טוביה בוז'יקובסקי

טוביה "טאדק" בוז'יקובסקי (לעיתים באזשיקאווסקי, 14 במאי 1914 – 9 במרץ 1959) היה חבר בהנהגת ארגון פרייהייט ובתקופת מלחמת העולם השנייה היה חבר בהנהגת אי"ל במהלך מרד גטו ורשה. בשלהי המרד הצליח לחמוק לחלק הארי של ורשה והצטרף לפרטיזנים של ארמייה לודובה והיה שותף למרד הפולני ב-1944. לאחר סיום המלחמה נשאר באירופה וסייע לשיקום תנועת הנוער "פרייהייט" באירופה. עלה ב-1949 ארצה, הצטרף לקיבוץ לוחמי הגטאות והיה בין מקימי מוסד בית לוחמי הגטאות.

ביוגרפיה

טוביה בוז'יקובסקי (Tuvia Borzykowski), נולד ב-1914 בעיר לודז' שבפולין לשלמה בוז'יקובסקי שהיה בעל מלאכה. בילדותו למד בחדר ואז נשלח ללמוד חייטות. בהמשך עברה המשפחה לראדומסק שם המשיך טוביה את לימודיו ובמקביל הצטרף לתנועת הנוער דרור-פרייהייט. במסגרת התנועה עסק בחינוך, הדרכה ופרסומים.

ב-1938 הפך לחבר מרכז התנועה המאוחדת פרייהייט-החלוץ הצעיר והופקד על החינוך התנועתי-רעיוני וכן עסק, כפובליציסט ועורך, בפרסומי התנועה. במסגרת תפקידו זה השתתף בסמינרים בלתי-לגאליים, עסק בפיתוח פעילויות חינוך, ופרסם מאמרים בעיתונות המחתרת של התנועה^[1].

ב-1940, לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, עבר לוורשה שם המשיך טוביה את פעילותו בתנועה. בתחילת 1942 הצטרף לחוות ההכשרה בצ'רניאקוב ועבד שם עד סגירתה בשלהי אותה שנה ולאחר האקציה הגדולה (שנערכה בין יולי וספטמבר 1942) חזר לגטו ורשה והצטרף להנהגת הארגון היהודי הלוחם. השתתף כלוחם במרד הקטן (ינואר 1943) ובמרד הגדול (אפריל 1943) במסגרת פלוגה של תנועת דרור שבסיסה היה ברחוב נאלבקי 33.

עם התקדמות הגרמנים בכיבוש הגטו והריסתו ברח טוביה דרך תעלות הביוב לחלק הארי של ורשה^[2]. בצד הארי נעזר בסטפן גראייק כדי להסתתר. בהמשך חזר לגטו והמשיך להילחם בין חורבותיו עד סיום הקרבות ואז חזר לצד הארי. יחד עם עוד יהודים שנמלטו מהגטו הבוער הועבר טוביה, עם עוד לוחמים, ליערות לומיאנקי (כ-7 ק"מ צפונית לוורשה), במטרה להצטרף לפרטיזנים^[3] ושם נוצר קשר עם פרטיזנים פולנים.

באוגוסט 1944 הצטרף טוביה לפלוגה היהודית של ארמייה לודובה ונלחם איתה במרד הפולני בוורשה (אוגוסט-ספטמבר 1944).

לאחר סיום המלחמה היה טוביה בין חברי תנועת דרור שנשארו בפולין על מנת לשקם את התנועה. בתפקידו זה מילא תפקידים של מדריך, מורה, מרכז פעילות סמינריונית ועורך. בתקופה זו פרסם את ספרו הראשון ביידיש ""צווישן פאלנדיקע ווענט" ("בין קירות נופלים"). בדצמבר 1946 שימש טוביה כנציג תנועת "דרור" בקונגרס הציוני ה-22 שנערך בבזל שבשווייץ.

ב-1949 עלה ארצה והיה בין מייסדי קיבוץ לוחמי הגטאות וממקימי מוסד בית לוחמי הגטאות. נפטר ב-1959 (כתוצאה ממחלה קשה הקשורה לתקופת המלחמה) והוא בן 45. הובא למנוחות בקיבוצו "לוחמי הגטאות"^[4]^[5]. טוביה לא היה נשוי ולא השאיר אחריו ילדים.

ספריו

בין קירות נופלים, הוצאת בית לוחמי הגטאות, 1950 (תרגום מיידיש "צווישן פאלנדיקע ווענט")
יומן בצד הארי, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1977 (תרגום על ידי משה בסוק)

הנצחה

ב-1963 נקרא אחד האולמות בבית לוחמי הגטאות על שמו של טוביה^[6]. האולם מכיל חומר על השואה.

אותות הערכה

לאחר המלחמה העניקה ממשלת פולין לטוביה את עיטור הגבורה "צלב גרינוולד" (אנ').

לקריאה נוספת

ישראל גוטמן, יהודי ורשה 1939 - 1943. גיטו, מחתרת, מרד, הוצאת ספרית פועלים, 1977
לוי אריה שריד, במבחן הענות והפדות: התנועות החלוציות בפולין בשואה ולאחריה, הוצאת מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ', 1997
דפי עדות, הוצאת "בית לוחמי הגטאות", 1984, כרך ד', עמודים 1628 - 1645

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא טוביה בוז'יקובסקי בוויקישיתוף

טוביה בוז'יקובסקי, באתר של קיבוץ לוחמי הגטאות.
משה בסוק, אחד האחרונים: טוביה בוז'יקובסקי, באתר "פרויקט בן יהודה", 1959
טוביה בוז'יקובסקי, באתר "הלוחם היהודי במלחמת העולם ה-2"
טוביה בוז'יקובסקי, באתר "ארגון הפרטיזנים לוחמי המחתרות והגטאות" (אורכב)
מלך ראוויטש, בין קירות נופלים, למרחב, 8 באפריל 1959
טוביה בוז'יקובסקי, מקורות המרד (תרגום של מאמר באידיש שנכתב ב-1947 בורשה), למרחב, 16 במרץ 1961
טוביה בוז'יקובסקי, פרומקה באה אל עירנו, למרחב, 9 באפריל 1964, המשך
טוביה בוז'יקובסקי, יומן על מרד גטו ורשה, באתר "בית לוחמי הגטאות"
טוביה בוז'יקובסקי, בין השיר והפרוזה, על המשמר, 18 ביוני 1954
טוביה באזשיקאווסקי (1914-1959), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ על מאמריו חתם בשם י. דומסקי
^ הבריחה הייתה דרך יציאה ברחוב פרוסטה ב-10 במאי 1943. בין המפקדים שיצאו איתו היו מארק אדלמן, צביה לובטקין, טוסיה אלטמן, מיכאל קלפפיש, יהודה ונגרובר, הירש ברלינסקי, אליעזר גלר וישראל קאנאל ואחרים
^ ההעברה נעשתה בעזרת משאיות שארגן שמחה רותם (קז'יק)
^ טוביה בוז'יקובסקי לוחם גטו ורשה, דבר, 10 במרץ 1959
^ נפטר טוביה בוז'יקובסקי, מעריב, 10 במרץ 1959
^ קריאת אולם על שמו של טוביה בוז'יקובסקי, למרחב, 24 במרץ 1964

[1] על מאמריו חתם בשם י. דומסקי

[2] הבריחה הייתה דרך יציאה ברחוב פרוסטה ב-10 במאי 1943. בין המפקדים שיצאו איתו היו מארק אדלמן, צביה לובטקין, טוסיה אלטמן, מיכאל קלפפיש, יהודה ונגרובר, הירש ברלינסקי, אליעזר גלר וישראל קאנאל ואחרים

[3] ההעברה נעשתה בעזרת משאיות שארגן שמחה רותם (קז'יק)

[4] טוביה בוז'יקובסקי לוחם גטו ורשה, דבר, 10 במרץ 1959

[5] נפטר טוביה בוז'יקובסקי, מעריב, 10 במרץ 1959

[6] קריאת אולם על שמו של טוביה בוז'יקובסקי, למרחב, 24 במרץ 1964

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]