוגרו לעבר ישראל 569 רקטות ו-289 פצצות מרגמה.[39][40] בדו"ח פורסם גם כי איראן הצליחה להבריח 1,000 פצצות מרגמה ו-100 רקטות קצרות טווח לעזה דרך ישראל במהלך 2010.[39] השב"כ גם הזהיר בדו"ח כי מדבר סיני הפך ל"חצר האחורית של החמאס" מכיוון שבמהלך 2010 אוחסנו בסיני מאות רקטות וכלי נשק.[39]

ב-30 ביולי פגע גראד בלב העיר אשקלון, איש לא נפגע פיזית אך שניים סבלו מחרדה ומכוניות ומבנים נפגעו מהפיצוץ.[41][42]

2011

עריכה

במהלך 2011 נורו 680 רקטות ופצצות מרגמה מרצועת עזה לעבר דרום ישראל.[43] בסוף 2010 הצהיר הג'יהאד האסלאמי כי בכוונתו להפסיק באופן זמני את ירי הרקטות לעבר ישראל החל מ-2011,[44] עם זאת ב-7 בינואר 2011 נטל הג'יהאד האסלאמי אחריות לשיגור פצצת מרגמה אשר פצעה שלושה עובדים חקלאיים.[45] ב-12 בינואר הצהיר הג'יהאד האסלאמי בשנית כי הוא יפסיק את ירי הרקטות באופן זמני.[46]

ב-2 בינואר נחשף כי שני ערבים ממזרח ירושלים, שהיו עובדי הקונסוליה הכללית של בריטניה בישראל, נעצרו בחשד לתכנון ירי טיל לעבר אצטדיון טדי במהלך משחק כדורגל ובכך לפגוע בשחקנים ובאלפי הצופים, יום למחרת הואשמו השניים בסחר בנשק.[47][48]

 
מערכת כיפת ברזל מיירטת רקטה, 2012

ב-15 במרץ עצר חיל הים הישראלי ספינה בשם "ויקטוריה" אשר הכילה טילים איראניים שנועדו להברחה לרצועת עזה.[49]

ב-27 במרץ נפרסה סוללת מערכת כיפת ברזל לראשונה, תחילה בין הערים באר שבע ואופקים ושבוע לאחר מכן גם בעיר אשקלון.[50] ב-7 באפריל יירטה הסוללה שבאשקלון רקטה לראשונה, הרקטה הייתה מסוג גראד ושוגרה מרצועת עזה לעבר אשקלון.[15]

2012

עריכה

בינואר 2012 נורו שתי פצצות מרגמה מרצועת עזה לכיוון המועצה האזורית אשכול. הפצצות נחתו בשטח פתוח ובכך לא גרמו לנפגעים או לנזק אך הכילו בתוכן זרחן לבן ששימש כחומר לחימה כימי,[51] ראש המועצה האזורית הגיש תלונה רשמית לאו"ם וציין כי אמנת ז'נבה אוסרת על שימוש בזרחן לבן נגד אזרחים.[52][53]

ב-24 באוקטובר נורו לעבר ישראל מרצועת עזה כ-65 רקטות אשר פגעו באישה, שלושה עובדים זרים ושוטר וגרמו לכמה אנשים התקף חרדה.[54]

בעקבות ירי הרקטות הכבד בנובמבר פתחה ישראל במבצע עמוד ענן להקטנת ירי הרקטות. המבצע החל ב-14 בנובמבר 2012 והסתיים ב-21 בנובמבר 2012. המבצע החל עם הריגתו של אחמד ג'עברי, מפקדה בפועל של הזרוע הצבאית של החמאס. במהלך המבצע נערכו אלפי תקיפות על יעדים ברצועת עזה, ובמקביל נורו מרצועת עזה אלפי רקטות לעבר יישובי הדרום ולראשונה בוצע ירי גם לעבר ערי המרכז בהן ראשון לציון, תל אביב וירושלים. לפי דובר צה"ל, במהלך המבצע פגע צה"ל בלמעלה מ-1,500 מטרות והרג כ-30 פעילי טרור בכירים, ומנגד נורו על ישראל 1,506 רקטות, כאשר 421 מתוכן יורטו על ידי מערכת כיפת ברזל.[55] במהלך המבצע נהרגו ארבעה אזרחים ישראלים ושני חיילים, כתוצאה מפגיעת רקטות. אזרח נוסף שנדרס בעת שרץ למרחב מוגן בקריית מלאכי ונפצע קשה, נפטר מפצעיו כשנה וחצי לאחר המבצע.[56]

המבצע הסתיים כעבור שבוע בהכרזה על הפסקת אש כאשר שני הצדדים טוענים לניצחון. במסגרת ההבנות שהובילו לסיום המבצע התחייב חמאס להפסיק את הירי מרצועת עזה וכן לאכוף התחייבות זו על שאר ארגוני הטרור הפועלים ברצועת עזה. בשנה שלאחר תום המבצע פחת ירי הרקטות מרצועת עזה בלמעלה מ-98%.

2013

עריכה

מבצע עמוד ענן אשר התרחש בשנה הקודמת לזו השפיע עליה והביא בה לשקט יחסי, ירי הרקטות בשנה זו היה מועט מאוד. בחודש ינואר, למשל, לא נורתה אף רקטה אחת לעבר מדינת ישראל[57] ובחודש פברואר נורתה רק רקטה אחת.[58]

ב-21 במרץ, במהלך ביקור נשיא ארצות הברית ברק אובמה, נורו לעבר ישראל ארבע רקטות: רקטה אחת פגעה בחצר בית בשדרות וגרמה לנזק רב, רקטה שנייה נחתה באדמה בשטח פתוח במועצה האזורית שער הנגב והשתיים הנותרות נחתו ברצועת עזה.[59][60][61][62] מועצת השורא של לוחמי הג'יהאד נטלו אחריות לשיגור ארבע הרקטות.[63]

ב-2 באפריל בוצע ניסיון לשגר לעבר ישראל שתי פצצות מרגמה אך אלו נפלו בתוך רצועת עזה, בערב אותו היום שוגרה רקטה אשר נחתה במועצה האזורית אשכול.[64] מועצת השורא של לוחמי הג'יהאד נטלה את האחריות על שיגור הרקטות.[65][66][67] ישראל הגיבה על שיגור הרקטות גם בליל 2 באפריל בתקיפה אווירית על שתי מטרות בעזה.[65]

ב-3 באפריל נורו מרצועת עזה שתי רקטות לעבר שדרות בשעות הבוקר במכוון לפגוע בילדים אשר יוצאים לבית ספרם.[68] רוברט סרי, נציג האו"ם במזרח התיכון, גינה את הירי וקרא לישראל לנהוג באיפוק.[69]

ב-4 באפריל נורו רקטה ושלוש פצצות מרגמה לעבר ישראל, הרקטה נחתה בשטח פתוח במועצה האזורית אשכול ופצצות המרגמה נחתו ברצועת עזה.[70][71]

2014

עריכה
 
מפעל עולה באש בשדרות בעקבות פגיעת רקטה, 28 ביוני 2014
 
בית בבאר שבע אשר נהרס בשל פגיעת רקטה, 12 ביולי 2014

ככלל, בשנה זו נורה מספר הרקטות הגדול ביותר לעבר ישראל בהיסטוריה (עד 2023), כ-4,500 רקטות (כ-4,000 מהן נורו במהלך מבצע צוק איתן).

חודש ינואר היה שקט יחסית ובמהלכו נורה רק מספר מצומצם של רקטות, בסך הכל בחודש זה נורו לעבר מדינת ישראל 22 רקטות ו-4 פצצות ב-12 התקפות.[72] התקפות רקטות נוספות בחודש זה התרחשו ב-13, ב-16, ב-30 וב-31 בינואר.[73][73][74][75]

חודש פברואר היה אף שקט יותר מהחודש הקודם לו וירי הרקטות בו היה מצומצם, בסך הכל בחודש זה נורו לעבר מדינת ישראל תשע רקטות ב-7 התקפות.[76] ב-6 וב-8 בפברואר התרחשו שלוש התקפות רקטות לעבר הדרום, ולא דווח על נפגעים או נזק.[77][78][79] ב-10 בפברואר נורו שתי רקטות לעבר מדינת ישראל, בתגובה לכך הגיב צה"ל בתקיפה אווירית על משגר רקטות תת-קרקעי במרכז רצועת עזה.[80][81] בערב 14 בפברואר שוגרו שתי רקטות מרצועת עזה לעבר מדינת ישראל, רקטה אחת נפלה במועצה האזורית אשקלון ורקטה שנייה במועצה האזורית אשכול, לא נגרם נזק.[82]

בחודש מרץ התגבר ירי הרקטות, בסך הכל בחודש זה נורו לעבר מדינת ישראל 65 רקטות ופצצות מרגמה ב-23 התקפות.[83] בליל 1 במרץ נשמעו פיצוצים באזור החרמון ולאחר סריקה שביצע צה"ל נמצאו שרידי שתי רקטות בסמוך למוצב צה"ל, לא דווח על נזק.[84] ב-3 במרץ נהרג בתקיפה אווירית של צה"ל מחבל שניסה לשגר לעבר ישראל רקטות מביתו.[85] ב-5 במרץ נורתה רקטה אחת לעבר המועצה האזורית שער הנגב, ונחתה ברצועת עזה, ורקטה נוספת לעבר שדרות, וזו נפלה בשטח פתוח ולא גרמה לנזק.[86] ב-5 במרץ, במהלך מבצע חשיפה מלאה, עצרו כוחות חיל הים של צה"ל ספינה אשר נועדה להבריח מאיראן לרצועת עזה עשרות רקטות ארוכות טווח.[87] התקפת רקטה נוספת התבצעה ב-11 במרץ.[88] בין 12 ל-14 במרץ התרחש ירי הרקטות הכבד ביותר מאז 2012 כאשר ירה הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני לפחות 60 רקטות לעבר מדינת ישראל, הרקטות לא גרמו לנזק רב ולנפגעים מלבד אישה בת 57 שנפצעה קלות.[89][90]

בחודש אפריל ירי הרקטות לעבר מדינת ישראל נחלש במיוחד לעומת החודש הקודם, בסך הכל נורו לעבר מדינת ישראל 19 רקטות ו-4 פצצות מרגמה ב-14 התקפות.[91] ב-1 באפריל נורו לעבר ישראל שלוש רקטות, וכולן יורטו על ידי כיפת ברזל.[92] במהלך 3 באפריל נורו לעבר ישראל כ-5 רקטות אך כולן נחתו ברצועת עזה.[93] התקפות נוספות אירעו במהלך שאר החודש, כאשר מרבית הרקטות יורטו על ידי כיפת ברזל בעוד השאר נפלו בשטחים פתוחים.

בחודש מאי ירי הרקטות היה נדיר במיוחד, בסך הכל נורו לעבר מדינת ישראל 4 רקטות ו-3 פצצות מרגמה ב-5 התקפות.[94] ב-21 במאי נורו לעבר כוחות צה"ל בגבול רצועת עזה עשרות פצצות מרגמה אם כי לא נגרם נזק.[95] שאר ההתקפות אשר התבצעו בחודש זה לא גרמו לנזק.

בחודש יוני גבר ירי הרקטות, בסך הכל נורו לעבר מדינת ישראל כ-53 רקטות ופצצות מרגמה ב-17 התקפות.[96] ההתקפות בחודש זה גרמו לנזקים ענקיים, לנפגעים פיזיים מועטים אך לנפגעי חרדה רבים. חודש זה, יחד עם תחילת חודש יולי, הוביל למבצע צוק איתן. ב-28 ביוני נורו 2 רקטות מרצועת עזה אשר פגעו במפעל בשדרות וגרמו לשרפה גדולה, איש לא נפגע אך המפעל ומפעלים סמוכים לו נשרפו עד היסוד.[97] במהלך 30 ביוני נשמעו לאורך כל הלילה אזעקות צבע אדום, רק כמה מן הרקטות יורטו על ידי כיפת ברזל בעוד השאר גרמו לנזק בינוני אך לא לנפגעים.[98] גם שאר ההתקפות בחודש זה גרמו בעיקר לנזק אך לא לנפגעים.

מבצע צוק איתן

עריכה
  ערך מורחב – מבצע צוק איתן

בתחילת חודש יולי גבר ירי הרקטות לעבר בישראל בצורה משמעותית. ב-1 ביולי נורו לעבר יישובי עוטף עזה 22 רקטות. ב-3 ביולי נורו לעבר ישראל כ-55 רקטות ופצצות מרגמה, ב-4 ביולי וב-5 ביולי ירי הרקטות התעצם והטווחו החל לגדול.[99] ירי הרקטות לעבר ישראל נמשך גם ב-6 ביולי ובתגובה תקף צה"ל 15 מטרות טרור בדרום רצועת עזה,[100] בתקיפות אלו הרגו מחבלי חמאס, דבר אשר הוביל להתעצמות הירי.[101][102] ירי הרקטות המשיך והתעצם, בעקבות כך פתח צה"ל ב-8 ביולי במבצע צוק איתן.

הירי היווה כנשק היחיד של החמאס למול ישראל ובתחילת המבצע היו בבעלותו כ-10,000 רקטות, התקפות חיל האוויר ברצועת עזה והתעצמות הירי גרמו לחמאס לאבד את מרבית הרקטות שלו ולהישאר עם כ-2,700 בלבד. המבצע היה הקטלני ביותר שבירי הרקטות, והירי התרחב עד לגוש דן, השפלה, ירושלים, הנגב ואף הערבה (למעט אילת) ואזור חוף הכרמל וחיפה. בשל התגברות מתמדת של הירי ואיום מנהרות הטרור שברצועה נכנסו כוחות רגלים, שריון והנדסה של צה"ל לתוך רצועת עזה, ביום הראשון של הכניסה הקרקעית התגבר ירי הרקטות אם כי לאחר הגברת הפעילות הקרקעית נחלש הירי באופן משמעותי. לאחר צאת הכוחות הקרקעיים מהרצועה גבר ירי הרקטות בשנית אם כי בקירוב לתום המבצע נחלש ירי הרקטות.
עד סוף המבצע נורו לעבר ישראל 4,258 רקטות – 661 מתוכן יורטו על ידי כיפת ברזל ו-3,306 נפלו בשטחים פתוחים או בנויים – ולמעלה מ-2,500 פצצות מרגמה.[103]

2015–2018

עריכה
  ערך מורחב – הלחימה ברצועת עזה לאחר מבצע צוק איתן

בעקבות מבצע צוק איתן חלה ירידה דרסטית בירי הרקטות לעבר ישראל, ועמד על בין 15 ל-30 רקטות מדי שנה, כאשר בחודשים רבים לא שוגרו רקטות בכלל. בשנת 2015 שוגרו מעזה 24 רקטות ובשנת 2016 שוגרו 15 רקטות (עדכני לדצמבר 16') לעבר ישראל.[104] בשנת 2017, מינואר ועד נובמבר, שוגרו 14 רקטות לעבר ישראל ו-12 פצצות מרגמה.

אירועי ירי בולטים ב-2015: ב-23 באפריל, במוצאי יום העצמאות, נורו שתי רקטות מעזה לעבר שטח ישראל. רקטה אחת נחתה במועצה אזורית שדות נגב, לא היו נפגעים ולא נגרם נזק, היו אלו שתי רקטות ראשונות מתחילת 2015[105] ב-26 במאי נורו 4 רקטות מעזה לעבר שטח ישראל, שלוש מתוכן נפלו בשטח הרצועה ואחת בשטח ישראל בסמוך ליישוב גן יבנה. לא היו נפגעים ולא נגרם נזק. ב-18 בספטמבר 2015, לראשונה מאז מבצע "צוק איתן", נורתה רקטה אל לב העיר שדרות. הרקטה לא גרמה לנפגעים, אך גרמה לנזק קל לאוטובוס. ב-29 בספטמבר נורו רקטות לאזור אשדוד וחוף אשקלון.[106]

בדצמבר 2017 חלה הסלמה בירי הרקטות מרצועת עזה.

2018

עריכה
  ערך מורחב – העימותים בגבול ישראל–רצועת עזה (2018–2021)

סך הכל שוגרו כ-1,193 רקטות ופצצות מרגמה לשטח ישראל בשנת 2018.

2019

עריכה
  • ב-14 במרץ נשמעה אזעקה נרחבת באזורי גוש דן בעקבות שיגור שתי רקטות פג'ר 5 לראשונה מאז מבצע צוק איתן. הרקטות נפלו בשטחים פתוחים ולא גרמו נזק. בתגובה תקף צה"ל כ-100 יעדי טרור ברצועה.
  • ב-25 במרץ שוגרה רקטה מרצועת עזה שפגעה בבית במושב משמרת שבשרון וגרמה לשבעה פצועים, וכתוצאה מכך גרמה היא לתגובה תקיפה מצד צה"ל. מדובר ברקטת חיקוי של M-75 האיראנית. היא עברה מרחק של כ־120 קילומטרים מדרום רצועת עזה. בהמשך ההסלמה נורו לעבר עוטף עזה ונתיבות כ-65 רקטות ופצצות מרגמה.[107]
  • ב-4 במאי וב-5 במאי הייתה ההסלמה הכבדה ביותר מאז צוק איתן שהייתה מלווה בירי הולך וגובר של כ-690 רקטות אל עבר יישובי עוטף עזה, לכיש, מרכז הנגב ודרום השפלה ביניהם היישובים יבנה, כרם שלום, שדרות, אשקלון, באר שבע, רחובות, גבעת ברנר, אשדוד, גן יבנה, קריית מלאכי ועוד. כמו כן, אזעקות נשמעו גם בבית שמש, ערד ובקעת ים המלח הדרומית. במהלך יומיים אלו נהרגו מירי הרקטות לעבר ישראל 4 אנשים מבוגרים מעל גיל 40 (הרביעי נהרג מירי נ"ט לעבר רכבו) וברצועת עזה נהרגו על ידי תקיפות ישראליות כ-25 אנשים, ביניהם אנשי חמאס וג'יהאד פעילים. בתגובה צה"ל תקף כ-350 יעדי טרור ברצועה עזה.
  • ב-12 בנובמבר חיסל צה"ל את בהאא אבו אל-עטא, בכיר בארגון הטרור הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, אשר בתגובה החל בשיגור רקטות לעבר ישראל, וכך החל מבצע חגורה שחורה.[108]

ב-2019 בוצעו 1,295 שיגורים בוצעו מרצועת עזה לעבר שטח מדינת ישראל – 729 מתוכם נורו לעבר שטח פתוח. כ-566 רקטות נורו לעבר שטח מערכת כיפת ברזל, שרשמה 478 יירוטים, המהווים כ-85 אחוזים מסך השיגורים לעבר שטח בנוי, וכ-88 רקטות פגעו בשטחים בנויים. כ-93% מהשיגורים בוצעו במסגרת ימי קרב, ובתגובה להם תקף צה"ל בשנת 2019 כ-900 מטרות.

2020

עריכה

2021

עריכה
 
פגיעת רקטה בעיר חולון ב-11 במאי 2021. צילם: יואב קרן

ב-24 באפריל, שיגר חמאס 36 רקטות מרצועת עזה לעבר יישובי עוטף עזה.[110]

ב-10 במאי, במהלך יום ירושלים כ"ח באייר התשפ"א שיגר ארגון הטרור חמאס למעלה מ-150 רקטות לעבר ישראל, וביניהן 7 רקטות שנורו לירושלים.[111] בעקבות שיגור הרקטות, החל מבצע שומר החומות. במהלך המבצע, שנמשך שנים-עשר ימים, נורו לישראל כ-4,360 רקטות מרצועת עזה. רוב הרקטות נורו לעבר עוטף עזה והערים הקרובות אליה, אך נורו גם מטחים לעבר גוש דן, השרון והשפלה. אף על פי שרוב הרקטות יורטו על ידי מערכת כיפת ברזל, חלק מהרקטות גרמו נזק כבד לאזורים ציבוריים, מבנים ורכוש פרטי. מאות אזרחים נפצעו ונרשמו 11 הרוגים כתוצאה מפיגועות ישירות ורסס. מדובר בירי הרקטות הכבד ביותר בלחימה בעזה.

ב-16 באוגוסט בשעה 13:32, נרשם השיגור הראשון מרצועת עזה לאחר מבצע שומר החומות. הרקטה, שנורתה על ידי הג'יהאד האסלמי, יורטה מעל אזור העיר שדרות.

2022

עריכה

ב־1 בינואר לקראת 7:00 בבוקר שוגרו שתי רקטות ארוכות טווח לאזור גוש דן. הרקטות התפוצצו בעומק הים מול חופי תל אביב יפו, כיפת ברזל לא ניסתה ליירט את הרקטות ואזעקת צבע אדום לא הופעלה.[112] בלילה תקף צה"ל אתר לייצור רקטות ועמדות צבאיות של חמאס.[113]

ב־18 באפריל בסביבות 20:22 שוגרה רקטה לעבר עוטף עזה, אזעקת צבע אדום הופעלה בקיבוצים כיסופים ועין השלושה וכיפת ברזל יירטה את הרקטה ששוגרה. בתגובה צה"ל תקף יעדי טרור ברצועת עזה באותו הלילה.

ב־20 באפריל התרעת צבע אדום הופעלה בעיר שדרות וביישובים איבים וניר עם שבמועצה האזורית שער הנגב. הרקטה נחתה בחצר בית בשדרות ולא התפוצצה. צה"ל הגיב בתקיפה אווירית בעזה באותו הלילה.

בין 5 ל־7 באוגוסט בתגובה למבצע עלות השחר שיגר ארגון הטרור הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני כ־1,100 רקטות לעבר ישראל. כ־200 רקטות כשלו והתפוצצו בשטח רצועת עזה, ואף הרגו פלסטינים בפגיעתן. כיפת ברזל יירטה כ־380 שיגורים ב־96% הצלחה.[114]

ב־3 בנובמבר, בשעה 21:10, יורטה רקטה שנורתה לעבר כיסופים, נירים ועין השלושה.

2023

עריכה

ב־27 בינואר, בתגובה לחיסול שני בכירי חמאס בעימות במחנה הפליטים ג'נין, שוגרו שתי רקטות לעבר ישראל. צה"ל תקף בתגובה אתר צבאי תת-קרקעי לייצור רקטות של חמאס הממוקם במע'אזי, במרכז רצועת עזה ומחנה צבאי של חמאס בצפון רצועת עזה. במהלך התקיפה ברצועה זוהו שלושה שיגורים משטח רצועת עזה. שיגור אחד יורט על ידי לוחמי ההגנה האווירית, שיגור נוסף נפל בשטח פתוח ושיגור שלישי נפל בשטח רצועת עזה.

ב־2 בפברואר יורטה רקטה אחת ששוגרה לעבר ישראל. באותו הלילה צה"ל תקף בתגובה אתר ייצור ואחסנת חומרי גלם כימיים המשמש את מערך הייצור הרקטי של חמאס ואתר לייצור אמצעי לחימה, הממוקמים שניהם במרכז רצועת עזה. במהלך התקיפה, בסביבות השעה 02:30, נשמעו אזעקות צבע אדום בשדרות, איבים וניר עם, כשעה לאחר מכן נשמעו אזעקות גם באזור כפר עזה. הרקטות נפלו בשטחים פתוחים ללא נפגעים או על נזק.

ב־11 בפברואר יורטה רקטה שנורתה לעבר המועצה האזורית שער הנגב. יומיים לאחר מכן תקף צה"ל בתגובה אתר תת-קרקעי לייצור חומרי גלם רקטיים של חמאס במרכז רצועת עזה, לאחר התקופה שוגרו ארבע רקטות לעבר שדרות, מתוכן שלוש התפוצצו באוויר ואחת נפלה בשטח פתוח. לאחר מכן תקפו טנקים של צה"ל עמדות צבאיות של ארגון הטרור חמאס בגבול רצועת עזה.

ב־5 באפריל, ליל הסדר, בסמוך לשעה 21:00 נורו שתי רקטות לעבר שדרות ויישובי הסביבה, הרקטות נפלו בשטח פתוח ולא היו נפגעים או נזק. למחרת, בשעות הבוקר המוקדמות נורו שבע רקטות. כל הרקטות התפוצצו באוויר.

ב־7 באפריל נורו לפנות בוקר מרצועת עזה עשרות רקטות לעבר עוטף עזה. ב-2 במאי וב-3 במאי שוגרו כ-100 רקטות מעזה לעבר עוטף עזה, כתוצאה מכך אדם אחד נפצע קשה ושניים נפצעו קל מפגיעת רקטה באתר בנייה בשדרות,[115] בתגובה למות בכיר הג'יהאד האיסלאמי ח'דר עדנאן לאחר ששבת רעב במשך 86 ימים. בתגובה לרקטות צה"ל תקף בעזה.

ב-9 במאי נפתח מבצע מגן וחץ, יום לאחר מכן ב-10 במאי שוגרו מטחי רקטות לעבר ישראל מהדרום ועד לגוש דן. עד להפסקת האש שהושגה לאחר שבועיים, נורו כאלפיים רקטות לעבר ישראל. ב-11 במאי נהרגה אישה כבת שמונים ו-10 נוספים נפצעו ברחובות כתוצאה מרקטה שנפלה בבניין, ב-13 במאי שלושה פועלים עזתים שעבדו בישראל נפגעו מרקטה סמוך לשוקדה, פועל אחד נהרג, והשניים האחרים נפצעו קשה ובינוני. ב-5 ביולי בסביבות השעה 1:30 בלילה שוגרו 5 רקטות מרצועת עזה אל עבר שדרות ויישובי עוטף עזה. כיפת ברזל יירטה את כולן.[116]

בעקבות מתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר, החלה מלחמת חרבות ברזל, ובמהלך חודש הלחימה הראשון שלה נורו כ-9,500 רקטות מעזה, לבנון וסוריה לעבר חלקים נרחבים במדינת ישראל.[117] המתקפה כללה שיגור אלפי רקטות לעבר ישראל, מדימונה בדרום ועד לוואדי עארה בצפון ולירושלים במזרח. פגיעות נצפו במקומות רבים וחלקן גרמו לאבדות בנפש, רובן בפזורה הבדואית הלא ממוגנת.[118] בתוך 4 שעות נורו כ-3,000 רקטות לעבר ישראל, המתקפה האווירית הגדולה ביותר לעורף מדינת ישראל אי פעם.[119] עד ל-10 בנובמבר 2023 שיגרו ארגוני הטרור בעזה למעלה מ-10,000 רקטות ופצצות מרגמה לעבר ישראל.[120]

2024

עריכה
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. יש להרחיב חלק זה.
  ערך מורחב – מלחמת חרבות ברזל

מאפייני ירי הרקטות

עריכה

חאלד ג'עברי, מפקד גדודי חללי אל-אקצא, אמר כי קבוצת גדודי אל-אקצא עושה שימוש ב-Google Earth על מנת לקבוע מטרות.[121] ירי הרקטות מעת לעת מתרחש בשעות הבוקר המוקדמות, בזמנים שבהם הולכים ילדים לבית ספרם, על מנת לפגוע בכמה שיותר אזרחים.[122][123]

ירי הרקטות נעשה מאזורים מאוכלסים תוך שימוש באזרחים כמגן אנושי.[124] ב-2011 נכתב באתר ynet כי "ארגוני הטרור בעזה בוחרים לירות מהאזורים העירוניים בידיעה שצבא ההגנה לישראל יימנע מלתקוף מחשש לפגוע באזרחים. הרג האזרחים בעזה גם משרת את מטרותיהם של המחבלים שטוענים שישראל מבצעת פשעי מלחמה בעזה".[125]

בתחילת העשור השני של המאה ה-21 בנו ארגוני הטרור הפלסטיניים בראשות חמאס משגרים מוטמנים רבים המופעלים בשלט רחוק או על ידי שעון עצר ("טיימר"). המשגר המוטמן הוא בור מסווה באדמה המכוסה בכיסוי כלשהו שבתוכו משגר רב-קני המכיל מספר רקטות. השימוש במשגר מוטמן מקשה על איתור המשגר טרם הפעלתו והיותו מופעל מרחוק מונע פגיעה במפעיל מירי התגובה על המשגר.

 
רקטת קרקע-קרקע מדגם M-302 שנחשפה באונייה "קלוס סי" על ידי לוחמי צה"ל במבצע חשיפה מלאה

רקטות בשימוש

עריכה
 
רקטות קסאם על משגרים חד-קניים פשוטים, 2007

השימוש של הפלסטינים בירי תלול מסלול נועד לעקוף את גדר המערכת סביב רצועת עזה שהקשתה באופן ניכר על הוצאת פיגועי התאבדות מרצועת עזה לישראל. הירי תלול מסלול החל בירי מרגמות על יישובי גוש קטיף והמשיך לירי מעבר לגדר המערכת. מאחר שטווח המרגמות הנפוצות מוגבל לכמה קילומטרים, הן כמעט שלא היוו איום על יישובים מחוץ לרצועת עזה ועוטף עזה. לכן הצטיידו הפלסטינים ברקטות, שלהן טווח גדול יותר.

הרקטה הארטילרית הפלסטינית הראשונה פותחה על ידי החמאס ב-2001 ונקראת קסאם. הדגמים הראשונים של הקסאם היו פרימיטיביים, לא-תקניים ומועדים לתקלות. הקסאמים יוצרו במחרטות מעמודי תמרורים וכללו חומר נפץ לא-תקני. משקלן היה 5 ק"ג וטווח הירי מספר ק"מ. בהמשך השתכללה הרקטה ורקטת קסאם מדור שלישי הייתה כבדה יותר (9 ק"ג) וטווח של 10 ק"מ. גם הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני פיתח רקטה משלו, ולה קרא אל-קודס. רקטה זו פותחה על סמך הניסיון מהקסאם והייתה כבדה ובעלת טווח של 13–16 ק"מ. ארגוני טרור אחרים פיתחו אף הם רקטות דומות. רקטות אלה היו בשימוש בעיקר בשנים 2001–2005. התקשורת הישראלית כינתה את כל הרקטות האלה בשם הגנרי "קסאם".

אחרי ביצוע תוכנית ההתנתקות ונסיגת צה"ל מציר פילדלפי ב-2005 החלו ארגוני הטרור הפלסטינים, ובעיקר חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני בהברחת רקטות 122 מ"מ מדגמי גראד ו"גראד משופר" (בתקשורת בדרך כלל לא מבחינים ביניהן). רקטות הגראד הרגילות היו בעלות טווח של כ-18 ק"מ, משקל 66 ק"ג וראש קרבי של 23 ק"ג חומר נפץ. לרקטות הגראד המשופרות היה טווח של כ-40 ק"מ. רקטות אלו הן ארוכות טווח, קטלניות, אמינות ויעילות יותר מהרקטות הפלסטיניות. מאחר שבשנים 2006–2009 הוברחו רקטות גראד רבות לתוך רצועת עזה, ייצור הקסאמים הנחותים פסק כמעט לחלוטין, ועיקר הירי היה של גראדים. הגראדים כוונו בעיקר אל שדרות ואשקלון. במבצע עופרת יצוקה שיגרו הפלסטינים רקטות גראד משופרות גם לעבר אשדוד ובאר שבע.

אחרי מבצע עופרת יצוקה החל חמאס להבריח לרצועת עזה רקטות סוריות ואיראניות תקניות כבדות וארוכות טווח, שיכולות לפגוע גם בגוש דן. רקטות אלה כוללות את הפג'ר 5 ו-M302. במקביל פיתחו הפלסטינים רקטות ארוכות טווח מדגם M-75 שהיא גרסה מקומית לפג'ר, אך בעלת רש"ק קל יותר ואמינות פחותה. שימוש ברקטות אלה נעשה לראשונה במבצע עמוד ענן ב-2012. במהלך מבצע צוק איתן נעשה שימוש ברקטות שהצליחו להגיע למקומות רחוקים במיוחד מרצועת עזה, כדוגמת חדרה, וככל הנראה רקטות אלו היו מסוגי פג'ר 5, M-75,‏ J-80, ‏R-160 ו-M-302.

רשימת הרקטות

עריכה

פצצות מרגמה ורקטות לטווח קצר

עריכה
 
רקטת קסאם
  • רקטת קסאם 1 או פצצת מרגמה 60 מ"מ (صاروخ القسام واحد) – מרגמה קלה עם טווח מקסימלי של 3 ק"מ, שנכנסה לשימוש בשנת 2001, אך כבר לא נמצאת בשימוש.
  • פצצת מרגמה 81 מ"מ (هاون 81) – מרגמה בינונית עם טווח מקסימלי של 4 ק"מ, שנורתה לראשונה מרצועת עזה בתחילת שנת 2001, אך הוחלפה באותה שנה בפצצת מרגמה בקוטר 120 מ"מ.
  • פצצת מרגמה 120 מ"מ (هاون 120) – מרגמה בינונית עם טווח מקסימלי של 7 ק"מ, שנכנסה לשימוש באפריל 2001 כאשר נורתה לשדרות ונמצאת בשימוש ארגון החמאס וארגון הג'יהאד גם היום.
  • רקטת 107 מ"מ (صاروخي 107) – רקטה מתוצרת סין עם טווח מקסימלי של 8 ק"מ, שנכנס לשימוש בשנות ה-60 ונורה לראשונה לישראל בשנת 2006. נכון לאוגוסט 2014, הרקטה נמצאת עדיין בשימוש על ידי ארגון החמאס.
  • רקטת קסאם 2 (صاروخ القسام اثنان) – רקטה בקוטר 150 מ"מ ועם טווח מקסימלי של 8 ק"מ, שנכנסה לשימוש לראשונה בשנת 2002, עת נורתה לשדרות. רקטה זו נמצאת בשימוש אצל מספר ארגוני טרור פלסטיניים, ביניהם החמאס והג'יהאד.
  • רקטת קסאם 3 (صاروخ القسام ثلاثة) – רקטה בקוטר 170 מ"מ ועם טווח מקסימלי של 10 ק"מ, שנורתה לראשונה בספטמבר 2002 ונמצאת בשימוש ארגון החמאס.
  • רקטות אל-נאסר (صاروخ الناصر) – ארבע רקטות עם טווחים דומים של כ-10 ק"מ, שר נמצאות בשימוש של ועדות ההתנגדות העממיות.
  • רקטת אל-קודס 101 (صاروخ القدس 101) – רקטה שנקראת על שם העיר ירושלים והייתה בשימוש בידי הג'יהאד האיסלאמי עד שהוחלפה ברקטת אל-קודס 102. טווח הנפילות של הרקטה נע בין 13 ל-16 ק"מ והיא נורתה לראשונה לישראל בשנת 2006.
  • רקטת אל-קודס 102 (صاروخ القدس 102) – רקטת אל-קודס 101 משופרת, המסוגלת לפגוע באשקלון ובנתיבות. הטווח שלה נע בין 16 ל-18 ק"מ והיא נמצאת בשימוש הג'יהאד האסלאמי.

רקטות לטווח בינוני

עריכה
  • רקטת גראד סובייטי 122 מ"מ (صاروخي غراد) – רקטה סובייטית לטווח של 20 ק"מ שפותחה בשנות ה-60. היא נמצאת בשימוש על ידי החמאס ולעיתים מזוהה בתקשורת כ"קטיושה", בהשפעת הרקטות הלבנוניות שבידי חזבאללה שזכו לכינוי הגנרי "קטיושות". היא נורתה לראשונה מרצועת עזה בשנת 2006 ומסוגלת בין היתר לפגוע בערים אשקלון ואופקים.
  • רקטת WS-1E (صاروخي غراد) – רקטה תצורת סין לטווח של עד 40 ק"מ, אשר מסוגלת לפגוע בערים אשדוד ובאר שבע. עם זאת, בפעמים אחדות נפלה גם באזורים שבין 43–45 ק"מ מרצועת עזה. מזוהה לרוב בתקשורת כגראד משופר ונכנסה לשימוש במבצע עופרת יצוקה.
  • רקטת פג'ר 3 (فجر ۳) – רקטה תוצרת איראן לטווח שנע בין 42 ל-45 ק"מ. נורתה לראשונה מרצועת עזה בשנת 2011, עת שוגרה לרחובות.
  • רקטת סג'יל 40 – רקטה מייצור עצמי של החמאס, נכנסה לשימוש בשנת 2019 במבצע גן סגור, מגיעה לטווח של 20–40 ק"מ יכולה לפגוע בערים אשקלון, אשדוד, יבנה, באר שבע, קריית גת.
  • רקטת סג'יל 55 (سجيل 55) – רקטה מייצור על עצמי של החמאס, שנכנסה לשימוש לראשונה במבצע צוק איתן. הטווח המרבי שלה הוא 55 ק"מ והיא מסוגלת לפגוע במספרים ערים בין היתר בראשון לציון, נס ציונה, בת ים, חולון, בית שמש ובאר שבע.
  • רקטת באדר 3 – ב-5 במאי 2019 חשף הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני את הרקטה ולפי דבריו היא מצוידת בראש קרבי במשקל 200–250 ק"ג ובעלת טווח של 40 ק"מ, ונעשה בה שימוש בהסלמה בדרום במאי 2019.[126]

רקטות לטווח ארוך

עריכה
  • אל-בוראק 70 – רקטה מייצור עצמי של הג'יהאד האסלאמי, שנכנסה לשימוש במבצע צוק איתן. כשמה, הטווח המרבי שלה הוא 70 ק"מ והיא מסוגלת לפגוע בין היתר בירושלים ובתל אביב. שמה של הרקטה ניתן לה על שם אל-בוראק, סוסתו של מוחמד שלקחה אותו למסע הלילי בו עלה השמיימה.
  • פג'ר 5 – רקטה תוצרת איראן לטווח של עד 75 ק"מ. נעשה בה שימוש לראשונה בידי החמאס במבצע עמוד ענן והרקטה שפגעה במבצע בית בראשון לציון הייתה מסוג זה. בניגוד ליתר הרקטות ארוכות הטווח של חמאס, רקטת הפג'ר 5 היא האפקטיבית ביותר, כיוון שהיא כוללת את כמות חומר הנפץ הגדולה ביותר.
  • M-75 – רקטת מייצור עצמי של החמאס על שם איבראהים מקאדמה, שנכנסה לשימוש במבצע עמוד ענן, עת נורתה לגוש דן ולאזור ירושלים. הרקטה הפכה לסמל הניצחון עבור החמאס והושק בושם הנושא את שם הרקטה וכיכר בעזה על שמה. לדגם זה קיימת גם גרסה משודרגת המגיעה עד ל-80 ק"מ וכוללת חומר נפץ רב יותר. גרסה זו מסוגלת לפגוע בדרום השרון.
  • J-80 – רקטת 220 מ"מ מייצור עצמי על שם אחמד ג'עברי, שנכנסה לשימוש במבצע צוק איתן. הטווח המרבי שלה הוא 80 ק"מ והיא מסוגלת לפגוע בגוש דן ודרום השרון ואזור בירושלים וים המלח.
  • J-90 – רקטת מייצור עצמי בעלת טווח המרבי של 90 ק"מ.
  • M-90 - גרסה משופרת של רקטת הארוכת טווח M-75. בעלת טווח של 90 ק"מ ושוגרה לראשונה במלחמת חרבות ברזל ב-1 בינואר 2024.
  • קסאם SH85 - רקטת מייצור עצמי בעלת טווח המרבי של 85 ק"מ.
  • אל-בוראק 100 – הרקטה השנייה בסדרת רקטות אל-בוראק של הג'יהאד האסלאמי, אשר נעשה בה שימוש לראשונה במבצע צוק איתן. הטווח המרבי שלה הוא 100 ק"מ והיא מסוגלת לפגוע בצפון השרון (כולל נתניה) ובמצפה רמון במרכז הנגב. מבוססת אך היא על רקטת 220 מ"מ.
  • A-120 – רקטה מייצור עצמי של החמאס, מגיעה לטווח של 120 ק"מ, יש לה ראש קרבי בעל פוטנציאל נזק גדול. בכל משגר של הרקטה יש 8 רקטות. נעשה בה שימוש במבצע שומר החומות. [127].
  • R-160 – רקטה מייצור עצמי של החמאס, על שמו של עבד אל-עזיז א-רנתיסי אשר נעשה בה שימוש לראשונה במבצע צוק איתן, עת נורתה לאזור חיפה חוף הכרמל ואפילו עד עכו ונהריה. בעורף הישראלי חשבו תחילה כי מדובר ברקטת M-302, רקטה סורית בעלת טווח דומה וייתכן שמדובר בחיקוי של רקטה זו[128].
  • M-302 דגם D – רקטה תוצרת סוריה לטווח מרבי של 160 ק"מ. רקטות מסוג זה נגלו במהלך מבצע חשיפה מלאה, על סיפון האונייה קלוס סי.
  • עיאש 250 – רקטה מייצור עצמי בשירות החמאס על שם יחיא עיאש. נעשה בה שימוש לראשונה במבצע שומר החומות. לטענת החמאס הטווח המרבי שלה הוא 250 ק"מ וכך היא מכסה כל נקודה במדינת ישראל,[129] אם כי בפעמים המעטות ששוגרה הגיעה לטווח נמוך משמעותית (170–190 קילומטרים).

טווח השיגור לפי סוגי הרקטות

עריכה
 
טווח ירי הרקטות מרצועת עזה

אמצעי הגנה

עריכה
 
מקלט בשדרות

ביצורים ומקלטים

עריכה
 
מקלט ציבורי בעמק זבולון

אמצעי ההגנה המרכזי מהתקפות רקטות הוא מקלט. על פי הוראות פיקוד העורף יש להיכנס למרחב מוגן מהר ככל האפשר מרגע הישמע האזעקה ושם לשהות במשך כעשר דקות אחרי תום האזעקה. כיום מרבית המקלטים הם ממ"דים (מרחב מוגן דירתי) או מקלטים רגילים. במוסדות חינוכיים המקלטים הם בדרך כלל תת-קרקעיים ובמרבית בתי הספר כיום משמשת כיתת הלימוד עצמה גם כמרחב מוגן. בנוסף, קיימים מקלטים ציבוריים אשר נמצאים בדרך כלל בסמוך לגני שעשועים ומרכזי בילוי שאליהם ניתן להתפנות במקרה כאשר רחוקים מהבית, מרבית המקלטים הללו הם תת-קרקעיים.

כדי להתגבר על המחסור במקלטים ועל כך שבשדרות מרווח הביטחון הוא 15 שניות מאז שמתחילה האזעקה, פוזרו ברחבי שדרות ועוטף עזה מבני בטון מזוין קטנים הנקראים "מיגוניות". המיגונית היא מעין מקלט נייד וקטן. מיגוניות פוזרו ליד תחנות אוטובוס ובמקומות ציבוריים אחרים.

במרץ 2008 הובאו לישראל כ-120 אוטובוסים ממוגנים לעיר שדרות ולערים הסמוכות בעקבות הערכת משרד הביטחון כי רוב הפציעות ומקרי המוות הנגרמים מרקטות הן רסיסים המתפוצצים מחלונות אוטובוסים.[130] בינואר 2009 מוגנו כל בתי הספר בשדרות.[131] במרץ 2009 חנכה הקרן הקיימת לישראל מרכז בילוי ממוגן לילדים בשווי $1,500,000 במטרה לספק מרכז בילוי בטוח לילדים בעת התקפת רקטות.[132][133]

צבע אדום

עריכה
  ערך מורחב – צבע אדום

מערכת כריזה בשם "שחר אדום" הותקנה בשנים 2003–2004 בשדרות ולאחר מכן בערים נוספות בדרום ולאחר מכן הוחלפה במערכת "צבע אדום" בעקבות תלונה של תושבת העיר שדרות. מאז שהותקנה המערכת עלתה האפקטיביות שלה לדיון ציבורי כמה וכמה פעמים. המערכת מופעלת כאשר המכ"ם קולט שיגור רקטה, ואז מושמע פעמיים המשפט "צבע אדום!" בקול גברי וחזק ולאחר מכן בקול נשי ונמוך עד נפילת הרקטה. בכל אזור הדרום ההוראה היא להיכנס למרחב מוגן או מקלט כ-30 שניות מאז הפעלת צבע אדום, פרט לעיר שדרות שבה ההוראה היא לאחר כ-15 שניות מאז הפעלת צבע אדום.

כיפת ברזל

עריכה
 
כיפת ברזל
  ערך מורחב – כיפת ברזל

כיפת ברזל היא מערכת הגנה אקטיבית נגד רקטות וטילים שפותחה על ידי רפאל - מערכות לחימה מתקדמות ואלתא ומופעלת על ידי מערך ההגנה האווירית. המערכת מורכבת ממכ"ם מתקדם תוצרת אלתא, מערכת שליטה ובקרה ומספר משגרים המכילים טילי יירוט הנקראים טמי"ר. כאשר מתבצע שיגור המכ"ם של הסוללה קולט את הרקטה, מערכת השליטה והבקרה מחשבת את מסלולו ומעריכה איפה יפגע. אם המערכת מוצאת שהוא ייפול בשטח פתוח היא לא תעשה כלום אך אם תעריך שהוא יפגע בשטח בנוי, תשגר המערכת טיל אחד או שניים שיפגעו ברקטה וישמידו אותה. הטיל עצמו מונחה מכ"ם ובעל מרעום קרבה. בנוסף, לצד המערכת מוצב ר"ז, מכ"ם המאכן את מקום שיגור הרקטה המאפשר סגירת מעגל אש ופגיעה במשגר על ידי כוחות צה"ל. את סוללות כיפת ברזל ניתן לנייד בהתאם לצורך.

פיתוח המערכת החל ב-2006 בעקבות מלחמת לבנון השנייה ביוזמתו של שר הביטחון עמיר פרץ. המערכת הפכה למבצעית ב-2011 ורשמה יירוט בכורה ב-7 באפריל באותה שנה.[134] המערכת נפרשה ב-3 סוללות ליד אשקלון, אשדוד ובאר שבע ורשמה יירוטים מוצלחים רבים במהלך הלחימה ברצועת עזה לאחר מבצע עופרת יצוקה והצליחה ליירט גם מטחי רקטות (כלומר, מספר רב של רקטות ששוגרו בבת-אחת) שירו הפלסטינים.

השפעות

עריכה

נפגעים, הרוגים ורקטות שנורו

עריכה
 
הילד אושר טוויטו בן ה-9 איבד את רגלו השמאלית, ורגלו הימנית בקושי ניצלה, עקב התפוצצות קסאם בשדרות

מאז 2001 ועד לסוף שנת 2017 נהרגו 72 אנשים ונפצעו 4,440 אנשים מירי 12,338 רקטות ו-6,500 פצצות מרגמה שביצעו ארגוני הטרור הפלסטיניים על ישראל. מרבית ההרוגים מההתקפות הם אזרחים.

כמה מהרקטות שנורו מרוצעת עזה החטיאו את מטרתן ונחתו בתוך רצועת עזה וגרמו למוות ופציעות של אזרחים פלסטינים. בשל הגבלות חמורות בפוליטיקה והיעדר מוחלט של עיתונות חופשית ברצועת עזה מספר הנפגעים וההרוגים מהרקטות המחטיאות אינו ידוע.

 
רקטה מסוג קסאם המוצגת בבניין העירייה של שדרות כשמאחוריה תמונות של תושבי העיר אשר נהרגו מההתקפות
סיכום ההרוגים, פצועים והרקטות שנורו
שנה הרוגים פצועים ירי רקטות ירי פצצות מרגמה סה"כ פיגועים סה"כ פיגועים באחוזים
2001 1 4 4 -
2002 1 35 35   775%
2003 1 155 155   343%
2004 5 281 281   81%
2005 6 401 854 1,255   346%
2006 9 371 1,722 55 1,777   42%
2007 10 578 1,276 1,531 2,807   58%
2008 15 611 2,048 1,668 3,716   32%
2009 2 11 569 289 858   77%
2010 5 35 150 215 365   57%
2011 3 81 419 261 680   86%
2012* 6[135][136] 284 2,256[137] 17 [138][139]2,273   234%
2013 0 32 12 44   98%
2014 6[140] 2,270 2,800 1,700 4,500   9000%
2015 0 1 36 0 25   99%
2016 0 0 28 21 49   96%
2017 0 0 35 25 60   18%
סה"כ 72 4,440 12,338 6,500 18,928

* נכון ל-31 בדצמבר 2017

מגורי האזרחים

עריכה

במאי 2007 חל גידול משמעותי בירי הרקטות מרצועת עזה על שדרות ועל כן פונו אלפי תושבים מהעיר מתוך חשש לחייהם,[141] לדברי האו"ם עזבו את שדרות 40% מתושביה במהלך סוף חודש מאי של 2007.[142] במהלך מבצע עופרת יצוקה ב-2008/9 עזב חלק גדול של תושבי אשקלון את העיר ועבר לאזורי המרכז והצפון.[143] בפברואר 2009 דיווח BBC כי 3,000 מתוך 24,000 תושבי שדרות "קמו והלכו" בשל ריבוי התקפות הרקטות כלפי העיר.[3]

מירי הרקטות נפגעו מבנים וכלי רכב רבים. מספר בתים נהרסו קשות, בעיקר מפגיעת רקטות הגראד התקניות הכבדות יותר.

 
גן ילדים בבאר שבע אשר נהרס בעקבות התקפת רקטה

פגיעה בחינוך

עריכה

התקפות הרקטות על ישראל גורמות לפגיעה ניכרת בחינוך. ב-28 במאי 2007 דווח כי רק 800 תלמידים מתוך 3,000 הגיעו למוסדות החינוך בשדרות.[142] במהלך מבצע עופרת יצוקה הושבתו בתי הספר והאוניברסיטאות בדרום בשל איומי התקפות רקטות.[144] מוסדות חינוך רבים נפגעו מהתקפות רקטות במהלך מבצע עופרת יצוקה, ב-11 בינואר 2009 חודשו הלימודים בדרום לאחר שיפוצים ומיגון בתי הספר.

 
אמא המלטפת את פני ילדתה הבוכה לאחר שנפגעה מהתקפת רקטה

במספר מקרים פגעו הרקטות במוסדות חינוך כגון גני ילדים ובתי ספר, אלה לרוב היו ריקים בעת פגיעת הרקטות.

הפרעות דחק פוסט-טראומטיות

עריכה

מרבית הנפגעים או אלו אשר היו קשורים בהתקפות הרקטות נוטים להציג סימפטומים של הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD). ב-2008 ערך המרכז הישראלי לנפגעי הטרור והמלחמה מחקר שאותו ביסס על העיר שדרות ומצא כי בין 75 ל-95 אחוז מהילדים בשדרות בטווח הגילאים שבין 8ל-14 פיתחו סימפטומים של ההפרעה, המחקר מצא כי גם 30 אחוזים מהמבוגרים הציגו פיתחו סימפטומים של ההפרעה.[145][146] כמו כן, המחקר גם הדגיש כי את ההבחנה בין סימפטומים פוסט טראומטיים ובעיות שינה וריכוז לבין תסמונת פוסט טראומטית, אשר מהווה הפרעה רצינית לחיי היומיום.[145][146]

מחקר שערכה האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה ב-2010, מצא כי ההיארעות של סימפטומים פוסט טראומטיים בקרב אזרחים ישראליים היה בקורלציה עם קרבה לרצועה עזה וגם כי אזרחים אשר גרים קרוב לאזורים המותקפים בתדירות גבוהה הראו סימפטומים של ההפרעה בעוד אלו אשר אינם מתגוררים קרוב לאזורים המותקפים לא הראו כלל סימפטומים של ההפרעה.[147]

מניעים

עריכה

ירי הרקטות הוא חלק מהטרור הפלסטיני וככזה, מטרותיו ומניעיו הם מניעי הפלסטינים, ובראשם השנאה לישראל והרצון להשמידה. הסיבה למעבר לירי תלול מסלול (תמ"ס) ברצועת עזה הוא גדר המערכת סביב רצועת עזה והגדרות סביב ההתנחלויות הישראליות שהיקשו מאוד על המחבלים בביצוע פיגועי התאבדות. הירי תלול-המסלול נועד לעקוף את מכשולי הגדרות. לתקיפת היישובים הישראליים ברצועת עזה מרגמות היו מספיקות, אך הן לא היו בעלות טווח מספיק לירות על יישובים מחוץ לרצועת עזה. כתוצאה מכך החליטו ארגוני הטרור הפלסטינים לפתח ארטילריה רקטית שתאפשר לתקוף יישובים ישראלים בטווחים גדולים בהרבה מטווחי מרגמות. ירי הרקטות החל ב-2001, ימי השיא של האינתיפאדה השנייה, עימות אלים רחב היקף בין ישראל לפלסטינים שהתאפיין בגל טרור פלסטיני שכלל פיגועי התאבדות בישראל. ירי הרקטות המשיך גם אחרי הנסיגה הישראלית מרצועת עזה ב-2005 ואף הסלים ככל שחלפו השנים. כיום משמש ירי הרקטות אמצעי להפעלת טרור כנגד ישראל מרצועת עזה.

ארגוני הטרור האסלאמיסטים דוגמת חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני מנמקים את ירי הרקטות גם בחובת ג'יהאד כנגד "האויב הציוני".[148][149] בהודעות לתקשורת מצדיקים הפלסטינים את ירי הרקטות כהגנה עצמית נגד התוקפנות של ישראל ונגד המצור על רצועת עזה.

לעיתים מבוצע ירי הרקטות בתור תגובה לאירועים מדיניים או ביטחוניים בסכסוך הישראלי-פלסטיני, בעיקר אירועים בהם נפגעים פלסטינים ביהודה ושומרון, אך פעמים רבות הירי מבוצע ללא כל עילה שהיא אלא באופן קבוע ושיטתי.

חמאס

עריכה

מייסד החמאס, מחמוד א-זהאר, אמר כי מטרת תקיפות הרקטות שמבצע ארגונו היא גרימה להגירה המונית מישראל ושיבוש חיי אזרחי ישראל. א-זהאר אמר על ירי הרקטות שמבצע הארגון כי ”...רקטות על שדרות יגרמו להגירה המונית, ישבשו את שגרת חיי האזרחים ויוכלו להשפיע על הממשלה. אנו משתמשים בפעולות שתשכנענה את הישראלים שכיבושם עולה להם יותר מידי. אנחנו מצליחים עם הרקטות. אין לנו הפסדים וההשפעה בצד הישראלי היא גדולה.”[150] על פי BBC, חמאס רואה בירי הרקטות כדבר לגיטימי מכיוון שהוא רואה בכל פלסטין שטח ערבי היסטורי ואסלאמי ובכך לדעתו ישראל כבשה את שטחיה ו"גנבה" אותם מהחמאס.[151] דובר חמאס בפרלמנט הפלסטיני סלאח ברדוויל, אמר על ירי הרקטות כי ”אנחנו יודעים שאנחנו לא יכולים להשיג שוויון צבאי, אך כאשר אדם סובל כאב עצום הוא צריך להגיב איכשהו. כך אנו מגינים על עצמינו. כך אנו מספרים לעולם שאנו קיימים”.[152] בנוסף, ישנם פעמים שבהן ירי הרקטות מתבצע כנקמה על מוות אזרחים פלסטינים או מחבלים פלסטינים על ידי ישראל.

החזית העממית לשחרור פלסטין

עריכה

דובר מטעם החזית העממית לשחרור פלסטין אמר ב-17 בינואר 2009 (זמן מבצע עופרת יצוקה) כי הרקטות מציגות את התנגדותם לכיבוש הישראלי, הדובר הוסיף כי ”הרקטות מייצגות באופן סמלי את ההתנגדות שלנו לכובש [ישראל]. [הרקטות] הם תזכורת מתמדת שהכובש הוא למעשה כובש, ושלא משנה כמה שהם יכולים להביא עלינו מצור ומעשי טבח ולשלול מאתנו את הצרכים האנושיים הבסיסיים של חיים, אנו נמשיך להתנגד ואנחנו נמשיך לדבוק בזכויות היסוד שלנו, ואנחנו לא נאפשר להם להיהרס. כל רקטה אשר נורית, היא אבן דרך בהישרדות חיינו.”.[153] לדברי החזית העממית לשחרור פלסטין ”ירי הרקטות עושה את מדינת ישראל חסרת ביטחון וכי כל רקטה היא סמל ומעשה פיזי של דחיית הכיבוש הישראלי, למעשי הטבח שלהם ולפשעיהם והתקיפות המתמשכות שלהם על הפלסטינים...”[153]

ארגונים אחרים

עריכה

ב-19 בינואר 2009 פרסמו גדודי חללי אל-אקצא, שהם הזרוע הצבאית של הפת"ח, הצהרה שבה הם אמרו כי ירי הרקטות לעבר מדינת ישראל ”נועד להגן על בני עמנו ברצועת עזה” ו”כדי להגן על רצועת עזה לנוכח יהירות ציונית”[154] מנגד ועדת ההתנגדות העממית הצהירו כי כל ירי רקטות המבצע על ידיהם הוא נקמה על מוות של אזרח או מחבל פלסטיני או על תקיפות אוויריות של צה"ל ברצועת עזה.[155]

תגובות וגינויים

עריכה
  פרק זה טעון עדכון. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לעדכן אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא דרושים עדכונים מהעשור האחרון.

הפלסטינים

עריכה

לאורך השנים התקפות הרקטות הפלסטיניות על ישראל זכו לתמיכה עקבית מהפלסטינים,[156][157][158][159] למרות זאת, בסקר אחר שנערך ב-2013 נמצא כי מרבית הפלסטינים אינם תומכים בירי הרקטות[160], אך ניתן לפקפק באמינותו של הסקר[דרוש מקור]. בין המתנגדים המוצהרים לירי הרקטות ניתן למנות את יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, אשר מגדיר את הירי כפשע מלחמה ולא ככיוון אפשרי של שלום[דרוש מקור].

ישראל

עריכה

בישראל, הנפגעת העיקרית מירי הרקטות, שורר קונצנזוס שרואה בהתקפות הרקטות טרור פסול ולא-לגיטימי, ומגנה אותו בחריפות רבה. הדעות לגבי הפתרון לירי הרקטות מגוונות וכוללות משא ומתן מדיני (לרבות עם החמאס), הצבת כוחות בינלאומיים, סיכולים ממוקדים נגד בכירי הטרור וחוליות שיגור, פעולה צבאית נרחבת ואף כיבוש מחדש של כל רצועת עזה.

ב-27 בדצמבר 2008, עם פתיחת מבצע עופרת יצוקה, אמר אהוד אולמרט, ראש ממשלת ישראל, בנאום לאומה כי ”במשך כשבע שנים, מאות אלפי אזרחים ישראלים בדרום הארץ סובלים מרקטות אשר נורות עליהם. החיים בדרום תחת מטחי טילים הפכו לבלתי נסבלים. ישראל עשתה כל שביכולתה על מנת למלא אחר תנאי הרגיעה בדרום ולאפשר חיים נורמלים לאזרחיה ביישובים הסמוכים לרצועה עזה. השקט שהצענו נענה בהרעשה”.[161]

באוקטובר 2012 אמר יוסף קופרווסר, מנכ"ל המשרד לעניינים אסטרטגיים, כי מאז ינואר 2012 נורו לעבר ישראל למעלה מ-800 רקטות והאשים את הג'יהאד והחמאס כתוקפים העיקריים, קופרווסר התנגד ליציאה למבצע צבאי נגד ירי הרקטות ואמר כי שום מבצע צבאי שבעולם לא ימנע מהחמאס להפסיק לירות.[162]

ישראל ביצעה מספר מבצעים גדולים כנגד ירי הרקטות, הבולטים שבהם הם מבצע גשם ראשון, מבצע גשמי קיץ, מבצע עופרת יצוקה, מבצע עמוד ענן, מבצע צוק איתן ומבצע שומר החומות.

מצרים

עריכה

במצרים הממשל מגנה באופן כללי את ירי הרקטות מרצועת עזה, בין השאר מכיוון שהטרור האסלאמי מרצועת עזה זולג גם לחצי האי סיני ופוגע במצרים עצמם. ב-2 באוגוסט 2010 שוגרו רקטות מסיני במצרים לעבר ישראל על ידי החמאס ואיראן, העיתונות המצרית הצהירה כי ירי רקטות משטחי המצרים על ידי החמאס והארגונים אשר משתפים עמו פעולה הוא חציית קו אדום. העמדה המצרית על ירי זה היא שאיראן והחמאס נוקטים בכוח על מנת לגרום להסלמה ברחבי המזרח התיכון כולו במטרה לחבל במאמצי הפיוס הפלסטיני.[163] ב-17 ביולי, עם התחלת הפעולה הקרקעית ברצועת עזה כחלק ממבצע צוק איתן ולאחר ניסיונות הפסקת אש רבים בתיווך מצרים, האשימה מצרים את החמאס בדם אשר עתיד להישפך בשל המשך ירי הרקטות מצידם במקום להיענות להפסקת אש.[164]

האו"ם

עריכה

ב-2007 גינה באן קי-מון, מזכ"ל האו"ם, ירי רקטות לעבר ישראל אשר התבצע מבית ספר של אונר"א.[165] ב-18 בינואר 2009 אמר באן קי-מון כי ”למען התושבים בעזה, אני מפציר במונחים החזקים ביותר שאפשר לחמאס להפסיק מיד את הירי”.[166] ב-20 בינואר 2009, במהלך ביקורו בישראל, אמר באן קי-מון על הירי הרקטות כי הוא ”מזעזע ובלתי מתקבל על הדעת”.[167]

ארצות הברית

עריכה

ארצות הברית מגנה בחריפות את ירי הרקטות ורואה בו טרור לא-לגיטימי. בהודעות הגינוי שלה לירי הרקטות מדגישה ארצות הברית כי ל"ישראל יש זכות להגן על עצמה" אך לעיתים דורשת איפוק בתגובה הצבאית ולהימנע מלפגוע באזרחים בתגובה.

ביולי 2008 אמר ברק אובמה, אשר היה אז המועמד הדמוקרטי לנשיאות, כי ”אם מישהו היה יורה טילים לבית שלי, שבו שתי הבנות שלי ישנות בלילה, אני הייתי עושה כל שביכולתי כדי לעצור את זה, ואני הייתי מצפה מהישראלים לעשות אותו דבר.”[168] ב-28 בדצמבר 2008 אמרה קונדוליזה רייס, מזכירת המדינה של ארצות הברית, כי ”ארצות הברית מגנה בחריפות את ירי הרקטות החוזרות והנשנות ופצצות מרגמה נגד ישראל.”[169] ב-2 במרץ 2009 גינתה גם הילרי קלינטון, מזכירת המדינה של ארצות הברית, את ירי הרקטות לעבר ישראל.[170]

האיחוד האירופי

עריכה

ב-7 ביוני 2005 גינה האיחוד האירופי לראשונה את ירי הרקטות הפלסטיניות על ישראל.[171] בינואר 2009 הכריז האיחוד האירופי כי ירי הרקטות לעבר ישראל הוא פעולת טרור.[172]

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
מיזמי קרן ויקימדיה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: התקפות רקטות פלסטיניות על ישראל

עברית

עריכה

אנגלית

עריכה

מדיה

עריכה

מדע וביטחון

עריכה

ארגוני זכויות אדם

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 4 Q&A: Gaza conflict, באתר BBC, ‏18 בינואר 2009
  2. ^ Gaza's rocket threat to Israel, באתר BBC, ‏21 בינואר 2008
  3. ^ 1 2 Martin Patience, Playing cat and mouse with Gaza rockets, BBC, ‏28 בפברואר 2008
  4. ^ By JUDY SIEGEL-ITZKOVICH, Report: Missiles on Sderot increase miscarriages, The Jerusalem Post, ‏24 בפברואר 2013
  5. ^ Tamar Wainstock, Eyal Anteby, Saralee Glasser, Ilana Shoham Vardi, and Liat Lerner-Geva, The Association between Prenatal Maternal Objective Stress,Perceived Stress, Preterm Birth and Low birthweight, The Journal of Maternal-Fetal & Neonatal Medicine
  6. ^ מיטל יסעור, מחקר: כל פעוט שני בשדרות - בפוסט טראומה, באתר ynet, 28 ביוני 2009
  7. ^ איתי גל, עופרת יצוקה: איזו עיר מובילה בדיכאון וחרדות?, באתר ynet, 15 באפריל 2010
  8. ^ Noah Shachtman, ‏Hamas Fires Long-Range Chinese Rockets at Israel (Updated)‎ באתר Wired, ‏31 בדצמבר 2008
  9. ^ ניר יהב ורמי שני‏, רקטות גראד נורו לדרום, לראשונה: גם לרמת הנגב, באתר וואלה, 28 באוקטובר 2012
  10. ^ כתבי Ynet, נפילה בתל-אביב; מתקפת טילים על כל הדרום, באתר ynet, 16 בנובמבר 2012
  11. ^ Two rockets land outside J'lem; two fired at TA, באתר הג'רוזלם פוסט, 16 בנובמבר 2012
  12. ^ 1 2 Ilana Curiel, ‏Phosphorus mortar shell detected in Negev, באתר ynet, ‏14 בינואר 2009
  13. ^ Yanir Yagna / Eli Ashkenazi / Anshel Pfeffer, ‏Hamas launches first phosphorus rocket at Negev; no injuries reported, באתר הארץ, 15 בינואר 2009
  14. ^ Ali Waked, ‏'We used phosphorus fired in Gaza war'‎ באתר ynet, ‏16 באוקטובר 2010
  15. ^ 1 2 Iron Dome successfully intercepts Gaza rocket for first time, באתר הארץ, 7 באפריל 2011
  16. ^ Associated Press, ‏Hamas Adopting Rocket Tactics Used by Hezbollah(הקישור אינו פעיל, 23.5.2021), באתר Fox News, ‏31 בדצמבר 2008
  17. ^ Rockets fired from Gaza as fragile cease-fire ends, באתר CNN, ‏19 בדצמבר 2008
  18. ^ Shane Bauer, ‏Shane Bauer, Palestinian factions united by war, באתר Al Jazeera English, ‏20 בינואר 2009
  19. ^ Tim McGirk, ‏Gaza Rocket Rocks Bush's Israel Trip(הקישור אינו פעיל, 23.5.2021), באתר המגזין טיים, 14 במאי 2008
  20. ^ JPost staff, ‏Fatah's al-Aqsa Martyrs Brigade takes responsibility for Gaza rocket fire, באתר הג'רוזלם פוסט
  21. ^ 1 2 Israel/Gaza Operation 'Cast Lead': 22 Days of Death and Destruction(הקישור אינו פעיל, 23.5.2021), ‏Amnesty International 2009
  22. ^ Pinfold, Rob Geist (2022). "Security, Terrorism, and Territorial Withdrawal: Critically Reassessing the Lessons of Israel's "Unilateral Disengagement" from the Gaza Strip". International Studies Perspectives. King’s College London, UK and Charles University, Czech Republic. 0: 1–21.
  23. ^ Anav Silverman, ‏A City Under Siege: An Inside View of Sderot, Israel(הקישור אינו פעיל, 23.5.2021), באתר Sderot Media Center, ‏20 בספטמבר 2007
  24. ^ Yaakov Katz,‏ Katyusha fired for first time from Gaza, באתר הג'רוזלם פוסט, 28 במרץ 2009
  25. ^ Katyusha rocket 'fired from Gaza'‎ באתר BBC, ‏28 במרץ 2006
  26. ^ Greg Myre / Steven Erlanger, ‏A Gazan Rocket Reaches 6 Miles Into Israel, באתר New York Times, ‏5 ביולי 2006
  27. ^ Israel tanks enter northern Gaza, באתר BBC, ‏6 ביולי 2007
  28. ^ עלי ואקד וחנן גרינברג, "בגלל החיסול - ירינו טיל גראד לעבר אשקלון", באתר ynet, 23 באפריל 2006
  29. ^ גדודי חללי אל אקצה: פיתחנו 20 סוגים של נשק ביולוגי וכימי, באתר ynet, 25 ביוני 2006
  30. ^ רועי נחמיאס, "אם ישראל תפלוש לרצועה נשתמש בנשק כימי", באתר ynet, 25 ביוני 2006
  31. ^ Amos Harel / Yuval Azoulay / Avi Issacharoff / Mijal Grinberg, ‏lands in northern Ashkelon; nine Palestinians killed in IDF response(הקישור אינו פעיל, 23.5.2021), באתר הארץ
  32. ^ Amos Harel, ‏IDF says Hamas responsible for Katyusha fired from Gaza Strip, באתר הארץ
  33. ^ Ethan Bronner, ‏Gaza Truce May Be Revived by Necessity, באתר הניו יורק טיימס, 19 בדצמבר 2008
  34. ^ מד"א נערך לטפל בנפגעים מפצצת זרחן לבן
  35. ^ דנה ויילר-פולק, מד"א פירסם הנחיות לטיפול בנפגעי פצצת זרחן, באתר הארץ, 14 בינואר 2009
  36. ^ Avi Issacharoff, ‏Haniyeh: Hamas won Gaza war, but was wise to declare truce, באתר הארץ
  37. ^ Yanir Yagna, ‏At least six Gaza rockets hit southern Israel, באתר הארץ
  38. ^ עמוס הראל, צה"ל ישלים היציאה מעזה לפני השבעת אובמה, באתר הארץ, 20 בינואר 2009
  39. ^ 1 2 3 an smuggled hundreds of rockets to Gaza in 2010, באתר הג'רוזלם פוסט, ‏30 בדצמבר 2010
  40. ^ 2010 Annual Summary - Data and Trends in Terrorism(הקישור אינו פעיל, 11.9.2021), באתר השב"כ
  41. ^ עידן יוסף, חם בדרום: גראד בלב אשקלון, פצמ"רים באשכול, באתר News1, ‏30 ביולי 2010
  42. ^ רונן דמארי, רקטת גראד התפוצצה באזור מגורים באשקלון, באתר Nrg, ‏30 ביולי 2010
  43. ^ 680 missiles, rockets and mortars fired at southern Israel in 2011
  44. ^ Gaza militant groups agree to halt rocket attacks on Israe, באתר הארץ
  45. ^ Gaza mortar shell wounds two men at Israeli farm(הקישור אינו פעיל, 23.5.2021), באתר Reuters
  46. ^ Gaza factions agree to stop rocket attacks on Israel, באתר הג'רוזלם פוסט, 12 בינואר 2011
  47. ^ Yaakov Katz, ‏Two arrested for Hamas plot to fire rockets at stadium, באתר הג'רוזלם פוסט, 2 בינואר 2011
  48. ^ 2 at J'lem British Consulate charged with aiding Hamas, באתר הג'רוזלם פוסט, 3 בינואר 2011
  49. ^ Alex Fishman, ‏Uncovering the missiles, באתר ynet, ‏16 במרץ 2011
  50. ^ Israel Rolls Out First Mobile Battery of Antirocket System, באתר הניו יורק טיימס, 27 במרץ 2011
  51. ^ 2 mortar shells from Gaza contained phosphorous, באתר הג'רוזלם פוסט
  52. ^ Ilana Curiel, ‏White phosphorus found in mortar shells fired from Gaza, באתר ynet, ‏1 בינואר 2012
  53. ^ Eshkol council files UN complaint over phosphorus shells, באתר הג'רוזלם פוסט, 2 בינואר 2012
  54. ^ Five hurt as Gaza rockets pummel Israel’s south
  55. ^ היסטוריה של טרור, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 21 בנובמבר 2012, 2:32
  56. ^ מת מפצעיו גבר שנפצע במבצע "עמוד ענן", באתר ynet, 17 ביוני 2014
  57. ^ Monthly Summary – January 2013(הקישור אינו פעיל, 11.9.2021), באתר Israel Security Agency
  58. ^ Monthly Summary – February 2013(הקישור אינו פעיל, 11.9.2021), באתר Israel Security Agency
  59. ^ IDF decreases Gazan fishing zone after rockets, באתר ג'רוזלם פוסט
  60. ^ Neri Brenner, ‏Rockets hit Sderot as Obama visits Israel, באתר ynet, ‏21 במרץ 2013
  61. ^ Israelis must push leaders for peace, Obama says
  62. ^ President Obama is awarded the highest civilian honor at state dinner as Israel's 'founding father' praises the U.S. leader
  63. ^ [ http://www.reuters.com/article/2013/03/21/us-israel-palestinians-obama-claim-idUSBRE92K0MR20130321 Islamist group says it fired rockets at Israel from Gaza](הקישור אינו פעיל, 23.5.2021), באתר Reuters, ‏21 במרץ 2013
  64. ^ ynet reporters, ‏First time since Pillar of Defense: IAF carries out strikes in Gaza, באתר ynet, ‏3 באפריל 2014
  65. ^ 1 2 Israeli planes strike Gaza for first time since Pillar of Defense
  66. ^ Associated Press, ‏Israel says it will not let Gaza rockets continue after new attacks, באתר Fox News, ‏3 באפריל 2013
  67. ^ Abu Hamdiyeh's death raises tensions in Israeli jails(הקישור אינו פעיל, 23.5.2021)
  68. ^ 2 rockets hit Sderot as tensions rise on Gaza front, באתר הג'רוזלם פוסט
  69. ^ UN's Serry expresses concern over 'volatile' Gaza situation, באתר הג'רוזלם פוסט
  70. ^ Palestinians in Gaza fire rocket, mortars at Israel
  71. ^ Color Red alert sounds in Eshkol; no injuries, damage, באתר ynet
  72. ^ Monthly summary – January 2014(הקישור אינו פעיל, 11.9.2021), באתר Israel Security Agency
  73. ^ 1 2 Mattan Tzuri, ‏[Rockets launched at Ashkelon; IAF strikes terror hub, ammo factory], באתר ynet, ‏61 בינואר 2014
  74. ^ Rocket hits open area in Sdot Negev; none injured, באתר ynet, ‏30 בינואר 2014
  75. ^ Meir Ohayon, ‏Radical Salafis claim responsibility for Eilat rocket fire, באתר ynet, ‏1 בפברואר 2014
  76. ^ Monthly summary - February 2014(הקישור אינו פעיל, 11.9.2021), באתר Israel Security Agency
  77. ^ Explosion heard near Ashkelon after 'Red Alert' sounds, באתר ynet, ‏6 בפברואר 2014
  78. ^ Rocket hits Eshkol Regional Council; none injured, באתר ynet, ‏6 בפברואר 2014
  79. ^ Rocket hits open area in Sha'ar HaNegev, no injuries, באתר ynet, ‏8 בפברואר 2014
  80. ^ Rocket fired from Gaza strikes near Ashkelon, באתר Times of Israel, ‏10 בפברואר 2014
  81. ^ Israeli airstrike hits underground rocket launcher in central Gaza, באתר UPI, ‏11 בפברואר 2014
  82. ^ Gili Cohen, ‏Two Gaza rockets hit southern Israel, באתר הארץ, 14 בפברואר 2014
  83. ^ Monthly summary - March 2014(הקישור אינו פעיל, 11.9.2021), באתר Israel Security Agency
  84. ^ Remains of 2 rockets discovered on Mt. Hermon, באתר ynet, ‏1 במרץ 2014
  85. ^ Israeli airstrike kills Palestinian militant in Gaza Strip, באתר הלוס אנג'לס טיימס, 14 במרץ 2014
  86. ^ Rocket hits open area near Sderot, באתר Times of Israel, ‏6 במרץ 2014
  87. ^ Israel Navy intercepts Gaza-bound Iranian rocket ship near Port Sudan, באתר הג'רוזלם פוסט, 5 במרץ 2014
  88. ^ Gaza rocket explodes in open area in Sha'ar Hanegev Regional Council, באתר הג'רוזלם פוסט, 11 במרץ 2014
  89. ^ Southern Israel battered by dozens of Gaza rockets, באתר ynet, ‏12 במרץ 2014
  90. ^ Gazans bombard southern Israel in massive rocket attack, באתר Times of Israel, ‏12 במרץ 2014
  91. ^ Monthly summary – April 2014(הקישור אינו פעיל, 11.9.2021), באתר Israel Security Agency
  92. ^ Three Grad rockets fired at Eilat, באתר ynet, ‏1 באפריל 2014
  93. ^ Color Red sirens sounded in Sderot, באתר ynet, ‏3 באפריל 2014
  94. ^ Monthly summary – May 2014(הקישור אינו פעיל, 11.9.2021), באתר Israel Security Agency
  95. ^ IDF troops respond to mortar fire and IED from Gaza, באתר ynet, ‏21 במאי 2014
  96. ^ Monthly summary – June 2014(הקישור אינו פעיל, 11.9.2021), באתר Israel Security Agency
  97. ^ Gaza rocket hits Sderot factory, setting it ablaze, באתר ynet, ‏28 ביוני 2014
  98. ^ Hamas behind rocket barrage on Israel for first time since 2012, באתר ynet, ‏30 ביוני 2014
  99. ^ הסלמה חמורה: רקטה נורתה אל באר שבע, באתר ynet, 5 ביולי 2014
  100. ^ צה"ל תקף מנהרת טרור של חמאס בדרום רצועת עזה, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 7 ביולי 2014
  101. ^ יואב זיתון, מתן צורי ואליאור לוי, מטחים כבדים לעבר הדרום: מקלטים ציבוריים נפתחו, באתר ynet, 7 ביולי 2014
  102. ^ יוחאי עופר, מטח כבד מעזה: אזעקות בכל רחבי הארץ; פצועה באשדוד, באתר nrg‏, 7 ביולי 2014
  103. ^ נתונים אסופים על מבצע צוק איתן, קובץ רב-שיתופי באתר Google Docs
  104. ^ חדשות הטרור והסכסוך הישראלי-פלסטיני, 29 בנובמבר 2015
  105. ^ מתן צורי, אליאור לוי ויואב זיתון, רקטה התפוצצה בשטח פתוח בשער הנגב, באתר ynet, 23 באפריל 2015
  106. ^ מתן צורי ואיתי בלומנטל, שוב ירי לדרום: "חזרנו למציאות ההזויה של צוק איתן", באתר ynet, 29 בספטמבר 2015
  107. ^ לילך שובל, ירי מרצועת עזה לשרון: שבעה פצועים מפגיעה ישירה של טיל בבית במושב משמרת, באתר ישראל היום, 25 במרץ 2019
  108. ^ אבי יששכרוף, אמיר בוחבוט, יניר יגנה, טל שלו‏, חיסול ברצועה: צה"ל הפציץ בית של בכיר בג'יהאד האסלאמי בעזה, באתר וואלה, 12 בנובמבר 2019
  109. ^   מטוסי ומסוקי קרב תקפו יעדי טרור של חמאס בתגובה לירי הרקטות, באתר צה"ל, 16 בספטמבר 2020
  110. ^ יואב זיתון, איתמר אייכנר, תוגברו סוללות כיפת ברזל, ישראל מזהירה: "נגיב בחומרה על ירי רקטות", באתר ynet, 24 באפריל 2021
  111. ^ ניר דבורי אהוד יערי תמיר סטיינמן ירון אברהם, ‏הסלמה ביטחונית: ירי רקטות מעזה לעבר ירושלים ויישובי הדרום, הקבינט אישר תקיפה אווירית משמעותית, באתר ‏מאקו‏, 10 במאי 2021
  112. ^ קורין אלבז-אלוש, יואב זיתון, אליאור לוי, שתי רקטות ששוגרו מעזה לים נפלו מול חופי גוש דן, באתר ynet, 1 בינואר 2022
  113. ^ צה"ל תקף שורת יעדי טרור של חמאס ברצועת עזה, באתר צה"ל
  114. ^   נתוני התקיפות ברצועת עזה. כל העדכונים, באתר צה"ל, 6 באוגוסט 2022
  115. ^ אמיר בוחבוט, יניר יגנה, ברק רביד‏, יותר מ-100 שיגורים, רק 24 יירוטים: הדרום מנסה לחזור לשגרה, באתר וואלה, 3 במאי 2023
  116. ^ צה"ל: 5 רקטות שוגרו מרצועת עזה ויורטו על ידי כיפת ברזל, באתר ynet, 4 ביולי 2023
  117. ^   פעילות מערך ההגנ"א מתחילת הלחימה - בנתונים, באתר צה"ל, 9 בנובמבר 2023
  118. ^ ג'קי חוגי, עדן סולומון ועידו אפרתי, ראש מועצת שער הנגב נהרג בחילופי אש עם מחבלים, שישה הרוגים מפגיעת רקטות, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2023
  119. ^ יואב זיתון, פריסת שיא, ברית אזורית ופגיעה "ברזל בברזל": הגנה אווירית חסרת תקדים, ותרחישי הקיצון, באתר ynet, 5 בנובמבר 2023
  120. ^ מתחילת המלחמה - 10,000 שיגורים מעזה; כמה יירוטים באזור אילת, באתר כלכליסט, 9 בנובמבר 2023
  121. ^ Clancy Chassay / Bobbie Johnson, ‏Google Earth used to target Israel, באתר The Guardian
  122. ^ ISRAEL-OPT: Relentless rocket attacks take psychological toll on children in Sderot
  123. ^ Heather Sharp, ‏Rocket attacks plague Israeli towns, באתר BBC, ‏28 בדצמבר 2009
  124. ^ Hamas exploitation of civilians as human shields: Photographic evidence, משרד החוץ, 6 במרץ 2008
  125. ^ Elior Levy, ‏Video: Gaza rockets fired from civilian centers, באתר ynet, ‏12 באפריל 2011
  126. ^ 250 קילו של חומרי נפץ: מחבלי הג'יהאד ירו טילי "בדר 3" לעבר אשקלון, חדשות 0404, 6 במאי 2019.
  127. ^ אמל"ח חדש בסבב הנוכחי: רקטות לטווח 120 ק"מ, באתר "IsraelDefense‏", 12 במאי 2021
  128. ^   יניב קובוביץ, ראשי נפץ של 90 ק"ג וטווחים של יותר ממאה ק"מ: זהו מערך הרקטות של חמאס, באתר הארץ, 5 במאי 2019
  129. ^ מישאל לוי, ‏חמאס: כך אנו יורים רקטות לטווח 250 ק"מ, באתר כיכר השבת, 13 במאי 2021
  130. ^ Yuval Azoulay, ‏Gov't places 120 fortified bus stops in rocket-plagued Sderot, ‏3 במרץ 2008
  131. ^ School resumes in Israel despite rocket threat, באתר Associated Press, ‏11 בינואר 2009
  132. ^ Ethan Bronner, ‏For Israeli children, a playground shielded from rockets(הקישור אינו פעיל, 23.5.2021), באתר הניו יורק טיימס, 11 במרץ 2009
  133. ^ Aron Heller, ‏Israeli kids get rocket-proofed indoor playground(הקישור אינו פעיל, 23.5.2021), באתר Associated Press
  134. ^ יניר יגנה, ברק רביד, אנשיל פפר, יירוט מבצעי ראשון למערכת כיפת ברזל, באתר הארץ, 7 באפריל 2011
  135. ^ Victims of Palestinian Violence and Terrorism since September 2000, באתר משרד הביטחון הישראלי
  136. ^ Gaza terrorists fire two rockets at Tel Aviv, באתר הג'רוזלם פוסט
  137. ^ Live Updates: IDF Targeting Terrorist Sites, באתר צבא ההגנה לישראל
  138. ^ Tel Aviv, 21 November 2012 - Secretary-General's remarks to the Security Council
  139. ^ יואב זיתון ונרי ברנר, הבוקר: רקטה נורתה אל אזור אשדוד, אין נפגעים, באתר ynet, 12 בנובמבר 2012
  140. ^ Protective Edge Stats - Israel-Gaza war 2014, Google Docs (באנגלית), [1], [2]
  141. ^ Isabel Kershner, ‏Israeli Border Town Lives in the Shadow of Falling Rockets(הקישור אינו פעיל, 23.5.2021), באתר International Herald Tribune, ‏31 במאי 2007
  142. ^ 1 2 Situation Report Gaza June 1, 2007(הקישור אינו פעיל, 23.5.2021)
  143. ^ Aron Heller, ‏Israelis get creative in coping with rocket threat(הקישור אינו פעיל, 23.5.2021), באתר Associated Press, ‏31 בדצמבר 2008
  144. ^ Aron Heller, ‏School resumes in Israel despite rocket threat(הקישור אינו פעיל, 23.5.2021), באתר Associated Press
  145. ^ 1 2 ISRAEL-OPT: Relentless rocket attacks take psychological toll on children in Sderot, באתר RINI
  146. ^ 1 2 Study: Most Sderot kids exhibit post-traumatic stress symptoms, באתר הארץ, 17 בינואר 2008
  147. ^ Study Links Rocket Attacks with Trauma
  148. ^ Response of the lions to the aggressions of the Jews: Shelling Zionist Sderot with three rockets, באתר Majlis Shura Al-Mujahidin
  149. ^ Salafi Terrorists: Jihad Against 'Criminal Jews' is a Duty, ‏.באתר Israel National News
  150. ^ Melanie Phillips,‏President Bush's visionary hero, באתר The Spectator, ‏15 בינואר 2008
  151. ^ Q&A: Gaza conflict, באתר BBC, ‏18 בינואר 2009
  152. ^ Greg Myre, ‏Rockets Create a 'Balance of Fear' With Israel, באתר Gaza Residents Say, ‏9 ביולי 2009
  153. ^ 1 2 PFLP Interview with Ma'an News Agency on Israeli Aggression in Gaza, באתר Popular Front for the Liberation of Palestine, ‏17 בינואר 2009
  154. ^ Israel/Gaza Operation 'Cast Lead': 22 Days of Death and Destruction(הקישור אינו פעיל, 23.5.2021), באתר Amnesty International 2009
  155. ^ 7 mortar shells fired from Gaza, באתר ynet, ‏7 בינואר 2010
  156. ^ Ethan Bronner, ‏Poll Shows Most Palestinians Favor Violence Over Talks, ‏19 במרץ 2008
  157. ^ Poll No. 13 – Press Release(הקישור אינו פעיל, 23.5.2021)
  158. ^ Palestinian – Israeli Joint Press Release(הקישור אינו פעיל, 23.5.2021)
  159. ^ Palestinian – Israeli Joint Press Release(הקישור אינו פעיל, 23.5.2021)
  160. ^ Khaled Abu Toameh, ‏Poll: Hamas loses popularity among Palestinians, באתר הג'רוזלם פוסט, 10 באפריל 2013
  161. ^ Olmert's Remarks on the Operation in the Gaza Strip(הקישור אינו פעיל, 23.5.2021), באתר Jewish Policy Center
  162. ^ Crispian Balmer, ‏War will not resolve Gaza problem: Israeli official(הקישור אינו פעיל, 11.9.2021), באתר סוכנות הידיעות רויטרס, 17 באוקטובר 2012
  163. ^ Rage in Egypt at Hamas and Iran following Rocket Attacks on Eilat, Aqaba, באתר MEMRI Special Dispatch
  164. ^ מצרים מאשימה את חמאס: הוא אחראי לדם שיישפך בעזה, באתר וואלה, 17 ביולי 2014
  165. ^ Ban Ki-moon condemns rocket attack from Gaza school run by UN agency, באתר UN News Centre, ‏8 בנובמבר 2007
  166. ^ Ban calls for end to Hamas rocket attacks, Israeli withdrawal from Gaza, באתר UN News Centre, ‏18 בינואר 2009
  167. ^ Ban Ki-moon ‘appalled’ by Gaza destruction, באתר The Independent, ‏20 בינואר 2009
  168. ^ Steven Lee Myers / Helene Cooper, ‏Obama Defers to Bush, for Now, on Gaza Crisis, באתר הניו יורק טיימס, 28 בדצמבר 2009
  169. ^ U.S. Condemns Hamas in Midst of Israeli Strikes(הקישור אינו פעיל, 23.5.2021), באתר פוקס ניוז, ‏28 בדצמבר 2008
  170. ^ Clinton calls for 'durable' Gaza truce, condemns rockets(הקישור אינו פעיל, 23.5.2021), באתר AFP
  171. ^ Declaration by the Presidency of the European Union on the firing of rockets at Gush Katif and Sderot in the Gaza Strip, ‏7 ביוני 2005
  172. ^ Hamas slams EU official over anti-Hamas statement(הקישור אינו פעיל, 23.5.2021), באתר Xinhua, ‏26 בינואר 2009


אוחזר מתוך "https://he.wiki.x.io/w/index.php?title=שיגורי_רקטות_מרצועת_עזה_לישראל&oldid=40061765"