דן קדר

אמן ישראלי

דן קֵדר (17 בספטמבר 192926 בספטמבר 2008) היה צייר, מורה, במאי ושחקן תיאטרון ישראלי.

דן קדר
דן קדר
דן קדר
לידה 17 בספטמבר 1929
תל-אביב, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 בספטמבר 2008 (בגיל 79) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין ירקון עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 19492008 (כ־59 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

קדר נולד בתל אביב בשנת 1929, כבן יחיד להוריו. למד בבית הספר היסודי תל נורדוי ובתיכון חדש. היה פעיל בתנועת השומר הצעיר, אותה תיאר בראיון "תנועת הנוער השומר הצעיר עיצבה את האופי שלי, זאת הייתה האוניברסיטה שלי"[1].

כבר כתלמיד תיכון התבלט הן בציור והן במשחק, ולאחר שסיים את לימודיו, השתתף בסדנאות לציירים צעירים. בנוסף ביים מערכונים ב"שומר הצעיר". בצבא שירת בחיל התותחנים[2][3].

קריירה בתיאטרון

עריכה

לאחר שהשתחרר מהצבא, הצטרף לקיבוץ הראל אך עזב לאחר שנתיים, ובשנת 1953 התקבל לבית הספר הדרמטי של התיאטרון הקאמרי וסיים כאחד החניכים המצטיינים. במשך שלוש שנים המשיך לשחק במחזות שונים בתיאטרון, עד שנשלח ללמוד בימוי במשך שנה בבית הספר לתיאטרון "אולד וויק" בבריסטול (אנ'). בתום לימודיו ביים בהצלחה בתיאטרון בלונדון את "דון פרלימפלין ואשת הסנדלר הנפלאה" מאת פדריקו גארסיה לורקה. מנהל הקאמרי יוסף מילוא שמע על הצלחת הפקה זו, וביקש מקדר שיחזור לישראל לביים אותה בקאמרי[4].

לאחר שחזר בשנת 1957 היה אמור לביים מיד את "דון פרלימפלין ואשת הסנדלר הנפלאה", אך סכסוכים פנימיים עיכבו את הפקתה. היא עלתה בתחילת 1958[5], אך באותה עת התחולל בקאמרי "מרד" זוטא נגד ניהולו של יוסף מילוא, השחקנים לא השקיעו מאמץ בהצגה, היא קיבלה ביקורות צוננות, ירדה לאחר זמן קצר, וקדר עזב את הקאמרי[6]. בהמשך הקריירה ביים הפקות קטנות ולהקות צבאיות, ולא ביים יותר בתיאטרון הרפרטוארי[4].

בשנת 1958 ביים את "הטיסה לירח" מחזה מאת עמוס אריכא בתיאטרון לילדים[7], וגם ביים מופע של להקת פיקוד מרכז בשם "האדם הנכון במקום הנכון" שכתב יגאל מוסינזון, בה כיכבו אילי גורליצקי ועודד קוטלר[8].

בשנת 1959 ביים ועיצב את התפאורה למחזה "לבדו בתוך הלילה" מאת יגאל מוסינזון, שעלה ב"תיאטרון סדן"[9].

בתחילת שנות ה-60 החל ללמד במשרה מלאה בחוגי דרמה בבתי הספר התיכוניים של תל אביב, כעובד עיריית תל אביב[4]. ב-1961 מונה כמנהל אדמיניסטרטיבי של בית הספר למשחק "בית צבי"[10], אך עזב לאחר שנה בתפקיד[4]. בין תלמידיו בחוגי הדרמה היו מבקר התיאטרון מיכאל הנדלזלץ ובמאי התיאטרון עמרי ניצן ומיכה לבינסון[11].

בשנת 1963 ביים את המופע "גשר פתוח", סדרת מערכונים שכתב יוסף מונדי ועלתה בתיאטרון "בימת השניים" של חינה רוזובסקה ויוסף לוי[12]. באותה שנה גם הקים את "תיאטרון טרקלין" שהעלה ערב מערכונים עם מרים נבו ותיאודור תומא[13].

קריירת ציור

עריכה

קדר למד ציור כילד אצל אהרון אבני, ולאחר מכן אצל יחזקאל שטרייכמן, אביגדור סטימצקי. אחר כך למד בבצלאל אצל מרדכי ארדון.

בשנת 1949 השתתף לראשונה בתערוכה של ציירים ופסלים צעירים בתל אביב, בה השתתפו אמנים נוספים בני דורו, בהם: דני קרוון, דוד פלומבו ואביגדור אריכא[14].

בפברואר 1951, השתתף בתערוכה הראשונה של קבוצת העשרה, בבית אגודת הציירים והפסלים בתל אביב[15], שבאפריל 1951 הוצגה גם בבית האמנים בירושלים[16]. לאחר מכן קדר לא היה פעיל יותר בקבוצה.

במשך שנים רבות עסק קדר בציור באופן חלקי בשעות הפנאי, אך ב-1969 החליט לנטוש את הקריירה בתיאטרון ולהתמקד בציור.

בשנת 1995, בעקבות רצח רבין, יצר את המיצב "על פני תהום", המורכב מ-12 ציורים. במלאת 10 שנים לרצח תרם את המיצב לגלריית קמפוס חנקין בתיאטרון חולון, כתערוכת קבע ש"מוקדשת לתהום שנפערה בחברה הישראלית עם הרצח", כפי שנכתב בדף התערוכה[17].

בשנת 2005 יצא לאור הספר "דן קדר מצייר: משלי לה פונטיין" שכלל כ-36 ממשלי לה פונטיין בתרגום של ראובן וימר[18]. במקביל עלתה באולם מסקין ב"הבימה" תערוכה של 36 הציורים שנעשו בעקבות משלי לה פונטיין[19].

במאי 2008 הציג את התערוכה האחרונה שלו, לאחר שבמשך שלוש שנים סבל ממחלה ועבר מספר ניתוחים, החליט להפסיק את הטיפולים לצייר 20 עבודות גדולות, המקיימות תמונת ראי סמלית לספרו של ידידו אמיל חביבי "האופסימיסט" .

נפטר בתל אביב ב-2008. הובא למנוחות בבית העלמין ירקון[20].

חיים אישיים

עריכה

היה נשוי לאוצרת ציונה קדר ואב לשלושה. בנו יובל קדר, צייר, ובתו יסמין קדר, זמרת ושחקנית.

ספרי יצירתו

עריכה

אלבומים וקטלוגים

עריכה
  • "Dialogue" :an exhibition of original paintings, Great Neck, N.Y.: Aviv International Fine Art Gallery, 1989.
  • גנבו לי את הים: דן קדר; אוצרת: מאירה פרי-להמן, ירושלים: מוזיאון ישראל, 1994. (תערוכה שנערכה באוגוסט 1994)
  • פולסא דנורא: ציורים: 1996–1997; מאמר מבוא: מנשה קדישמן, תל אביב: אגודת הציירים והפסלים בישראל, 1997.
  • הכול זורם: ציורים, תל אביב: בית סותבי'ס, 2001. (קטלוג)
  • פילגש בגבעה: ... פוליפטיכון 2001–2002; מאמר מבוא: יוסי אלפי, גבעתיים: תיאטרון גבעתיים, 2002. (16 במרץ–30 באפריל 2002)
  • דן קדר - הפרחת השממה וכדומה ---; אוצר: יובל קדר, תל אביב: גלריה גרשטיין, 2008. (תערוכה שנערכה מכ"ה באייר תשס"ח, 30 במאי 2008)

איורים

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא דן קדר בוויקישיתוף

כתבות על תערוכותיו

לאחר מותו

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ מיה סלע, כרוניקה של מוות: הראיון האחרון של דן קדר ז"ל, myney תל אביב-יפו, 2 באוקטובר 2008.
  2. ^ בין מסך למסך: לבדו... ללא תיאטרון,, מעריב, 14 באוגוסט 1959
  3. ^ הסודות של דן קדר, מעריב, 1 בנובמבר 1979
  4. ^ 1 2 3 4 שרגא הר-גיל, ערב ערב: דן קדר: "אינני מתגעגע לתיאטרון",, מעריב, 7 באפריל 1970
  5. ^ ד. ארב, גרסיה לורקה על במת הקאמרי, קול העם, 17 בינואר 1958
  6. ^   מיכאל הנדלזלץ, שום דבר לא השתנה בעולם התיאטרון בישראל, באתר הארץ, 27 באפריל 2015
  7. ^ הצגות ה"תיאטרון לילדים", הארץ, 6 במרץ 1958
  8. ^ הצגת להקת פיקוד מרכז, הארץ, 10 בינואר 1958
  9. ^ חיה קדמון, "הנרקומן לבדו בתוך הלילה" בתיאטרון "סדן", קול העם, 14 באוגוסט 1959
  10. ^ בי"ס גבוה לאמנות הבמה ייפתח ב"בית צבי", הַבֹּקֶר, 17 בינואר 1961
  11. ^   מיכל גוברין, עמרי ניצן, 2021-1950 | אזהרה אימתנית מפני "התיאטרון המת", באתר הארץ, 2 באוגוסט 2021
  12. ^ "גשר פתוח" ־ מעגל סגור, קול העם, 9 באוקטובר 1963
  13. ^ הצגת בכורה של תיאטרון חדש, למרחב, 22 ביולי 1963
  14. ^ בנימין תמוז, ציירים ופסלים צעירים, הארץ, 30 בספטמבר 1949
    ד"ר ליזטה לוי, תערוכת הצעירים: בביתן הציירים והפסלים בתל־אביב, דבר, 7 באוקטובר 1949
  15. ^ ליזטה לוי, עשרה ציירים צעירים, דבר, 2 במרץ 1951
  16. ^ ישורון קשת, תערוכת העשרה בירושלים, הארץ, 26 באפריל 1951
  17. ^ דנה גילרמן, תערוכות חדשות, באתר הארץ, 9 בנובמבר 2005
  18. ^ ילדים ונוער, באתר הארץ, 23 בינואר 2006
  19. ^ דנה גילרמן, תערוכות חדשות, באתר הארץ, 28 בדצמבר 2005
  20. ^ כתב "הארץ", הצייר דן קדר הלך לעולמו, באתר הארץ, 28 בספטמבר 2008