שיחה:סרבנות בישראל

נקודות ציון

התייאשתי מאיתור נקודות ציון נוספות (לפחות בנתיים). אתם מוזמנים לעבות את הערך:

נקודות ציון בתופעת הסרבנות בישראל

תנועת יש גבול הוקמה ב-1982 על ידי חיילי מילואים שסרבו לשרת בשטח לבנון במלחמת שלום הגליל.

2001 – מכתב השמיניסטים

בינואר 2002 חתמו 51 חיילים וקציני מילואים על "מכתב הלוחמים". חותמי המכתב סירבו לשרת בשטחים הכבושים והקימו את תנועת "האומץ לסרב".

בספטמבר (?) 2002 – מכתב הטייסים

בדצמבר 2003 פורסם מכתב סרבני סיירת מטכל על ידי 13 חיילי מילואים.

יכול להיות שיש מקום לכתוב על סרבנות ואיך היא התפתחה בישראל ולפרט את כול אלה פה ולא לפתוח להם דף חדש (לא כול "יש גבול" כי היא תנועה עם הסטוריה) כדי לא ליצור דפים סתמיים עם שורה או שתיים בהם...YMIBleeding 00:14, 25 דצמ' 2003 (UTC)

בנושא זה אני ודוד שי תמימי דעים ואם כבר קרה כזה הדבר(נראה לי שיקח זמן עד שדבר זה יקרה שוב....יכול להיות שהאלי יחלוף על פנינו שוב) יש לנצל זאתYMIBleeding 00:16, 25 דצמ' 2003 (UTC)

השילוב של יש גבול

נראה לי שאתם מפחיתים בערכה ההיסטורי של "יש גבול", אבל אין לי בעיה עם הגישה של ערך אחד מעובה על פני כמה ערכים קטנים. F16 01:01, 25 דצמ' 2003 (UTC)

אם התאור של "יש גבול" יתרחב משמעותית, אפשר יהיה להפוך אותו לערך עצמאי. בשלב זה הערך סרבנות יאה לו. דוד שי 01:03, 25 דצמ' 2003 (UTC)

המאמר המפורט על תולדות הסרבנות, שיכול לעזור: http://readingmachine.co.il/home/books/book_462_168/article_600 הוא מאפשר לתקן לא מעט ממה שנאמר כאן ביחס לשנים 1948-1982.

אתה יכול לתקן את הערך בעצמך... טרול רפאים 20:20, 2 פברואר 2006 (UTC)

הערך מאוזן

כל הכבוד! הצלחתם לכתוב ערך ענייני ומאוזן על נושא מאוד אמוציונלי וטעון. מאיר מ 06:28, 30 דצמ' 2003 (PST)

גרסאות קודמות

רשימת הגרסאות הקודמות של דף זה נמחקה עקב בעיה טכנית. הנה השחזור שלה, על-מנת לתת ליוצרי הערך את הקרדיט שהם ראויים לו:

 מ 22:46, 1 פבר' 2004  . . אלון שכטר (הוספה קלה, הועבר מהמונחון) 
 מ 08:01, 19 ינו' 2004 . . דוד שי 
 מ 23:20, 10 ינו' 2004 . . F16 (הוספת קישור על תולדות תנועת הסרבנים) 
 מ 21:17, 8 ינו' 2004  . . דוד שי 
 מ 21:15, 8 ינו' 2004  . . דוד שי (הרחבה קלה, וקישור לויקי האנגלית) 
 מ 18:39, 8 ינו' 2004  . . YMIBleeding (קדימה כינים) 
 מ 13:37, 30 דצמ' 2003 . . F16 
   09:28, 30 דצמ' 2003 . . ערן 
 מ 09:23, 30 דצמ' 2003 . . דוד שי 
   09:22, 30 דצמ' 2003 . . דוד שי (הרחבה) 
 מ 16:11, 27 דצמ' 2003 . . קראטון (שגיאת הקלדה) 
   22:31, 26 דצמ' 2003 . . 80.230.1.59 (עוד קישור) 
   22:26, 26 דצמ' 2003 . . 80.230.1.59 
   22:09, 26 דצמ' 2003 . . F16 (הרחבה) 
 מ 21:50, 26 דצמ' 2003 . . דוד שי 
 מ 20:27, 26 דצמ' 2003 . . דוד שי 
 מ 03:13, 25 דצמ' 2003 . . F16 (עריכה עדינה) 
 מ 03:05, 25 דצמ' 2003 . . דוד שי 
 מ 02:53, 25 דצמ' 2003 . . דוד שי 
 מ 02:46, 25 דצמ' 2003 . . דוד שי (יונתן בן-ארצי) 
 מ 02:45, 25 דצמ' 2003 . . דוד שי 
 מ 02:40, 25 דצמ' 2003 . . דוד שי 
   02:38, 25 דצמ' 2003 . . דוד שי (העברת התוכן מ"יש גבול" לכאן) 
 מ 02:37, 25 דצמ' 2003 . . YMIBleeding (יש כמה שאלות בגוף המאמר.....) 
 מ 02:36, 25 דצמ' 2003 . . YMIBleeding (יש כמה שאלות בגוף המאמר.....) 
 מ 02:33, 25 דצמ' 2003 . . דוד שי 
 מ 02:27, 25 דצמ' 2003 . . דוד שי 
 מ 02:22, 25 דצמ' 2003 . . דוד שי 
 מ 02:13, 25 דצמ' 2003 . . YMIBleeding 
 מ 02:04, 25 דצמ' 2003 . . YMIBleeding 
   01:36, 25 דצמ' 2003 . . F16 
   01:36, 25 דצמ' 2003 . . F16 

דוד שי 06:40, 14 פבר' 2004 (UTC)

סרבנות מימין

צריך להזכיר גם את הסרבנות מימין, בייחוד זו של התקופה האחרונה. המאמר מתמקד רק בסרבנות השמאלנית. MathKnight 17:36, 6 ינו' 2005 (UTC)

תפסיקו לעשות מהערך כתבה בעיתון!

אנא הפסיקו לעשות מהערך כתבה בעיתון. למי יהיה אכפת בעוד שנה מה אמר אבו וילן או מתן וילנאי? מי בכלל יידע בעוד 5 שנים מי הם היו. כתיבה כזו מקומה בעיתון, לא באנציקלופדיה. eman 00:55, 18 מרץ 2005 (UTC)

אתה מוזמן להוריד את התוספת מהיום, אבל את כולה. אני נמנעתי מכך בשביל להימנע מהמהומות. טרול רפאים 01:02, 18 מרץ 2005 (UTC)

סרבנות משמאל ומימין

• שימו לב שכבר יש פסקה על תנועת "חומת מגן" שיש לשלבה בסרבנות להתנתקות.
• דבר זה גרם לי להרנר באפשרות לפצל את הפסקה "תנועות סרבנות בישראל" ל: "תנועות סרבנות משמאל", ו"תנועות סרבנות מימין". או משהו כזה eman 09:42, 18 אפר' 2005 (UTC)

כן, זה רעיון טוב. גילגמש • שיחה 09:43, 18 אפר' 2005 (UTC)

יש להוסיף מעורבות של מפלגות בסרבנות

סרבנות היא בדרך כלל אישית או קבוצתית. יש לייחד מידע מיוחד על מעורבות של מפלגות בסרבנות משום שזו תופעה ייחודית.--עמנואל גרטל 09:58, 18 אפר' 2005 (UTC)

המפלגות דווקא כמעט שלא פעילות בתחום זה. רובן ככולן מתנגדות, למעט המפלגות הערביות ויח"ד (שאף אחד לא יודע מה עמדתם בנושא). MathKnight 14:49, 18 אפר' 2005 (UTC)

ברשותך, זו בדיוק הסיבה למה סרבנות הנתמכת ו/או מופעלת ע"י מפלגות ראוי לה שתוזכר כאן במפורש ובהבלטה. למיטב זכרוני התומכים בסרבנות מבין המפלגות הם: כמה מחברי 'יחד' כמה מחברי העבודה' כמה מחברי הליכוד, והמפלגות הערביות.

אם ידוע לך על ח"כים התומכים בסרבנות, אתה מוזמן לציין את שמם ולהוסיף את זה למאמר. MathKnight 20:45, 18 אפר' 2005 (UTC)

גילגמש

מדוע אין להבחין בין סירוב להלחם באויב לסרוב לבצע פקודות אחרות? בברכה

התנגדות יש גבול לסרבנות הימין

יש גבול פרסמה ב-12 לאוגוסט מודעה גדולה בהארץ שמתיימרת להסביר מה ההבדל בין הסרבנות הקדושה שלהם לבין סרבנות הימין הנוראית. מישהו יכול לנסח את זה ולהכניס? טרול רפאים 13:18, 15 אוגוסט 2005 (UTC)

סרבנות להתנתקות

מישהו אמר לי שהיו נתונים שלא פורסמו ושכ-500 קצינים בצה"ל סירבו. האם זה נכון? האם יש ביסוס לכך? אם כן, אני חושב שכדאי לרשום את זה בערך. אלי5050 14:58, 31 אוגוסט 2005 (UTC)

דרך אגב, המישהו הזה משרת בצה"ל, אבל הייתי רוצה לראות עוד הוכחות אלי5050 15:01, 31 אוגוסט 2005 (UTC)

נעשה מאמץ גדול לטשטש את הסרבנות, וגם "להעלים" מקרים. אבל דן חלוץ אמר (בראיון ל"מקור ראשון") שיש הרבה סרבנות "אפורה" (לי אישית ידוע על כמה וכמה מקרים כאלה). יש בעיה, משום שלצבא היה אינטרס לטשטש כל גילוי סרבנות, כדי שלא ישמש דוגמה.הללג 22:10, 31 אוגוסט 2005 (UTC)

סרבנות משמאל - מלחמת לבנון 2006

6 חיילים וקצין ישבו בבתי הכלא (4,6) במהלך המלחמה. הם נשפטו לתקופות של 14-28. מציע לציין זאת.

אמיר: כיוון שאף אחד לא הרים את הכפפה הוספתי לגבי זה.

אני חושב שזה לא לעניין שעל הסרבנות המינורית מימין (חייל אחד בלבד הגיע לכלא) כתוב 5 שורות, ועל הסרבנות משמאל (7 חיילים בכלא) יש רק שורה. לדעתי, צריך לקצר את הראשון (אפשר למשל לוותר על פניניה של אסתרינה) או לעבות את השני.

אמיר: עיביתי קצת

אני מקצר את הערך על סרבנות מימין...

הצעת הוספה למומלצים

הועבר מויקיפדיה:ערכים מומלצים/הוספה למומלצים 20:28, 7 בינואר 2007 (IST)

ערך למופת שראוי להיכלל ברשימת הערכים המומלצים. תומר ט 16:30, 30 בדצמבר 2006 (IST)

• מתלבט מצד אחד, זה באמת ערך טוב, אבל מצד שני, הוא צריך להתבשל, זו תופעה שקיימת גם עכשיו, לצערנו... *גוטה *שיחה *100 השירים *מ.א-ק.ר 21:04, 30 בדצמבר 2006 (IST)
• נגד לא מספיק. בהחלט לא מספיק. שוב מעלים ערך להצבעה הכולל מידע מקיף על 5 השנים האחרונות, וללא מידע כלל על 50 השנה שקדמו להן. התייחסות במשפט אחד לתקופת מלחמת לבנון הראשונה. זה לא רציני. לב - שיחה 05:54, 31 בדצמבר 2006 (IST)
• נגד נו באמת - קצת היסטוריה. ―Carny (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
• נגד אור 13:48, 2 בינואר 2007 (IST) הערך לא טוב מספיק.
• נגד אפילו אם הוא היה כתוב מעולה זה לא ערך מתאים לחלון הראווה של ויקיפדיה. הוא פשוט טעון מדי. השומרוני הטוב • שיחה 16:59, 7 בינואר 2007 (IST)

לא הוסף

הצעה לפיצול הערכים

אני מציע לפצל את הפסקאות לערכים נפרדים - מכתב השמינסטים (1970) ומכתב השמינסטים (2005) אשמח לשמוע עוד דיעות. תומאס 23:06, 9 באפריל 2007 (IDT)

נגד, אין לערכים האלה מקום בלי הרקע הנמצא בערך זה. ‏pacman • שיחה 23:09, 9 באפריל 2007 (IDT)

סליחה, לוקח את דבריי בחזרה לאחר קריאה מעמיקה של הערך. אולי כשהפסקאות יורחבו. תומאס 23:10, 9 באפריל 2007 (IDT)

מספר שאלות

דבר ראשון, אני רוצה להעיר שלפני שעברתי על הערך, הוא היה מבולגן בצורה קיצונית: בלי סדר כרנולוגי, בלי חלוקה מסודרת לפרקים, חזרות על פיסות מידע בחלקים שונים של הערך, פרק המערבב שני נושאים שונים ולעומתו נושא שקרוע בין מספר פרקים. בקיצור- סלט. רואים שהערך נכתב ע"י משתמשים רבים ואף אחד מעולם לא לקח על עצמו לסדר את פיסות המידע שכל אחד זרק איפה שבא לו. מזכיר לי מאוד את הביזיון שראיתי בערך עמונה. בקיצור, עברתי על הערך, עשיתי קצת סדר. עכשיו, לגופו של עניין, מספר שאלות:

• "המונח "סרבנות" איננו מתייחס להתנגדות כללית לשרת בכל צבא שהוא מטעמי מצפון ו/או השקפת עולם פציפיסטית... אלא להתנגדות לגיוס ספציפי לצה"ל כצבאה של מדינת ישראל או לסירוב למלא פקודות מסוימות...". מי קבע שסרבנות כוללת לשרת בצבא מטעמי פציפיזם איננה נכללת בהגדרה של סרבנות? ואם אכן כך הדבר, מה עושה פרופיל חדש בערך זה?
• הערך אמנם מתאר בפירוט ויפה מאוד את הסרבנות באינתיפאדת אל-אקצא, בהתנתקות ובמלחמת לבנון השנייה. אך עד לאינתיפאדת אל-אקצא- שתיים וחצי מלים. האמנם כמעט ולא הייתה סרבנות בישראל עד לאינתיפאדת אל-אקצא? אם אני לא טועה היה גל סרבנות במלחמת לבנון הראשונה, תקנו אותי אם אני טועה.
• מה היה הנימוק לסרבנות משמאל במלחמת לבנון השנייה? מי שיודע- יואיל נא להוסיף פרט זה.--Metalholic 18:04, 16 ביוני 2007 (IDT)

סרבנות בישראל באה בעיקר משמאל?

הוספתי תבנית מקור בבקשה לקבל מקור לקביעה זו. ברוקולי מתעקש להוריד אותה וטוען שאין צורך במקור כי מספיק לפתוח עיתון ולראות זאת. לא ברור לי מדוע טענתו נכונה. על מנת לקבוע שרוב הסרבנות בישראל באה מהצד השמאלי של המפה יש צורך בנתונים סטטיסטיים לגבי מספר הסרבנים מכל צד של המפה. אם אין נתונים כאלה, אי אפשר לדעת האם זה נכון. לירן (שיחה,תרומות, בקשה ממפעילים שרואים חתימה זו) 12:03, 29 ביולי 2007 (IDT)

כפי שכתבתי בתקציר העריכה, אתה צריך לענות רק על השאלה הזאת: באיזה צד של המפה הפוליטית יש יותר ארגוני סירוב? ברוקולי 12:04, 29 ביולי 2007 (IDT)

לא נכון, זה לא משנה כמה ארגוני סירוב יש, כי הערך לא דיבר על מספר ארגוני הסירוב אלא על מספר המסרבים. לא ניתן להסיק דבר ממספר ארגוני הסירוב על מספר המסרבים. לירן (שיחה,תרומות, בקשה ממפעילים שרואים חתימה זו) 12:05, 29 ביולי 2007 (IDT)

אינטואיטיבית גם לי נראה כי רוב הסרבנים מגיעים מהשמאל, אך באנציקלופדיה אין מקום לקביעות אינטואיטיביות ולכן הדרישה למקור מוצדקת. אם לא יימצא מקור יש למחוק את המשפט. ‏FTW‏ • שיחה 12:08, 29 ביולי 2007 (IDT)

המדד הזה הוא היחיד שיש היום. לא ניתן לקבוע דבר כזה בצורה מדעית כי רוב האנשים יסרבו לדבר על הדעות הפוליטיות שלהם בבקו"ם (לא יצא לי להכיר מישהו שסיפר בגאווה על הדעות שלו חוץ מחרדים). בכל אופן, זה שיש הרבה יותר ארגוני סירוב מהצד השמאלי קיצוני של המפה הפוליטית (איזה ארגוני ימין יש בכלל?) מראה על כך שבשמאל הרדיקלי הנושא מפותח הרבה יותר. לאור הנתונים על אי הגיוס (שכיוון שמקורם בצבא אפשר להתייחס אליהם כאל נתונים אמינים) ולאור זה שיש חד צדדיות בולטת במספר ארגוני הסירוב מצד אחד של המפה הפוליטית, הגיוני מאוד להניח שיש להם את ההשפעה הרבה ביותר על אחוז הגיוס. לפיכך, אין צורך במקור מדעי לזה ודי בשרשרת של הסקת מסקנות הגיונית. שים לב שלא מדובר בשמאל הרגיל אלא בשמאל הרדיקלי. אני אכן מסכים שבשמאל הרגיל (ציוני או מתון, תקרא לזה איך שאתה רוצה) אין תופעה בולטת יותר של סרבנות. ברוקולי 12:11, 29 ביולי 2007 (IDT)

אני בכלל לא מסכים להסקה הזו. יתכן בהחלט שלאור ההתנתקות, למשל, ישנם היום המוני סרבני ימין, גם אם אינם מאוגדים לארגוני סירוב. לפיכך, אני חוזר על עצמי שוב - בהיעדר נתונים סטטיסטים, קביעה כזו היא בגדר ניחוש. אולי ניחוש מושכל, אבל עדיין ניחוש, וככזאת אין לה מקום בויקיפדיה. לירן (שיחה,תרומות, בקשה ממפעילים שרואים חתימה זו) 12:14, 29 ביולי 2007 (IDT)

מדובר על השמאל הרדיקלי ולא על השמאל המתון. הם כותבים את זה בכל מקום והתקשורת מפרסמת את זה. זה לא דורש מקור. ברוקולי 12:16, 29 ביולי 2007 (IDT)

אני חושש שלא הבנתי את הודעתך האחרונה. "הם כותבים את זה בכל מקום" ? מי כותב? ומה הוא כותב? לירן (שיחה,תרומות, בקשה ממפעילים שרואים חתימה זו) 12:18, 29 ביולי 2007 (IDT)

ארגוני הסירוב (פרופיל חדש, יש גבול וכו'). לגבי המקום - העיתון היומי הממוצע. לא עובר ולו שבוע אחד שבו אני לא צריך לדלג על מה שהם כותבים. ברוקולי 12:19, 29 ביולי 2007 (IDT)

ואיך זה רלוונטי לדיון הזה? אני לא מתכחש לכך שארגוני הסירוב של השמאל עושים הרבה מאוד רעש. אבל זה לא אומר שיש יותר אנשי שמאל שמסרבים. שים לב, למשל, במעלה דף שיחה זה, נכתב למשל: "ישהו אמר לי שהיו נתונים שלא פורסמו ושכ-500 קצינים בצה"ל סירבו." (בהקשר של סרבנות להתנתקות). וכמו כן - "דן חלוץ אמר (בראיון ל"מקור ראשון") שיש הרבה סרבנות "אפורה" (לי אישית ידוע על כמה וכמה מקרים כאלה)." (באותו הקשר). המסקנה מכך היא שאין לנו שמץ של מושג מה יש יותר, סרבנות מימין או משמאל. בהיעדר מקורות לעניין זה, כל העניין נראה לי כמו ניחושים לא מבוססים, גם אם בעיתון אחד הצדדים עושה יותר רעש. לירן (שיחה,תרומות, בקשה ממפעילים שרואים חתימה זו) 12:22, 29 ביולי 2007 (IDT)

אם כך צריך למחוק את המשפט כיוון שמדבריך עולה שאף פעם לא יהיה ניתן להכריע בסוגיה הזאת. מבחינתי אין בעיה למחוק את המשפט ולהחליף אותו במשהו כמו "הסרבנות במדינת ישראל מגיעה מקרב כל הצדדים של המפה הפוליטית". לדעתי זה אמור לפתור את הבעיה. ברוקולי 12:24, 29 ביולי 2007 (IDT)

ביצעתי שינוי, אתה מוזמן לחוות דעתך. לירן (שיחה,תרומות, בקשה ממפעילים שרואים חתימה זו) 12:29, 29 ביולי 2007 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: חלאס להתקשקש. ברוקולי, אתה בעצמך כותב "לא ניתן לקבוע דבר כזה בצורה מדעית". אם כך - זה לא צריך להופיע באנציקלופדיה, בטח לא בצורה שזה כתוב כרגע (בראש הערך, מוצג כעובדה) - בלי קשר לניחושים של כל אחד מאיתנו, טובים ככל שיהיו. ‏FTW‏ • שיחה 12:27, 29 ביולי 2007 (IDT)

FTW, אם אתה לא רוצה להיחסם כדאי שתפסיק עם השפה הגסה הזאת. לירן, השינוי בהחלט סביר ואני מסכים לו. ברוקולי 12:31, 29 ביולי 2007 (IDT)

ברוקולי, אנחנו קוראים אותה שפה? איפה השתמשתי בשפה גסה?

לירן, אם יורשה לי, המשפט הזה מיותר לחלוטין והשינוי שלך לא תורם בהרבה. מי שרוצה שיקרא את הערך ויחליט בעצמו על התיוג הפוליטי של הסרבנים, אם זה כ"כ חשוב לו. ‏FTW‏ • שיחה 12:35, 29 ביולי 2007 (IDT)

אתה מוזמן לשנות/להסיר. לירן (שיחה,תרומות, בקשה ממפעילים שרואים חתימה זו) 12:36, 29 ביולי 2007 (IDT)

אני רואה שהמשפט שכתבתי בערך עורר ויכוח קל, אני נכנס עכשיו קצת באיחור, אבל בכל זאת. גם אם כיום יש יותר סרבנים מימין מאשר משמאל (ואני ממש בספק), הרי שהסרבנות מימין היא תופעה חדשה שהחלה רק בהתנתקות, ואילו סרבנות משמאל קיימת כמעט מקום המדינה, ולכן כתבתי מה שכתבתי. מצד שני, באמת אין לנו נתונים מדויקים, אז אני מניח שהפיתרון של FTW פשוט למחוק את המשפט הוא פיתרון סביר. ואגב, בניגוד למה שכתבתם כאן, הסרבנות משמאל היא כבר ממש לא נחלתו של השמאל הרדיקלי בלבד. כמו שכתוב בערך, שלושה ממקרי הסרבנות הגדולים והמפורסמים בזמן האינתיפאדה השנייה - מכתב הטייסים, מכתב לוחמי סיירת מטכ"ל ואומץ לסרב - באו דווקא מכיוונם של לוחמים בצה"ל, שעד סרבנותם שירתו את המדינה ואת הצבא בנאמנות.
בנושא קצת אחר: א. ברוקולי, אמנם דעותיי על השמאל הרדיקלי ידועות, אבל הפעם ההערה שלך כלפי FTW הייתה מיותרת לגמרי. הוא לא כתב דבר וחצי דבר שבכלל התקרב לגסות. ובכלל, די כבר עם הצנזורה הזאת על הודעות שנכתבות בדפי השיחה. בן אדם לא צריך לחשוב 700 פעם לפני שהוא כותב הודעה, פן יתנפלו עליו פקחי הנימוס של ויקיפדיה. ולמרות ש-FTW ואני מאמינים בדברים הפוכים, הפעם אני מזדהה איתו, כי גם עליי בזמן האחרון התנפלו כל מיני משתמשים בגלל כל מיני הודעות שכתבתי, שכביכול היו גסות.
ועוד הערה אחת אחרונה בקשר לדיון זה: אני מבקש מכם, אל תכתבו "ארגוני סירוב", אלא "ארגוני סרבנות". "תנועת הסירוב" זה משהו אחר לגמרי.--Metalholic 13:15, 29 ביולי 2007 (IDT)

התכוונתי לביטוי "חלאס להתקשקש" שמפר את כללי ההתנהגות. ברוקולי 13:16, 29 ביולי 2007 (IDT)

נו באמת. ‏FTW‏ • שיחה 13:20, 29 ביולי 2007 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: - FTW, הכוונה הייתה למשפט "חלאס להתקשקש" שמהווה חריגה מהנורמות המקובלות (בין אם הוא נכון או לאו). אפשר להעביר את הנקודה גם בלעדיו. יונתן ^שיחה 13:27, 29 ביולי 2007 (IDT)

זה מה שנקרא common-sense, אין צורך לספק לכך מקור. ‏pacman - שיחה 13:25, 29 ביולי 2007 (IDT)

הבעיה עם common sense היא ש-common sense שלך לאו דווקא יהיה common sense של מישהו אחר, והוא דבר סובייקטיבי לחלוטין, ולכן גם נגוע בדעה. מכיוון שאנו רוצים להגיע קרובים ככל האפשר לנייטרליות, קשה לבסס אמרה כזו או אחרת על common sense בשל הסיבות הנ"ל. יונתן ^שיחה 13:30, 29 ביולי 2007 (IDT)

אנחנו לא עוסקים כאן בסוגיות פילוסופיות או מוסריות ברומו של עולם שבנוגע אליהן אתה יכול לטעון את זה, אלא בידע פשוט שברור למרבית האנשים. נכתוב בוויקפדיה שמקור אורו של הירח הוא השמש גם אם לא מצורף למשפט זה מחקר שטוען כך. ‏pacman - שיחה 13:33, 29 ביולי 2007 (IDT)

אני לא מדבר על משהו פילוסופי. גם לי נשמע הגיוני שיש יותר סרבנים משמאל מאשר מימין אך יכול מאוד להיות שהמצב השתנה עקב ההתנתקות (שבה עצמה אני מניח שהיו הרבה סרבנים). אי אפשר להשוות את הטענה שרוב הסרבנים באים משמאל לטענה שמקור אורו של הירח הוא השמש, השוואה זו אינה קבילה. ברגע שמישהו ביקש מקור לטענה זו, והוא אינו סופק, יש להסירה. יונתן ^שיחה 13:38, 29 ביולי 2007 (IDT)

המשפט האחרון שלך מוטעה. ‏pacman - שיחה 14:22, 30 ביולי 2007 (IDT)

ברוקולי, בחייך, הרי הוא לא העליב אותך, הוא לא השתמש במלים גסות ולא כתב שום דבר רע עליך או על כל אחד אחר. לא צריך לחפש בכוח על מה להעיר. זה בדיוק כמו שלפני שבוע בערך אני כתבתי את המלה "בולשיט" כתשובה למישהו, ואז מישהו אחר העיר לי על זה. נו באמת.--Metalholic 13:34, 29 ביולי 2007 (IDT)

מטאלהוליק, תודה על התמיכה, בוא נראה את העניין כסגור (קריאה זו היא לכל המשתתפים בדיון). ‏FTW‏ • שיחה 13:37, 29 ביולי 2007 (IDT)

סרבנים מהשמאל היו למעלה מ-500, וזה רק ב-7 השנים האחרונות. סרבנים מהימין לא היו יותר מ-100 (לפי דן חלוץ בתוכנית ההתנתקות היו רק 63 סרבנים מהימין). בברכה, MathKnight הגותי |Δ| (שיחה) 19:08, 31 ביולי 2007 (IDT)

בלי שתראה לנו מקור כלשהו זה לא שווה דבר. --elimgoz 19:10, 31 ביולי 2007 (IDT)

האומץ לסרב טוענים ל-629 סרבנים [1] ואת דברי חלוץ תמצא כאן [2]. בברכה, MathKnight הגותי |Δ| (שיחה) 19:15, 31 ביולי 2007 (IDT)

אומץ לסרב מדווחים על 629 אנשים שחתמו על הצהרת כוונות, בעוד חלוץ מדבר על 63 חיילים שסירבו פקודה בפועל. יש הבדל עצום. ‏FTW‏ • שיחה 19:34, 31 ביולי 2007 (IDT)

אמיר: אפשר למצוא נתונים מסודרים על 300+ הסרבנים (משמאל, כמובן) שישבו בכלא מאז יולי 2001באתר של יש גבול. אני חושב שלמעט המקרה של אבי בלאו, לא היה אף מקרה של סרבן מימין שישב בכלא. תקנו אותי אם אני טועה.

אתה דווקא טועה: כבר בהתנתקות ישבו בכלא תלמידים מישיבות ההסדר בגין סרבנות. באופן אישי אני מכיר לפחות שישה (שעולים במוחי כרגע). על פי הנתונים שמסר דן חלוץ היו 63 שנשפטו וישבו בכלא (המקור כמה שורות מעליי). אם אתה זוכר רק אחד שישב בכלא (וגם בשמו אתה טועה: אבי ביבר, לא בלאו) ורוצה על פי זיכרון כזה לבסס ערך באנציקלופדיה, אז אתה אכן טועה, נקודה. ארגון סרבנות בתקופת ההתנתקות נקרא הלב היהודי והוא חתום על המשפט יהודי לא מגרש יהודי. ארגון זה פרסם, על פי עיתון הימין 'בשבע', כי הייתה סרבנות מקיפה בהרבה אלא שהצבא 'הכיל' אותה. באופן אישי היו איתי שניים כאלה בפלוגה - הם סירבו אך לא ישבו בכלא כי הם גם לא נשפטו. מה עושים עם הנתונים של הארגון הזה? בינינו, אתה לא יכול לדעת על זה כלום, זה גוף אינטרסנטי במוצהר. מאז היו עוד סירובים, כפי שמוזכר בערך. יוסף כרמל - שיחה 20:24, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

הסרבנות בדוכיפת

לדובב:
המקרה בדוכיפת איננו ממש מתאים לכותרת "ארגוני סרבנות", כיוון שהחיילים לא הודיעו שהם מסרבים לשרת בצה"ל או ביחידה מסוימת, או במלחמה מסוימת. זה היה סירוב פקודה מאוד נקודתי, שלאחריו החיילים התכוונו להמשיך לשרת בגדוד. לכן, אם אין לך התנגדות, אני אעביר את הפסקה לפרק "סרבנות להתנתקות", כיוון שאפשר להגיד שזה מעין המשך לגל סירובי הפקודה להשתתף בפינוי התנחלויות או בפעילות מבצעית במקום חיילים/שוטרים שנשלחו לפנות התנחלויות.--Metalholic 17:45, 6 באוגוסט 2007 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: בתור התחלה אפשר לחכות כמה ימים, זה לא אתר חדשות. משכבר נכתבו הדברים, לא נראה לי נכון בשלב זה להביאת תחת הפרק של "תנועות סרבנות בישראל", שכן מדובר באירוע ולא בתנועה, לפחות כרגע. אני רואה שתי אפשרויות:

• האחת, לכלול את המידע תחת "סרבנות להתנתקות", ובכך להרחיב את היריעה של מושג ההתנתקות מעבר לזו מעזה, אולי דרוש לכך תת פרק נוסף.
• השנייה, להעדיף להשאיר את ההתנתקות כפרק העוסק באירוע ספציפי בלבד, ולהבינו כפרק מתוך רשימת פרקים כרונולוגית, ולפתוח תת פרק חדש אחרי מלחמת לבנון השנייה.

אני מעדיף את האפשרות הראשונה. בברכה, אורי • שיחה 17:48, 6 באוגוסט 2007 (IDT)

נראה שחשבנו ביחד בדיוק את אותו הדבר:-)

--Metalholic 17:58, 6 באוגוסט 2007 (IDT)

זה לא מאד משנה היכן זה ימוקם, אך זה לא צריך להיות תחת הפרק של ההתנתקות בכל מקרה, כי מדובר באירועים שונים זה מזה - ובהבדל של שנתיים. לגבי ההבדל מהאירועים - גם המכתב של לוחמי המטכ"ל הוא לא בדיוק "תנועה" ואני בספק רב אם צריך להיות שם. הם לא התנגדו לשרת באופן כללי, אלא רק בשטחים וגם הם לא ממש תנועה. אין הבדל גדול בינם לבין חיילי ההסדר שמסרבים פקודה עכשיו לפינויים. אלה מסרבים לעמוד במחסומים ואלה מסרבים לפנות מתנחלים. שניהם זה לא בדיוק ארגון - כך שההחלטה צריכה להיות משותפת.

אפשר לחשוב על פרק לאחר מלחמת לבנון, כך שצריך לחשוב על כותרת מתאימה ולהעביר גם את סרבני המטכ"ל (שדורש קיצוץ) להיסטוריה ולא לתנועות. דובב 18:18, 6 באוגוסט 2007 (IDT).

מכתב לוחמי המטכ"ל, כמו גם מכתב הטייסים, ממוקם תחת הכותרת "ארגונים", כיוון שבשני המקרים התארגנו מספר לוחמים יחד והודיעו כי הם מסרבים לשרת בשטחים - בכל תפקיד ובכל משימה שהם. נכון שגם לוחמי דוכיפת התארגנו והודיעו ביחד על סירוב פקודה, אך זה היה סירוב פקודה נקודתי לבצע משימה אחת מסוימת שהוטלה עליהם. אני מבין את השיקול שלך למה לא למקםאת המקרה של דוכיפת תחת הכותרת "סרבנות להתנתקות"; כותרת אחרת שאני מציע- "סרבנות לפינוי התנחלויות אחרי ההתנתקות". ואגב, לוחמי סיירת מטכ"ל ממש לא עומדים במחסומים. (אין לי מושג מה הם בדיוק עושים בשטחים, חשבתי שהפעילות שלהם היא בכלל בשטחן של מדינות אחרות, אבל מה שבטוח- מחסומים הם לא עושים).--Metalholic 18:37, 6 באוגוסט 2007 (IDT)

נימוקים כלליים לסרבנות

כרגע מופיעים בערך הנימוקים הבאים:

סרבנות משמאל

1. סירוב עקרוני לשרת בכל צבא שהוא מטעמי פציפיזם. דוגמה: פרופיל חדש.
2. סירוב לשרת בשטחי יהודה, שומרון וחבל עזה מתוך התנגדות לכיבוש. דוגמה: אומץ לסרב.
3. סירוב להשתתף בפעילות צבאית הנוגדת לכאורה את המשפט הבינלאומי.

סרבנות מימין

1. סירוב עקרוני לשרת בצבא הכפוף לממשלה המיישמת מדיניות של מסירת חלקים מארץ ישראל.[1]
2. סירוב להשתתף בפינוי התנחלויות וכן סירוב ביצוע כל משימה שיש בה כדי לפגוע בריבונות היהודית על שטח מארץ ישראל.
3. סירוב להשתתף בפעילות צבאית הנובעת ממניעים פוליטיים ולא ביטחוניים, האמורה להיות מוטלת על משטרת ישראל ולא על מגוייסי חובה.

יש לי כמה בעיות איתם. לגבי אלו משמאל:

• מספר 1: אני בכלל לא בטוח אם נכון להכניס את סוגיית הפציפיזם לעניין הסרבנות. ראשית, הצבא עצמו מכיר בפציפיזם כעילה לגיטימית לפתור משירות. הבעיה היא בפרקטיקה של הועדה המאשרת מי אכן פציפיסט ומי לא. אולי יש להסביר כי הכוונה לפציפיסטים הדובקים בהשקפת עולמם על אף שהצבא סרב להכיר בה. שנית, באופן עקרוני אין לשייך את הפציפיזם לשמאל. תאורטית יכולים להיות פציפיסטים המחזיקים בדעות פוליטיות בימין. זה אינו מופרח כלל כפי שגם מפלגות הימין הקיצוני מכריזות על עצמן כמי ששואפות לשלום.
• מספר 3: דבר ראשון מדינת ישראל כפופכ למשפט הבינלאומי ולאמנות הבינלאומיות המסדירות ענייני לחימה עליהן היא חתומה. תיאורטית צה"ל מחוייב להן בפעילותו והדבר מופיע בפקודות מטכ"ל. מכאן שאין התנגשות בין שתי מערכות חוק או מוסר אלא בטענה כי הצבא מפר את חוקיו שלו והדבר נופל בגדר הדיון על פקודות חוקיות, שאינן חוקיות ושאינן חוקיות בעליל. במילים אחרות, זה נימוק משני של סרבנים ולא מניע בפני עצמו.
• כך שיש להשאיר את הנימוק השני בלבד מתוך השלושה ולחלק אותו לשניים: סרוב סלקטיבי לשרת ביו"ש וסרוב גורף לשרת בצבא מכיוון שהוא צבא כיבוש ושירות בו, גם כפיקד בפיקוד צפון, מסייע לכיבוש.

לגבי אלו מימין:

• מספר 2: כולל למעשה שתי טענות: פינוי התנחלויות ושנית, פגיעה בריבונות היהודית על השטח. דבר ראשון אין דבר כזה ריבונות יהודית, יש ריבונות ישראלית. ריבונות היא מושג הקשור בממשל וביחסים בינלאומיים ונוגע למדינות. שנית, הדבר דומה למדי לסעיף הראשון. לדעתי יש להשאיר את החלק על פינוי התנחלויות בלבד.
• סעיף 3: זו דמגוגיה בלבד. הצבא כפוף למשמשלת ישראל ואינו בוחר את משימותיו. פקודה חוקית היא פקודה חוקית וכך גם לגבי המשימות שמטילה ממשלת ישראל על הצבא כולו. את אותו הנימוק בדיוק ניתן להביא לגבי השמאל, שכן ההחלטה שלא לספח את השטחים, ולהמשיך ולשלוט בהם כצבא כיבוש היא החלטה פוליטית, ולא בטחונית. גם ההחלטה של הממשלה שלא לפנות מאחז בלתי חוקי היא החלטה פוליטית. כלומר יש סלקטיביות לגבי סוג מסויים של החלטות פוליטיות אותן מסרב הימין לבצע, והצגתן באופן גורף כפוליטיקה מול ביטחון הוא דמגוגיה. יש להסיר טיעון זה.

בברכה, אורי • שיחה 14:02, 9 באוגוסט 2007 (IDT)

לאורי:

1. בנוגע לפציפיזם- ממה שאני יודע, הנימוק של פציפיזם כעילה לפטור משירות תקף בעיקר לבנות, אם לא רק. ברור שאם מישהו יתעקש ויעשה בעיות ויישב בכלא- בסופו של דבר הוא ייצא מהצבא- אך הרי זהו סרבן לכל דבר.
2. אין דבר כזה פציפיזם ימני.
3. בנוגע למשפט בינ"ל- אני לא כ"כ מבין בזה, אבל דבריך בנושא זה נשמעים הגיוניים ואני נוטה להסכים איתם.
4. בנוגע ל"ריבונות יהודית" לעומת "ריבונות ישראלית". כאן אני דווקא מסכים עם כותב המשפט. מבחינת סרבני הימין, אשר, כידוע, באים רובם ככולם ממגזר הציונות הדתית, העיקר זה שבשטח X חיים יהודים תחת שלטון יהודי, וזה לא משנה אם השלטון היהודי הוא בדמותה של מדינת ישראל, או בכל דמות אחרת. כך לפחות אני מבין את הכוונה של מי שכתב את המשפט.
5. יש הבדל בין "סירוב עקרוני לשרת בצבא הכפוף לממשלה המיישמת מדיניות של מסירת חלקים מארץ ישראל" לבין "סירוב להשתתף בפינוי התנחלויות...". בראשון הסרבן מסרב לא רק להשתתף בפינוי התנחלויות, אלא מסרב לגמרי לשרת בצבא. מצד שני, אם אני לא טועה, היה רק מקרה אחד כזה בתולדות המדינה, כך שאפשר למחוק את הסעיף הזה.
6. בקשר לסעיף האחרון ("מניעים פוליטיים" וכל זה)- אני מסכים איתך. צריך למחוק את הסעיף.

בינתיים אני אמחק את הסעיפים ששנינו הסכמנו עליהם.--Metalholic 18:55, 9 באוגוסט 2007 (IDT)

שלום,

• ראשית, שיחזרתי את מחיקתך. דיון בין נשי אנשים משך יום אחד איננו הסכמה המצדיקה מחיקה, עדיין. הבה נמתין מעט לאחרים שיצטרפו לדיון, אם ירצו בכך.
• שנית, כשמחקת את ההתנגדות לשרת בצבא המחזיר שטחים מחקת גם את הסימוכין לו השייכים גם להערה אחרת. אם מוחקים זאת יש לעשות זאת כראוי.
• שלישית, אינני בטוח שיש למחוק סעיף זה. אני מכיר בודאות מקרה אחד, ולו יש סימוכין. אינני בטוח שזה מקרה יחיד, שכן אחרי ההתנתקות נשמעו קולות של אנשי ימין שיסרבו לשרת ב"צבא שמגרש יהודים". אינני יודע מה התממש מזה ומה לא, אבל אני גם לא יודע בוודאו שקרפל הוא היחיד. מה עוד, שגם אם הוא יחיד אולי יש לכך מקום. שנים רבות הסרבנים היו בודדים בלבד, וכל דיון בעניינם נסוב על מספר פרטים, במה הדבר שונה?
• לגבי פציפיזם - יש בצה"ל ועדת מצפון המוסמכת לפטור משירות צבאי את מי שהם יכירו בו כפציפיסט, גם אם הוא גבר. יש מעטים כאלו. כלפי הועדה יש טענות רבות, שמתמצות בכך שהיא עלה תאנה ואין כל ניסיון אמיתי לברר סוגיות שכאלו, והעדות הראשונה במעלה לכך היא הרכב היושבים בועדה, שאין להם שום הכשרה בשלות של מוסר ואידיאולוגיה פציפיסטית. מכיוון שכך פציפיסטים אינם מוכרים ומוצאים עצמם בכלא. כאמור, יתכן וזו סרבנות, אך לא נכון, לדעתי, לשייך אותה למחנה השמאל.

בברכה, אורי • שיחה 19:12, 9 באוגוסט 2007 (IDT)

בקשר לסעיף האחרון, צריך להשאיר לפחות את חלקו השני. יש המסרבים לשרת במשימות הנוגעות לאזרחים ישראלים, שמי שצרך להתעסק איתם זו המשטרה. למרות שגם הטיעון על משימות פוליטיות (לפנות מאחז בשביל לזכות בתמיכת התשקורת ובג"צ) קיים בקרב חוגי הימין. בברכה, MathKnight הגותי |Δ| (שיחה) 20:01, 9 באוגוסט 2007 (IDT)

אין ספק שהטיעון קיים. כוונתי הייתה שזה לא נכון להציג אותו כאן כסיבה, שכן הסירוב הוא לא למשימות פוליטיות, אלא למשימות פוליטיות מסוג מסויים. כטיעון של הסרבן הימני זה בסדר, אבל כהצגת התופעה זה לא נכון. אם הניסוח שלנו היה שונה, והיה מביא טיעונים של סרבנים משני הצדדים מדוע הם מסרבים, היה לכך מקום. אולם אנחנו בחרנו, בצדק לדעתי, שלא לעשות זאת, שכן זו במה בלתי סופית לתעמולה משני הצדדים, ובמקום זאת לנתח את הסירוב ולהביא את הסיבות לו. משעשינו זאת, כאמור, לדעתי זו אינה סיבה.

לגבי חלקם הראשון של דבריך, האם אותם אנשים מסרבים לצאת למעצרים של עבריינים פליליים בשטחים כשהם בשירות מילואים? זו עבודה משטרתית. האם הם מסרבים לשכב במארבים לגנבי רכב על קו התפר? זו משימה משטרתית. האם הם מסרבים לחלק דוחות תנועה (כן כן, אני בעצמי עשיתי זאת בשלהי האינתיפאדה הראשונה ברחובות עזה) לפלסטינים? הרי זו משימה משטרתית. כמו בדוגמה הקודמת, זהו טיעון קיים, אבל זו לא סיבה.

בברכה, אורי • שיחה 20:20, 9 באוגוסט 2007 (IDT)

הערה

בניגוד למה שנכתב בתקציר עריכה של Mathknight, בערך שלום עכשיו לא מצאתי כל אזכור לתמיכה בסרבנות. לירן (שיחה,תרומות) 17:22, 9 באוגוסט 2007 (IDT)

בערך של שלום עכשיו יש רפרנס לדעיכת התנועה, וזה מה שהתכוונתי אליו. מה עוד, שהיא לא גינתה באופן נחרץ את הסרבנות אלא הביעה הבנה לסרבנים. חפש באתר שלהם את התגובה למכתב הטייסים, אם זה גינוי לסרבנות אז אני צנצנת. בברכה, MathKnight הגותי |Δ| (שיחה) 17:28, 9 באוגוסט 2007 (IDT)

הקישור שיצרת בין תמיכה בסרבנות לבין דעיכת התנועה הוא הבעייתי והספקולטיבי. כך גם עם מר"צ. אורי • שיחה 17:29, 9 באוגוסט 2007 (IDT)

זה היה אחד הגורמים, יחד עם גל הטרור הפלסטיני. בברכה, MathKnight הגותי |Δ| (שיחה) 17:31, 9 באוגוסט 2007 (IDT)

בכל אופן ההקשר שעשית בין התמיכה כביכול או אי ההסתייגות המספקת לטעמך, לבין תוצאות הבחירות ,או הדעיכה כביכול של שלום עכשיו, הוא ספקולציה אישית שלך בלבד, ולא הצלחת להביא לו שום סימוכין, לכן מקומו אינו בערך. eman • שיחה • ♥ 17:32, 9 באוגוסט 2007 (IDT)

כששיחזרתי ביקשתי אסמכתאות שהן יותר מהערך הזה והזה בויקי אומרים כך. ערכים מתבססים על מקורות, שיובאו לפנינו. לפי השיחזורים - עושה רושם שכרגע מתנייט בדעת יחיד באשר לפסקה הזו, אי לכך - אין להחזירה ללא מקורות מוסמכים, אקדמים, והבאת דברים בשם אומרם. דורית 17:32, 9 באוגוסט 2007 (IDT)

קורלציה בין תופעות אין משמעותה שיש קשר בניהן, בוודאי לא כזה של סיבה ותוצאה. לכך דרושים סימוכין. אורי • שיחה 17:33, 9 באוגוסט 2007 (IDT)

מאחר שלא נעשה מחקר אקדמי בנושא, קצת קשה להביא סימוכין. אבל משיחות עם מכרים שמאלניים, עולה שתמיכתם בסרבנות והתנגדותם למלחמה בטרור, גרמו להמאסתם על הציבור ולדעיכתם הפוליטית. בברכה, MathKnight הגותי |Δ| (שיחה) 17:37, 9 באוגוסט 2007 (IDT)

גם אני ערכתי שיחות עם כמה ממכריי, והם סבורים שזה גם היווה את אחד הגורמים להתחממות הגלובלית. עידו 17:38, 9 באוגוסט 2007 (IDT)

אז כדאי שתחליף את המכרים שלך. בברכה, MathKnight הגותי |Δ| (שיחה) 17:42, 9 באוגוסט 2007 (IDT)

אביר, אתה רציני? אל סמך זה אתה עורך ערכים? נראה לי שכדאי שתפסיק עם עריכות בערכים פוליטיים אם אלו מקורות הידע שלך. זה חמור מאוד. אורי • שיחה 17:39, 9 באוגוסט 2007 (IDT)

זו התרשמות אישית שלך, על בסיס מדגם שאין שום סיבה להניח שהוא מייצג. הקיצור זה דוגמה מאלפת של סוג הדברים שאסור להכניס לויקיפדיה. אנחנו לא כותבים דברים על סמך התרשמות אישית מדעתם של מכרים. eman • שיחה • ♥ 17:40, 9 באוגוסט 2007 (IDT)

היו גם מאמרים בעיתונות, שיחות ברדיו, סקרים על התנגדות לסרבנות השמאל - ומנגד ירידה בתרומות שמקבלים שלום עכשיו וירידה במנדטים של מרצ. אפשר לטמון את הראש בחול ואפשר להסיק את המסקנה המתבקשת. בברכה, MathKnight הגותי |Δ| (שיחה) 17:42, 9 באוגוסט 2007 (IDT)

ככה לא מסיקים מסקנות. למשל, יתכן כי המתנגדים לסרבנות משמאל מראש אינם תומכיהם של מר"צ ושלום עכשיו, ועל כן הקשר בין שתי התופעות קלוש, אם בכלל קיים. לגבי טמינת הראש בחול, ויקיפדיה אינה כנס התעוררות פוליטי. את המסקנות המתבקשות יסיקו אחרים ואנו נסתמך עליהן אחרי שנעריך את המקורות, ולא נכתוב את מסקנותינו שלנו בערכים, בעיקר לא כאלו המבוססות על שיחות סלון ומשאלות לב. אורי • שיחה 17:52, 9 באוגוסט 2007 (IDT)

כרגיל בתקשורת הישראלית, הקשר בין העמדה של שלום עכשיו בנושא לבין הצורה בה עמדתם מוצגת הוא מקרי בהחלט. זאת הסיבה למה טענתו של אורי אמנם נכונה אך לא משמעותית. עם זאת, אני מסכים שבשביל טענה כזאת צריך סימוכין. טרול רפאים 21:07, 9 באוגוסט 2007 (IDT)

מה לא אנציקלופדי בהערה הבאה?

"אף על פי כן, סקרי דעת קהל שבוצעו בסמוך למעשה הסרבנות האמור, הן בקול ישראל והן בעיתון הארץ, הצביעו על עלייה בתמיכה הציבורית בסרבנות מימין.[3] [4] "

ובכלל - מה הבעיה עם סקרים, אין מדיניות נגד דיווח על סקרים, לדוגמה, בערך על תוכנית ההתנתקות יש דיווח על הסקרים שכן תמכו בהתנתקות. אני חושד שהמניעים להסרת הפסקה הם פוליטים ולא ענייניים. בברכה, MathKnight הגותי |Δ| (שיחה) 14:11, 13 באוגוסט 2007 (IDT)

יש בעייתיות בהכנסה לתוך ערך אנצקלופדי מידע על שני סקרים שהתבצעו מספר ימים לאחר האירוע שנידון בערך - שהוא עצמו קרה אך לפני מספר ימים. ההבדל מתוכנית ההתנתקות הוא הפרסקטיבה הראויה, הרי יתכן שמחר סקר בעיתון אחר יראה את ההפך, וכך לא נכתבת אנציקלופדיה. כמו כן, המידע שנכתב אינו ברור: שני הסקרים שבקישור מציגים נתונים בנוגע לדעת הקהל על הסרבנות (נתונים לא זהים, יש לציין), אבל לא ברור לי איך ניתן ללמוד מכך על "עלייה בתמיכה הציבורית בסרבנות מימין" - ראשית, כל עוד אין נתונים מדויקים על שאלה זהה שנשאלה קודם האירוע לא ניתן ללמוד על "עלייה"; שנית, איך ניתן ללמוד על עלייה בתמיכה דווקא ב"סרבנות ימין"? הלא באותה המידה יכלה להשאל שאלה בנוגע לסרבנות משמאל; הסקר ב"הכל דיבורים" כלל איננו נוגע לסרבנות מימין או לסרבנות משמאל, אלא שואל מה דעת הקהל בנוגע לסרבנות לפי פקודות רבנים - וזהו דבר שונה לחלוטין. גם הסקר בוואלה לא מספק סימוכין למידע שהוסר: נכתב ש"שליש מהציבור תומך בסרבני חברון", אך לא נכתב מה היה שיעור התמיכה בסרבנות מימין קודם לכן. לבסוף, אני מציע לך להזהר לפני שאתה מאשים בשחזורים ממניעים פוליטיים, מפני שאם תעיין בתרומותי תוכל לראות שחזורים רבים במגמה הפוכה. ‏pacman - שיחה 14:17, 13 באוגוסט 2007 (IDT)

ואם נשנה את הניסוח ל"שליש מהציבור תמך בסירוב לפנות משפחות יהודיות מהבתים בחברון"? בברכה, MathKnight הגותי |Δ| (שיחה) 14:40, 13 באוגוסט 2007 (IDT)

אני חושב שבאופן עקרוני ניתן להכניס מידע זה (אבל לא "שליש מהציבור", אלא "שליש מהעונים לסקר דעת קהל שהתפרסם בעיתון הארץ"), אבל עדיף מאוד להמתין עם זה שבוע או שבועיים כדי שתהיה פרספקטיבה ראויה. ‏pacman - שיחה 14:47, 13 באוגוסט 2007 (IDT)

יש הבדל עצום בין הסקרים של ההתנתקות לסקרים במקרה הזה. במקרה של ההתנתקות יש לך רשימת סקרים שהייתה פעם בשבוע, בשלושה עיתונים מרכזיים, במשך שנה וחצי. בהחלט אפשר להוציא מזה דעת קהל אמינה ורצינית (מדובר על כ-200 סקרים בערך שהגיעו לאותה מסקנה בממוצע). כאן יש לך סקר מקרי של עיתון אחד או שניים שפשוט לא אומרים כלום. אם ידובר על תופעה שתחזור על עצמה בסקרים רבים, לאורך זמן ועם משמעות היסטורית - אז זה יהיה ראוי להכנס לערך אנציקלופדי. ככה - זה ממש עלבון לערך (כולל התיאור שלך על ה"שליש מהציבור"). דובב 18:35, 13 באוגוסט 2007 (IDT).

אני מסכים עם הניתוח של דובב. גילגמש • שיחה 18:37, 13 באוגוסט 2007 (IDT)

הסרבן הראשון

שלום. בהיסטוריה של הסירוב כתוב שהסרבן הראשון המפוסרם "הוא עו"ד אמנון זכרוני, אשר ביקש בשנת 1954 להשתחרר משירות צבאי בגין פציפיזם".

זה לא נכון.הייתה סרבנות מפורסמת עוד לפני. ב1948, בפרשת האלטלנה, היה הסירוב פקודה הראשון בתולדות צה"ל, של התותחן יוסף אקסן, מכוון שלא רצה להרוג יהודים.

אני מעתיק מהערך "אלטלנה":

"לאחר תשאול שלושה טייסים (ממח"ל), שכולם סירבו לבצע את המשימה, התברר שהאופציה
האווירית לטיבוע האוניה לא קיימת ונותרה רק ההפגזה מן החוף. התותחן הראשון שנתבקש
לירות, יוסף אקְסֵן, הצהיר שהוא מסרב ומוכן להישפט ואף להיות מוצא להורג בטענה
שזה הדבר הטוב ביותר שהוא יעשה בחייו."

פציפיזם והחוק

חסר לדעתי מידע על יחס החוק והחקיקה לסרבנות, מעבר לפסקי הדין המוזכרים, והקשר למשפט הבין לאומי. בפרט, כמדומני שסרבנות מתוך פציפיזם היא חוקית, או חוקית בתנאים מסויימים, על פי חוק המדינה ובהתאם למשפט הבין לאומי. לשם כך יש ועדות מצפון בצבא. מישהו יודע ויכול להרחיב? גיאגיאגיא - שיחה 00:09, 20 במאי 2008 (IDT)

עד כמה שאני זוכר סרבנות בישראל היא חוקית רק מטעמים פציפסטיים ובתנאי שהיא מוחלטת. זאת אומרת שלמשל אדם שמסרב לשרת בעזה מטעמים פציפסטיים אך מוכן לשרת בשטח המדינה עובר על החוק. אני מאמין שאם תחפש באתר של פרופיל חדש תמצא חומר בנושא. ‏Nunatak‏ 12:53, 20 במאי 2008 (IDT)

הערות שוליים

מדוע יש שתי קבוצות של הערות שוליים? אבינעם - שיחה 21:42, 14 ביוני 2008 (IDT)

סרבנות בימין

הועבר משיחת משתמש:DanielGembom

בוטל

שלום,

תודה רבה על המאמץ לתרום לוויקיפדיה העברית. לצערי, נאלצתי לבטל את עריכתך בדף סרבנות בישראל. הסיבה לכך היא: תוכנה, הקשרה או ניסוחה, או שהיא לא הייתה כתובה בסטנדרטים של כתיבת ערכים באנציקלופדיה. נא לשים לב שלפי הנהלים אין לחזור על עריכה שבוטלה, אלא יש לדון על כך בדף השיחה, או להציע חלופה בהתחשב בנימוקי הביטול. מומלץ לעבור על המדריך לכתיבת ערכים על מנת להכיר טוב יותר את הסטנדרטים של ויקיפדיה.
בברכה, נינצ'ה - שיחה 23:52, 22 באוקטובר 2008 (IST)

אפשר לשמוע מה הבעיה עם מה ששיניתי?--DanielGembom - שיחה 23:57, 22 באוקטובר 2008 (IST)

ברצון. קודם כל, העריכה שעשית מאז הייתה טובה, ולא ביטלתי אותה. אך הניסוח שביטלתי היה לא אנציקלופדי, לדוגמא הוא כלל את הביטוי "ו/או". כמו כן הוא טוען שמשהו אחד הוא עיקרי, מבלי להסתמך על מקורות חיצוניים. שלישית הוא מעט מסורבל, ואני לא הצלחתי לראות במה הוא מוסיף על הניסוח שקיים כעת. ייתכן ואני טועה, ייתכן ונשיב את העריכה באיזשהו אופן על תקנה. אגב, מקובל בדפי השיחה להשתמש בנקודותיים כדי להזיח את ההתכתבות, כפי שעשיתי פה (אפשר להיכנס לעריכה ולראות למה הכוונה). תודה, וסליחה. נינצ'ה - שיחה 00:01, 23 באוקטובר 2008 (IST)

תראה, אולי מה שנראה לי ברור הוא כי אני חי בציבור הזה (ה"כתום") כל חיי, ואני מכירו לפניי ולפנים. ברור לי שעיקר הטעם לסירוב להשתתף בפעילות צבאית מצד אנשי ימין הוא התנגדות אדאולוגית לפעולות פרו-ערביות של הממשלה. כמו פינוי ישובים, הריסת מאחזים וכדומה. הטענה ש"זה התפקיד של המשטרה" היא תעמולתית בלבד, על אף שהטוענים אותה מאמינים גם בצדקתה. והראיה - וכי יעלה על הדעת שפה אחד יאמר: "זהו פשע", ואותו פה יחזור ויאמר: "ביצוע פשע זה הוא מתפקידה הבלעדי של המשטרה"?! אין זו כי-אם צניות.

על כל פנים, קיבלתי את הערותיך בשמחה, ואשקוד עתה על נסוח מוצלח יותר.

בברכה.

--DanielGembom - שיחה 00:14, 23 באוקטובר 2008 (IST)

אני מאד שמח לראות את הרוח הטובה שבה אתה מקבל ביקורת :) אך עליי לציין שלא כל המסרבים בישראל הם מהציבור הכתום, יש גם כאלה מהכיוון השני. טוב, נסה לנסח ואני אנסה גם לעבוד על הניסוח. נינצ'ה - שיחה 00:21, 23 באוקטובר 2008 (IST)

שים לב לכותרת הפסקה: "סרבנות מימין". --DanielGembom - שיחה 00:25, 23 באוקטובר 2008 (IST)

כן אני מודע לכך. תגיד, ואתה בטוח שמה שאתה כתוב מתאים לסעיף הזה דווקא? ולא לסעיף הראשון? נינצ'ה - שיחה 00:29, 23 באוקטובר 2008 (IST)

מה פירוש? זה לא הסעיף הראשון?--DanielGembom - שיחה 00:34, 23 באוקטובר 2008 (IST)

אגב, אם כבר החילונו לדון במקורות חיצוניים, ניגש לפסקה הבאה. לא ראיתי מקור לכך ש"בעיני רובה המוחלט של החברה הישראלית הסרבנות נחשבת ללא-לגיטימית".--DanielGembom - שיחה 00:39, 23 באוקטובר 2008 (IST)

הדיון הופך יותר ויותר כללי ואני מציע להעבירו לדף השיחה של הערך. לגבי הערתך האחרונה, דניאל - סביר שבימינו כבר באמת יש צורך להביא לזה מקור. למעשה, אני דיי משוכנע שטענה זו לא נכונה.

עוד שים לב שביטלתי הטענה כי הסרבנות נובעת מהתנגדות למהלך הפוליטי - הרשה גם לאלו שאולי מסכימים למהלך הפוליטי אבל לא מאמינים שזה צריך לבוא מהצבא. המיליטריזם יכול משחק כגורם משמעותי בסרבנות. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 00:42, 23 באוקטובר 2008 (IST)

איני יודע אם אתה אכן מכיר את המגזר הנדון, אך גם אם הצדק עמך - בניסוח החדש כלל לא כתבתי שזו הסיבה העיקרית. לכל הפחות, נסח זאת כך ששני המניעים יופיעו גם יחד. וגם השינוי של "משטרת ישראל" ל-"משטרה" נראה לי חשוב. במיוחד לאור ההסבר שמופיע בתחילת הערך "משטרה", לגבי החלוקה בין תפקידי המשטרה והצבא. על כל פנים, אתה מוזמן העביר את כל השיחה הזו לערך לצמיתות. אני עברתי מזמן את השעה.

בברכה.--DanielGembom - שיחה 00:49, 23 באוקטובר 2008 (IST)

סוף העברה

בניסוח שלך התרשמתי שאין הפרדה, אבל אני מסכים שצריך לכלול גם את זה. תכף אתן ניסוח משלי. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 01:00, 23 באוקטובר 2008 (IST)

פמיניזים בפרופיל חדש!?

אלמוני טען כי לתנועה יש נטיות פמיניסטיות, אני מודה ומתוודה ששמעתי עליהם הרבה דברים אך על עניין זה לא שמעתי דבר. מישהו מכיר דבר כזה? טרול רפאים - שיחה 09:39, 9 באוקטובר 2009 (IST)

עובדה היא שעל הסטיקר כתוב "הכי הכי" ולא "הכי אחי". ברכות, אריאל.פ - שיחה 09:49, 9 באוקטובר 2009 (IST)

זאת עדות רחוקה מכדי להיות משכנעת, אני יכול לחשוב על עוד הרבה סיבות אחרות (הסיסמא הכי אחי היא שובינסטית, אבל התנגדות לה איננה פמיניזם בהכרח אם לנקוב באחת). טרול רפאים - שיחה 10:09, 9 באוקטובר 2009 (IST)

מה עם העדות הזאת, מתוך האתר שלהן: "אנחנו – קבוצה פמיניסטית המונה נשים וגם גברים – יודעות שאפשר לחיות במדינה שהיא לא מדינת חיילים. מדינת ישראל יכולה לנקוט היום מדיניות שלום נחרצת. היא יכולה להפסיק להיות מדינת צבא. ברור ונהיר לנו שהילדים שלנו, בני הזוג שלנו, אנחנו עצמנו, לא מוכרחות להמשיך להיות מגוייסות, לא מוכרחים לחיות כחיילים."? Odonian ‏ 10:16, 10 באוקטובר 2009 (IST)

זה כבר עניין אחר כמובן - טוב, תמיד לומדים דברים חדשים בוויקיפדיה. טרול רפאים - שיחה 16:20, 18 בנובמבר 2009 (IST)

התעלמות מכוונת ממחאת השלטים שבחטיבת כפיר?

אני תמהה מדוע העורכים הנכבדים מוחקים שוב ושוב את המידע אודות המחאה מימין שנעשתה בגדודים שמשון ונחשון המחאה זכתה לגינוי והתייסחות מצד הרמטכ"ל וראש הממשלה כך שבהחלט מדובר בארוע משמעותי, לחיוב ולשלילה למתנגדים ולתומכים. אני מציעה להשאיר את הפסקה ולתת לויקיפדים הזדמנות להעיר ולהוסיף עליה פרטים שהחסרתי Kfiraviv - שיחה 15:29, 18 בנובמבר 2009 (IST)

ויקיפדיה איננה עיתון והגודל שהקדשת מופרז ביותר, תצמצם לשניים-שלושה משפטים ונשקול מחדש. טרול רפאים - שיחה 17:06, 18 בנובמבר 2009 (IST)

שוב, אני תמהה מדוע כל מכתב של כמה שמיניסטים משמאל זוכה לפסקה נרחבת ופסקה אודות מכתב של קצינים וחיילים במילואים מגדוד שמשון נמחק כליל והתיאור נחשב 'מופרז'Kfiraviv - שיחה 09:27, 19 בנובמבר 2009 (IST)

אם תבדוק שוב תגלה שהגודל על מכתבי השמיניסטים עצמם קטן למדי ורוב הכיתוב מתייחס לתגובות נגדם. אם תביא את הכיתוב למצב הזה יהיה על מה לדבר. טרול רפאים - שיחה 17:11, 19 בנובמבר 2009 (IST)

הבדל נוסף הוא שמאחורי רוב מכתבי השמניסטים עמדו צעירים שאכן עמדו בסירובם, וחלקם ישבו חודשים ארוכים בכלא ונערכו להם משפטים מתוקשרים. החיילים מחטיבת כפיר, עד כה, הניפו שלטים פוליטיים ותו לא. זו הצהרת כוונות, לא סרבנות. כשיסרבו גם הם, ובהתאם להשפעה הציבורית של המקרה, אולי יהיה מקום לכתוב על כך. מהפיכות לא עושים באינטרנט וסרבנות לא עושים על ידי הצהרת כוונות. אורי • שיחה 18:28, 19 בנובמבר 2009 (IST)

אייני חושבת שאתם צודקים. מכתבי השמיניסטים לא הובילו לסרבנות של כל החותמים עליהם ואפילו לא של רובם שוב, הצעתי היא להשאיר את ההוספות שלי ולהעניק לויקיפדים את ההזדמנות להוסיף את הביקורת כלפי מחאת הסרבנות האחרונהKfiraviv - שיחה 12:03, 23 בנובמבר 2009 (IST)

לאחר שהחזרתי חלק מהתוספת שמתי לב שמתרחשת בערך מלחמת עריכה שנטלתי בה חלק מבלי דעת. לאור זאת החזרתי את הערך לגרסה יציבה והפעלתי הגנה לשבוע הקרוב, נא להגיע להסכמה בדף השיחה. ‏odedee • שיחה 12:34, 23 בנובמבר 2009 (IST)

קצת מגוחך שהדיון הציבורי אודות סרבנות מימין במלוא עוזו והתופעה של חיילים המצהירים שיסרבו לקחת חלק בפינוי ישובים עולה (ושוב, אין קשר לכך שהם עדיין לא סירבו שהרי גם השמיניסטים מ'מכתבי השמיניסטים' ברובם הגדול לא סרבו מה גם שהחיילים נושאי השלטים נענשו על מחאתם) ובויקיפדיה אין לכך זכר-מטעמים פוליטיים? צנזורה שלטונית?

סרבנות שמשון ונחשון עשתה אמפקט ציבורי יותר מהרבה מכתבים ומעשי סרבנות המצויינים בערך כעת.

חבל שהבחירה היא להתעלם מכך. Kfiraviv - שיחה 13:06, 24 בנובמבר 2009 (IST)

נראה לי שאתה סובל מחוסר הבנה בסיסי של מהות ויקיפדיה, זאת אינציקלופדיה, לא אתר חדשות ולא ממש מטריד אותנו האם הדיון הציבורי מתנהל במלוא עוזו. טרול רפאים - שיחה 19:25, 24 בנובמבר 2009 (IST)

טרול"ר, לא נכון - זה מאוד מטריד אותנו. אחרי שישכוך נוכל לדעת עד כמה הוא היה גדול ולהחליט האם יש סיבה להכניס את המידע. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 20:16, 24 בנובמבר 2009 (IST)

אבל הלחץ הנוכחי לא גורם לנו למהר ולהכניס את הנתונים... טרול רפאים - שיחה 21:12, 24 בנובמבר 2009 (IST)

בעצם, אפשר להגיד שאנחנו סרבנים. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 09:49, 25 בנובמבר 2009 (IST)

תנועות סרבנות מימין

אני הסרתי תנועת חננו מהרשימה, כי כמו שאתם רואים בערך של חננו לא מוזכר אפילו פעם אחת תמיכה בסרבנות כמו כן חיטטתי באתר האינטרנט שלהם *באתר האינטרנט שלהם ולא מצאתי זכר לדבר שמחון - שיחה 00:53, 1 בדצמבר 2009 (IST)

להבא, אל תסיר חומר מהערך בנימוק "ראה בדף השיחה", שרק אתה כתבת בו כרגע משהו שלא זכה לכל תמיכה. בערך שננעל לאחר מלחמת עריכה יש לפעול בזהירות ובהסכמה. את החומר שלא מצאת באתר "חננו" כנראה לא חיפשת מספיק טוב, בדף זה תמצא את מבוקשתך. ‏odedee • שיחה 01:35, 1 בדצמבר 2009 (IST)

סליחה! צודק בענין ההתנהלות. אבל לעניננו גם בדף שקישרת אין שות תוכן שמורה שהם מעודדים סרבנות כתוב רק כך: חיילים במהלך לחימה כנגד האויב, מתיישבים אשר נאלצו להתמודד עם בעיות ביטחוניות והתיישבותיות, או אזרחים מן השורה אשר מוחים על התנהגות הממסד.

ההדגשה שלי והיא מורה על המטרות הגנה על חיילים במהלך לחימה נגד אויב זאת אומרת מצבים שלשיטתם (המתנחלים) היה מוצדק לדוגמא השימוש בנשק והממסד לא הכיר בכך. אבל מכאן ולעודד סרבנות? שמחון - שיחה 01:42, 1 בדצמבר 2009 (IST)

לא נאמר בערך שהם מעודדים סרבנות, אלא שהם מסייעים לסרבנים. נראה לי שהדף שהפניתי אותך אליו (אל תפספס את הקישורים לחומר נוסף בתחתית אותו דף) מבהיר שהם אכן עוסקים בסיוע כזה. ‏odedee • שיחה 02:22, 1 בדצמבר 2009 (IST)

מחילה אבל זוהי לקות בהבנת הנקרא אני עברתי על הקישור שהבאת (כולל הקישורים בתוך הדף) ואני נלא ראיתי שום עידוד לסרבנות אשר לכן צריך למחוק את הפסקה הזו. זו דעתי, מה דעתך? שמחון - שיחה 06:34, 1 בדצמבר 2009 (IST)

אכן לקות בהבנת הנקרא. אחזור על דברי: לא נאמר בערך שהם מעודדים סרבנות, אלא שהם מסייעים לסרבנים. ‏odedee • שיחה 09:14, 1 בדצמבר 2009 (IST)

אתה יכול ללעוג לי כמה שתרצה. אבל אם תראה לי (תצטט/תצלם תסתכל בכלל...) באתר שלהם ובחומר המצורף בקישורים (שהוא ברובו אגב פליירים להתרמה) איזה שהוא אזכור של סרבנות אני אוריד בפניך את הכובע! עד אז אני נשאר בעמדתי שהפסקא הזו מיותרת! שמחון - שיחה 19:27, 1 בדצמבר 2009 (IST)

איני לועג לך אלא חוזר על דבריך שלך. שוב: בערך לא נכתב שהארגון מעודד סרבנות, אלא שהוא מסייע לסרבנים (בין היתר. הוא עוסק גם במתן סיוע לאזרחים שנעצרו לאחר הפרות סדר בתקופת ההתנתקות, או אנשים שהרגו פלסטינים, ועוד). האתר של "חננו" אמנם אינו משתמש במינוחים ברורים ומדבר במקום זאת על "נקלעו למצוקה משפטית" או "מצבים קשים", אבל בין אותם מצבי מצוקה נכללת גם סרבנות, כבר שנים. ראה למשל: [5], [6]. ‏odedee • שיחה 20:56, 1 בדצמבר 2009 (IST)

קיבלתי. צודק! (הקישור לערוץ 7 היה רלוונטי השני לא כ"כ?) לפי מה שכתוב בערוץ 7 הם עוזרים לסרבנים ימניים אכן אני מוריד בפניך את הכובע. מה שכן צריך לשנות קצת את הסגנון ע"מ שיובן שהעזרה שלהם לסרבנים היא חלק מפעולתיהם (הכוללות בין השאר עזרה לאזרחים וכו') כי לפי מה שכתוב משמע שזה ארגון שקם רק בשביל סרבנות כמו הלב היהודי אומץ לסרב שמחון - שיחה 22:01, 1 בדצמבר 2009 (IST)

לא עדיף להוריד את הכותרת שהיא המטעה לחשוב שהם תומכים בסרבנות? הטקסט עצמו נכון, רק כדאי להוריד או לשנות את הכותרת. ‏עמיחי • שיחה 18:42, 23 במרץ 2010 (IST)

ימיני כאיש שמאל, דעתו של הכותב

בעריכה זו החזיר משתמש:יורי שתי בעיות לערך (שניסיתי להסירן מעט קודם לכן):

1. הגדרתו של בן-דרור ימיני כ"איש ציבור בשמאל" (לא פחות). עד כמה שידוע לי ימיני עצמו אינו איש ציבור, והוא לא מייצג שום תנועה, לא תנועת שמאל ולא אחרת. בנוסף - הדעה הציבורית היחידה שתופסת אותו כאיש שמאל היא דעתו שלו. זה כתוב גם בערך עליו. על כן - ויקיפדיה לא צריכה לציין את דעתו כאחת ממגוון דעות של "אנשי ציבור בשמאל".

2. המשפט לפיו "למרות העובדה כי מספר אנשי ציבור בשמאל,..., התריעו שסרבנות השמאל תשמש אחר כך לגיטימציה לסרבנות הימין, חלק ממנהיגי השמאל לא הביעו התנגדות נחרצת.." חוטא בהכנסת דעתו של כותב הערך לטקסט, לפיה ההתרעות הנ"ל צריכות היו לגרום למנהיגי השמאל להביע התנגדות נחרצת. באותה מידה אפשר היה לכתוב ש"למרות העובדה כי מספר אנשי ציבור בשמאל התריעו כי שירות בצבא כיבוש הוא לא מוסרי, חלק ממנהיגי השמאל לא הביעו תמיכה נחרצת בסרבנות...". כמובן שגם תיאור כזה של הדברים מכניס את דעת הכותב, ולא מתאים לערך.

מבחינתי אפשר לגשת מייד לבוררות. מקובלים עלי כבוררים דוד שי, מגיסטר, הראל, זהר דרוקמן, גילגמש, תומר א., דורית, דיגיטל, מוטי, או עידו. יוסאריאן מחוץ לחשבון - שיחה 09:44, 9 ביוני 2010 (IDT)

אחרי הדברים שכתבתי כאן, חזר בו משתמש:יורי, וביטל את עריכתו.

כעת, בעריכה זו, החזיר לערך את דעתו של "רוב הציבור" בארץ על תופעת הסרבנות, לאחר שמפורטים נימוקי הסרבנים ( אני הסרתי בנימוק "הסרת דעתו של 'חלק ניכר מן הציבור'. חמקמילה, נטול מקור, ולא רלוונטי בהקשר. הנימוק להחזרה היה "החזרת משפט חשוב שהוסר בנוסח לא 'חמקמקילי'"). לא ברור למה דווקא שם הוסף המשפט, אפשר היה להוסיפו כמעט בסוף כל פסקה בערך. יוסאריאן מחוץ לחשבון - שיחה 11:00, 9 ביוני 2010 (IDT)

כן אבל שם הוא נראה לי מתאים ממש יופי. אם אתה רואה מקום טוב יותר אז תגיד. אל תשתמש במשפטים חמקמקילים ("אפשר להוסיף כמעט בסוף כל פסקה"). ואני שמח לראות שלפחות אתה לא מערער על נכונות המשפט. יורי - שיחה 11:05, 9 ביוני 2010 (IDT)

"אף על פי כן" - אף על פי מה? נימוקי הסרבנים? העובדה שיש להם נימוקים? כמו בדוגמא לעיל, גם כאן, אפשר להבין כאילו הכותב סבור שהציבור בארץ צריך לתמוך בסרבנות לאור הנימוקים, אך למרות זאת, אינו עושה כן. באשר להצעתך - אני לא אעשה זאת, כי אין לי עניין להתחיל ולהוסיף הבלים לערך, אבל גם בסוף הפסקה על נימוקי הסרבנות מימין אפשר להוסיף את המשפט, ואפשר להוסיפו בסוף כל תיאור של תופעות סרבנות ("...בשנת 1970 שלחו 150 שמיניסטים מכתב ובו הסתייגו כותביו...מדיניות הממשלה. אף על פי כן, רוב הציבור בארץ הסתייג באותה העת מהסרבנות."). אפשר גם להוסיף, בסוף כל פסקה שמדברת על התנגדות לסרבנות משפט בנוסח "אף על פי כן, מספר חיילים סירבו לשרת בפעולות מסויימות או לשרת בצבא בכלל". ועוד משהו - זה שהוא "נראה לך מתאים ממש יופי" זה לא נימוק ולא בדל נימוק - נסה לנסח הסבר הולם. יוסאריאן מחוץ לחשבון - שיחה 11:10, 9 ביוני 2010 (IDT)

יותר טוב לך עכשיו? יורי - שיחה 11:14, 9 ביוני 2010 (IDT)

אתה לא עושה לי טובה שאתה מתקן את העריכות הבעייתיות שלך, ולכן הטון שלך לא נעים. כעת כשהמשפט שונה ועבר לפתיחת הערך, הוא מיותר במקומו מכיוון שהוא מובן מאליו ולא מוסיף ידע, ולכן מסרבל את הערך שלא לצורך. עם זאת, כעת לפחות אין רמיזות שמנסות להעביר את דעתו של הכותב, ולכן, מבחינתי לפחות, ולאור הקושי שלי לשוחח איתך, המשפט יכול להישאר. אשאיר לאחרים לטפל בעריכת עניינים שכאלה. יוסאריאן מחוץ לחשבון - שיחה 11:21, 9 ביוני 2010 (IDT)

קשה לך לשוחח איתי? תתאמץ. לי קשה לעבור על העריכות הפוליטיות הבעיותיות שלך ולתקן אותם יום יום אבל אני עושה את זה. כל אחד והקושי שלו. עכשיו למה שלא תיקח הפסקה מעריכות פוליטיות ותעשה משהו מועיל באמת. ההתכתשויות איתך גוזלות יותר מידי את זמני הויקיפדי. יורי - שיחה 11:30, 9 ביוני 2010 (IDT)

אני מתאמץ, לא רואים? יוסאריאן מחוץ לחשבון - שיחה 11:39, 9 ביוני 2010 (IDT)

לא, האמת שלא רואים. מה התנפחת ונהיית אדום? אפשר לקבל תמונה? אני רוצה למסגר בבית. יורי - שיחה 11:44, 9 ביוני 2010 (IDT)

מדובר על מאמץ אינטלקטואלי, לא מאמץ גופני - אלה שני דברים שונים.

אני משקיע מזמני, מסביר ומבהיר, מנמק וכותב. זה יותר ממה שאחרים עושים, בטח בדיון כאן, אבל גם בדיונים אחרים. יוסאריאן מחוץ לחשבון - שיחה 11:57, 9 ביוני 2010 (IDT)

אם הייתי מסביר, מבהיר, מנמק וכותב גם בערכים שהם לא פוליטיים נפיצים, הייתי סוגד לך. אבל אתה באת לכאן לשם האג'נדה הפרטית שלך שכל קשר בינה לבין כתיבת אנציקלופדיה מקרי לחלוטין. יורי - שיחה 12:04, 9 ביוני 2010 (IDT)

אני רואה בהגנה על ערכים נפיצים פוליטית ובשיפורם חלק חשוב מהפעילות שלי בוויקיפדיה. תרומותיי גלויות לעין וכל אחד יכול לבדוק אותן ולהסיק את מסקנותיו. יוסאריאן מחוץ לחשבון - שיחה 12:22, 9 ביוני 2010 (IDT)

משפט הסרבנים

אני חושב שראוי לציין בחלק על משפט הסרבנים שבסוף דרישתם התקבלה. אמנם כתוב בתחתית הערך, תחת "פסיקות..." שהם שוחררו לבסוף מצה"ל, אבל (א) לא מצויינת המשמעות של ההחלטה ו(ב)זה מנותק ומרוחק מהמקום שבו המקרה מתואר. התיאור של המקרה משאיר רושם חלקי ולא נכון. אחרי שנכתב שהם נשלחו לשנה מאסר יש להוסיף כי לבסוף, אחרי שנה בכלא, הם שוחררו מהצבא עקב סרבנות מצפונית ולא בגלל אי כשירות נפשית (כפי שהצבא רצה שיקרה מההתחלה). נקודה זו חשובה כי המאבק שלהם היה ברובו על סעיף השחרור ולא על השחרור עצמו.

הוספתי תיאור של סיבת שחרורם אחרי שלא נראה שיש מתנגדים לדבר. הוספתי הערת שוליים והפניה לכתבה מאותו יום

שם הערך

מבוקש סרבנות צבא בישראל. הצורה ה'מקוצרת' - שבעיני דומָה יותר מכל למילים נוספות מהשיח הפופולרי שהפכו לחד-פירושיות ובראשן "גיוס" ו"שירות" (לכאורה, ההופכיות של "סרבנות") - חותרת תחת המיגוון הסמנטי המבורך של מילה גולמית ומעצבת אט-אט את הלשון (וההכרה) הישראלית, בכיוון מאד מסוים, ואני לא משוכנע שתפקידנו לסייע בידיה בכך, שכן אנו כותבים עברית. ובעברית למילה סרבנות אין (עדיין) בלעדיות על ההקשר הצבאי. אולי לכותב/י הערך מובן-מאליו משמו של הערך שמדובר בסרבנות-צבא ולא בסרבנות-מיסים, או סרבנות עצירה ב"עצור". אלא שהקיצור ה'עממי' והכאילו מובן-מאליו, במקרה הספציפי שלפנינו, מקדם (שלא במתכוון) דבר לא טוב. /Orrling◄שיחה 18:15, 21 במאי 2011◄יחד נשמור על ערכינו המשותפים

פורמלית הצדק אתך, אך מעשית השם תקין, משום שהסרבנות העיקרית (ואולי הבלעדית) בישראל היא סרבנות כלפי הצבא. דוד שי - שיחה 19:34, 21 במאי 2011 (IDT)

מדוע?.. סרבנות מסים אינה תופסת לדעתך כסרבנות? ועבריינות-תנועה ואי-ציות לחוק באופן כללי גם כן יכולים להיחשב סרבנות. הקישור ה'בלעדי' לצבא, כפי שהוא נעשה ע"י השם הנוכחי של הערך, רומז על כך שאנחנו ממשיכים לתפוס את העולם שלנו כסובב סביב הצבא. – הבחירות הלשוניות הן רק ביטוי לכך. /Orrling◄שיחה 22:34, 21 במאי 2011◄ספינת הדגל האורבנית!

סרבנות מסים היא כמובן סרבנות, אבל מי מדבר על סרבנות מסים בישראל? בקרב דוברי עברית, "סרבנות" סתם היא סרבנות צבא, אם תאהב את זה ואם לא - ויקיפדיה משקפת מציאות ואינה חותרת לשנות אותה. דוד שי - שיחה 06:50, 22 במאי 2011 (IDT)

אני מסכים עם אורלינג. כדאי לדייק ולפרט בשמות הערכים בשביל להימנע ממינוחים עממיים שמקבעים את המחשבה שלנו רק לכיוון אחד. ואכן, יש אנשים שמסרבים עקרונית ואידאולוגית לשלם מיסים. זה שלא מדברים על זה פה, זה לא אומר שזה לא קיים. מן הסתם במצב הנוכחי הקונוטציות הראשונות של הישראלי הממוצע הן מהצבא, אבל זה לא אומר שצריך לתמוך בכך לחלוטין. למעשה זה די מצער. יש ערך מדעי-נייטרלי לפירוט בשם הערך ולהפיכה שלו ל"סרבנות צבא בישראל".

אולי כדאי סרבנות בצה"ל. אני-ואתה • שיחה 12:17, 22 במאי 2011 (IDT)

מכתבי השמיניסטים

אולי כדאי לפצל את הסעיף "מכתבי השמיניסטים" לערך נפרד, מכיוון שהיו כמה מכתבים כאלה לאורך השנים ולא כולם עוסקים בסרבנות (האחרון שבהם עסק בשוויון בנטל...).

Chen123 - שיחה 19:11, 28 בספטמבר 2013 (IDT)

האם כתיבת מכתב היא סרבנות?

הערך עוסק בסרבנים של ממש, כאלה שקיבלו פקודה ולא צייתו לה, ומהם שישבו בכלא על סירובם. הערך עוסק גם במעין סרבנים, כאלה שכתבו מכתב ושלחו לראש הממשלה/לרמטכ"ל/למפקד היחידה, עם העתק לאמצעי התקשורת. את אלה יש להעביר לערך נפרד, עשו רוח או כתבו מכתב, אלא אם יוכח שהמכתב לווה גם בצעדים מעשיים, שמעבירים את כותביו לקטגוריה הראשונה שתיארתי. דוד שי - שיחה 15:41, 3 באוקטובר 2014 (IDT)

חננו - דיון נוסף

כפי שכבר נאמר למעלה, יש מקום לציין שחננו עזרו לסרבנים, אבל אי אפשר לשים אותם תחת כותרת של תנועות סרבנות. זה פשוט לא נכון. אם למישהו יש הצעה איך איפה אפשר לשלב אותם בערך מבלי שיווצר הרושם המוטעה הזה - הוא מוזמן להציע/לשנות. יזהר ברק • שיחה • ח' בטבת ה'תשע"ו • 11:17, 20 בדצמבר 2015 (IST)

לדעתי, הכותרת של הקטע צריכה להיות "סרבנות בעקבות תוכנית ההתנתקות" ובתוך הקטע צריך להופיע המידע על "חננו" ו"הלב היהודי" Eladti - שיחה 11:27, 20 בדצמבר 2015 (IST)

הקריאות לסרבנות החלו עוד לפני תוכנית ההתנתקות, בהקשרים של פינוי מאחזים. יזהר ברק • שיחה • ח' בטבת ה'תשע"ו • 11:46, 20 בדצמבר 2015 (IST)

האם חננו פעלה בנושא סרבנות עוד לפני ההתנתקות? מהערך משתמע שהארגון קיים מ-2001, אבל סייע לסרבנים רק ב-2005. אם כבר עוסקים בחלק הזה, האם ישנם נתונים לכמה סרבנים הארגון סייע?1?2? 500? כרגע המידע הוא כללי מידי וקשה לדעת עד כמה פעילות הארגון הייתה חשובה בהקשר זה Eladti - שיחה 11:50, 20 בדצמבר 2015 (IST)

בניגוד לקריאות לסרבנות שהיו עוד קודם, חננו טיפלו רק במקרי סרבנות בפועל, ואלו החלו באמת סביב תוכנית ההתנתקות. קשה להגדיר את חשיבות הארגון בהקשר זה, כי באמת זה לא דגל שהם הרימו אלא חלק מהפעילות הכללית שלהם, שקשורה למגוון המקרים המשפטיים הקשורים לעבריינות אידאולוגית מימין. יזהר ברק • שיחה • ח' בטבת ה'תשע"ו • 12:01, 20 בדצמבר 2015 (IST)

אם כך, אני חוזר על ההצעה שלי-הפעילויות האחרות של חננו לא רלוונטיות לערך הזה. אפשר לציין שהארגון הוקם כבר ב-2001, אבל עסק בנושא הסרבנות בעקבות תוכנית ההתנתקות. Eladti - שיחה 12:05, 20 בדצמבר 2015 (IST)

לשון המכתבים

איפה אפשר למצוא את מכתבי השמיניסטים? האם לא כדאי שויקיפדיה תעלה אותם לויקי טסקט ותשים קישורים בפסקת הקישורים החיצוניים? – אסף (Sokuya)^שיחה 00:14, 29 ביולי 2017 (IDT)

לא בטוח שזה אפשרי מבחינת זכויות יוצרים. ‏MathKnight ✡ (שיחה) 00:17, 29 ביולי 2017 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בסרבנות בישראל שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://news.walla.co.il/?w=%2F%2F481678 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20040819075643/http://news.walla.co.il/?w=%2F%2F481678 לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 21:45, 13 באוקטובר 2022 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בסרבנות בישראל שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.seruv.org.il/hebrew/article.asp?msgid=78&type=article נמצא כקישור שבור. לא נמצא בארכיון.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 20:17, 20 בנובמבר 2022 (IST)

הרב דרוקמן בהתנתקות

יש לציין כי שרבוב שמו של הרב חיים דרוקמן לרשימת החותמים על הכרוז הקורא לסירוב פקודה בגירוש - נעשה שלא בהסכמתו כפי שהבהיר. אודה למי שיטפל בכך. דוגדוגוש - שיחה 10:56, 28 במרץ 2023 (IDT)

סרבנות - הגייה וניקוד

שלום. בהמשך לשחזור שביצע דוגדוגוש לניקוד שהוספתי למלה ״סַרְבָנוּת״, שאח״כ בוטל ע״י שושושושון: אחד התפקידים של ויקיפדיה כמקור מידע הוא לסייע בתיקון שגיאות נפוצות, כמו ההגייה השגויה ״סַרְבָּנוּת״. כפי שמצוין באתר האקדמיה ללשון עברית, הניקוד הוא בבי״ת רפה, ולכן בחרתי להוסיף ניקוד למלה, על מנת שמי שנכנס לערך ובמקרה הוגה אותה באופן שגוי, יוכל למצוא, גם אם לא התכוון לכך, את צורת ההגייה הנכונה. למעשה, אני שוקל אפילו להוסיף הערת שוליים בנושא כדי להדגיש זאת. בברכה, ‏Virant‏ (שיחה) 13:05, 30 במרץ 2023 (IDT)

זה לא מוסכם כלל. למשל כלבנים, צלבנים מבוטאים עם דגש מאז ומעולם. דוגדוגוש - שיחה 17:33, 30 במרץ 2023 (IDT)

אני מסכים עם Virant. מדוע לא לרתום את ויקיפדיה העברית כדי לשרש את הדגש השגוי? אנחנו פה למען הפצת ידע. שושושושון - שיחה 18:08, 30 במרץ 2023 (IDT)

ל"לרתום" יש ניחוח של הפצת אג'נדה ולא הפצת ידע. מתאים לימינו אלה, אבל לא מקובל על מדיניות ויקיפדיה.

לדעתי היה ראוי להותיר בלי ניקוד בשל הדילמה והמנהגים השונים בציבור, אבל כיוון שנוהגים כאן ע"פ האקדמיה ללשון, ביטלתי את גירסתי.

בברכה, דוגדוגוש - שיחה 20:42, 30 במרץ 2023 (IDT)

תודה רבה, אני מעריך את גישתך. בברכה, ‏Virant‏ (שיחה) 21:32, 30 במרץ 2023 (IDT)

שלום דוגדוגוש, מסתבר שזאת אמנם היתה סוגיה גם בקרב מומחים, ונראה שאפילו אברהם אבן-שושן בכבודו ובעצמו, על אף שהדגיש את שמות משקל פעלן במילוניו, הבין שעליו לשנות זאת. לגבי "כלבן", שגם הוא רשמית ללא דגש, נראה שלא פוסלים את הגרסה הדגושה. בברכה, ‏Virant‏ (שיחה) 18:49, 30 במרץ 2023 (IDT)

שלום Virant היקר. שים לב שהמקור הראשון שהבאת כמעט אינו עוסק בל' הפועל אלא בעיקר בע' הפועל, ובהיות המשקל הנידון נגזר מבניין פיעל או מצורות אחרות בהן אין דגש חזק.

בברכה, דוגדוגוש - שיחה 20:38, 30 במרץ 2023 (IDT)

הוא מתייחס לשתיהן ("ובלא דגש קל (באות בגדכפ"ת) לאחר השווא"), אבל אתה בהחלט צודק בהערתך בהתייחס לסיפא עם אבן-שושן (אבל זה אפילו מחזק את טענתי, שכן הוא התייחס לע' של משקל פעלן ולא ל-ל' עליה נסוב הדיון). ‏Virant‏ (שיחה) 21:21, 30 במרץ 2023 (IDT)

דוגדוגוש, אנחנו (ו"אנחנו" כולל אותך) מנהלים כאן דיון בנושא. מדוע בחרת לשחזר שוב, תוך כדי שהדיון מתנהל? ‏Virant‏ (שיחה) 19:00, 30 במרץ 2023 (IDT)

שלום, Virant, לפי הידוע לי אין כלל האומר שאין לשנות גירסא בזמן דיון, אך יש כלל האומר שאין לחזור על עריכה שבוטלה ללא הסכמה.

בברכה, דוגדוגוש - שיחה 20:28, 30 במרץ 2023 (IDT)

אנחנו לא חיים רק לפי כללים (נקודה מעניינת לציון בדיון בערך "סרבנות"). יש גם נימוס בסיסי לסיים דיון לפני שנחפזים לנסות לומר את המלה האחרונה, במיוחד כשמתפתחת מלחמת עריכה. בברכה, ‏Virant‏ (שיחה) 20:45, 30 במרץ 2023 (IDT)

לא מומחה ללשון אבל אני מכיר והוגה זאת עם ב' רפה - Sarvanouth ולא Sarbanouth. פתרון אפשרי למחלוקת הוא לשאול את האקדמיה ללשון העברית כיצד הוגים ומנקדים את המילה. עוד פתרון הוא פשוט לא לנקד וזהו. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 19:13, 30 במרץ 2023 (IDT)

למה צריך לשאול אם הם כבר התייחסו לכך כאן? Liadmalone - שיחה 19:37, 30 במרץ 2023 (IDT)

תודה על הקישור. יש לנקד לפי האקדמיה ובכך (אני מקווה) תם הדיון ואיתו מלחמת העריכה. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 19:52, 30 במרץ 2023 (IDT)

דוקטור נכבד, אני מקבל את דעתך, רק מעיר שלטעמי ראוי לא לנקד, כדבריך לעיל, בשל הנוהג הציבורי ההפוך בהמון מילים דומות: חלבן, כלבן, צלבן, חוצפן, עצבני ועוד רבים רבים.

שושושושון, זה ממש לא חד משמעי, כמו שמבואר במקור המלומד שהביא הד"ר.

בברכה, דוגדוגוש - שיחה 20:34, 30 במרץ 2023 (IDT)

@MathKnight מסכימה עם הד"ר. אין טעם בהמשך דיון או מלחמה SigTif - שיחה 22:45, 30 במרץ 2023 (IDT)

המילה "סרבן" מקורה בפועל (לסרב) ושונה מהמילים "חלבן", "כלבן" שמקורם בשם עצם. המילה "חוצפן" היא במשקל אחר ואינה קשורה. סרבנות מנקדים בב' רפויה, בין היתר משום שהשווא אינו שווא נח רגיל, מאחר שהוא בא אחרי תנועה קטנה שהמירה שווא. דגש - שיחה 21:14, 30 במרץ 2023 (IDT)

תודה לכל המשתתפים בדיון. ‏Virant‏ (שיחה) 21:33, 30 במרץ 2023 (IDT)

לפרוטוקול: עמדתה של האקדמיה ללשון העברית בעלת משקל רב, אך אינה השיקול היחיד בויקיפדיה. יותר מפעם אחת הוכרע לכתוב במרחב הערכים מונחים בניגוד לעמדת האקדמיה. לגופו של עניין, אני תמיד אמרתי "סרבנות" בב' רפה ולא שמעתי מי שאומר אחרת. לאור המחלוקת, אני חושב שעדיף למחוק את הניקוד לגמרי. אנחנו לא מילון ואין באמת סיבה להכניס לערך ניקוד. מיכאל.צבאן • שיחה • ט' בניסן ה'תשפ"ג • 23:05, 30 במרץ 2023 (IDT)

ב רפה. כמו שהוגים "סירוב", ככה יהגו גם את המילה הנגזרת ממנה. איתן טרנופולסקי. דף השיחה שלי. 15:23, 31 במרץ 2023 (IDT)

דעה אישית, אנחנו צריכים לפעול לפי הכרות בציבור. מכיוון שלמיטב ידעתי והקשבתי זה מופיע "בחוץ" ללא ב' דגושה במאה אחוז מהפעמים, יש ללכת עם זה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:17, 31 במרץ 2023 (IDT)

מבחינה לשונית, אין ספק שהב' לא דגושה. כך זה לפי האקדמיה (כאן), כך זה במילון אבן שושן (בדקתי), כך זה בכל מילון מקוון שבדקתי (כאן, כאן, כאן וגם בויקימילון, כאן), וכך גם מקובל בציבור (אני לא מכיר שאומרים סרבנות בב' דגושה, זה ממש נשמע שגוי). לגבי השאלה האם לנקד, למה לא, בעצם? לא הבנתי מהדיון הזה מדוע לא לנקד את המילה פעם אחת בפתיח. שימוש בניקוד לצורך הבהרת הגייה מקובל בויקיפדיה. הדיון כאן מעיד שלא כולם מכירים את ההגייה הנכונה, ולכן יש ערך להוספת הניקוד במקרה הזה. בברכה, מכונת הקפה - שיחה 11:30, 1 באפריל 2023 (IDT)

יש לי תחושה שבעקבות הדיון הנ״ל, כל מי שהשתתף בו יתחיל לשים לב להגיית ״סרבנות״ בבי״ת דגושה, שהפכה נפוצה בשיח הציבורי הנוכחי (ומבחינתי היא צורמת מאוד). ‏Virant‏ (שיחה) 16:34, 1 באפריל 2023 (IDT)

בחיים לא שמעתי סרבנות דגושה. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 08:59, 2 באפריל 2023 (IDT)

בבקשה, התו השמיני, כתבה של "כאן חדשות" מלפני כשלושה שבועות. בשנייה ה-14 שר הביטחון גלנט הוגה סרבנות בבי"ת דגושה, ובדקה 1:53 הוגה כך גם בני גנץ. לא נדרשתי לחיפוש ממושך, את הסרטון הנ"ל מצאתי תוך 2-3 דקות. מצד שני שמתי לב שאלדד יניב הפסיק אך לפני כיומיים להגות בבי"ת דגושה. ‏Virant‏ (שיחה) 09:32, 2 באפריל 2023 (IDT)

כך גם אהוד ברק כאן (אין לי כוח לחפש כרגע באיזה דקה, פשוט כל אימת שהוא מזכיר את המילה הוא שם דגש בב'). כנראה כך היה נהוג פעם, והסגנון השתנה. לדעתי שלל המקורות האלה מצדיקים את החזרת המצב לקדמותו - ללא ניקוד. אין ענייננו כאן בויקיפדיה להכריע בתסבוכות שבין האקדמיה ללשון לבין מנהגים ציבוריים. דוגדוגוש - שיחה 14:54, 16 באפריל 2023 (IDT)

בדיוק להיפך, מכיוון שרבים הוגים "סרבנות" בצורה שגויה, ראוי שכאן תנוקד ההגייה הנכונה.

ההצעה שלך לא הגיונית. אולי גם ניגש לוויקימילון ונוריד את ההערה על כך ש"רוה"מ" הוא שיבוש הצורה התקנית רה"מ, בגלל שהרבה טועים ומשתמשים בצורה השגויה הזאת? ‏Virant‏ (שיחה) 16:08, 16 באפריל 2023 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אפריל 2023)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בסרבנות בישראל שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://news.walla.co.il/?w=//481678 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20040819075643/http://news.walla.co.il/?w=//481678 לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 06:19, 19 באפריל 2023 (IDT)

"סרבנות" בעקבות "רפורמת לוין"

אי התנדבות במילואים

בפרק חדש זה בערך אין אפילו אזכור אחד של סרבנות. אהוד ברק קרא לסרב לפקודות שדגל שחור מתנוסס מעליהן, ובהגדרה בראש הערך כתוב נכון כי "סירוב לציית לפקודה כזו אינו בגדר סרבנות.". אז הוא לא קרא לסרבנות. שאר הדוגמאות הן קריאות לא להתנדב, או הכרזה על אי-התנדבות עכשיו או בעתיד, ואי-התנדבות אינה סרבנות. סקר מכון אקורד הוא היחיד המתייחס לסרבנות, וגם כאן זוהי ידיעה עיתונאית וצריך להסתכל בנתוני המקור של הסקר כדי לראות מה בדיוק היתה השאלה; אנסה לברר זאת. מכל מקום, סקר יחיד על עמדה תאורטית לעתיד לבוא אינו מצדיק פרק. במידה ולא תובאנה הפניות מדוייקות ואמינות לסרבנות ממש (לא אי-התנדבות) בעקבות "רפורמת לוין", אמחק את הפיסקה. בינתיים ממתין לתגובות. תודה! AviStav - שיחה 10:55, 16 ביולי 2023 (IDT)

מהותית, "אי התנדבות" היא סרבנות (מעשית היא גרועה בהרבה מסרבנות בשלב הגיוס). המאיימים ב"אי התנדבות" היום הם מי שמלכתחילה התקבלו לתפקידים משמעותיים במיוחד בידיעה שהם יזכו להכשרה יקרה ויוקרתית, ובתמורה ישרתו את המדינה באותם תפקידים בסדיר ובמילואים. המדינה השקיעה בהם משאבים רבים והם זכו למעמד, לתנאים משופרים ולמקפצה נאה לאזרחות. עכשיו באים חלקם בגישה של ״שברו את הכלים ולא משחקים״, וכל זה לא כי דרשו מהם לבצע פעולה לא חוקית במסגרת שירותם, אלא מסיבות פוליטיות לחלוטין.

אני לא בטוח שכרגע אין דוגמה לכך (אני מקווה שאין ושלא תהיה, ובכ"ז נדמה לי שיש כמה עשרות שהצהירו על סירוב שכזה), אבל להתמקד בצד ה״טכני״ של מילואים כהתנדבות לעומת מילואים כחובה מחמיצה את המהות, והמהות היא סרבנות לכל דבר ועניין. ‏Virant‏ (שיחה) 12:38, 16 ביולי 2023 (IDT)

כל העיסוק במילואים כהתנדבות - בשעה שהאמת אינה כן אלא ההתנדבות היא לתפקיד ספציפי ואילו עצם שירות המילואים הוא חובה - הוא קידום של אג'נדה של המכון הישראלי לדמוקרטיה שמקדם צבא התנדבותי/מקצועי ומתנגד לגיוס חובה, שהוא לדעתי עמוד השדרה של צה"ל כצבא העם. את זה מנסים לחרב, ובהקשר זה יש להבין את הפמפום המתמיד של התקשורת ושל עורכים מסוימים של המסר המדובר. רצ"ב סימוכין. בברכה, דוגדוגוש - שיחה 12:22, 17 ביולי 2023 (IDT)

Virant ודוגדוגוש טועים. התנדבות היא התנדבות, ואין בסיס לחיוב אדם להתנדב. תא"ל (מיל') עופר לפידות ואל"מ (מיל') נבו ארז, למשל, פטורים כבר שנים רבות משירות מילואים, והם ממשיכים בכך בהתנדבות. כך גם אחרים שהודיעו על הפסקת התנדבותם. סירוב להתייצב למילואים של מי שחייב בהם מאפשר העמדה לדין, וזה טרם קרה. דוד שי - שיחה 18:18, 17 ביולי 2023 (IDT)

על פי האקדמיה ללשון סרבנות הינה אי ציות לחוק מטעמי מצפון. ובכן, מי שמתנדב אינו עושה זאת מכוח החוק, אלא הוא, למעשה, מוותר על מגבלות החוק בעניין המילואים ומתנדב לפעול "למרות" החוק. לפיכך, אם הוא מפסיק להתנדב הוא בוודאי שאינו מפר את החוק, דהיינו, אין כאן אי ציות לחוק. המסקנה - אי התנדבות אינה סרבנות. TsviDeer - שיחה 21:34, 17 ביולי 2023 (IDT)

כשמתמקדים בצד הטכני ולא המהותי, זאת לא סרבנות. במהות זאת סרבנות פוליטית, שהרי אלמלא המשבר הפוליטי ההתנדבות היתה נמשכת כרגיל. ‏Virant‏ (שיחה) 21:40, 17 ביולי 2023 (IDT)

התנדבות נובעת ממספר סיבות: 1) שירות מילואים מעבר לגיל הקבוע בחוק. 2) שירות מילואים מעבר למכסה המותרת לפי החוק. 3) שירות מילואים בהתראה קצרה. בניגוד לדברי דוגדוש זה לא קשור לתפקיד ספציפי ובניגוד לדברי וירנאט זה לא קשור לתפקיד שהמדינה השקיעה בו. בתור קצין ששירת בהתנדבות מעבר לגיל 45 הריני לעדכן שבכל נקודת זמן יכולתי לעדכן את מפקדי שברצוני להפסיק את ההתנדבות. וזה גם לא סרבנות פוליטית אלא מחאה פוליטית. Danny Gershoni - שיחה 21:49, 17 ביולי 2023 (IDT)

סמנטיקה ותו לא. ‏Virant‏ (שיחה) 06:01, 18 ביולי 2023 (IDT)

לקרוא לאנשים שפועלים בתחום החוק עבריינים זה לא סמנטיקה אלה השמצה והוצאת דיבה. Danny Gershoni - שיחה 17:51, 18 ביולי 2023 (IDT)

דני, אתה טוען בשמי משהו שלא אמרתי וממנו גוזר השמצה והוצאת דיבה, שאינם אלא ניסיון השתקה. כבר ציינתי שמבחינה טכנית לא מדובר בסרבנות, אבל מבחינה מהותית כן. לומר שאדם מנצל את התלות בו כמתנדב כדי להפעיל לחץ פוליטי זאת לא השמצה ולא הוצאת דיבה, זאת האמת הפשוטה. אותם טייסים שאומרים כי לא יתנדבו, מנמקים זאת ב״סירוב לשרת דיקטטורה״. סירוב. בדיוק כמו שחלק מסרבני הגיוס מנמקים זאת ב״סירוב לשרת אפרטהייד״. זה שהמערכת התרגלה להסתמך על מתנדביה פירושו שאף אחד לא העלה בדעתו שאותם מתנדבים יעשו שימוש פוליטי-כוחני בהתנדבותם, באופן שמצד אחד ימנע העמדתם לדין (כל עוד הם רק ״מפסיקים להתנדב״, אלה מהם שמעודדים טייסים בסדיר לסרב כבר עוברים עבירות בנות ענישה), ומצד שני ייצור בעיה ביטחונית. אם אני לא טועה, גם במשטרה יש שלושה מתנדבים על כל שוטר, ואם מהיום למחר כל המתנדבים יחליטו לא להתנדב בגלל שאיזו חקיקה נראית להם שגויה, אז המשטרה תהיה בבעיה מבלי שנעברה עבירה פלילית. ‏Virant‏ (שיחה) 18:26, 18 ביולי 2023 (IDT)

ל"ניצול תלות כדי להפעיל לחץ" קוראים בדמוקרטיה זכות השביתה. יש מסביבנו הרבה אנשים עם "היד על השיבר" לכן אין שוני בין לחץ של טייסים שמסכן את הביטחון, לחץ של עובדי חברת חשמל שמסכן את אספקת החשמל למדינה, לחץ של עובדי מקורות שמסכן את אספקת המים למדינה או לחץ נהגי אוטובוס שתוקע את כל המדינה. במדינה דמוקרטית יש לכל אחד זכות להשפיע באופן חוקי על סביבתו ומה לעשות שלמיגזרים מסויימים יש יותר לחץ מאשר אחרים ומי שהופתע ולא הכין PLAN B שייכנס למשא ומתן עם הלוחצים. Danny Gershoni - שיחה 19:14, 18 ביולי 2023 (IDT)

״זכות השביתה״ מיועדת להגנה על תנאי עובדים בקשר שלהם עם מעסיקם, אבל בהחלט יש דמיון לסרבנות הטייסים - המונח שאתה מחפש הוא ״סחיטה באיומים״. אבל חוקית. חלילה פלילית. סחיטה חוקית באיומים תוך גרימת נזק לביטחון הלאומי. בהחלט.

לגבי ״תוכנית ב׳״, ובכן, תוכנית אחת ממין זה שטורפדה על ידי חיל האוויר היתה יצירת חיל-טילים. אכן בכייה לדורות (בלי קשר לסרבנות הטייסים, יחס העלות/תועלת בהשוואה לחיל האוויר מגוחך עד מביך). אבל תמיד אפשר לתקן, וטוב שכעת יודעים היכן. ‏Virant‏ (שיחה) 19:26, 18 ביולי 2023 (IDT)

אם היית קורא את הערך על זכות השביתה היית רואה את המשפט "צעדים שכוללים השבתת פעילות משמשים גם למחאה פוליטית או להבעת התנגדות למעשי השלטון". לגבי תוכנית ב' לא שמעתי על חיל טילים (אלא אם התכוונת למאמר הזה שכתב אדון מכובד אך גם הוא אומר שזו לא חלופה לחיל האוויר) אבל אני התכוונתי לאמירה של אחד מחברי הכנסת שתלמידי ישיבות כל כך חכמים שמספיקים להם שבועיים קורס טיס והם כבר טייסים מדופלמים. Danny Gershoni - שיחה 23:12, 18 ביולי 2023 (IDT)

אני לא צריך לקרוא את הערך בשביל לדעת למה שביתה נועדה (ועם בתי דין לעבודה מתפקדים, שביתות הן דבר שצריך לעבור מן העולם). השימוש בה כמנוף פוליטי בלתי קביל מבחינתי, בדיוק כמו עם סרבנות שאינה קשורה למשימה צבאית.

יש אלף ״הצדקות״ לאלימות פוליטית, אבל בסוף זה כל מה שהיא. מבחינתי היא אינה מוצדקת כי היא חותרת תחת כמה מהיסודות של הדמוקרטיה הליברלית, בהם חילופי שלטון לא אלימים, הכרעת הרוב (בדברים המצומצמים בהם נדרשת הכרעה לאומית), וקול שווה לכל אזרח בעל זכות בחירה. ‏Virant‏ (שיחה) 23:43, 18 ביולי 2023 (IDT)

אז אחרי שהסכמנו שאין פה סרבנות (שאינה חוקית) אלא התנגדות לגיטימית לפעילות שלטון כל השאר זו כבר דעתך האישית ואין לי כוונה לשנותה. אני רק מקווה שהבעת בזמנו מחאה דומה גם נגד פעולות המחאה האלימה נגד תוכנית ההתנתקות. Danny Gershoni - שיחה 12:21, 19 ביולי 2023 (IDT)

הסכמנו שמי שמתנדב אינו עובר על החוק כשהוא מפסיק להתנדב. אני קורא לזה סרבנות, לך משום מה זה מפריע.

הניסיון ליצור הקבלה בין פעולות המחאה היום לפעולות המחאה נגד גירוש יהודי עזה וצפון השומרון מופרך:

המחאה היום מנסה למנוע רפורמה/הפיכת נגד שתחזיר את ישראל להיות דמוקרטיה. הטיעונים נגד רפורמת לוין כל כך מנותקים מהמציאות, שאם היינו מחילים אותם על שאר העולם, היינו מגיעים למסקנה שזולת ישראל, כמעט אין בעולם דמוקרטיות: ארה״ב אינה דמוקרטיה, בריטניה, קנדה ואוסטרליה אינן, צרפת אינה דמוקרטיה וכן הלאה, כך לגבי רובן המוחלט של מדינות המערב לשיטת המוחים.

לעומת זאת, עקירת יהודי עזה וצפון השומרון היתה מעשה אנטי-דמוקרטי מובהק, במסגרתו הופרו אחת-אחת זכויות האדם, קודם של הבוחרים, אח״כ של המוחים ובסוף של המגורשים, בצורה המונית, ובניגוד לכל עיקרון בסיסי של דמוקרטיה ייצוגית, דמוקרטיה ליברלית, הגבלות על שימוש בצבא נגד אזרחים וכן הלאה. יש יאמרו שמדובר בפשע נגד האנושות (גירוש / העברה כפויה של אוכלוסייה, כליאת שווא והתנכלות של מערכת אכיפת החוק למוחים לפי שיוכם המגזרי). ועדיין המחאה אז היתה חלבית לעומת המחאה היום.

אין לי כל התנגדות להעביר את הדיון לשיחה:תוכנית ההתנתקות או לכיכר העיר, אם ברצונך להמשיך בו. ‏Virant‏ (שיחה) 12:52, 19 ביולי 2023 (IDT)

מסכימה עם אבי סתו, זו לא סרבנות ולא כתיבה נייטרלית. Kershatz - שיחה 23:15, 18 ביולי 2023 (IDT)

אכן, מסכים עם Kershatz וכן עם אבי סתו, וכבר כתבתי זאת. Virant, כמה שלא "תתאמץ" להסביר זאת כסרבנות במהות, הרי אין כאן סרבנות על פי הגדרתה באקדמיה ללשון (אי ציות לחוק מטעמי מצפון). אתה מוזמן למצוא טרמינולוגיה מתאימה, אך סרבנות אינה חלק מהעניין. אגב, ניסיון ההשוואה שלך בין שינוי של חוק כזה או אחר לבין שינוי משטרי טוטלי, ממש אינו ממן העניין TsviDeer - שיחה 16:50, 19 ביולי 2023 (IDT)

כן, לעבור מדיקטטורת בג"צ לדמוקרטיה זה באמת שינוי משטר קיצוני. "דמוקרטיה או מרד", לא? ‏Virant‏ (שיחה) 19:45, 19 ביולי 2023 (IDT)

רק שאין דיקטטורה כזו, לא מבחינת המציאות (רוב מחולט של של צעדי הממשלה לא מגיעים להגשת עתירה ורוב העתירות נדחו,, בהערת אגב חאן אל אחמר מוסר ד"ש), לא מבחינת מדדי הדמוקרטיה השונים ורוב המחקר המקובל בתחום. פופופליזם וששקר הם פופוליזם ושקר 213.57.201.9 14:06, 22 ביולי 2023 (IDT)

האם הייתה סרבנות בפועל

@דוד שי למה מחקת את כל עריכתי. אני חושב שיש מקום בפסקה גם למה שקרה בפועל ולא רק הקריאות לסרבנות -- roee.knol - שיחה 21:15, 20 ביולי 2023 (IDT)

כפי שכתבתי בתקציר העריכה, זהו "מידע חדשותי חסר חשיבות אנציקלופדית". התהליך עודנו בעיצומו, אין שום סיבה למהר ולהציג תוצאות ביניים שנויות במחלוקת. דוד שי - שיחה 18:17, 22 ביולי 2023 (IDT)

סרבנות דתיים לשרת בצבא

סרבנות חרדים וכיפה סרוגה לשרת בצבא. הנושא הזה בולט בחסרונו, לדעתי. La Nave - שיחה ‏ 05:56, 19 ביולי 2023 (IDT)

חובשי הכיפות הסרוגות הם סרבנים מופלאים, שכן באורח קסם, למרות סירובם הנחרץ לשרת בצבא, הם מצליחים לקחת חלק בכל היחידות הקרביות, בסדיר ובמילואים, ואף לשלם על כך בחייהם. על-טבעי. ‏Virant‏ (שיחה) 06:23, 19 ביולי 2023 (IDT)

נכון מאד, אבל חלק גדול סרבנים. בכל מקרה הפרק חסר. La Nave - שיחה ‏ 08:51, 19 ביולי 2023 (IDT)

??? Eladti - שיחה 09:11, 19 ביולי 2023 (IDT)

אני לא מכיר את התופעה של סרבות של חרדים (למעט הפלג הירושלמי) ודתיים. שלא במסגרת החוק כי אז זה אינה סרבנות, אשמח אם תפנה למקורת בנושא. Roee.knol - שיחה 20:57, 20 ביולי 2023 (IDT)

סרבנות ימין בזמן מלחמת לבנון השניה

https://www.haaretz.co.il/opinions/2023-08-14/ty-article-opinion/.premium/00000189-eec8-d9cf-a7eb-ffeb6b330000

היה סרבנות מימין של כאלו שהודיעו על סירוב לשרת בצבא בזמן מלחמת לבנון השניה כמחאה על "סכנת" החזרת שטחים. 46.116.190.63 12:14, 14 באוגוסט 2023 (IDT)

ראה סרבנות בישראל#סרבנות במלחמת לבנון השנייה. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 12:18, 14 באוגוסט 2023 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוגוסט 2024)

שלום,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בסרבנות בישראל שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://readingmachine.co.il/home/books/book_462_168/article_600 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20071026155253/http://readingmachine.co.il/home/books/book_462_168/article_600 לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 03:05, 8 באוגוסט 2024 (IDT)

סרבנות במגזר החרדי

Mertaro הוסיף היום לערך פסקה על "סרבנות במגזר החרדי" - מעבר לכך שכל הפסקה כרגע היא מחקר מקורי, הנושא אינו שייך לערך הזה שעוסק בסרבנות אידיולוגית/פוליטית. מאז הקמת המדינה החרדים היו פטורים מחובת גיוס במסגרת "תורתם אומנתותם", נושא שלמרות הבעיתיות שבו אינו קשור לסרבנות. גם כעת, אחרי פסיקת בג"צ המדינה והצבא עדיין מנסים למצוא פתרונות ועוד לא נעשה גיוס אמיתי של חרדים.

באותה מידה ערבים, שפטורים מחובת גיוס, אינם "סרבנים". אותו כנ"ל לגבי בעלי פטור מסיבות רפואיות. Eladti • שיחה 15:13, 17 בדצמבר 2024 (IST)

לא מדובר במחקר מקורי. שים לב להגדרה של סרבנות . החל מהרגע בו נשלחו צווי הגיוס ההגדרה מתאימה כאן. בשלב בו זה הוסדר בחוק ולא נשלחו צווי גיוס זה אכן לא היה רלוונטי. עכשיו כן. לערבים לא נשלחו צווי גיוס. אם היו שולחים להם צווי גיוס והם היו בוחרים לא להגיע הם היו מוגדרים כסרבני גיוס. כנ"ל לגבי אנשים עם פטור רפואי Mertaro • שיחה 18:47, 17 בדצמבר 2024 (IST)

אני מסכים עם Mertaro. דוד שי • שיחה 19:34, 17 בדצמבר 2024 (IST)

אני חושב שהנושא הזה עדיין נמצא בשיא התהליך - אמנם בג"צ חייב את המדינה לגייס והצבא שלח צווים, אבל ברור לכולם שזה לא סוף הסיפור ולבסוף ימצא פתרון פוליטי (כי זה סיפור פוליטי ולא קשור לצבא) שיאפשר את המשך המצב הקיים בצורה זאת או אחרת. לכן מוקדם מידי לתייג זאת כסרבנות. Eladti • שיחה 10:02, 23 בדצמבר 2024 (IST)

מצטרף למרטרו - ישנן אמירות מפורשות שתומכות בסירוב להתגייס למרות צווים- מדוע זו אינה סרבנות? NilsHolgersson2 • שיחה 10:07, 23 בדצמבר 2024 (IST)

נושא גיוס בני ישיבות הוא נושא שמלווה את המדינה מאז הקמתה. כרגע אמנם נוצר מצב שהבסיס החוקי נשמט, אבל עוד לא נאמרה המילה האחרונה בנושא והוא עדיין בדיונים. Eladti • שיחה 10:39, 23 בדצמבר 2024 (IST)

@Eladti אני מסכים איתך, אבל לא מתפלא שיש כאלו שאצה רצה להם הדרך, דברים שלוקחים זמן צריךחקחת נשימה ארוכה לפני שניגשים אליהם הנני 🧐 בואו לדבר 11:24, 23 בדצמבר 2024 (IST)

"עוד לא נאמרה המילה האחרונה בנושא והוא עדיין בדיונים" נכון להרבה ערכים פה. מדובר בקריאות מפורשות של הנהגת הציבור לפעול בדרך של סרבנות-גיוס והיענות של כ-90% שפועלים בדרך זו. גם אם יוסדר באופן חוקי, זו האסטרטגיה שהם משתמשים בה כרגע. NilsHolgersson2 • שיחה 13:07, 23 בדצמבר 2024 (IST)

יתרה מכך, האמירה "גם מי שבטלן – אסור שילך לצבא" היא קריאה לסרבנות גם לפי החקיקה הקודמת. דוד שי • שיחה 17:09, 23 בדצמבר 2024 (IST)

מסכימה עם האומרים שהמצב החוקי בארץ מגדיר אי התייצבות של בחורי ישיבה שהונפקו להם צווים כחוק, כסרבנות. אם המצב החוקי בארץ ישתנה בעתיד, זה עדיין לא ישנה את העובדה שהמצב עכשיו הוא סרבנות. זה לא כמו הגשת תביעה שעדיין מתבררת. זה החוק, נשלחו צווים, חלק ממקבלי הצווים התגייסו וחלק התעלמו. וזו אפילו סרבנות ממוסדת, בתמיכת אנשים במעמד של ראשי קהילות ומנהיגים. זו עובדה בעלת חשיבות אנציקלופדית שיש לציינה בערך. התפתחויות עתידיות, גם אם יכשירו אותה בדיעבד, לא ישנו את מהותה. תודה, ‏Pixie.ca‏ • שיחה 🎗 גם אני מצטרפת לקריאה לבירוקרטים לפתוח את הפרלמנט 19:49, 23 בדצמבר 2024 (IST)

אני מסכים שקיימת בפועל תופעה של סרבנות במגזר החרדי ושיש להזכירה בצורה כלשהיא בערך. יש מחקרים בנושא אי גיוסם של בחורי ישיבות (הגם שאי גיוס וסרבנות הן שתי תופעות שונות), ניתן לשלב מחקרים אלו בערך ואולי אף להרחיב את הערך ברמה התוכנית לסרבנות ואי גיוס. להלן שני מחקרים:

• דפנה ברק-ארז, גיוס בחורי הישיבות: בין דילמת השפיטות לדילמת האזרחות, מחקרי משפט כב, 2006, עמ' 227–267
• אודי שפיגל, החרדים, "העם" ו"צבא העם": השיח על 'גיוס חרדים לצבא' כביטוי למאבק על שימור הזהות הקולקטיבית בישראל, פוליטיקה: כתב עת ישראלי למדע המדינה וליחסים בינלאומיים, 2007, עמ' 67–91

Asaf M - שיחה - הצטרפו למיזם האבולוציה 17:31, 23 בדצמבר 2024 (IST)

מסכים עם אלעד. זה עירוב מין בשאינו מינו. שמש מרפא • שיחה 19:33, 23 בדצמבר 2024 (IST)

מסכימה עם @Mertaro ו@NilsHolgersson2. לא מדובר על פטור אלא על סרבנות ללא פטור. SigTif • שיחה 16:29, 27 בדצמבר 2024 (IST)