ויקיפדיה

גיום פוסטל

פוליגלוט, מזרחן ופילוסוף צרפתי

גיום פוסטֶל (בצרפתית: Guillaume Postel; 25 במרץ 1510 – 6 בספטמבר 1581) היה איש אשכולות, פוליגלוט, מזרחן ופילוסוף צרפתי, נוצרי-קתולי שחי בשלהי תקופת הרנסאנס.[1] עסק בחקר התאולוגיה היהודית והמוסלמית, בספרות הקבלה והמיסטיקה הקדומה[2] והיה ידוע בתקופתו כמומחה לתרבות המזרח התיכון ולשפות שמיות.[3]

גיום פוסטל
Guillaume Postel
לידה 25 במרץ 1510
ברנטון, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 בספטמבר 1581 (בגיל 71)
פריז, ממלכת צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה קולז' סנט-בארב עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק קולז' דה פראנס עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד צ'פליין עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
גיום פוסטל, באיור מספרו של אנדרה טבת (1584)

פוסטל ביקר במקומות שונים באירופה ובמזרח התיכון ונשלח כדיפלומט ובלשן מטעם ממלכת צרפת לאימפריה העות'מאנית.

שליטתו בשפות השמיות, ביניהן עברית וערבית, ויכולתו לקרוא יצירות וכתבי יד רבים בשפתם המקורית הייתה חריגה בתקופה זו באירופה המערבית הנוצרית.[4] מסעותיו לארצות המזרח התיכון תרמו רבות להעברת רעיונות מהמזרח למערב. הוא תרגם חלקים מכתבי יד לשפה הלטינית ואף הוציא אסופה מתורגמת של כתבים במגוון שפות, וממקומות שונים.[5]

פוסטל היה ידוע כבעל תפיסת עולם סינקרטית, המניחה שכל הדברים בעולם הם חלק ממערכת אחת שלמה. תפיסתו הייתה בעלת היבטים אסכטולוגיים ותאולוגיים והתמקדה בשילוב רעיונות מדתות האסלאם, הנצרות והיהדות.[6] הוא האמין שהעולם צריך להתאחד מבחינה רוחנית תחת הכנסייה הקתולית, ומבחינה פוליטית - בחסות מלך צרפת. אחד הידועים שבספריו הוא "דה אורביס טראי קונקורדיה" (De orbis terræ concordia, "על ההרמוניה של העולם"[7]), בו פוסטל פורס את משנתו ומטיף ל"דת אמת"[8] אחת המבוססת על רציונליזם.[9]

דמותו הייתה שנויה במחלוקת בימי חייו, בגלל תפיסת עולמו ועיסוקיו במיסטיקה היהודית והמוסלמית.

ביוגרפיה

עריכה

רוב הידע על חייו של פוסטל מבוסס על מה שהוא בעצמו החליט לחשוף, על כתבי יד גנוזים ועל אזכורים ביוגרפיים של בני תקופתו, ביניהם המזרחן והגאוגרף אנדרה טבת וכן ז'אק אוגוסטה דה תו, אותם פגש פוסטל בפריז.[10] גיום פוסטל נולד למשפחה ענייה בכפר קטן ליד העיר ברנטון, בנורמנדי תחתית שבממלכת צרפת. תאריך לידתו המדויק אינו ברור וישנן סברות שונות לגביו, החל מ-1475, 1487, 1505 ועד 1510. השנה המקובלת על רבים להולדתו של פוסטל היא 1510. חוקרים מסבירים את הגרסאות המוקדמות יותר לשנת לידתו - באגדות ובמיתוסים שנפוצו אודותיו כדמות מאריכת ימים. אחת האגדות מספרת למשל שפוסטל גילה את סוד הכנת השיקוי לחיים ארוכים.[11] על דמותו של גיום פוסטל ואריכות חייו המופלגת כתב בן דורו, הסופר והפילוסוף פרנסיס בייקון: "גיום פוסטל, יליד צרפת, בן דורנו, חי קרוב ל-120 שנה; החלק העליון של שפמו עוד היה שחור ולא אפור בכלל. הוא היה בעל מוח מתוסבך ושכל לא שפוי, מן המעולים שבמטיילים, וכן מתמטיקאי, ובמידה מסוימת גם נגוע במינוּת"[12][13]

ידוע כי פוסטל החל לעסוק בהוראה כבר בגיל 13 בכפר קרוב לפונטויס.[14] בשנות ה-30 של המאה ה-16 הוא החל לרכוש השכלה פורמלית בקולג' סנט-בארב בפריז וקיבל תואר מאסטר באומנויות, מתמטיקה ורפואה.[15] לצד השכלתו הפורמלית, פוסטל נחשף לראשונה לתחומי הגאוגרפיה והשפות הזרות, בזכות הימצאותם של המוני סטודנטים מארצות שונות באירופה. הוא החל ללמוד את השפה העברית ואת העברית-לטינית בעזרת יהודים שחיו בסביבת מגוריו. הוא למד באופן עצמאי יוונית, ובעזרת חבר מפורטוגל ובזכותו למד גם פורטוגזית וספרדית.[16] ההתוודעות לתחום הגאוגרפיה ולתגליות החדשות שנעשו על ידי יורדי ים מספרד ופורטוגל, עיצבה במידה רבה את משיכתו למסעות לארצות שונות. החשיפה הייחודית לספרד ופורטוגל נבעה מכך שקולג' סנט-בארבה מומן בחלקו על ידי ממלכת פורטוגל.[17] ב-1528 פגש פוסטל את מייסדו העתידי של מסדר הישועים, איגנטיוס מלויולה, שהגיע באותה שנה לקולג' סנט-בארב.[18] "גילויו" של פוסטל את השפה הערבית מיוחסת לאותה תקופה בה פגש לראשונה את איגנאציוס.

התקרבותו של פוסטל לחצר המלכות בצרפת היוותה רגע מכונן שתרם להמשך התפתחותו ולמפגש שלו עם המזרח. באמצע שנות ה-30 של המאה ה-16 המוניטין של פוסטל כבלשן ומומחה לשפות הלך והתבסס.[19] הוא עורר את תשומת לבו של מלך צרפת פרנסואה הראשון, ושל אחותו מרגריט מנווארה.[20] פוסטל הוצג לראשונה על ידי המלומד הביזנטי יאנוס לאסקריס, שהיה מקורב גם לבית מדיצ'י. הודות ללאסקריס ולתלמידו, שהיה שגריר ממלכת צרפת בחצר המלכות של הסולטן סולימאן הראשון, צורף פוסטל למשלחת אל האימפריה העות'מאנית, מהיותו שולט בשפות שמיות. משימתו הייתה לאסוף כתבי יד לספרייתו של המלך פרנסואה הראשון.[21]

פוסטל ניצל את שהותו באימפריה העות'מאנית ללימוד טורקית ולהעמקת ידיעתו בשפה הערבית. הוא המשיך לשקוד על חקר הספרות היוונית ועל כתובים בערבית העוסקים ברפואה, במתמטיקה ובפרשנויות שונות לאריסטו. נוסף על כך רכש פוסטל ספרים בקבלה ובתאולוגיה מרופאו היהודי של הסולטן סולימאן הראשון.[22]

מצויד בספרים רבים, פוסטל חזר לצרפת ב-1537 דרך ונציה, שם פגש את המדפיס הנוצרי דניאל בומברג, ואת הבלשן העברי רבי אליה בן אשר, המוכר כאליהו בחור. ההיכרות בין השלושה הובילה לפרסום ולהדפסת הטקסטים שהיו בחזקתו של פוסטל.[23] ישנן עדויות מתקופת שהותו של פוסטל בוונציה, לכך שבנוסף לשפות שכבר ידע, שלט גם בשפות: פונית, ארמנית ושומרונית.[24] המפגש עם אותם מלומדים, ועם משכילים נוספים מומחים למזרחנות, עוררה בפוסטל את הרצון להפיץ את לימוד השפה הערבית באירופה, במטרה להפיץ את בשורת כתבי הקודש הנוצריים במזרח.[25]

עם חזרתו ב-1538 לצרפת החל לפרסם את כתביו הראשונים ולכהן כפרופסור לעברית, לערבית וליוונית. במקביל, פוסטל המשיך במגמתו להפיץ את הפילוסופיה והקבלה הנוצרית באמצעות מאמרים ותרגום יצירות לערבית ועברית.[26] הפסקת ההתעניינות בו מצד חצר המלוכה הצרפתית הניעו את פוסטל להעתיק מגוריו לרומא ב-1544, שם הצטרף למסדר הישועים של איגנטיוס מלויולה.

ב-1553 פוסטל כבר עזב את מסדר הישועים בגלל חוסר הלימה בין תפיסתו הקבלית-אסכטולוגית לתפיסת המסדר האפוקליפטית. הוא המשיך וכתב יצירות המשלבות טקסטים ותפיסות קבליות יהודיות ונוצריות. התעמקותו בכתבים מיסטיים ובהגות אסכטולוגית הביאתהו לתפיסה טיפולוגית משיחית, אותה מצא בדמותה של נזירה סגפנית, שהייתה אחות בבית חולים בוונציה, לה קרא "חווה החדשה".[27] לאחר מותה של אותה אחות-נזירה, פוסטל החליט שישותה התמזגה עם ישותו, וכך חש שגופו מכיל הן את היסוד הנקבי והן את הזכרי, בו זמנית. דימוייו הקבליים של פוסטל והתעסקותו במיסטיקה הביאו לבסוף למאסרו ב-1553 בידי האינקוויזיציה הוונציאנית. כתביו נגנזו ונאסר עליו לכתוב בנושאים תאולוגיים.[28]

גיום פוסטל עזב את ונציה וחזר לפריז; לבסוף, גם שם נשלח למאסר, ואת שארית חייו עשה בכלא עד למותו בשנת 1581.[27]

תרגום לעברית

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא גיום פוסטל בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Thomas Woolford, “Natural Theology and Natural Philosophy in the Late Renaissance”, University of Cambridge, November 2011. P. 77. And see also: Geroge Saliba, “Arabic Science in Sixteenth-Century Europe: Guillaume Postel (1510-1581) and Arabic Astronomy”, Suahyl: International Journal for the History of the Exact and Natural 7 (2007), p. 126-127.
  2. ^ Marion L. Kuntz, Guillaume Postel: Prophet of the Restitution of All Things - His Life and Thought. (The Hague: Kluwer Academic Publishers, 1981), p. 9.
  3. ^ Yvonne Petry, Gender Kabbalah and the Catholic Reformation a Study of the Mystical Theology of Guillaume Postel, 1510-1581 (Ottawa: National Library of Canada, 1998), p. 5.
  4. ^ William J Bouwsma, “Postel and the Significance of Renaissance Cabalism”, Journal of History of World Ideas 15, no. 2 (April 1954), p. 220-221. And see also: Yvonne Petry, Gender Kabbalah and the Catholic Reformation a Study of the Mystical Theology of Guillaume Postel, 1510-1581 (Ottawa: National Library of Canada, 1998), p. 1-2.
  5. ^ Branon Wheeler, “Guillaume Postel and the Primordial Origins of the Middle East”, Method and Theory in the Study of Religion 25, no. 3 (January 1, 2013), p. 2-3, 5.
  6. ^ Marion Leathers Kuntz, “Postel and his Idea of Progress and Utopian Reality”, History of European Ideas 7 no. 3. (1985), p. 311-312. And see also: Yvonne Petry, Gender Kabbalah and the Cathol ic Reformation a Study of the Mystical Theology of Guillaume Postel, 1510-1581 (Ottawa: National Library of Canada, 1998), p. 7.
  7. ^ Wilhelm Schmidt-Biggermann, “Political Theology in Renaissance Christian Kabbala: Petrus Galatinus and Guillaume Postel”, Hebraic Political Studies 1 no. 3, (Spring 2006), p.304.
  8. ^ Marion L. Kuntz, Guillaume Postel: Prophet of the Restitution of All Things - His Life and Thought. (The Hague: Kluwer Academic Publishers, 1981), p. 9, 11-12.
  9. ^ Marion L. Kuntz, Guillaume Postel: Prophet of the Restitution of All Things - His Life and Thought. (The Hague: Kluwer Academic Publishers, 1981), p. 60.
  10. ^ Yvonne Petry, Gender Kabbalah and the Catholic Reformation a Study of the Mystical Theology of Guillaume Postel, 1510-1581 (Ottawa: National Library of Canada, 1998), p. 48.
  11. ^ Geroge Saliba, “Arabic Science in Sixteenth-Century Europe: Guillaume Postel (1510-1581) and Arabic Astronomy”, Suahyl: International Journal for the History of the Exact and Natural 7 (2007), p. 126-127. And see also: Branon Wheeler, “Guillaume Postel and the Primordial Origins of the Middle East”, Method and Theory in the Study of Religion 25, no. 3 (January 1, 2013), p. 3.
  12. ^ (Historia vitae et Mortis. In: The Works of Francis Bacon Vol. 2. London: Elibron Classics, 2006). In: Branon Wheeler, “Guillaume Postel and the Primordial Origins of the Middle East”, Method and Theory in the Study of Religion 25, no. 3 (January 1, 2013), p. 3.
  13. ^ Guillaume Postel, a Frenchman, in our time, lived nearly 120 years; the top of his moustache being still black and not at all grey. He was a man of disordered brain and unsound mind, a great traveler and mathematician, and somewhat tainted with heresy”.
  14. ^ Geroge Saliba, “Arabic Science in Sixteenth-Century Europe: Guillaume Postel (1510-1581) and Arabic Astronomy”, Suahyl: International Journal for the History of the Exact and Natural 7 (2007), p. 126-127.
  15. ^ Branon Wheeler, “Guillaume Postel and the Primordial Origins of the Middle East”, Method and Theory in the Study of Religion 25, no. 3 (January 1, 2013), p. 4. And see also: Yvonne Petry, Gender Kabbalah and the Catholic Reformation, a Study of the Mystical Theology of Guillaume Postel, 1510-1581 (Ottawa: National Library of Canada, 1998), p. 50.
  16. ^ Geroge Saliba, “Arabic Science in Sixteenth-Century Europe: Guillaume Postel (1510-1581) and Arabic Astronomy”, Suahyl: International Journal for the History of the Exact and Natural 7 (2007), p. 127. And see also Branon Wheeler, “Guillaume Postel and the Primordial Origins of the Middle East”, Method and Theory in the Study of Religion 25, no. 3 (January 1, 2013), p. 4.
  17. ^ Yvonne Petry, Gender Kabbalah and the Catholic Reformation a Study of the Mystical Theology of Guillaume Postel, 1510-1581 (Ottawa: National Library of Canada, 1998), p. 51-52.
  18. ^ Geroge Saliba, “Arabic Science in Sixteenth-Century Europe: Guillaume Postel (1510-1581) and Arabic Astronomy”, Suahyl: International Journal for the History of the Exact and Natural 7 (2007), p. 127.
  19. ^ Yvonne Petry, Gender Kabbalah and the Catholic Reformation a Study of the Mystical Theology of Guillaume Postel, 1510-1581 (Ottawa: National Library of Canada, 1998), p. 53.
  20. ^ Geroge Saliba, “Arabic Science in Sixteenth-Century Europe: Guillaume Postel (1510-1581) and Arabic Astronomy”, Suahyl: International Journal for the History of the Exact and Natural 7 (2007), p. 127.
  21. ^ Yvonne Petry, Gender Kabbalah and the Catholic Reformation a Study of the Mystical Theology of Guillaume Postel, 1510-1581 (Ottawa: National Library of Canada, 1998), p. 53-54. And see also: Geroge Saliba, “Arabic Science in Sixteenth-Century Europe: Guillaume Postel (1510-1581) and Arabic Astronomy”, Suahyl: International Journal for the History of the Exact and Natural 7 (2007), p. 128-129.
  22. ^ Geroge Saliba, “Arabic Science in Sixteenth-Century Europe: Guillaume Postel (1510-1581) and Arabic Astronomy”, Suahyl: International Journal for the History of the Exact and Natural 7 (2007), p. 128. And see also: Branon Wheeler, “Guillaume Postel and the Primordial Origins of the Middle East”, Method and Theory in the Study of Religion 25, no. 3 (January 1, 2013), p. 4.
  23. ^ Yvonne Petry, Gender Kabbalah and the Catholic Reformation a Study of the Mystical Theology of Guillaume Postel, 1510-1581 (Ottawa: National Library of Canada, 1998), p. 53-54.
  24. ^ Geroge Saliba, “Arabic Science in Sixteenth-Century Europe: Guillaume Postel (1510-1581) and Arabic Astronomy”, Suahyl: International Journal for the History of the Exact and Natural 7 (2007), p. 132.
  25. ^ Yvonne Petry, Gender Kabbalah and the Catholic Reformation a Study of the Mystical Theology of Guillaume Postel, 1510-1581 (Ottawa: National Library of Canada, 1998), p. 56-57.
  26. ^ William J Bouwsma, “Postel and the Significance of Renaissance Cabalism”, Journal of History of World Ideas 15, no. 2 (April 1954), p. 304.
  27. ^ 1 2 William J Bouwsma, “Postel and the Significance of Renaissance Cabalism”, Journal of History of World Ideas 15, no. 2 (April 1954), p. 306-308.
  28. ^ William J Bouwsma, “Postel and the Significance of Renaissance Cabalism”, Journal of History of World Ideas 15, no. 2 (April 1954), p. 306-308. See also: Yvonne Petry, Gender Kabbalah and the Catholic Reformation a Study of the Mystical Theology of Guillaume Postel, 1510-1581 (Ottawa: National Library of Canada, 1998), p. 82-84.
אוחזר מתוך "https://he.wiki.x.io/w/index.php?title=גיום_פוסטל&oldid=39450617"