ג'קרטה
ג'קרטה (באינדונזית: ⓘⒾ) היא הגדולה שבערי אינדונזיה ובירתה. העיר שוכנת בצפון-מערב האי ג'אווה על החוף הדרומי של ים ג'אווה ושטחה 664 קמ"ר. על פי מפקד האוכלוסין משנת 2020 אוכלוסיית העיר מנתה כ-10.562 מיליון תושבים וכ-31.24 מיליון במטרופולין.
| |||
 | |||
| פוטומונטז' של ג'קרטה | |||
| מדינה |
 אינדונזיה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז | ג'קרטה | ||
| ראש העיר | תגוה סטיאבודי | ||
| נפות בעיר | 44 | ||
| ערים בעיר | 6 | ||
| שפה רשמית |
אינדונזית  | ||
| תאריך ייסוד |
22 ביוני 1527 | ||
| שטח | 664 קמ"ר | ||
| גובה | 8 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 10,562,088[1] (2020) | ||
| ‑ במטרופולין | 31,240,709 (2020) | ||
| ‑ צפיפות | 15,907 נפש לקמ"ר (2020) | ||
| קואורדינטות | 6°08′00″S 106°45′00″E / 6.1333°S 106.75°E | ||
| אזור זמן | UTC +7 | ||
| אתר ג'קרטה | |||
|
לחצו כדי להקטין חזרה  | |||
  | |||
.svg)
היסטוריה
עריכהבמקום בו ממוקמת העיר הייתה התיישבות כבר במאה החמישית לספירה. ההתיישבות הראשונה באזור זה היה נמל קלאפה שהיה ממוקם במוצא נהר צ'יליוונג אל הים. הנמל שנבנה במקום היה הנמל המרכזי של הממלכה ההינדית סונדה. הפורטוגזים ביקרו בעיר בשנת 1522 המלך ההינדי התיר לפורטוגזים לבנות במקום נמל.
ב-1523 אוסלמה העיר על יד פתחילה (או פלטחאן), בשנת 1527 הדף פתחילה את הפורטוגלים שנסו לכבוש את העיר. ב-22 ביוני 1527 שינה את שם העיר אותה שנה מ"סונדא קלאפה" לג'איא קארתא (שפירושה: מבצר מנצח בהיפוך סדר המילים) במלאית. תאריך זה נחשב "יום הולדתה הרשמי" של העיר. השם היום הוא אחד מ-5 גרסאות לשם הישן ונובע מחיבתם של האינדונזים לקצרנות לשונית ולשימוש בראשי תבות.
ב-21 בנובמבר 1618 כבשו כוחות חברת הודו המזרחית ההולנדית בהנהגת יאן פיטרסון קון את העיר. הסונדאנסים שעודם חיים מסביבה ניסו לשחררה עד 1619 ונכשלו. אז הרסו ההולנדים את העיר ויסדו במקומה בשנת 1619 את בטאוויה - שמה של הולנד בלטינית.
באטוויה הייתה הבירה של המושבה ההולנדית של איי הודו המזרחית. ב-1811 כבשו הבריטים את העיר, ושלטו בה במהלך חמש השנים בהן שלט נפוליאון בהולנד. לאחר תום מלחמות נפוליאון השיבו הבריטים את השליטה בעיר להולנד, בשנת 1816.
ב-1942 במלחמת העולם השנייה כבשה יפן את העיר, וקראה לה בשנית ג'קרטה, על מנת לרכוש את אהדת התושבים המקומיים. לאחר הפסדה של יפן במלחמה, הכריזה אינדונזיה על עצמאותה ב-17 באוגוסט 1945, אולם הולנד כבשה את העיר מחדש בין ה-29 בספטמבר 1945 ל-3 באוקטובר 1945. לבסוף, לאחר תום מלחמת העצמאות של אינדונזיה, ב-27 בדצמבר 1949, הפכה ג'קרטה לבירת המדינה העצמאית. במרכזה הוקמה לימים האנדרטה הלאומית, המסמלת את המאבק לעצמאות.
ברק אובמה, נשיא ארצות הברית לשעבר, הגיע לעיר עם משפחתו בשנת 1967, שם התגורר אובמה עם אימו ואביו החורג.
במהלך שהותו למד אובמה שלוש שנים בבית ספר קתולי פרטי, בו רכש את יסודות השפה האינדונזית, שבה התנהלו הלימודים.
אובמה זכה לחינוך בשפה האנגלית דרך לימוד ביתי מצד אימו. לאחר שלוש שנים עברה המשפחה לשכונה טובה יותר עקב קידום עבודה של האב, ולכן עבר אובמה ללמוד בבית ספר ממשלתי חילוני במשך שנה.
בשנת 1971 עזב אובמה את ג'קרטה ואת אינדונזיה. בסה"כ חי אובמה בג'קרטה 4 שנים.
משנת 2002 ועד לשנת 2017 בעיר התקיים פסטיבל הסרטים !Q.
בשנת 2016 התרחש בעיר פיגוע שאורגן על ידי קיצונים מוסלמים.[2]
שיטפונות בעיר
עריכהג'קרטה, שבנויה סמוך לנהרות, מוצפת באופן תדיר. שיטפונות חריגים נרשמו בג'קרטה פעמים רבות בעבר, בין השאר בשנים 1621, 1654, 1918, 1942, 1960, 1976, 1996, 2002, 2007, 2013 ו-2020. אחד הגורמים לשיטפונות הוא שחלק ניכר מהעיר, כ-240 קמ"ר, נמצא מתחת לפני הים. השיטפונות החמורים ביותר מתרחשים כאשר יורד גשם רב בזמני גאות, אז פני הים עולים וביחד עם מי הגשם הניגרים הם מציפים את האזורים הנמוכים בעיר.
ב-4 בפברואר 2007 הוצפו כשלושת רבעים של הבירה בעקבות הצפת הנהרות ופריצת סכר, ויותר מ-300 אלף תושבים נאלצו לעזוב את בתיהם[3].
בשנת 2019 הכריז נשיא אינדונזיה על החלפת עיר הבירה ג'קרטה בעיר נוסנטארה[4] הנמצאת באי בורנאו הסמוך[5].
במהלך שיטפונות של ינואר 2020 נהרגו 66 תושבי העיר.[6]
השפעת השיטפונות קטלנית במיוחד עקב גידול האוכלוסייה בעיר, תכנון בנייה לקוי, וחוסר ידע על דרכי התמודדות עם שיטפונות בקרב תושבי העיר וגורמי הממשל באינדונזיה. שכונות ג'קרטה הממוקמות מתחת לפני הים ממשיכות לשקוע בקצב של 17 ס"מ בשנה[4], עקב גורמים שונים, כולל שאיבה לא מבוקרת של מי תהום. מבין ההתפתחויות האפשריות, על פי התחזית הקשה יותר, עד שנת 2050 צפויים להיות 95% משטחי צפון ג'קרטה מתחת לפני הים.
ממשל מקומי
עריכהג'קרטה מנוהלת על ידי מושל (ולא על ידי ראש עירייה) משום ששטחה חופף לשטח המחוז המיוחד שלה. העיר מחולקת לחמישה חלקים:
- מזרח ג'קרטה - ג'קרטה טימור[7]
- מערב ג'קרטה - ג'קרטה באראט[8]
- צפון ג'קרטה - ג'קרטה אוטרה[9]
- דרום ג'קרטה - ג'קרטה סלאתאן[10]
- מרכז ג'קרטה - ג'קרטה פוסאט[11]
- אלף האיים - לשעבר מחוז בצפון ג'קרטה[12]. מדובר באוסף של 110 איים קטנים הממוקמים על ים ג'אווה. יש להם ערך שימור גבוה בעקבות המערכות האקולוגיות הייחודיות והמיוחדות שלהן. צורת התחבורה העיקרית בין האיים הן סירות מהירות או מעבורות קטנות.
תחבורה
עריכהישנן מספר רכבות החוצות את העיר, אולם אין בהן די כדי לספק את צורכי האוכלוסייה - דבר המביא לצפיפות יתר ברכבות. גם מערכות האוטובוסים והמוניות אינן עומדות בעומס. כיום נבנות בעיר שתי מערכות מונורייל על מנת להקל את העומס.
בשנת 1985 נפתח בסמוך לעיר נמל התעופה הבינלאומי סוקרנו-האטה, שהחליף את נמל התעופה הישן הלים פרדאנאכוסומא ואת נמל התעופה הישן כמאיוראן מימי שלטון הולנד, שנחרש ונהרס לאחר חנוכת שדה התעופה החדש, לטובת בניית שכונות חדשות, ששמות הרחובות בהן קשורים בתעופה. שדה התעופה הלים פרדאנאכוסומא עודנו משרת את חיל האוויר האינדונזי.
בעיר פועל נמל טנג'ונג פריאוק, הנמל הגדול באינדונזיה.
חינוך
עריכהבג'קרטה נמצאות מספר אוניברסיטאות, על פי ה-WORLD OF LEARNING מספרן 11, ו-10 מהן נזכרות כאן:
דת
עריכהמסגד איסתיקלאל הוא המסגד המרכזי בג'קרטה והגדול ביותר בדרום-מזרח אסיה. בעיר פועלות גם שתי קתדרלות.
ספורט
עריכהקבוצת הכדורגל הפופולרית ביותר בג'קרטה היא פרסיג'א ג'קרטה שמגרשה הביתי הוא אצטדיון לבאק בולוס.
האצטדיון הגדול בג'קרטה הוא אצטדיון גלורא בונג קארנו[22]. באצטדיון 100,000 מקומות ישיבה, והוא אחד האצטדיונים הגדולים בעולם. האצטדיון נבנה בתחלה בשם "סנאיאן" עבור אירוח משחקי אסיה בשנת 1962, ואחרי מות סוקרנו נקרא האצטדיון על שמו.
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של ג'קרטה (באינדונזית ובאנגלית)
ג'קרטה, ברשת החברתית פייסבוק
ג'קרטה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ג'קרטה, ברשת החברתית אינסטגרם
ג'קרטה, סרטונים בערוץ היוטיוב- ג'קרטה אונליין
- הבורסה של ג'קרטה
- ג'קרטה - תיירות
- אסתר זנדברג, מחיר הצמיחה: דברים שרואים מלמעלה, באתר הארץ, 5 בדצמבר 2012
- ג'קרטה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ Indonesia: Administrative Division (Provinces, Regencies and Cities) - Population Statistics, Charts and Map, www.citypopulation.de
- ^ אינדונזיה: הרוגים בסדרת פיגועים בבירה; דאעש קיבל אחריות, באתר וואלה, 14 בינואר 2016
- ^ בירת אינדונזיה הוצפה - 340 אלף איבדו את ביתם, באתר הארץ, 5 בפברואר 2007
- ^ 1 2
רותם קובנר, אינדונזיה בונה בירה חדשה ב-35 מיליארד דולר. זו רק ההתחלה, באתר הארץ, 4 בספטמבר 2024
- ^ אינדונזיה תחליף את עיר הבירה, באתר ynet
- ^ מי הים עולים, בירתה שוקעת ועשרות מתים בהצפות, אך אינדונזיה אדישה למשבר האקלים, באתר הארץ, 5 בינואר 2020
- ^ https://timur.jakarta.go.id
- ^ https://barat.jakarta.go.id
- ^ https://utara.jakarta.go.id
- ^ https://selatan.jakarta.go.id
- ^ https://pusat.jakarta.go.id
- ^ https://pulauseribu.jakarta.go.id
- ^ http://www.trisakti.ac.id
- ^ http://www.tarumanagara.ac.id
- ^ http://www.binus.ac.id
- ^ במלאית BINA="בניה" ממקור ערבי, NUSANTARA מ-NUSA במלאית ושפת האי ג'אווה ושפת האי באלי = "אי" + ANTARA במאלאית = "בין, בינים" המושג NUSANTARA שמשמעו "בין האיים" הוא שם חבה מקודש הקים באינדונזיה מאז שנת 1269 לספירה הנוצרית ונמצא בכל מפה גאוגרפית באינדונזיה המודרנית.
- ^ http://www.ukrida.ac.id
- ^ קרי מסורס: "מוהמדיה" כי אין אות ח' במלאית.
- ^ http://www.atmajaya.ac.id
- ^ על שם ג'איאבאיא (אנ') מלך קדירי בשנים 1135 עד 1179 לספירה הנוצרית. הוא התנבא ש"(ה)ג'אואנים יהיו נשלטים על ידי לבנים במשך 300 שנה ואחריהם יהיו (ה)ג'אואנים נשלטים על ידי גמדים צהובים במשך חיי צמח תירס אחד, לפני שישוב מלך צודק". כאשר השתלטה יפן על אינדונזיה, חגגו שם המקומיים את התגשמות הנבואה. את התואר העתיק RATU ADIL במלאית: "(ה)מלך (ה)צודק" המופיע בנבואה הנזכרת למעלה הם יחסו לסוקרנו. המלה "RATU" במלאית משמעה גם "מלכה" וזה עקר שימושה בימינו. המלה "ADIL" שאולה מערבית: عادل "עאדל" עם "כסרה" המקבילה לחיריק באות "דאל", ד', משמעה "צודק".
- ^ במלאית: "(ה)פיתוח (ה)לאומי".
- ^ במלאית: "התרגשות האח / החבר קארנו". "בונג קארנו" הוא כנוי חבה לסוקרנו.
| ג'קרטה - תבניות ניווט | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
