גינתר פון קלוגה
גינתר אדולף פרדיננד "הנס" פון קלוגה (בגרמנית: Günther Adolf Ferdinand “Hans” von Kluge; 30 באוקטובר 1882 – 19 באוגוסט 1944) היה גנרל-פלדמרשל בוורמאכט בזמן מלחמת העולם השנייה, והיה מעורב בקשר העשרים ביולי לרציחתו של אדולף היטלר. לאחר כישלון הקשר התאבד, ולפי גרסה אחרת נרצח בידי ה-אס אס.
 | |
| גינתר פון קלוגה | |
| לידה |
30 באוקטובר 1882 פוזנן, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| התאבד |
19 באוגוסט 1944 (בגיל 61) מץ, גרמניה הנאצית  |
| מדינה |
ממלכת פרוסיה, רפובליקת ויימאר, גרמניה הנאצית  |
| כינוי | הנס החכם |
| השתייכות |
הקיסרות הגרמנית  רפובליקת ויימאר גרמניה הנאצית |
| תקופת הפעילות | 1901–1944 (כ־43 שנים) |
| דרגה |
 גנרל-פלדמרשל |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הדיוויזיה ה-6 של הרייכסווהר מפקד הקורפוס ה-6 מפקד הארמייה הרביעית מפקד קבוצת ארמיות מרכז מפקד קבוצת ארמיות D מפקד הOB West | |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
  | |
קורות חיים
עריכהקריירה מוקדמת
עריכהפון קלוגה נולד ב-30 באוקטובר 1882 בפוזנן למשפחה פרוסית בעלת מסורת צבאית. אביו מקס פון קלוגה היה גנרל לויטננט בצבא הפרוסי, אשר פיקד על הדיוויזיה ה-18 במהלך מלחמת העולם הראשונה. בשנת 1901 התגייס פון קלוגה לצבא הגרמני הקיסרי, והצטרף לרגימנט הארטילריה ה-46. במהלך מלחמת העולם הראשונה שירת כקצין מטה בקורפוס ה-21, ולאחר מכן בארמיית הדרום, ואף נלחם בשנת 1916 בקרב ורדן. בשנת 1918 מונה לראש המטה של הדיוויזיה ה-236, ובסתיו 1918 נפצע באורח קשה בורדן.
לאחר המלחמה הצטרף פון קלוגה לרייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. ב-1 ביולי 1927 הועלה פון קלוגה לדרגת אוברסט לוטננט, וב-1 בנובמבר 1928 מונה לראש מטה דיוויזיית הפרשים ה-1. ב-1 בפברואר 1930 הועלה לדרגת אוברסט, וב-1 במרץ 1930 מונה למפקד רגימנט הארטילריה ה-2 (הפרוסי). ב-1 באוקטובר 1931 מונה למפקד פיקוד התותחנים ה-3, וב-1 בפברואר 1933 הועלה לדרגת גנרל מיור, ומונה למפקח הכללי של חיל הקשר. ב-1 באפריל 1934 הועלה לדרגת גנרל לוטננט, וב-1 באוקטובר 1934 מונה למפקד הדיוויזיה ה-6 של הרייכסווהר. ב-1 באפריל 1935 מונה למפקד הקורפוס ה-6, וב-1 באוגוסט 1936 הועלה פון קלוגה לדרגת גנרל חיל התותחנים. ב-1 בדצמבר 1938 מונה פון קלוגה למפקד קבוצת הארמייה השישית, שהפכה ב-1 באוגוסט 1939 לארמייה הגרמנית הרביעית.
מלחמת העולם השנייה
עריכהעם פרוץ מלחמת העולם השנייה, פיקד פון קלוגה על הארמייה הרביעית ולחם עימה במהלך הפלישה לפולין כחלק מקבוצת ארמיות צפון. ב-30 בספטמבר 1939 קיבל פון קלוגה את עיטור צלב האבירים של צלב הברזל, ולמחרת הועלה לדרגת גנרל-אוברסט. במהלך המערכה על צרפת בשנת 1940 הוביל פון קלוגה את הארמייה שלו, שמנתה 14 דיוויזיות, במסע המלחמה דרך יער הארדנים, כחלק מקבוצת ארמיות A. תחתיו שירתו כפקודים מפקדים שזכו לשם במערכות אחרות במלחמת העולם השנייה כגנרל הרמן הות שהיה מפקד הקורפוס הממונע ה-15, ולאחר מכן קיבל את הפיקוד על ארמיית הפאנצר הרביעית, וכגנרל ארווין רומל שהיה מפקד דיוויזיית הפאנצר ה-7, שהיוותה חלק מן הקורפוס של הות. הצלחתו של פון קלוגה במסע מלחמה זה הביאה להענקת דרגת גנרלפלדמרשל ב-19 ביולי 1940.
פון קלוגה המשיך לפקד על הארמייה הרביעית גם במסע המלחמה בברית המועצות המכונה מבצע ברברוסה. הארמייה הרביעית שבפיקודו, הייתה חלק מקבוצת ארמיות מרכז עליה פיקד גנרלפלדמרשל פדור פון בוק. כפופה למפקדתו הייתה גם ארמיית הפאנצר השנייה, עליה פיקד הגנרל היינץ גודריאן, אשר מטעמי יוקרה דיווח לפון קלוגה, ולא למפקד קבוצת הארמיות בוק. יחסי כפיפות אלו בין פון קלוגה וגודריאן ומחלוקת משמעותית באופן המתקפה על מוסקבה[1]הביאו לחיכוכים מתמידים בין שני האישים, שהיו בעלי השפעה על כישלונו של מסע הלחימה במזרח בשנת 1941.
חייליו של פון קלוגה היו בין המסתערים על מוסקבה במהלך הקרב על מוסקבה. לאחר ששוחרר פון בוק מתפקידו כמפקד קבוצת ארמיות מרכז, ב-19 בדצמבר 1941, מונה פון קלוגה לתפקיד זה, ומילא אותו במהלך השנים 1942 ו-1943. ב-18 בינואר 1943 קיבל פון קלוגה תוספת עלי אלון לעיטור צלב האבירים של צלב הברזל, ובמהלך קרב קורסק מילא תפקיד חשוב, כאשר הארמייה התשיעית, בפיקודו של הגנרל ולטר מודל, שהיוותה חלק מקבוצת ארמיות מרכז בפיקודו של פון קלוגה, היוותה את זרועה הצפונית של תנועת המלקחיים שנועדה לכתר את הריכוז הסובייטי הענק במבלט קורסק. השריון הגרמני לא הצליח לחדור את ההגנה הסובייטית הצפופה, וקרב קורסק היווה תבוסה גרמנית, מן המכריעות שבמלחמת העולם השנייה. קלוגה, שבמערכות בפולין, צרפת ובמבצע ברברוסה היה בין מיישמי טקטיקת הבליצקריג, אם כי נמנה עם מתנגדיה[1], נתקל זו הפעם הראשונה באויב המסוגל לשבור את תנועת השריונים הגרמנים עוד בתחילת הסתערותם.
ב-29 באוקטובר 1943 קיבל פון קלוגה תוספת חרבות לעיטור צלב האבירים של צלב הברזל, וב-27 באוקטובר 1943 נפצע פון קלוגה באופן קשה כאשר מכוניתו התהפכה על כביש מינסק סמולנסק. הוא לא שב לתפקיד קרבי עד ליולי 1944. ביולי 1944 קיבל את תפקיד מפקד הכוחות הגרמנים במערב, והחליף בתפקיד זה את הגנרל גרד פון רונדשטט.
קשר העשרים ביולי
עריכהפון קלוגה שיתף פעולה עם הגנרל הנינג פון טרסקו, מראשי הקושרים כנגד היטלר, שהיה ראש מטהו בקבוצת ארמיות מרכז. הוא שיתף פעולה עם טרסקו בנסיונותיו לרצוח את היטלר. טרסקו היה בעל השפעה על פון קלוגה, והפגיש אותו עם אישים מרכזיים בתנועת ההתנגדות כקרל פרידריך גרדלר. בתחילת 1943 תיאם מטהו של קלוגה ביקור של היטלר, במהלכו התכוון פון טרסקו להורגו. פון קלוגה לא אישר את ההתנקשות בעת הביקור, ופון טרסקו הטמין במטוסו של היטלר פצצה. הפצצה לא התפוצצה, והיטלר ניצל.
עם התקרב מועד קשר העשרים ביולי בו היו מעורבים רבים מקציני הוורמאכט, נעשו ניסיונות לצרף את פון קלוגה לקושרים. פון קלוגה רמז כי יסכים לשתף פעולה, אם אכן ימות היטלר במהלך ההתנקשות. בבוא יום ההתנקשות הייתה פריז בה ישב פון קלוגה, לאחד מהמרכזים העיקריים לפעולת הקושרים. לאחר השמע הידיעה הראשונית על ההתמרדות, אסרו הקושרים את כל אנשי האס אס. אך כאשר נודע לפון קלוגה כי היטלר עודו בחיים, הורה על שחרור אנשי ה-אס אס, והכחיש כי ידע על תוכניות המרד מראש.
עם כל זאת, היה שמו של פון קלוגה קשור במרד, ומורדים שנאסרו דיברו על השתתפותו במרד בחקירתם. ב-17 באוגוסט הוחלף כמפקד עליון במערב על ידי פקודו לשעבר, ולטר מודל, ונצטווה לשוב לברלין. על סופו קיימות כמה גרסאות. לפי אחת מהגרסאות בלע רעל בדרכו לברלין. לפי יירגן שטרופ, איש האס אס שדיכא את מרד גטו ורשה, סירב פון קלוגה להתאבד, ונרצח באופן אישי על ידי שטרופ. לאחר מכן, לטענת שטרופ, הורה היינריך הימלר להודיע כי פון קלוגה התאבד בדרכו לברלין במטוס.
קישורים חיצוניים
עריכה
- גינתר פון קלוגה באתר lexikon-der-wehrmacht (בגרמנית)
- גינתר פון קלוגה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)