בית הקברות היהודי העתיק בטבריה
בית הקברות היהודי העתיק בטבריה הוא בית קברות יהודי ישן, הנמצא בטבריה. בית הקברות ממוקם על המדרון הצפון מזרחי של הר ברניקי בסמוך לכנרת ובמבואותיה הדרומיים של טבריה.
פרטי בית הקברות | |
---|---|
דת | יהדות |
קואורדינטות | 32°46′51″N 35°32′35″E / 32.78096111°N 35.543°E |
טבריה כאתר אחרית הימים במסורת ישראל
עריכההמסורות הקשורות בקבורה בטבריה מתייחסות למסורת עתיקה ולפיה לטבריה תפקיד חשוב באחרית הימים, וזאת על פי פירושים לאמור בתלמוד הבבלי ולפיו: "טבריה עמוקה מכולן... ומשם עתידין להיגאל"[1], ודברי הרמב"ם ולפיהם: "וקבלה היא שבטבריא עתידין לחזור תחלה, ומשם נעתקין למקדש"[2]. מפסוקים אלו, ואחרים, המופיעים במקורות, צמחה מסורת לפיה תחל הגאולה בטבריה, ויש האומרים כי שם תחל אף תחיית המתים[3]. מכאן ניתן להבין את בקשתם של רבים, וביניהם הרמב"ם עצמו, להיקבר בטבריה.
מיקומו העתיק של בית העלמין
עריכההאתר בו שוכנת כיום העיר טבריה שימש כבית קברות בימי הורדוס אנטיפס עוד בטרם הוקמה העיר. מסיבה זו נמנעו יהודים שומרי מצוות לגור בה במשך זמן רב.[4] לפי האגדה, רבי שמעון בר יוחאי טיהר את העיר מטומאת המת שבה, בכך שקצץ את צמח התורמוס והשליכו בעיר, ובכל מקום בו הייתה טמונה גווייה, והושלך בה תורמוס, צצה הגווייה ועלתה.[5]
גם לאחר מכן המשיך אזור העיר טבריה לשמש לקבורה. מדרונות ההר בטבריה, עליו בנויות כיום שכונותיה החדשות, שימשו כבית קברות גדול, שנהרס במהלך השנים, וכיום השרידים היחידים לקיומו הם מתחם קבר הרמב"ם בו מצוינים קבריהם של הרמב"ם, אביו מיימון ונכדו רבי דוד הנגיד, השל"ה הקדוש, רבי יוחנן בן זכאי והאמוראים רבי אמי ורבי אסי.
בית העלמין הישן
עריכהעם חידוש הנוכחות היהודית בטבריה, במהלך המאה ה-18 החל להתגבש מיקום חדש לבית העלמין, דרומית לעיר, במקום הסמוך למקום בו מצויה כיום שכונת "אחווה". רבי חיים אבולעפיה (השני), שנפטר בשנת 1744, היה מראשוני הנטמנים בבית העלמין במקומו החדש. בית עלמין זה גדל במהלך השנים, ונקברו בו אישים חשובים ורבים, מהם שחיו בטבריה, מהם שבאו למות ולהקבר בה, ומהם ששרידיהם הובאו בה לקבורה לאחר שמתו במקום אחר:
- חתנו של רבי חיים אבולעפיה, רבי יעקב בירב (המאה ה-18) (נפטר בטבריה).
- הרב נחמן מהורדנקא, תלמיד הבעל שם טוב וסבו של רבי נחמן מברסלב (נפטר בטבריה ב-1756).
- הרב ישראל זאב הלוי הורביץ, רב העיירה שאטוראליאויהיי שבהונגריה (נפטר בטבריה ב-1861).
- הרב מנחם מנדל מוויטבסק מראשי עליית החסידים (נפטר בטבריה ב-1788).
- הרב יעקב שמשון משיפיטובקה (נפטר בטבריה ב-1801).
- הרב אברהם הכהן מקליסק, מראשי עליית החסידים (נפטר בטבריה ב-1810).
- הרב זאב וולף מצ'רני-אוסטראה (נפטר בטבריה ב-1822).
- בתו, הרבנית ציזיא חנה מזל (נפטרה בטברה ב-1837).
- הרב ישראל משקלוב (נפטר בטבריה ב-1839).
- שמעון ברמן, מחובבי ציון (נפטר בטבריה ב-1884).
- הרב אברהם אבוחצירא, בנו של המקובל יעקב אבוחצירא המכונה "אביר יעקב" (נפטר במרוקו ב-1893).
- הרב שמחה בונים קאליש (נפטר בטבריה ב-1907).
- הרב משה קליערס, מרבותיה של טבריה וכותב קורותיה (נפטר בטבריה ב-1934).
- הרב משה יפרח רב הקהילה הספרדית בטבריה וממקימי בית הכנסת "אהבת רעים" בשנת 1898[6]. לצידו נקברו רעייתו (השנייה) אורה יוכבד יפרח ואימו עליא יפרח. כולם טבעו בשיטפון הגדול בטבריה ב-14 במאי 1934.
- שלמה פיינגולד, יזם, מוציא לאור ועיתונאי שפעל בארץ ישראל בסוף המאה ה-19 ובעשורים הראשונים של המאה ה-20 (נפטר בטבריה ב-1935)
- הרב יוחנן זרחי (זופוביץ) רב העיר טבריה (נפטר בטבריה 1946)
- הרב ישראל פרידמן מהוסיאטין (נפטר בתל אביב ב-1948).
- הרב יהודה הורוויץ אדמו"ר מסטיטשין (נפטר ט' חשוון תשמ"ב)
- הרב מרדכי רוקח (נפטר בתל אביב ב-1949).
- הרב שמעון שלום קאליש, האדמו"ר מאמשינוב (נפטר בארצות הברית ב-1954).
- הרב יוחנן פרלוב, האדמו"ר מקרלין (נפטר בארצות הברית ב-1955).
- הרב יעקב פרידמן מהוסיאטין (נפטר בתל אביב ב-1956).
- הרב חיים דב הלפרין, אדמו"ר מווסלוי (נפטר בחיפה ב-1957).
- הרב יצחק קאליש, האדמו"ר מאמשינוב ארצות הברית (נפטר בארצות הברית ב-1993).
- הרב אברהם דב אוירבך, אב"ד טבריה והמחוז.
- קבר אחים לתשעה עשר קרבנות הטבח בטבריה ב-1938, שנרצחו בשכונת קריית שמואל.
- בבית העלמין נקברו גם כ-300 מנספי גירוש תל אביב בזמן מלחמת העולם הראשונה.
בית העלמין כיום
עריכהבית העלמין הישן סגור כיום לקבורה חדשה, ובמקומו משמש כיום בית עלמין חדש ממערב לטבריה, בסמוך למושב הזורעים. בית העלמין הישן משמש בעיקר כמקום לעלייה על קברי הצדיקים הטמונים בו.
קבר רחל אשת רבי עקיבא
עריכה- ערך מורחב – קבר רחל אשת רבי עקיבא
מבנה הקבר של רחל אשת רבי עקיבא נמצא בצידו המערבי של בית הקברות
גלריית תמונות
עריכה-
קבר רבי חיים אבולעפיה (השני)
-
קברו של הרב אברהם אבוחצירא
-
קברי נרצחי הטבח בטבריה
-
קבר הרב מנחם מנדל מוויטבסק
-
קבר ומצבה משנת תרצ"ב
-
נוף הכנרת נשקף מבית הקברות העתיק
לקריאה נוספת
עריכה- בנימין פנטליאט, הקהילה האשכנזית בטבריה, על פי פנקסי הח"ק ומפקדי אוכלוסין, תשע"ה 2015.
קישורים חיצוניים
עריכה- עלייה לקברו של הרמב"ם בטבריה. בקהל: נחום סוקולוב, מנחם אוסישקין והרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל. יומני כרמל 1935
- בית הקברות היהודי העתיק בטבריה, באתר BillionGraves
הערות שוליים
עריכה- ^ תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ל"א, עמוד ב'
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר שופטים, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם, פרק י"ד, הלכה י"ב
- ^ אנציקלופדיה אריאל בערך טבריה, עמ' 2602, מביאה את דברי אשתורי הפרחי "דעתידין מתי עיר הקודש טבריה, תבנה ותכונן, לקום בתחיית המתים, ארבעים שנה קודם כל עולם"
- ^ קדמוניות היהודים, יח, ב, ד
- ^ תיאור זה מופיע במקורות מספר, וביניהם בראשית רבה, פרשה ע"ט; תלמוד ירושלמי, מסכת שביעית, פרק ט', הלכה א' (דפוס וילנא: דף ל"ח, עמוד א'); קהלת רבה, פרשה ח', פסקה י', ומקורות נוספים
- ^ עודד אבישר, ספר טבריה, ירושלים: כתר בע"מ, 1970, עמ' 154, 300