ניתן לראות שכל בניו של הרב מופיעים תחת "תלמידיו" , חוץ מבנו הגדול הרב יעקב יוסף זצ"ל.
אני אשמח לשמוע הסבר מדוע בנו הגדול אינו תחת "תלמידיו"
ראשית, אני שמח שהגעת בסופו של דבר לדיון בדף השיחה, חבל שזה קרה רק לאחר ששוחזרת שוב ושוב בערך עצמו. לעצם העניין, הטענה שלך לא ברורה. וכי בגלל ששאר אחיו היו תלמידים אז גם הוא היה תלמיד? אני מניח שאתה יודע היטב על המתחים וחילוקי הדעות בינו ובין אביו. נרו יאיר • שיחה • י' בטבת ה'תשע"ה • 10:00, 1 בינואר 2015 (IST)תגובה
שומעים בשיעורים של הרב יעקב יוסף זצ"ל הרבה פעמים שלמד מאביו, בין אם מספר סיפורים ובין אם מביא מסורות מדבריו ששמע ממנו אישית. אין מחלוקת שהוא לא פוסק בדרכו, אבל אין זה סותר לעובדה שלמד אצלו, וכך דרכה של תורה, התלמיד לא העתק של הרב... לבל נשכח כי גם הרב יצחק יוסף לא תמיד פוסק כמו אביו גם אם מעט פעמים. וגם הרב דוד יוסף מביא את דעת אביו להלכה בהלכה ברורה לא תמיד כפסק Dafuki - שיחה08:21, 26 ביולי 2017 (IDT)תגובה
הרב יעקב הכריז כמה פעמים בשיעור, שהוא התלמיד הכי גדול של אביו
צריך לזכור שהוא לא היה ראש ישיבה. רבים קיבלו עליהם את מרותו, אבל כמדומני שלא הרבה רבנים מפורסמים, מלבד בניו, למדו ממנו באופן אישי לאורך שנים, במובן הרגיל של יחסי רב ותלמיד. אדרבה, את מי אתה מציע? נרו יאיר • שיחה • ו' בניסן ה'תשע"ח • 20:37, 22 במרץ 2018 (IST)תגובה
אני? אין לי את מי להציע. פשוט זה נשמע לי מוזר. היתה לו שיטת פסיקה, את אף אחד הוא לא לימד? רק חיבר ספרים? יכול להיות. אם כן אז מדוע בניו נקראים תלמידיו? האם ידוע שהוא לימד אותם? לא נראה לי שהיה לו זמן. הם ראו אותו וחיקו אותו. זה נקרא תלמידיו? צריך מקור. ✭ עט הזמיר ✭ - שיחה21:55, 22 במרץ 2018 (IST)תגובה
דרך העולם היא שרב מלמד את בניו, לא משנה כמה הוא עסוק. זה מסוג הדברים שצריך להוכיח דווקא את הטענה ההפוכה. נרו יאיר • שיחה • י"ח בניסן ה'תשע"ח • 12:45, 3 באפריל 2018 (IDT)תגובה
הוספתי את הרב אליהו שטרית, שערך איתו את ספריו, והיה יד ימינו כ-20 שנה, כדברי הרב יצחק יוסף בהסכמה לספר 'רבינו'. יזהר ברק • שיחה • י"ח בניסן ה'תשע"ח • 14:38, 3 באפריל 2018 (IDT)תגובה
מה נכון? זכרון צילומי? לא ברור שיש דבר כזה. מעריציו של הרב מעדיפים את הגירסה הזו על פני עמל רב וראיית חזות הכל בתורה? מסופקני. ביקורת - שיחה13:15, 14 בפברואר 2016 (IST)תגובה
אין סתירה בין השניים. לגבי צורת האזכור, מקור חשוב ומהימן זה הספר "רבנו". במפתח יש ערך 'זכרונו'. אפשר להתחיל שם. יזהר ברק • שיחה • ה' באדר א' ה'תשע"ו • 13:22, 14 בפברואר 2016 (IST)תגובה
זכרון צילומי "חוסך" את הצורך בעבודה קשה והופך אותה ל"שעות מחשב" ונושא של הספק בלבד. אני חושב שהמדע לא מכיר בקיומו של דבר כזה. ביקורת - שיחה13:28, 14 בפברואר 2016 (IST)תגובה
שאלה יותר טובה לטעמי היא האם יש צורך להגיד משהו על זכרונו או שזה חסר ערך אנציקלופדי ובלתי ניתן לאימות. גם ככה הערך נוטה להיגיוגרפיה, אין סיבה להעצים את זה. Ben tetuan - שיחה18:35, 14 בפברואר 2016 (IST)תגובה
"הרבה חלקו על השיטות שלו, אני לא יודע את הספרים שלו בכלל, אולי רואה אותם פעם בשנה, לא לומד מהם. לא פסקי הלכה לא שום דבר, אלא רעיונות סתם ככה, כמו שאומרים הגיגים. מה זה הגיגים? אנחנו אין לנו הדברים האלה, יש לנו הלכות יש לנו הרבה מה ללמוד, בן אדם אין לו מה ללמוד רק ליקוטי מוהר"ן?". ציטוט מדוייק מדרשתו בשנת 2010. צריך לתקן את מה שנכתב בערך.
"הרב יוסף פסק כי יהודי שאינו מאמין בספר הזוהר כלל, הוא יהודי כשר, כיוון שספר הזוהר לא היה ידוע במשך שנים רבות (כאלף שנה בין תקופת רבי שמעון בר יוחאי שלו מייחסים את הזוהר ועד פרסומו בידי רבי משה די לאון)"
כך נכתב בערך, הסתכלתי במעיין אומר שם כתוב שנשאל הרב עובדיה האם מותר לצרף אותם למניים או לקנות מהם עורות לספר תורה, ופסק שנראה שמותר הואיל ומזמן חיבור הזהר עד שהתגלה עבר זמן רב של שנים.
איך מהפסק הזה ניסחו את דעתו עליהם כך "יהודי כשר" בויקיפדיה בצורה כל כך לא מדויקת?!
לפי המנהג המקובל, צירוף למניין מקביל ל"יהודי כשר" (אמנם לפי תשובת הרמב"ם משמע שאין זה הגדר אלא הודאה בחיוב תפילה), וכן עיבוד העורות צריך להיות לשמה. כך שזה לא נראה כל כך לא מדויק. יזהר ברק • שיחה • כ"ב בכסלו ה'תשע"ז • 18:07, 21 בדצמבר 2016 (IST)תגובה
ביטלתי את עריכתך (גם כי מחקת מלא חומר, כנראה אינטרנט רימון). אין מקום למחוק את הפיסקה אחר שנרו יאיר הביא את הנוסח המלא של הפסק. הרב עובדיה לא התייחס כלל למנין (לפחות בפסק זה) אלא באופן כללי, ואמר שאין לדונם ככופרים. בעיני מי שהוא לא כופר הוא יהודי "כשר", אלא אם כן אתה מכיר עוד הגדרות (אולי "יהודי בינוני", "כשר רבנות"). אם יש לך נוסח אחר אתה מוזמן להציע. מחיקה גורפת היא ודאי לא רעיון טוב. yechiel - שיחה04:48, 4 באוגוסט 2017 (IDT)תגובה
לא נראה שזה קשור לרימון. הוא מחק במכה את מה שלא מוצא חן בעיניו בערך. לעצם העניין, אני עדיין חושב שעדיף בלי הפיסקה הזאת, שמבוססת על עדות בעל פה. לרב עובדיה היו בכתב עשרות אלפי פסקים, הם חשובים יותר. נרו יאיר • שיחה • י"ב באב ה'תשע"ז • 11:26, 4 באוגוסט 2017 (IDT)תגובה
לא, זה רימון בוודאות. אני לא רואה סיבה למחוק את המידע. הרב עובדיה לא עסק בזה במקום אחר וחשוב להציג את דעתו בנושא בפרק שעוסק ב"יחסו לקבלה ולחסידות". יש לציין שספר מעיין אומר נחשב לספר אמין ולא ידוע לי שקמו עליו פקפוקים או משהו. yechiel - שיחה00:57, 8 באוגוסט 2017 (IDT)תגובה
לסיכום היוצא מהדיון הזה נראה שכולם מסכימים לעובדה שהציטוט 'יהודי כשר' איננו כל כך מדויק ועדיף להשתמש בניסוח יותר קרוב למקור. אני מציע שבמקום מה שהיה כתוב עד עכשיו: "הרב יוסף פסק כי יהודי שאינו מאמין בספר הזוהר כלל, הוא יהודי כשר, כיוון שספר הזוהר לא היה ידוע במשך שנים רבות..."
נתקן לנוסח זה: "הרב יוסף פסק כי יהודי שאינו מאמין בספר הזוהר כלל, כי הוא יכול להצטרף למניין והוא נאמן בדיני סת"ם, כיוון שספר הזוהר לא היה ידוע במשך שנים רבות..."
האם משהו מתנגד?--אליהו שוכמאכר - שיחה23:39, 17 בדצמבר 2017 (IST)תגובה
אם כבר אתה מדקדק, המחבר פשוט לא זוכר אם מדובר בצירוף למניין או דיני סת"ם, לכן אינך יכול לכתוב בוודאות אף אחד משניהם. זו דוגמה נוספת לבעיה בהסתמכות על עדות של תלמיד לאחר זמן. נרו יאיר • שיחה • כ"ט בכסלו ה'תשע"ח • 23:47, 17 בדצמבר 2017 (IST)תגובה
דעתי להשאיר את הפסקה, על אף המעורפלות שבעדות, זה לא משנה אם דיבר על אופן זה או אחר, ככלל העדות היא נכונה, ופרט חשוב במהלך חשיבתו של הגר"ע.אבי84 - שיחה21:28, 20 בדצמבר 2017 (IST)תגובה
הרב עובדיה כתב כל כך הרבה, וגם דיבר כל כך הרבה לפני ציבור רחב, בשיחות שהוקלטו ושודרו בלוויין לפני עשרות אלפים. אם לא מצא לנכון לעסוק בזה בכתב או בפומבי - זה הופך לזניח. קל וחומר אם העד לא בטוח לגבי הפרטים. נרו יאיר • שיחה • ב' בטבת ה'תשע"ח • 21:40, 20 בדצמבר 2017 (IST)תגובה
דיבר הרבה נכון, אבל לא על דברים חשובים כאלו, האם לפסול קהילה מישראל או לא. זה חוצה כל סף חשיבות. הערפול כאמור איננו נכון. אגב אין שום הסכמה בדף שיחה להשמיט קטע זה, אם קטע זה שרד שנים בויקי אין טעם להשמיטו כעת. אבקש להחזיר לגרסא יציבה. אבי84 - שיחה23:54, 20 בדצמבר 2017 (IST)תגובה
זו בדיוק הנקודה: בעיניך זה אולי חשוב באופן בלתי רגיל, בעיניו זה היה בלתי חשוב לחלוטין, ולכן לא כתב על זה ולא דיבר על זה בפומבי ונשארנו עם עד שלא בטוח לגבי הפרטים. זו הנקודה שלי. אתה יכול להחזיר, הורדתי כי חשבתי שטענתי האמורה חזקה ולא תיתקל בהתנגדות. נרו יאיר • שיחה • ג' בטבת ה'תשע"ח • 00:04, 21 בדצמבר 2017 (IST)תגובה
אולי הרב נקי לא זוכר לגבי מה שאל, אך הוא זוכר מה שאל: "האם דינו ככופר בדבר אחד מהתורה שפסול", וגם התשובה ברורה. לגבי החשיבות: אולי הרב עובדיה לא ראה את זה חשוב מספיק, אבל כלפי העוסקים ביחסו לקבלה ולחסידות יש לדבר חשיבות שאיני רואה אותה זניחה... אא"כ אני טועה. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 00:14, יום חמישי בשבת, ג' בטבת ה'תשע"ח (IST).
חולק על הקביעה שדבר זה לא היה חשוב בעיניו, פסיקה מעין זו היא חשובה מאד, האם כשרות שבט בישראל אינה חשובה בעיניו? פשוט מאד- הוא לא יכל לדבר על זה בפומבי, זה מושך אש בעיקר בקרב עדות המזרח האמונים על תורת הקבלה. אבי84 - שיחה00:16, 21 בדצמבר 2017 (IST)תגובה
הרב עובדיה אמר את דעתו ללא חשש, במעמדו לא היה לו ממה לחשוש. גם אם משאירים - יש להבחין היטב בערך בין דברים שאנו יודעים ובין עדויות, גם חד משמעיות, קל וחומר לאחר שנים וללא ודאות לגבי הפרטים. נרו יאיר • שיחה • ג' בטבת ה'תשע"ח • 10:32, 21 בדצמבר 2017 (IST)תגובה
לא יודע מה הסיבה שהרב עובדיה לא עסק בזה ובעיני זה פחות רלוונטי. בשורה התחתונה קשה להפריז בחשיבות ההוראה הזו הן כפסיקה נקודתית שלו והן בהקשר הכללי של יחסו לקבלה, ואני לא רואה סיבה לא לכתוב את מה שאנחנו יודעים. yechiel - שיחה10:49, 21 בדצמבר 2017 (IST)תגובה
אני חושב שקל להפריז, משתי סיבות: א. אין מתח רב בנושא הזה בעשורים האחרונים. לדעתי פוסקים רבים סוברים כך, גם בפומבי. ב. הכול מבוסס על עדות לא מדויקת של תלמיד. נרו יאיר • שיחה • ג' בטבת ה'תשע"ח • 10:53, 21 בדצמבר 2017 (IST)תגובה
א. "אין מתח רב בנושא הזה בעשורים האחרונים" זה הסבר טוב למה הרב עובדיה לא עסק בזה בפומבי, לא הייתה לו סיבה כ"כ להיכנס לזה. אבל בסופו של דבר הפסק הזה חשוב, גם בהקשר הכללי של משנתו כפי שכתבתי (הנימוק שלו מעניין מאוד), אבל לא רק. אני לא מכיר פוסק חשוב ברמה של הרב עובדיה שיאמר זאת בפומבי (אם אתה מכיר אשמח ללמוד), ודווקא שמענו עדויות הפוכות מרבנים חשובים אחרים. ב. אני מבין שזו בעיה, אבל חוסר הדיוק הוא בסופו של דבר בפרטים, לא בעיקרון הכללי. לכן יש מקום להביא זאת תוך הסתייגות ("על פי עדות של תלמיד") ובלי להיכנס לפרטים. yechiel - שיחה11:12, 21 בדצמבר 2017 (IST)תגובה
והנה אני רואה עכשיו שבספר "בירורי הלכות" שהוציא ישראל רובין בשנת תשע"א, עמ' רמ, כותב הרב יצחק יוסף שדעת אביו לא לצרף דרדעים למניין. כמדומני שבזה נפל פיתא בבירא וודאי אין לסמוך על העדות ב"מעיין אומר". נרו יאיר • שיחה • ג' בטבת ה'תשע"ח • 20:06, 21 בדצמבר 2017 (IST)תגובה
ובספר יפה תואר של הרב פנחסי העיד ששמע מפי הרב עובדיה יוסף שיש לצרפם למנין. "אולם הדרדעים כיום הם בגדר שלא נגלו להם שערי אורה, ולא נקראים כופרים, ומה עוד שביסוד הסוד הם מאמינים אלא שלא מייחסים חלקים בזוהר לרשב"י, הערה: כך שמעתי ממו"ר הגר"עי שליט"א.ע"כ. עכ"ז מהיות טוב להוסיף אחרים למנין אם אפשר." מענין 2 נגד אחד? (אגב יש עוד מקור שפספת).אבי84 - שיחה21:10, 21 בדצמבר 2017 (IST)תגובה
מעיון נוסף שם מתברר שהמהיות טוב הוא הוספה של פנחסי. אולי הוא פספס הכל? הגע עצמך, חילוני כן (שכופר בכל), דרדעי לא?. אשתדל לא ליפול בלשוני אבי84 - שיחה21:19, 21 בדצמבר 2017 (IST)תגובה
אני חושב שהרב יצחק יוסף הכיר את דעת אביו טוב יותר מן השניים שנגדו. לא נראה לי שהרב עובדיה יתיר לצרף חילוני כופר ממש, ובכל מקרה שערי תירוצים לא ננעלו, בפרט שלמעלה נטען שכל הפוסקים המובהקים שותפים לדעה שאין לצרפם. העיקר לענייננו הוא שאי אפשר להציג רק עמדה אחת, בלי להתעלם מדברי הרב יצחק יוסף. מצד שני גם אין טעם להזכיר דעות סותרות בשמו, עדיף להשמיט הכול. נרו יאיר • שיחה • ג' בטבת ה'תשע"ח • 21:32, 21 בדצמבר 2017 (IST)תגובה
ואגב לא טענתי שכל הפוסקים המובהקים קבעו שאין לצרפם, רק שלא יגידו בפומבי שהם כשרים. צריך הרבה יצירתיות הלכתית בשביל להתייחס אליהם כאל כופרים ממש. yechiel - שיחה21:40, 21 בדצמבר 2017 (IST)תגובה
יכול להיות שכלל דעתו יותר מהימנה, אבל לסמוך על ספר שמביא בשמו זה כבר פחות מהימן, משנים ששמעו ממש מהמקור. מקסימום להוסיף בערך את דעת השאר. בקשר לחילוני מחלל שבת בפרהסיא (ששוה לענין כופד בדברי חזל, פר"ת יוד קיט) עיין נא יביע אומר חלק ט סימן קח,לד.אבי84 - שיחה22:08, 21 בדצמבר 2017 (IST)תגובה
אם כבר, דעת הרב מרדכי אליהו [מאמר מרדכי ב,כה], הגבצ אבא שאול [דברי בניהו, טז,ג]. הגרע יוסף כאמור לעיל (ב' עדויות). שמצטרפים. כך שדעות אלו מקשות על מהימנות העדות מהרי יוסף. אבי84 - שיחה22:16, 21 בדצמבר 2017 (IST)תגובה
אתה צודק וכבר כתבתי שאני מאמין להם יותר שדייקו. אבל אני חושב שלקבוע את זה זה כבר לא בתחומינו (יהיו שיאמרו שהרב יצחק יוסף ידע טוב מהם מה דעת אביו). ולהוסיף כמה שמועות בדעתו זה כבר חסר ערך (גם קודם היה קצת בעייתי כי הוא לא כתב את זה בפירוש באחד מספריו). בנוגע למחללי שבת, הטיעון הוא שהיום הם קצת כתינוקות שנשבו, אבל לצרף אדם כופר למנין זו לא שמענו. yechiel - שיחה22:22, 21 בדצמבר 2017 (IST)תגובה
חילוני כופר (בתקופת ההשכלה) חשוב כתינוק שנשבה, דרדעי לא נשבה. בנוסף המקור הוא תשובת הרמבם לגבי קראים שיש לצרפם למנין אף שהם כופרים ממש בתושבעפ, ראה בדברי בנייהו שם ובאמאר מרדכי שם.אבי84 - שיחה22:27, 21 בדצמבר 2017 (IST)תגובה
ערכתי בירור טלפוני עם ישראל רובין בעמחבס בירורי הלכות, הוא טוען ש'נראה לו' שהגרי דיבר על הדרדעים בתימן ולא בארץ ישראל, כך משיחה אחרת שקיים עם הגרי יוסף. אמר שיבדוק שוב ויחזור אלי אבי84 - שיחה23:35, 21 בדצמבר 2017 (IST)תגובה
כמובן אין ראיה מכך שרבנים אחרים כתבו שמצטרפים. מה שרובין הביא הוא דברים שכתב לו הרב יצחק יוסף, והוא מי שצריך לשאול. בלשון שם לא נראה שמדובר בשאלה היסטורית תאורטית אלא הלכה למעשה, וגם לא ברור לי כיצד שינוי מקום משנה כך את ההלכה. אם כבר להפך, בתימן הרב קאפח הסבא יצא בפומבי נגד הקבלה, כיום יש פחות על מי להסתמך. על כל פנים ברור שהושמעו בעניין שתי גרסאות, וכל עוד לא יחזור בו הרב יצחק יוסף בשם אביו ראוי להשמיט את כל העניין. נרו יאיר • שיחה • ד' בטבת ה'תשע"ח • 11:52, 22 בדצמבר 2017 (IST)תגובה
אמר לי שאמר לו שבארץ הם לא כל כך מאמינים בדרכם, כמו בתימן. יותר בחינת 'מעשה אבותיהם בידיהם' (נל שיש כזה טיעון בתלמוד ע"ז). להסתמך על העדות שם בספר, זה כמו להסתמך על שות SMS, התשובה קצרה בעיקר בשביל לא להסתבך, משאכ בשאר העדיות יש נימוקים. אבי84 - שיחה14:38, 22 בדצמבר 2017 (IST)תגובה
אדרבה, לשיטתך אין הסתבכות בהיתר. יש לקבל את התשובה כפי שהיא, לא להתפלפל בה, בפרט שהשורה התחתונה לדעתי היא להשמיט את כל העניין שכולו רווי ספקות. כך ודאי איננו טועים. נרו יאיר • שיחה • ד' בטבת ה'תשע"ח • 15:19, 22 בדצמבר 2017 (IST)תגובה
אינני מבין איך הבנת כך מדברי, ההיפך הוא הנכון עדות עם נימוקים, עדיפה על עדות ללא נימוקים. פשוט מאד. על איזה ספקות אתה מדבר. האופן בו לדעתך יש להשמיט את הפסקה מזכיר לי משפט של 'רוצח סדרתי' שיוצא זכאי מכח עדיות סותרות (שהמציא עורך דינו המשופשף). אין כאן זכאי וחייב, יש כאן ויקיפדיה -פלטפורמה להעברת מידע, המידע חשוב גם אם יש בו דעות סותרות.אבי84 - שיחה15:43, 22 בדצמבר 2017 (IST)תגובה
אני מקווה שתבין יום אחד שהשמטת נושא שהרב עובדיה לא מצא לנכון לעסוק בו בפומבי, ויש בו דעות סותרות בשמו, אינה מזיקה כמו שחרור רוצח בשל כשרונו של עורך הדין. זה אינו המשל המוצלח ביותר עבור המקרה הספציפי. נרו יאיר • שיחה • ה' בטבת ה'תשע"ח • 23:20, 23 בדצמבר 2017 (IST)תגובה
בוא נעזוב משלים, יש כנראה בינינו חילוקי דעות, אתה טוען, מצאתי מקור סותר ולכן זה לא שווה כלום, (מציאת המקור הייתה בעקבות הבנתך שהנוושא לא חשוב, משום שהוא לא דיבר עליו בפומבי) לכך הסכים גם יחיאל. מנגד אני טוען, שהמקור הסותר הוא ממש לא אמין כך הסכים גם יחיאל, ובעיקר הנושא חשוב מאד כדי להבין את יחסו למקובלים וקבלה, לכך הסכים גם דג ירוק (והסיבה שלא נאמר במפורש, הסברתי לעיל). בברכה אבי84 - שיחה10:25, 24 בדצמבר 2017 (IST)תגובה
אכן עדיף לעזוב משלים בלתי מתאימים. טענתי שני דברים: א. אין מה להזכיר דברים שלא דיבר עליהם בפומבי. ב. העדויות משמו סותרות. זכותך לסבור שבנו הראשון לציון הרב יצחק יוסף אינו אמין. לא נראה לי שרבים יסכימו עם זה. על כל פנים, לעניין השני התייחס רק יחיאל ונראה שיש רוב נגדך. ודאי אי אפשר להביא רק שמועה אחת משמו ולא את השמועה ההפוכה. לכן אני משמיט. לכל היותר תוכל להוסיף גם את השמועה ההפוכה. נרו יאיר • שיחה • ו' בטבת ה'תשע"ח • 18:51, 24 בדצמבר 2017 (IST)תגובה
אני חושב שההסכמה על הספר של פנחסי של הרב עובדיה היא מדברת בעד עצמה. הרב עובדיה כתב שעבר על הספר, הספר הוא ספר השקפה. פרק שלם מוקדש לקבלה קשה מאד לומר שהוא פספס את השמועה שכתבו בשמו, ולא העיר על כך. (ולכן לדעתי יש להשמיט האם הוא תואם את השקפת אביו? את העדות של הרב יצחק יוסף, לכל הפחות מפני כבודו. אאכ נאמר שהגרע יוסף חזר בו בסוף ימיו)אבי84 - שיחה12:25, 25 בדצמבר 2017 (IST)תגובה
┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└
אנחנו נכנסים עמוק לספקולציות. אולי עבר זה לא מילה במילה, אולי לא היה לו זמן להעיר, אולי סיבות אחרות. נרו יאיר • שיחה • ז' בטבת ה'תשע"ח • 12:37, 25 בדצמבר 2017 (IST)תגובה
לדעתי אין השוואה בין תלמידים שמעידים במפורש ששאלו את הגר"ע והשיב להם כך, לדברי בנו שטען שכך "דעת אביו". דעת אביו יכול לומר הרבה דברים, אולי הבין כך לבד ממכלול שיטתו, אולי כך משער בדעתו, ואולי גם רק לענין תפילה במנין סבר אביו להטיל עליהם סנקציות (רק על זה הגר"י דיבר). אני עדיין מתלבט אם נכון היה להיכנס לכל זה, אבל מרגע שהמידע בפנים ודאי אי אפשר להציג את זה כ"עדויות סותרות". לדעתי יש להחזיר את הניסוח הישן ולהכניס את דברי הגר"י בהערה ("אולם הגר"י טוען שדעת אביו וכו'"), ולכל היותר בניסוח הקודם של אבי. yechiel - שיחה13:26, 25 בדצמבר 2017 (IST)תגובה
נו באמת. הרב יצחק יוסף החליט על דעת עצמו ממכלול שיטת אביו שכך שיטתו? הוא הרי שימש אותו בהלכה פי כמה משני התלמידים האחרים יחד. כל מפעלו התורני הוא סביב פסקי אביו. מובן מאליו ששמע זאת בפירוש. הטוב ביותר הוא לא להיכנס בכלל לסבך הספקות הזה, אבל אם מוצגת טענה אחת, יש להציג גם את השנייה. אשמח לשמוע את דעת משתמש:ביקורת ומשתמש:AddMore-III. נרו יאיר • שיחה • ז' בטבת ה'תשע"ח • 13:32, 25 בדצמבר 2017 (IST)תגובה
אני באמת חושב שהניסוח שלי הרבה יותר משקף, ובכלל לא היתה כוונתי להדגיש עמדה אחת. ואני מסכים עם יחיאל להוריד את 'העדות' של הגרי להערה או בכלל להשמיטה. והטעם לכך ששני התלמידים הביאו נימוק, כך ניכר ששמעו בוודאות. מאשר מכתב (' SMS ') קצר ולא מחייב של הגרי. מה גם העובדה שלא ענית לי עליה חילונים כן ודרדעי לא? זה מזויף מתוכו. על הספר של פנחסי יש הסכמה שעבר על הספר, מעניין לשמוע את דעת הגרי על המזרוחניקים על המדינה ועוד שלל נושאים האם הוא תואם את השקפת אביו אתמהה? ידוע שהגרי הוא חרדי-ספרדי-ליטאי, זהות שאביו לא היה שותף אליה שהיה ספרדי,ספרדי,ספרדי.אבי84 - שיחה13:57, 25 בדצמבר 2017 (IST)תגובה
במחילה, רבים פוסקים שחילוני שאינו כופר מצטרף ודרדעי לא, כי הוא נחשב מבחינתם כופר. לא הבנתי איך הגעת למזרוחניקים, לא טענתי גם שהוא שכפול של אביו, רק שאם אומר משהו ביחס לאביו הוא אמין אף יותר משני התלמידים. נרו יאיר • שיחה • ז' בטבת ה'תשע"ח • 14:06, 25 בדצמבר 2017 (IST)תגובה
ודרדעי שאינו כופר (?) אני מדבר על חילוני כופר! ודרדעי כופר!, הענין הוא שההטיה שלו לציבור הליטאי אולי השפיעה על פסיקה/שמועה זו. זו כמובן השערה אך ממכלול הנתנונים כך נראה. אבי84 - שיחה14:18, 25 בדצמבר 2017 (IST)תגובה
אני חושב שרוב החילונים היום כופרים בחלקים של'תורה מן השמים', כמעט כל אקדמאי (חילוני ודתי) עמדתו בנוגע לקבלה כדרדעים. ובכל אופן גם לשיטתך, הענין הוא כך, אם הרב עובדיה מקבל את הכלל "תינוקות שנשבו" לפחות בשעת הדחק(כמובא ביביע,ט,קח,לד.), או לגבי דרדעי "שלא נגלו להם שערי אורה" (לפי עדות פנחסי) זה אותו דבר.אבי84 - שיחה20:54, 25 בדצמבר 2017 (IST)תגובה
אין מקום להיגרר לספקולציות לגבי המניעים של רבנים שונים למסור את האמת/לסלף, או לערוך בעצמנו גזירות והתפלפלויות (בגלל שאני מניח ש"חילוני" בכתביו הוא ודאי בחזקת כופר אקטיבית בתמ"ה ומכאן שדרדעי ודאי מצטרף וכולי - זה מחקר מקורי היאה לדיבורי במ"ד, לא לאנציקלופדיה) קו"ח שלא להכריע ביניהם. גם הגשת מגוון דעות סותרות שכולן מכלי שני איננה מומלצת. אם לא כתב שום דבר ברור בספריו (ועדיף, אם חוקר לא מצא משהו ראוי לציון בעניין) אל לוויקיפדיה להעלות את הסוגיא בשמו. יש מספיק בערכים הרלוונטיים לדרדעים. חוץ מזה, פסילת קהילות שלמות בישראל איננה משהו שצריך להזדעזע בגללו, מהר"ם שיק פסל פעם שלוש בתוך פחות מעשור. AddMore-III - שיחה11:53, 26 בדצמבר 2017 (IST)תגובה
טיעון הקל וחומר באמת מתאים לבית מדרש ולא לויקיפדיה, ויקיפדים אמיתיים לא מפעילים שיקול דעת בנוגע לאמינות עדות זו או אחרת (אין הבדל בין עדות עם נימוק לבלי, אין חשיבות לזה שהרב עובדיה עבר על ספרו של פנחסי?). הנושא ראוי לציון אף אם הוא מכלי שני מפני שמשליך על תפיסתו בנוגע לקבלה. פסילת קהילות שלמות נעשתה ונעשית עפיר רק בסגנון מסויים. ולא בסגנון דנן. אשמח לשמוע את דעתם של בעלי הידע ביהדות ודוד שי, ואקבל בשמחה את דעת הרוב לכאן או לכאןאבי84 - שיחה12:29, 26 בדצמבר 2017 (IST)תגובה
לדעתי הנושא חשוב ויש להזכירו בלי ספק, כמובן שאין כל צורך שחוקר כלשהו יבחר לעסוק בכך כדי שהנושא יהיה 'חשוב'. אם לא נגיע לבירור נזכיר את שני הצדדים, אך כדאי לנסות למצות את הבירור בעניין דברי הרב יצחק יוסף שדומה שלא נתבררו דיים. בברכה אגלי טל - שיחה15:23, 26 בדצמבר 2017 (IST)תגובה
ניסיתי למחוק את ההוספה בפסקה יחסו לחילונים מה שגרם נזק, עקב שימוש באינטרנט כשר, ושחזור העריכה האומללה שלי. כעת, אני מבקש ממי שיכול לערוך בחזרה את הטעון עריכה - קרי, מחיקת התוכן על הזרמים הליברליים. הסיבה, כפי שכבר הסברתי בתקציר העריכה, היא שאין מקומם של "הזרמים הליברליים" בפסקה על החילונים בארץ - הזרמים הליברליים לא היו משמעותיים בחיי הרב יוסף, ולכן הוא לא הביע דעה מיוחדת בקשר אליהם; התשובה המוזכרת בערך היא יחידאית ומיועדת לחו"ל. בברכת צום קל ומראש בתודה, דג ירוק • שיחה • 10:41, יום ראשון בשבת, י' בטבת ה'תשע"ז (IST).
הדיון על המיקום הוא משני. עוד לפני כן, איני חושב שיש חשיבות מיוחדת לפסק הזה (וודאי איננו צריכים להפנות לבלוג כלשהו כדי לציין פסק ביביע אומר). גם לא מדובר בעצם היחס לקונסרבטיבים (שכמו רוב הרבנים האורתודוקסים הוא כמובן פוסל), אלא עיסוק במקרה ספציפי. נרו יאיר • שיחה • י' בטבת ה'תשע"ז • 11:06, 8 בינואר 2017 (IST)תגובה
היה כתוב בתבנית, אבל לא בערך, גם לא פעם אחת. הוא קיבל סמיכה מהרב עוזיאל בתור הרב הראשי, אבל גם אתה עוד לא הסברת למה אתה חושב שהוא היה רבו. כמה שנים לדעתך הוא למד אצלו ובאיזה אופן? נרו יאיר • שיחה • ז' באייר ה'תשע"ז • 21:38, 3 במאי 2017 (IDT)תגובה
האם מי שסמך אותו לרבנות והכניס אותו לעבודה הרבנית (המשרה במצרים וכנראה גם בבית הדין הספרדי בירושלים) אינו ראוי להיקרא רבו? אם הנתונים הנ"ל נכונים אפשר לומר שבתחום הרבנות, הוא רבו. ביקורת - שיחה22:24, 3 במאי 2017 (IDT)תגובה
שוב, הוא סמך אותו סמיכה פורמלית, בתור הרב הראשי. הוא גם שלח אותו לתפקיד במצרים, זה לא "הכניס אותו לעבודה הרבנית" במובן של שימוש תלמידי חכמים. אנא תקנו אותי אם אני טועה. נרו יאיר • שיחה • ז' באייר ה'תשע"ז • 23:45, 3 במאי 2017 (IDT)תגובה
אין לי מושג למה זה היה נדרש פורמלית, סמיכה לרבנות נעשית בידי כל רב מוסמך ולא רק בידי הרב הראשי. לכן הסמיכה עם סידור המשרה במצרים עושה רושם של מעין 'בן טיפוחים', שבעולם הרבני נקרא תלמיד. עבר זמן רב מאז שקראתי את הביוגרפיה של הרב עובדיה ואני לא זוכר האם אכן התייחס לרב עוזיאל כרבו. ביקורת - שיחה00:50, 4 במאי 2017 (IDT)תגובה
אני לא בטוח בנהלים הפורמליים באותן שנים, אבל אני מניח שהייתה חשיבות רבה לכך שדווקא הרב הראשי ייתן את הסמיכה כדי שיקבלו רב כה צעיר. לדעתי סמיכה והפניה לתפקיד עוד לא הופכות אותו לבן טיפוחים, אבל הנושא באמת לא קריטי בעיניי. ביקורת, אם אתה רוצה תחזיר. לא כתבתם כלום לגבי הרצ"פ פרנק. נרו יאיר • שיחה • ח' באייר ה'תשע"ז • 11:31, 4 במאי 2017 (IDT)תגובה
חיפשתי בספר 'רבנו' על פי המפתח. הרב עוזיאל מופיע במפתח 4 פעמים. אחד מהם לא מצאתי, ובשאר לא נראה שהיה מורו ורבו. (אמנם באחד האזכורים מופיע " וסיפר רבנו על הגאון רבי יעקב עדס ואמר, 'הוא מורי ורבי'... ושרבי יעקס עדס אמר לרבנו על הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל שהוא צדיק"). אמנם לגבי הרב פראנק יש הרבה יותר. מופיע במפתח 15 פעמים, ואלו הראשונים מביניהם הרלוונטיים לעניין: עמ' ט: "רבנו ביקש ממני להוסיף את המילה "זצ"ל אחר הזכרת השם של רבי צבי פסח פראנק, ואמר שזה מגיע לו, שהרבה תורה למדנו מפיו". בעמ' כט: הרב פראנק כתב הסכמה לספרו חזון עובדיה פסח. בעמ' מח: "אמר לי רבנו שהרב פראנק היה גדול בהוראה והיה יחיד בדורו... כל שאלה קשה שהיתה לו היה מביא לרב פראנק ומה שהיה אומר לו היה עושה". שם: "רבנו שיבח מאוד את הגאון רבי צבי פסח פראנק זצ"ל ואמר שהיה חשוב מאד, וסיפר לי שעוד כשהיה צעיר היה הולך אליו מדי פעם בצהרים בזמן ההפסקה, ואז בתו של הרב פראנק היתה כועסת למה רבנו בא בשעה כזו שהרב פראנק היה אוכל, והרב פראנק אמר לה, אדרבה, בכל פעם שהאברך הזה יבוא מיד להכניס אותו ולא לעכב אותו כלל." אשתדל בהמשך בעז"ה לעבור על שאר האזכורים במפתח. יזהר ברק • שיחה • ח' באייר ה'תשע"ז • 14:46, 4 במאי 2017 (IDT)תגובה
ביקורת ונרו יאיר: לא ולא, זה בהחלט קריטי. הנצחת טעות כזאת בויקיפדיה תגרום לכך שבדור הבא זה באמת יכנס לספרי הביוגרפיה שלו (ולא, אף אחד לא כתב את זה עד עכשיו). ההגדרה של רב היא אמנם לא ברורה כיום, בטח לא פה. אבל תנאי סף חייבים להיות. לא יתכן שאדם יחשב לתלמיד גם אם הוא לא שמע אפילו שיעור אחד מ"רבו" זה, גם אם הוא לא קיבל ממנו הכוונה וכו' בשום תחום, וגם אם כבר בגיל 20 הוא לא קיבל את מרותו ההלכתית כפי שכתבתי כבר. "רבו בתחום הרבנות" זה מושג מוזר שלא שמענו עד עכשיו, ואם נפשך - תצטרך להוכיח את זה כראוי. בעובדות שציינת אין מספיק לענ"ד כדי לקבל כל אינדקציה כזו. קבלת הסמכה מהרב הראשי הייתה מקובלת באותם ימים, והיא הייתה הרבה יותר מכובדת ו"שווה". את המשרה במצרים הטיל עליו הרב עוזיאל ג"כ מתוקף היותו רב ראשי. גם הסכמה היא לא הוכחה לכלום בדרך כלל, אבל כאן היא הוכחה הפוכה, בספר חזון עובדיה ישנם שני הסכמות משני הרבנים הראשיים הרב עוזיאל והרב הרצוג, ומלבד זאת הסכמה שלישית מרבו הרב עזרא עטיה. אני תוהה לדבריכם שהוא ראה בו כרבו (באיזה תחום עלום שיהיה), איך לא אשתמיטתיה אפילו פעם אחת מתוך רבות שמזכירו בספריו להכתירו בתוארי מורי ורבי וכיו"ב, כפי שנהג תמיד כלפי ר"ע עטיה. yechiel - שיחה15:07, 4 במאי 2017 (IDT)תגובה
יחד עם זאת אני מסכים עם דבריו של יזהר ברק. הגר"ע בהחלט עשה שימוש ת"ח הגון אצל הגרצ"פ פראנק והתייעץ איתו רבות. הוא גם זוכה ליחס מיוחד בספרים של הגר"ע ולתארים מפליגים (מופת דורינו אביר הרועים וכו'). מציע להוסיף אותו ולהשמיט את הרב עוזיאל. yechiel - שיחה16:34, 4 במאי 2017 (IDT)תגובה
אני חושב שכשאנחנו מתארים אדם כרבו של פלוני אנחנו מתכוונים שהיתה לו עליו איזושהי השפעה ניכרת בעיצוב דמותו. לא נראה לי שזה המצב בהתייחס לרבנים שהוזכרו (אליהו לופס ויעקב עדס). מדובר ברמי"ם שמסרו שיעורים בפורת יוסף, ומטבע הדברים גם הרב עובדיה "עבר" אותם (כך גם נשמע הציטוט שהביא ביקורת, משהו מוקדם מאוד). אך הגיוני הוא שכל ת"ח שלמד בישיבה ובכולל שמע שיעורים מרבנים שונים. באשר לרב פראנק נראה שהמצב מעט שונה כפי שפורט. yechiel - שיחה03:22, 5 במאי 2017 (IDT)תגובה
בדקתי עכשיו, היחיד שמצוטט אצלו בכינוי מו"ר, והרבה פעמים, הוא ר' עזרא עטייה. מציע להיצמד לתפיסתו בעיני עצמו ולא לכפות עליו רבנים נוספים. ביקורת - שיחה04:15, 5 במאי 2017 (IDT)תגובה
יש מסורת בע"פ שגם אושרה על-ידי בנו[1] שהרב למד קבלה, גם בדף ארכיון מספר 2 מופיעה העובדה הזאת עם עוד כמה מקורות. יש סיבה ספציפית שלא הכניסו את העובדה הזאת בערך?
ההגדרה המצומצמת כל כך כאילו הרב היה מנהיג רוחני של מפלגה ותו לא, היא טועה ומטעה, ונראה שהוגדרה כך בכוונת מכוון כדי להמעיט ולצמצם את ההתייחסות לאדם הענק הזה. די בכך אם נשתמש במילותיו של נשיא המדינה שמעון פרס דקות אחר פטירת הרב, "הוא היה הרב של העם, גאון שלא היה כמותו מאות שנים, סנגור לכל אדם קטגור לכל עוולה" עד כאן ציטוט משמעון פרס, הרב עובדיה יוסף היה מנהיג על רוחני שרבים הלכו לאורו ורבים מהם לא מזוהים כלל עם מפלגת ש"ס. בקיצור,יש לשנות את הגדרת הערך. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 2A01:6500:A041:9BF0:219B:65F5:95C2:AD3E16:10, 27 ביולי 2017 (IDT)תגובה
פסקת הפתיחה מתארת שלל מאפיינים של הרב, והיותו מנהיגה הרוחני של ש"ס הוא אחד מהם (אני מניח שאינך חולק על עובדה זו). בנוסף מספרת פסקת הפתיחה שהרב היה הרב הראשי הספרדי, חתן פרס ישראל ו"נחשב בעיני רבים כבכיר הרבנים הספרדים בדורו". די בכך. דוד שי - שיחה04:06, 28 ביולי 2017 (IDT)תגובה
בהערה 15 הובא שהגרש"ז אויערבאך כתב על הגר"ע יוסף (במכתב ברכה שנדפס ביביע אומר תחילת חלק ב') "אחד מגדולי התורה שקמו לעם ישראל בדורות האחרונים". והנה המעיין שם יראה שזה לא כתוב שם כלל וכלל. ורק כתב שם "כי לא ראיתי עוד בזמן האחרון ספר חשוב כזה ממחברי זמנינו". דווח על ידי: הלל 37.142.170.15318:00, 7 באוגוסט 2017 (IDT)תגובה
משתמש:מצרי, הקונטרס "ילקוט יוסף" שיוצא לאור בשנת תשל"א (כמדומני בעוד היה הרב יצחק יוסף בחור) כלל בעיקר פסקי דינים בקצרה, ותחתם הערות כמו: "יביע אומר חלק..." או: "תשובה כתב יד", וכדומה. לא זהו הספר שיו"ל לאחר שנים (תשמ"ד) בעריכה מחודשת ובשילוב תשובות שלמות ומפורטות של הגר"ע, ואליו הוא מתייחס כאל ספרו. לספר הראשון לא הייתה ממש חשיבות או השפעה. תודה באופן כללי על הטיפול בערך. yechiel - שיחה03:35, 23 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה
נרו יאיר, מה שכתוב לא נכון. הרב עובדיה שינה את שמו לעובדיה יוסף (כאשר יוסף הוא שם משפחתו) כבר הרבה קודם ולא רק כשהגיע לארץ כפי שמשתמע מהערך. לפי הערך הוא היה צריך לחתום בכל המסמכים והתשובות שכתב "עובדיה יוסף עובדיה". זה מעולם לא היה. גם במקור נכתב ש"שהוא הודיע לה שכבר החליט מה יהיה שם המשפחה שלנו - יוסף". מתי הוא החליט, רגע לפני? עדינה בר שלום סתם סיפרה סיפור על ההתנשאות האשכנזית של העובדת סוציאלית, כנראה בגלל שבתעודות הרשמיות היה רשום עדיין שם משפחתו עובדיה. היא לא התכוונה לומר שרק אז שונה שמו. yechiel - שיחה14:43, 23 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה
גם לשיטתך למדנו מזה ששמו הרשמי הקודם היה "עובדיה עובדיה". איני יודע על מה אתה מסתמך שהוא חתם תמיד רק "עובדיה יוסף", אבל גם אם זה נכון - רבנים עירקים רבים הסתפקו בציון השם הפרטי, שהרי שם המשפחה היה עניין חדש שם. אין ויכוח שהחליט כבר קודם לשנות, אבל לא שינה, לפחות לא בארץ. נרו יאיר • שיחה • ג' בחשוון ה'תשע"ח • 14:47, 23 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה
גם אם זה נכון, זה סתם קטע איזוטרי שמתאים יותר לערך על בירוקרטיה והתנשאות פקידים. אם על סימון מקור בערך על הרש"ר הירש קמה התנגדות וצעקה רבתי, כי המקור אינו מקור מספיק נאה לאנציקלופדיה שכזו, פתאום כאן כל שטות נכנסת לערך? בפרט שהערך עדיין מאוד מחורר וחסר, כי להקיף דמות כמו הרב עובדיה שהתעסק בכ"כ הרבה נושאים צריך לשבת המון זמן ולברור המון חומר, ואילו כאן כל הגיג ומעשייה נכנסים. ?? באופן פרטי, יש להסיר את משפט זה, כולל עוד כמה אנקדוטות שוליות שנכנסו בערך. ובאופן כללי להוסיף עוד חומר רב על אישיותו, וכן, כמה שישמע פחות חשוב, גם תמונות שלו שחלקן קיימות בויקיפדיה בערכים אחרים, להכניס לערך זה. דיקן - שיחה14:52, 23 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה
א. אני מבין את הטענה בדבר אזוטריות, אבל באנשים כה בולטים אנו מפרטים יותר. ב. חשוב מזה - כאמור, מכאן למדנו מה היה שמו הרשמי קודם. ג. אין לי מושג למה הכוונה בעניין רש"ר, אבל כאן לא מדובר בשטות אלא בעדות של בתו, והיא אמינה לחלוטין בעיניי. ד. זה כמובן לא קשור לצורך בשינויים נוספים בערך, אם קיים צורך כזה. נרו יאיר • שיחה • ג' בחשוון ה'תשע"ח • 15:05, 23 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה
למי זה מעניין שלכמה דקות כמעט השם שלו היה מזרחי? (וזה לא בתו זה מישהו שכותב ממה שלטענתו בת וזה לא נראה אתר אמין בכלל.). הרי בספריו המודפסים, מאז גיל ילדות, הוא חתם עובדיה יוסף. ללא תוספת לא של עובדיה ולא מזרחי. דיקן - שיחה15:12, 23 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה
מסכים מאוד עם קודמי, לא מובן לי איך ההגיג הזה נכנס לכאן, ועוד כפרט היסטורי-ביוגרפי. נרו יאיר, ברור ששם משפחתו הקודם היה עובדיה, כך נקראו כל אחיו עד פטירתם, אבל הוא שינה ולא "החליט לשנות" שאני לא יודע מה זה אומר. אם אדם חותם בכל מקום בשמו החדש, פונים אליו בשמו החדש (במכתבים של חבריו ורבותיו למשל או בכתב ההכתרה שלו לכהונה במצרים) ואפילו בספר שהוא מוציא (יביע אומר על הוריות) הוא לא מזכיר מילה משם משפחתו אז זה נקרא שהוא שינה, גם אם (אולי) במסמכים הרשמיים השם עוד לא השתנה. ההשערה שחתם רק בשמו הפרטי לא סבירה. yechiel - שיחה15:15, 23 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה
איזה מקור יש לנו שהשם הרשמי היה "עובדיה עובדיה"? אני לא מתווכח איך קרא לעצמו או איך קראו לו, זו לא השאלה. הסברתי גם למה כן סביר שחתם בשם פרטי. אם זה מאוד מפריע לכם אפשר להוריד את הסיפור (גם לי לא משנה מה הציעה הפקידה), אבל להשאיר את הערת השוליים כסימוכין לשם הרשמי. נרו יאיר • שיחה • ג' בחשוון ה'תשע"ח • 15:36, 23 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה
זה כתוב בכל ספרי הביוגרפיה שלו. (אם אני זוכר כתוב גם במפורש ששינה באופן רשמי לקראת נישואיו אבל אני לא בטוח). בנוסף, שם המשפחה של כל אחיו היה עובדיה גם אחר שנים רבות. עכ"פ בינתיים אפשר להביא את המקור הנוכחי כסימוכין לעובדה זאת, ובהמשך אבדוק בל"נ ואביא מקור איכותי יותר. yechiel - שיחה15:41, 23 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה
פרק יחסו למתנגדיו ובפרט הפרק יחסו לחולקים עליו, הינו אוסף התבטאויות ולא באמת טיב היחסים שניהל עם כל אחד מהאישים שם. כגון הרב מרדכי אליהו והרב בן ציון אבא שאול וכו'. צריך להרחיב על כל העליות והמורדות בינים. עם הרב בן ציון למשל הוא הקים את רשת החינוך והיה שכינו ולומד איתו חברותא שניםעם הרב מרדכי אליהו למד בחברותא ואף דחף אותו לרבנות, בהמשך נתגלעו גם מחלוקות . לקרא לזה יחסו למתנגדיו זה לא נכון.בפרט שמעיון בהסטוריה רואים שהיו טענות לכאן ולכאן . ואלו שצידדו בזה טענו שזה דוגמא איך לא להתבטא... טיעון מגוחך. כמו שענו שם שההסטוריה הארוכה מרבי יוחנן וריש לקיש עד דורינו מלאה במחלוקות.
בפרט הקטע עם הרב שטרנבוך, שהיה בניהם הרבה דברים לאורך ההסטוריה הלוך ושוב. למצות את זה בביטוי אחד זה לא נכון, ובפרט ובעיקר, שהיתה הצבעה בדף שיחה והוחלט להסיר את זה. אח"כ זה נכנס שוב בלי דיון נוסף שיהפוך את ההחלטה. הדיון וההחלטה שיחה:עובדיה יוסף/ארכיון 2מצרי - שיחה19:59, 23 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה
אכן הכותרת "יחסו למתנגדיו" אינה מוצלחת. עם זאת, סגנון ההתבטאות הזה כלפי רבנים אחרים הוא חלק מאישיותו ויש מקום להביא דוגמאות בולטות שזכו לפרסום. זה כמובן לא קשור לכך שיש מחלוקות רבות בין רבנים, הנושא כאן הוא הסגנון. לא הייתה הצבעה בדף השיחה, אבל אכן היה דיון (תודה שהזכרת לי, חבל שלא עשית את זה מלכתחילה), וגם אני התנגדתי לזה בזמנו. נרו יאיר • שיחה • ד' בחשוון ה'תשע"ח • 10:11, 24 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה
בהלוויתו השתתפו למעלה מ- 800,000 איש. כמתואר בשער של שלושת העיתונים המובילים במדינה ביום למחרת (ישראל היום, ידיעות אחרונות, מעריב).
מקור: ציינתי
דווח על ידי: בני 199.203.234.13001:45, 9 במרץ 2018 (IST)תגובה
עם כל הכבוד ומבלי להטיל ספק באמיתות הדברים, זה לא רציני, לכל צד בוויכוחים הללו יש ציטוטים לכאן ולכאן (ולחב"ד בפרט יש מובאות וציטוטים למכביר ממש בכל עניין מאישים שונים). יש להתייחס אליהם לפי המקרה, השומע, המשמיע, והסיטואציה (וכל אחד שומע מה שהוא רוצה וכו'). הרב יוסף כיבד את הרבי, אפילו מאוד, אך גם תקף בחריפות את המשיחיות שם. דעתו העקרונית למיטב ידיעתי, גם מהתבטאויות בניו ותלמידיו, לא השתנתה מאומה. אולי הוא ניסה לתקן את ניסוח דבריו, ממנו השתמע כאילו הרבי עצמו איש חוטא. לא חושב שהוא התנצל על עיקרון דבריו וחריפותם (בדומה לרב מאיר מזוז, אגב, מגדולי מעריצי הרבי). לויוני-YL - שיחה06:51, 29 ביולי 2018 (IDT)תגובה
לחיים, ראיתי, ואני מציע שתענה באופן ישיר ומדויק על כל השאלות שלי, כדי שהקוראים יוכלו לשפוט את המקור, וגם לחוות את דעתם אם סביר לכתוב אנציקלופדיה נייטרלית על סמך מקורות כאלה. נרו יאיר • שיחה • י"ז באב ה'תשע"ח • 10:42, 29 ביולי 2018 (IDT)תגובה
לא נראה שמישהו יכול להחביא ממך משהו, עכשיו יצא ביוגרפיה על הרב אליטוב הנ"ל אז זה גם נכנס, למה לא יצא לפני 10 שנים או למה שלא יצא עוד 20 שנה, אין לי תשובה על זה לחיים • י"ז באב ה'תשע"ח 13:56, 29 ביולי 2018 (IDT)תגובה
אני שואל מי בכלל אמר את הטענה הספציפית, ולמה הוא נזכר לומר דבר כזה עכשיו. אם אין לך תשובה אחרת, זה כנראה בגלל שקודם הוא חשש שהרב עובדיה יאמר שזה לא נכון. לחב"ד הייתה סיבה מעולה לפרסם דבר כזה מיד כשהתרחש. אם שתקה, זה כנראה בגלל שלא האמינה שזה נכון. נרו יאיר • שיחה • י"ז באב ה'תשע"ח • 16:06, 29 ביולי 2018 (IDT)תגובה
למה חשש, פשוט עכשיו יצא סקירה על הרב אליטוב, והקשרים שלו עם גדולי ישראל, למה אתה חושב שיש כאן איזה פחד ? לחיים • י"ז באב ה'תשע"ח 21:56, 29 ביולי 2018 (IDT)תגובה
כלומר מדובר בעניין שולי שנוגע לביוגרפיה הפרטית של הרב אליטוב, לחב"ד אין עניין להגיד שהרב עובדיה כן תמך ברבי. רק במקרה היו על זה הרבה ויכוחים בויקיפדיה, ורק במקרה ברגע שזה יצא רצת לעדכן בערך, כי מה שכתב, לא ברור מי, ביחס לביוגרפיה הפרטית של הרב אליטוב, הוא ממילא עובדה מוחלטת שצריך מיד להכניס לערך של הרב עובדיה. כמו שאתה מיהרת - גם הם מוציאים באותו רגע (כלומר בשנת 1992) אם היו מאמינים בזה. נרו יאיר • שיחה • י"ז באב ה'תשע"ח • 22:48, 29 ביולי 2018 (IDT)תגובה
א. אשמח לשמוע איזה ויכוחים בויקיפדיה היה בקשר לזה, ב. אכן לא מדובר כאן בשם חב"ד מדובר כאן על אישית על הרב אליטוב שעמד בתוקף תפקידו עם רבנים מכלל הציבור והרב עובדיה בינהם, והוא סיפר לו על החרטא בעניין לחיים • י"ח באב ה'תשע"ח 03:57, 30 ביולי 2018 (IDT)תגובה
אגב, חשוב להזכיר שלא מוזכרת חרטה או בקשת סליחה במקור; כל מה שכתוב (כאן) הוא שהרב יוסף ביקש מהרב אליטוב "שיכתוב לרבי בשמו מסר של הערכה, וכי יואיל להבהיר בשמו כי הדברים שנאמרו על ידו יצאו בשגגה לאחר שמאן דהו הטעה אותו בזדון, וכי הוא מצר על כך עד מאוד." עוד כדאי לציין כי לא מדובר בציטוט של הרב יוסף או הרב אליטוב, אלא במקור מכלי שני. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 14:11, יום שני בשבת, י"ח באב ה'תשע"ח (IDT).
תודה על הבאת הצילום. לדעתי יש להביא את הצילום ולכתוב "בספר 'כאשר ישא האמן' וכו' נטען כי וכו'". ואם יושג צילום של אותו דו"ח של הרב אליטוב לרבי - יהיה אפשר לכתוב דברים יותר נחרצים. יזהר ברק • שיחה • י"ח באב ה'תשע"ח • 15:14, 30 ביולי 2018 (IDT)תגובה
הנה כאן אפשר לראות מסודר מה שהוספתי עם מקור מוסמך ומקום בו זה הודפס לפני כמה ימים. ושוחזרתי על ידי משתמש:לויוני-YL ובתקציר הוא כתב: "היה גם פתק מההורים. הרבי גדול גם בלי זה, ומספיק עם החד צדדיות. זה הוסר כבר בדיונים קודמים עוד לפני יום ליום. מספיק עם זה". לדעתי באם הרב עובדיה שלח לרבי התנצלות על מילים שהוא אמר על הרבי, זה משנה את כל התמונה כי למעשה הרב עובדיה אמר שהטעו אותו וזה בכלל אחרת לגמרי וזה בכלל טעות. וזה חשוב מאוד להיות בערך כדי להעמיד דברים על דיוקם. דעתכם? למען השלימות הנה הקטע כמו שהוא היה עד עכשיו: ”בשנת 1990 מתח הרב יוסף ביקורת על המשיחיות של הרבי מליובאוויטש, תוך שהוא מצדיק את ביקורתו של הרב שך על המשיחיות של הרבי. הוא טען כי "ההוא בעצמו, האדמו"ר הזה, אמר על עצמו דברים נוראים שאסור להוציאם בפה, זו כפירה ממש, זו עבודה זרה, והטעה את אלה הנמצאים בחצר שלו שעושים אותו אלוה, אלוהים אחרים"[1]. עם זאת בהזדמנויות אחרות שיבח את הרבי ואת פעילותם של חסידי חב"ד בעולם ואמר כי הרבי "הוא היה יחיד בדור בהרבצת התורה בישראל, לא קם כמוהו, עד עכשיו כל העולם כבודו, כל יושבי תבל נענים לבשורתו"[2].” והנה ההוספה ששחוזרתי: ”בשנת 1990 מתח הרב יוסף ביקורת על המשיחיות של הרבי מליובאוויטש, תוך שהוא מצדיק את ביקורתו של הרב שך על המשיחיות של הרבי. הוא טען כי "ההוא בעצמו, האדמו"ר הזה, אמר על עצמו דברים נוראים שאסור להוציאם בפה, זו כפירה ממש, זו עבודה זרה, והטעה את אלה הנמצאים בחצר שלו שעושים אותו אלוה, אלוהים אחרים"[3], אך לאחר מכן שלח הרב עובדיה לרבי מליובאוויטש דרך הרב שמעון אליטוב הודעת התנצלות והדברים שנאמרו מכיוון הטעו אותו: "קרא לי הגר"ע לביתו וביקש שאכתוב לרבי [..] שאבהיר בשמו כי הדברים שנאמרו על ידו יצאו בשגגה לאחר שמאן דהו הטעה אותו בזדון, וכי הוא מצר על כך עד מאוד, הגר"ע אף נקב בשמו של הגורם המטעה, והוסיף כי הורה שהלה לא יוכל להיכנס עוד לביתו, לאחר שהכשילו בדבר נורא כל כך"[4], ואף תקופה אחר כך בעת ביקרו בניו יורק, היה אמור להגיע לבקר את הרבי והצטער על כך שזה לא יצא לפועל ושלא זכה לפגוש את הרבי[4]. בהזדמנויות אחרות שיבח את הרבי ואת פעילותם של חסידי חב"ד בעולם ואמר כי הרבי "הוא היה יחיד בדור בהרבצת התורה בישראל, לא קם כמוהו, עד עכשיו כל העולם כבודו, כל יושבי תבל נענים לבשורתו"[5].”
אכן אכן. אבגד, קודם כל יישר כחך על כמה מהעריכות שם. גם לא היית צריך לסדר שוב ושוב את דבריך בדף, פשוט היית שם את העריכה שלי ומציין שזו הסרת דבריך, כך היה לך קל ופשוט יותר. לעריכה זו - כבר עניתי בעבר, א"א לתת מבט היסטורי על הרב יוסף, וספציפית על נושא המשיחיות, מהזוית של חסיד חב"ד שמגן על רבו/תיו. הדיעה של הרב יוסף על המשיחיות בחב"ד ממש לא השתנתה ואתה יכול לשמוע זאת גם כיום מבניו וממשפחתו, אני שמעתי. היה לו יחס אמביוולנטי - מחד הערכה גדולה לרבי והתנועה, ומצד שני דחייה מוחלטת, עם כמה ביטויים חריפים על המשיחיות. אם נתחיל עם דברים כאלה זה לא יגמר, גם ביחס לש"ס, דרעי, אוסלו, ילדיו, וכו' שכל אחד מוצא ציטוט/הינהון לדעתו, זה לא רציני, לא אובייקטיבי ולא הגון. ממה שראיתי פה לא פעם, הדבר די מצוי אצל חסידי/אוהדי חב"ד (איני יודע אם אתה מהם), לתת תמיד את התגובה שלהם, של מי ששמע, אמר, הסביר וכו', ולפרש כך את העולם. גם אם הם באמת חושבים כך, זה לא לעניין, מלבד זאת שלא פעם דבריהם לא היו אמינים. גם אם נאמר משהו לרב אליטוב, הגיוני ביותר שזה נאמר להניח דעת, ובכדי שלא יצא מאבק כולל ברבי כמו הרב שך, והסערה שניסו לחולל מדבריו. הרב אליטוב כמובן הבין שחזר בו ו"התנצל" וכו', ולדעתי בדומה לפעמים אחרות, ביטא את דעתו ורצונו, גם אם בתום, ולא את דעת הרב יוסף עצמו. לויוני-YL - שיחה06:41, 18 באוקטובר 2018 (IDT)תגובה
ריהטאה היקר, לא ענית תגובה ענינית. יש פה דברים קשים על הרבי. ויש את התנצלותו שהוא שלח לרבי. אשמח אם תגיב לגופם של דברים.
ליויוני. לא אמרתי שיש להסיר את מה שהרב עובדיה אמר. אלא להביא עוד זווית של הדברים. זווית מאוד חשובה. לא שייך להעלים משהו שהיה. זה לא זווית של חסיד חב"ד. אלא עובדה שהייתה. האם אתה חולק עליה? אפשר להכניס את זה לא בדיוק כפי שאני הכנתי. אפשר לערוך. אבל ככה להעלים את זה?? אבגד - שיחה07:08, 18 באוקטובר 2018 (IDT)תגובה
ההערה של ריהטא הייתה סוג של תמצית מדבריי. נאמרים דברים קשים על אישים רבים, מה לעשות, הרבי לא היחיד. אני אכן מפקפק בגוף העובדה ובפרשנותה, כפי שכתבתי. אין לה מקום כצד נוסף, גם זה כפי שנכתב, "חב"ד היא לא מרכז העולם", ולא בכל דבר צריך להביא את החסיד שיסביר את זה, בפרט שלא חסר כאלה ושיהיו בריאים. יש אנשים שלא הסכימו עם הרבי עד לרגע האחרון, גם אם לא נלחמו בו כהרב שך. מקוה שעניתי לתמיהתך. לויוני-YL - שיחה07:14, 18 באוקטובר 2018 (IDT)תגובה
תגובתי עניינית לגמרי. אין להקדיש באנציקלופדיה בערך על הרע"י יותר מדי מלל הנוגע לרבי. לרע"י היה הרבה מה לומר גם על המפד"ל למשל. כולל תשובה מפורטת ביביע אומר, שזה יותר מאימרת כנף פה ושם. התייחסות ארוכה לנושא כולל מקורות חבדיי"ם מתאימה לחבדפדיה ולא לכאן. מספיק לנו גם עם אינספור דיוני מחיקה על שלוחים קטנים או גדולים (כולל ברגע זה). --ריהטא - שיחה08:57, 18 באוקטובר 2018 (IDT)תגובה
אבגד, לא די בכך שמתוך משהו כמו 15 עריכות שלך בערך היום בערך שלושה רבעים פשוט מיותרות גם לשיטתך (בפרט שחזורים חוזרים של עצמך) גם הדיון הזה מיותר. גם בגלל שהוא כבר התקיים, וגם בגלל שאתה מאריך כל כך עד שכבר קשה להבין מה אתה רוצה. אתה גם שם גירסאות לרגע בערך עצמו, רק כדי להמחיש (לדעתי בכל שנותיי כאן לא פגשתי בתופעה הזאת אצל אחרים) וגם מעתיק לכאן את כל הגרסאות באופן שמרוב עצים קשה להבין מהי התוספת שלך. תקצר בבקשה. תחוס על זמנך ועל זמננו. לעצם העניין - כאמור, העניין כבר נידון למעלה. נרו יאיר • שיחה • ט' בחשוון ה'תשע"ט • 12:18, 18 באוקטובר 2018 (IDT)תגובה
אתה מסתכל על זה שזה לא רלווננטי ואני חושב שכן, בדיוק עבור זה יש את דף השיחה לדון ולהגיע לעמק השווה. טיעוני סרק ש"בגלל שזה חב"ד אז אי אפשר" לא מחזיק מים כלל. דגש מדוע אתה חושב שזה לא אמין ? ריהטה, כאמור זה חייב להיות בדיוק כפי שהבאתי, אפשר להוסיף כמה מילים תמצוץ רק. כשמביאים דברים חמורים שהרב אמר על בן אדם, ואחר כך שלח התנצלות, מדוע לא להביא את ההתנצלות, חצי אמת זה שקר. ברגע שיש ההתנצלות לפחות בקיצור, זה משנה את פני הדברים לגמרי. אני מדבר לגופם של דברים, אם זה אמת יש לציין את זה. אין שום סיבה שבן אדם ימציא ככה דברים, הוא מביא עדות ויש להביא אותה. זה לא משנה כמה חבדיקנים יש בויקיפדיה או טענות מוזרות כגון דא. יש פה נקודה ספציפית וננסה להגיע לעמק השווה. אבגד - שיחה17:48, 18 באוקטובר 2018 (IDT)תגובה
ראה: הרבי מלובביץ' נפטר (או התכסה, התחבא, נהיה שקוף – איך שבא לך) לפני קרוב לחצי יובל. אם היה סיפור כזה הוא צריך להיות לפחות בן 25 שנים. למה שמי שידע אותו (חב"דניק) ישמור סיפור משמעותי שכזה בסוד עד אחרי שהרב עובדיה מת? על כל פנים – הדיון הזה נמצא למעלה ואין בכוונתי לשכפל אותו שוב. דגש - שיחה17:58, 18 באוקטובר 2018 (IDT)תגובה
ראה לעיל דברי משתמש:דגש חזק "עַל פִּי שְׁנֵי עֵדִים אוֹ עַל פִּי שְׁלֹשָׁה עֵדִים יָקוּם דָּבָר", ובנידון המקור משונה ומפוקפק. מה גם, שאף אם כנים הדברים, בערך כבר מוצגת השְׁנִיּוּת ביחסו לחב"ד, להאריך בנושא זה נדמה בעיניי כמיותר. דברי הרב - שיחה17:42, 21 באוקטובר 2018 (IDT)תגובה
אוקיי תודה. בשלב זה מקבל חלקית את דבריכם. אם יהיה עדכונים כגון יתפרסם המכתב שהוא כתב לרבי אז וכדומה אז אני חושב שכן יהיה ראוי להזכור. נדבר באם זה יקרה. אבגד - שיחה19:17, 21 באוקטובר 2018 (IDT)תגובה
ההערכות נעות בין 275,000 ל־800,000 אלף. אם יש הערכה שזו 275,000, כנראה שזו לא הלוויה הגדולה ביותר. אי אפשר לקבוע עובדות שנויות במחלוקת באזכור אגבי. דגש — 18:07, 16 במאי 2019 (IDT)תגובה
אשמח לדעת באיזו הלוויה השתתפו יותר מהמספר הנמוך שציינת. גם אם הייתה כזו, ההערכה הנמוכה ביותר של 273,000 היא של גורם אחד בלבד. כמעט כל ההערכות נעו בין 450,000 ל850,000. יש אמנם מקום לאזכור שלה בערך, אבל אני לא בטוח שצריך להתחשב בה ביחס למשפט המדובר. לכל היותר אפשר לסייג במלים "ככל הנראה". יחיאל - שיחה18:23, 16 במאי 2019 (IDT)תגובה
הסתכלתי בערך. כתוב "בהלווייתו השתתפו, לפי הערכת המשטרה, כשלוש מאות אלף אנשים". נראה לי קצת לא לעניין לתפוס את קולותיה וחומרותיה לפי איך שמתחשק לנו. יחיאל - שיחה18:27, 16 במאי 2019 (IDT)תגובה
כתבתי לפני התנגשות עריכה: אני מניח שאין ויכוח על כך שהלוויה הייתה יותר גדולה מזו של הרב אוירבך, השאלה היחידה היא איך בדיוק מחשבים את מספר האנשים שהשתתפו בלוייה. david7031 • שיחה • י"ב באייר ה'תשע"ט • 18:41, 16 במאי 2019 (IDT)תגובה
בהלוויות גדולות כאלו קשה לכמת את המשתתפים כי במובן מסוים כל העוברים והשבים באזור ההלוויה נחשבים כמשתתפים בה, ניתן אולי לציין שהיא הייתה אחת ההלוויות הגדולות בארץ. חסר תקנה :-) • שיחה • י"ב באייר ה'תשע"ט • 22:34, 16 במאי 2019 (IDT)תגובה
תהיתי האם לא נכון להוסיף בפסקה של יחסיו עם החולקים עליו, או בפסקה של הקמת ש"ס, התייחסות לקבוצת האברכים הספרדים [כאלפיים או יותר בזמנו] שלא הסכימה עם דרכו ומשנתו הפוליטית, והקימה את ארגון מרביצי תורה כקונטרה למפלגת ש"ס. מה דעת הציבור הנכבד? ישראל מאיר כהן - שיחה15:31, 30 במאי 2019 (IDT)תגובה
בהמשך למה שכתבתי בדף השיחה של הלוויה, במובן כלשהו כל העולם כולו חלק עליו, לא כולל תלמידיו. זה נכון לגבי כל רב גדול ואין צורך להזכיר. אני אפילו לא בטוח שמרביצי הוקם בתגובה לש"ס. זו קבוצה בתוך דגל התורה שהחליטה להתאגד. נרו יאיר • שיחה • כ"ה באייר ה'תשע"ט • 15:48, 30 במאי 2019 (IDT)תגובה
הרב עובדיה יוסף סיפר שהוא זכה ללמוד קבלה אצל הרב מרדכי שרעבי במשך 10 שנים בשנות הארבעים לחייו, כלומר, בשנות השישים של המאה ה- 20. זה היה שיעור כמעט אישי בו השתתף גם האדמו"ר מבעלז. ומכאן הקשר הקרוב והחם בין הרב עובדיה לאדמו"ר מבעלז. קשר שנוצר עת למדו אצל הרב שרעבי. הדברים מפורסמים בספר "רבינו מרדכי שרעבי" בהוצאת ישיבת נהר שלום, שנת התשע"ו עמודים 195-199, כולל תמונה בה נראים הרב עובדיה יוסף עם חמיו הרב פטאל לומדים קבלה בבית מדרשו של הרב שרעבי. וכן מספרים היום על כך הרב דוד יוסף והרב בניהו שמואלי. ההערצה של הרב עובדיה יוסף לרב מרדכי שרעבי מפורסמת, כי הוא תיאר אותו כיחיד בדורו בקבלה בכל העולם!! מי שמכיר את הרב עובדיה יוסף יודע שהערצה כזו של הרב עובדיה היא דבר נדיר ביותר. דברי הרב עובדיה על הרב שרעבי מתועדים בסירטונים ביוטיוב. אז נא להוסיף נתון חשוב זה בקורות חייו של הרב עובדיה יוסף. תודה
"לא היה אחד כמוהו בכל העולם! הוא היה היחיד בדורו בקבלה! בפשט היו עוד כמה רבנים, אבל בקבלה לא היה דוגמתו! לא היה איש כמוהו..." כך אמר הרב עובדיה יוסף על הרב מרדכי שרעבי ב1:40 בסרטון זה https://www.youtube.com/watch?v=F6qYoBShUKM&t=125s
זו עובדה מוכרת, אבל צריך לדייק בה, למשל לציין את הזמן המדוייק שבו למד אצל הרב שרעבי, כפי שהעיר נרו יאיר, ולהביא מקור טוב מספר ביוגרפיה של הרב עובדיה יוסף, ולא של הרב שרעבי (מסיבות מובנות). כמו כן בשביל לציין אותו כרבו, צריך מקור שהרב עובדיה ראה בו כזה. יחיאל - שיחה00:40, 23 ביוני 2019 (IDT)תגובה
האם הרב דוד יוסף בנו של הרב עובדיה יוסף הוא מקור מספיק טוב?
יחיאל, לבקשתך, הנה מקור מספר על הרב עובדיה "ועל כן כשהכיר הרב מרדכי שרעבי את הרב עובדיה יוסף, שמח בו שמחה גדולה, כי מצא לו חבר להאציל עליו מסודות תורתו, ולא היה לו צורך לאבד זמן להכשירו לקבל תורה בטהרתה, כי בעיקרי הדברים היה הרב עובדיה בקי, וגם מצד קדושתו וצדקתו נמצא שלם ללא דופי להעמידו באור הקבלה.ומיני אז במשך כמה שנים, ישב הרב עובדיה זצ"ל על בארו של רבי מרדכי שרעבי, ולמד ממנו מפעם לפעם כל ענייני הקבלה שהיו נצרכים לו, ובפרט בימי שישי. גם בשנים שלאחר מכן, היה הרב עובדיה זצ"ל דופק על דלתותיו של רבי מרדכי שרעבי, לשאול ממנו דבר מה בענייני הקבלה. ושמעתי מאת הרב עובדיה, כי רבי מרדכי שרעבי היה יחיד הדור בבקיאותו בקבלה, וכל רז לא אניס ליה. כמה פעמים דיבר הרב עובדיה עם תלמידיו הקרובים על ימי לימודו אצל רבי מרדכי שרעבי"
מאיזה ספר זה (אני אישית מאוד חשדן כלפי ספרי ביוגרפיה על גדולי ישראל, שנגועים בהגיוגרפיה מחרידה, ולא פעם משנים, אם מעט ואם הרבה, את הסיפור על מנת שיתאים לאידאולגיה שלהם. חוץ מזה, זה לא עונה על השאלה כמה זמן הוא למד אצלו).david7031 • שיחה • כ"ז בסיוון ה'תשע"ט • 01:23, 30 ביוני 2019 (IDT)תגובה
מדובר בספר בר סמכא על הרב עובדיה. "אביר הרועים". זה ספר שמתאר את חיי הרב עובדיה מנקודת מבטו של הרב עובדיה. אגב, הרמתי טלפון למחבר הרב יעקב ששון שהוא נכדו של הרב עובדיה כדי לברר את הפרטים הנ"ל, והם נכונים חד משמעית שהרב עובדיה היה תלמיד של הרב שרעבי בקבלה. הרב עובדיה העריץ את הרב שרעבי בצורה בלתי רגילה. מעבר ללימודים אצל הרב שרעבי במשך כמה שנים באופן אישי בימי שישי, הוא היה רגיל לשפוך אצלו את ענייניו האישיים, כי הוא ראה בו כתובת לא רק בלימוד התורה אלא גם בהכוונה בחיים, ממש כמו שתלמיד היה חולם לראות את רבו גם מכוון ומדריך אותו בחיים. צריך לדעת, וזה כתוב בספר הנ"ל שלרב עובדיה הייתה הסתייגות גדולה מהמקובלים, ובהתחלה, לפני שהכיר את הרב שרעבי אז הוא חשב שהוא כמו כל המקובלים האלה שיודעים רק קבלה. אחרי מקרה שקרה בו הכיר את הרב שרעבי בפשט, כלומר בש"ס ובפוסקים, והוא ראה שהרב שרעבי מלא בש"ס ופוסקים, אז הוא הבין שמדובר כאן במקובל יוצא מן הכלל, ומאז הוא דבק ברב שרעבי והחל ללמוד אצלו.
לא לחינם ביקשתי לרכז את הדיון במקום אחד (שיחה:מרדכי שרעבי), שם הובאו גם דברי הרב משה יוסף שהרבה פחות מתאימים לאנונימי. הוא מוזמן להתקשר קודם כל אליו, הוא היה הכי קרוב לאב מבין האחים וגר איתו במשך כעשרים שנותיו האחרונות. נרו יאיר • שיחה • כ"ז בסיוון ה'תשע"ט • 11:46, 30 ביוני 2019 (IDT)תגובה
הרב משה יוסף לא התיימר לכתוב מפי אביו את קורות חייו. אבל הנכד הרב יעקב ששון כתב את קורות חיי סבו מפי סבו. ולכן, אין ספק שהוא יותר בר סמכא בכל הקשור לקורות חיי סבו הגדול.
אמנם נכון שהרב עובדיה היה תלמיד של הרב שרעבי בקבלה, אבל! וזה אבל גדול!! הרב עובדיה היה מסוייג הרבה מהזוהר והקבלה. הוא מצוטט כמי שאמר לתלמידיו כך מילה במילה "כל מי שאוהב אותי ימשיך ללמוד תלמוד ופוסקים, כי זה העיקר, וכל השאר טפל". יש לכך שתי סיבות לפחות. א. הרב עובדיה לא נתן משקל וערך לספר הזוהר ולקבלה בכלל כמו שנתן למשנה, לתלמוד ולמדרשי חז"ל. סיבת הדבר, כייון שספר הזוהר שהוא יסוד כל תורת הקבלה בימינו, לא עבר את ביקורת הדורות. כי אין מה לעשות, נרצה או לא נרצה, הספר צץ רק בשלהי המאה ה13 ע"י ר' משה די לאון. ב. הרב עובדיה ראה ברב שרעבי כאחרון יודעי תורת הקבלה, ואת הדור שאחריו כחלשים, וכפי שצוטט "אשר המה חלשים מאוד". אגב, מכאן ברור שעדות בנו הרב יצחק יוסף אינה נכונה בלשון המעטה, וצדקו הרבנים האחרים שהעידו ההיפך מהבן. בפרט שהרב עובדיה ישב בדין במשך שנים רבות מאוד עם דיין המפורסם בהתנגדותו לזוהר ולקבלה, הוא הרב קאפח. ולא יתכן שהרב עובדיה ישב עם אדם שאינו כשר בעיניו. כל שכן שידוע לי, שאדרבא, הרב עובדיה הוקיר מאוד את הרב קאפח הן בתורתו והן באישיותו, והדברים מתועדים גם בצילומי וידיו בהם הרב עובדיה מאריך בשבחו של הרב קאפח, ואף התבטא לאחר פטירת הרב קאפח על צדקותו הרבה ושזכה למיתת נשיקה במילים אלו ציטוט מילה במילה "לא לחינם זיכה אותו הקב"ה למיתה כזו, לא כל אחד זוכה לזה... עד השעה האחרונה יושב ולומד תורה, איפה יש דבר כזה, עד הרגע האחרון לא כהתה עינו ולא נס ליחו. בשעה שתים עשרה בלילה יושב ולומד ספרים פתוחים לפניו. אני כל פעם ששומע את זה, כל פעם שזוכר את זה, כל גופי רועד, מי יודע ה' יזכנו למיתה כזו, כמו שאמר לו הקב"ה למשה רבינו 'כאשר מת אהרון אחיך' מיתת נשיקה. לא כל אחד זוכה לכך". הציטוט הראשון מופיע בספר "אביר הרועים" חלק ב' עמ' 221-222. הציטוט השני בשבח הרב קאפח הופיע בחיי הרב עובדיה בספר שיצא בברכתו של הרב עובדיה, הספר נקרא "שו"ת הריב"ד" (=הרב יוסף בן דוד קאפח) עמ' 34. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה
הדיינים האחרים שישבו עם הרב קאפח, גם כן ידעו מהתנגדותו לקבלה ולזוהר. כולם יודעים שהרב קאפח נכדו של מייסד תנועת דור דעה הרב יחיא קאפח. ואף על פי כן, לא הייתה להם שום בעיה לשבת איתו בדין. זה מוכיח שהמשקל שנתנו הדיינים לזוהר ולקבלה אינו כמשקל של תורה שבעל פה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה
יחיאל היקר. ההשוואה לקשרים עם מובארכ לא קשורה כלל לענייננו, כיוון שההלכה מתירה קשרים מדיניים ופוליטיים עם גויים. לעומת זאת, ההלכה אוסרת לדיין לשבת עם דיין שאינו מאמין בתורה. עצם הישיבה יחדיו בבית הדין ושיתוף הפעולה הפורה של הרב עובדיה עם הרב קאפח, מעידים כאלף עדים כי התנגדותו של הרב קאפח לזוהר ולקבלה, לא הפריעה כלל לרב עובדיה ולא לשאר הדיינים. והסיבה לכך פשוטה וברורה, כולם היום יודעים שספר הזוהר הוא ספר מאוחר ולא שייך לחז"ל. ואת זאת כבר כתבו גדולי ישראל כמו הנודע ביהודה, התשובה מאהבה, היעב"ץ, החתם סופר ועוד. ולכן מי שמתנגד לספר הזוהר, הוא מתנגד לספרות מאוחרת. הוא לא מתנגד לתורה שבעל פה (=חז"ל). אדרבא, בימינו שהתברר למעלה מכל ספק (מה שלא היה מפורסם בעבר) כי ספר הזוהר הוא ספר מאוחר, יש לדון, האם אדם שלוקח ספר מאוחר (ספר הזוהר) ומכריח את היהודים להאמין שזהו ספר של התנא רשב"י, האם הוא לא כופר? שהרי הוא מוסיף על דברי חז"ל דברים שהם לא אמרו. אני מקווה שכעת העניין הובהר לך יותר.
נו, אז מכך שהרב קאפח הסכים לשבת עם האחרים מוכח לשיטתך שהוא חושב אחרת ממך. באופן כללי נדמה לי שאתה צריך לחפש פורומים אחרים להפיץ את דעותיך. נרו יאיר • שיחה • א' בטבת ה'תש"ף • 13:36, 29 בדצמבר 2019 (IST)תגובה
ממש לא. גם אני חושב כמו הרב קאפח שגם מי שמאמין שהזוהר לרשב"י הוא אדם כשר. ומכיוון שאין לי דעה אחרת ומיוחדת, ממילא אינני נזקק "להפיץ את דעותיי". אך מ"מ, מרגש לראות שיש בעולם אנשים כ"כ נחמדים כמוך שאוהבים לייעץ לאנשים. כל הכבוד לך! אתה סמל לענווה ואהבת חינם! ירבו כמותך, אשרי יולדתך! ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה
זה שיש מקום לדון בדבר, עדיין לא אומר שהבעתי דעה בנדון. ענוותנותך המופלגת שוברת שיאים. מעולם לא ראה בך אדם שמץ של גאווה/זחיחות/שתלטנות/רדידות, וחי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה
הואיל והדיון הידרדר למחזות פרסונליים מכוערים, זה הזמן להפסיק. דעתך נרשמה כאן. השערות על סמך היקשים הנתונים בוויכוח לא יוטמעו בערך עצמו. אתה מוזמן להביא ראיות מפורשות ומתועדות. Ronam20 - שיחה18:34, 30 בדצמבר 2019 (IST)תגובה
גולת הכותרת של התוכנית "קבלת שבת" הייתה "פינת ההלכה" של הרב עובדיה יוסף.
צוין שאצל הרב עובדיה נהגו ביום העצמאות לומר הלל בלי ברכה.זה לא נכון, בבית הכנסת של הרב ברחוב הקבלן לא אומרים הלל אך נוהגים שם לא לומר תחנון ביום העצמאות לכבוד היום ואף בנו אמר שכך נהג אביו תמיד.
נרו יאיר,
בערך נכתב: מתח ביקורת נוקבת על מנהגי עדות שלא התאימו לדעתו להלכה. באחת מדרשותיו אמר כי הרב שלום משאש סיפר לו שהנשים היהודיות במרוקו "לא ידעו כלום. אוכלות ושותות כמו בהמה". זאת משום שהן חותנו בגיל צעיר, לא ידעו קרוא וכתוב ולא ידעו לברך. הפתיח "ביקורת נוקבת על מנהגים" אינו מתאים כאן. לתשומת לבך, האמירה שנשות מרוקו היו אנאלפבתיות, ואכלו ללא ברכות כמו בהמות, איננה ביקורת נוקבת על מנהג מרוקו, משום שאין מנהג מרוקאי לאכול ללא ברכה. בדיוק כפי שאין מנהג הונגרי, פולני, סלובקי או עירקי לעשות זאת. אם מישהו סבור שיש מנהג כזה, או שהרב עובדיה היה סבור שיש מנהג כזה - שיביא אסמכתאות. נראה כי האמירה של הרב עובדיה בשם הרב משאש מלמדת שהביקורת היא של הרב משאש ולא של הרב עובדיה, וכן, שלא מדובר כאן על מנהג מרוקו - בו הרב משאש תמך, כידוע - אלא על תיאור עובדתי (שהיה קיים במינונים שונים בכל עדות ישראל). עמנואל בן חיים - שיחה00:01, 18 ביוני 2020 (IDT)תגובה
א. העברתי לסוף הדף, אנא שים לב לעשות זאת בפעם הבאה. ב. אתה צודק שהדוגמה לא טובה, אבל גם בלעדיה הפתיח נכון, כפי שמלמדת הדוגמה הבאה. אערוך בהתאם. נרו יאיר • שיחה • כ"ו בסיוון ה'תש"ף • 00:10, 18 ביוני 2020 (IDT)תגובה
נרו יאיר, קצת מיהרת עם השחזור. הרב יוסף הרבה להשתמש בביטוי זה בתגובה לטענות בדבר תוקפם של מנהגי נשים (כמו מועד הברכה על הדלקת נרות, או עשיית מצות שונות שהזמן גרמן בברכה), בעיקר כאשר מדובר במנהגי מרוקו. לטענתו הן היו ברובן בורות (אכילה ללא ברכה היא רק דוגמא לבורות, כמובן, לא למנהג מוטעה...) ואין ללמוד מהנהגותיהן. קשה למצוא מקור ברור לטקסט כזה כמובן, אבל דוגמאות לביקורת שלו על "מנהגי נשים" תוכל למצוא בספרו יביע אומר א אורח חיים סימן מ, אות יג, או בחלק ב אורח חיים סימן ו אות י, ועוד, ובמחקר בפירוט בספרו של אריאל פיקאר (2004) עמ' 199 ("המאבק נגד מנהגי הנשים). פנטין - שיחה00:24, 18 ביוני 2020 (IDT)תגובה
לא מתווכח אם הרבה או לא (ושניים שלושה מקורות עדיין אינם הרבה). זו לא הנקודה. עמנואל טוען לכאורה בצדק שלא נכון לומר שמנהג מרוקו שנשים לא מברכות. אפשר להוסיף בנפרד שהוא נאבק במנהגי נשים שנבעו מחוסר ידע הלכתי, אם את בטוחה שזה משמעותי. כמה מקום מקדיש פיקאר לעניין הזה? נרו יאיר • שיחה • כ"ו בסיוון ה'תש"ף • 00:30, 18 ביוני 2020 (IDT)תגובה
מה שצריך זה להכניס את הציטוט להקשר. הרב יוסף לא טען שהיה מנהג נשים לא לברך, הוא ציין "עובדה" זו בכדי לתאר את בורותן, דבר שמשליך על היכולת להתייחס למנהגיהן כמנהג שיש לו תוקף. אמירה זו היא חלק מהותי מהמתקפה שלו על מנהגים, משום שהוא זיהה רבים ממנהגי מרוקו (לפעמים גם למנהגי בבל, אבל שם הוא יותר נזהר) כמנהגים שנוצרו על ידי נשים. בכל מקרה אני מודה שצריך לשכתב את הפסקה, אעשה זאת אם אמצא זמן. פיקאר למיטב זכרוני מאריך בנידון. פנטין - שיחה00:40, 18 ביוני 2020 (IDT)תגובה
ביקורת על בורות נשים וביקורת על מנהגי עדות הם לכאורה עניינים נפרדים. קשה להאמין שהחשיב את כל מנהגי מרוקו כמנהגי נשים. גם מנהג כורדיסטאן המוכר בערך נראה כקשור בעיקר לגברים. נרו יאיר • שיחה • כ"ו בסיוון ה'תש"ף • 00:48, 18 ביוני 2020 (IDT)תגובה
תיאורטית אלו עניינים נפרדים. מעשית כמה מנהגי עדות שעמדו במוקד דיוניו לאורך השנים (מועד הברכה בהדלקת נרות ובטבילה, החמרות שונות בדיני נידה, ברכה על מצוות שהזמן גרמן) עסקו בהלכות הקשורות לנשים והוא זיהה את הנשים כמקור המנהג, וכשהניח שמדובר על פי רוב בנשים בורות הוא הגיע למסקנה שזהו "מנהג בטעות" שאינו תקף. זהו אחד הטיעונים הכי רווחים במשנתו, הוא עוסק בזה עשרות פעמים (מקור נוסף לאלו שציינתי: טהרת הבית חלק ב סימן ח). כמובן שלא "כל" מנהגי מרוקו. בשוליים, תמיד עניין אותי הפער שבין ההערכה הבסיסית שלו לנשים למדניות (ראה תלמוד תורה לנשים), בניגוד לרוב הרבנים בני דורו, לבין הזלזול בידע ההלכתי המועבר במסורת מאם לבת, שרבנים אחרים ראו בו עוגן חשוב. פנטין - שיחה00:59, 18 ביוני 2020 (IDT)תגובה
יש טעם בדבריה של פנטין. אני מציע ניסוח בסגנון "מתח ביקורת נוקבת על מנהגי עדות שלא התאימו לדעתו להלכה, ולעיתים תלה זאת בבורותם של אנשי העדות". הציטוט על הבהמות לא מתאים. דגש חזק - שיחה01:09, 18 ביוני 2020 (IDT)תגובה
פנטין, גם אני רואה את דברי נרו יאיר, הביקורת של הרב עובדיה על מנהגי מרוקו אינה נובעת מכך שהם מנהגי נשים. ולדעתי אפילו לא מקצתה. ואגב, עיקר הביקורת נובע מכך שלדעתו עליהם להכפיף מנהגם למה שלדעתו מכונה "מנהג ארץ ישראל", או "מנהג ירושלים" (כשלא פעם ההבדל בין מנהג זה לבין מנהג מרוקו, הוא באופן הפסיקה כרבי יוסף קארו). הביקורת בציטוט המדובר לא ממש מראה על מנהג שנוצר על ידי נשים לדעתו, אלא נראה שכוונתו לדחות טיעון המבסס מנהג מסוים על כך שנשים נהגו בו, (מן הסתם הוא הניח כי הנשים במרוקו היו כפופות מבחינה הלכתית, כמקובל לפחות אז, לבעל או לרב המקום). עמנואל בן חיים - שיחה01:32, 18 ביוני 2020 (IDT)תגובה
דגש חזק, הניסוח שלך טוב, אבל לא מדויק, מאחר שהדגש הוא על בורות של הנשים (לא מוכר לי שהרב יוסף ביטל מנהגי עדה בשל בורות גברית). מה גם שכדאי להרחיב יותר. נרו יאיר, "מנהגים הקשורים לנשים הם מנהגי נשים" - מדוע אתה סבור כך? במידה שהמנהג התפתח בהוראה של רב המקום וכדומה זהו אינו מנהג נשים, שכן מקורו אינו בהן. ההפרדה שלך בין מנהג נשים למנהגי עדות אינו מובן לי לצערי. מנהגי עדות מורכבים מסוגים שונים של מנהגים/תקנות/קבלות/מסורות פסיקה מקומיות, וההתנגדות של הרב יוסף למנהגים שונים חותרת לבירור מקורם - המשפיע על מעמדם, אך אין משמעות עצמאית לשאלת העדתיות. עמנואל, איש לא ביסס תוקף של מנהג על עצם העובדה שנהגו אותו (בין אם נשים ובין אם גברים). זהו כשל לוגי. הטענה תמיד היא שמקור המנהג הוא בר-תוקף, ולפעמים מתוך הנחה שתהליך המסירה הבין-דורי הוא אמין ולא פתוח לשינויים לא ראויים. הויכוח בהקשר למנהגים שעוברים בידי הנשים בעדות השונות נסוב על הנקודה הזאת. הרב יוסף שהן לא אמינות מספיק, וייתכן שנשתרבב להן מנהג (לפעמים בשלבים). רבנים אחרים חלקו על זה. טענת הרב יוסף באשר למחויבות לפסקי הבית יוסף בארץ ישראל היא טענה העומדת בפני עצמה. דבריך שבסוגריים דורשים מקור, לא ברמה העקרונית אלא ברמה המעשית. פנטין - שיחה02:09, 18 ביוני 2020 (IDT)תגובה
אכן ייתכן שמנהג נשים יסודו בהוראת רבנים, אבל ככל שהבנתי לא בזה מדובר כאן. הוא מתח ביקורת על מנהגי עדות מסוימים, וגם מתח ביקורת על מנהגים של נשים שלטענתו נובעים מהבורות שלהן בעבר. נרו יאיר • שיחה • כ"ו בסיוון ה'תש"ף • 10:17, 18 ביוני 2020 (IDT)תגובה
פנטין, לגבי תוקף מנהגים ניתן לעיין למשל בשולחן ערוך, יורה דעה, סימן רי"ד, לא אכנס לנושא הזה כאן. לגבי מנהג שנהגו בו נשים הרב יוסף לא חידש דבר, אלא השתמש לפעמים עם דברי פוסקים הדוחים במקרים מאוד מסוימים מנהג נשים (המקור הוא במחלוקת האחרונים לעניין עיתוי הברכה על הדלקה נר יום טוב). הרב יוסף בוודאי לא היה חולק באותה צורה על הרב קארו והרמ"א, שמביאים בדבריהם (בעקבות ראשונים) מנהגי נשים שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רס"ג, סעיפים ה'-י'. בכל אופן, מחיקתו של נרו יאיר מאוד ראויה, משום שהציטוט שהובא אינו משקף את ביקורתו כלפי מנהגי העדות, אלא מדובר בהשתלחות שכנראה הרב ניסה להעביר דרכה מסר הלכתי כלשהו. (אם זכרוני אינו מטעני הוא דחה אז את דברי החיד"א שהתבסס על מנהג נשים לגבי ברכה מצוות עשה שהזמן גרמא, ובתגובה לרב מרוקאי שטען כי כך נהגו הנשים במרוקו [נדמה לי מדובר ברב דוד שלוש, יליד הארץ], הרב יוסף אמר את דבריו בלויין כפי שאמרם.) עמנואל בן חיים - שיחה10:59, 18 ביוני 2020 (IDT)תגובה
היתר המכירה סויג כקולא של שעת הדחק, וממילא דעתו שבני תורה לא יסתמכו על ההיתר הזה באכילה. אם יושב אוהל סובר שזה לא נכון עובדתית, זה עניין אחד; אבל השמטת ההסתייגות המהותית מההיתר הזה והצגתו כמעשה של לכתחילה אינן במקום. דגש - שיחה18:09, 17 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה
הבה נתחיל בדיוק העובדות: לא השמטתי ולא הצגתי, כי אם ביטלתי תוספת חדשה. הדיוק הזה חשוב. שנית, בכל מקרה התוספת היתה לגבי חקלאים ולא לגבי הסתמכות של בני תורה באכילה. שלישית, מדובר בעיוות של דעתו על ידי הוצאה מפרופורציה, הוא הדגיש שוב ושוב שההיתר הוא לכתחילה וההימנעות ממנו היא חומרא, ואף כתב שההיתר עדיף על אוצר בית דין, למצוא ציטוט מסויים על שראוי לחקלאי להחמיר - ולהבליט אותו, יוצר תמונת מצב שאינה תואמת את המציאות של עמדתו, כך לדעתי לפחות. יושב אוהל • שיחה • י"ב בחשוון ה'תשפ"ב 18:50, 17 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה
(הערך שנמחק אני זה שהוסיף אותו). נתחיל מהתחלה:
המקור לפני שאני כתבתי, בכלל לא היה נכון. כמדומני היה כתוב: יביע אומר חלק ג (ושם אין דבר כזה) וק"ל. זה מאד מרשים שאתה משתמש במושג עובדה ואז זה יוצר מצג שווא שאתה דובר אמת (ואתה לא). כל התשובה של חכם עובדיה (40 דפים! יביע אומר חלק י קונטרס השמיטה) למדתי אותה עיין היטב היטב עיין. בסוף התשובה הרב עצמו מפנה לקול הקורא. מכיוון שאני רואה שכתבת מה שכתבת אני סמוך ובטוח שאינך מחזיק בביתך "יביע אומר" אלא מעלה השערה, יש יגידו מעניינת, נחמדה אבל לא מדוייקת. חכם עובדיה לא כתב שאין לסמוך על היתר מכירה, ההיפך! אבל בגלל שנוצר מצב שלא היה קונצנזוס סביב פסיקה זאת הוא כתב את הקול קורא כדי שאנשים יידעו שזה בשעת הדחק. המושג שעת הדחק לא מבטל את ההלכה לכתחילה, ממש לא. חכם עובדיה כתה שפשוט המצב הוא תמיד שעת הדחק.
אני מצטרף כאן לדעתו של דגש על החשיבות הקריטית בהבאת דעתו המלאה של הרב עובדיה כפי שנוסחהּ כאן בערך בידי מדוייק להפליא. כיום יש פיצול לא ראוי של המצטטים את דעת הרב עובדיה בעניין היתר המכירה. בעוד הרבה מהחרדים שמים את כל הדגש על דבריו שההיתר הוא רק בשעת הדחק, וכלל אינם מצטטים את דבריו בעד ההיתר, הרבה מהציונות הדתית עושים בדיוק הפוך: משמיטים את דעתו שההיתר הוא לשעת הדחק ולכן בני תורה לא יסתמכו עליו לכתחילה, ומצטטים רק את דבריו בעד ההיתר. בדומה לכך נהג כאן כבוד העורך יושב אוהל. שתי הגישות הקיצוניות פסולות, ובוויקיפדיה אנו מחויבים להביא בפני הקורא הישראלי המצוי את מלוא דעתו של הרב עובדיה ללא השמטות וצנזורים. • ידך-הגדושה - שיחה11:54, 18 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה
יש עדויות מוקלטות ומצולמות, חלקן זמינות ברשת, על כך שלבני משפחתו הקרובים היה הרב מייעץ לקנות היתר מכירה. שמעתי מת"ח עדות שבביתו של הרב עצמו היו אוכלים יבולים מהיתר המכירה. דרכו של הרב בעניינים רבים הייתה להקל, וביחס להיתרים אחרים שלו ההיתר הזה אינו לא המחודש ביותר ולא הקולא הגדולה ביותר. אם מביאים ציטוט, אציע את הציטוט הבא (מתוך מקראי קודש, חנוכה, הדפסת ה'תשע"ד, עמוד קצו):
”רבנו סמך בשתי ידיו על "היתר המכירה" בשביעית, ביסס את היתרו על יסודות נאמנים, מראשונים ואחרונים. בנימוקים הלכתיים טהורים דחה את כל טענות המחמירים בדבר, ולא השאיר פקפוק בדבר, ושאף בני תורה יכולים להקל בדבר לגמרי. נוסף על מה שהעלה את היתרו על הכתב [ר' יבי"א (ח"י חיו"ד סימן מ"ד) וילקו"י (חלק מצוות התלויות בארץ, ח"א עמ' תרלט - תשטו)], שמעתי ממנו את השקלא וטריא בעניין בשיעוריו בכל מוצאי שבת (בבית הכנסת "היזדים") במשך כחצי שנה תמימה. יש לציין שגם בפסק זה גילה רבנו את דעתו האמיתית ללא חשש למרות שישנם פוסקים רבים, בעיקר במגזר החרדי שאין דעתם נוחה מכך”. מיכאל משיכון בבלי • שיחה • כ' בחשוון ה'תשפ"ב • 19:25, 26 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה
הציטוט הזה של הרב משה הררי, מבטא באופן מדויק את מה שכבר כתבתי בהערה הקודמת, כי "כיום יש פיצול לא ראוי של המצטטים את דעת הרב עובדיה בעניין היתר המכירה. בעוד הרבה מהחרדים שמים את כל הדגש על דבריו שההיתר הוא רק בשעת הדחק, וכלל אינם מצטטים את דבריו בעד ההיתר, הרבה מהציונות הדתית עושים בדיוק הפוך: משמיטים את דעתו שההיתר הוא לשעת הדחק ולכן בני תורה לא יסתמכו עליו לכתחילה, ומצטטים רק את דבריו בעד ההיתר". עם כל הכבוד לרב הררי, הוא משתייך במובהק לחוגי "מרכז הרב" ששמו את "היתר המכירה" כאחד העקרונות המקודשים ביותר. הרב הררי הינו עד היום הזה אברך ב"מרכז", וספרו (ממנו ציטט מיכאל משיכון בבלי) נפוץ בעיקר בציבור הדתי-לאומי. כך שאין זה אומר שדבריו לא נכונים. הוא פשוט בחר לראות את דברי הרב עובדיה בעניין זה ב"משקפיים" שלו, בדומה לאברך חרדי שבוחר לראות רק את ההסתייגויות של הרב עובדיה מהיתר המכירה. כאמור, "שתי הגישות הקיצוניות פסולות, ובוויקיפדיה אנו מחויבים להביא בפני הקורא הישראלי המצוי את מלוא דעתו של הרב עובדיה ללא השמטות וצנזורים". • ידך-הגדושה - שיחה16:39, 22 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה
עדויות זה חשוב, אבל הלכה למעשה... צירפתי מכתב. ברור שחלק מהעורכים כאן משתייכים לחוגים מסוימים, אבל תפקידנו לתעד את ההיסטוריה ולא להעלים אותה. דגש - שיחה13:06, 26 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה
אשר לעריכה הזאת: נניח שיש מכתב כזה והוא טוען את מה שיושב אוהל טוען, הוא לא חולק על העובדות ש(א) היתר מכירה הוא קולא(ב) לאכול יבול שלא נמכר בהיתר מכירה זוהי חומרא(ג) במקרים מסוימים ראוי להחמיר ולא להסתמך על כך. מהם המקרים המסוימים? אברכים בני־תורה שידם משגת. מתי כדאי לא להחמיר? כשזה מגיע על חשבון פרנסה דחוקה, במקרים מסוימים (ולכן צריך להתחשב במצב הכלכלי); אנשי יגיע כפים שהדבר עלול לגרום להם לא לשמור שמיטה כלל; מקרים שזה יהיה בבחינת "חומרא דאתא לידי קולא".
בסופו של דבר, אין למדין הלכה ממעשה רב. יתכן שלאנשים מסוימים הורה דבר אחד, ולאחרים אחרת. מכתב פומבי כמו זה הוא שובר שוויון שספק אם בכלל תמצא לו בר־פלוגתא. דגש - שיחה14:39, 26 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה
אתה כנראה לא קורא את דברי בני השיח, וחבל. אני לא רואה התייחסות של בן דורסאי לשאלה האם לציין את ההמלצה לאברכים, אלא הסבר לכך שמדובר כאן על מאבק בין גישות. להזכירך: היה ניסוח אחר של "מדוייק להפליא" ששונה מהותית מהניסוח שלי; המטרה שלי היא למצוא דרך ביניים בין גישה מוטה (חרדית) לבין גישה מוטה (מרכזניקית) בציון של משפט אחד. אני מציע שמשתמש:מיכאל משיכון בבלי, בן דורסאי, משתמש:מדוייק להפליא ומשתמש:ידך-הגדושה יקראו את המכתב, יסתכלו על העריכה שלי (לא של "מדוייק להפליא") ויבהירו בקולם הם האם השמטה של הפרט הזה הוא מעשה אנציקלופדי, או תעמולה מרכזניקית. דגש - שיחה15:27, 26 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה
אם אתה לא טוען להשוואה בין הדיונים, אז ודאי לא שייך לטעון שאני במיעוט. ההוספה שלך היא הוספה חדשה וככל הוספה חדשה אינה יכולה להיוותר אם יש לה התנגדות. היות ואני מתנגד אליה - אבקשך להסירה עד שיוכרע לגביה בשיחה. אי אפשר להשליך רק מדברי חלק מהמתדיינים כאן ולסנן את האחרים. אם יהיה בדיון הסכמה על הוספת התוספת שלך - בברכה. אך כל עוד אין - אי אפשר להוסיפה, כמקובל. אגב, כמדומה שמי שאישתמיטיה מדברי בני השיח זה אתה. בן דורסאי דווקא הביא הקלטה מצולמת בה הגר"ע טוען שונה מהמכתב, ומיכאל הביא עדויות וציטוטים כאלו. שניהם טענו שהצגה רק של היות ההיתר "דיעבד" היא לא מאוזנת. אני באמת ובתמים מופתע מההתנהלות שלך, לא מתאים בכלל להתנהלותך הקבועה. מצפה שתשחזר את עצמך כראוי עד להכרעה בדיון על התוספת שלך. יושב אוהל • שיחה • כ' בחשוון ה'תשפ"ב 15:36, 26 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה
איפה כתוב "דיעבד"? נזהרתי שלא לעשות את זה. בפומבי הוא קרא לאברכים להעדיף תוצרת אחרת, וזו עובדה. הנהגות ליחידים אינן שקולות למכתבים ציבוריים. בכל מקרה, אם טובת ויקיפדיה עמדה לנגד עיניך, היית צריך להוסיף שלפי עדויות הוא התיר לכתחילה לאנשים, ומ"מ בפומבי הוא פרסם מכתב שקרא להעדיף יבול נוכרי/חו"ל. אבל מבחינתך כל עריכה שלא תציג את היתר המכירה באור שאתה מעוניין להציג אותו תלך לפח, ומבחינתי זה נופל בגדר ויקיפדיה:טיפול בהשחתה. דגש - שיחה15:44, 26 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה
יש לו גם קריאות ציבוריות אחרות. כולל שיעורים ביזדים בהם שפך אש וגפרית על אברכים שמחמירים ולכן בני ביתם סובלים. שוב: גם את הקריאות האלו לא צירפתי, כי בשונה ממה שאתה מאשים אותי - אני לא מנסה להחדיר דווקא את עמדתי. עווני הוא בסה"כ שאני חושב שהבלטת אמירות מסויימות והסתרת אחרות היא חוסר איזון. זכותך לחלוק עלי אבל תצנן את הזעם שלך, זו לא השחתה. יושב אוהל • שיחה • כ' בחשוון ה'תשפ"ב 15:53, 26 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה
ראית שיעור כזה? שמעת שיעור כזה? עדויות והוצאות מהקשר יש לרוב. גם לשיטתך אתה מסכים שראוי לעשות זאת, אבל לא בכל מצב. ואפילו את זה אתה לא מוכן להכניס. דגש - שיחה15:56, 26 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה
אכן שמעתי. וגם הרב הררי הוא עדות מספיקה ולא הוצאה מהקשר. ומכתב נוסף מופיע בספרו של הרב בן מאיר. מה שאני לא מוכן זה דבר אחד בלבד: הבאת ציטוטים לצד אחד בחוסר איזון לצד השני, זה הכל. זה גם מה שטענו מיכאל ובן דורסאי. תנשום. יושב אוהל • שיחה • כ' בחשוון ה'תשפ"ב 16:01, 26 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה
איזה ציטוטים לצד אחד? הוא כתב שזה מותר. מותר זה מותר. מאידך הוא כתב שראוי לאברכים להימנע מלהסתמך על כך, וזו עובדה. אתה כנראה לא מבין שהעובדה שלעמדתו במקרים מסוימים לא צריך להחמיר משיקולי נזק–תועלת לא סותרת את העובדה שראוי להחמיר. היכן חוסר האיזון? הקורא עכשיו בטוח שהוא מתיר לכתחילה (וזה, כפי הנראה, הרושם שאתה מנסה להעביר) בעוד שזה יותר מורכב. זו אי־נאמנות אנציקלופדית.
דברי הרב הררי, שחשוב לציין שנדפסו לאחר מותו של הרב עובדיה, אינם יכולים לסתור מכתבים שכתב בחייו. אל תשלח אותי לחפש מכתבים. אם יש לך מכתב שסותר (לא כזה שאומר שבמקרים מסוימים אין עניין, אלא שאין כל מעלה כלל בהימנעות), תביא אותו לכאן. דגש - שיחה16:10, 26 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה
זורק שאלה: האם אתה מסכים שעמדתו בעניין היתר מכירה לא תוזכר בערך כלל, לא לחיוב ולא לשלילה, עד לבירור מסודר ודיון מורחב של הקהילה? מידע חסר עדיף על מידע שגוי. דגש - שיחה16:11, 26 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה
אתייחס רק לשאלה: לא. והנימוק ברור: זה שהוא התיר זה ללא ספק. הויכוח הוא על "מה הוא המליץ". אני לא מוסיף פסקה על העדפה של ההיתר למרות קיומן של כאלו, ואתה על תוסיף על העדפה הפוכה, למרות שמצאת מקור גם לזה. זה המצב הנייטרלי שיישאר עד לבירור מסודר. וזה מה שאני מסביר כל הזמן אבל אתה זועם ולא רוצה להקשיב לי. זה בדיוק המטרה של ההצעה שלך - רק עם דיוק לגבי נושא הויכוח. אין סיבה שבגלל ויכוח על "העדפה" לא יוזכר ההיתר הבסיסי. יש סיבה שבגלל ויכוח על העדפה - לא תוזכר העדפה לשום צד. "אמר שמותר" וגמרנו. לא לכתחילה, לא בדיעבד, לא בדוחק, לא למהדרין. מותר - ללא שום תוספת שלא התבררה בדיון מסודר. (למתר לציין, שזו כמובן הגרסה היציבה) יושב אוהל • שיחה • כ' בחשוון ה'תשפ"ב 16:16, 26 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה
אני רוצה שתביא לי מקור איכותי וברור שבו הוא מורה להעדיף היתר מכירה על פני פתרונות אחרים. בינתיים לא הבאת שום מקור, מעבר למקורות שכותבים שזה לכתחילה. דגש - שיחה16:20, 26 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה
┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└
ראשית, הבאתי סרטוונים. שנית - יש מכתב בכת"י שהודפס באו"ת וב"מה נאכל בשנה השביעית" בו כתב שעדיף על אוצר בי"ד. יושב אוהל • שיחה • כ' בחשוון ה'תשפ"ב 17:08, 26 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה
כעת אתה מתעקש להסיר סרטונים בהם הוא מדבר בעצמו. ממש הוגן. ועוד אתה מאשים אותי בהשחתות. מאכזב. במצב הנוכחי, אני דורש להחזיר לגרסה יציבה. יש מחלוקת על הניסוח של ההוספה, לא יתכן שתכפה את הנוסח שלך. יושב אוהל • שיחה • כ' בחשוון ה'תשפ"ב 17:12, 26 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה
אני רציני מאוד. הידע שלי בזכויות יוצרים כנראה לא משתווה לידע שלך, אבל בסרטון מופיע צלמית של כיכר השבת. מי שהעלה את הסרטון ליוטיוב זה לא החשבון של כיכר השבת אלא פורום דתי כלשהו, מה שאומר שהוא פשוט הוריד סרטון מכיכר השבת והעלה אותו ליוטיוב. זו אכן הפרת זכויות יוצרים, שבוויקיפדיה לא מקשרים אליה. אני כבר הולך לעשות איפוס. דגש - שיחה17:26, 26 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה
איני מבין כלל על מה הרעש וההמולה ...בכל מקרה לא התכוונתי שיווצר מצב של מחלוקת שכזו. אני חוזר ואומר דעת הרב עובדיה היא שהיתר מכירה הוא שריר וקיים אך מכיוון שפסיקה זאת נתונה במחלוקת הפוסקים הוא פרסם את ה"קול קורא" להחמיר בדבר ועדיין צריך ללמוד את הפסיקה שמובאת ביביע אומר חלק י יורה דעה סימן לג וכן באור לציון חלק א סימן כז. מדוייק להפליא - שיחה17:42, 26 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה
המכתב לתושבי השכונה החרדית ע"ש הגרי"ח זוננפלד אותנטי ואף הודפס בילקו"י. הוא אכן מייצג אחת מהאמירות של הגרע"י בנושא, אך בהחלט לא את כל מה שאמר והמליץ במהלך עשרות רבות של שנים בנושא. עידנתי מעט את הניסוח כדי שייצג טוב יותר. כפי שכתבתי, דרכו של הרב עובדיה זצ"ל בכלולתה לא הייתה דרך של חומרות, גם בנושאים אחרים, חמורים הרבה יותר, ויש שיאמרו שההמלצה לאנשי השכונה החרדית ע"ש הגרי"ח זוננפלד החמיר היא מסוג של "אל ישנה אדם מן המנהג". דגש, אולי הפתרון הנכון הוא להביא את שני הצדדים בצורה מורחבת בערך - ציטוט לכאן וציטוט לכאן. מיכאל משיכון בבלי • שיחה • כ' בחשוון ה'תשפ"ב • 19:51, 26 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה
מכיוון שיש ציטוטים של הגר"ע לכאן ולכאן, שלעיתים מדברים על מצבים שונים וכד', ויהיה בלתי מאוזן להביא ציטוטים רק לצד אחד, אני תומך בדעתו של מיכאל משיכון בבלי, להביא ציטוטים לכאן ולכאן. בכל מקרה, לעת עתה, אני סבור כי יש להחזיר לגרסה יציבה עד שתהיה הסכמה על הניסוח המדויק. בן דורסאי • שיחה • כ"א בחשוון ה'תשפ"ב • 07:23, 27 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה
ראשית, אני מחזק את ידיו של מדוייק להפליא. לא מחלוקת יצרת כאן, אלא הבאת דעתו של הרב עובדיה באופן אמתי ומאוזן, ועל כך מגיעה לך רק תודה. לעצם העניין: אין כל ספק שעריכתו של "דגש" היא מאוד מאוזנת ובעיקר מאוד אנציקלופדית. היא אפילו מתחשבת מדאי בדעות ה"מרכזניקיות" של "יושב אוהל" ודומיו, אבל מפני דרכי שלום, אפשר להבין את ההתחשבות. מובעת כאן גם התנגדות לעריכתו של "מיכאל משיכון בבלי". באנציקלופדיה אנו לא יכולים לערוך על פי סברות והשערות אלא על פי המקורות הברורים. עוד הערה שאני חייב לכתוב, ואשתדל לעשות זאת באופן היותר נעים: בעיניי אין הבדל גדול בין "עורכים בתשלום" שהאינטרס שלהם לכתוב באופן מוטה בעד נושאים שנוחים למשלם, הוא מובנה, לבין "עורכים 'משוחדים' אידיאולוגית". כלומר: אין הבדל גדול אם המניע הוא כסף ממשי או כסף אידיאולוגי. מי שמייצג באופן מוחלט דעות של בית מדרש מסוים, יניח נא לעורכים אחרים לאזן את עריכותיו (במקרים בהם יש חילוקי דעות בין בית מדרשו לבתי מדרש אחרים) בכדי שוויקיפדיה תישאר מאוזנת ומשקפת נאמנה את האמת הכוללת. • ידך-הגדושה - שיחה20:05, 26 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה
כולי נרגש מהחרדה לאובייקטיביות שמגלה כאן ידך הגדושה. אני אכן תומך בדבריו ומציע שכל החרדים ימשכו את ידיהם מהדיון. מקובל? יושב אוהל • שיחה • כ"א בחשוון ה'תשפ"ב 21:08, 26 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה
מחילה מכבודכם אין לי מושג מי עורך בתשלום ומי עורך אידאולוגית. אין לי שום אידאולוגיה...הלכה זו הלכה ופנים רבות לה ...אין מה למשוך את הדיון אלא יש לדייק בדברי חכם עובדיה לאסוקי שמעתתא וכך אני אמשיך לנהוג. לעצם עניין הניסוח לענ"ד העריכה נכונה ,משקפת את מגוון הדעות בעניין כפי שהובאו מפי החכם בעצמו וד"ל. אשריכם על העריכה היפה מדוייק להפליא - שיחה00:42, 27 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה
מכירת גינת הרב בשביעית בכדי שלא להיכשל במלאכת שביעית
מיכאל משיכון בבלי, שמא תואיל לצטט כאן את מלוא המכתב בכתב ידו של הרב עובדיה על מכירת גינת ביתו בשביעית? הספר "קדושת השביעית" לא נראה במאגרים זמינים, ונכון לעכשיו גם לא מצאתיו בחנות הספרים הקרובה. עולות כמה שאלות עד כמה נכון להביא עובדה זו כהמשך לדיון על תקפות המכירה לעניין אכילה של פירות "היתר מכירה". הרי, בפשטות, לא מדובר במכירה לצורך אכילה של פירות שגדלו בגינה, אלא במכירה לחומרא בכדי שלא להיכשל בעבודות גינון אסורות בגינת הבית. בעניין זה מצאנו גם כמה רבנים חרדיים שאינם מסתמכים כלל על "היתר המכירה" לצורך אכילה, אבל מוכרים "לחומרא" את הגינה. הדבר דומה למכירת חמץ לחומרא, שנוהגים בו גם מי שנמנע מלאכול מוצרים שנמכרו במכירת חמץ. גם במקרה זה, הרב עובדיה לא מכר את שדהו והמשיך לעבוד בה ולמכור את פירותיה כבכל השנים, אלא את גינתו, ובכדי שלא להיכשל במלאכת שביעית. • ידך-הגדושה - שיחה08:27, 27 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה
”ב"ה כ"ה אלול תשמ"ו
על יסוד היפוי כח הרצו"ב מאת ועד הבית אני מודה שהקניתי בקגו"ש את הגנה שמסביב לבית רח' זבוטינסקי 36 ירושלים, לרבנות הראשית לישראל לתקופת שנת השמיטה הבעל"ט
תודה רבה לך מיכאל היקר. העברתי את מלוא הקטע שהבאת (לא נגעתי כלל לא בקטע עצמו ולא בהערות) לתחילת הפסקה, בקטע שמדובר על המכירה, במקום שיופיע היכן שמדובר על צריכת הפירות. • ידך-הגדושה - שיחה09:04, 27 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה
בגלל שהרב נולד בסוף שנת 1920, היא תחילת שנת התרפא, חשבונות הגיל שלו לא נכונים. מחשבים לפי השנים הלועזיות אבל לפי השנים העבריות זה כאילו הוא נולד בשנת 1921.
יש לתקן את הנתונים, למשל הרב לא היה בן 20 בשנת התש, אלא התשא. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 109.253.192.63 16:02, 26 ביולי 2024 (IDT)תגובה
.jpg){kind=link}
