ויקיפדיה

יחסי החוץ של ארמניה

יחסי החוץ של ארמניה.

מאז הכרזת העצמאות שלה בשנת 1991, יחסי החוץ של ארמניה ידעו עליות ומורדות רבות בניסיון לקיים יחסים רשמיים וידידותיים עם איראן, רוסיה ומדינות המערב. ארמניה חברה במספר ארגונים בינלאומיים כגון האומות המאוחדות (מאז 1992) וחבר המדינות (גם מאז 1992). למרות זאת, המחלוקת לגבי סכסוך נגורנו קרבאך והכחשת רצח העם הארמני גרמו למתיחות ביחסים עם שתיים משכנותיה, אזרבייג'ן וטורקיה, ואף להכחשת קיומה בידי מדינה אחרת, פקיסטן.

משרד החוץ של ממשלת ארמניה[1] הוא הגוף הגדול במדינה שמנהל יחסים דיפלומטיים במדינות העולם. מאוגוסט 2021, אררט מירזויאן מכהן בתפקיד שר החוץ של ארמניה.

ארגונים בינלאומיים

עריכה

ארמניה חברה בכיותר מ-70 ארגונים שונים מרחבי העולם. כמו:

המדינה משקיפה גם בארגון המדינות הבלתי מזדהות, ארגון מדינות אמריקה, הברית הפסיפית והליגה הערבית. כמו כן, היא שותפת דיאלוג בארגון שאנגחאי לשיתוף פעולה ושלחה בקשה להצטרפות לבנק האסייני להשקעות בתשתיות.

היסטוריה

עריכה

רצח העם הארמני

עריכה

במהלך מלחמת העולם הראשונה, האימפריה העות'מאנית טבחה בארמנים שחיו בשטחה. מה-24 באפריל 1915, יום תחילת הטבח עד שנת 1923, נרצחו בין כמיליון לבין 1.5 מיליון ארמנים.

 
  מדינות אשר מכירות ברצח העם הארמני
  מדינות אשר מכירות חלקית ברצח העם הארמני
  מדינות שאינן מכירות ברצח העם הארמני באופן רשמי

הכרת והכחשת רצח העם הארמני

עריכה
  ערך מורחב – הכחשת רצח העם הארמני

נכון לשנת 2021, כ-33 מדינות מכירות באירועים ההיסטוריים כרצח עם. הפרלמנטים של אוסטריה, אורוגוואי, איטליה, ארגנטינה, ארמניה, ארצות הברית, בולגריה, בלגיה, בוליביה, ברזיל, גרמניה, הוותיקן, הולנד, ונצואלה, יוון, לבנון, לוב, לוקסמבורג, לטביה, ליטא, סוריה, סלובקיה, פולין, פורטוגל, פרגוואי, צ'ילה, צ'כיה, צרפת, קנדה, קפריסין, רוסיה, שוודיה ושווייץ מכירים ברצח העם הארמני. עם זאת, יש ממשלות אזוריות שמכירות בנעשה. לדוגמה, ניו סאות' ויילס ואוסטרליה הדרומית באוסטרליה, וויילס, סקוטלנד וצפון אירלנד בממלכה המאוחדת.

ארצות הברית
עריכה

ב-30 בינואר 2007, הוגשה הצעת חוק בבית הנבחרים של ארצות הברית שקראה לנשיא ארצות הברית לשעבר, ג'ורג' ווקר בוש, להכיר ברצח. הנשיא המאוחר לו, ברק אובמה, הביע את רצונו להכיר ברצח העם הארמני במהלך הבחירות לנשיאות. עם זאת, גם לאחר שנבחר, ארצות הברית עדיין לא הכירה במאורע. ב-29 באוקטובר 2019, בית הנבחרים אישר לבסוף את הכרתו ברצח העם הארמני.

ישראל
עריכה

ישראל מכירה חלקית ברצח העם הארמני. זאת לאור העובדה כי ועדת החינוך, התרבות והספורט מכירות בטבח, אך ממשלת ישראל לא. במקום זאת, מקובל בממשלה להשתמש במונח "הטראומה הארמנית" עבור המעשים שנגרמו לארמנים. הגורם המרכזי לאי-הכרה ישראלית ברצח היא חשש במשבר דיפלומטי עם אזרבייג'ן וטורקיה, מי שדואגות להחרמת כל מדינה שמכירה בו.

במהלך כל שנותיה של מדינת ישראל מתמשך ויכוח בין הצד אשר תומך בהכרה ברצח העם הארמני, שטוען כי הטבח לארמנים היה כמו השואה ליהודים במלחמת העולם השנייה, לבין הצד שמתנגד להכרה, שחושב כי מעשה זה יגרום למתיחות רבה ביחסים עם טורקיה ואזרבייג'ן. בעקבות הקונפליקט, עד לשנת 1965 נמנעו נציגים ישראלים להשתתף בטקסי הזכרונות הארמניים.

הסכסוך על נגורנו קרבאך

עריכה
  ערך מורחב – סכסוך נגורנו קרבאך

ארמניה מספקת תמיכה דיפלומטית וצבאית מלאה ברפובליקת נגורנו קרבאך בסכסוך המתמשך עליה, נגד הממשלה האזרית.

מלחמת נגורנו קרבאך הראשונה

עריכה
  ערך מורחב – מלחמת נגורנו קרבאך הראשונה

הסכסוך המודרני על נגורנו קרבאך התחיל בשנת 1988, כאשר פרצו מחאות של תושבים ארמנים נגד השלטון האזרי באזור. מועצת נגורנו קרבאך הצביעה והחליטה על הצטרפותה לארמניה. בעקבות כך, זמן קצר לאחר מכן, החל סכסוך בקנה מידה גדול יותר נגד הארמנים שחיים באזרבייג'ן וכנגד האזרים שחיו בארמניה. ב-1990, לאחר מספר מאורעות אלימות בבאקו, סומגאיט וגנג'ה, הממשלה הסובייטית הכריזה על מצב חירום, הקימה מדינה חדשה בקרבאך ופלשה לבאקו במה שנודע כינואר השחור.

באפריל 1991, החל בחבל הקווקז מה שנקרא מבצע טבעת, שבו חיילים סובייטים ואזרים פלשו לארמניה וגירשו כמה אלפים מהם. המבצע עצמו הסתיים באוגוסט של אותה השנה עם קריסתה של ברית המועצות, אך הסכסוך לבסוף נהפך למלחמה כוללת. הצבא הרוסי החדש נישה פעמים רבות לגשר בין המדינות השכנות, אך ללא הועיל.

יותר מ-30,000 איש נהרגו במלחמה שבין 1988 ל-1994. במאי 1992, כוחות ארמנים פלשו לשושה וללצ'ין, ובכך, למעשה, הייתה לצבאם גישה רחבה יותר לנגורנו קרבאך. עד אוקטובר 1993, הצבא הארמני הצליח במשימתו להשיג את כל שטחי המדינה הזעירה ושטחים גדולים בדרום מערב אזרבייג'ן. באותה השנה, מועצת הביטחון של האו"ם אימצה ארבעה חוקים בנושא[2] וקראה להפסקת אש משני הצדדים[3]. גם לאחר ההצעה, הלחימה נמשכה עד מאי 1994, כאשר רוסיה לבסוף הצליחה לתווך בין הצדדים והשיגה הפסקת אש.

משא ומתן

עריכה
 
מלחמת נגורנו קרבאך השנייה
  שטח בשליטת אזרבייג'ן עוד מלפני המלחמה לפי נגורנו קרבאך
  שטח חציצה רוסי
  שטחים שנכבשו על ידי אזרבייג'ן
  שטחים בשליטת רפובליקת ארצאך
  שטחים שהועברו לאזרבייג'ן במסגרת הפסקת האש

משא ומתן על פתירת הסכסוך נמשכים מאז 1992 בעזרת קבוצת מינסק, תחת הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה. קבוצת מינסק מנוהלת על ידי רוסיה, צרפת וארצות הברית ומטרה היחידה היא לשמור על יציבות בין הצדדים. למרות הפסקת האש שהושגה, המשיכו הכוחות של שתי המדינות לגבות כ-100 חיי אדם מדי שנה, בעקבות פעולות מוקשים, ירי מהגבול ועוד.

מאז 1997, קבוצת מינסק הציגה מספר אפשרויות שישמשו כפתרון לסכסוך[4]. שלושתן נדחו. ב-1999, החל משא ומתן של נשיאי ארמניה ואזרבייג'ן על עתידן של המדינות בנושא. המשא ומתן נמשך בתיווך של ארצות הברית, צרפת ורוסיה עד ה-6 באפריל 2001. המדינות עדיין נמצאות בסכסוך מתמשך. לאזרחי ארמניה חל איסור להיכנס לשטחי אזרבייג'ן, ולאזרים אסור להיכנס לשטחי ארמניה[5].

מלחמת נגורנו קרבאך השנייה

עריכה
  ערך מורחב – מלחמת נגורנו קרבאך השנייה

ביולי 2020 נהרגו ארבעה חיילים אזרים ונפצעו חמישה מירי של ארמנים. התקרית התרחשה כ-300 ק"מ משטח נגורנו קרבאך. מנהיגי המדינות של אזרבייג'ן וארמניה איימו על מלחמה. בספטמבר החמיר המצב כאשר ממשלת ארמניה הודיעה על גיוס כללי של חיילים, לאחר שטענה כי אזרבייג'ן פתחה נגדה במתקפה אווירית. בתגובה, האזרים כמו כן גייסו צבא. ראש ממשלת ארמניה, ניקול פשיניאן קרא לקהילה הבינלאומית ולטורקיה שלא יתערבו בסכסוך.

ב-27 בספטמבר הצדדים התחילו להילחם בפעם השנייה בתוך פחות מ-35 שנים. המדינות המשיכו להילחם כחודשיים, כאשר יש לאזרים 2,883 אבדות בחיילים ובאזרחים, ולארמנים 4,070 בסה"כ. המדינות הגיעו בפעם השנייה להפסקת אש בניצחון אזרי ב-10 בנובמבר. כיום, יש עדיין מתיחות רבה בין ארמניה, נגורנו קרבאך, אזרבייג'ן וטורקיה.

היחסים עם המעצמות

עריכה

ארצות הברית

עריכה
  ערך מורחב – יחסי ארמניה–ארצות הברית

ארצות הברית הכירה בארמניה ב-25 בדצמבר 1991, ופתחה את שגרירותה בירוואן בפברואר 1992. לארצות הברית ולארמניה יחסים כלכליים ומסחריים חשובים, בעוד שארצות הברית מממנת חלק רחב מן שיפוץ הכבישים ורשתות ההשקיה בארמניה. אך לפעמים נוצרות מחלוקות בין המדינות, לדוגמה, כאשר ממשלת ארצות הברית גילתה כי איראן מספקת נשק לארמניה. בעקבות כך, נוצרה מתיחות ביחסים שנמשכת עד לימינו[6].

ארצות הברית, כמו כן, שולחת סיוע הומניטרי לארמניה. בשנת 2019, הקונגרס של ארצות הברית הכיר ברצח העם הארמני, מה שהוביל להתחממות ביחסים. כ-1.5 מיליון ארמנים חיים בארצות הברית, מה שהופך אותה לאחת המדינות עם הכי הרבה ארמנים שחיים בה. במהלך מלחמות נגורנו קרבאך, ארצות הברית ניסתה לגשר בין שני הצדדים, והייתה למעשה אחד הגורמים לסיום מלחמת נגורנו קרבאך הראשונה.

רוסיה

עריכה
  ערך מורחב – יחסי ארמניה–רוסיה

מההיסטוריה ועד היום, יחסי ארמניה ורוסיה היו מוצלחים רוב הזמנים. לאחר שסופחה לאימפריה הרוסית בעקבות מלחמת רוסיה-פרס, רוסיה הגנה על הנוצרים הארמנים מידי אוהיביהם. בשנת 1920, כשנתיים לאחר הקמת הרפובליקה הראשונה של ארמניה, הצבא האדום כבש את ארמניה וסיפח אותה לרפובליקה הסובייטית הפדרלית הסוציאליסטית של עבר הקווקז.

לאחר התפרקות ברית המועצות, ארמניה הצטרפה לארגונים חבר המדינות, ארגון האמנה לביטחון משותף והאיחוד הכלכלי האירואסייתי. בין שתי המדינות נחתמו מספר הסכמים, והן משתפות פעולה בנושאים רבים.

היחסים בין רוסיה לארמניה נהיו מתוחים בתקופת שלטונו של ראש הממשלה הארמני הנוכחי, ניקול פשיניאן. כאשר היחסים קיבלו תפנית לרעה בעקבות תקרית דיפלומטית ביולי 2018, פשיניאן התייחס לה כ"פרובוקציה". מתחים הועלו גם בעקבות מעצרם של הנשיא הארמני לשעבר רוברט קוצ'ריאן ומזכ"ל ארגון האמנה לביטחון משותף, יורי חצ'אטורוב. משם כך, רוסיה מסרבת לקחת חלק בסכסוך על נגורנו קרבאך ולתמוך בארמניה. רוסיה גם תיווכה מספר פעמים בין אזרבייג'ן וארמניה.

הממלכה המאוחדת

עריכה
  ערך מורחב – יחסי ארמניה–הממלכה המאוחדת

הממלכה המאוחדת הכירה בארמניה ב-31 בדצמבר 1991. שתי המדינות מקיימות יחסים שיתופיים וידידותיים, אך ממשלת בריטניה אינה מכירה ברצח העם הארמני, עבור המשך היחסים הדיפלומטיים שלה עם הרפובליקה הטורקית. ראש הממשלה הבריטית מרגרט תאצ'ר ביקרה בארמניה ביוני 1990, כשהיא עוד הייתה חלק מברית המועצות.

צרפת

עריכה
  ערך מורחב – יחסי ארמניה–צרפת

היחסים הדיפלומטיים שבין ארמניה וצרפת החלו ב-24 בפברואר 1992. בשנת 1998, ביחד עם שכנתה בלגיה, הכירה צרפת ברצח העם הארמני. הן גם הייתה המדינות האירופאיות הראשונות להכיר בטבח. ב-2000, הוקמה האוניברסיטה הצרפתית בארמניה (צרפתית: Université Française en Arménie).

ארמניה חברה בארגון לה פרנקופוני, אשר מאגד מדינות וממשלות הדוברות צרפתית, או מדינות שצרפתית היא שפה מדוברת בהן. כ-250,000 - 750,000 ארמנים חיים בצרפת, והיא אחת המדינות שמאכלסות הכי הרבה ארמנים בתוכן.

הרפובליקה העממית של סין

עריכה
  ערך מורחב – יחסי ארמניה–סין

היחסים בין רפובליקת ארמניה לרפובליקה העממית של סין החלו ב-6 באפריל 1992. סין הכירה בארמניה ב-27 בדצמבר 1991. השגרירות הסינית בארמניה הוקמה ביולי 1992, והשגרירות הארמנית בסין החלה את פעילותה ב-10 באוגוסט 1996. בין סין וארמניה סחר גדול. הייצוא העיקרי של ארמניה לסין הוא עפרות, בעוד שהמוצרים המיובאים מסין הם כוללים בגדים, נעליים, מכונות, כימיקלים, ציוד, חומרי בניין, רהיטים ומזון.

בין ארמניה לסין יש שיתוף פעולה צבאי נרחב. לפי צ'אנג וונקוואן, שר במשרד ההגנה של הכוחות המזוינים הסיניים, הצבאות של ארמניה וסין ידידים ומשתפים פעולה בנושאים שונים. לדברי סיירן אוחניאן, שר ההגנה של ארמניה, ארמניה רואה בסין ידיד ושותף אמין.

בינואר 2012 חתמו סין וארמניה על הסכם, שתואר על ידי משרד ההגנה הארמני כהסכם על שיתוף פעולה צבאי בין שתי המדינות. בשנת 2013 אמר משרד ההגנה הארמני כי סין תספק לארמניה 5 מיליון יואן סיני בסיוע צבאי מדי שנה.

יחסים לפי מדינה

עריכה

אפריקה

עריכה
מדינה תאריך כינון היחסים הערות/פרטים
אוגנדה  אוגנדה 28 ביוני 2013 [7]
אלג'יריה  אלג'יריה 30 בדצמבר 1992 [8]
אנגולה  אנגולה 3 באוקטובר 1994
אריתריאה  אריתריאה 16 באוקטובר 1994
אסוואטיני  אסוואטיני 3 במאי 2013 [9]
אתיופיה  אתיופיה 2 בדצמבר 1993
  • היחסים בין המדינות החלו ב-2 בדצמבר 1993[10].
  • לארמניה שגרירות בבירה אדיס אבבה[11].
  • אתיופיה מיוצגת בארמניה על ידי שגרירותה במוסקבה, רוסיה.
  • כ-700 ארמנים חיים באתיופיה[12].
בוטסואנה  בוטסואנה נכון ל-2021, אין יחסים דיפלומטיים רשמיים בין ארמניה לבוטסואנה.
בורונדי  בורונדי 28 במאי 1992 [13]
בורקינה פאסו  בורקינה פאסו 16 בנובמבר 1992
בנין  בנין 2 באוגוסט 2007
גאנה  גאנה 29 במאי 1992
גבון  גבון 9 במרץ 1994
ג'יבוטי  ג'יבוטי 22 במאי 2019 באוקטובר 2015, שרי החוץ של ג'יבוטי וארמניה דנו על כינון היחסים הדיפלומטים
בין המדינות. ב-22 במאי 2019 המשימה יושמה[14]
גינאה  גינאה 1992
גינאה ביסאו  גינאה ביסאו 3 בספטמבר 1992
גינאה המשוונית  גינאה המשוונית 19 במאי 1992
גמביה  גמביה 9 באוקטובר 2018
דרום אפריקה  דרום אפריקה 23 ביוני 1993 ראה יחסי ארמניה–דרום אפריקה:
  • היחסים בין ארמניה לדרום אפריקה החלו ב-2 בדצמבר 1993[15].
  • ארמניה מיוצגת בדרום אפריקה על ידי שגרירותה בקהיר, מצרים.
  • דרום אפריקה מיוצגת בארמניה על ידי שגרירותה בקייב, אוקראינה.
דרום סודאן  דרום סודאן נכון ל-2021, אין יחסים דיפלומטיים רשמיים בין ארמניה לדרום סודאן, אך ב-9 ביולי 2011 הכיר שר החוץ של ארמניה בדרום סודאן כמדינה עצמאית[16].
הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו  הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו 10 בנובמבר 2015
הרפובליקה המרכז-אפריקאית  הרפובליקה המרכז-אפריקאית 21 בספטמבר 2017 כינון היחסים באותו היום עם חמש מדינות נוספות (ליבריה, בהאמה, סנט קיטס ונוויס, מיקרונזיה, פלאו).
הרפובליקה של קונגו  הרפובליקה של קונגו 15 במרץ 2007
זימבבואה  זימבבואה 1992 [17]
זמביה  זמביה 1993
חוף השנהב  חוף השנהב 13 במאי 1998
טוגו  טוגו 14 בנובמבר 2013
טנזניה  טנזניה 1992
כף ורדה  כף ורדה 26 בפברואר 2007
לוב  לוב 2000
ליבריה  ליבריה 21 בספטמבר 2017 כינון היחסים באותו היום עם חמש מדינות נוספות (הרפובליקה המרכז אפריקאית, איי בהאמה, סנט קיטס ונוויס, מיקרונזיה, פלאו).
לסוטו  לסוטו נכון ל-2021, אין יחסים דיפלומטיים רשמיים בין ארמניה ללסוטו.
ׁׁׁׁׁׁׁמאוריטניה  מאוריטניה 30 בינואר 2008 [18]
מאוריציוס  מאוריציוס 28 ביוני 2013 [19]
מאלי  מאלי 21 בפברואר 1994
מדגסקר  מדגסקר 25 ביוני 1993 [20]
מוזמביק  מוזמביק 3 בספטמבר 1995
מלאווי  מלאווי 20 בינואר 2012 [21]
מצרים  מצרים מרץ 1992 ראה יחסי ארמניה-מצרים:
  • היחסים בין ארמניה למצרים החלו במרץ 1992. המדינה הערבית הראשונה לקיים יחסים דיפלומטיים עם ארמניה.
  • לארמניה שגרירות בבירה קהיר[22].
  • למצרים שגרירות בבירה ירוואן[23].
  • כ-6000 ארמנים חיים במצרים[12].
מרוקו  מרוקו יוני 1992 ראה יחסי ארמניה-מרוקו:
ניגריה  ניגריה 4 בפברואר 1993
ניז'ר  ניז'ר 26 בנובמבר 2016 [24]
נמיביה  נמיביה 2 באוקטובר 2006
סאו טומה ופרינסיפה  סאו טומה ופרינסיפה נכון ל-2021, אין יחסים דיפלומטיים רשמיים בין ארמניה לסאו טומה ופרינסיפה.
סודאן  סודאן 8 בדצמבר 1992
  • היחסים בין ארמניה לסודאן החלו ב-8 בדצמבר 1992.
  • יש מיעוט של ארמנים בסודאן, רובם בבירה ח'רטום.
סומליה  סומליה 2001 [25]
סיירה לאון  סיירה לאון 22 במרץ 2004 [26]
סיישל  סיישל 19 באפריל 2006 [27]
סנגל  סנגל 8 באפריל 2004
צ'אד  צ'אד 26 בדצמבר 2006
קומורו  קומורו 3 ביולי 2008 [28]
קמרון  קמרון 28 במאי 2007
קניה  קניה 13 ביולי 1993
רואנדה  רואנדה 2004
תוניסיה  תוניסיה 15 ביולי 2002 [29]

אמריקה

עריכה
מדינה תאריך כינון היחסים הערות/פרטים
אורוגוואי  אורוגוואי 27 במאי 1992 ראה יחסי אורוגוואי-ארמניה:
אל סלוודור  אל סלוודור 22 במרץ 1999
אנטיגואה וברבודה  אנטיגואה וברבודה 14 במאי 1993
אקוודור  אקוודור 20 במאי 1997
ארגנטינה  ארגנטינה 17 בינואר 1992 ראה יחסי ארגנטינה-ארמניה:
  • היחסים בין ארגנטינה לארמניה החלו ב-17 בינואר 1992.
  • לארגנטינה שגרירות בבירה ירוואן[32].
  • לארמניה שגרירות בבירה בואנוס איירס[33].
  • הפרלמנט הארגנטינאי הכיר ברצח העם הארמני[דרושה הבהרה].
  • הקהילה הארמנית במדינה היא הקהילה הגדולה ביותר באמריקה הדרומית, אשר מונה כ-135,000 חברים[12].
ארצות הברית  ארצות הברית 1991/1992 ראה יחסי ארמניה-ארצות הברית:
בהאמה  בהאמה 21 בספטמבר 2017 כינון היחסים באותו היום עם חמש מדינות נוספות (הרפובליקה המרכז אפריקאית, ליבריה, סנט קיטס ונוויס, מיקרונזיה, פלאו).
בוליביה  בוליביה 27 ביולי 1992
בליז  בליז 12 בפברואר 1999 [38]
ברבדוס  ברבדוס נכון לשנת 2021, אין יחסים דיפלומטיים בין ארמניה לברבדוס.
ברזיל  ברזיל 17 בפברואר 1992 ראה יחסי ארמניה-ברזיל:
  • היחסים בין המדינות החלו ב-17 בפברואר 1992.
  • לארמניה שגרירות בבירה ברזיליה[39][40], וקונסוליית כבוד בסאו פאולו[41].
  • לברזיל שגרירות בבירה ירוואן[42].
  • ב-2015, ברזיל הכירה ברצח העם הארמני.
  • נכון ל-2021, כ-100,000 ארמנים חיים בברזיל והיא הקהילה השנייה בגודלה באמריקה הלטינית (אחרי ארגנטינה)[12].
ג'מייקה  ג'מייקה 1 בדצמבר 1995
גואטמלה  גואטמלה 28 ביוני 1998
גיאנה  גיאנה 24 באוקטובר 2003
גרנדה (מדינה)  גרנדה 24 באוקטובר 2003
דומיניקה  דומיניקה 8 באפריל 2019 [43]
האיטי  האיטי 21 בינואר 1990
הונדורס  הונדורס 16 בספטמבר 2011
הרפובליקה הדומיניקנית  הרפובליקה הדומיניקנית 9 באוקטובר 2007
ונצואלה  ונצואלה 30 באוקטובר 1993
  • היחסים בין ארמניה לוונצואלה החלו ב-30 באוקטובר 1993.
  • לארמניה שגרירות בבירה קראקס.
  • ונצואלה מיוצגת בארמניה דרך שגרירותה במוסקבה, רוסיה.
  • נכון ל-2021, כ-4,000 ארמנים חיים בונצאלה[12].
טרינידד וטובגו  טרינידד וטובגו נכון ל-2021, אין יחסים דיפלומטיים בין ארמניה לטרינידד וטובגו.
מקסיקו  מקסיקו 14 בינואר 1992 ראה יחסי ארמניה-מקסיקו:
  • היחסים בין ארמניה למקסיקו החלו ב-14 בינואר 1992.
  • לארמניה שגרירות בבירה מקסיקו סיטי[44].
  • מקסיקו מיוצגת בארמניה על ידי שגרירותה במוסקבה, רוסיה[45]. למקסיקו קוסוליית כבוד בבירה ירוואן.
  • כ-400 ארמנים חיים במקסיקו[12].
ניקרגואה  ניקרגואה 6 ביולי 1994
סורינאם  סורינאם 24 ביולי 1999
סנט וינסנט והגרנדינים  סנט וינסנט והגרנדינים 17 בדצמבר 2004
סנט לוסיה  סנט לוסיה 17 באוקטובר 2000 ראה יחסי ארמניה-סנט לוסיה.
סנט קיטס ונוויס  סנט קיטס ונוויס 21 בספטמבר 2017 כינון היחסים באותו היום עם עוד חמש מדינות נוספות (הרפובליקה המרכז אפריקאית, ליבריה, איי בהאמה, מיקרונזיה, פלאו).
פנמה  פנמה 7 באוגוסט 1998
פרגוואי  פרגוואי 2 ביולי 1992
פרו  פרו 20 באפריל 1992
  • היחסים בין ארמניה לפרו החלו ב-20 באפריל 1992.
  • פרו מיוצגת בארמניה דרך שגרירותה במוסקבה, רוסיה.
  • כ-50 ארמנים חיים בפרו[12].
צ'ילה  צ'ילה 15 באפריל 1993 ראה יחסי ארמניה-צ'ילה:
קובה  קובה 27 במרץ 1992
קולומביה  קולומביה 22 בדצמבר 1994
  • היחסים בין ארמניה לקולומביה החלו ב-22 בדצמבר 1994.
  • העיר ארמניה שבקולומביה שינתה את שמה על שם ארמניה עבור זכר הקורבנות לרצח העם הארמני.
  • כ-250 ארמנים חיים בקולומביה[12].
קוסטה ריקה  קוסטה ריקה 8 באפריל 1997
קנדה  קנדה 31 בינואר 1992 ראה יחסי ארמניה-קנדה:

אסיה

עריכה
מדינה תאריך כינון היחסים הערות/פרטים
אוזבקיסטן  אוזבקיסטן 27 באוקטובר 1995 ראה יחסי אוזבקיסטן-ארמניה:
  • היחסים בין אוזבקיסטן לארמניה החלו ב-27 באוקטובר 1995.
  • אוזבקיסטן וארמניה מיוצגות על ידי שגרירותן במוסקבה, רוסיה.
  • שתי המדינות חברות בארגון חבר המדינות.
  • כ-70,000 ארמנים חיים באוזבקיסטן[12].
אזרבייג'ן  אזרבייג'ן אין יחסים דיפלומטיים ראה יחסי אזרבייג'ן-ארמניה, יחסי אזרבייג'ן-ארמניה באירוויזיון, היסטוריה של הסכסוך על נגורנו קרבאך

מאז שנת 1900, המדינות נלחמו זו בזו כשלוש פעמים (המלחמה הארמנית-אזרית של 1918–1920, מלחמת נגורנו קרבאך הראשונה, מלחמת נגורנו קרבאך השנייה). המדינות היו יריבות גם בתקופת השלטון הסובייטי, כאשר הארמנים בארצאך בחרו להיות שטח ארמני. בעקבות כך, האזרים הכריזו מלחמה שנמשכה כשש שנים. סופו של דבר הושג ניצחון ארמני חלקי, ורפובליקת ארצאך סופחה לארמניה.

לאחר מכן, בשנת 2020, האזרים עשו ניסיון נוסף להחזיר את השטח הכבוש והכריזו מלמה בשנית. הם ניצחו, בתמיכת דיפלומטית וצבאית של טורקיה וישראל, בעוד שרוב העולם המערבי עמד לצד ארמניה. לאחר הפסקת אש חודשיים לאחר הכרזת המלחמה, נגורנו קרבאך הועברה באופן רשמי לאזרבייג'ן.

סכסוך זה גרם למהומה בקרב מדינות העולם ולפילוג רחב בין הצדדים. כיום, עדין לא הושג הסכם שלום ושתי המדינות אינן חולקות יחסים כלכליים וצבאיים אחת עם השנייה.

איחוד האמירויות הערביות  איחוד האמירויות הערביות 25 ביוני 1998 ראה יחסי איחוד האמירויות הערביות-ארמניה:
  • היחסים בין איחוד האמירויות הערביות לארמניה החלו ב-25 ביוני 1998.
  • לאיחוד האמירויות הערביות שגרירות בבירה ירוואן.
  • לארמניה שגרירות בבירה אבו דאבי[50].
  • כ-3,500 ארמנים חיים באיחוד האמירויות הערביות[12].
אינדונזיה  אינדונזיה 22 בספטמבר 1992 ראה יחסי אינדונזיה-ארמניה:
  • היחסים בין אינדונזיה לארמניה החלו ב-22 בספטמבר 1992.
  • אינדונזיה מיוצגת בארמניה על ידי שגרירותה בבלגרד. לאינדונזיה קונסוליית כבוד בבירה ירוואן[51].
  • לארמניה שגרירות בבירה ג'קרטה[52].
  • יש קהילה מצומצמת של ארמנים שחיים באינדונזיה, והיא מונה כפחות מ-20 איש[12].
איראן  איראן 9 בפברואר 1992 ראה יחסי איראן-ארמניה:

לארמניה ולאיראן דתות והשקפות שונות, אך בין שתי המדינות חברות קרובה ואיראן היא אחת מחברותיה הקרובות ביותר של ארמניה. איראן וארמניה שותפות מבחינה אסטרטגית, ולמעשה בגבול בין השתיים אין גדר הפרדה.

  • לאיראן שגרירות בירוואן[53].
  • לארמניה שגרירות בבירה טהראן[54].
  • כ-80,000-200,000 ארמנים חיים באיראן[12].
טליבאן  אפגניסטן 5 בספטמבר 1996
  • אפגניסטן מיוצגת בארמניה על ידי שגרירותה במוסקבה, רוסיה.
  • ארמניה מיוצגת באפגניסטן על ידי שגרירותה בנור-סולטן, קזחסטן[55].
בהוטן  בהוטן 27 בספטמבר 2012
בחריין  בחריין אוקטובר 1996
בנגלדש  בנגלדש 11 בנובמבבר 1992 יש קהילה קטנה של ארמנים בבירה דאקה. רוב האמרנים גרים בשכונת ארמניטולה, שנקראה על שמם.
ברוניי  ברוניי 15 באפריל 2012
גאורגיה  גאורגיה 17 ביולי 1992 ראה יחסי ארמניה-גאורגיה:

לגאורגיה ולארמניה יש הרבה במשותף. שתיהן מדינות קווקזיות, נוצריות והיסטוריות, עם כתב משלהן, שונה מהכתב הלטיני. היחסים בין המדינות השכנות נחשבות לטובות מאוד, לדוגמה, ארמניה וגאורגיה חתמו על כיותר מ-80 מסמכים על שיתוף הפעולה ביניהן.

אולם, במדיניות החוץ של גאורגיה וארמניה יש לא מעט מחלוקות. ארמניה חברה קרובה של רוסיה ומדינות המזרח, ומתנגדת ליחסים עם אזרבייג'ן או טורקיה. לעומת זאת, גאורגיה מעדיפה יחסים עם מדינות המערב, ומקיימת יחסים כלכליים ומסחריים עם אזרבייג'ן וטורקיה.

  • לארמניה שגרירות בבירה טביליסי[56].
  • לגאורגיה שגרירות בבירה ירוואן[57].
  • כ-170,000 ארמנים חיים בגאורגיה[12].
הודו  הודו 31 באוגוסט 1992 ראה יחסי ארמניה-הודו:
המלדיביים  המלדיביים 1995
הפיליפינים  הפיליפינים 20 במאי 1992 ראה יחסי ארמניה-הפיליפינים:
  • לארמניה קונסוליה בבירה מנילה[61].
  • הפיליפינים מיוצגים בארמניה על ידי שגרירותה במוסקבה, רוסיה. לפיליפינים קונסוליה בבירה ירוואן.
טאיוואן  הרפובליקה הסינית (טאיוואן) נכון ל-2021, ארמניה אינה מכירה ברפובליקה הסינית, וברפובליקה העממית של סין כמנהיגתה האמיתית של כל סין.
הרפובליקה העממית של סין  הרפובליקה העממית של סין 6 באפריל 1992 ראה יחסי ארמניה-סין:
  • סין הכירה בארמניה ב-21 בדצמבר 1991.
  • היחסים בין ארמניה לסין החלו ב-6 באפריל 1992.
  • לארמניה שגרירות בבירה בייג'ינג[62].
  • לסין שגרירות בבירה ירוואן[32].
וייטנאם  וייטנאם 14 ביולי 1992
  • לארמניה שגרירות בבירה האנוי[63].
  • וייטנאם מיוצגת בארמניה על ידי שגרירותה שבמוסקבה, רוסיה.
טג'יקיסטן  טג'יקיסטן 21 באוקטובר 1992 ראה יחסי ארמניה-טג'יקיסטן:
טורקיה  טורקיה אין יחסים דיפלומטיים ראה יחסי ארמניה-טורקיה:

טורקיה הייתה אחת המדינות הראשונות להכיר בארמניה לאחר הכרזת העצמאות שלה. למרות זאת, במשך המאה ה-20 עד לימינו, בתחילת המאה ה-21, היחסים מתוחים מאוד בעקבות מספר סיבות.

  • הסיבה המרכזית למתיחות היא ההכחשה הטורקית של רצח העם הארמני. הטורקים לעולם לא לקחו אחריות על הטבח, בעוד שהיא ואזרבייג'ן המדינות היחידות שמכחישות בצורה רשמית את הרצח עם.
  • הסיבה השנייה היא הסכסוך על נגורנו-קרבאך. מאז שנת 1973, טורקיה חברה פעילה בארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה. כשהחילה המלחמה הראשונה על חבל הארץ, הארגון לחם ופעל להפסקת אש. ככל שהארמנים התקדמו בלחימה, היחסים בין המדינות התדרדרו. לאחר הסכם הפסקת האש, טורקיה הצטרפה לצד האזרי בסכסוך ופעלה ישירות כנגד ארמניה משם.
  • הסיבה השלישית היא הטענות הארמניות על שטחיה ההיסטוריים בטורקיה. הארמנים מכירים בגבולה הבינלאומי עם טורקיה, אך מתנגדים בתוקף להסכם קארס של שנת 1921. אחד מסעיפי ההסכם מצהיר על העברת הר אררט, אחד מסמליה של ארמניה, למדינה המערבית לה.
טורקמניסטן  טורקמניסטן 9 באוקטובר 1992 ראה יחסי ארמניה-טורקמניסטן:
יפן  יפן 7 בספטמבר 1992 ראה יחסי ארמניה-יפן:
  • לארמניה שגרירות בבירה טוקיו[67].
  • ליפן שגרירות בבירה ירוואן[68].
ירדן  ירדן 18 ביוני 1996
ישראל  ישראל 4 באפריל 1992 ראה יחסי ארמניה-ישראל:

מאז עצמאות המדינה הארמנית, ארמניה קיבלה תמיכה מישראל. ארמניה וישראל נמנעו מלהחזיק שגרירויות אחת אצל השנייה, עד אשר בשנת 2020 ארמניה ייסדה את שגרירותה בתל אביב יפו. השגריר הארמני הוחזר למדינתו כשבועיים לאחר מכן, בעקבות מידע ארמניה על מכירת נשק ישראלי לאזרבייג'ן במהלך הקרבות על נגורנו קרבאך. יד ושם מכירה בכ-24 ארמנים כחסידי אומות העולם.

כווית  כווית 1994
  • לארמניה שגרירות בבירה כווית סיטי[70].
  • לכווית שגרירות בבירה ירוואן.
  • כ-6,000 ארמנים חיים בכווית.[12]
לאוס  לאוס 21 באפריל 1998
לבנון  לבנון 4 במאי 1992 ראה יחסי ארמניה-לבנון:

היחסים בין ארמניה ללבנון ידידותיים מאוד. לבנון היא המדינה השמינית במספר הארמנים שחיים בה, עם כיותר מ-160,000 ארמנים במדינה[12]. לבנון, כמו כן, היא המדינה היחידה בליגה הערבית להכיר ברצח העם הארמני. במהלך מלחמת לבנון השנייה, ארמניה הודיעה שתשלח סיוע הומניטרי לחיילים הלבנונים.

מונגוליה  מונגוליה 11 בפברואר 1992
מזרח טימור  מזרח טימור 23 בדצמבר 2003
מיאנמר  מיאנמר 31 בינואר 2013
מלזיה  מלזיה 11 במרץ 1993 ראה יחסי ארמניה-מלזיה:
  • ארמניה מיוצגת במלזיה על ידי שגרירותה בג'קרטה, אינדונזיה.
  • מלזיה מיוצגת בארמניה על ידי שגרירותה במוסקבה, רוסיה.
נפאל  נפאל 26 במרץ 1993
סוריה  סוריה 1992 ראה יחסי ארמניה-סוריה:
סינגפור  סינגפור 1 ביולי 1992 ראה יחסי ארמניה-סינגפור.
סרי לנקה  סרי לנקה 12 בפברואר 1992
  • ארמניה מיוצגת בסרי לנקה על ידי שגרירותה בניו דלהי, הודו.
  • סרי לנגה מיוצגת בארמניה על ידי שגרירותה במוסקבה, רוסיה. לסרי לנקה קונסוליית כבוד בבירה ירוואן.
עומאן  עומאן יולי 1992
  • לעומאן קונסוליית כבוד בארמניה.
עיראק  עיראק 2000 ראה יחסי ארמניה-עיראק:
ערב הסעודית  ערב הסעודית ראה יחסי ארמניה-ערב הסעודית:

נכון ל-2021, אין יחסים דיפלומטיים רשמיים בין ארמניה לערב הסעודית, אך יש התחממות ביחסים בעקבות האידאולוגיות המשותפות להן בנוגע לסכסוכים במזרח התיכון.

פקיסטן  פקיסטן אין יחסים דיפלומטיים ראה יחסי ארמניה-פקיסטן:

נכון ל-2021, פקיסטן היא המדינה היחידה בעולם אשר לא מכירה בארמניה. הסיבה לכך היא כנראה תמיכתה פקיסטן באזרבייג'ן בסכסוך על נגורנו קרבאך. היא גם לא מכירה ברצח העם הארמני. לארמניה, כמו כן, יחסים ידידותיים עם הודו, אחת מן האויבות של פקיסטן.

קוריאה הדרומית  קוריאה הדרומית 21 בפברואר 1992 ראה יחסי ארמניה-קוריאה הדרומית:
  • ארמניה וקוריאה הדרומית עובדות ביחד בנושאים גלובליים ודיפלומטיים.
  • ארמניה מיוצגת בדרום קוריאה על ידי שגרירותה בטוקיו, יפן. לארמניה קונסוליית כבוד בבירה סיאול[77].
  • קוריאה הדרומית מיוצגת על ידי שגרירותה במוסקבה, רוסיה. לדרום קוריאה קונסוליית כבוד בבירה ירוואן.
  • נכון ל-2019, כ-373 ארמנים חיים בקוריאה הדרומית[12].
קוריאה הצפונית  קוריאה הצפונית 13 בפברואר 1992 ראה יחסי ארמניה-קוריאה הצפונית.
קזחסטן  קזחסטן 27 באוגוסט 1992 ראה יחסי ארמניה-קזחסטן:
קטר (מדינה)  קטר 5 בנובמבר 1997 ראה יחסי ארמניה-קטר:
קירגיזסטן  קירגיזסטן 1993
קמבודיה  קמבודיה 14 במאי 1992
תאילנד  תאילנד 7 ביולי 1992 ראה יחסי ארמניה-תאילנד:
  • לארמניה קונסוליית כבוד בבירה בנגקוק[82][83].
  • תאילנד מיוצגת בארמניה על ידי שגרירותה במוסקבה, רוסיה. לתאילנד קונסוליית כבוד בבירה ירוואן[84].
תימן  תימן נכון ל-2021, אין יחסים דיפלומטיים רשמיים בין ארמניה לתימן.

אירופה

עריכה
מדינה תאריך כינון היחסים הערות/פרטים
אוסטריה  אוסטריה 24 בינואר 1992 ראה יחסי אוסטריה-ארמניה:
  • לארמניה שגרירות בבירה וינה[85].
  • לאוסטריה קונסוליית כבוד בבירה ירוואן.
  • כ-6,000 ארמנים חיים באוסטריה[12].
  • ב-2015, אוסטריה הכירה ברצח העם הארמני.
אוקראינה  אוקראינה 25 בדצמבר 1991 ראה יחסי אוקראינה-ארמניה:

היחסים בין אוקראינה לארמניה ידידותיים. עם זאת, יש לא מעט מחלוקות בעקבות תמיכת ארמניה ברוסיה ובטענתה על חצי האי קרים כשטח שלה. עם זאת, הממשלה האוקראינית חפצה בהמשך היחסים.

  • לאוקראינה שגרירות בבירה ירוואן[86] וקונסוליית כבוד בגיומרי.
  • לארמניה שגרירותה בבירה קייב[87] וקונסוליות באודסה[88] וביאלטה[89].
  • ארמנית היא שפת מיעוט באוקראינה.
  • כ-250,000 ארמנים חיים באוקראינה, ויש בה את הקהילה הארמנית החמישית בעולם[12].
איטליה  איטליה 12 במאי 1993 ראה יחסי איטליה-ארמניה:
  • לאיטליה שגרירות בבירה ירוואן[90][91] וקונסוליית כבוד בגיומרי[92].
  • לארמניה שגרירות בבירה רומא[93] וקונסוליית כבוד במילאנו[94].
  • איטליה הכירה ברצח העם הארמני בשנת 2000.
  • כ-4,000 ארמנים חיים באיטליה[12].
איסלנד  איסלנד 1995
אירלנד  אירלנד 13 ביוני 1996 ראה יחסי אירלנד-ארמניה:
  • אירלנד מיוצגת בארמניה על ידי שגרירותה בסופיה, בולגריה. לאירלנד קונסוליית כבוד בבירה ירוואן.
  • ארמניה מיוצגת באירלנד על ידי שגרירותה בלונדון, בריטניה[95]. לארמניה קונסוליית כבוד בבירה דבלין[96].
  • שתי המדינות חברות בארגון מועצת אירופה.
  • יש קבוצה ארמנית קטנה בדבלין, בירת אירלנד[12].
אלבניה  אלבניה 18 בפברואר 1993
אנדורה  אנדורה 18 בנובמבר 2003
אסטוניה  אסטוניה 23 באוגוסט 1992
  • אסטוניה מיוצגת בארמניה על ידי שגרירותה באתונה, יוון. לאסטוניה קונסוליית כבוד בבירה ירוואן[97].
  • ארמניה מיוצגת באסטוניה על ידי שגרירותה בוילנה, ליטא. לארמניה קונסוליית כבוד בבירה טאלין.
  • כ-3,000 ארמנים חיים באסטוניה[12].
בולגריה  בולגריה 18 בינואר 1992 ראה יחסי ארמניה-בולגריה:
  • לארמניה שגרירות בבירה סופיה[98] וקונסוליות כבוד בוארנה ובפלובדיב[99].
  • לבולגריה שגרירות בבירה ירוואן[100].
  • כ-50,000 ארמנים חיים בבולגריה[12].
  • ב-2015, בולגריה הכירה ברצח העם הארמני.
בוסניה והרצגובינה  בוסניה והרצגובינה 29 ביולי 1997
בלארוס  בלארוס 12 ביוני 1993
בלגיה  בלגיה 10 במרץ 1992
  • לארמניה שגרירות בבירה בריסל[103].
  • בלגיה מיוצגת בארמניה על ידי שגרירותה במוסקבה, רוסיה.
  • כ-8,000 ארמנים חיים בבלגיה[12].
  • ב-1998, בלגיה הכירה ברצח העם הארמני.
גרמניה  גרמניה ינואר 1992 ראה יחסי ארמניה-גרמניה:
  • לארמניה שגרירות בבירה ברלין[104] וקונסוליות כבוד בפרנקפורט[105] ובקרלסרוהה[106].
  • לגרמניה שגרירות בבירה ירוואן[107].
  • בין 90,000 - 110,000 ארמנים חיים בגרמניה.
  • ב-2005, גרמניה הכירה ברצח העם הארמני.
דנמרק  דנמרק 14 בינואר 1992 ראה יחסי ארמניה-דנמרק:
  • לארמניה שגרירות בבירה קופנהגן[108].
  • דנמרק מיוצגת בארמניה על ידי שגרירותה בקייב, אוקראינה. לדנמרק קונסולית כבוד בבירה ירוואן.
  • ב-26 ביוני 2017, גינה הפרלמנט הדני את הטבח הטורקי במהלך רצח העם הארמני.
  • כ-3,000 ארמנים חיים בדנמרק.
הולנד  הולנד 30 בינואר 1992 ראה יחסי ארמניה-הולנד:
  • לארמניה שגרירות בהאג[109] וקונסוליית כבוד בהילברסום[110].
  • להולנד שגרירות בבירה ירוואן.
  • בין 12,000 - 20,000 ארמנים חיים בהולנד.
  • ב-2004, הולנד הכירה ברצח העם הארמני.
  • שתי המדינות חברו בארגון מועצת אירופה.
  • הסחר בין המדינות הוא במקום השלישי בעולם בסחר ביהלומים.
הונגריה  הונגריה החלו ב־26 בפברואר 1992

נותקו ב־31 באוגוסט 2012

ראה יחסי ארמניה-הונגריה:
קריית הוותיקן  קריית הוותיקן (הוותיקן) 23 במאי 1992
הממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת 20 בינואר 1992 ראה יחסי ארמניה-הממלכה המאוחדת:
  • השגרירות הארמנית הראשונה באירופה הייתה השגרירות בבירה לונדון[95][114].
  • מאז 1995, לממלכה המאוחדת שגרירות בבירה ירוואן[115].
  • אף על פי ששתי המדינות נהנות מיחסים ידידותיים, אינה מכירה בריטניה ברצח העם הארמני. עם זאת, סקוטלנד, ויילס וצפון אירלנד מכירות ברצח. בקארדיף, ויילס יש אנדרטה לנרצחים.
  • כ-20,000 ארמנים חיים בממלכה המאוחדת, רובם בלונדון רבתי ובמנצ'סטר.
יוון  יוון 20 בינואר 1992 ראה יחסי ארמניה-יוון:

יוון הייתה אחת מן המדינות הראשונות להכיר בארמניה, ב-21 בספטמבר 1991 ואחת הבודדות להכיר רשמית ברצח העם הארמני. מאז עצמאותה של ארמניה, שתי האומות שותפות מבחינה כלכלית, צבאית, תעשייתית וטכנולוגית.

נשיאי יוון וארמניה ביקרו מספר פעמים במדינות הידידות (לבון טר-פטרוסיאן הארמני בשנת 1996, קוסטנטינוס סטפנופולוס היווני בשנת 1999, רוברט קוצ'ריאן בשנים 2000 ו-2005, וקרולוס פפוליאס ביוני 2007.

יוון היא, אחרי רוסיה, השותפה הצבאית הגדולה ביותר של ארמניה. קצינים ארמנים לומדים באקדמיות צבאיות ביוון, וסיוע טכני שונה מסופק על ידי יוון. מאז 2003 נפרסה מחלקה ארמנית בקוסובו כחלק מהגדוד היווני של KFOR. בשנת 2011 הנספח הצבאי של ארמניה ליוון וקפריסין, קולונל סמוול רמזיאן, אמר כי שיתוף הפעולה הצבאי הארמני-יווני ממשיך להתפתח בהתמדה.

לוקסמבורג  לוקסמבורג 11 ביוני 1992
  • ארמניה מיוצגת בלוקסמבורג על ידי שגרירותה בבריסל, בלגיה. לארמניה קונסוליית כבוד בבירה לוקסמבורג.
  • ללוקסמבורג קונסוליה בבירה ירוואן.
  • בשנת 2015, לוקסמבורג הכירה ברצח העם הארמני.
לטביה  לטביה 22 באוגוסט 1992
  • ארמניה מיוצגת בלטביה על ידי שגרירותה בוילנה, ליטא.
  • לטביה מיוצגת בארמניה על ידי שגריר לא-תושב בבירה ריגה. ללטביה קונסוליית כבוד בבירה ירוואן.
  • ב-2021, לטביה הכירה ברצח העם הארמני.
  • כ-5,000 ארמנים חיים בלטביה[12].
ליטא  ליטא 21 בנובמבר 1991
  • לארמניה שגרירות בבירה וילנה[118].
  • לליטא שגרירות בבירה ירוואן[119].
  • כ-2,500 ארמנים חיים בליטא[12].
  • ב-2005, ליטא הכירה ברצח העם הארמני.
ליכטנשטיין  ליכטנשטיין 7 במאי 2008
מולדובה  מולדובה מאי 1992
  • לארמניה שגרירות בבירה קישינב.
  • מולדובה מיוצגת בארמניה על ידי שגרירותה בקייב, אוקראינה.
  • כ-8,000 ארמנים חיים במולדובה[12].
מונטנגרו  מונטנגרו 7 בנובמבר 2006
מונקו  מונקו אוקטובר 2008 ראה יחסי ארמניה-מונקו:
  • ארמניה מיוצגת במונקו על ידי שגרירותה בפריז, צרפת.
  • למונקו אין ייצוג כלשהו בארמניה.
מלטה  מלטה 27 במאי 1993
  • ארמניה מיוצגת במלטה על ידי שגרירותה ברומא, איטליה.
  • מלטה מיוצגת בארמניה על ידי שגרירותה בוורשה, פולין. למלטה קונסוליית כבוד בבירה ירוואן.
  • כ-500 ארמנים חיים במלטה[12].
מקדוניה הצפונית  מקדוניה הצפונית 27 באפריל 1993
נורווגיה  נורווגיה 5 ביוני 1992 ראה יחסי ארמניה-נורווגיה:
  • ארמניה מיוצגת בנורווגיה על ידי שגרירותה בקופנהגן, דנמרק.
  • נורווגיה מיוצגת בארמניה על ידי שגרירותה במוסקבה, רוסיה. לנורווגיה קונסוליית כבוד בבירה ירוואן[120].
  • כ-2,000 ארמנים חיים בנורווגיה[12].
סלובניה  סלובניה 27 ביוני 1994
  • לארמניה קונסוליית כבוד בבירה ליובליאנה[121].
  • לסלובניה קונסוליית כבוד בבירה ירוואן[122].
סלובקיה  סלובקיה 14 בינואר 1993
סן מרינו  סן מרינו 21 במרץ 2006 ראה יחסי ארמניה-סן מרינו:
  • ארמניה מיוצגת בסן מרינו על ידי שגרירותה ברומא, איטליה.
  • לסן מרינו קונסוליית כבוד בבירה ירוואן.
ספרד  ספרד 27 בינואר 1992 ראה יחסי ארמניה-ספרד:
סרביה  סרביה 14 בינואר 1993 ראה יחסי ארמניה-סרביה:
  • ארמניה מיוצגת בסרביה על ידי שגרירותה באתונה, יוון. לארמניה קונסוליית כבוד בבירה בלגרד[126].
  • לסרביה שגרירות בבירה ירוואן.
  • נכון ל-2021, ארמניה אינה מכירה בקוסובו.
פולין  פולין 26 בפברואר 1992 ראה יחסי ארמניה-פולין:
  • לארמניה שגרירות בבירה ורשה[127].
  • לפולין שגרירות בבירה ירוואן[128][129].
  • כ-50,000 ארמנים חיים בפולין[12].
  • ארמנית היא שפת מיעוט בפולין.
  • ב-2005, פולין הכירה ברצח העם הארמני.
  • שתי המדינות חברות בארגון מועצת אירופה.
פורטוגל  פורטוגל 25 במאי 1992 ראה יחסי ארמניה-פורטוגל:

אחד מן הארמנים המפורסמים ביותר בפורטוגל היה קאלוסט גולבנקיאן. גולבנקיאן היה איש עסקים ונדבן ארמני-בריטי, מי שהפך את ליסבון לעיר העסקים הראשית שלו. הוא אפילו הקים את המוזיאון עליו בעיר.

  • ארמניה מיוצגת בפורטוגל על ידי שגרירותה ברומא, איטליה. לארמניה קונסוליות כבוד בבירה ליסבון[130] ובפורטו[131].
  • פורטוגל מיוצגת בארמניה על ידי שגרירותה במוסקבה, רוסיה. לפורטוגל קונסוליית כבוד בבירה ירוואן.
  • ב-2019, פורטוגל הכירה ברצח העם הארמני.
פינלנד  פינלנד 25 במרץ 1992 ראה יחסי ארמניה-פינלנד:

עד לשנת 1918, שתי המדינות נשלטו על ידי האימפריה הרוסית. עם התפרקות ברית המועצות, פינלנד הכירה בעצמאות ארמניה ב-30 בדצמבר 1991.

  • ארמניה מיוצגת בפינלנד על ידי שגריר לא-תושב בסטוקהולם, שוודיה.
  • פינלנד מיוצגת בארמניה על ידי שגריר לא-תושב בבירה הלסינקי. לפינלנד קונסוליית כבוד בבירה ירוואן[132].
  • כ-1,000 ארמנים חיים בפינלנד[12].
צ'כיה  צ'כיה 30 במרץ 1992 ראה יחסי ארמניה-צ'כיה:
  • לארמניה שגרירות בבירה פראג[133].
  • לצ'כיה שגרירות בבירה ירוואן.
  • צ'כיה הכירה ברצח העם הארמני.
  • כ-12,000 ארמנים חיים בצ'כיה[12].
צרפת  צרפת 24 בפברואר 1992 ראה יחסי ארמניה-צרפת:

היחסים בין ארמנים לצרפתים החלו בתקופת ממלכת קיליקיה הארמנית, ונותרו קרובים עד לימינו.

קפריסין  קפריסין 18 במרץ 1992 ראה יחסי ארמניה-קפריסין:
  • ארמניה מיוצגת בקפריסין על ידי שגרירותה באתונה, יוון.
  • קפריסין מיוצגת בארמניה על ידי שגרירותה במוסקבה, רוסיה. לקפריסין קונסוליית כבוד בבירה ירוואן[138].
  • כ-3,500 ארמנים חיים בקפריסין[12].
  • ארמנית היא שפת מיעוט בקפריסין.
  • קפריסין הייתה המדינה השנייה להכיר ברצח העם הארמני, ב-24 באפריל 1975.
  • שתי המדינות חברות בארגון מועצת אירופה.
קרואטיה  קרואטיה 8 ביולי 1994 ראה יחסי ארמניה-קרואטיה:
  • ארמניה מיוצגת בקרואטיה על ידי שגרירותה ברומא, איטליה. לארמניה קונסוליית כבוד בבירה זאגרב[139].
  • קרואטיה מיוצגת בארמניה על ידי שגרירותה באתונה, יוון. לקרואטיה קונסוליית כבוד בבירה ירוואן.
  • שתי המדינות חברות בארגון מועצת אירופה.
רומניה  רומניה 17 בנובמבר 1991 ראה יחסי ארמניה-רומניה:
  • לארמניה שגרירות בבירה בוקרשט[140].
  • לרומניה שגרירות בבירה ירוואן[141][142].
  • כ-10,000 ארמנים חיים ברומניה[12].
  • ארמנית היא שפת מיעוט ברומניה.
רוסיה  רוסיה 3 באפריל 1992 ראה יחסי ארמניה-רוסיה:

כיום, יחסי החוץ הידידותיים ביותר של ארמניה הם עם רוסיה. היחסים החלו באופן נרחב ב-29 באוגוסט 1997, כאשר רוסיה חתמה על הסכם ידידות ושיתוף פעולה עם ארמניה, שאומר כי אם ארמניה תותקף, על רוסיה החובה להגן עליה. היחסים בינה ולבין ארמניה מצוינים, ורוסיה נחשבת כבעלת בריתה החזקה ביותר של ארמניה.

שוודיה  שוודיה 10 ביולי 1992 ראה יחסי ארמניה-שוודיה:
  • לארמניה שגרירות בבירה סטוקהולם.
  • משנת 2014, לשוודיה שגרירות בבירה ירוואן[148].
  • כ-5,000 - 8,000 ארמנים חיים בשוודיה[12].
  • ב-2010, שוודיה הכירה ברצח העם הארמני.
  • שתי המדינות חברות בארגון מועצת אירופה.
שווייץ  שווייץ 23 בדצמבר 1992 ראה יחסי ארמניה-שווייץ:
  • לשווייץ שגרירות בבירה ירוואן.
  • לארמניה קונסוליה בז'נבה[149].
  • כ-5,000 ארמנים חיים בשווייץ[12].
  • ב-2003, שווייץ הכירה ברצח העם הארמני.

אוקיאניה

עריכה
מדינה תאריך כינון היחסים הערות/פרטים
אוסטרליה  אוסטרליה 15 בינואר 1992 ראה יחסי אוסטרליה-ארמניה:

בשנת 1850, הארמנים הראשונים הגיעו לאי במהלך הבהלה לזהב בקליפורניה. לאחר מכן, בשנות ה-60, כאשר נאצר עלה לשלטון במצרים. בשנות השבעים, כאשר הטורקים פלשו לקפריסין, ולסוף, במהלך מלחמת האזרחים הלבנונית, מ־1975-1992. כיום, יש קהילה של כ-60,000 ארמנים החיים באוסטרליה[12].

איי מרשל  איי מרשל נכון ל-2021, אין יחסים דיפלומטיים רשמיים בין איי מרשל לארמניה.
איי שלמה  איי שלמה נכון ל-2021, אין יחסים דיפלומטיים רשמיים בין איי שלמה לארמניה.
ונואטו  ונואטו 26 בספטמבר 2013
טובאלו  טובאלו 16 במרץ 2012
טונגה  טונגה נכון ל-2021, אין יחסים דיפלומטיים רשמיים בין ארמניה לטונגה.
מיקרונזיה  מיקרונזיה 21 בספטמבר 2017 כינון היחסים באותו היום עם חמש מדינות נוספות (הרפובליקה המרכז אפריקאית, ליבריה, איי בהאמה, סנט קיטס ונוויס, פלאו).
נאורו  נאורו 22 בספטמבר 2017
ניו זילנד  ניו זילנד 6 ביוני 1992 ראה יחסי ארמניה-ניו זילנד:
  • ניו זילנד מיוצגת בארמניה על ידי שגרירותה במוסקבה, רוסיה.
  • יש קהילה קטנה של ארמנים שחיים בניו זילנד. רובם חיים באוקלנד.
סמואה  סמואה נכון ל-2021, אין יחסים דיפלומטיים רשמיים בין ארמניה לסמואה.
פיג'י  פיג'י 7 ביוני 2010
פלאו  פלאו 21 בספטמבר 2017 כינון היחסים באותו היום עם חמש מדינות נוספות (הרפובליקה המרכז אפריקאית, ליבריה, איי בהאמה, סנט קיטס ונוויס, מיקרונזיה).
פפואה גינאה החדשה  פפואה גינאה החדשה נכון ל-2021, אין יחסים דיפלומטיים רשמיים בין ארמניה לפפואה גינאה החדשה.
קיריבטי  קיריבטי 26 בספטמבר 2018

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא יחסי החוץ של ארמניה בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ אתר משרד החוץ הארמני
  2. ^ מידע על ארבעת החוקים, באתר מועצת הביטחון של האו"ם
  3. ^ החלטה מספר 822 של מועצת הביטחון. (באנגלית)
  4. ^ על הצעות קבוצת מינסק, באתר inshightturkey, ‏2018
  5. ^ "אזרבייג'ן אוסרת על ארמניה להיכנס לשטחיה", באתר panarmenia, ‏7 במאי 2008
  6. ^ יחסי ארמניה-ארצות הברית, באתר globalsecurity
  7. ^ יחסי אוגנדה-ארמניה, באתר משרד החוץ הארמני
  8. ^ יחסי אלגיריה-ארמניה, באתר משרד החוץ הארמני
  9. ^ יחסי אסוואטיני-ארמניה, באתר משרד החוץ הארמני
  10. ^ יחסי ארמניה-אתיופיה, באתר משרד החוץ הארמני
  11. ^ אתר השגרירות הארמנית באתיופיה
  12. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 האוכלוסייה הארמנית ברחבי העולם
  13. ^ יחסי ארמניה-בורונדי, באתר משרד החוץ הארמני
  14. ^ "ארמניה וג'יבוטי פיתחו יחסים דיפלומטיים", באתר armenpress, ‏23 במאי 2019
  15. ^ יחסי ארמניה-דרום אפריקה, באתר משרד החוץ הארמני
  16. ^ "ארמניה מכירה בדרום סודאן כמדינה עצמאית", באתר azatuyun, ‏11 ביולי 2011
  17. ^ יחסי ארמניה-זימבבואה, באתר משרד החוץ הארמני
  18. ^ "ארמניה ומאוריטניה כוננו יחסים דיפלומטיים", באתר armenpress, ‏31 בינואר 2008
  19. ^ יחסי ארמניה-מאוריציוס, באתר משרד החוץ הארמני
  20. ^ יחסי ארמניה-מדגסקר, באתר משרד החוץ הארמני
  21. ^ יחסי ארמניה-מלאווי, באתר משרד החוץ הארמני
  22. ^ שגרירות ארמניה במצרים, באתר Embassy WORLDWIDE
  23. ^ השגרירות המצרית בארמניה, באתר Embassy WORLDWIDE
  24. ^ יחסי ארמניה-ניז'ר, באתר משרד החוץ הארמני
  25. ^ יחסי ארמניה-סומליה, באתר משרד החוץ הארמני
  26. ^ "ארמניה וסיירה לאון כוננו יחסים דיפלומטים", באתר armeniandisapora, ‏22 במרץ 2004
  27. ^ יחסי ארמניה-סיישל, באתר משרד החוץ הארמני
  28. ^ "יחסים דיפלומטיים הושגו בין הרפובליקה של ארמניה לאיחוד של איי קומורו", באתר armenpress, ‏3 ביולי 2008
  29. ^ יחסי ארמניה-תוניסיה, באתר משרד החוץ הארמני
  30. ^ הקונסוליה האורוגוואית בארמניה, באתר Embassy WORLDWIDE
  31. ^ הקונסוליה הארמנית באורוגוואי, באתר Embassy WORLDWIDE
  32. ^ 1 2 השגרירות הסינית בארמניה, באתר Embassy WORLDWIDE
  33. ^ השגרירות הארמנית בארגנטינה, באתר Embassy WORLDWIDE
  34. ^ יחסי ארמניה-ארה"ב, באתר משרד החוץ הארמני
  35. ^ השגרירות הארמנית בארה"ב, באתר Embassy WORLDWIDE
  36. ^ אתר השגרירות האמריקנית
  37. ^ השגרירות האמריקאית בארמניה, באתר Embassy WORLDWIDE
  38. ^ יחסי ארמניה-בליז, באתר משרד החוץ הארמני
  39. ^ אתר השגרירות הארמנית בברזיל
  40. ^ שגרירות ארמניה בברזיל, באתר Embassy WORLDWIDE
  41. ^ הקונסוליה הארמנית בברזיל, באתר Embassy WORLDWIDE
  42. ^ השגרירות הברזילאית בארמניה, באתר Embassy WORLDWIDE
  43. ^ "דומיניקה כוננה יחסים דיפלומטיים עם ארמניה", באתר Dominica News Online, ‏11 באפריל 2019
  44. ^ שגרירות ארמניה במקסיקו, באתר Embassy WORLDWIDE
  45. ^ אתר השגרירות המקסיקנית
  46. ^ הקונסוליה הארמנית בצ'ילה, באתר Embassy WORLDWIDE
  47. ^ אתר השגרירות הארמנית בקנדה
  48. ^ השגרירות הארמנית בקנדה, באתר Embassy WORLDWIDE
  49. ^ השגרירות הקנדית בארמניה, באתר Embassy WOELDWIDE
  50. ^ השגרירות הארמנית באיחוד האמירויות הערביות
  51. ^ הקונסוליה האינדונזית בארמניה, באתר Embassy WORLDWIDE
  52. ^ השגרירות הארמנית באינדונזיה, באתר Embassy WORLDWIDE
  53. ^ השגרירות האיראנית בארמניה, באתר Embassy WORLDWIDE
  54. ^ השגרירות הארמנית באיראן, באתר Embassy WORLDWIDE
  55. ^ השגרירות הארמנית באפגניסטן, באתר Embassy WORLDWIDE
  56. ^ השגרירות הארמנית בגאורגיה, באתר Embassy WORLDWIDE
  57. ^ השגרירות הגאורגית בארמניה, באתר Embassy WORLDWIDE
  58. ^ השגרירות הארמנית בהודו, באתר Embassy WORLDWIDE
  59. ^ הקונסוליה הארמנית במומבאי, באתר Embassy WORLDWIDE
  60. ^ השגרירות ההודית בארמניה
  61. ^ הקונסוליה הארמנית בפיליפינים, באתר Embassy WORLDWIDE
  62. ^ השגרירות הארמנית בסין, באתר Embassy WORLDWIDE
  63. ^ השגרירות הארמנית בוייטנאם, באתר Embassy WORLDWIDE
  64. ^ השגרירות הארמנית בטג'יקיסטן, באתר משרד החוץ הארמני
  65. ^ הקונסוליה הארמנית בטג'יקיסטן, באתר Embassy WORLDWIDE
  66. ^ השגרירות הטורקמנית בארמניה, באתר Embassy WORLDWIDE
  67. ^ השגרירות הארמנית ביפן, באתר Embassy WORLDWIDE
  68. ^ אתר יחסים בין ארמניה ליפן
  69. ^ הקונסוליה הארמנית בישראל, באתר Embassy WORLDWIDE
  70. ^ השגרירות הארמנית בכווית, באתר Embassy WORLDWIDE
  71. ^ שגרירות ארמניה בלבנון, באתר Embassy WORLDWIDE
  72. ^ השגרירות הלבנונית בארמניה, באתר Embassy WORLDWIDE
  73. ^ השגרירות הארמנית בסוריה, באתר Embassy WORLDWIDE
  74. ^ הקונסוליה הארמנית בחלב, באתר Embassy WORLDWIDE
  75. ^ הקונסוליה הארמנית בדיר א-זור, באתר Embassy WORLDWIDE
  76. ^ השגרירות הארמנית בעיראק, באתר Embassy WORLDWIDE
  77. ^ הקונסוליה הארמנית בקוריאה הדרומית, באתר Embassy WORLDWIDE
  78. ^ השגרירות הארמנית בקזחסטן, באתר Embassy WORLDWIDE
  79. ^ הקונסוליה הארמנית בקירגיזסטן, באתר משרד החוץ הארמני
  80. ^ הקונסוליה הארמנית בקירגיזסטן, באתר Embassy WORLDWIDE
  81. ^ השגרירות הקירגית בארמניה, באתר משרד החוץ הארמני
  82. ^ הקונסוליה הארמנית בתאילנד, באתר משרד החוץ הארמני
  83. ^ הקונסוליה הארמנית בתאילנד, באתר Embassy WORLDWIDE
  84. ^ הקונסוליה התאית בארמניה, באתר Embassy WORLDWIDE
  85. ^ שגרירות ארמניה באוסטריה, באתר Embassy WORLDWIDE
  86. ^ השגרירות האוקראינית בארמניה, באתר Embassy WORLDWIDE
  87. ^ השגרירות הארמנית באוקראינה, באתר Embassy WORLDWIDE
  88. ^ הקונסוליה הארמנית באודסה, באתר Embassy WORLDWIDE
  89. ^ הקונסוליה הארמנית ביאלטה, באתר Embassy WORLDWIDE
  90. ^ אתר השגרירות האיטלקית
  91. ^ השגרירות האיטלקית בארמניה, באתר Embassy WORLDWIDE
  92. ^ הקונסוליה האיטלקית בגיומרי, באתר Embassy WORLDWIDE
  93. ^ השגרירות הארמנית באיטליה, באתר Embassy WORLDWIDE
  94. ^ הקונסוליה הארמנית באיטליה, באתר Embassy WORLDWIDE
  95. ^ 1 2 אתר השגרירות הארמנית בבריטניה
  96. ^ הקונסוליה הארמנית באירלנד, באתר Embassy WORLDWIDE
  97. ^ הקונסוליה האסטונית בארמניה, באתר Embassy WORLDWIDE
  98. ^ שגרירות ארמניה בבולגריה, באתר Embassy WORLDWIDE
  99. ^ הקונסוליה הארמנית בפלובדיב, באתר Embassy WORLDWIDE
  100. ^ השגרירות הבולגרית בארמניה, באתר Embassy WORLDWIDE
  101. ^ השגרירות הארמנית בבלארוס, באתר Embassy WORLDWIDE
  102. ^ השגרירות הבלארוסית בארמניה, באתר Embassy WORLDWIDE
  103. ^ שגרירות ארמניה בבלגיה, באתר Embassy WORLDWIDE
  104. ^ השגרירות הארמנית בגרמניה, באתר Embassy WORLDWIDE
  105. ^ הקונסוליה הארמנית בפרנקפורט, באתר Embassy WORLDWIDE
  106. ^ הקונסוליה הארמנית בקרלסרוהה, באתר Embassy WORLDWIDE
  107. ^ השגרירות הגרמנית בארמניה, באתר Embassy WORLDWIDE
  108. ^ שגרירות ארמניה בדנמרק, באתר Embassy WORLDWIDE
  109. ^ השגרירות הארמנית בהולנד, באתר Embassy WORLDWIDE
  110. ^ הקונסוליה הארמנית בהולנד, באתר Embassy WORLDWIDE
  111. ^ "ארמניה מוכנה לחידוש היחסים עם הונגריה", באתר tert.am
  112. ^ אף על פי שהוותיקן נמצאת בתוך רומא, השגרירות היא שגרירות ארמניה באיטליה.
  113. ^ השגרירות הארמנית בותיקן, באתר Embassy WORLDWIDE
  114. ^ השגרירות הארמנית בבריטניה, באתר Embassy WORLDWIDE
  115. ^ השגרירות הבריטית בארמניה, באתר Embassy WORLDWIDE
  116. ^ השגרירות הארמנית ביוון, באתר Embassy WORLDWIDE
  117. ^ השגרירות היוונית בארמניה, באתר Embassy WORLDWIDE
  118. ^ שגרירות ארמניה בליטא, באתר Embassy WORLDWIDE
  119. ^ השגרירות הליטאית בארמניה, באתר Embassy WORLDWIDE
  120. ^ הקונסוליה הנורווגית בארמניה, באתר משרד החוץ הנורווגי
  121. ^ הקונסוליה הארמנית בסלובניה, באתר Embassy WORLDWIDE
  122. ^ הקונסוליה הסלובנית בארמניה, באתר Embassy WORLDWIDE
  123. ^ אתר השגרירות הארמנית בספרד
  124. ^ השגרירות הארמנית בספרד, באתר Embassy WORLDWIDE
  125. ^ אתר השגרירות הספרדית ברוסיה (בספרדית וברוסית)
  126. ^ הקונסוליה הארמנית בסרביה, באתר Embassy WORLDWIDE
  127. ^ השגרירות הארמנית בפולין, באתר Embassy WORLDWIDE
  128. ^ אתר השגרירות הפולנית בארמניה
  129. ^ השגרירות הפולנית בארמניה, באתר Embassy WORLDWIDE
  130. ^ הקונסוליה הארמנית בליסבון, באתר Embassy WORLDWIDE
  131. ^ הקונסוליה הארמנית בפורטו, באתר Embassy WORLDWIDE
  132. ^ הקונסוליה הפינית בארמניה, באתר Embassy WORLDWIDE
  133. ^ שגרירות ארמניה בצ'כיה, באתר Embassy WORLDWIDE
  134. ^ השגרירות הארמנית בצרפת, באתר Embassy WORLDWIDE
  135. ^ הקונסוליה הארמנית בליון, באתר Embassy WORLDWIDE
  136. ^ הקונסוליה הארמנית במרסיי, באתר Embassy WORLDWIDE
  137. ^ השגרירות הצרפתית בארמניה, באתר Embassy WORLDWIDE
  138. ^ הקונסוליה הקפריסית בארמניה, באתר Embassy WORLDWIDE
  139. ^ הקונסוליה הארמנית בקרואטיה, באתר Embassy WORLDWIDE
  140. ^ השגרירות הארמנית ברומניה, באתר Embassy WORLDWIDE
  141. ^ מיקומה של שגרירות רומניה בירוואן, באתר משרד החוץ הרומני
  142. ^ השגרירות הרומנית בארמניה, באתר Embassy WORLDWIDE
  143. ^ השגרירות הארמנית ברוסיה, באתר Embassy WORLDWIDE
  144. ^ הקונסוליה הארמנית ברוסטוב על הדון, באתר Embassy WORLDWIDE
  145. ^ הקונסוליה הארמנית בסנקט פטרסבורג, באתר Embassy WORLDWIDE
  146. ^ הקונסוליה הארמנית בקלינינגרד, באתר Embassy WORLDWIDE
  147. ^ הקונסוליה הארמנית בסוצ'י, באתר Embassy WORLDWIDE
  148. ^ השגרירות השוודית בארמניה, באתר Embassy WORLDWIDE
  149. ^ שגרירות ארמניה בשוויץ, באתר Embassy WORLDWIDE
  150. ^ הקונסוליה האוסטרלית בארמניה, באתר Embassy WORLDWIDE
אוחזר מתוך "https://he.wiki.x.io/w/index.php?title=יחסי_החוץ_של_ארמניה&oldid=38632833"