דיסבורג

דיסבורג (גרמנית: Duisburg) היא עיר בקצהו המערבי של חבל הרוהר, במדינת נורדריין-וסטפאליה שבגרמניה. אוכלוסיית העיר מונה 495,885 תושבים (נכון ל־30 בספטמבר 2021). זוהי העיר ה־15 בגודלה בגרמניה והחמישית בגודלה בנורדריין-וסטפאליה. העיר מפורסמת בזכות הנמל שלה, הקרוי דויספורט (Duisport), שהוא הנמל הפנימי הגדול ביותר בעולם. זוהי העיר המרכזית במטרופולין ריין-רוהר. דיסבורג גובלת בערים אסן ודיסלדורף. העיר ידועה בתעשיית הפלדה שלה. כל כבשני האש בחבל הרוהר נמצאים כעת בדיסבורג. בשנת 2000, 49% מכלל המתכת החמה ו-34.4% מכלל ברזל יציקה בגרמניה הופקו בה. כמו כן, העיר ידועה במבשלת הבירה המפורסמת שלה König. אוניברסיטת דיסבורג-אסן, בה לומדים כ-42,000 סטודנטים, מדורגת בין עשר האוניברסיטאות הגדולות בגרמניה.

דיסבורג
Duisburg

סמל דיסבורג סמל דיסבורג דגל דיסבורג דגל דיסבורג
מדינה
מדינה פדרלית
ראש העיר	זורן לינק
שטח	232.82 קמ"ר
גובה	31 מטרים
‑ הנקודה הגבוהה	Haus Hartenfels
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	503,707 (31 בדצמבר 2023)
קואורדינטות	51°25′49″N 6°45′05″E
אזור זמן	UTC+2
http://www.duisburg.de
מפת מיקום מפה מפורטת (למפת גרמניה מוגדלת)   שטוטגרט מינכן ברלין קלן ברמן המבורג פרנקפורט הנובר דיסלדורף לייפציג דרזדן נירנברג קיל בון מגדבורג ארפורט רוסטוק מיינץ פרייבורג שוורין לוקס. הולנד בלגיה צרפת דנמרק צ'כיה פולין אוסטריה שווייץ הים הבלטי הים הצפוני דיסבורג (למפת גרמניה רגילה)   שטוטגרט מינכן ברלין קלן ברמן המבורג פרנקפורט הנובר דיסלדורף לייפציג דרזדן נירנברג קיל בון מגדבורג ארפורט רוסטוק מיינץ פרייבורג שוורין לוקס. הולנד בלגיה צרפת דנמרק צ'כיה פולין אוסטריה שווייץ הים הבלטי הים הצפוני דיסבורג (למפת נורדריין-וסטפאליה מוגדלת)   דיסלדורף קלן דורטמונד אסן וופרטל בילפלד בון מינסטר סקסוניה התחתונה הסן ריינלנד פפאלץ בלגיה הולנד דיסבורג (למפת נורדריין-וסטפאליה רגילה)   דיסלדורף קלן דורטמונד אסן וופרטל בילפלד בון מינסטר סקסוניה התחתונה הסן ריינלנד פפאלץ בלגיה הולנד דיסבורג tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

דיסבורג נמצאת באזור השפלה של הריין, במפגש נהרות הריין והרוהר, ובסמוך לפאתי "Bergisches Land". העיר משתרעת לאורך שתי גדות הנהרות האלה. מאז 1 בינואר 1975, דיסבורג מחולקת לשבעה רבעים.

דיסבורג היא משכנה של בית האופרה "האופרה הגרמנית על הריין", אחד מבתי האופרה הגדולים בגרמניה. התזמורת הפילהרמונית של דיסבורג , בעלת המוניטין הבינלאומי, היא אחת התזמורות הגדולות והחשובות בגרמניה.

היסטוריה

שמה הנוכחי של העיר הוא שיבוש של שמה הלטיני – Teutoburgum. ישנם חילוקי דעות לגבי פירוש השם. על פי אחת הסברות, הפירוש הוא "מקום מבוצר במישור", אולם טענה אחרת אומרת כי זה היה "טירה על הגבעה". לפי אגדת עם גרמנית עתיקה, העיר הייתה קיימת כבר בסביבות 2395 לפנה"ס, מה שהופך אותה לאחת הערים הראשונות באירופה, אך לטענה זו אין יסוד ממשי. עם זאת, מחקרים ארכאולוגיים אחרונים מראים כי החלק המרכזי של העיר היה בשימוש כבר במאה הראשונה לספירה, וכי העיר הייתה ממוקמת בהלווג , נתיב מסחר חשוב בימי הביניים.

מסמך היסטורי ראשון המזכיר את דיסבורג הוא משנת 883, אז שימשה העיר כחצר מלכותית של הפרנקים.

בסביבות שנת 1000 נהר הריין נע מערבה מן העיר. זה שם קץ להתפתחות העיר כמרכז מסחרי ועד מהרה היא הפכה לעיר כפרית שקטה. עבודותיו של הקרטוגרף והמפאי Gerardus Mercator, יחד עם יסודה של אוניברסיטת דיסבורג בשנת 1655, ביססו מחדש את המוניטין של העיר כ"עיר ההשכלה" ("Duisburgum Doctum"). העיר הפכה לחלק מפרוסיה-ברנדרבורג בשנת 1666.

תקופת התיעוש

פריחת מפעלי הטבק והטקסטיל בסוף המאה ה-17 הציגה פיתוח שהוביל בסופו של דבר את התיעוש המאוחר במאה ה-19 והרחבת שפך ריין-רוהר לנמל היבשה הגדול בעולם עבור העיר שנחשבה ל"עיירת הכורים".

בשנת 1829 תיאר המלומד הגרמני אדולף וו. דיסטרווג בכתבי "תיאור של מחוזות הריין הפרוסית" שלו באופן תמציתי את העיר: "4500 תושבים, קרובה לרוהר ומחוברת באמצעות תעלת המים לנהר הריין, מניעה מסחר חשוב. בעיר קיימת גימנסיה."

בשנת 1823 נוסד "המחוז של דיסבורג" אשר כלל בין היתר, את הערים המודרניות מילהיים על הרוהר, אוברהאוזן ואסן. בשנת 1857 החלקים המזרחיים של המחוז הופרדו והמחוז החדש של אסן נוצר.

בשנת 1824 הוקם בעיר "קורטיוס", מפעל לחומצה גופרתית. זה היה המפעל הגדול הראשון בעיר.

בשנת 1846 חוברה העיר לקווי הרכבת של חב' קלן-מינדן. ב-1873 חלקי העיר של מה שהפך למילהיים של היום הופרדו והקווים של העיר דיסבורג של היום התקבעו והיא הפכה למחוז מוניציפלי. באותו הזמן קמו בצפון ודרום העיר מפעלים חדשים של תעשיות הברזל והפלדה, (כולל תעשיות קרופ ותיסן). למפעלים האלה הייתה השפעה מכרעת על פיתוח העיר כולה.

בייצור של ברזל ופלדה שרר באותו הזמן העיקרון של "המחצב מגיע לפחם". הפחם הוא הבסיס לייצור של אבן פחם, אשר משחק תפקיד חשוב בייצור של ברזל ופלדה. ללא נתיבי תחבורה נרחבים, פחם ואבן פחם הגיעו למפעלי התעשייה של דיסבורג, אשר נהנו מהמיקום הנוח באזור מרכזי של מכרות הפחם, בעיקר באזור רוהר המרכזי והמזרחי.

המפעלים משכו אליהם פועלים מן הריין התחתון, הרייך הגרמני, הולנד, אוסטריה ופולין. יישובים חדשים נוצרו סביב היישובים הישנים ומספר האוכלוסין גדל במהירות והגיע ל-100,000 תושבים בתחילת המאה ה-20. ב-1904 הפכה דיסבורג ל-Großstadt (עיר גדולה), וב-1905 התאגדו הנמל של הרוהר והנמל של מיידריך רוהרטר, עם הנמלים של דיסבורג תחת הנהלה אחת.

רפובליקת ויימאר ועליית הנאציזם

לאחר תום מלחמת העולם הראשונה בשנת 1918, בדיסבורג שררה אנרכיה, אשר כללה שביתות, קרבות רחוב ומלחמות בין קבוצות הימין והשמאל. ההיפר-אינפלציה מוטטה את המעמד הבינוני של העיר. ב-8 במרץ 1921 כבשו צבאות צרפת ובלגיה את העיר, לאחר שהבינו כי אפסו תקוותיהן לראות בתשלום דמי הפיצויים שנפסקו לטובתן בחוזה ורסאי שסיים את מלחמת העולם הראשונה. צרפת שלטה בדיסבורג ובחבל הרוהר עד קבלת תוכנית דוז ב-1924.

לאחר תקופה קצרה של עידוד כלכלי, העיר התדרדרה כבר בסוף 1929 למיתון חדש. המשבר הכלכלי העולמי בתחילת שנות השלושים פגע בדיסבורג קשה במיוחד וגרם לשיעור אבטלה הגבוה בגבולות הרייך הגרמני (34.1%).

בשנת 1929 מוזגו דיסבורג והמבורן לעיר דוסבורג-המבורן. כבר בשנת 1935, רובע העיר המשותף הזה שונה לשם דיסבורג.

ב-9 בנובמבר 1938, ב"ליל הבדולח", הרסו הנאצים את בית הכנסת הגדול ביונקרנשטראסה.

מלחמת העולם השנייה

בשל חשיבותה של העיר כמרכז תעשייתי למפעלי פלדה, נחושת וכימיה, הייתה דיסבורג יעד קבוע להפצצות אוויריות של בעלות הברית. לא רק הנמלים, מסילות הברזל והמתקנים התעשייתיים הופגזו, אלא גם יעדים של מרכזי אוכלוסייה האזרחית. משנת 1942 ועד לסיום המלחמה הופגזה העיר על בסיס כמעט יומיומי. על פי הנתונים הרשמיים בשנת 1945 הופגזה העיר 299 פעמים. מחקרים הראו כי היו בסך הכל 311 התקפות אוויריות על העיר. בשל מספרן הרב וחומרתן של ההתקפות, כ-80% מבנייני המגורים בדיסבורג נהרסו או נפגעו קשות והעיר העתיקה נהרסה בצורה ניכרת. 96,000 תושבים נשארו ללא בית.

בין 1942 ל-1944 פעל בעיר מחנה ריכוז אשר היה כפוף למחנה הריכוז בוכנוואלד.

לאחר המלחמה ועד היום

לאחר רפורמת המטבע, התאפיינה העיר בעלייה בלתי פוסקת בכל תחומי החיים. העיר נבנתה מחדש בזריזות לאחר המלחמה, ומבנייניה העתיקים כמעט ולא נותר זכר. תעשיות הפחם והפלדה חזרו להיות המנוע העיקרי של העיר ובסוף שנות החמישים לא הייתה כמעט אבטלה במחוז דיסבורג. כוחה הכלכלי של דיסבורג היווה כמעט 50% מעל הממוצע הארצי וגרמנים רבים עברו להתגורר בה. בשנת 1961 מספר התושבים בעיר עלה ל-502,933. למרות משבר הפחמן שהחל ב-1957, שהוביל גם לסגירה של מכרות הפחם בדיסבורג, תעשיית הפלדה חוותה פריחה כלכלית לאורך כל שנות ה-60. עם זאת, בשל המשבר הכלכלי במחצית הראשונה של 1970, ירד מספר העובדים בענף בצורה ניכרת. ב-1975 התמזגו הכפרים וולסום, הומברג, ריינהאוזן, רומלן-קלדנהאוזן ובארל. סכסוך עבודה שהחל בריינהאוזן, שנועד למנוע את סגירת מפעל הנחושת המקומי של תעשיות קרופ, סחף אחריו גם את דיסבורג וחלקים גדולים של אזור הרוהר. בסופו של דבר השביתה המסיבית כשלה והמפעלים של קרופ נסגרו ב-15 באוגוסט 1993.

דיסבורג, שהייתה אחת הערים החזקות ביותר בגרמניה, עם ההכנסות ממיסים לנפש הגבוהות ביותר במשך שנות ה-60 וה-70, נאלצה להתמודד לפתע עם בעיות רבות בשל המבנה הכלכלי של העיר, אשר נשען לחלוטין על המפעלים התעשייתיים. בשנת 1988 יסדה העיר, בשיתוף עם הלשכה האזורית לתעשייה ומסחר את "החברה לקידום כלכלי דיסבורג בע"מ". מטרת החברה היה לסייע להכין בסיסים לתעשיות חדשות ולהקמת חברות שירות ותחבורה.

בספטמבר 2008, נפתח מרכז קניות בעיר הפנימית, "פורום דיסבורג", אשר יחד עם מרכז הקניות City Palais,שבה שוכנים השוק המקורה Mercatorhalle והקזינו, מהווים אטרקציה חדשה במרכז העיר. בתחנה המרכזית של דיסבורג מתוכנן להיבנות מרכז חדש לבילוי ופנאי Duisburger Freiheit. זאת ועוד, בפאתי מרכז העיר, בסמוך לנמל הפנימי, נבנה בימים אלו מתחם חדש עבור משרדים, מגורים, גסטרונומיה ומלון. המתחם הוא פרויקט הדגל של דיסבורג והוא אמור להוות חיבור בין העיר הפנימית לנמל.

אוכלוסייה

בימי הביניים ובתחילת העת החדשה מנתה העיר כ-4,000 תושבים. בעקבות מהפכת התיעוש החלה העיר לצמוח במהירות. עקב סיפוח יישובים סמוכים לשטח המוניציפלי גדלה האוכלוסייה בשנת 1903 מעבר ל-100,000 תושבים וב-1906 מעבר ל-200,000 תושבים והפכה רשמית ל"עיר גדולה" (Großstadt). בשנת 1929 עקב הרחבה נוספת בשטח המוניציפלי גדלה האוכלוסייה מעבר ל-400,000 איש. לשיאה הגיעה העיר ב-1975 עם 600 אלף תושבים. בשלושה העשורים האחרונים עברה דואיסבורג כמו רבות מהערים במערב גרמניה מהפכה תעשייתית שבעקבותיה התחלפו התעשיות המסורתיות של הפחם והפלדה לתעשיות מודרניות המהוות כיום את ליבת תעשיית היצוא של גרמניה שמעמידה את גרמניה בשורה הראשונה של הכלכלות החזקות בעולם. דויסבורג סבלה בסוף המאה הקודמת מהגירה שלילית ומהזדקנות של האוכלוסייה מגמה זו השתנתה לחלוטין בעשר שנים האחרונות כשרבים נהרו אל העיר שבה מצאו מקומות תעסוקה בשפע. כ-15% מתושבי העיר אינם בעלי אזרחות גרמנית; כ-60% מהזרים טורקים. 8% מתושבי העיר מוסלמים.

תשתיות וכלכלה

תחבורה

כבר לפני יותר מחמשת אלפים שנה, עברו הנוסעים דרך אזור דסבורג ומעל נמל הריין לדרך הלווג. כיום, העיר דיסבורג מהווה מרכז תחבורה בעל חשיבות כלל-אירופית, והיא נגישה בעזרת כבישים רבים, מסילות רכבת וגשרים. בסך הכל יש באזור העיר דיסבורג 650 גשרים (נכון לשנת 2008), מתוכם 156 מנוהלים ישירות על ידי העיר העיר. השאר הם תחת ניהול של מסילות ברזל, נמלים ועוד.

דיסבורג מהווה מרכז למסחר בינלאומי ולוגיסטיקה, ויש לו חיבור אופטימלי לרשת הדרכים, הרכבות והמים. נמל התעופה של ריין-רוהר נמל התעופה הבינלאומי דיסלדורף, נמצא במרחק של 7 דקות נסיעה ברכבת מהתחנה המרכזית של דיסבורג. יתרה מכך, באזור הכפרי התחתון Lower Rhine ממוקם נמל התעופה נוסף – Weeze Airport.

נמל דיסבורג

נמל דיסבורג – "Duisport", נחשב לנמל היבשת הגדול ביותר בעולם וכנקודת הציון החשובה של העיר. יש לו מעמד של נמל ים, והוא משרת מדי שנה מעל ל-20,000 אוניות מאירופה, מאפריקה ומהמזרח הרחוק. בכל שנה מטופלים בנמל סביבות 40 מיליון טון של סחורות מכל הסוגים. השטח המרכזי של הנמל משתרע על 740 דונם, ועוד 21 אגנים תופסים שטח של יותר מ-180 דונם לאורך של 40 ק"מ. בנוסף ישנו בנמל מרכז לוגיסטי אשר חולש על שטח של 265 דונם. לחברות פרטיות רבות יש גם מתקנים פרטיים משלהן בנמל, והמחזור הכולל הוא מעל 110 מיליון טון. מרבית רציפי הנמל ממוקמים בשפך של נהר הרוהר, שם הוא מתחבר עם נהר הריין. מדי שנה מגיעים לנמל מעל 40 מיליון טונות של סחורות על כ-20,000 ספינות.

תעסוקה

דיסבורג עודנה המרכז החשוב ביותר של תעשיית הפלדה במרכז אירופה. כל שבעת כבשני ההדף הקיימים עדיין בחבל הרוהר ממוקמים בשטח העיר. כמחצית מכלל ברזל-יציקה המיוצר בגרמניה ושליש מהפלדה הגולמית מיוצרים בדיסבורג.

עם זאת, בסיס המבנה הכלכלי של העיר הוא תעשיות הכימיה והנייר, ציוד, מכונות, חברות בניית ספינות, יצרני מכשירים מדויקים וחברות ידועות בתעשיית המזון והמשקאות. בנוסף, ממוקמות בדיסבורג גם חברות שירות גדולות בתחומי המסחר, התחבורה והלוגיסטיקה.

תרבות ופנאי

דיסבורג מציעה מגוון רחב של אירועי תרבות. בין החשובים שבהם: פסטיבל התרבות Duisburger Akzente הנערך מדי שנה מאז 1977 (למעט 2005) אשר מתמקד בכל שנה בנושא אחר באמצעות הצגות תיאטרון, אמנות חזותית, ספרות ומחול; פסטיבל המוזיקה Traumzeit-Festival המשלב מגוון סגנונות מוזיקליים, כגון מוזיקת ג'אז, פופ, מוזיקת עולם, רוק, מוזיקה קלאסית ומוזיקה אלקטרונית; פסטיבל האמנות הבינלאומי RuhrTriennale; וכמו כן פסטיבל הפסנתר.

מוזיאונים ואמנות

בדיסבורג פועלים 16 מוזיאונים ובתי תצוגה. Lehmbruck Museum הוא מוזיאון לאומנות הפיסול עם דגש על יצירותיו של וילהלם להמברוק (1881-1919). בנוסף לעבודותיו של להמברוק, המוזיאון מציג גם אוספים של פיסול בינלאומי מודרני, ופיסול וציור מתקופת האקספרסיוניזם הגרמני. המוזיאון, אשר נבנה על ידי בנו של להמברוק בשנת 1964, ממוקם באמצע הפארק העירוני ע"ש עמנואל קאנט ומוקף בגן עם למעלה מ-40 פסלים.

המוזיאון לאמנות מודרנית Küppersmühle שוכן במבנה תעשייתי בן 7 קומות בשטח הנמל הפנימי של העיר. המבנה שימש כמטחנת קמח בין השנים 1860 ועד ל-1972 ולאחר סגירת המפעל הפך בשנת 1999 למוזיאון, עם חלל תצוגה של 3,600 מ"ר. המוזיאון מכיל כ-800 עבודות אמנות של למעלי מ-40 אמנים גרמנים. זהו אחד האוספים הנרחבים ביותר במדינה של האמנות הגרמנית לאחר מלחמת העולם השנייה.

גם המוזיאון לתולדות התרבות וההיסטוריה של העיר ממוקם במבנה אשר שימש בעברו כאסם תבואה. הוא הפך למוזיאון בשנת 1991. המוזיאון ידוע בעיקר בזכות הגלובוסים ההיסטוריים יקרי הערך מהאוסף של Mercator, אשר הוקדש לעבודת החיים של המתמטיקאי והקרטוגרף גרהרד מרקטור. במבנה זה שוכן גם המוזיאון Stadt Königsberg, אשר מתאר את ההיסטוריה של העיר תחת שליטה פרוסית.

מוזיאון DKM שבמרכז העיר וגלריית DKM הממוקמת בנמל הפנימי, נתמכים שניהם על ידי קרן פרטית לאומנות בעלת שם זהה. בעוד המוזיאון מציג לציבור, לצד התערוכות המשתנות, את אוסף האומנות הפרטי של הפטרונים דירק קראמר וקלאוס מאס, הגלריה מוקדשת אך ורק לאמנות עכשווית.

תיאטרון

תיאטרון דיסבורג, אשר נבנה בסגנון נאו-קלאסי בשנת 1912 על פי עיצובו של האדריכל מרטין דולפר, נחשב למרכז התרבותי של העיר. מאז שנת 1956 התיאטרון מארח תחת קורת גג אחת גם את הפילהרמונית של דואיסבורג ואת "דויטשה אופר על הריין" (The Deutsche Oper am Rhein), שהיא קהילת התיאטרון של הערים השכנות דיסלדורף ודיסבורג, המציגות בנוסף לאופרות גם מופעי מחול ובלט.

עוד פועלים בעיר תיאטרון הקברט "Die Säule" בשכונת דלביירטל, התיאטרון הקטן Friemersheim, תיאטרון הילדים והנוער "Kom'ma" ותיאטרון הקברט Meiderich.

בתי קולנוע

קומפלקס הקולנוע הענק UCI-Multiplex-Kino הממוקם בקרבה לתחנה המרכזית של העיר מקרין בכל יום מעל 12 סרטים. בנוסף אליו, ממוקם על כיכר Dellplatz בית-הקולנוע Forum אשר נבנה ב-1970 בסגנון אדריכלי של שנות ה-50 ובו שוכן ארכיון סרטים היסטורי חשוב. בית קולנוע זה מארח בכל שנה את שבוע הקולנוע של דיסבורג. בנוסף, מאז 1996 מתקיים מהלך חודשי הקיץ קולנוע פתוח תחת כיפת השמיים בפארק העירוני הלאומי Landschaftspark Nord ובו מוקרנים לצד סרטי קולנוע עכשוויים גם יצירות קולנוע קלאסיות.

ספורט

מועדוני ספורט

דיסבורג הוא מקום מושבם של איגוד הספורט הלאומי של נורדריין וסטפאליה, של הפדרציה של מערב גרמניה לכדורגל ואתלטיקה, של הפדרציה הגרמנית לשיט בקאנו וכן ארגוני ספורט לאומיים אחרים.

מועדון הספורט המפורסם ביותר בדואיסבורג הוא MSV דיסבורג, שנוסד בשנת 1902. המועדון מפורסם בזכות קבוצת הכדורגל שלו, אשר זכתה לכינוי "הזברות" בגלל גופיות הפסים של שחקני הקבוצה. בשנת 1963 המועדון MSV היה אחד המייסדים של בונדסליגה ובאותו הזמן נחשבה דיסבורג למעוז הכדורגל של אזור הרוהר. בעיר פעלו בסך הכל שלושה מועדוני כדורגל גדולים, ידועים ארצית, אם כי אף אחד מהם מעולם לא הצליח לתעד הצלחות לאומיות.

קבוצת הכדורגל לנשים FCR 2001 Duisburg (לשעבר FC Rumeln-Kaldenhausen) נחשבת לאחת הקבוצות הכי טובות במדינה וזכתה במהלך השנים בתארים נחשבים, כגון אליפות גרמניה 1995 וגביע אופ"א בשנת 2009. מאז פשיטת רגל של מועדון הספורט FCR בשנת 2013, הקבוצה משתייכת למחלקת הכדורגל לנשים של MSV .

מועדון ספורט הקרח Füchse Duisburg השתתף עד לשנת 2009 בליגת ההוקי הארצית של גרמניה אך ירד לליגה השלישית. המועדון Füchse Duisburg הוא היורש של מועדון ההוקי קרח Duisburg SC, שהיה פעיל מ-1979 עד 1981 בליגה הגרמנית הגבוהה ביותר.

אירועי ספורט

בדיסבורג מתקיימים אירועי ספורט רבים לאורך כל השנה. האירועים המפורסמים ביותר כוללים את המרתון של ריין-רוהר ואת "יום הריקודים של דיסבורג". בין האירועים הנוספים ניתן למנות את: מרתון היזמים למען צדקה, AOK – סדרת אירועי ריצת חורף הנחשבים לגדולים בגרמניה, וכן Kaiserbergfest – פסטיבל הספורט המסורתי שמתקיים בדיסבורג החל שנת 1883 בפארק הספורט העירוני.

דיסבורג ידועה גם בארגון של אירועי ספורט בינלאומיים, במיוחד על ארגון אליפות העולם לחתירה בסירות קאנו אשר מתקיימת בפארק הספורט העירוני. בשנת 2013 הגיעו להשתתף בתחרות מתחרים מ-78 מדינות.

גנים וטבע עירוני

יערות עירוניים תופסים 2,500 דונם משטח העיר דיסבורג. היער העירוני Duisburg city forest הוא השלישי בגודלו בגרמניה, לאחר היער גרונוולד בברלין והיער Eilenriede בהאנובר. בנוסף, ישנם בעיר תריסר פארקים, כשהגדולים בהם הם Stadtpark ברובע מידריך, הפארק Biegerpark ברובע הוקינגן ופארק Revierpark Mattlerbusch אשר נבנה בשנת 1979 על שטח של 80 דונם בשכונת המבורן.

עם זאת, הפארק המרשים והמפורסם מכולם הוא פארק אדריכלות הנוף Duisburg-Nord אשר דורג על ידי העיתון הבריטי The Guardian בתור אחד מעשרת הפארקים היפים בעולם, לצד הפארקים של ניו-יורק, פאריס, לונדון וברצלונה. פארק בינלאומי זה, המשתרע על פני שטח של כ-200 דונם, הוקם על שטח אשר שימש בעבר כאתר של עבודות התכה. הפארק מציע כיום אפשרויות בילוי מגוונות לכל המשפחה, ביניהם טיפוס וסיור בבונקרים ישנים או צלילה בתוך גזומטר. מדי שנה נערכים כאן סביבות 470 אירועים מסוגים שונים כגון ירידים וקונצרטים. בכל שנה מבקרים בפארק יותר מ-700,000 מבקרים והוא מהווה את אחת מנקודות העוגן של מסלול המורשת התעשייתית באירופה ואת מסלול המורשת התעשייתית באזור הרוהר.

בדיסבורג ישנם שני גנים בוטניים. הגן הקטן והישן יותר Duissern נוסד ב-1890 ובו צומחים בעיקר צמחים מקומיים וחבצלות. הוא פתוח למבקרים כל השנה והכניסה אליו ללא תשלום. הגן הבוטני הגדול יותר הוקם בשנת 1905 במחוז Hamborn. הגן מכיל כ-2,500 מינים של צמחים טרופיים וסובטרופיים בשש חממות, על שטח של 2,000 מ"ר.

גן החיות של דיסבורג הוקם בשנת 1934 והוא נחשב כיום כאחד הגנים הזואולוגיים המודרניים והגדולים ביותר בגרמניה. כאן חיים כ-2,179 בעלי חיים מ-274 מינים שונים (נכון לשנת 2008), ביניהם גם חיות נדירות כמו קואלות, וומבאטים, פוסות ודולפיני נהרות. גן החיות מפורסם במיוחד בזכות הדולפינריום שלו, שנבנה בשנות ה-60 ועבר עבודות מודרניזציה ב-1995. מדי שנה מבקרים במקום מעל מיליון בני אדם.

הקהילה היהודית

בית הכנסת הישן של דיסבורג נבנה באזור הנמל בשנת 1875. הוא הוצת ונהרס בליל הבדולח ב-1938.

ב-1968 התאחדו הקהילות היהודיות של דיסבורג, אוברהאוזן ומילהיים על הרוהר, ויצרו קהילה דתית משותפת, הקהילה היהודית של דיסבורג-מולהיים/רוהר-אוברהאוזן. בשנות התשעים עלה מספרם של חברי הקהילה, כתוצאה מהגעת יהודים ממדינות ברית המועצות לשעבר, ליותר מ-2,800.

ב-1999 החליטו שלוש הקהילות על הקמת מרכז תרבותי חדש בדיסבורג באזור הנמל, בסמוך לפארק הזיכרון על שם יצחק רבין. המרכז כולל בית כנסת חדש, שתוכנן על ידי האדריכל הישראלי צבי הקר.

ערים תאומות

עריה התאומות של דיסבורג הן:

• פורטסמות', אנגליה, בריטניה (מ־1950)
• קאלה, או-דה-פראנס, צרפת (מ־1964)
• לומה, טוגו (מ־1973)
• ווהאן, הרפובליקה העממית של סין (מ־1982)
• וילנה, ליטא (מ־1985)
• גזיאנטפ, טורקיה (מ־2005)
• פרם, רוסיה (מ־2007)
• סן פדרו סולה, הונדורס (מ־2008)
• פורט לודרדייל, פלורידה, ארצות הברית (מ־2011)

גלריה

• 
  רובעי העיר
• 
  תבליט המציג את מפגש הנהרות רוהר וריין
• 
  בית הכנסת בדיסבורג
• 
  מצבתו של משה קצנברג בדיסבורג, נפטר ב-1900

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דיסבורג בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של דיסבורג (בגרמנית)
• אוניברסיטת דיסבורג-אסן
• דיסבורג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• דיסבורג (גרמניה), דף שער בספרייה הלאומית

• דיסבורג, ברשת החברתית פייסבוק
• דיסבורג, ברשת החברתית אינסטגרם
• דיסבורג, סרטונים בערוץ היוטיוב

הערות שוליים

הערים הגדולות של גרמניה אומדן רשמי מתאריך 31 בדצמבר 2021
	דירוג	שם	מדינה	אוכלוסייה	דירוג	שם	מדינה	אוכלוסייה
ברלין המבורג
	1	ברלין	ברלין	3,677,472	11	ברמן	ברמן	563,290	מינכן קלן
	2	המבורג	המבורג	1,853,935	12	דרזדן	סקסוניה	555,351
	3	מינכן	בוואריה	1,487,708	13	הנובר	סקסוניה התחתונה	535,932
	4	קלן	נורדריין-וסטפאליה	1,073,096	14	נירנברג	בוואריה	510,632
	5	פרנקפורט	הסן	759,224	15	דיסבורג	נורדריין-וסטפאליה	495,152
	6	שטוטגרט	באדן-וירטמברג	626,275	16	בוכום	נורדריין-וסטפאליה	363,441
	7	דיסלדורף	נורדריין-וסטפאליה	619,477	17	וופרטל	נורדריין-וסטפאליה	354,572
	8	לייפציג	סקסוניה	601,866	18	בילפלד	נורדריין-וסטפאליה	334,002
	9	דורטמונד	נורדריין-וסטפאליה	586,852	19	בון	נורדריין-וסטפאליה	331,885
	10	אסן	נורדריין-וסטפאליה	579,432	20	מינסטר	נורדריין-וסטפאליה	317,713