ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/סוכה

מצוות ישיבה בסוכה
(מקורות עיקריים)

סוכת בד. ניתן להבחין בתחתית הדפנות ברצועות הלבוד.
מקרא	ויקרא, כ"ג, מ"ב
משנה	מסכת סוכה, פרקים א'-ב'
משנה תורה	הלכות שופר וסוכה ולולב, פרקים ד'-ו'
שולחן ערוך	אורח חיים, סימנים תרכ"ה-תרמ"ד
ספרי מניין המצוות	ספר המצוות, עשה קס"ח ספר החינוך, מצווה שכ"ה

סוכה היא מבנה ארעי המשמש את העם היהודי לקיום מצוות ישיבה בסוכה בחג הסוכות. הסוכה בנויה על פי כללים הלכתיים מוגדרים ובמהלך ימי החג מועברות אליה כל פעולות המגורים העיקריות, בעיקר האכילה והשינה. הישיבה בסוכה היא מצוות עשה שהזמן גרמה ולכן היא חובה לגברים ורשות לנשים.

המילה סוכה נגזרת מן השורש סכ"כ ומשמעותה מבנה הסוכך על האנשים שבתוכו, מכאן נובע גם שמו של הסכך. היא מופיעה מספר פעמים בתנ"ך, וצורת הרבים סֻכּוֹת מופיעה בהקשרים שונים: לעיתים כצורת הרבים של סוכה, לעיתים כעיר במצרים, לעיתים כעיר בעבר הירדן ולעיתים כשם החג. בספר הזוהר מכונה הסוכה "צילא דמהמנותא" (=צל האמונה, השכינה).

מבנה הסוכה

סוכה בירושלים, בעלת דפנות עץ להגנה מפני הקור ולהגברת יציבות הסוכה, לשם הידור המצווה.

סוכות הנבנות על עמודים מפאת חוסר בשטח, שכונת בתי אונגרין בירושלים

בהלכה נאמרו דינים שונים לגבי תהליך בניית הסוכה, גודל הסוכה, מספר הדפנות, חומרי הבנייה ועוד.

להלכה, קיים כלל חשוב ומרכזי בדיני סוכה, שהיא אמורה להוות דירת ארעי: "סוכה דירת עראי בעינן". מכלל זה נגזרות הרבה הלכות הקשורות לצורת בנייתה של הסוכה, כמו שאפשר לבנותה על גמל או שאיננה חייבת לעמוד בפני רוח שאיננה מצויה.

החלק העיקרי בסוכה, שרוב ההלכות דנות בו, הוא הקירוי המכונה סכך, מלשון סיכוך והסתרה מן השמש. חלק מהלכות הסוכה נגזרות מכך ובכלל זה הצורך לבנותה תחת כיפת השמים ולא תחת עצם כלשהו, הצורך לבנותה כדי שתהיה עמידה בפני רוח מצויה, והצורך לבנותה באופן ש"צילתה מרובה מחמתה", כלומר שלמעלה מ-50% משטח הרצפה מוצל, כאשר השמש בנקודה הגבוהה.

דיני מבנה הסוכה

על־אף גודלה הקטן, סוכה זו מספיקה כדי להיחשב כסוכה כשרה: גובהה עולה על מטר, רוחבה עולה על שבעים סנטימטר והיא מדופנת ומסוככת כהלכה.

גודלה המִזעָרִי של הסוכה הוא ריבוע של שבעה טפחים וגובהה עשרה טפחים, הסבר טבעי לגודל זה הוא שזו צורת הישיבה הטבעית המינימלית "ישיבה מזרחית" ועם שולחן קטן, (כ-56*56 ס"מ רוחב, 80 ס"מ גובה לשיטת רבי חיים נאה, לשיטת החזון איש המידות הם כ-69*69 ס"מ רוחב, וכמטר אחד גובה). הגובה המְרַבִּי הוא 20 אמות (כ-10 מטרים לשיטת רבי חיים נאה, לשיטת החזון איש כ-12 מטרים) (שכן מבנה מעל גובה זה איננו מוגדר עוד מבנה ארעי וגם שאין העין שולטת בגובה זה). לאורכה ולרוחבה המקסימליים אין הגבלה, אך במקרה של סוכה גדולה במיוחד עלולות להופיע בעיות טכניות כמו למשל בהעמדת הסכך באופן כשר. סוכה עשויה להיות כשרה גם במצבים הרחוקים ממבנה משמעותי, למשל מצב של שתי דפנות שלמות מחוברות בניצב ודופן שלישית סמלית, הגדולה במעט יותר מטפח והעומדת במרחק קטן מעט מ־3 טפחים מן הדופן הסמוכה, כך שרואים את צד זה כאילו יש בו דופן רציפה באורך ד' טפחים, ומן הצד השני יש לבנות צורת הפתח עד תום שבעה טפחים. לעומת זאת סוכה אשר דפנותיה עשויות מבד המתנופף ברוח רגילה (סוכות מסוג זה נפוצות מאוד במאה ה-21) אינה כשרה לעיתים, ויש להקיף אותה משלושה כיוונים בדופן יציבה ברוח עד לגובה 80 ס"מ, שיעור הגובה המינימלי של דפנות הסוכה. סוכה עגולה כשרה כאשר גודלה המינימלי חוסם ריבוע של סוכה כשרה.

דפנות הסוכה צריכות להיות מחיצות, אך יכולות להיות עשויות מכל חומר, ואפילו מבעל חיים קשור, או מאדם. פוסקי זמננו דנו בשאלה האם מחיצות שקופות כשרות אף הן. הדפנות יכולות אף להיות פרוצות במספר רב של פתחים וחלונות, כל עוד "פרוץ אינו מרובה על העומד", ובלבד שהפרצה לא תהיה רחבה יותר מעשר אמות. ויש המכשירים אף בפרוץ מרובה על העומד. יתר על כן, הדפנות אינן חייבות להגיע עד לסכך - די בכך שהם מגיעות לגובה עשרה טפחים, ובכך יחשבו כאילו מגיעות עד לסכך מדין "גוד אסיק מחיצתא".

הגבלה נוספת היא שעל הדפנות להיות חזקות מספיק כדי "שלא תהא הרוח מצויה מנידה אותם תמיד". הלכה זו נחשבת לבעייתית ביותר, לנוכח המנהג הנפוץ, בו דפנות הסוכה עשויות מיריעות, המורכבות על שלד עץ או מתכת. לכאורה, ניתן היה לפתור בעיה זו על ידי מתיחה וקשירה הדוקה של היריעה, אך פוסקי ההלכה כתבו שאין לעשות כן, מחשש שהקשר ינתק בלא שבעל הסוכה ישים לב^{[דרוש מקור]}. פתרון לבעיה זו מוצע בשולחן ערוך, והוא לארוג בתוך היריעה קנים במרווח הפחות משלושה טפחים, וכך, אף עם היריעה תנוע באמצע, הדופן תחשב כאחידה מדין לבוד. בעשור השני של המאה ה-21 נפוצות "רצועות לבוד" או מוטות מתכת המתבססים על עיקרון זה - סביב הסוכה נמתחות רצועות או מונחים מוטות ברזל, אשר המרווח ביניהם הוא פחות משלושה טפחים. הם מגיעים עד גובה עשרה טפחים, ובכך מכשירים את הדופן.

יש החולקים על פסיקה זאת ומתירים לעשות דפנות מיריעות כל עוד הן קשורות מכל צדדיהן (או לפחות משני צדדים מקבילים), כיוון שכל מה שאסרו הראשונים הוא, שלא לעשות דפנות מיריעות שאינן קשורות בתחתיתן, וכשהרוח נושבת בהן, הן עולות מעל 3 טפחים מהקרקע ונפסלות מלשמש כדופן.

הסוכה איננה חייבת להיות מחוברת לקרקע ואפשר לבנות אותה על גבי עגלה, ספינה או גמל. כיום נפוץ מימוש הלכה זו אצל חסידי חב"ד בהתקנת סוכות ניידות על גבי מכוניות, למתן אפשרות לציבור לקיים את מצוות הישיבה בסוכה.

דיני הסכך

צמח סכך בעת גידולו, כפר יונה

יהודים מהיישוב הישן קונים סכך מערבים

סוכות עם סכך דקלים

סכך הסוכה חייב להיות מדבר שגידולו מן הקרקע, תלוש ושאינו מקבל טומאה. (באופן כללי, כלי עץ אינם מקבלים טומאה כל עוד אין להם "בית קיבול", או שהם מיוחדים לישיבה או שכיבה). בתור גזירה, אסרו חז"ל לסכך בכל כלי שפעם היה מקבל טומאה, אף אם כבר איבד תכונה זו, וכן אסרו להשתמש בסכך שמשיר את עליו לתוך הסוכה, או שריחו רע.

כמות הסכך הנדרשת היא מעל מחצית שטח התקרה, כדי שתהיה "צלתה מרובה מחמתה". אין גבול עליון לכמות הסכך המותרת, וכלשון המשנה: "אף על פי שאין הכוכבים הנראים מתוכה - כשרה". עם זאת, רבנו תם הבין מתוך דברי הגמרא, שסכך שעבה כל כך שהגשם אינו יכול לחדור דרכו - פסול. הבנתו זו לא הייתה מוסכמת על כל הראשונים, ובעוד האשכנזים נוהגים להקפיד על דרישה זו, מרבית הפוסקים הספרדים לא ראו בה חובה.

סכך פסול במרכז הסכך, פוסל את הסוכה אם רוחבו 4 טפחים. שטח ריק ללא כל סיכוך פוסל את הסוכה ב-3 טפחים. אפשר לסכך בסכך פסול מצד הסוכה, (ליד הדפנות) אם רוחבו קטן מ-4 אמות, כיוון שרואים את הדופן כאילו היא עקומה ומגיעה עד תחילת מקום הסכך הכשר, ובלבד שלא יאכל ויישן מתחת לסכך הפסול (דופן עקומה).

הסכך אינו חייב לעמוד על הדפנות עצמם, אלא הוא כשר גם כאשר הוא מונח בגובה מעל הדפנות. במקרה כזה מחשיבים את הדפנות כאילו הן ממשיכות ועולות למעלה (גוד אסיק). אמנם במקרה שיש סכך פסול בצד הסוכה, צריכה הדופן לעמוד צמוד לסכך, שכן אין להסתמך באותה דופן גם על דופן עקומה וגם על גוד אסיק.

לפי ההלכה המקובלת את הסכך יש להניח רק לאחר שיש דפנות לפי הכלל "תעשה ולא מן העשוי". אולם יש החולקים על כלל זה ומתירים לכתחילה ורבים אחרים מכשירים בדיעבד

מצוות הסוכה

ערך מורחב – תשבו כעין תדורו

בניית סוכה בשכונת כרם אברהם בירושלים

המצווה בחג הסוכות היא לגור בסוכה ממש ולעשות בה את כל הפעולות השגרתיות שנעשות במשך השנה בבית: לאכול, לשבת, ללמוד ואף לישון, בכל שבעת ימי החג, זכר לסוכות שבהן ישבו בני ישראל במדבר או ענני הכבוד שסוככו עליהם לאחר יציאתם ממצרים. ('תשבו כעין תדורו').

המקור למצוות הסוכה מצוי במקרא בספר ויקרא (כ"ג, מ'–מ"ג) ובספר דברים (ט"ז, י"ג–ט"ו). דיני הסוכה מפורטים בעיקר במסכת סוכה שבסדר מועד, ברמב"ם בהלכות סוכה פרקים ד-ו, בשולחן ערוך אורח חיים תרכ"ה-תר"מ ובקיצור שולחן ערוך סימן קל"ד.

בניית הסוכה

נהוג להתחיל את בניית הסוכה כבר במוצאי יום כיפור, ובכך להתחיל בקיום מצווה ראשונה מיד לאחר יום כיפור שהוא יום כפרת העוונות. הסוכה אינה צריכה להבנות דווקא לשם מצוות סוכה, וכל סוכה שהוקמה לצל - כשרה.

ברכה על ישיבה בסוכה

ערך מורחב – ברכת לישב בסוכה

מצוות הישיבה בסוכה טעונה ברכה קודם שנכנס ליישב בה, ככל מצוות עשה, שיש לברך עליהן עובר לעשייתן. בראשונים נחלקו מתי מתחייב לברך. יש אומרים שמברכים אותה בכל עת שנכנסים לסוכה לשהייה ממושכת, ויש אומרים שרק לפני אכילת קבע בסוכה.

אכילה ושינה

ערכים מורחבים – אכילה בסוכה, שינה בסוכה

מכירת קישוטים לסוכה בבני ברק, ספטמבר 2012

מצווה לאכול ולשתות בסוכה, ואסור לאכול אכילת קבע מחוץ לסוכה, אך אכילה מועטה (אכילת ארעי) מותרת.

לעומת זאת, לגבי שינה מחוץ לסוכה, נאסרה בין שינה ארוכה ובין שינה קצרה, כיוון שגם שינה מועטת יכולה לעיתים להרוות ולרענן כמו שינה ארוכה. בפועל, רבים מהאוכלים בסוכה אינם ישנים בה, היות שהשינה בסוכה מחוץ לבית גורמת להם צער, והמצטער פטור מן הסוכה. נהוג בחסידות חב"ד ובעלז לא לישון בסוכה וכן בכמה קהילות בפרס^{[דרוש מקור]}, וטעמים שונים נאמרו להצדיק מנהגם.

הפטורים מהסוכה

ערך מורחב – מצוות עשה שהזמן גרמן

נשים (בכל גיל) פטורות מהישיבה בסוכה, ככל מצוות עשה התלויות בזמן (מצוות עשה שהזמן גרמן). כך גם בנים קטנים שגילם פחות מבר מצווה (גיל 13). אלה פטורים מדין תורה מן המצווה, אך חכמים תקנו לחנכם למצווה מגיל חינוך שהוא הגיל שבו הקטן מבין את כללי המצווה, כלומר, את החובה לאכול ולישון בסוכה. גיל זה הוא בסביבות 6 שנים.

מצטער פטור מן הסוכה

ערך מורחב – מצטער פטור מן הסוכה

בניגוד לרוב מצוות התורה, שאותן חייב לקיים גם המצטער צער הגוף בעשייתן, בסוכה קיים דין ייחודי לפיו "מצטער פטור מן הסוכה", כלומר אדם שהשהות בסוכה גורמת לו לצער ועגמת נפש, פטור ממנה. הרמב"ם, למשל, מציין שאדם שאינו יכול לישון בסוכה בשל הרוח או הזבובים והפרעושים פטור מלקיים את המצווה.

אמנם פטור זה מותנה בכך שכאשר ייכנס האדם לביתו - יימלט מן הצער. אך אם יסבול ממנו גם בביתו, אין הצער מהמטרד פוטר אותו מהסוכה. למשל אם יסבול מזבובים גם בביתו - חייב להישאר בסוכה אף על פי שסובל בישיבתו בה בגלל הזבובים. כמו כן, על הצער להיות משמעותי כך שאם היה זה בביתו שבו הוא דר כל השנה, היה מעדיף לעזוב את ביתו לזמן מה ולעבור לבית עם תנאים פחות טובים משמעותית כדי להימלט מן הצער.

בדומה למצטער מן הסוכה, גם חולים פטורים מישיבה בסוכה. הנימוק לדין מצטער הוא "תשבו כעין תדורו", שהאדם מצווה לשבת בסוכה כפי שהוא גר בביתו, "ואין האדם דר במקום שבו הוא מצטער".

הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט

ערך מורחב – כל הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט

מאחר שבמקרה של צער אדם פטור ממצוות ישיבה בסוכה, במקרה של מזג אוויר גשום או קר, אין כל טעם להמשיך ולשהות בסוכה, והממשיך להישאר בה נידון לגנאי ולא לשבח ונקרא הדיוט. חכמי המשנה המשילו את המצב, בו יורדים גשמים בחג הסוכות, לעבד שמזג כוס לרבו וזה האחרון שפך בתגובה דלי של מים בפניו.

יש מי שסובר שהפטור ממצוות ישיבה בסוכה אסור לו לשבת בה, שכן הוא משתמש בסוכה לא לשם קיום מצוות סוכה, ואסור ליהנות מהסוכה במשך ימי החג.

עוסק במצווה פטור מן המצווה

ערך מורחב – עוסק במצווה פטור מן המצווה

העסוק בקיום מצווה אחרת, נפטר באותו הזמן מחיוב הסוכה, ויכול לאכול ולישון מחוץ לסוכה. כמו כן ההולכים לדבר מצווה פטורים מישיבה בסוכה בכל זמן הליכתם, פטור זה הוא מהכלל ההלכתי שהעסוק במצווה פטור מן המצווה.

מנהגי הסוכה

[[קובץ:תבנית:תמונה לטיפול|Flickr_-_U.S._Embassy_Tel_Aviv_-_Sukkot2011No.061.jpg|ממוזער|260px|שגריר ארצות הברית בישראל, דניאל שפירו, מקשט עם אזרחים ישראליים את הסוכה בלשכתו.]]

נוי סוכה

את הסוכה נוהגים לקשט בקישוטים ותמונות הנקראים בלשון חז"ל "נוי סוכה". יש נוהגים שלא לתלות קישוטים על הסכך אלא רק על הדפנות מטעם סכך פסול.

בתלמוד מסופר שהיו נוהגים לתלות מיני פירות בסוכה כנוי סוכה, אולם נהוג שלא להורידם לפני תום החג.

סככה כהלכתה, ועטרה בקרמים ובסדינין המצוירין, ותלה בה אגוזים, שקדים, אפרסקים, ורימונים, ופרכילי ענבים, יינות, שמנים, וסלתות, ועטרות שבלים - אסור להסתפק מהן עד מוצאי יום טוב האחרון של חג. ואם התנה עליהם - הכל לפי תנאו!

— תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף ל', עמוד ב'

אושפיזין

ערך מורחב – אושפיזין

רבים נוהגים להזמין לסוכה את שבעת האושפיזין (אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן, יוסף ודוד) כל אחד מהם ביום אחר מימי החג, לפי סדר זה, או לפי סדר כרונולוגי בו יוסף בא לפני משה. נהוג גם להזמין אורחים בשר ודם להתארח בסוכה לארוחות החג.

רבנים, אישי ציבור ומנהיגים דתיים נוהגים לקבל אורחים בסוכתם, לפי ההלכה "חייב אדם להקביל את פני רבו ברגל". על פי מנהג זה, אף נשיא המדינה נוהג לקבל בסוכתו את הציבור הרחב.

סוכות כיום

בניין מגורים עם הכנה לסוכות, בני ברק

יהודים רבים ברחבי העולם מקיימים את מצוות בניית הסוכה לחג הסוכות, ובפרט בישראל. מקובל לארח ולהתארח בחג בסוכותיהם של שכנים ומכרים, וכמו כן רווחות תחרויות מקומיות לסוכה היפה ביותר. ישנם פיתוחים רבים שחודשו כדי להקל על הישיבה בסוכה. למשל, בבתים המיועדים למגזר הדתי נבנות לעיתים מראש "מרפסות סוכה", החשופות לכיפת השמים במשך כל השנה או שיש להן גג נפתח, ומאפשרות להקים סוכה כהלכה בתוך המרפסת.

יש מקומות בהם הקמת סוכה עלולה להיתקל בהתנגדות של השכנים. רושם לכך ניתן למצוא בהלצה המספרת על יהודי שבנה סוכה, וכששכניו התלוננו עליה לרשויות, היא הוכרזה כמבנה בלתי חוקי, והוצא צו הריסה שימומש בתוך שבוע ימים, אם בעליה לא יפרקוה עד אז.

לקראת סוכות נפתחים ברחבי ישראל, ובפרט בריכוזים הדתיים, דוכנים ומקומות מכירה ייחודיים המוכרים חומרים לבניית הסוכה. ישנן חברות המייצרות סוכות מחומרים שונים, וסכך עשוי ממחצלות או מנסרים לשימוש רב פעמי. עיריות רבות נוהגות לגזום עצים בתחומן ולספק ענפים לסכך לתושביהן באופן מסודר.

כיום ניתן למצוא מגוון פתרונות לקיום מצוות הסוכה, לדוגמא ישנו שירות בניית פרגולות כשרות לסוכות. פרגולת סוכה עומדת בדרישות הלכתיות מחמירות ומספק תפון עיצובי מרהיב ביופיו.

בשנת 2010 יזם הארגון היהודי-אמריקני "Reboot" את התחרות האדריכלית "סוכה סיטי" לעיצוב סוכה מודרנית, במסגרת פעילותו לקידום חידושים בתרבות ובמסורת היהודית. בתחרות השתתפו מאות מעצבים, בסופה הוקמו בכיכר יוניון בניו יורק 12 סוכות על פי ההצעות הזוכות, ומתוכן נבחרה אחת להישאר בכיכר במהלך חג הסוכות.

ראו גם

• חבוט רמי

לקריאה נוספת

• הרב ישראל דנדרוביץ, סגולת הסוכה לאריכות ימים ולחיי נצח, בתוך: קובץ אור ישראל, גיליון מה, תשרי תשס"ז, עמודים: ריב - רכא.

קישורים חיצוניים

• הערך "מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/סוכה", באנציקלופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
• הרב יצחק יוסף, ילקוט יוסף, הלכות ודיני הסוכה
• תבנית:אתר ישיבה
• תבנית:אתר ישיבה
• כיצד בונים סוכה, אתר בית חב"ד
• אלה ארזי, האבולוציה של הסוכה, באתר ynet, 26 בספטמבר 2010
• תמר רותם, האור הגנוז של "סוכת פלא", באתר הארץ, 26 בספטמבר 2010
• דגשים לקניית סכך לסוכה וכמה זה יעלה, באתר GoFind ,8.9.2013
• איך בונים סוכה, סרטון באתר יוטיוב ערוץ יהדותון
• הלכות סוכה, באתר בינינו
• אברהם אוחיון, ‏מעשי חכמים בענייני מצות סוכה בספרות התלמודית, מים מדליָו 26-25, תשע"ד–תשע"ה, עמ' 131-111
• על המילה 'סכך', באתר האקדמיה ללשון העברית
• הרב אליעזר מלמד, הלכות סוכה, באתר פניני הלכה

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

קטגוריה:תרי"ג מצוות קטגוריה:מצוות עשה קטגוריה:מצוות הנוהגות בזמן הזה קטגוריה:סוכות קטגוריה:הלכות מחיצה קטגוריה:העץ בשירות האדם קטגוריה:פרשת אמור